עלון תורה ועבודה

לתקן עולם במלכות שדי. אנחנו ואתם עושים קצת מזה. תודה לכם וגמר חתימה טובה

 אם אינך רואה מכתב זה לחצ/י כאן

יש הרבה מה לתקן בעולם שלנו. 

קצת מזה אנחנו מנסים לעשות באמצעות חברי ההנהלה, בזכות הפעילים הרבים, העובדים, רכזי התאים ובעזרת תרומותיכם.

זוכט- א- רעבע! המודל לרבנות ישראלית דמוקרטית. שתפו

 אם אינך רואה מכתב זה- לחצ/י כאן.

 בימים אלו אנו משיקים את התוכנית לרבנות ישראלית- דמוקרטית. 

מוזמנים לקרוא, להעיר ולהאיר על:

1. תקציר התוכנית

2. התוכנית במלואה

3. תקציר באנגלית

4. קישור לקמפיין הציבורי- נשמח שתפיצו בכל דרך אפשרית – בפייסבוק או אפילו סתם בדוא"ל לחברים שמתעניינים בנושא.


אנו מאחלים לכולם שנה טובה ומתוקה, שנה של אושר ובריאות, שנה שבה נזכה לתורה ולעבודה. 

 

 


רבנות ישראלית-דמוקרטית

ד"ר שוקי פרידמן, ראש תחום דת ומדינה בנאמני תורה ועבודה

 

הרבנות הראשית לישראל הוקמה לפני כמעט מאה שנים, ומשרתת את עם ישראל במדינתו במשך עשורים ארוכים. כדי להיות רלוונטית, כדי לגעת בעם ישראל, כדי להמשיך ולהתקיים, ולמלא את הייעוד שהתווה לה מייסדה, הרב קוק - "לקרב את הלבבות ולהכניס רוח של שלום ... לחזק התורה וכבודה על אדמת הקודש" - דרוש לה שינוי משמעותי. זו תכליתו של המודל המוצע: רבנות ישראלית דמוקרטית.

 

תקציר


  • הזהות היהודית של מדינת ישראל תלויה בזהות היהודית של הפרטים החיים בה, ולא רק בהסדרי דת ומדינה.
  • רבנות מדינתית-משמעותית יכולה להיווצר רק על ידי רבני יישובים או שכונות.
  • כדי ליצור זיקה, התאמה ומחויבות בין רבנים לקהלם, הרבנים ייבחרו בבחירות ישירות ופתוחות לקדנציה קצובה.
  • כל מי שהוסמך לרבנות על ידי מוסד מוכר יוכל להיבחר כרב שכונה או יישוב.
  • הבחירות יתנהלו באופן שישמור על כבוד המתמודדים וכבודה של הרבנות, ימנע מעורבות פוליטית וצורך בהוצאת סכומי כסף גדולים.
  • שירותי הדת יינתנו על ידי המועצות המקומיות, ויונהגו על ידי ועד רבני העיר, שיורכב מרבני השכונות.
  • תפקיד רב העיר / הרב האזורי יבוטל.
  • מועצת הרבנות הראשית והרב הראשי ייבחרו על ידי רבני השכונות.
  • מועצת הרבנות הראשית תכלול איזון מייצג של כלל האזרחים היהודים במדינת ישראל.

 

        

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המצב כיום                                                                                         דמוקרטיזציה של הרבנות

_______________________________________________________________

 

שאלות ותשובות


האם לא עדיף לסגור את הרבנות הראשית וזהו!?
לרבנות הראשית יכול להיות תפקיד משמעותי במדינת ישראל. אם הרבנים המשרתים ברבנות הראשית יזכו לאמון הציבור ויתחברו לציבור כולו, הרבנות הראשית תמלא את ייעודה המקורי "לקרב הלבבות ולהכניס רוח של שלום".


בחירות לרבנים, למה זה טוב?
רוב הרבנים המכהנים מטעם הרבנות הראשית לישראל לא רלוונטיים כיום לאף אדם. חוץ מאשר במקומות בודדים, מי מכם מכיר את רב העיר או את רב השכונה שלו? במדינת ישראל מכהנים מאות רבנים. הם עולים למשלם המסים מאות מיליוני שקלים בשנה, אך הם לא משרתים (כמעט) אף אחד. רק אם הקהילה תבחר את הרב שלה באופן ישיר, ייווצר האמון והקשר הנדרשים בין הרב ובין הקהילה. רק רב שיהיה חייב לזכות שוב באמון הקהילה בסוף הקדנציה, יהיה מחויב כראוי לעבודתו.


בחירות לרבנים? זה רק יביא עוד שחיתות!
בחירות דמוקרטיות הן תהליך לא מושלם. אך זו האלטרנטיבה הטובה ביותר למניעת השפעה של אינטרסים זרים על בחירת הרב. הציבור שיבוא לבחור את הרב שלו יידע הכי טוב מי הרב שמתאים לו. ובכלל, הרבה יותר קל להשפיע באופן לא ענייני על גוף בוחר של עשרה אנשים מאשר על ציבור שלם.

 

בחירות יהיו כמו פריימריז. רב שישלם יותר כסף ינצח!
החוק המוצע מטיל מגבלות חמורות מאוד על הוצאת כסף במהלך הבחירות. הסכום המקסימאלי שיהיה מותר למועמד להוציא באופן ישיר ועקיף הוא 5,000 ₪, סכום נמוך יחסית שלא יהווה מחסום בפני מועמדים.


מה ימנע ממפלגות להשתלט על הבחירות ועל המועמדים?
רוב הרבנים כיום נבחרים על בסיס דילים פוליטיים. בחוק המוצע, יוטל איסור על מועמד לבחירות לרבנות לפעול מטעם מפלגה או בשליחותה, או לקבל ממנה סיוע או תמיכה. בדרך הזו, תופחת משמעותית הזיקה בין רבנים ופוליטיקה.


בחירות עולות המון כסף. מי יממן אותן?
נכון שבחירות עולות כסף, אבל הן גם מאוד חשובות. מעבר לכך, התוכנית כוללת כמה מרכיבים שיחסכו לקופת המדינה המון כסף, יותר ממה שיעלו הבחירות: סגירת המועצות הדתיות; ביטול תקני רבני עיר ועוד.
אנו גם בודקים אפשרות לקיים בחירות אלקטרוניות, כפי שכבר קיים בכמה מדינות בעולם, דבר שיוזיל מאוד את עלות הבחירות.


איזה רב רציני ירצה להתמודד בבחירות?
בחירת רב על ידי הקהילה היא מסורת ארוכת שנים. כך בחרו פעם רב. עובדה היא כי שדרות של רבנים, בהם גדולי תורה וענקי רוח, לא נרתעו מלהופיע בפני הקהילה או בפני תושבי העיר ולהציע את עצמם. גם היום, הדרך הטובה ביותר ליצור זיקה בין רב וקהילה היא באמצעות האמון שהקהילה תתן ברב בבחירות.

 

האם זה יגרום להשתלטות של חרדים/רפורמים/דתיים/חילונים על הרבנות?
התהליך המוצע יביא לכך שהרבנות תשקף את רצון העם היהודי בישראל. כולם במשחק וכללי המשחק ידועים ושקופים לכל. אנו מאמינים שבחירה שכזו תוביל לתחרות בריאה שתגדיל תורה ותאדירה.

 

האם הדבר ישפיע על נושאים מורכבים כמו גיור ורישום נישואין?
על פי הצעתנו, מועצת הרבנות הראשית תיבחר על ידי רבני השכונות, שנבחרו באופן דמוקרטי. הרכבה ישקף נאמנה את הפסיפס היהודי-ישראלי. למועצת הרבנות הראשית השפעה גם על נושאים אלו, ועל כן צפוי לחול שינוי מתון גם בהם. 

 

 

____________________________________________________

____________________________________________________

 

 הרחבה

יסודות

מרכיב הזהות היהודית צריך להיות מרכיב מרכזי בתוך הזהות הישראלית. זה אינו המצב כיום. ערכו ומקומו של המרכיב היהודי בזהות הישראלית יורד. ללא זיקה ליהדות, הזהות היהודית-ישראלית תישאר דלה. זהות ישראלית ללא יהדות היא איום על המשך קיומנו כעם יהודי במדינת ישראל היהודית-דמוקרטית. בשנים האחרונות קמו מספר גופים שזיהו את האתגר הזה, ופועלים לשיפור המצב. פעולות אלו ברוכות וחשובות, אך הן אינן מסוגלות לתת מענה מערכתי ורחב, והשפעתן מוגבלת.

הגוף הרשמי שיכול לשנות את המצב הזה בצורה מערכתית ורחבה הוא הרבנות הראשית לישראל. כך ראה את הרבנות הראשית בחזונו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מייסדה: "הרבנות תשפיע ע"י השתדלות מתמדת לקרב את הלבבות ולהכניס רוח של שלום ... לחיזוק התורה וכבודה על אדמת הקודש ובכל העולם כולו".

 

מדינת ישראל משלמת לרבנים כחצי מיליארד שקלים בשנה, לצד סכומי כסף ניכרים עבור שירותי דת. זהו סכום לא מבוטל, שיכול היה לתרום רבות לחיזוק הזהות היהודית במדינת ישראל, לו רק היו הרבנים מממשים את ייעודם בהקשר זה. כיום, רבנים רבים אינם מממשים את הייעוד הזה. חלק לא מבוטל מן הרבנים כלל לא מוכרים בקרב בני קהילתם.

כדי לממש את ייעודה של הרבנות הראשית, כדי להצדיק את המשך קיומה, המצב חייב להשתנות.

 

המבנה הקיים של שירותי הדת וחסרונותיו

כפי שהיא בנויה היום, הרבנות הראשית לישראל  אינה משרתת את המטרה העיקרית שלשמה הוקמה. הרבנים הראשיים ורוב הרבנים המקומיים נתפסים כמנהיגים דתיים לא רלוונטיים. לציבור הדתי והחרדי יש רבנים אחרים, והציבור החילוני מנוכר ומנותק כמעט באופן מוחלט מן הממסד הדתי. המפגש היחיד של רוב האזרחים, דתיים וחילונים, עם הממסד הדתי הרשמי, הוא סביב שירותי הדת, וגם מפגש זה, למרבה הצער, מסתיים לא פעם במפח נפש.

רוב אזרחי מדינת ישראל לא מכירים אף רב, מלבד למגע מקרי או סביב טקסים דתיים. רובם המוחלט כלל  לא יודעים את שמו של רב העיר, היישוב או השכונה שבהם הם חיים. רבני הרבנות הראשית לא רלוונטיים לחייהם. מי שיכול ואמור היה לחבר אותם לזהות היהודית שלהם, אינו מקרב אותם לזהות זו, במקרה הטוב, ובמקרה הרע אף מרחיק אותם ממנה.

גם בתחום מתן שירותי הדת נכשלת הרבנות הראשית. הציבור סבור שהיא נותנת שירות  רע, לעתים אף מושחת. חלקים לא מבוטלים בציבור היהודי מנסים שלא להזדקק לשירותיה של הרבנות הראשית. הדבר נובע גם מן השירות הגרוע, אך גם מן המקום הקיצוני בקשת היהודית שבו נמצאת הרבנות הראשית בהרכבה הנוכחי.

 

רבנות ישראלית-דמוקרטית

המודל המוצע שואב השראה מן המודל הקהילתי,[1] אך מציע מודל שונה וישים. מודל הרבנות הישראלית-דמוקרטית מציע לחזק את הרבנות הראשית באמצעות שינוי יסודי ומהותי במבנה שלה, שינוי שישפיע באופן עמוק על הזיקה שלה לציבור היהודי בישראל על כל זרמיו.

הרבנות הראשית לישראל מנוהלת כיום 'מלמעלה למטה'. הרבנים הראשיים נבחרים על ידי רבנים, המהווים רוב בגוף הבוחר,  ועל ידי פוליטיקאים. רבנים מכהנים ופוליטיקאים ממנים גם את מועצת הרבנות הראשית וגם את הרבנים המקומיים.

התוצאה היא שהרבנים שנבחרים, בכל הרמות, מוצנחים מלמעלה על קהלם-קהילתם. לאופיים של העיר, המושב או השכונה, אין כמעט השפעה  על זהות הרב שישרת את תושבי המקום.

הסיבה לכך היא שמנגנון המינויים הקיים הוא בעיקרו מנגנון פוליטי, אך גם משום שרוב המעורבים בתהליך איבדו את האמון ברבנים, ובאפשרות שהם אכן ישרתו את הציבור נאמנה. יתרה מזו: גם במודל שהציע כעת משרד הדתות, שמגדיל את מעורבות הקהילות, אין כל ביטוי לציבור לא-דתי.  הזיקה שהייתה קיימת בקהילות ישראל לדורותיהן בין הרב לבין קהילתו, נותקה. אם פעם העיירה הייתה עושה לה רב, היום המדינה היא שעושה את הרב. אם פעם הרב נתן דין וחשבון לקהילתו ולשולחיו, כיום הרב  לא נותן דין וחשבון בפני אף אחד.

בסיטואציה הזו, לא מפתיע למצוא (עדיין) רבנים שמתגוררים מחוץ לקהילה שבה הם מכהנים. לא מפתיע לגלות שרוב הרבנים לא מוצאים את מקומם בקהילה שעליה הם ממונים. די צפוי שדתיים, ובוודאי חילונים, לא רואים ברבנים הללו יותר מאשר שליחי הממסד והמדינה. כך ברמה המקומית, וכך ברמת המדינה.

הפיכת פירמידת הכוח והעברת הבחירה מגופים פוליטיים קטנים אל הקהילות שבשכונות, תשנה את התמונה כולה.

השינויים המרכזיים המוצעים הם באופן בחירת הרבנים, בהיקף האחריות האזורית שתוטל עליהם, וכתוצאה מכך בשינוי אופיו של הרב, מנותן שירותים דתיים למנהיג. מוצעים גם שינויים באופן בחירת מועצת הרבנות הראשית והרב הראשי, וכן באופי ובדרך מתן שירותי הדת.

 

 

המצב כיום (איור מס' 1)

 

עשה לך רב - רבנות ראשית ישראלית ודמוקרטית

מטבעה, רבנות להמונים לא יכולה להיות אישית, רלוונטית.  היא מנותקת. רב עיר או רב ראשי יכולים להיות, במקרה הטוב, סמל. רבנות רלוונטית יכולה לצמוח רק בקהילות קטנות יותר, בגרעין מוניציפאלי מצומצם יותר: בשכונות, ובתוכן - בקהילות.

אנו מציעים כי רבני שכונות ויישובים יהוו את שדרת היסוד של הרבנות הראשית לישראל. מתוך כוונה ליצור חיבור קרוב ורלוונטי בין הרב ובין קהלו, מוצע כי שדרת היסוד של הרבנות הראשית תורכב מרבני שכונות ויישובים. רבנים אלו יישאו באחריות למספר קטן של תושבים, דבר שיאפשר להם להגיע ליותר אנשים באופן בלתי אמצעי  ולהצליח לגעת בהם. רבנים אלו ישמשו מנהיגים דתיים גם עבור באי בית הכנסת, אך בעיקר עבור אלו שאינם מבאי בית הכנסת. הרבנים יהיו כתובת זמינה ומיידית לכל שאלה או טקס הקשורים למעגל החיים היהודי, ומקור לתורה וליהדות בשכונה או ביישוב.

עקרון היסוד הדמוקרטי קובע כי ככל שבסיס הבחירה, כלומר הגוף הבוחר, רחב יותר, הבחירה תשקף טוב יותר את רצון הציבור. כך היה מדורי דורות בכל הקשור לבחירת רבנים. הקהל הוא זה שבחר את רבו. רבנים שנבחרו על ידי הקהל, וידעו שהקהל עלול להדיח אותם,  היו מחויבים לקהילה ולעיירה ומחוברים אליהן. הרבנים נבחרו בדמותה ובצלמה של הקהילה. הקהילה  הלמדנית בחרה לה מנהיג למדן; הקהילה החסידית בחרה מנהיג חסידי, וכן הלאה. בעת הצורך, קהילות אף הפסיקו את כהונתם של רבנים. הרב לא מונה לכל חייו. כך גם  בחלק מן הקהילות בישראל כיום: רבנים נבחרים על ידי חברי הקהילה.

אנו מציעים ליישם את המודל הזה גם ברבנות הראשית, ובבחירת הרבנים שמכהנים מטעמה. רבני השכונות לא יוצנחו על קהלם מלמעלה באמצעות גורמים פוליטיים, אלא ייבחרו בבחירות ישירות על ידי תושבי היישוב או השכונה. הם ייבחרו לקדנציה קצובה של חמש שנים, ובסיומה יוכלו להתמודד ולהיבחר שוב, אך דמותם ופועלם יעמדו למבחן הציבור.

רק רבנים שימצאו מסילות ללבם של בני השכונה-קהלם, ייבחרו. בכל שכונה ייבחרו רבנים המתאימים לאופי השכונה, וקרובים בהשקפת עולמם ובהשתייכותם לתושבי השכונה והיישוב שבחרו בהם. רק רבנים שיהיו פעילים מספיק, ושבני השכונה או היישוב יראו כי הם ממלאים את תפקידם נאמנה, ייבחרו שוב. רק רבנים שיישאו בעול מתן שירותי הדת העירוניים, יחד עם מחלקת שירותי הדת של המועצה המקומית, ויעשו זאת נאמנה, יזכו לאמון מחודש של הציבור.

בחירת רבנים בהליך דמוקרטי-שכונתי-כלל-מדינתי תחולל מהפכה בדמותם של הרבנים בישראל. הרבנים שייבחרו יהיו מנהיגים בדמותם ובאופיים, כאלו שיכולים להוביל אחריהם קהילה גדולה. הרבנים יהיו כאלו שהוסמכו על ידי גורם המוכר בקהילות ישראל בארץ ובעולם ככזה שמסמיך רבנים, וגם בכך הם יתאימו לאופייה של הקהילה שתבחר בהם. באזורים בעלי אופי חילוני, למשל, ייבחרו רבנים שיידעו להנגיש את המקורות והמסורת היהודיים לאופי השכונה, ושמסלול הכשרתם הרבנית עולה בקנה אחד עם השקפות  התושבים. יישובים שבהם יש קהילה רפורמית גדולה יוכלו לבחור רב או רבה המשתייכים לזרם זה. יהיו גם שכונות ויישובים שבהם דמותו של הרב תהיה דמות רב  מסורתית, אולי אפילו דמות  של למדן הנחבא אל הכלים, אם כך יבחרו תושבי השכונה.

 

ביטול תקני רבנים ועדכון מערך הרבנים

ברבנות הראשית לישראל מכהנים כיום מאות רבנים; רבים מהם אינם מתאימים לאופי הקהילה שבה הם חיים. כתוצאה מכך נוצר נתק בין הרבנים לבין הקהילות שבהן הם מכהנים. כלומר, השירות העיקרי שאותו אמורים הרבנים להעניק לבני קהילתם, לא ניתן להם. המצב מחריף כאשר מדובר ברבני ערים וברבנים אזוריים. חלק ניכר מרבנים אלו אינם מהווים חלק משמעותי מן המקום שבו הם גרים.

בשל מבנה המינוי של הרבנים כיום - מינוי לכל החיים - רבים מן הרבנים במערך הם מבוגרים מאוד, חלקם עברו מזמן את גיל הפרישה, ורמת התפקוד ומתן השירות שלהם נמוכה עוד יותר.

כחלק מן הרפורמה, מוצע כי תקנים של רבני עיר ורבנים אזוריים יתבטלו, ומכאן ואילך  לא ימונו רבנים בתקנים אלו. כמו כן, תיעשה בחינה מקיפה של סטטוס הרבנים המכהנים כיום בתקנים אלו, ועל פי תבחינים שייקבעו, תוצע לרבנים אלו תכנית פרישה מכובדת.

 

מבנה שירותי הדת

לרבנים בישראל תפקיד הנהגתי ותפקידים מנהליים. יחד עם המועצות הדתיות וכחלק מהן, אחראים הרבנים על מתן שירותי הדת. מבנה זה של שירותי הדת סופג ביקורת קשה מזה שנים רבות. הטענות העיקריות כלפיו הן היותו בזבזני ולא יעיל בניצול משאבים. טענות רבות נשמעות גם על רמת השירות. בשל כך, הועלתה לאחרונה בכנסת הצעת חוק (שיש לה שורשים בכנסות קודמות) הקוראת לבטל את המועצות הדתיות, ולהעביר את הפונקציות המנהליות שלהן למועצות המקומיות. עם מימוש הרפורמה, השירותים שניתנים היום על ידי המועצות הדתיות יינתנו על ידי מחלקת שירותים דתיים במועצות המקומיות.

תפקידם של הרבנים במבנה הקיים, כמו גם במבנה המוצע לאחר מימוש הרפורמה, הוא להנחות את נותני השירותים הדתיים בסוגיות של פסיקת הלכה וקביעת מדיניות, ככל שאלו נמצאות בתחום אחריותו של הרב.

לאחר ביטול תקני רבני הערים והרבנים האזוריים, תוקם ועדת מדיניות הלכתית שתורכב מרבני השכונות בערים או רבני היישובים  במועצה האזורית, והיא זו שתנחה את נותני השירות בסוגיות של מדיניות הלכתית וסטנדרטים של השירות. ועדות אלו תכרענה באשר למדיניות המקומית, באמצעות מנגנון הכרעה מוסדר מראש.

שינויים מבניים אלו בתקנים 'היקרים' של הרבנות, ביטול המועצות הדתיות וקביעת סל שירותי דת שיינתן על ידי הרשויות המקומיות, צפויים לחסוך סכומי כסף משמעותיים. משאבים אלו יופנו ליצירת תקנים נוספים של רבני שכונות ויישובים, ולקיום הליך בחירת הרבנים, שגם הוא מצריך  משאבים.

 

הליך בחירת הרבנים וההגבלות שיוטלו על המתמודדים לשם שמירה על מכובדות ההליך

לבחירות דמוקרטיות יש יתרונות, אך גם חסרונות. בחירות, מטבען, הן הליך מורכב ומאתגר מבחינה אישית ומוסרית. כשמדובר בבחירת רבנים באופן דמוקרטי, יש חשש לפגיעה בכבודם של הרבנים ובכבודה של תורה. קיים גם חשש שייבחרו רבנים שאינם מתאימים לתפקיד, באמצעות מניפולציות על קהל הבוחרים.

כדי למנוע מצבים כאלו, מוצעים כמה פתרונות שיצמצמו ככל האפשר את החולשות המובנות בהליך הבחירה:

א.      רק רבנים שהוסמכו לרבנות על ידי זרם מוכר, והם בעלי ניסיון קודם בעבודה רבנית, יוכלו להתמודד לתפקיד רבני שכונות ויישובים. בכלל זה רבנים שכיהנו קודם לכן מספר שנים כרבני קהילות; רבנים שהיו מורי הוראה או עסקו בהוראת יהדות, ורבנים שפעלו כמנהיגים דתיים.

ב.      ייקבעו כללים נוקשים לקיום פעילות שכנוע סביב הבחירות, והרבנים המתמודדים יוכלו לפעול רק בדרך של הופעה בפני קהל ביישוב או בשכונה, ושיחה בלתי אמצעית עם הבוחרים. ייאסר  שימוש בפרסום חוצות או מודעות בעיתונות.

ג.        הרבנים לא יוכלו לחלק חומר תעמולה, מלבד הזמנות למפגשי היכרות אתם.

ד.      יוטלו מגבלות משמעותיות על הסכומים שהרבנים יוכלו להוציא בהליך הבחירות; סכומים אלה  יהיו נמוכים ביותר. ההוצאות יגיעו  מחשבון מפוקח, שייועד לשם כך.

ה.      מכיוון שהרבנים לא יוכלו להוציא סכומי כסף משמעותיים, לא יהיה להם צורך בגיוס תרומות למימון ההליך. לכן, תיאסר באופן מוחלט כל קבלת תרומות לשם מימון פעולות הקשורות להליך הבחירות.

ו.        ייאסר על הרבנים לפעול בשמה של מפלגה פוליטית או מטעמה, במישרין או בעקיפין. תיאסר תמיכה פוליטית של מפלגה או גורמים פוליטיים ברבנים המתמודדים.

 

עלות קיום הבחירות

צפוי כי הליך הבחירות המוצע יישא עלויות מסוימות. בשל חשיבותו הרבה והשינוי שהוא מציע, לעלויות הללו יש תרומה משמעותית להגברת ההשפעה של הרבנות הראשית ושינוי משמעותי של הזיקה של הרבנים לציבור בישראל. לכן, יש הצדקה עקרונית לעלויות הללו.  

עם זאת, כדי להוזיל את העלויות, מוצע כי הליך בחירת הרבנים יתקיים  בד בבד עם הליך הבחירות למועצות המקומיות. באופן זה, אותו מנגנון יתמוך גם בבחירות האלו, וכך תושג הוזלה משמעתית בעלויות. מקור תקציבי נוסף לקיום הבחירות יהיה, כאמור, החיסכון שיושג בביטול המועצות הדתיות והתקנים היקרים של הרבנים.

 

אזורי הבחירה של רבנים

בהתיישבות הכפרית ובמועצות אזוריות ומקומיות, ייבחרו רבנים  בסיס היחידות המוניציפאליות - ישוב, מושב, קיבוץ וכן הלאה. בערים שבהן קיימת חלוקה מוניציפאלית לשכונות או למנהלים קהילתיים, אזורי הבחירה של רבנים יחפפו את היחידות המוניציפאליות הללו. בערים שבהן לא קיימת חלוקה כזו, יתבססו אזורי הבחירה על החלוקה לאזורי הרישום לבתי הספר בעיר. רק כאשר אין בסיס קיים לחלוקת העיר לאזורי בחירה ולשכונות, תבוצע חלוקה כזו בשיתוף העירייה והמשרד לשירותי דת.

אפשרות אחרת היא שתושבי העיר יבחרו מספר רבנים לפי מספר התקנים המוקצים לאותה עיר. לשיטה זו יתרון גם בביטוי שיכול להינתן, למשל, לקבוצות בעלות אופי אידיאולוגי דומה, שאין להן רוב משמעותי בכל אחד מאזורי הבחירה בפני עצמו.

 

רבנות ראשית מייצגת - דמוקרטיזציה של מועצת הרבנות הראשית

ברוב ההיבטים של שירותי הדת - כשרות, גיור, קבורה, מיהו רב ראוי ועוד - המדיניות נקבעת על ידי הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית.

 

 

שליטת מועצת הרבנות הראשית (איור מס' 2)

 

הרבנים הראשיים לישראל ומועצת הרבנות הראשית נבחרים כיום על ידי גוף מצומצם ופוליטי מאוד. הניסיון המצטבר בשנים האחרונות מלמד כי הרבנים הראשיים לישראל נבחרים על פי אינטרסים צרים, ולעתים אף כתוצאה מגחמות פוליטיות של כמה פוליטיקאים ורבנים-פוליטיקאים, שברובם מזוהים כחרדים,  כאלו שאין להם עניין אמתי בהצלחתה של רבנות ממלכתית בישראל.

גם המדיניות ההלכתית שהבחירות הללו מולידות  מייצגת השקפת עולם מסוימת וצרה, זרה להשקפת העולם היהודית של רוב אזרחי ישראל. המדיניות ההלכתית הנוקשה שמנחה את הרבנות הראשית מביאה שוב ושוב להתנגשויות מיותרות עם  השקפות רבות אחרות, סביב מגוון נושאים. המדינות הזו מביאה גם היא לבניית חומת הפרדה בין היהודים ליהדות במדינת ישראל. גם כאן התחושה בציבור היא שקבוצה קטנה מאוד, בעלת השקפת עולם חרדית, מחזיקה בהרבה כוח ועושה בו שימוש כדי לכפות את עמדותיה הקיצוניות בנושאים שבהם שירותי הדת נוגעים לכלל אזרחי מדינת ישראל.  

דמוקרטיזציה של תהליכי בחירת מוסדות הרבנות הראשית לישראל תשנה את המצב באופן מהותי.

במקום קבוצה קטנה של כמאה וחמישים בוחרים, שמוטה באופן מובהק על ידי אינטרסים פוליטיים, זרים וצרים, מועצת הרבנות הראשית והרב הראשי ייבחרו על ידי רבני השכונות. רבני השכונות והיישובים ייצגו נאמנה את מגוון הדעות  בציבור הישראלי. הם ייצגו ישירות את הקהילות שבחרו בהם, ויהיו גוף בוחר רחב וענייני הרבה יותר  בבואו לבחור את מוסדות הרבנות. בגלל היקפו של הגוף הבוחר, שימנה כמה אלפי רבנים, לא ניתן יהיה להטות את הבחירה ולשעבד אותה לאינטרסים פוליטיים צרים.

השינוי במנגנון הבחירה ישנה באופן מהותי את הרכב מועצת הרבנות הראשית. כיום, שולטת במועצת הרבנות  השקפת עולם אחת, שאינה מייצגת את השקפתו של הרוב היהודי במדינת ישראל, גם לא את הרוב שיש לו עניין ברבנות הראשית ובשירותי הדת שהיא נותנת, ובאופייה היהודי של מדינת ישראל.

מועצת הרבנות הראשית שתיבחר על ידי רבני הקהילות תהיה מועצה מגוונת יותר, ותכלול רבנים ומנהיגים דתיים בעלי השקפות דתיות-הלכתיות שונות ומגוונות. היא תייצג את כל מי שיש לו עניין באופיים של שירותי הדת שניתנים ליהודים במדינת ישראל, וכל מי שהזהות היהודית של מדינת ישראל יקרה ללבו. גם הרב הראשי שייבחר בדרך זו יבטא באופן נאמן יותר את זהותם היהודית של אזרחי מדינת ישראל.

  


דמוקרטיזציה של הרבנות (איור מס' 3)

 

לצד הרבנים הראשיים, מועצת הרבנות הראשית היא המצפן הדתי-הלכתי של הרבנות הראשית. היא זו שקובעת את המדיניות של הרבנות הראשית ומכתיבה את מהלכיה  בסוגיות כגון כשרות וגיור, בשאלת מיהו רב ומיהו דיין. על פי חוק, היא אמונה גם על "מתן תשובות וחוות דעת בענייני הלכה לשואלים בעצתה", וצריכה לפעול גם "לקירוב הציבור לערכי תורה ומצוות". מועצה בעלת הרכב מונוליתי, המייצגת באופן בולט גוון אחד ויחיד,  משפיעה על כלל שירותי הדת בישראל וצובעת אותם באותו גוון. בשל כך, מועצה עם הרכב כזה לא מצליחה לפנות לכלל ישראל ולפעול לקירוב לבבות, ולמעשה היא לא רלוונטית.

מועצת רבנות ראשית בעלת הרכב מגוון תוכל להיות רלוונטית. המדיניות שהיא תעצב תהפוך גם את שאר המערכות והשירותים שמעניקה הרבנות הראשית לרלוונטיים יותר ולקרובים יותר לרוב הציבור.

רבנות ראשית שתיבחר בתהליך דמוקרטי תזכה לאמון רב יותר מן הציבור. דרך הרבנים השכונתיים שנבחרו על ידי הציבור, ושיבחרו את הרבנים הראשיים ואת מועצת הרבנות הראשית, הציבור ירגיש  שותף לבחירה, בעל יכולת השפעה עליה.  רבנות ראשית כזו תהיה שליח נאמן של הציבור הרחב, והנכונות לקבל אותה ואת פעולותיה, את שליחיה ואת מוסדותיה, תהיה גדולה יותר.

 

סיכום

קבלת התכנית המוצעת היא מהפכה משמעותית במבנה שירותי הדת. בפני מימושה, כמו בפני מימושה של כל מהפכה, ניצבים מכשולים משמעותיים. פוליטיקה, אינטרסים וממסד ישן יעשו כל שביכולתם לעצור את המהלך. גם מבחינה מהותית יש לשער שיקומו  מתנגדים לרעיון המוצע כאן.

אולם השינוי ברבנות הראשית הוא מחויב המציאות, והוא קריטי גם לרבנות הראשית וגם ליהודים אזרחי מדינת ישראל. כבר היום מצרים גורמים שלטוניים את מהלכיה של הרבנות הראשית, וישנם תחומים שהיא מודרת מהם.  סקרים מראים שהרבנות הראשית והעומדים בראשה כמעט לא נהנים  מאמון ציבורי, לא בקרב הציבור הדתי והחרדי ולא בקרב הציבור החילוני. לא ברור את מי משרתת כיום הרבנות הראשית.

השינוי הכרחי גם ליהודים אזרחי מדינת ישראל. רבנות ראשית רלוונטית שתזכה באמון הציבור, שהציבור ירגיש זיקה אליה, שתמלא את ייעודה, היא צורך ממשי ומיידי. אם אכן יתפקדו הרבנים בשכונות וביישובים, אם אכן תיבחר מועצת רבנות ראשית ורב ראשי מייצגים, הרבנות הראשית והערכים שאותם היא אמורה לייצג, ישובו להיות משמעותיים במרקם החיים במדינת ישראל.

 

________________________________________________________________

________________________________________________________________

 

 



 

 



[1] נכתב על ידי ד"ר הדר ליפשיץ עבור תנועת נאמני תורה-ועבודה

 

 

רבנות ישראלית-דמוקרטית- על הפרוייקט:

1. רכז הפרוייקט הינו ד"ר שוקי פרידמן. 

2. הפרוייקט נתמך ע"י הפדרצייה היהודית של העיר ניו-יורק.

3. לעזרה בחיזוק הפרוייקט אנא פנו אלינו: 03-6072739, או ב:neemaney@toravoda.org.il 

4. לתרומות נוספות אנו פנו אלינו, הצטרפו כחברים או תירמו כעת בקישור!

 

            

 

הסתכלתם על מערכת השעות של הילדים? ממשיכים ומחזקים את הממ"ד

   אם אינך רואה עלון זה- לחצ/י כאן

והפעם:

א. הקדמה ועידכון קצרצר על הפעילות בתחום חיזוק הממ"ד.

ב. נקודות לתשומת לב יחד עם קישורים למידע.

ג. הודעות שונות (קמפוסים, דעות, תרומה ועוד).

 

 

א. הקדמה ועידכון

ימים אלו של תחילת השנה מעלים אצל כולנו מחשבות ביחס למערכת החינוך. אנו שמחים וגאים שמערכת החינוך הממלכתית דתית, בה מתחנכים ילדינו, הינה מערכת המצליחה לשלב בין חינוך לתורה ולהשכלה ובין מצויינות ואחריות חברתית. מתוך הערכה רבה למחנכים/ות ומתוך האכפתיות של כולנו לחינוך ילדינו, אנו מעודדים אתכם, ההורים, להיות פעילים ומעורבים והכל בנועם ובאופן בונה.

בזכות פניותיכן הרבות רשמנו הצלחות והישגים רבים. מנענו תופעות של אליטיזם, עזרנו למספר קבוצות הורים להוביל מהלך של עירוב כיתות מתוך רצון חינוכי, מנענו פתיחה של מוסדות פרטיים שהיו מביאים להרס בתי הספר הקיימים ועוד ועוד. זוכרים למשל את המקרה של ממ"ד מורשה בפ"ת בו רצו ליצור מוסד ניפרד לבנים ומוסד ניפרד לבנות? היינו פעילים למניעת הדבר ולהקמת בי"ס שיהיה תורני, מדעי ומעורב. לפני כשבוע הוחלט לקרוא לו על שם הרב עמיטל.

ואם אתם מחפשים סיפור אופטימי שהתחיל בזכות שתי משפחות, קיראו את הסיפור הבא: "בית ספר מעורב: החינוך הממ"ד בתפארתו".

 

במקביל, אנו פועלים כעת לעצירת התקצוב למוסדות חינוך הפועלים ללא רישיון.

תנועת 'נאמני תורה ועבודה' עתרה בשבועות האחרונים לבג"ץ נגד התקצוב המתמשך של מוסדות חינוך פרטיים ללא רישיון, זאת במסגרת המאמצים לחזק את החינוך הממלכתי-דתי ולהוציא לפועל את מדיניות משרד החינוך.

הרקע לעתירה הוא תופעה פסולה המתקיימת מזה שנים, בה בתי ספר ומוסדות חינוך פרטיים מוקמים, ללא קבלת רישיון ממשרד החינוך כנדרש, ולמרות זאת מתוקצבים מקופת המדינה, באמצעים ישירים ועקיפים. בעתירה, אותה הגישה תנועת נאמני תורה ועבודה יחד עם עמותת הורי בית הספר ממ"ד גוננים בירושלים, באמצעות עו"ד פרופ' אביעד הכהן, נכתב כי מוסדות אלו פועלים בשיטת "מצליח": "גורם מסוים עובר ביודעין על החוק, מקים מוסד חינוכי שאינו חוקי, תוך שימוש במשאבים ציבוריים, ומציב בפני רשויות המדינה עובדה מוגמרת. לאחר מכן רשויות המדינה 'נאלצות', כביכול, להעניק לו תמיכה כזו או אחרת בשל העובדה כי תלמידים באים בשעריו. בחלוף מספר שנים של פעולה בדרך זו, כמה שנים לאחר מכן בית הספר קונה לו אחיזה במקום מושבו, ובשל כך מקבל גם רישיון וסמל מוסד. באופן זה 'הולבנו' בתי ספר רבים שקמו בחטא, תוך פגיעה במוסדות קיימים, ויוצא חוטא נשכר".

יש לציין כי התקצוב הלא חוקי למוסדות חינוך משוללי רשיון אינו הבעיה היחידה הנובעת מהקמתם של מוסדות אלו. ניסיון העבר מלמד, כי הקמת מוסדות חינוך דתיים פרטיים, אליטיסטים, גורמת לפגיעה משמעותית בחינוך הממלכתי-דתי בעיר בו מוקם המוסד החדש. 

לקובץ העתירה לחצו כאן.

 

ב. בכדי להמשיך ולהצליח הנה כמה נקודות לתשומת לב:

 

 1. הסתכלתם על מערכת השעות של הילדים?

החינוך הממלכתי דתי עושה את הבלתי אפשרי בהיותו מחנך לתורה ומצוות וכחלק בלתי נפרד מכך, פותח בפני התלמיד את היכולת להיות איש מדע, רוח וטכנולוגיה. הקושי הוא בדחיסת כל אלו תחת מספר שעות מוגבל.

מי שבחר בחינוך דתי, חייב לקבל שיש קושי בהשוואה מלאה לשעות החול הניתנות בחינוך הממלכתי (החילוני). יחד עם זאת, השאלה היא במינון. לשנת תשע"ה נקבע מינון ראוי אשר מוודא שתלמידי החינוך הדתי ילמדו את אותה כמות לימודי חשבון, אנגלית וכדומה, כפי שלומדים בחינוך הממלכתי. הגברת שעות הקודש באה על חשבון כמה שעות גיאוגרפיה, היסטוריה, אומנות וכדומה.
ישנם בתי ספר רבים הדואגים כי התלמיד הדתי יחשף בכל זאת, במינון גבוה, למקצועות אלו, על חשבון כמה שעות קודש. ישנם בתי ספר שמתגברים עוד את שעות הקודש על חשבון שעות החול.
תפקידכם כהורים להיות מודעים לרווח ולהפסד: לשים לב באלו מקצועות, קודש וחול, חל פיחות ובאלו מקצועות יש חובה להשלים את הפער.


על כן, הורידו כקובץ EXCEL את הטבלה המצ"ב בקישור זה. לכל שכבה יש לשונית אחת. מילאו את הטבלה וכך תוכלו להשוות את מצב ילדכם למצב המקובל בחינוך הדתי ובחינוך הכללי.

* תודה לנועם מורגנשטיין על הכנת הטבלה.

* טבלה זו מתייחסת לכל ממ"ד באשר הוא: רגיל, תורני, מעורב, תלמוד תורה ממ"ד וכו'.
הנהלת החמ"ד קבעה, כי בנושא זה, תהיה גמישות מסויימת בהתאם לאופייה של הקהילה ולרצונותיה.

לקישור למסמך "מתנ"ה" של משרד החינוך (מארז תכנון, ניהול והיערכות לתשע"ה), לחצו כאן.

לשאלות, עצות ורעיונות אנא פנו אלינו neemaney@toravoda.org.il 

 

 

2. מעקב אחר ספרי הלימוד-  קיבלנו פניות רבות מהורים שהתפלאו לראות כי בספרי הלימוד שהתבקשו לקנות עבור ילדיהם בבתי הספר הממד"ים, בעיקר במקצועות הקודש, לא מופיעות בנות. לפעמים הן נעדרות מהאיורים המצורפים לספר, לפעמים הן מופיעות כדמות אמורפית מטושטשת ולפעמים אינן נזכרות אפילו במלל.

בהקשרים אחרים, לעיתים ספר הלימוד הינו בעל תפיסת עולם השונה לחלוטין מעקרונות החינוך הממ"ד.

אם גם בספרי הלימוד שאתם התבקשתם לקנות השנה גיליתם תופעות דומות, נשמח לקבל את פרטי הספר. שילחו אלינו בדוא"ל:  neemaney@toravoda.org.il או בפקס': 1533-7254735. (תודה לד"ר עינב מייזליש גתי).

 

3. איזה תקנון יש בבית הספר של ילדי?

לפני כשנתיים פירסמנו נייר עמדה בנושא תקנונים של בתי ספר. לנייר צורפו דוגמאות לתקנונים שאנו רואים כבעיתיים לצד תקנונים הנראים לדעתנו כחיוביים ומחנכים לתורה ולאחריות כלפי כלל ישראל. מטרתנו העיקרית בהצפת המודעות לסוגיה, הינה עקב ההשלכות החברתיות שיש בהחמרות בתחום הצניעות בבתי ספר יסודיים. הבעיה נמצאת בשולי החינוך הדתי ועל כן נראה שלא תתקלו בה. מאז גם חל שיפור גדול בעניין. יחד עם זאת, מכיוון שהשפעתה רבה גם על מוסדות סמוכים ועל הקהילה כולה, ראוי כי נהיה מודעים לה. בימים אלו בהם מתקיימים דיונים על תקנון בית הספר של ילדינו, רצוי כי נוודא שהוא מנוסח באופן המקרב יהודים לתורה ולא להיפך, ובאופן המעלה את ערכי הצניעות החשובים, בצורה מכבדת וראויה ולא בצורה המוציאה את הנושא מהקשרו הערכי וההלכתי. לפרטים נוספים, אנו ממליצים לקרוא בעיון את הנייר (מצ"ב קישור) ואת נספחיו.

 

4. עזרה קטנה: לצורך מעקב רציף אחר מגמות הפרדה בין בנים ובנות בחינוך הממ"ד,

במידה והיה השנה שינוי כלשהו בבית הספר שלכם- ההפרדה עלתה כיתה או ירדה כיתה, נשמח אם בבקשה תעדכנו אותנו באמצעות השבה למכתב זה.

 

 

  ___________________________________________________________________

 

5. אנו פועלים יחדיו, אנשי חינוך, הורים ופעילים למען חיזוק ערכי תורה ועבודה במערכות החינוך הדתי. ערכים אלו כוללים: אחריות חברתית לכלל ומניעת אליטזם חברתי. שילוב משמעותי של לימודי חול ולימודים הומניים לצד לימודי קודש מעמיקים. שילוב מגדרי ראוי בבתי ספר יסודיים וכן חינוך לעומק רוחני וחשיבה עצמאית.

 

פעילות התנועה הצליחה רבות למען חיזוקם של ערכים אלו. אנו מזמינים אתכם לקחת חלק באחריות למען עתיד ילדינו כשומרי תורה ומצוות מתוך אחריות לעם ישראל, לדרך ההלכה ולעתיד המדינה.

 

למידע נוסף, הצעות, תכנים ורעיונות- היכנסו לקישורים הבאים:

  

    Description: masaot.jpg    Description: chovrot.jpg 

   Description: knasim.jpg    Description: drushim.jpg 

   Description: noar.jpg    

 

מוקד לפניות הורים:

לפניות, התייעצות, דיווח, הערות והארות, פנו באמצעות השבת דוא"ל למכתב זה, או ב-03-6072739

ממשיכים את שבוע הספר. וללא קשר, שילחו לנו את רשימות הספרים של ילדיכם

 אם אינך רואה מכתב זה- לחצ/י כאן

יחד עם כל עם ישראל, אנו קוראים בימים אלו לשמור על הערבות ההדדית ועל תחושת האחדות. מי ייתן והן יישארו עוד ללא קשר לצרה שנפלה עלינו. ראוי בשעה זו שנתרכז כולנו בחיזוק משפחות החטופים, בתמיכה בכוחות הביטחון ובקריעת שערי שמיים בתפילות לשיבתם הבטוחה.

 

הקטנת כיתות ע"י הפרדה? - לא אפשרי או פלילי! עדכנו אותנו מה קורה אצלכם

אם אינך רואה מכתב זה- לחצ/י כאן

ומה הפעם?

 

1. עידכון על סוגיית גודל הכיתות בחמ"ד וההפרדה המגדרית

2. תקציר הכוונה להורים להתמודדות עם הפרדה בכיתות היסודי

3. לשנה"ל תשע"ה: דרושים רכזים לתאי נת"ע בקמפוסים

4. הודעות: שמיטה, צו גיור, נשים במועצות דתיות, תרומה לאתר התנועה, "דעות" האחרון, שבוע הספר וערב עיון בנושא התפילה 

 

 

1. הפרדה מגדרית וגודל הכיתות בכיתות א'-ד'.

לקראת שנה"ל הבאה משרד החינוך הוציא הנחיות ברורות האוסרות על הקטנת כיתות בכל צורה שהיא, שלא ע"פ התקן המקובל.

בהתאם לכך, כיתות תתחלקנה רק אם הן גדולות מ- 40 תלמידים, ולא תתאפשר חלוקה קטנה יותר, גם לא משיקולי הפרדה מגדרית.

 

קיבלנו מספר פניות של הורים מרחבי הארץ שטענו שנאמר להורים שהדרך היחידה להקטין את הכיתות תהיה באמצעות הפרדה מגדרית, למרות שהם לא רוצים בה. מדובר כמובן בתופעה חמורה, שמדגישה את טענתנו מזה זמן לפיה ההפרדה המגדרית אינה ערך שרוב ההורים רוצים בו בפני עצמו, אלא משמשת ככלי להשגת הטבות עודפות על פני בתי ספר אחרים בחמ"ד. 

חשוב לנו לציין, כי הקטנת הכיתות ע"י הפרדה מגדרית בכיתות הנמוכות אסורה ולא ניתן לעשותה, גם ע"י תקציב מיועד של הרשות המקומית או גורם אחר. במידה והדבר נעשה הרי שמדובר בדבר שאינו חוקי או שיתכן ומדובר בגריעת שעות לימוד אחרות או תקציב אחר, דבר המהווה עבירה פלילית.

נציין כי לכיתות ו' ניתן השנה תקן להפרדה ויתכן שבשנה הבאה ינתן תקן גם לכיתות ה'. בשלב זה התקן לכיתות ה'-ו' עדיין אינו ידוע. דבר זה מעמיד אותן כיוצאות מן הכלל.

 

עיזרו לנו:

במידה וכהורים נתקלתם בדבר דומה או בניסיון כלשהו להפרדה, או לכל יעוץ בנושא- אנא בבקשה פנו אלינו ע"י השבה למכתב זה.

 

הארות:

א. בכל מקרה, גם לפני הסדרת הנושא, בממוצע, ההפרדה הקטינה רק במעט את גודל הכיתות ובמקביל נוצרה סטיית תקן משמעותית ביותר. כלומר, גם אם ההפרדה יצרה למשל כיתת בנות קטנה, הרי שמהצד השני היא הביאה לכיתת בנים גדולה ביותר ועמוסה.

דבר זה בא לידי ביטוי בבעיות אקלים לימודי רבות בכיתות נפרדות, ומשתקף גם בנתוני המיצ"ב. 

 

ב. לעיון נרחב על מחקר התנועה העדכני בנושא מגמות בהפרדה והשפעת ההפרדה על האקלים, לחצו כאן (חלק א' של המחקר).

 

ג. קישור למאמר שפורסם השבת במוסף "שבת": בעצם מדובר על אליטיזם. הפרדה מגדרית, תקנות לבוש מחמירות ותשלומי הורים מוגזמים הם לרוב דרך עקיפה ליצירת אבחנה על בסיס סוציולוגי ולסינונם של אלה ש"אינם רצויים". 

 

ד. לעיון וכתשובה לפניות רבות של הורים, מצ"ב תשובת המדינה לעתירה של "ישראל חופשית" בנושא הפרדת הכיתות בחינוך הדתי (8/5/14):

 

 

  ___________________________________________________________

 

 

2. להורים בשטח: מצ"ב תקציר המיועד להורים העומדים בפני הכרעה בסוגיית ההפרדה בחינוך היסודי.

 תוכן העניינים (נשמח להארות והערות):

1. ההיבט התורני-הלכתי
2. ההיבט החינוכי-פדגוגי
3. השלכות על רמת האלימות והאקלים
4. סקירת המחקרים על הפרדה מגדרית בבתי ספר יסודיים
5. ההיבט החברתי
6. היבטים פמיניסטים
7. היבטים מנהליים (הנחיות, תקציב, מספרים). 

 להורדה לחצו כאן

 

_____________________________________________________

 

 

3.  דרושים/ות רכז/ות תאים בקמפוסים:

שנת הלימודים הנוכחית לקראת סיום, ואירועים רבים ומגוונים בפתח. 

בינתיים, אנו ממשיכים לחפש רכזים/ות לתאי הסטודנטים בשנה"ל תשע"ה. 

מעוניינים? שלחו קורות חיים ל: et.laasiya@gmail.com. לפרטים נוספים פנו לרכזי התאים המכהנים.

 

 _________________________________________________

 

 

4. הודעות:

א. כנס שמיטה ישראלית! - ע"י תא נת"ע בקמפוס העברית.

ב. כנס נשים למועצות דתיות- היום!

ג. העברת הודעה: קישור למחנה המשותף של צו פיוס.

ד. דרושה תרומה/הנצחה לצורך שידרוג אתר התנועה. המעוניין/ת לתרום- נא להשיב למייל זה. 

ה. "צו גיור"- כנסו לעמוד זה. הזמינו אליו את חבריכם ושתפו ממנו את ההודעה המשותפת של הארגונים בנושא הגיור.

ו. השיעור האחרון בסדרת ערבי עיון במודיעין, לפרטים:  התהוות התפילה- היסטוריה, הלכה ומחשבה.

ז. לא קיבלתם את "דעות" האחרון בנושא "התפילה"- השאירו הודעה ב-03-6072739 או השיבו למכתב זה.

ח. חפשו אותנו בין דוכני שבוע הספר בירושלים!


 

______________________________________________________ 

 

הקליקו "אהבתי" לעמוד הפייסבוק של התנועה והישארו מעודכנים

       youtobe          טוויטר           דה-מארקר-קפה           אפליקציית yomi       

 


 

 

לחידוש חברות, מנוי ל"דעות" ולתרומות להמשך פעילות התנועה- לחצו כאן! 

 

 

 

לתשע"ה דרושים רכזי תאים לקמפוסים, כיצד ניתן להפחית את תשלומי ההורים? ועוד

אם אינך רואה מכתב זה לחצ/י כאן!

בעלון זה נקרא על:

1. דרושים רכזי תאים לשנה הבאה.

2. הפעילויות הבאות בקמפוסים.

3. נייר העמדה בנושא דרכים להפחתת תשלומי הורים.

4. כמוה מודעות על סדרת ערבי עיון במודיעין, דף הפייסבוק של "צו גיור", ועוד.

 

___________________________________________________

1. דרושים/ות רכז/ות תאים בקמפוסים:

שנת הלימודים הנוכחית לקראת סיום, ואירועים רבים ומגוונים בפתח - פירוט בהמשך.

בינתיים, אנו מתחילים לחפש רכזים/ות לתאי הסטודנטים בשנה"ל תשע"ה. 

מעוניינים? שלחו קורות חיים ל: et.laasiya@gmail.com. לפרטים נוספים פנו לרכזי התאים המכהנים.

בנוסף, אנו מחפשים מוכר/ת לדוכן שלנו בשבוע הספר בירושלים. לפרטים השיבו למכתב זה. 

 _________________________________________________

2. הפעילות הקרובה בתאים (לחצו על הקישור בכל קמפוס, הצטרפו לעמוד התא, והתעדכנו באירועים הקרובים!)

שיחה עם הרבנית פנינה נויבירט באריאל

אירוע ליום העצמאות בתל אביב

על חיי הפשטות בקום המדינה עם אמנון שפירא בבר אילן

טיול אלטרנטיבי ליום הסטודנט בבן גוריון

ערב לקראת שנת השמיטה עם ח"כ רות קלדרון והרב יובל שרלו בעברית

שיחה לקראת יום העצמאות בטכניון

 

ולבסוף, כמה מילים בנימה אישית, מאת אפרת גרבר ארן שניצחה בהצלחה רבה על פרוייקט הצעירים:

"בשלוש השנים האחרונות זכיתי לכהן בתפקיד רכזת פרויקט הצעירים בתנועה. בקרוב אני עוזבת את התפקיד ומקווה להוריש אותו למי שישמור, יחדש וישכלל את הפרויקט. הגעתי אל התפקיד בשנת סיום התואר הראשון, וכיום אני כבר מסיימת תואר שני (ב"ה טפו טפו). בינתיים, יחד עם הרבה עוזרים נאמנים, הצלחנו להקים תאי סטודנטים בשש אוניברסיטאות ולהגדיל באופן משמעותי את ההיכרות של צעירים עם התנועה ועם העשיה שלה. החזון שלי היה להביא שיח של "תורה ועבודה" אל סטודנטים, ואני מרגישה שבמידה מסויימת הצלחתי בכך, אם כי יש עוד הרבה לאן להתקדם. אני עוזבת את התפקיד עם סיפוק מסוים וגם עם תחושה שיש עוד הרבה הרבה לעשות, ועל כך כבר אמרו רבותינו  - לא עלייך המלאכה לגמור, ולא את בת חורין להבטל ממנה (בהתאמה כמובן). אני רוצה להודות למנכ"ל התנועה, להנהלת התנועה, לתורמים הרבים - שבלעדיהם הפרויקט לא יכול היה לקרות. ותודה רבה גם לרכזי התאים השנה ובשנה שעברה, שהתגיסו ועשו את מירב העבודה. אני מקווה להמשיך לתרום בזירה הציבורית במסגרות נוספות, ומאמינה שעוד אקח חלק בפעילות התנועה גם בהמשך דרכי. 

שוב תודה לכולן! אפרת גרבר-ארן".

 ____________________________________________________________________________

 

 

 3. נייר עמדה: כיצד ניתן להפחית את גובה שכר הלימוד במוסדות העל-יסודיים בחינוך הדתי?

/נכתב ע"י אריאל פינקלשטיין.


תקציר (מומלץ לקרוא את הנייר המלא, בן כ-30 עמ', המהווה חלק ממחקר שיפורסם בקרוב- לחצו כאן!)

סוגיית שכר הלימוד הגבוה במוסדות העל-יסודיים של החמ"ד ובפרט בגילאי החטיבה העליונה (תיכון) מעוררת בשנים האחרונות הד רב בציבור הדתי-לאומי. שכר הלימוד הגבוה הביא למחאות רבות של הורים, לסדרה של כתבות בתקשורת ואף להקמת שתי ועדת ציבוריות-פוליטיות שדנו בנושא. למרות כל זאת, נראה שהמצב בפועל לא השתנה באופן מהותי. מטרתו של חלק זה היא לבחון, על בסיס נתונים מעודכנים ככל האפשר, את הטיעונים השונים העולים בקרב הגורמים השונים הדנים בסוגיה (ההורים, מוסדות החינוך והפוליטיקאים) ולנסות להציג מתווה שיאפשר להתמודד עם המצב הקיים.

בעוד במוסדות החינוך הממלכתי תשלומי ההורים בחינוך העל-יסודי הנם זניחים יחסית ועומדים על כ-2,000 ₪ בשנה, שכר הלימוד במוסדות העל-יסודיים בחמ"ד עומד על בין כ-5,000 לכ-15,000 ש"ח בשנה במוסדות שאינם פנימייתיים, ואילו במוסדות פנימייתיים שכר הלימוד בדרך כלל גבוה יותר ויכול להגיע אף ל-20,000 ₪ בשנה. מחקרים מלמדים כי משפחה ממוצעת במגזר הדתי-לאומי מוציאה כ-3,200 ₪ בחודש על תשלומים ישירים למוסדות החינוך – כרבע מסך ההוצאות של משפחה דתית-לאומית ממוצעת – סכום שהנו פי ארבעה מההוצאה הממוצעת הכללית על חינוך בישראל . על פי עמותת 'מקימי', העוסקת במלחמה בעוני במגזר הדתי, שכר הלימוד במוסדות החינוך הוא אחד הגורמים הבולטים לעוני בחברה זו.
במציאות שנוצרה כיום, ישנו מיעוט של בתי ספר דתיים ממלכתיים, המספקים חינוך שההורים מחשיבים לאיכותי מחד, אך שכר הלימוד בהם אינו גבוה מאידך. כך, הורים רבים מעדיפים לשלם תשלומים גבוהים מאוד ובלבד שילדיהם יקבלו חינוך איכותי, ומנגד ישנה קבוצה לא מבוטלת של הורים שאינם יכולים לעמוד בנטל התשלומים ולפיכך מעדיפה לשלוח את ילדיהם לחינוך ממלכתי שאיננו דתי.

מחקר זה בוחן תחילה לעומק שלושה פתרונות אפשריים לסוגיית שכר הלימוד, שהועלו בשיח הציבורי, ומראה כי אין בהם פתרון מקיף וכולל, בוודאי שלא לטווח הרחוק:
1. שכר הבכירים והתנהלות המוסדות: עמדה הנשמעת רבות בשיח הציבורי, בדרך כלל על ידי חלק מנציגי ההורים, טוענת שהסיבה לשכר הלימוד הגבוה נעוצה בשכר גבוה של הבכירים במוסדות ובהתנהלות לא תקינה של המוסדות. למעשה, הנתונים מלמדים שברוב המוסדות שכר הבכירים אינו גבוה כלל וכלל, אך גם אם בחלק מהמוסדות ניתן לקצץ בשכר הבכירים וניתן לאמץ אמות מידה מחמירות יותר, למעשה הדבר לא יביא להפתחה משמעותית בגובה שכר הלימוד.
2. חוסר תקצוב ממוסדות החינוך: עמדה נוספת הנשמעת רבות בשיח הציבורי, בדרך כלל על ידי נציגי מוסדות החינוך, טוענת שהאשם המרכזי בשכר הלימוד הגבוה הא משרד החינוך ומוסדות המדינה שאינם מתקצבים את החמ"ד כיאות. למעשה, הנתונים מלמדים כי הן בחינוך היסודי והן בחינוך העל-יסודי החמ"ד מקבל את התקצוב הגבוה ביותר לתלמיד ובפער גבוה מהחינוך הממלכתי, החינוך הערבי והחינוך החרדי. לאור זאת, קשה להצדיק מבחינה ערכית העברות תקציביות נוספות לחמ"ד, ולאור הביקורת שעלתה בתקשורת בשנים האחרונות על ההעדפה התקציבית שמקבל החמ"ד קשה להאמין שמשרד החינוך ירחיב עוד יותר את הפערים התקציביים. יתרה מכך, גם אם משרד החינוך היה חפץ בכך, הוא היה מתקשה למצוא את המקורות התקציביים הנוספים שיביאו להפחתה משמעותית בשכר הלימוד.
3. הגבלת שכר הלימוד: נציגי הציבור (הפוליטיקאים) הדתיים-לאומיים פועלים בתקופה זו למען הפחתת שכר הלימוד באמצעות הגבלת שכר הלימוד שמוסדות החינוך יכולים לגבות מההורים. למעשה, המציאות מלמדת שללא הוספת תקציבים נוספים המוסדות אינם יכולים להעמיד את אותו חינוך איכותי שהם מספקים בד בבד עם הפחתה של שכר הלימוד. כך, הגבלה דרסטית של שכר הלימוד תביא למעשה לפגיעה באיכות החינוך, כך שההורים אולי ישלמו הרבה פחות, אך לא יקבלו את החינוך שאותו הם מבקשים. ניסיון העבר מלמד, שכאשר ההורים אינם מרוצים די הצורך מהמערכת הממלכתית (גם זו "הדתית") הם מחפשים חלופות ובדרך כלל פונים להקמת מסגרות פרטיות לגמרי שהתשלומים אליהן גבוהים בהרבה (או שלחלופין יהיו הורים שיפנו למערכת החינוך הממלכתית החילונית או החרדית). כך, לא רק שלא יופחת שכר הלימוד, אלא שכרו של המהלך יצא בהפסדו. יתרה מכך, הגבלת משמעותית של שכר הלימוד פוגעת בזכויותיהם של הורים (וילדים) הרוצים לאפשר לילדיהם מסגרת לימודים רחבה יותר, מעבר למימון של החינוך הממלכתי הרגיל. לפיכך, הגבלת שכר הלימוד יכולה להוות פתרון מפני מוסדות חינוך הגובים שכר לימוד גבוה במיוחד, אך היא לא יכולה להוות פתרון עומק לסוגיית שכר הלימוד הגבוה שקיים ברוב גדול של מוסדות החינוך הדתיים. יש להדגיש, כי הגבלה דרסטית של שכר הלימוד תשנה את אופיו של החינוך העל-יסודי בחמ"ד מקצה לקצה, ונראה שלא לכך מצפים רוב ההורים כאשר הם מלינים על שכר הלימוד הגבוה.


הבעיה המרכזית של כל הפתרונות שהוזכרו טמונה בחיפוש אחר "פתרון קסם" מהיר שיפתור את הבעיה אחת ולתמיד, על אף שפתרון מסוג זה אינו בנמצא. כפי שנראה להלן, הפחתת שכר הלימוד חייבת להיעשות בתהליך הדרגתי, מחושב ואִטי כחלק משינויים חלקיים במבנה מוסדות החמ"ד. אנו מודעים לכך שגם אם ההמלצות המפורטות להלן תיושמנה אחת לאחת, הדבר יביא רק להקלה חלקית על ההורים ולא לביטול גמור של נטל התשלומים, אך אנו סבורים שהדבר הכרחי, הן בשל הצורך להביא אפילו להקלה חלקית בנטל התשלומים, והן בכדי לפתוח את שערי החמ"ד למרב האוכלוסיות המעוניינות בכך.
כיוון מרכזי אחד שאנו מעלים עוסק בריבוי המוסדות בחמ"ד המביא לכך שמוסדות החינוך העל-יסודיים בחמ"ד הנם מאוד קטנים, הן במספר התלמידים הממוצע במוסד והן במספר התלמידים הממוצע לכיתה. שכבה ממוצעת בחטיבה העליונה בחמ"ד ישנם 61.7 תלמידים בלבד לעומת 142.66 תלמידים בממוצע בפיקוח הממלכתי. כמו כן, מוסד לימודים על-יסודי בחינוך הממלכתי מונה בממוצע 654 תלמידים לעומת 306.2 בלבד בממוצע בחמ"ד. הדבר גורם לעלויות כלכליות גבוהות, שכן יש כאן מצב קלאסי של יתרון לגודל, או ליתר דיוק – חיסרון לקוטן: רבות מההוצאות של המוסדות הן עלויות קבועות שאינן תלויות בהיקף גודל המוסד, וכך, ככל שעלויות קבועות אלו נחלקות על פני יותר מוסדות, מנהלים ועובדים, התקורה ליחידה עולה, וההורים צריכים לשלם יותר.
נציגי המוסדות טוענים כלפי משרד החינוך כי מציאות זו היא כורח שנכפה על החמ"ד בשל פיזור האוכלוסייה, ההפרדה המגדרית וקליטת העלייה, אך כפי שהמחקר מלמד, באמצעות השוואה לבתי הספר היסודיים ונתונים נוספים, תופעות אלו הן רק חלק מהסיפור. למעשה, סיבה מרכזית לריבוי המוסדות היא החלטות מודעות של מנהלי מוסדות והורים בחמ"ד החפצים בחינוך בגוון מאוד ספציפי הכולל יחס פרטני לכל תלמיד. במילים אחרות, מדובר בתופעת הפיצולים וחידוד ההבדלים הרווחת בציבור הדתי-לאומי, בשילוב עם הרצון ביחס אישי ובחינוך לא "תעשייתי".
בנושא זה אנו מציעים מספר המלצות מרכזיות:
1. נהלים ותמריצים: הקשחת הנהלים בדבר פתיחת מוסדים חדשים, ומתן תמריצים כלכליים לאיחוד מוסדות קיימים ולאיגום משאבים בין המוסדות הקיימים.
2. מתווה לאיחוד מוסדות: הצעתנו המעשית היא לפעול לאיחוד מוסדות באופן של ריבוד תפיסות וגוונים בתוך המוסד. אין צורך שכל קבוצה בעלת תפיסת עולם שונה או תפיסת הוראה שונה תפתח מוסד משל עצמה, על כל העלויות הכלכליות הכרוכות בכך. ניתן לבנות מוסדות המכילים מסגרות שונות ותפיסות שונות באמצעות כיתות שונות בתוך המוסד. הדברים נכונים הן ברמת ה"שירותים" – כיתות שהתשלום אליהן שונה בהתאם ל"שירותים" – והן ברמה התפיסתית - כיתות בעלות גוון תפיסתי ורוחני שונה. כיום קיימת ישיבה מוסיקלית, ישיבה חקלאית, ישיבה משטרתית וכדומה. אין כל סיבה שהגוון הייחודי הזה לא יבוא לידי ביטוי בתוך אותו המוסד כך שבאותו מוסד תיפתח כיתה המשלבת עבודה חקלאית יחד עם כיתה רגילה.
כמובן, יש לבצע מהלך שכזה בצורה חכמה כך שלא תיווצרנה כיתות לעניים וכיתות לעשירים, או כיתות ל"טובים יותר" ו"טובים פחות", אך מכל מקום, יש לזכור שכבר כיום ישנה סגרגציה סמויה, כך שבמידה מסוימת כיום ישנם בתי ספר לעשירים יותר ופחות. אנו סבורים כי מעבר לחיסכון הכלכלי שבמהלך, טמון בו גם יתרון חברתי גדול מאוד, והוא יוביל מגמה של אחדות בציבור הדתי-לאומי, כך שקבוצות בעלות הבדלים שאינם כה גדולים ילמדו לשכון זו לצד זו, מבלי להתפצל ולהתפלג.
כאן גם טמון לדעתנו הפתרון למצב שבו להורים לא ניתנת האפשרות לחינוך ממלכתי-דתי זול. לכאורה הפתרון למצב בעייתי זה טמון בפתיחת מוסדות ממלכתיים חדשים, אך בפועל, הניסיון מלמד שהשוק החופשי גורם לכך שברוב המקרים מוסדות אלו אינם מצליחים לקלוט אליהם תלמידים ברמה גבוהה, וכך נוצר מעגל קסמים הגורם לכך שהורים שהיו מעוניינים בבתי ספר ממלכתיים-דתיים וזולים, בסופו של דבר ישלחו את ילדיהם לבתי ספר יותר פרטיים, שכמובן יותר יקרים. כמו כן, במצב הנוכחי הקמת מוסדות חדשים רק תביא לעלייה בתשלומי ההורים. ניסיון להקים בתי ספר ממלכתיים-דתיים זולים יותר הוא כמובן מבורך, אך לדעתנו כדאי להתמקד בעיקר בניסיון לשלב מסלולים שכאלה בתוך בתי הספר הקיימים במקביל למסלולים הרגילים.
3. מודל ההפרדה החלקית: מודל נוסף שניתן לקדם כדי לפתור את בעיית המוסדות הקטנים הוא המודל של מוסדות "שלהבת" בשוהם, שבו הוקמו ישיבה תיכונית ואולפנה הסמוכות זו לזו. מבחינה בירוקרטית מדובר במוסד אחד, אך בפועל, לישיבה התיכונית ולאולפנה ישנם שערים נפרדים, כאשר שירותי המנהלה מצויים בתווך שבין שני המוסדות ומשרתים את הישיבה והאולפנה גם יחד – כך כמובן ישנו חיסכון רב בעלויות. אמנם, ישנן קבוצות שתתנגדנה למבנה כזה של מוסד מסיבות דתיות המצדדות בהפרדה מגדרית טוטאלית, אך נראה שמדובר במודל שיכול להתאים לקבוצות גדולות בציבור הדתי-לאומי, ולכן מוצע לבחון אותו באופן רציני.


כיוון מרכזי נוסף העולה במחקר זה מצביע על שקיפות מוחלטת של המוסדות כלפי ההורים ככלי מרכזי לקידום הפחתת שכר הלימוד באמצעות דו-שיח בין ההורים ובין המוסדות. במשך השנים ניתנו המלצות רבות בנושא זה, שעיקרן מתן פירוט מלא של המוסד להורים על מרכיבי שכר הלימוד, אך רק בפתיחת שנת הלימודים האחרונה יצאה הנחיה ברורה בנושא. מבדיקה שעשינו עולה, כי לא כל המוסדות אכן ביצעו את הנדרש מהם בעניין, ולפיכך אנו ממליצים לאכוף באופן רציני את הנהלים.
ישנם הסבורים כי שקיפות מוחלטת תחשוף בפני ההורים את ההתנהלות הלא תקינה של המוסדות וכך תיווצר באופן ישיר התייעלות, אך אנו סבורים שגם אם אכן קיימות בעיות נקודתיות מסוימות, באופן כללי שכר הלימוד הגבוה איננו נגזרת של התנהלות לא תקינה של מוסד זה או אחר. למרות זאת, אנו סבורים כי ישנה חשיבות עליונה בשקיפות של בתי הספר כלפי ההורים. בשלב הראשוני, השקיפות צריכה להביא לכך שיתאפשר להורים להימנע מתשלומים שהם יכולים להימנע מהם כהורים בודדים, כדוגמת הזנה או הסעות. עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שישנן הוצאות כלליות שהורה בודד לא יכול להימנע מלשלם אותם, גם אם הוא אינו מעוניין בהן. לפיכך, בשלב השני מוצע שיתנהל תהליך מקיף של הידברות בין ההורים ובין מוסדות החינוך, בדבר ה"שירותים" שהמוסדות מעניקים לתלמידים. כאשר ההורים יעמדו בפני הפירוט של משמעות התשלומים שלהם, הם יוכלו לתעדף את המרכיבים השונים בשכר הלימוד, ולבקש מן המוסד לחסוך במרכיבים מסוימים, או לחלופין להחליט להשאיר את המצב על כנו. הדברים אמורים בעיקר בנוגע לפעילויות החברתיות ופעילויות ההעשרה שהמוסדות מספקים כדוגמת סמינריונים ושבתות עיון, פעילויות הכרוכות בהוצאות גדולות מצד המוסדות.


אנו סבורים כי אין זה נכון להציע הצעה אחת כוללת להפחתת שכר הלימוד בשל הגיוון התפיסתי הקיים בין הורי החמ"ד. עם זאת, בדיקת המרכיבים השונים של שכר הלימוד ושיחות עם גורמים שונים הביאה אותנו להציג מספר המלצות בקווים כלליים בלבד:


1. תוספת שעות: תוספת השעות התורנית שהחמ"ד מספק לתלמידיו מהווה מרכיב מרכזי בגובה שכר הלימוד בישיבות התיכוניות ובאולפנות ועומדת על אלפי שקלים, זאת על אף שמשרד החינוך מממן כחצי מעלות השעות הנוספות. כמות השעות התורניות במוסדות העל-יסודיים בחמ"ד עומדת על סדר גודל של 30-10 שעות, תלוי בסוג המוסד. בתיכונים רגילים כמות השעות התורניות עומדת על 10 שעות בשבוע, באולפנות ובתיכונים ישיבתיים מדובר על 18-16 שעות, בישיבות תיכונית ללא פנימייה – 24-22 שעות, ובישיבות תיכוניות פנימייתיות מספר השעות התורניות בשבוע מגיע ל-30-26. משיחות רבות שערכנו עולה, כי רבים סבורים שכמות שעות התורניות בישיבות התיכוניות גדולה מדי ואינה מתאימה לתלמידים רבים, ובפועל, רוב התלמידים כלל אינם לומדים בשעות הללו. עולה גם הטענה כי המצב הנוכחי משניא על רבים מהתלמידים את לימודי הקודש. ישנם ראשי ישיבות המודים – וזה כדבריהם "לא לציטוט" – כי היו רוצים לצמצם את כמות השעות התורניות, אך הם אינם עושים זאת משום שהם חוששים שהדבר ייתפס כ"ירידה" ברמת המוסד. למרות שגם הורים רבים סבורים כי יש לצמצם את לימודי הקודש, במציאות שנוצרה בפועל לימודי הקודש – הכרוכים באופן הדוק עם סיום הלימודים בשעה מאוחרת – הפכו לסמל סטאטוס של מוסד יוקרתי.
עם זאת, מובן שאיננו ממליצים על באופן גורף על צמצום לימודי הקודש. בהתאם להמלצתנו הכוללת במסמך זה, אנו סבורים שיש ליצור מודל מרובד יותר בתוך המוסדות. כך, למשל, ייתכן שבאותה כיתה במוסד חלק מהתלמידים ילמדו 18 שעות תורניות בשבוע, וחלקם ילמדו שבע שעות נוספות במסגרת תוספת של סדר ערב, הכול בהתאם ליכולות והרצונות הן של התלמידים והן של ההורים. כך, ייתכן שעבור חלק מהתלמידים הדבר יהווה צמצום בשעות התורניות ועבור אחרים דווקא תיתוספנה שעות תורניות בהתאם לבחירת ההורים והתלמידים. ניתן להפעיל מסגרת שכזו גם ברמה של כיתות שונות, אך יש להיזהר מאוד מיצירת סגרגציה בתוך המוסד. יש לציין, שכבר כיום תכנית שכזאת פועלת בכמה מוסדות. כך, למשל, במוסדות הבנים "אור תורה" ברמות ו"דרך אבות" באפרת פועלות כיתות בית מדרש, שבהם התלמידים מעמיקים בלימודים תורניים יותר מאשר בכיתות המקבילות במוסד.
מודל כזה פותר שתי בעיות במקביל: ראשית, הוא מאפשר להורים ולתלמידים מגוון רחב של אפשרויות תורניות בתוך אותו המוסד, כך שהורים המעוניינים בכך יוכלו לשלם פחות, ולקבל בתמורה פחות שעות תורניות. שנית, הדבר יפתור את הבעיות שנוצרו כיום בשל חוסר התאמה בין יכולות התלמידים ורצונותיהם ובין מספר השעות הגבוה שנדרש מהם ללמוד. למעשה, הדברים אמורים גם לגבי תוספת שעות החול העומדת על כ-750 ₪ בשנה להורה. במקום לחייב את ההורים לשלם את התוספת הזאת, מומלץ להציב מסלול מרובד יותר. כמובן, אם רוב מוחלט של ההורים יהיה באותה דעה, כך שיצדד/יתנגד לתגבור מקצועות החול, המוסד לא יפתח מסלול מרובד אלא מסלול אחיד לכל הכיתות.


2. ראש ישיבה וצוות ניהולי: ברוב מוסדות החמ"ד ישנה הפרדה בין תפקיד מנהל המוסד ובין תפקיד ראש הישיבה או האולפנה המביאה לעלות נוספת של כ-650 ₪ בשנה להורה. לאור זאת, מומלץ לבחון איגום משאבים גם בתחום זה. כך למשל, יש הטוענים כי ניתן לשלב בין תפקיד ראש הישיבה או האולפנה לתפקיד מנהל המוסד ואין חובה שיהיו שני אנשים שיאיישו תפקידים אלו. כמו כן, במוסדות רבים מקובל כי ראש הישיבה משמש במקביל לתפקידו כראש הישיבה גם כמחנך של אחת הכיתות, כך שניתן לחסוך עלויות גם במהלך כזה.  

 

(לקריאת הנייר המלא- לחצו כאן!)

____________________________________________________________

 

4. הודעות שונות:


א. דרושה תרומה/הנצחה לחוברת השישית בסדרת "עצ"ה לדרך"- הנחלת ערכי הציונות הדתית לדור הבא.

בשבועות הקרובים תצא לאור החוברת השישית בסדרה והפעם בנושא חשיבות העבודה וערך המלאכה.

לצורך הוצאתה יש צורך בתרומה. עלות הפקת החוברת כולל עיצובה, הדפסתה והפצתה באלפי עותקים: 35,000 ש"ח. המעוניין/ת לתרום- נא להשיב למייל זה. 


ב. "צו גיור"- כנסו לעמוד זה. הזמינו אליו את חבריכם ושתפו ממנו את ההודעה המשותפת של הארגונים בנושא הגיור.


ג. סדרת ערבי עיון במודיעין, לפרטים:  התהוות התפילה- היסטוריה, הלכה ומחשבה.


ד. לא קיבלתם את "דעות" האחרון בנושא "התפילה"- השאירו הודעה ב-03-6072739 או השיבו למכתב זה.


ה. לקראת יום הזיכרון לחיילי צה"ל: קישור לתוכנית הכנה לקראת השירות הצבאי. ע"ש נועם כהן ז"ל. 

 


______________________________________________________ 

 

הקליקו "אהבתי" לעמוד הפייסבוק של התנועה והישארו מעודכנים

       youtobe          טוויטר           דה-מארקר-קפה           אפליקציית yomi       

 


 

 

לחידוש חברות, מנוי ל"דעות" ולתרומות להמשך פעילות התנועה- לחצו כאן! 

 

 

 

לימודי המדעים בחינוך הדתי- מה קורה לבנות שלנו בתיכון?

 אם אינך רואה עלון זה- לחצ/י כאן

צוות המחקר של התנועה בריכוזו של אריאל פינקלשטיין מפרסם בימים אלו מחקר אודות לימודי המדעים בחינוך הדתי.

כמי ששולחים בגאווה את בנותינו ובנינו לחינוך זה, חשוב לנו להציג בפניכם נתונים מעוררי מחשבה אלו.

 

תקציר המחקר (לקריאת המחקר המלא- לחצו כאן):

מטרתו של מחקר זה היא בחינת ההישגים, ההיקף וההעמקה של תלמידי החינוך הממלכתי-דתי (להלן חמ"ד) בלימודי המדעים.

 

ללימודי המדעים ישנה חשיבות מרכזית משתי סיבות:


ראשית, לימודים אלו מסייעים לתלמידים להבין באופן נכון את העולם שבו אנו חיים. לכך מיתוספת בתפיסת עולם דתית, החשיבות של לימודים אלו כלימודים המסייעים לאדם בהבנת התורה, כדברי הגאון מוילנא, או אפילו כלימודים המהווים תכלית דתית עצמאית, כתפיסתו של הרמב"ם.


שנית, ההצלחה הכלכלית של מדינות בעולם כיום מושתתת רבות על קִדמה מדעית וטכנולוגית, ומדינת ישראל בפרט נחשבת למדינה שכוחה המשמעותי הוא בענף ההיי-טק, המושתת על לימודי מדעים ברמה גבוהה. התפיסה הרווחת כיום היא שללא תשתית מדעית חזקה בבתי הספר, מדינת ישראל תתקשה לשמור על מעמדה בחזית הקִדמה הטכנולוגית, ולכן במִנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך מושם דגש חזק ביותר על קידום לימודי המדעים במערכת החינוך. 

 

  

החלק הראשון של מחקר זה עוסק בלימודי המדעים בבתי הספר היסודיים (א-ו) ובחטיבות הביניים (ז-ט) בחמ"ד. הנתונים של תוצאות מבחני המדעים והטכנולוגיה בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים אינם מציגים תמונה אחידה, אך ניתן לראות מגמה כללית. רוב המבחנים מצביעים על פער קל לטובת החינוך הממלכתי ומיעוטם מצביע על פער קל לטובת החמ"ד, והתמונה אינה משתנה באופן משמעותי כאשר בוחנים את הרקע החברתי-כלכלי של התלמידים. מכל מקום, ברוב המבחנים מדובר על פערים זניחים יחסית, כך שגם אם הישגי החינוך הממלכתי עדיפים על הישגי החמ"ד בתחום המדעים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, הרי שמדובר בהבדלים מינוריים שקשה לייחס להם משמעות יתרה.

 

החלק השני של מחקר זה בוחן את לימודי המדעים בחטיבה העליונה, והוא מצביע על שתי מגמות ייחודיות לחמ"ד:

 

1. שיעור תלמידי החמ"ד המעמיק במקצועות המדעים בחטיבה העליונה הנו נמוך בהרבה מאשר בחינוך הממלכתי ובמגזר הערבי, כאשר התופעה בולטת בעיקר במקצועות המדעיים המובהקים והקשים ביותר: פיזיקה וכימיה. תופעה זאת מתבטאת, בין היתר, גם בתחום הבגרות: רק ל-2.4% מבין הנבחנים בבחינות הבגרות בחמ"ד ישנה בגרות בכימיה, לעומת 8.1% בחינוך הממלכתי ו-18.3% במגזר הערבי. כמו כן, ל-8.2% מבין הנבחנים בבחינות הבגרות בחמ"ד ישנה בגרות בפיזיקה, לעומת 9.9% בחינוך הממלכתי ו-10.9% במגזר הערבי.

 

2. שיעור תלמידי החמ"ד בעלי שתי בגרויות מדעיות מבין הנבחנים בבחינות הבגרות הנו נמוך ביותר: 4.3% בלבד לעומת 9.9% בחינוך הממלכתי ו-16.1% במגזר הערבי. בדומה לכך, שיעור תלמידי החמ"ד הזכאים לתעודה מדעית טכנולוגית איכותית (תעודה הכוללת חמש יחידות במתמטיקה ובנוסף בגרות מדעית ובגרות נוספת מדעית או טכנולוגית) הנו נמוך ביותר: 3.7% בלבד לעומת 7.6% בחינוך הממלכתי ו-7.7% במגזר הערבי. זאת על אף ששיעור הזכאים לתעודת בגרות בחמ"ד הוא הגבוה ביותר. לנתון זה ישנה חשיבות יתרה, כיוון שמשרד החינוך הציב לעצמו בשנים האחרונות את הקבוצה של התלמידים בעלי תעודה מדעית טכנולוגית איכותית כעתודה המדעית והטכנולוגית של ישראל.

 

מחקר זה מצביע על שני גורמים מרכזיים לבעיות אלו:


1. גודל בית הספר: בתי הספר בחטיבה העליונה בחמ"ד קטנים באופן משמעותי מאשר בתי הספר בחינוך הממלכתי: בשכבה ממוצעת בחטיבה העליונה בחמ"ד לומדים 61.7 תלמידים לעומת 142.66 בשכבה ממוצעת בחינוך הממלכתי. הדבר מוביל לכך שאחוז בתי הספר בחטיבה העליונה חמ"ד שבהם מתאפשר לתלמידים ללמוד מקצועות מדעיים הנו נמוך מאוד. הדבר בולט במיוחד במקצועות כדוגמת פיזיקה וכימיה שלשם לימודם יש צורך במעבדות ובציוד יקר ערך, שלא משתלם להחזיק עבור קבוצת תלמידים קטנה. 

2. הצבת רף נמוך לבנות: קבוצת הבנות בחינוך הממלכתי ממעטת מאוד להעמיק במקצועות מדעיים בחטיבה העליונה. אחוז הבנות המעמיק במקצועות מדעיים בחמ"ד נמוך מהאחוז המקביל בחינוך הממלכתי ובמגזר הערבי. בדומה לכך, אחוז הבנות בעלות תעודה מדעית טכנולוגית איכותית בחמ"ד אפסי ועומד על 1.6% בלבד מהבנות, לעומת 5.5% מהבנות בחינוך הממלכתי, 8.4% מהבנות במגזר הערבי, ו-6.2% מהבנים בחמ"ד.

חולשה זאת של הבנות בתחום המדעי לעומת הבנים בחמ"ד ולעומת הבנות בשאר מערכת החינוך בישראל מפתיעה מאוד על רקע העובדה שאחוז הזכאות לבגרות בקרב תלמידות החמ"ד הוא הגבוה ביותר במדינה ועומד על 73.5%. בנוסף, בעוד במבחני המיצ"ב ובמבחנים הבינלאומיים הישגי הבנות בחינוך הממלכתי בכיתות ח' במדעים נמוכים מהישגי הבנים, דווקא בחמ"ד הישגי הבנות במדעים במבחנים אלו גבוהים מהישגי הבנים.

ככל הנראה, למרות שהפוטנציאל בקרב תלמידות החמ"ד הוא גבוה מאוד אין כמעט הכוונה של הבנות ללימודים מדעיים. הדבר נובע ככל הנראה מתפיסה דתית-מסורתית שמציבה רף נמוך עבור הבנות ומסתפקת במקצועות קלים יותר מאשר מקצועות מדעיים. בנוסף, נראה שתפיסה זו סבורה שהמקצועות המדעיים הם מקצועות ריאליים ולכן הם תואמים יותר את האופי הגברי לעומת האופי הנשי המתאים יותר למקצועות הומאניים.

המעניין הוא שבחברה הערבית, שהיא כידוע חברה בעלת מאפיינים מסורתיים גדולים הרבה יותר מהחברה הדתית-לאומית, דווקא הבנות מעמיקות יותר בלימודים מדעיים בפער ניכר מהבנים. כמו כן, מחקרים על הנעשה בשנות השמונים הראו שבתקופה זו תלמידות החמ"ד העמיקו בלימודים מדעיים יותר מאשר תלמידות החינוך הממלכתי.

 

מעבר לניתוח הבעיות המחקר מציע גם מספר המלצות:


גודל בתי הספר: תופעה זה קשורה גם לעלות הגבוהה של הלימודים בחטיבות העליונות בחמ"ד, נושא שנייחד לו בקרוב מחקר עצמאי. אנו סבורים שבטווח הארוך יש להפעיל תמריצים לאיחוד בתי ספר ולמעט בפתיחת בתי ספר קטנים, ולכל הפחות, יש להציב בפני ההורים את ההשלכות והעלויות של פתיחת בתי ספר קטנים.

בטווח הקצר אנו ממליצים על עידוד וקידום של שתי תכניות שמשרד החינוך מפעיל כבר כיום, שיכולות לצמצם את ההשלכה של בתי הספר הקטנים על לימודי המדעים בחטיבה העליונה בחמ"ד:

א. מגמות על-אזוריות: פתיחה של מגמות מדעיות על-אזוריות עבור תלמידי החמ"ד. מספר בתי ספר המצויים במרחק קרוב זה מזה יכולים לפתוח מגמה מדעית משותפת שבה ילמדו תלמידים מכמה בתי ספר שונים. הדבר מצריך כמובן שיתוף פעולה הדוק בין בתי ספר, אך תכנית זו מופעלת כבר מספר שנים בירושלים ונראה שהדבר אינו כה מורכב.

ב. תיכון וירטואלי: בשנת הלימודים תשע"ג החל לפעול מיזם התיכון הווירטואלי, פרי שיתוף פעולה בין משרד החינוך ומט"ח, עם כ-100 תלמידים בשש כיתות. המיזם התמקד במקצועות המתמטיקה והפיזיקה, והוא מאפשר לתלמידים בבתי ספר שאינם מסוגלים לפתוח את המגמות הללו – אם בשל מחסור במורים ואם בשל מספר תלמידים קטן – לגשת לבחינות הבגרות בהיקף של 5 יחידות לימוד.

אנו ממליצים לבחון את השימוש במיזם זה כדי לקדם את לימודי המדעים בחמ"ד ולאפשר פתיחה של מגמות מדעיות באמצעות לימוד וירטואלי.

 

לימודי המדעים לבנות: בתחום זה השינוי הנדרש איננו טכני אלא תרבותי. כיום, כאשר נשים דתיות רבות משולבות בתפקידים משמעותיים בחברה הישראלית, אין כל סיבה שאחוז הבנות המעמיקות בלימודי המדעים בחטיבה העליונה בחמ"ד לא יעלה, זאת במיוחד לאור אחוז הזכאות לבגרות בקבוצה זו, הגבוה לעומת שאר הקבוצות, כאמור לעיל.

 

 

 

לקריאת המחקר המלא לחצו כאן!

 (המחקר הינו פרק ב' מתוך חוברת המחקרים שתפורסם בקרוב)

_________________________________________________________

המחקר ופירסומו נעשים במימון תרומות חברי התנועה וחוג הידידים שלה.

לטובת המשך קיום המחקרים הבאים נשמח מאד על הצטרפותכם כחברי התנועה וחברי חוג הידידים. 

 ____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

 

טעימה משבת התאים שהתקיימה בשבת האחרונה:

אחרי שבת מדהימה על התפילה, הגיע הזמן להגיד תודה: ישר כוח עצום לאפרת גרבר-ארן, מי שהרימה את כל המפעל הארצי של התאים בכל הקמפוסים, על ארגון מדהים והנהגה! תודה לרכזי התאים בכל הקמפוסים!

תודה רבה לחנן מנדל, יו"ר התנועה על הליווי ולמרצים שהשתתפו ותרמו לשבת: יוחנן בן יעקב, אליעז כהן, אוריה מבורך, קינלי טורפז, הרב אלישיב קנוהל, שרה ב"ק וכרמית פיינטוך.

ותודה אחרונה למשפחה מיוחדת מקרב חברי תנועה שתרמו, בעילום שם, את הפעילות לזכרו של זאב ז"ל, אבי המשפחה.

 

 

 

הקליקו "אהבתי" לעמוד הפייסבוק של התנועה והישארו מעודכנים

       youtobe          טוויטר           דה-מארקר-קפה           אפליקציית yomi       

 


 

 

לחידוש חברות, מנוי ל"דעות" ולתרומות להמשך פעילות התנועה- לחצו כאן! 

 

אולי הצעיר שתעבירו לו את המייל הזה עוד יספיק להגיע לשבת. והמון תפילה

אם אינך מצליח/ה לקרוא  - לחצ/י כאן

תוכן העניינים:

1. מקומות אחרונים להרשמה לשבת צעירים.

2. לצעירים- הצטרפות לפעילות התאים בקמפוסים.

3. לכולם- סדרת הרצאות במודיעין- על התהוות התפילה.

 

האם אנשי הציונות הדתית עוזרים לחברה החרדית לצאת ממעגל העוני? 2 נקודות למחשבה

 אם אינכם רואים דוא"ל זה- לחצ/ו כאן

 

תוכן העניינים של העלון:

1. לאן מועברות תרומות אנשי הציונות הדתית בישראל?

2. לאן מועברות תרומות יהודי העולם? - שתפו את הסירטון עם חבריכם בחו"ל.

3. הודעות: מקומות אחרונים לשבת תפילה והתחדשות- לצעירי התנועה. ועוד.

 


1. לאן מועברות תרומות אנשי הציונות הדתית בישראל?

מידי שבת מחולקים בבתי הכנסת ברחבי הארץ עלוני שבת רבים ומגוונים. בין עלונים אלו ניתן למצוא עלונים פרסומיים רבים המציעים תפילות על קברי צדיקים, סגולות וקמיעות - תמורת תרומות כספיות. ניפגש בהם בקרוב לקראת ימי הפורים ופסח.

עלונים אלו המכילים לרוב בין 8 ל- 16 עמודי צבע, בעשרות או במאות אלפי עותקים (כאשר הם ניכנסים כ"אינסרט" לעיתוני המגזר), מעידים על כך שהציבור הדתי לאומי תורם לכך את מיטב כספו. כל חישוב פשוט של עלויות הדפוס וההפצה מגלה שפרסומים אלו זוכים לתמיכה כספית רחבה יותר מאשר זו אשר זוכים לה ארגונים ידועים ומוכרים הפועלים למען צדק חברתי, חינוך ציוני דתי, ישיבות ציוניות, מדרשות ועוד.


לאן התרומות הללו מגיעות? מי עומד מאחורי מוקדי הישועות השונים?


לא תמיד התשובה לכך ברורה וגלויה לציבור. במסמך קצר זה ננסה לעשות מעט סדר בעניין, על ידי הצגת טבלת שקיפות של הגופים העוסקים בגיוס תרומות עבור ישיבות וקברי צדיקים ו/או תמורת תפילות, סגולות וקמיעות.


מטרת הטבלה היא להביא לידיעת הציבור נתונים אודות מטרותיהם של הגופים הללו, תחומי הפעילות שלהם, הכנסותיהם מתרומות ותקינות הפעילות שלהם. טבלה זו תאפשר לתורמים לתכנן את תרומותיהם לגופים אלו ואחרים, באופן מבוסס ידע.
כמי שמאמינים בערכי תורה ועבודה אנו רואים לנכון להעלות את הנושא על סדר היום הציבורי באופן רציני ומסודר.


טבלת השקיפות של הגופים הללו מבוססת בעיקר על נתונים ומסמכים המפורסמים באתר גיידסטאר, המפרסם מידע רשמי מרשם העמותות אודות העמותות הפועלות בישראל.

 

הטבלה תציג נתונים מספר נתונים מרכזיים אודות הגופים האלו:
• שם העמותה ומספר העמותה- באמצעותם ניתן לקבל פרטים אודות העמותה באתר רשם העמותות ובאתר גיידסטאר.
• מטרות העמותה והוצאות מרכזיות של העמותה, כך שתורמים פוטנציאליים יידעו איזה שימוש נעשה בכספי התרומה שלהם.
• הכנסות העמותה מתרומות.
• האם קיים לעמותה אישור ניהול תקין? אישור זה ניתן על ידי רשם העמותות לעמותות המוסרות דיווחים כנדרש ומנוהלות בהתאם לחוק ולכללי ניהול תקין של עמותות. אישור מנהל תקין מהווה תנאי סף לקבלת כספי תמיכות מהמדינה, מרשויות המקומיות ומגורמים נוספים. מבחינה חוקית, כל גוף יכול לגייס תרומות גם בלא אישור ניהול תקין, ואי קיומו של אישור מנהל תקין אינו מעיד בהכרח על ליקויים בפעילות העמותה. הבחירה נתונה בידיו של כל תורם להחליט האם חשוב לו לקבל אישור רשמי על תקינות פעילותה של העמותה בטרם מתן התרומה.


בטבלה שלהלן מוצגים הנתונים של 10 עמותות רשומות המגייסות תרומות עבור ישיבות וקברי צדיקים ו/או תמורת תפילות, קמיעות וסגולות.


במידה ולדעתכם הנתונים אינם מדוייקים אנו נשמח לכל תיקון והבהרה:  neemaney@toravoda.org.il

 

* המידע נכתב ורוכז ע"י אייל ברגר, שבט תשע"ד, ינואר 2014.

 

שם העמותה

מספר העמותה

מטרות ארגון רשמיות

     

נתוני הוצאות מרכזיים של העמותה  

      

הכנסות העמותה

מתרומות

ניהול תקין (2014)

מוסדות שטפנשט (ע"ר)

580314177

להקים ולהפעיל מוסדות להנצחת מורשת אדמורי שטפנשט. להקים ולהפעיל בית מדרש לתורה ותפילה, תלמוד תורה, ישיבה וכולל אברכים, מכון מחקר להפצת כתבי אדמורי שטפנשט.

 

פעילות תורנית להפצת החסידות, ולשימור מורשת הצדיק משטפנשט וציונו (1,577,191 ₪),  מילגות לאברכים (1,156,094 ₪), גיוס תרומות (343,828 ₪)

*שנת 2012*

 

6,172,213 ₪

*שנת 2012*

יש אישור

 

 

 

 

 

 

 

 

מוסדות דור ודור (ע"ר) – אביטה נפלאות

580214211

הקמת בית כנסת, בית מדרש , ישיבה; תלמוד תורה וצרכניה לנזקקים. הקמת קרית מגורים.

 

משכורות ונלוות (2,025,323 ₪), פעילות כנסים והילולות (566,499 ₪), מילגות ותמיכות (434,749 ₪), פרסום ויחסי ציבור (327,095 ₪)

*שנת 2012*

                   

3,222,497 ₪

*שנת 2012*

 

יש אישור

 

 

 

 

 

 

 

 

מוסדות רחל אמנו בארץ הקודש (ע"ר)

580532943

הקמת רשת כוללים לכבוד רחל אמנו. תמיכה ועזרה למשפחות נזקקות. תמיכה בלומדי תורה.

 

מילגות (53,350 ₪), נסיעות (23,500 ₪).

*שנת 2010*

 

192,254 ₪

*שנת 2010*

אין אישור

 

 

 

 

 

 

 

 

מוסדות קבר רחל בארץ הקודש (ע"ר)

580437473

פעילויות לכבוד רחל אמנו: ארגון הסעות לקבר רחל בכל ימות השנה. ארגון תפילות בקבר רחל. לימוד התורה וחינוך לגמילות חסדים.

 

תמיכות ומלגות עבור לימוד ותפילות (1,687,194 ₪), פרסום וגיוס תרומות (141,806 ₪), הסעות ונסיעות (5,341 ₪)

*שנת 2011*

 

1,960,142 ₪

*שנת 2011*

יש אישור

 

 

 

 

 

 

 

 

ישועות בעמוקה - ישיבת התנא הקדוש רבי יונתן בן עוזיאל זיע"א אמן (ע"ר)

580538031

הקמת כולל שיעורי תורה. קירוב לבבות. חלוקת סלי מזון. הקמת בית כנסת. הכנסת אורחים

 

מילגות (884,006 ₪), פרסום (309,837 ₪), מתנות לתורמים (128,800 ₪)

*שנת 2011*

 

1,929,690 ₪

*שנת 2011*

אין אישור

 

 

 

 

 

 

 

 

מוסדות אור הזוהר הקדוש וישועות הרשב"י - צפת מירון (ע"ר)

580491702

הקמת גני ילדים ומעונות יום. עזרה לנוער בסיכון. הפצת תורת ר' שמעון בר יוחאי. הכנסת אורחים בקבר ר' שמעון בר יוחאי. הקמת כולל אברכים, כולל לבעלי בתים. קמחא דפסחא, קרן מלגות לנצרכים

 

משכורות וסוציאליות (2,698,580 ₪), פרסום והדפסות (2,365,145 ₪), מילגות-שיעורי תורה, ותמיכות (1,803,748 ₪), מתנות לתורמים (754,296 ₪).

*שנת 2011*

 

8,572,146 ₪

*שנת 2011*

אין אישור

 

 

 

 

 

 

 

 

ישיבת קבר רחל

580288801

לתמוך בישיבת קבר רחל ע"י גיוס כספים בחו"ל ובארץ. לתת מילגות, ארוחות, ספרים, ציוד וכו` לתלמידי ישיבת קבר רחל. לערוך תצוגה/תערוכה קבועה בקבר רחל על החיים של רחל אמנו ועל 12 השבטים.

 

אין דו"חות כספיים

 

אין דו"חות כספיים

אין אישור

 

 

 

 

 

 

 

 

הכנסת אורחים ר' שמעון בר יוחאי זיע"א מירון

580031953

להגיש אש"ל לבאים להסתופף בצלם של הקדושים הטמונים באתרא קדישא מירון יע"א ובמיוחד בימי ההלולות והעליות ההמוניים לציון התנא הא` הרשב"י זיע"א. הפצת והשמעת שיעורי תורה וקירוב רחוקים בטלפון וברדיו. החזקת כולל אברכים.

 

כלכלת אורחים בקבר רשב"י (918,436 ₪), הפצת תורת רשב"י (239,488 ₪), אחזקה דואר והדפסות (188,868 ₪), גיוס תרומות (134,260 ₪).

*שנת 2011*

 

2,978,371 ₪

*שנת 2011*

יש אישור

 

 

 

 

 

 

 

 

מוסדות ישיבה ותלמוד תורה זוועהיל בית מרדכי

580010577

לא ידוע

 

מענקים ותמיכות (3,002,374 ₪), פחת מבנים (1,406,755 ₪), משכורות ונלוות (768,989 ₪), הדפסות ופרסום, גיוס תרומות (262,630 ₪), נסיעות (כולל נסיעות לחול) (62,731 ₪).

*שנת 2012*

 

2,716,005 ₪

*שנת 2012*

יש אישור

 

 

 

 

 

 

 

 

ברסלב מאיר (ע"ר)

580481364

עזרה לעניים, חולים וליולדות. חלוקת אוכל, לבוש ומוצרי בית וכד'. סעד, ייעוץ והכוונה. הקמת גמ"ח. הקמת כוללים. הדפסת והפצת דברי קודש.

 

מלגות ותמיכות (135,800 ₪), פעילות תורנית (246 ₪).

*שנת 2011*

 

125,002 ₪

*שנת 2011*

אין אישור

 

דו יו ספיק אינגליש? אנגלית, התיוונות והשכלה כללית

אם אינך רואה מכתב זה לחצ/י כאן

 

אנו שמחים להציג בפניכם את המחקר האחרון אותו פירסמנו בנושא לימוד האנגלית בחינוך הדתי. 

נבלמה מגמת ההפרדה בכיתות א'! מה עכשיו? וכיצד משפיעה ההפרדה על האקלים החברתי?

אם אינך רואה עלון זה- לחצ/י כאן 

אנו שמחים לבשר כי לאחר שנים של עלייה משמעותית במגמת ההפרדה בכיתות א', ניתן לראות את בלימת התופעה, וככל הנראה, גם תחילת חזרה למצב הכיתות המעורב בגילאים הנמוכים.

פעילות התנועה שכללה חוגי בית, ערבי עיון, פרסומים ומפגשים רבים, מתחילה לשאת פרי. יישר כוח לכל הפעילים!

 

הצעות לחוזה רב, תקנון קהילה ותקנון תפילה. טקס פרסים, הודעות וכנס.

אם אינך רואה עלון זה לחצ/י כאן

 

אנו שמחים להציג בפניכם ארבע הצעות של תקנונים היכולים לסייע בידכם בניהול חיי הקהילה.

 
מטרת התקנונים הינה להגביר את תודעת הניהול הדמוקרטי בבתי הכנסת והקהילות בישראל.

הורה? עד כמה את/ה שותף בחיי ילדך בבית הספר?

   אם אינך רואה עלון זה- לחצ/י כאן

ימים אלו של תחילת השנה מעלים אצל כולנו מחשבות ביחס למערכת החינוך. אנו שמחים וגאים שמערכת החינוך הממלכתית דתית, בה מתחנכים ילדינו, הינה מערכת המצליחה לשלב בין חינוך לתורה ולהשכלה ובין מצויינות ואחריות חברתית. מתוך הערכה רבה למחנכים/ות ומתוך האכפתיות של כולנו לחינוך ילדינו, אנו מעודדים אתכם, ההורים, להיות פעילים ומעורבים והכל בנועם ובאופן בונה.

 

אנו פועלים יחדיו, אנשי חינוך, הורים ופעילים למען חיזוק ערכי תורה ועבודה במערכות החינוך הדתי. ערכים אלו כוללים: אחריות חברתית לכלל ומניעת אליטזם חברתי. שילוב משמעותי של לימודי חול ולימודים הומניים לצד לימודי קודש מעמיקים. שילוב מגדרי ראוי בבתי ספר יסודיים וכן חינוך לעומק רוחני וחשיבה עצמאית.

 

פעילות התנועה הצליחה רבות למען חיזוקם של ערכים אלו. אנו מזמינים אתכם לקחת חלק באחריות למען עתיד ילדינו כשומרי תורה ומצוות מתוך אחריות לעם ישראל, לדרך ההלכה ולעתיד המדינה.

 

למידע, הצעות, תכנים ורעיונות- היכנסו לקישורים הבאים:

  

    Description: masaot.jpg    Description: chovrot.jpg 

   Description: knasim.jpg    Description: drushim.jpg 

   Description: noar.jpg    

 

מוקד לפניות הורים:

לפניות, התייעצות, דיווח, הערות והארות, פנו באמצעות השבת דוא"ל למכתב זה, או ב-03-6072739

לא ממתינים עשר שנים עד הרב הראשי הבא! מתחילים את השינוי היום!

אם אינך רואה את העלון- לחצ/י כאן


 במקום להתייאש, בכוחנו לתקן.

"המודל הקהילתי" הוא הפתרון הכי מתאים והוא כבר מתחיל.

בשביל לתקן (ולא רק לבכות) אנו צריכים להעלות את המודל לתודעה הציבורית.

באחריותכם! לשתף אותו עם חבריכם באמצעות הפייסבוק/דוא"ל וכו' 

 


 

 

קיראו את החוברת על המודל הקהילתי /ד"ר הדר ליפשיץ.

ישנם דברים שניתן לעשות כבר מהיום למחר!

  

 

 

 

 

אנו שמחים לבשר שבמשרד הדתות הבינו את יתרונות המודל שלנו ומתחילים בקידומו במסגרת תהליך בחירת רבני ערים ושכונות:

וכפי שנכתב לדוגמא לאחרונה, ע"י משרד הדתות:  "הכוונה הכללית הינה לערוך שינוי יסודי, בכך שתוענק תמיכה כספית לרבני הקהילות, שיועסקו ע"י הקהילות בה הם פועלים...",

מזכיר לכם משהו?

 

 

 

שאלות ותשובות נפוצות על המודל הקהילתי:


"האם משמעות המודל הינה מתן תמיכה רשמית לזרמים לא-אורתודוקסים?"

המדינה תומכת כבר היום בזרמים לא אורתודוקסים בהתאם להחלטת היועץ המשפטי לממשלה. כל מהות המודל היא להביא למצב שבו המדינה מושכת את ידה מהתערבות בתוכן הרוחני של הנעשה בקהילות. המודל מציע פלטפורמה לניהול יחסי דת ומדינה ולהתנהלותן של הקהילות וכלל לא מתייחס לתוכן שתיצוק כל קהילה לחייה הדתיים. 

 

"מה יהיה מעמדם של הרבנים הלא אורתודוקסיים?"

כל קהילה תוכל לבחור לה רב. ספרדי, תימני, דתי, חילוני, חרדי, מזרחי, קונסרבטיבי, רפורמי או אשכנזי. מעמדם של כל הרבנים ינבע מהכרת הציבור. אם רבים ירצו רבנים רפורמים, יהיה להם מעמד, אם לא – מעמדם יהיה חלש. לא בג"צ ולא הכנסת יקבעו את מעמדם, אלא הציבור הרחב.

ע"פ המודל, יצומצם מאד מספרן של המשרות הרבניות הממלכתיות. למעשה כמעט ולא יהיו רבנים מטעם המדינה אלא רק מטעם הקהילות. לכן למעשה המדינה לא תיתן מעמד כמעט לשום רב. קהילות יתנו מעמד לרבותיהם, בדומה למצב כיום, אלא שהדבר ישולם ע"י המדינה. אנו מאמינים כי לכפיה ולאפליה אין מקום במדינה יהודית ודמוקרטית והן גם לא מוסיפות לחיזוק ההלכה במדינה. יתרונו של המודל הוא בהיותו משקף את רצון הציבור.

 

"המודל מציג חזון ארוך טווח, מה ניתן לבצע כבר בטווח המיידי?"
ניתן לקיים פיילוט במספר ערים שבמסגרתו תתקצב העיריה קהילות לצורך מינוי רבנים ופעילות של תרבות תורנית. בהמשך ניתן יהיה להעביר את ניהול המקוואות השכונתיים לידי ועד ציבורי שיורכב מחברות הקהילות המקומיות בשיתוף רבני הקהילות באזור. אח"כ ניתן יהיה להרחיב את המודל לתחומי הכשרות, הנישואין ועוד.

 

"ע"פ המודל - מה יעלה בגורלן של המועצות הדתיות ומשרד הדתות?"

המודל קורא לדמוקרטיה השתתפותית, קרי - החלפת השלטון הריכוזי והעברת האחריות לידי הקהילות. משרד הדתות והמועצות הדתיות יפורקו ותקציביהם יועברו אל הקהילות והן אלו שיקבעו כיצד לנהל תקציב זה. 

 

"המודל מבטל למעשה את קיומו של משרד הדתות והמועצות הדתיות, כיצד יביא המודל את ישראל להיות מדינה יהודית יותר?"

הקהילות יתוקצבו על פי גודלן ולכן יהיה להן אינטרס להרחיב את שעריהן ופעילותיהן ולקבל חברים חדשים. הניכור שחשים רבים בישראל כלפי הממסד הדתי, יתחלף בהסברת פנים ותחושה של קירבה אל הקהילה שהאדם שותף אליה. המודל יאפשר לקיים חיים של יותר יהדות ופחות כפיה. הממסד הנוכחי גורם לניכור כלפי הזהות היהודית, המודל הקהילתי יקרב בין ישראל, תורתם ואביהם שבשמיים.

 

"האם פתיחת רישום הנישואין לאגדי הקהילות לא תיצור פילוג בעם?"

כבר היום זוגות רבים נישאים ב"נישואי קפריסין" וחו"ל, בטקסים רפורמיים, אלטרנטיביים ועוד, ומגמה זו רק גדלה והולכת. התחרות בתחום תועיל ותייעל את כל הגורמים ותגדיל את רצונם של רבים להינשא כהלכה. אנו משוכנעים שכפיה אינה הדרך, היא יוצרת אנטגוניזם ודווקא היא שגורמת לאנשים שלא להינשא כדת משה וישראל.

 

"כיצד ניתן להבטיח שלא יהיו זיופים ושחיתויות בפקידת החברים לקהילות?"

כאשר יוחל המודל באופן מלא, המעוניינים להתפקד לקהילה יידרשו לשלם מס וולנטרי שיוגדר כאחוז מסויים מן ההכנסה (בדומה למס בריאות). כשם שאין זיופים ברישום לקופת חולים, כך לא צפויים זיופים ברישום לקהילות. הבקרה על השחיתות תהיה באמצעות התפוקות. בתי כנסת אשר תקציבן לא ינוצל לטובת הציבור, יסבלו מהתמעטות חבריהם.

 

"כיצד תוגדר קהילה?"
המודל מציע הגדרה למושג קהילה: מספר מינימום של יהודים הנפגשים לפחות פעם בשבוע כדי לבטא את יהדותם.

 

"ואם יהיו יותר מדי קהילות?"

למדינה יהיה תפקיד רגולטורי לקבוע מספר מינימום של חברי קהילה. לקהילות יהיה אינטרס להתאחד, מכיוון שקהילה קטנה תזכה לתקציב קטן שלא יאפשר לה פעילות אם לא תרחיב את שורותיה או תתאחד עם קהילה אחרת.

 

"כחילוני, מדוע שהמדינה תממן שירותי דת שאין לי בהם צורך? מדוע לא להפריד לחלוטין בין דת למדינה?"

ברמה הפרקטית המודל אינו דורש שום שקל נוסף. אנו מייעלים את הקיים ומחברים אותו לפי רצון הציבור. כל הרעיון מאפשר לכל אדם את הבחירה במה שהוא רוצה. יהיה מס דת ולפיו אדם יתייחס לקהילה. מי שכלל לא מעוניין, לא ישלם את המס אך יזכה לשירותים בסיסיים (נישואין,קבורה וכד') לפי בחירתו. ההצעה נועדה שכל אדם ישלם לקהילה אותה הוא מעדיף – דתית, חילונית, חסידית או מתקדמת.

ברמה האידאולוגית: אדם שלא אוהד ספורט - מדוע שהמדינה תממן את ההתאחדות לכדורגל? אלא שברור שמדינה תומכת בתחומים רבים. יש ציבור רחב מאד שמעוניין בשירותי דת. על מדוכה זו ישבה כבר וועדה בראשות שר המשפטים חיים צדוק, וקבעה כי המדינה צריכה לממן שירותי דת בדומה למקובל בנושאים אחרים. ע"פ נתוני הלמ"ס, יש פלח אוכלוסיה רחב מאוד המעוניין בהם. אנו מאמינים כי המדינה היהודית, צריכה לתמוך בעשייה יהודית של אזרחיה, כפי שהיא תומכת בתחומי תרבות ופנאי אחרים. 

"זה מעשי"?

בהחלט. רעיון המודל מחולק לתחומים ושלבים שונים. את חלקם ניתן ליישם כבר עתה ללא צורך בשינויי חקיקה ואכן הם מקודמים בימים אלו. חלקים אחרים מחייבים הבשלה והתקדמות של מספר שנים. על זה אנו עובדים.

 

 ___________________________________________________

___________________________________________________

 

2. חיפה! בר אילן!

מכירים סטודנטים מחיפה ו/או בר אילן שמתאימים לרכז את תא נת"ע?

נשמח מאד שתפנו אותם אלינו בהקדם! 

 

________________________________________________________


 3. פינת השותפות והתרומות

 

א. מחפשים מזכרת מקורית לבר/ת מצווה? ניתן להדפיס אחת מן החוברות שיצאו בפורמט "עצ"ה לדרך" כמזכרת לאורחים. המחיר הוא עלות הדפוס בלבד. להורים שמעוניינים- השיבו אלינו למכתב זה.

 

ב. שדרוג אפליקציית yomi. דרושות תרומות נוספות לביצוע שדרוגים שונים. עלות מקסימלית של כל השדרוג: 30,000 ש"ח. 

 

ג. דרושות תרומות למימון פעילות תאי הסטודנטים. בזכות המכתב הקודם זכינו לתרומות נוספות. עדיין חסרים לנו 86,000 ש"ח למימון הפרוייקט. מתוכם, לדוגמא, עלות שבת כללית לדור הבא הינה: 15,000 ש"ח (לאחר השתתפות עצמית).

 

ד. אם לא קיבלתם את דעות האחרון בנושא "זקנה", סימן שפג תוקף החברות.

חדשו חברות/מנוי וקבלו במתנה את החוברת "למען תשכיל" או את אחת מן החוברות הקודמות. לחידוש החברות השיבו למכתב זה אן השאירו הודעה ב -03-6072739.


התרומות מוכרות לצרכי מס. 

 ___________________________________________________ 

 

 

הקליקו "אהבתי" לעמוד הפייסבוק של התנועה והישארו מעודכנים

  טוויטר           דה-מארקר-קפה           אפליקציית yomi

 

 

   ________________________________________________________________

 * המכתב נשלח ביום חמישי

 

הצטרפו לדור העתיד שבתמונה: תורמים להמשך תאי נת"ע בקמפוסים!

 אם אינך מצליח לקרוא את המכתב לחצ/י כאן

 

שלום לכל חברינו

בשנה החולפת הצלחנו להרים פעילות ארצית מרשימה ביותר ע"י הקמת תאי סטודנטים בכל הקמפוסים: עשרות פעילויות, חוגים, סעודות שבת, מפגשים, שיעורים ושבתות. הנכם מוזמנים לצפות ולהתרשם מהפעילויות הרבות והמגוונות, בקישור המצ"ב.

מטרת פרוייקט התאים הינה ליצור את דור ההמשך של נאמנות לערכי תורה ועבודה.

-זאת, באמצעות יצירת שיח דתי עמוק ופתוח בקרב סטודנטים דתיים, ומתוך כך לפעול לחיזוק ערכי "תורה ועבודה" בקמפוסים בפרט ובחברה הישראלית בכלל. 

הפרוייקט בונה ומכשיר את הדור הבא של הנהגת הציונות הדתית ומשפיע על האווירה בקמפוסים, על מאות סטודנטים פעילים, על השיח הציבורי בקרב צעירים ועוד ועוד.

בימים אלו כבר מתארגנים רכזי התאים לקראת פעילות השנה הבאה.

 

עלות כלל הפרוייקט: 212,000 ש"ח בשנה.

ע"מ להמשיך את העשייה הנפלאה, גם בשנה הבאה, בואו לתמוך בפעילות:

1. תרומה סמלית וחברות בתנועה: 360 ש"ח.

2. עלות פעילות שנתית בתא אחד: 6,000 ש"ח.

3. עלות שבת לפעילי התאים: 25,000 ש"ח.

4. עלות העסקת רכזת פרוייקט: 55,000 ש"ח.

5. עלות מימון מלגות לכל רכזי התאים: 96,000 ש"ח.

 

השנה נתמכנו ע"י קרן משפחת אריסון ואולם מדובר במענק חד-פעמי שמסתיים בימים אלו.

לצורך השנה הבאה, השגנו עד כה 20,000 ש"ח מתרומה פרטית של חבר תנועה ובנוסף זכינו למימון המלגות.

 כל שקל חשוב לנו ע"מ להשיג את הסכום הנותר (96,000 ש"ח)  ונודה לכם על כל תרומה.


לתרומות התקשרו והשאירו הודעה ב: 03-6072739, או השיבו למכתב זה ונחזור אליכם.

לדרכים נוספות לתרומה, פרטי בנק ושקיפות, לחצו כאן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

____________________________________________________________________

 

2. הצטרפו ליוזמה של תא נת"ע בבן גוריון- הקמת קהילת סטודנטים בבאר שבע:

 לפרטים: tanetaber7@gmail.com


_____________________________________________________________________

 3. תחרות המאמרים לצעירים:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפרטים: et.laasiya@gmail.com

הרכב ועדת השיפוט הינו: פרופ' אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית.  ד"ר מנוחה כהן אמיר, מכללת אפרתה, בתו של ד"ר יחזקאל כהן ז"ל. שמעון פוגל, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.  

 

____________________________________________________

הקליקו "אהבתי" לעמוד הפייסבוק של התנועה והישארו מעודכנים

  טוויטר           דה-מארקר-קפה           אפליקציית yomi

 

 

כיצד שמיניסט בוחר ישיבה? הורים- האם בנכם נחשף למגוון הישיבות? ותחרות ממים

אם אינך רואה את העלון-לחצ/י כאן

 

אנו שמחים לבשר לכם על פרוייקט "ובחרת בחיים"- עזרה לשמיניסט בבחירה מושכלת של ישיבה.

 

צעירים מסיימי י"ב המעוניינים להמשיך במסגרת ישיבתית לפני הגיוס, מוצאים עצמם מול היצע רב של מסגרות בעלות הבדלים אידיאולוגיים בהשקפה הדתית. הבדלים אלה לא תמיד ניכרים ממבט ראשון והשלכותיהם אינם מובנים מספיק לצעירים בגיל זה.

רוב ההיכרות של תלמיד בכיתה י"ב עם ישיבות הסדר, שילוב ומכינות, נעשית בין כותלי התיכון או הישיבה התיכונית שבה הוא לומד. מכיוון שכך, יש השפעה רבה לעמדותיו של צוות בית הספר בכל הנוגע למפגש של התלמיד עם הישיבות ולמגוון המוצג בפניו. כמו כן, תלמידים רבים אינם משקיעים מחשבה בנוגע לאיזו ישיבה מתאימה להם ומה הם הקריטריונים שבאמצעותם הם היו רוצים לבחור ישיבה. מחשבות ודיונים כאלה הולכים ומתפתחים במהלך כיתה י"ב, עמוסת המשימות, מה שמקשה יותר על תהליך הבחירה.

התחרות העזה בין הישיבות מביאה לשיווק אגרסיבי אשר מתאפיין לעיתים בגימיקים ובהתמקדות בטפל (לדוגמה בתנאים הפיזיים).

 

מטרת הפרוייקט:

נתינת כלים לתלמידים בכיתות י"ב, על מנת לעזור להם בבחירת ישיבה המתאימה להם.

 

ניתן למנות כמה בעיות מרכזיות שקיימות כיום:

      

א. תהליך הבחירה מאוד מבלבל. תלמידי כיתות י"ב אינם מודעים לריבוי הישיבות ולאבחנה ביניהן.

ב. בוגרי כיתות י"ב מגיעים מעולמות רוחניים מגוונים. למרות זאת, רבים מגיעים לישיבות שאינן מתאימות להם, או שאינם מוצאים את הישיבות שיכולות לתת להם מענה.

ג. היכרות התלמידים עם מגוון הישיבות איננה אחידה. בישיבות תיכוניות ובתיכונים דתיים רבים, אין ביטוי שווה לכל מגוון הישיבות.

ד. תחרות קשה מידי. בין הישיבות נוצרה תחרות שמנסה למשוך תלמידים. במקרים רבים, התחרות איננה סביב ערכים והשקפות עולם אלא סביב גימיקים ואמצעים שיווקיים.

 


 ההשלכות הנגזרות:

א. הרדדת עולם התורה, בעיקר מצד העובדה שישיבות ראויות שאינן משחקות במשחק השיווקי עלולות למצוא עצמן נסגרות.

ב. פיתוח אישיותי שאינו מותאם לתלמיד. תלמידים בוחרים בישיבות שאינן מתאימות לאופי אישיותן. הדבר יוצר תיסכול רב ובמקרים קיצונים הדבר מוביל לעזיבתם את הדת.

 ג. ביזבוז משאבים כלכליים. התנודות הרבות בכמות גיוס תלמידים מביאות לקשיי העסקה של רמי"ם בישיבות, להעמדת מבנים שעומדים ריקים מתלמידים ועוד.


 

לאור כל זאת מצאנו צורך גדול בהקמת מערך שיסייע למסיימי י"ב והוריהם לקבל החלטה מושכלת בבחירת המקום המתאים ללימודי המשך.

אנו מציעים טיוטת מערך לימוד לשמיניסטים, שעוסק בשאלה כיצד בוחרים ישיבה- וזאת על ידי בניית תהליך זיהוי קריטריונים החשובים לנו בקבלת ההחלטה. לכך ילווה קמפיין אינטרנטי להעלאת המודעות לבעיה זו בקרב תלמידים בכיתה י"ב, בקרב ההורים, ובקרב הציבור באופן כללי.

בשלב ראשון אנו מתמקדים בבנים אשר מתעניינים במסגרות ישיבתיות שונות (הסדר,שילוב וגבוהות) במטרה להרחיב בעתיד את היריעה.

 

 

1. (חלק א') למערך חשיבות בחירת הישיבה- לחצו כאן

 

 

2. (חלק ב') למערך: כיצד להחליט בחירות משמעותיות בחיים- לחצו כאן

 

3. (חלק ג') למערך: "לפי מה באמת בוחרים ישיבה?" - לחצו כאן.





 

 

4. (חלק ד') למערך: כיצד בוחרים ישיבה- שלב הסיכומים- לחצו כאן

 

 

5. 8 טיפים לשמיניסט האבוד- עמוד ויזואלי נחמד. לחצו כאן.

 

 

6. להורים

בימים אלו אנו עמלים על מערך שיתן כלים להורה, כיצד להיות מעורב בצורה נכונה בהחלטת הילד.

בינתיים, אנו מציעים לכם לבחון, האם בית הספר שבו לומד ילדיכם, אכן מפגיש אותו עם שלל האפשרויות הקיימות. במידה ובית הספר מציג בפני התלמידים רק סגנון לימוד אחד, ראוי כי תעירו על כך בפני המנהל/רכז שכבת י"ב או האחראי על התחום במוסד.

ברור כי לא ניתן להפגיש את התלמיד עם כל הישיבות הקיימות, אולם חשוב שהוא יחשף לכלל הסגנונות.

נשמח לעזור ולייעץ באמצעות השבה למכתב זה.

לסקירה על הנושא ולהצעה אופרטיבית- ראו את פניתנו למשרד החינוך. לחצו כאן.

 

7. תחרות "ממים" נושאת פרסים- בנושא "כיצד בוחרים ישיבה".  לפרטים על התחרות לחצו כאן!

 

 __________________________________________________________________

___________________________________________________________________

. הודעות:

א. מקומות אחרונים בכנס "לעבדך באמת".

ב. סטודנטים? הצטרפו לפעילות הענפה של התאים בקמפוסים!

ג. חדש! הספר "אורתודוכסיה הומנית"- מחשבת ההלכה של הרב אליעזר ברקוביץ/ ד"ר מאיר רוט.

קוראי העלון (ניוזלטר) יכולים להשיג כעת את הספר בהנחה משמעותית. לפרטים לחצו כאן.

 

 

 

 

הקליקו "אהבתי" לעמוד הפייסבוק של התנועה והישארו מעודכנים

  טוויטר           דה-מארקר-קפה           אפליקציית yomi

 


 

 

לחידוש חברות, מנוי ל"דעות" ולתרומות להמשך פעילות התנועה- לחצו כאן! 

 


חדש: למען תשכיל- על היחס ללימודי חול. הודעות ולייט במתנה.

אם אינך רואה מכתב זה לחצ/י כאן

חפשו אותנו ב"שבוע הספר" בדוכן התנועה בכיכר רבין בת"א ובגן הפעמון בירושלים.

בדוכנים ניתן יהיה לחדש את המינוי ל"דעות", לרכוש עוד חוברות וספרים בהוצאת התנועה, לרכוש ספרים בהוצאת הקיבוץ הדתי, את "משניות ארץ ישראל"- ספראי, את ספריו של הרב יואל בן נון ועוד ועוד. ובעיקר, תוכלו לרכוש ללא עלות משלוח את החוברת החדשה:

מזל טוב! נולדה לנו אפליקצי-ה. ויקרא שמה בישראל: yomi

אם אינך רואה עלון זה לחץ/י כאן 

 

 Yomi היא אפליקציה ללימוד תורה יומי לאנשים ונשים המחוברים לערכי התורה ולערך העבודה ומבקשים לשלב בין שני הערכים: הלימוד והעמל, התורה והעבודה.

תנועת 'נאמני תורה ועבודה' חרתה על דגלה לקדם שני ערכים ופיתחה את  Yomi בכדי לתת מענה לאותם האנשים אשר מבקשים לקבוע עיתים לתורה ולשלב, בדרך לעבודתם, לימוד תורה יומי, איכותי וברמה גבוהה.

  

 

 

 

כנסו במכשיר הטלפון החכם ל"חנות גוגל' חפשו yomi ותורידו!

 

אז מה יש בה?

גולת הכותרת ביישום היא המשנה היומית לפי "משניות ספראי" אשר עולות לראשונה לרשת

פרשת שבוע- גם לקריאה וגם לצפייה ושמיעה מה- You Tube

רעיונות אקטואלים

סידור- לפי התפילון של אורי הולנדר

ע"מ לפתור את האיסור שאמרו רבני "בית הלל" על תפילה מסמרטפונים, יצרנו ביישום אופציה להעברה אוטומטית למצב טיסה

אם ל"ע אתם באזכרה- שימו את שם הנפטר ותקבלו את נוסח התפילה המתאים לפי שמו.

ועוד ועוד

 

 

הכל התחיל מכך שאיש הי טק , בוגר הסדר, גולל בפנינו את הקשיים של שילוב תורה ועבודה ב"חיים האמיתיים" של השגרה. "סתם" משנה יומית כבר פחות מאתגרת אותו והיה צורך למצוא משהו שיהיה ברמה גבוהה, אך קצר מאוד. משהו שיתאים לדרך לעבודה. משם זה התחיל.

הנה דברים שכתב הרב ד"ר אורי נויבירט, חבר התנועה ויוזם הרעיון, שבעצמו מחלק את זמנו בין תורה לבין עבודה בתחום הטכנולוגיה:

מקור ההשראה שלי למיזם היו אנשי 'עדה קדושה' שעל חבריה נמנו, בין היתר, התנאים ר' יוסי בן המשולם ור' שמעון בן מנסיא. קבוצת חכמים זו קידשה את השילוב של תורה ועבודה וסדר יומם כלל תורה, תפילה ומלאכה (קהלת רבה ט, ט). כך גם אנו, נאמני תו"ע, שואפים ללכת בדרכם ולהיות נאמנים לתורה, לתפילה ולעבודה.

תודה רבה לאנשי התוכנה והעיצוב: אנטון אפנסב, אורי הולנדר, מוריה לנדאו ובמיוחד לאריק ליבוביץ.

 את הספרים המקוריים של משנת ארץ ישראל/פירוש ספראי, ניתן להשיג דרך קישור זה.

 

 

 

עיזרו לשנות את הסטטוס! אירועים שונים בקמפוסים ועוד

 אם אינך רואה את העלון- לחצ/י כאן

 

1. משנים את הסטטוס (קוו)!

יאיר שלג, "יומן" מקור ראשון: "...השינויים הפוליטיים שבכל זאת נוצרו...יוצרים גם פתח להפתעות מסויימות, כמו שינוי בתחום ברית הזוגיות, או העברת האחריות לשירותי דת לידי הרשויות המקומיות והקהילות הדתיות- שינוי שלגביו קיימת הסכמה רחבה". - יישר כוח לד"ר הדר ליפשיץ ולרב אילעאי עופרן על עבודה יסודית ומקצועית שהעלתה את סוגיית שירותי הדת על סדר היום באופן כה נרחב.

לצפייה בכתבות ומאמרים שפורסמו לאחרונה בכל כלי התקשורת, לחצו כאן.

רגע לפני סגירת ההסכם הקואליציוני לארבע השנים הקרובות, נודה מאוד אם תעזרו לנו:

א. שתפו שוב את הסרטון.

ב. היו חברים, או תירמו לנו לקידום הרעיון. 

________________________________________________________

 

2. יום רביעי, 17:30 תא נת"ע בבר אילן מזמין אתכם:

רב שיח חשוב ומרתק, בהנחיית ד"ר נסים לאון 

דברי פתיחה: שרה קמפלר ושירה שמע.
הפאנל בהשתתפות: 
ח"כ הרב אלי בן דהן, הבית היהודי. 
עו"ד הרב דב הלברטל, מרצה לדת ומדינה, עורך דינו של הרב אלישיב זצ"ל. 
ד"ר הדר ליפשיץ, יוזם המודל הקהילתי של התנועה. 

מיקי גיצין, מנכ"ל "ישראל חופשית".

אולם בק, בניין 403, אוני' בר אילן.

 

 3.  שיחה עם ד"ר הדר ליפשיץ בבית כנסת ידידיה בירושלים.

בשבת הקרובה, שבת פרשת ויקהל-פקודי, תתקיים שבת עיון מיוחדת בקהילת ידידיה. אחרי הקידוש בשעה 11:30, יתארח ד"ר הדר ליפשיץ, ראש תחום שירותי הדת בתנועת נאמני תורה ועבודה. לפני המפגש מומלץ לקרוא את החוברת והמצע, ולצפות בסרטון

הכתובת: : קהילת ידידיה, רחוב ליפשיץ 12 בבקעה, ירושלים.

שעת התחלת התפילה: 8:15.

 

 

 

 _________________________________________________________

4. תא נת"ע אוני' בן גוריון:

 

 לכבוד פתיחת סמסטר ב', ניפגש עם הרב אילעאי עופרן, רכז תחום שירותי הדת בתנועה, לשיחה על מקומה של הקהילה הדתית בחיינו המודרניים, ועל המודל הקהילתי. 

לאחר מכן נצפה יחד בסרט "כנר על הגג".

הרשמו בעמוד הפייסבוק של התא.

נשמח לראותכם!

 

 

 

 

 

 

  

 _______________________________________________________

 

 5. תא נת"ע אוני' תל אביב:


 שבת נת"ע בתל אביב!

מוזמנים להרשם בעמוד האירוע בפייסבוק

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 _______________________________________________________

 

 6. תא נת"ע האוני' העברית:

 

"ביטול הדתיות?"

שיחה על כוס קפה עם יואב שורק, על "הלכה ישראלית".

בואו לשנות קצת את הפרדיגמה!

כנסו לעמוד של האירוע

הכניסה חופשית

 

 

 

 

 

 

 

 הפעילויות בכל הקמפוסים הינה במימון קרן "אריסון".

 

__________________________________________________________

7. על הכנס "דת ומדינה - לאן עכשיו?"


קישור לתמונות מהכנס,

 קישור לסרטונים מהכנס (נתן שרנסקי, הרב אביחי רונסקי, רחל אליאור, הדר ליפשיץ, אשר כהן, הרב בני לאו, אלעזר שטרן, ועוד). 

 

דוגמאות לכתבות מהכנס:

אתר nrg: "ח"כ אלקין בעד תחבורה ציבורית בשבת"

אתר כיפה: "הסטטוס-קוו ז"ל: הגיע הזמן לרעידת אדמה ביחסי דת ומדינה" 

 

 _______________________________________________________

 

8. תזכורת:  אנא שתפו את הסירטון המצ"ב בכל דרך אפשרית:

 

 

 לעיון: טיוטה למצע קואליציוני בנושא דת ומדינה 

 

  

 


שתפו את הסרטון: משנים את הססטוס. ונותרו חדרים לכנס

אם אינך רואה את העלון- לחצ/י כאן


1. נוצרה הזדמנות פז לבחון מחדש את יחסי דת ומדינה בישראל. עלינו לומר בקול ברור: זה לא רק שיויון בנטל או מי יהיה הרב הראשי, אלא מכלול הנושאים. צריך לשנות את כל המנגנון!
 

אנא שתפו את הסירטון המצ"ב בכל דרך אפשרית:

 

 

 בינתיים, כהתחלה, הכנו טיוטה למצע קואליציוני בנושא דת ומדינה שיוכל להתחיל בהדרגה את המהפכה.

 

  

 ________________________________________________________________

 

2. נותרו חדרים אחרונים לכנס "דת ומדינה- לאן עכשיו?" 

נותרו חדרים אחרונים וכל הקודם זוכה. הזמינו גם את חבריכם להצטרף עימנו.

כ"ז- כ"ט שבט, 7-9/2/13, פרשת משפטים, מלון רמדה ירושלים.

 

ההרשמה באמצעות ענבר נופש ותיירות: 03-7353333, או *6768

לירושלמים קיימת אפשרות להגיע להרצאות בלבד, בתשלום מופחת. לפרטים פנו בדוא"ל: neemaney@toravoda.org.il


לו"ז הכנס (בכפוף לשינויים. לו"ז עדכני יופיע באתר התנועה):

 

יום חמישי:

14:00- קבלת חדרים
15:40- תפילת מנחה (אולם בולרום C, קומה L).

16:00-16:30 - יעודכן בקרוב

16:30-17:15- נתן שרנסקי: יחסי דת ומדינה בישראל והשפעתם על יחסי ישראל תפוצות.
17:15-18:15- פרופ' אשר כהן"משהו חדש התחיל". האם ולאיזה כיוון הוא ימשיך?
18:15-19:15 - תפילת מעריב וארוחת ערב (חדר האוכל המרכזי, קומה LL).

19:15-19:45- ד"ר הדר ליפשיץ: (חוסר) הכוח הפוליטי החרדי. התקציב החרדי כמשל.
19:45-20:30- הרב אביחי רונצקי: השותפות בנטל בהלכה.

20:30-22:00- רב שיח (יעודכן בהמשך). ח"כ הרב אלי בן דהן, ח"כ אלעזר שטרן, ח"כ זאב אלקין.
21:00-00:00- שחייה לנשים

יום שישי: 

06:30-07:15 - שיעור לפני תפילה: הרב חיים אמסלם- שאלת זרע ישראל ודילמת הגיור.
07:15-08:00- תפילת שחרית

08:00-08:45- ארוחת בוקר

09:00-10:00 -  פרופ' ידידיה שטרן: גיוס חרדים: על דת, מדינה, משילות וזהות.
10:00-10:45 - רחל עזריה: קריאת ספרי תקציב עירוניים בסוגיית המקוואות- מקרה בוחן להיבטים מוניציפלים.
11:05-12:00 - פרופ' רחל אליאור: השבת במדינה היהודית- מחשבות חדשות.

12:00-13:00 - הרב ד"ר בני לאו: 'מקדש מלך' – עמדות פוליטיות של נביאים אודות מלכות ארץ ומלכות שמים.
13:00 ארוחת צהריים קלה.

14:00-16:00 שחייה נפרדת לגברים
16:10 קבלת שבת מוסיקלית (16:37 הדלקת נרות, ירושלים).

16:40 - תפילת מנחה וקבלת שבת. דרשת שבת: ח"כ ד"ר עליזה לביא.
17:45-19:15 - סעודת ליל שבת (אולם בולרום B, קומה L).

19:15-20:15 - ד"ר אביעד הכהן: בג"צת מרובה -לא בג"צת. על הכרעות בג"צ בסוגיות דת ומדינה: דימוי ומציאות.
20:30-22:00 - רב שיח: סיפורי קמפיין: אורי אורבך, ד"ר עליזה לביא, הרב דב ליפמן.
22:00 - כיבוד קל

 

וביום השבת: להיכן עכשיו? מודלים חדשים

07:00 כיבוד קל

07:05- 08:00 - שיעור לפני תפילה 
08:00-10:00 תפילת שבת. דבר תורה

10:30 סעודת שבת בשרית
11:30 – 12:15 - פרופ' אשר כהן: 'מהשלמה להסלמה?'- מאבקי דת ומדינה בישראל.
12:15- 13:20 - ד"ר הדר ליפשיץ: 'מהסלמה להשלמה!'- המודל הקהילתי כתחליף לסטטוס קוו.

13:20-13:50 תפילת מנחה

                    מנוחת צהריים

15:30- שיחה: תהילה נחלון.
16:20 סעודת שלישית.
17:00 - רב שיח מסכם: נכנסנו לכנסת. מה נעשה? - אורי אורבך, ד"ר עליזה לביא, הרב דב ליפמן.

תפילת ערבית והבדלה (17:58)

 

 נותרו חדרים בודדים וכל הקודם זוכה. הזמינו גם את חבריכם להצטרף עימנו.

ההרשמה באמצעות ענבר נופש ותיירות: 03-7353333, או *6768 

 

התקדמות, עידכונים, מיסים, תקנונים, ורבי שיח על התחדשות ברבנות

 אם אינך רואה מכתב זה, לחצ/י כאן

1. לשמחתנו, בזכותם של עובדים ומתנדבים רבים העושים לילות כימים, המודל הקהילתי לשירותי דת שפותח בידי ד"ר הדר ליפשיץ, מחלחל ומשפיע בקרב אלו שמבינים בדת ומדינה. מכל הקשת הרבנית והפוליטית, ישנם אלו שמאמצים את המודל הקהילתי שלנו או חלקים מתוכו. חלקם מפורשות וחלקם במובלע. מטרתנו היא שברגעי הרכבת הממשלה הבאה, יהיו מספיק בעלי משנה סדורה אשר ידעו לפרק נכון את ה"סטטוס קוו" ולבנותו מחדש בצורה נכונה, למען עתידה של היהדות במדינת ישראל. 

שתי דוגמאות:

"...יוזמה נוספת שהרב אביחי רונצקי תומך בכיוון שלה, היא זו של ארגון נאמני תורה ועבודה...". מתוך "עולם קטן", פרשת וישלח.

"ביחס לשירותי הדת במדינה הביע הרב שי פירון תמיכה במודל הקהילתי של תנועת נאמני תורה ועבודה..." מתוך אתר כיפה על כנס קואליציית עיק"ר לפני שבוע.

תמיכה זו מצטרפת לרשימת אנשי רוח  כמו:

הרב ד"ר מיכאל אברהם, פרופ' רחל אליאור, הרב ד"ר בני לאו, גוטפריד אסטבן, ד"ר משה הלינגר, שי זרחי, פרופ' אשר כהן, פרופ' אלכס לובוצקי, טו"ר רבקה לוביץ, איתמר לפיד, תהילה נחלון, רחל קרן, אברהם שטיין, פרופ' אביגדור שנאן ועוד ועוד.

 

כיצד ניקח אחריות?

א. אנא עזרו לנו להפיץ את הסרטון ואת חוברת המודל גם בקרב הקהל הרחב (בתגובות ברשת, בדוא"ל ועוד). 

ב. אנא עיזרו לנו במציאת מימון לצורך קמפיין הסברתי בנושא. לתרומות, לחצו כאן או השאירו הודעה ב-03-6072739.
________________________________________________

 

2. הנכם מוזמנים לדיון מעמיק בהצעות שונות המציעות תיקון למודל הרבנות הקיים.

הערב ייערך אי"ה ביום רביעי, כ"ז טבת, 9/1/2012, בחדר 2716 מדעי הרוח, באוניב' העברית, הר הצופים.

בשעה 18:00- שולחנות דיון:

תנועת תיקון (עומרי די-נור) -שינוי השיח של דת ומדינה כמפתח לביטול הסלידה מהדת.

קולך - (ד"ר דבי קורן) - הסכם קדם נישואים.
מעגלי צדק - (יוסי בן הרוש) כשרות חברתית/מוסרי.

בשעה 19:00- תחילת רב השיח בהשתתפות: הגב' מלכה פיוטרקובסקי, ד"ר הדר ליפשיץ, עו"ד יזהר הס, הרב ישראל סמט.

(אנא היו איתנו בקשר באמצעות הפייסבוק, למקרה של מצב מזג אויר קיצוני).


______________________________________________

3. ובמקביל, בקמפוס בר אילן, נעסוק במודלים שונים לשינוי והתחדשות ביחסי דת ומדינה. 

יום שני, 14.1 ג' טבת, בשעה 17:45 - תא נת"ע בשיתוף "הגילדה" מזמינים אתכם לרב שיח בהשתתפות: 

הרב אלי בן דהן - לשעבר מנכ"ל בתי הדין הרבניים, וכיום מועמד לכנסת מטעם הבית היהודי. 

עו"ד הרב דב הלברטל - מרצה לענייני דת ומדינה.

ד"ר הדר ליפשיץ - יזם ומפתח המודל הקהילתי, מטעם נאמני תורה ועבודה.

אמילי לוי שוחט - יו"ר התנועה המסורתית בישראל

מנחה- אפרת גרבר-ארן, רכזת הצעירים שלנו.

לפרטים נוספים לחצו כאן: https://www.facebook.com/tanetabarilan?fref=ts

בואו להעמיק ולדון באפשרויות השונות, ולחשוב איך עושים שינוי!

_______________________________________________

4. ובמקביל, היום (!), בקמפוס אריאל:

יום שני, כה טבת, 7.1, בשעה 19:00 - שיחה עם הלל מאלי - 'אינני יודע מילים מהן נולדת תפילה' - על היכולת להתפלל בעולם זר. 



 

______________________________________________

 

5. קישור לכמה מאמרים וכתבות מן השבוע האחרון:

 

 אין מנוס משינוי מערכתי יסודי ברבנות/ הרב אילעאי עופרן 

 אג'נדה לציונות הדתית/ ד"ר הדר ליפשיץ

 על ההתמקדות הרבה מידי בשאלת מי יהיה הרב הראשי/ שמואל שטח

 

 _______________________________________________


6. להורים: בשנה שעברה הוצאנו נייר עמדה בנושא תקנונים מדירים בחינוך הדתי.

לצורך מעקב אחר מגמות ושיפורים, נודה לכם מאוד על סריקת התקנון הבית-ספרי של ילדיכם, משנה זו, ושליחתו אלינו ל:neemaney@toravoda.org.il או בפקס': 1532-5611761.

 

_______________________________________________

7. שבת "ויקהל פקודי"-  חשיבות תשלום מיסים. נשמח לעזרתכם

בהמשך ליוזמת "מצוות צריכות קבלה" שעשתה התנועה לפני כשנה, אנו מרחיבים את פרוייקט ומבקשים עזרה:

אנו נקדיש את שבת "ויקהל- פקודי" לנושא חשיבות תשלום המיסים והקפדה על קנייה אצל בעלי עסקים המשלמים מיסים כחוק.

לצורך כך, אנו נשמח לכל מאמר, בלוג, מערך פעילות לנוער וכדומה. אנא העבירו זאת בבקשה אלינו ל: neemaney@toravoda.org.il

 

 

 

___________________________________________________ 

8. לתנועת נאמני תורה ועבודה דרוש/ה רכז/ת משרד

 אחריות על: קשר עם גורמים ממשלתיים, ניהול שוטף של תשלומים, משכורות והכנסות, טיפול בהפצת כתב העת "דעות" ופרסומי התנועה, תפעול שוטף של אתר התנועה, ארגון לוגיסטי של אירועים ושבתות, קשר עם חברי התנועה ומתנדבים הכולל: משלוח דואר ועדכונים, ניהול תרומות ועוד.
כישורים נדרשים: אחריות גבוהה, יכולת ארגונית, יכולת ניהול מספר רב של משימות במקביל, יכולת הבעה בכתב ובע"פ, שליטה במיחשוב וכדומה.
שליש/חצי משרה. שעות העבודה גמישות. תחילת עבודה: מיידית. המשרד באזור המרכז.
נא לשלוח קו"ח בצרוף המלצות ל: neemaney@toravoda.org.il 

 

9. דרוש/ה: פעיל מתנדב לתפקיד ראש אתר האינטרנט של התנועה.

אתר התנועה כולל עשרות אלפי עמודים וסביבו יש כעשרה מתנדבים אשר מעלים תכנים מידי יום. 

מאז תחילת עידן האינטרנט, מנחם מלקוש, חבר ההנהלה ואיש הי-טק, היה מי שניהל את כל ענייני הטכנולוגיה של האתר. כעת, בחלוף שנים רבות אנו מבקשים להודות למנחם על תרומתו האדירה ולחפש מנהיג חדש.

לתפקיד זה דרוש ניסיון רב בסביבת מיחשוב, ניסיון בפיתוח אתרים או בניהול אתר. וכן, ידע ב-HTML. הכרות עם "דרופאל" מהווה יתרון. התנדבות זו מחייבת כעשר שעות נזילות בחודש. 

לפניות אנא פנו ל: neemaney@toravoda.org.il

 

_________________________________________________________

 

התחברו לעמוד התנועה בדה-מארקר קפה

עשו "אהבתי" בפייסבוק

צעירים- עשו "אהבתי" בפייסבוק "עת לעשייה" ובפייסבוק של תא נת"ע בקמפוס שלכם

 

6 דרכים שונות לתרומה, מנוי או להצטרף כחברים. לחצו כאן.


  

  

ההרשמה לכנס "דת ומדינה- לאן עכשיו?" בעיצומה. קחו חלק

 אם אינך רואה מכתב זה, לחצ/י כאן


בכנס זה, אשר יתקיים אי"ה מיד לאחר הבחירות ולפני הקמת הממשלה, נדון לעומק בשאלות כמו: 

סטודנטים/יות מדברים תורה ועבודה - רוצה להצטרף?


 

לפרטים על מיקום מדויק, שעה וטלפון ליצירת קשר - לחצו על סמל הלוגו של כל אוניברסיטה. הפעילות ללא תשלום, אלא אם כן מצוין אחרת. נשמח לראות כל אחד ואחת!

____________________________________________________________

  סיור (אחרי) חנוכה  - סיור בירושלים בעקבות האור: בין צדק לצדקה. הסיור יתקיים ביום רביעי, ו' טבת, ה-19 לדצמבר.

עדכונים ופרטים נוספים בדף הפייסבוק 

_____________________________________________________________

 מי לה' אלי! שיח פתוח על קנאות דתית בשיח התרבותי ישראלי  ביום רביעי, כח' כסלו, 12.12.12 - כולל הדלקת נרות וסופגניות! פרטים נוספים ועדכונים בדף הפייסבוק    

_____________________________________________________________

 ביום רביעי, כח' כסלו, 12.12.12 - הדלקת נרות חגיגית + שיעור עם הרב רונצקי, לאחר מכן - סדנת כתיבת פיוטים עם ניצן חן רזאל (בתשלום סמלי) פרטים נוספים ועדכונים בדף הפייסבוק

______________________________________________________________

 ביום שלישי, כ' כסלו, 4.12 - מפגש פתיחה עם הרב יובל שרלו - שיחה על משמעות התא והפעילות בו. נשמח לשמוע מכם איך הייתם רוצים לראות את פעילות התא. ושבוע לאחר מכן - בד' טבת 17.12:  "מאחורי הסרוגים"- במאי הסדרה סרוגים לייזי שפירא בהרצאה מרתקת על מאחורי הקלעים של הסדרה. על היצירה והמפגש עם עולם הקולנוע החילוני, השחקנים ועוד תוך כדי דיאלוג עם המגזר והעולם הדתי בכלל ומה שזה אומר. לדף הפייסבוק

_______________________________________________________________

 ביום ראשון, יח' כסלו, 2.12 - מפגש פתיחת תא עם תאטרון פלייבק  - הצגה ודיון על הזהות הדתית והאקדמית - בהשתתפותכם! פרטים בדף הפייסבוק

 _______________________________________________________________

ולמי שעוד לא מכיר - מהם תאי נת"ע?

תאי נת"ע הם התאים החדשים של "נאמני תורה ועבודה", מטרתם לייצר שיח דתי עמוק ופתוח בקרב סטודנטים דתיים, ומתוך כך לפעול לחיזוק ערכי "תורה ועבודה" בקמפוס בפרט ובחברה בכלל. 

הרעיון להקמת התאים נבע מהתחושה שהסטודנט/ית הדתי/ה חי במתח בין הזהות הדתית לזהות האקדמית/כללית - ומתח זה יכול להפרות ולהעמיק את הדיון בשתי הזהויות הללו. 

אנו מזמינים סטודנטים להשתתף בפעילות, להציע רעיונות ולקחת חלק פעיל בקידום מטרות התא. 

לפרטים נוספים - אפרת, 0509296360, et.laasiya@gmail.com


 דוגמא לאירוע הקרוב באוניברסיטת בר אילן - 

הפעילות בתאים מתקיימת הודות לתמיכתם של קרן אריסון וחברי התנועה.

נשמח לכל תרומה נוספת, אשר יכולה להיות ממוקדת למען תא מסויים.

לתרומות, לחצו כאן, או השיבו למייל זה וניצור עימכם קשר.

אנשים בעד המודל הקהילתי- מצע חדש ליחסי דת ומדינה. והרבה הודעות

אם אינך רואה עלון זה לחצ/י כאן

1. מודעת תומכים מס' 1. בכל פעם נביא דמויות שונות, מזויות אחרות, שתומכות במודל:

 

 

שמחים להודיע על שינוי מהותי בתוכן ושעת הטקס האלטרנטיבי ליום רצח רבין

 

לפני כמה ימים שלחנו הזמנה לטקס זיכרון אלטרנטיבי לרצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ז"ל.

כותרתו היתה: טקס לחיזוק סולידריות חברתית ולאחדות ולא טקס בו יוצרים קרעים ומטילים אשמה. 

 

לשמחתנו, לאחר שיחות רבות בין כל הצדדים, הוחלט ברגע האחרון, על הצטרפות תנועת בני עקיבא לעצרת במוצאי שבת הקרוב.

בעצרת ידברו יחד עם חיים גורי, יולי תמיר ועוד, - גם מזכ"ל בני עקיבא- דני הירשברג, יו"ר מועצת החמ"ד- הרב אבי גיסר, הרב בני לאו ועוד.

שינוי זה משנה את אופי העצרת ונעשים מאמצים רבים ע"מ שהיא לא תישא אופי של יצירת קרעים, כפי שהיה בעצרות דומות בעבר.

הצטרפות היסטורית זו של הרגע האחרון, מייתרת את הטקס האלטרנטיבי אותו תיכננו לעשות.


אי לכך, אנו קוראים לחברי התנועה להצטרף לעצרת המרכזית שתתחיל ב-19:30 לאחר צאת השבת. חשוב שנעודד מהלכים חיוביים שכאלו.

 

בסיום החלק הארי של העצרת (ב- 21:15) אנו נקיים את הערב המתוכנן בבית כנסת "יקר", במתכונת של ערב עיון בשאלה: 

מה נשאיר לילדים שלנו?

 בהשתתפות:

הרב יהושע אנגלמן, רב קהילת 'יקר' -דברי פתיחה והנחייה

הרב יעקב אריאל, רב העיר רמת גן,

תהילה נחלון, יו"ר נאמני תורה ועבודה,

רחל קליין פסטג, שדרנית ברדיו 'קול חי',

הרב אביחי רונצקי, הרבצ"ר לשעבר,

במהלך הערב תבוצע יצירה אשר נכתבה במיוחד לערב זה, ע"י תלמידי מגמת מוסיקה בישיבת בר אילן לאומנויות בתל אביב. 

  

מוצאי שבת 'לך לך' ערב י"ב חשוון, 27/10/12,  21:15, בית כנסת "יקר", יריחו 8 תל אביב (10 דק' הליכה מכיכר רבין) 

 

ב-21:15

 

 

קישור לכתבה שפורסמה היום על האירוע ב"מעריב"  (עמ' 1-3).

 

 

א. להצטרפות כחברים בדף התנועה בפייסבוק לחצו כאן:

 ב.  TheMarker Cafe: נאמני תורה ועבודה

 ג. טוויטרhttp://twitter.com/toravoda

 

 

אנו צריכים עזרה בקידום מצע חדש לדת ומדינה (המודל הקהילתי). נפתחה ההרשמה לכנס ועוד

אם אינך רואה את העלון, לחצ/י כאן 

1. לקראת הבחירות אנו מנסים לקדם מהפכה ביחסי דת ומדינה, הכוללת: 


• הסדרת מחויבות לומדי התורה להתגייס למען המדינה והחברה.
• הנהגת דמוקרטיה השתתפותית בקביעת מדיניות בסוגיות דת ומדינה.
• עיצוב מחדש של הסדרי הנישואין במדינת ישראל.
• מדיניות גיור מקרבת לכל זרע ישראל.
• הכשרת מערך הכשרות בישראל.
• הפצת תורה בישיבות, בבתי-המדרש ובמכינות ותרומתן לחברה.
• חיזוק וגיוון בתי המדרש ובתי התפילה והפיכת הרבנות לקהילתית ולא ממסדית.
• חיזוק מעמדן של נשים בבתי הדין הרבניים.
• ביטול חרפת העדתיות במוסדות הרבניים בישראל.
בימים אלו אנו פועלים מול כל המפלגות בדרכי הסברה רבות למען אשר יציגו עמדות בהירות בנושאים אלו ויתחייבו לשמור על הצבעתן בהתאם לעמדותיהן ומצפונן ולא ע"פ תכתיבים קואליציוניים. 

לקריאת חוברת המודל לחצו כאן



 2. לקידום רעיונות אלו, במיוחד לקראת הבחירות, אנו זקוקים למתנדבים בנושאים הבאים:

א. צוותי פעולה לעבודה מול גורמים במפלגות לצורך הכנסת עיקרי הרעיון וסעיפיו בתוך המצעים השונים של: הליכוד ביתנו, העבודה, יש עתיד, הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוד.

ב. הכנסת רעיונות המודל כמו הסירטון, בתוך דיונים וסטטוסים ברשתות החברתיות.

ג. תרומות כספיות וסיוע להשגת תרומות. כל תרומה חשובה ותיועד לאחת מן הפעילויות בנושא.


מי שיכול להציע את עזרתו באחד מן הנ"ל, נודה לו אם ישיב למכתב זה. תרומה ניתן להעביר ישירות לפי הדרכים שבקישור.


 _______________________________________________________________

 

 

3. כנס "דת, חברה ומדינה"- לאן עכשיו? 

מיד לאחר הבחירות ולקראת הרכבת הממשלה החדשה- מהם האתגרים העומדים לפנינו ביחסי דת, חברה ומדינה? אילו רפורמות רצוי וניתן ליישם? האם ניתן ונכון להחיל את המודל הקהילתי? האם לנו כציבור יש מה לעשות?

הכנס אשר יביא את טובי המומחים ומקדמי ההחלטות בנושא, יתקיים אי"ה, בין התאריכים:
סופה"ש שמיום חמישי כ"ז שבט, 7/2/13, ועד מוצ"ש פרשת "משפטים" , 9/2/13, במלון "רמדה" ירושלים.
בין המרצים (לפי סדר א"ב):

 

חברות וחברי כנסת (בהתבהר התמונה...). פירוט מדוייק של שמות כל המרצים יפורסם בהמשך.

פרופ' רחל אליאורראש החוג למחשבת ישראל באוני' העברית.
עו"ד ד"ר אביעד הכהןדיקן מכללת "שערי משפט".
ד"ר משה הלינגרהמחלקה למדעי המדינה, אוני' בר אילן.
פרופ' אשר כהןהמחלקה למדעי המדינה, אוני' בר אילן.
הרב ד"ר בני לאורב קהילת ביה"כ רמב"ן בי-ם.
ד"ר הדר ליפשיץראש פרוי' קידום שירותי הדת בנאמני תורה ועבודה.
תהלה נחלון, יו"ר נאמני תורה ועבודה.
רחל עזריהחברת מועצת העיר ירושלים.
הרב דוד סתורב היישוב שהם ויו"ר הנהלת רבני צוהר.
הרב אילעאי עופרןרכז פרוי' קידום שירותי הדת בנאמני תורה ועבודה.
פרופ' ידידיה שטרןסגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה.  

 

עלות ההשתתפות (בתנאי פנסיון מלא, לשני הלילות): 2420 ש"ח לזוג. לחברי "נאמני תורה ועבודה" העלות היא 2320 לזוג .

מטעמים לוגיסטיים, ההרשמה בלבד באמצעות ענבר נופש ותיירות: 03-7353333, או *6768. מספר המקומות מוגבל!

בנושא תכני הכנס, או לצורך הצטרפות כחברים, יש לפנות לתנועה: neemaney@toravoda.org.il

 

  

4. הרב ד"ר בני לאו על המודל הקהילתי. לחצו לסרטון מערב התנועה ב"גולה".

מתוך ההרצאה: "אני רוצה שהיהדות תאותגר... שתהיה תחרות... אני רוצה שהיהדות המסורתית תיתן שירותים ליהודים בלי קיטלוג". "שירותי דת זה צורך! אנחנו צריכים לדאוג לבר מצוות לילדי ישראל ולא שרק הדתיים יהיו סגורים בבתי כנסת...אני רוצה שירותי דת לכל מי שצריך... לא מועדון סגור של דתיים שמשיג תקציבים בשביל הדתיים". "נגמרו הימים האלה, החברה התבגרה...יש יהודים מגוונים, תהיה שם בשבילם ואל תשתמש בהם בשביל עצמך".

"מפחידים אותנו: "ה-ר-פ-ו-ר-מ-י-ם". אל תפחד, או שאתה מאמין בתורה או שאתה לא מאמין בתורה, אין מה לפחד... אנשים מבוגרים בוחרים מוצרים. תהיה טוב- יבחרו בך. תהיה גרוע- אל תיתן שירות". "אל תהיה פסימי- החברה היהודית מחפשת שורשים, החילוניות רוצה להתחבר. תהיה שם ופתאום תראה שהדלתות נפתחות".


 

 5. בקרוב, כנס לפני הבחירות: "איזו מדינה - יהודית תהיה לנו?". פרטים בהמשך

  

6. Conversations, Issue 14: Religion and State

This issue opens with an address by Senator Joseph I. Lieberman on the role of religion in American life. It includes articles relating to religion and state in the United  Israel.States; and then focuses on religion and state in the State of  israel.   

Among authors in this issue are Dr. Dov Zakheim, Rabbi Yuval Cherlow,  Rabbi Chaim Amsellem.and Dr. Hadar Lipshitz that headed the public committee on Religious services in Israel and is now in charge of "Ohr Hadash", the flagship project of N.T.A. for the improvement of Religious services in Israel.

To read more about the journal and to order through the online store, you invite to visit:  http://www.jewishideas.org/conversations

ניתן גם לרכוש את כתב העת דרך התנועה, באמצעות השבה למכתב זה. עלות כולל משלוח: 30 ש"ח. 

 

 _________________________________________________________________

7. סטודנטים? תאי נת"ע בבן גוריון, בר אילן, אריאל, תל אביב והעברית מתחילים בפעילות. להצטרפות לרשימת תפוצה וליצירת קשר - et.laasiya@gmail.com 

 

הקליקו "אהבתי" לעמוד הפייסבוק של התנועה והישארו מעודכנים

  טוויטר        דה-מארקר-קפה

 

 

 

לעיונכם: מחקר התנועה על החינוך הדתי- תמונת מצב, מגמות והישגים

אם אינך רואה עלון זה לחצ/י כאן

בשנה זו בחרנו להתמקד בבדיקה מסודרת של עובדות ונתונים אודות אופיו והרכבו של החמ"ד ותלמידיו, כשדגש מיוחד הושם על ניתוח ההישגים הלימודיים של תלמידי החמ"ד בחינוך היסודי והעל-יסודי. הדבר נעשה על מנת להבין את תמונת המצב לאשורה ולא בהתבסס על שמועות או תחושות, על מנת שאפשר יהיה למקד את השיח המגזרי סביב סוגיות שיש להן משמעות ציבורית רחבה וארוכת טווח.

ההנחייה לעורך המחקר היתה אחת: לבדוק את המציאות בשטח - האם חלה נסיגה או נסיקה בחמ"ד בתחומים אותם בחרנו לבדוק.
לשמחתנו ולגאוותנו, מסקנות המחקר מציגות תמונה יפה המעוררת הערכה רבה ביחס לחינוך הממלכתי דתי. תמונה זו מעוררת כבוד רב במיוחד עקב האתגר המורכב, המבקש לחנך לתורה ולהשכלה גם יחד, במקביל ללקיחת אחריות חברתית לעילא. עם זאת, המחקר מצביע גם על מספר בעיות ומעלה נקודות ומגמות חשובות בקרב החמ"ד והציבור הדתי, שחובה עלינו לתת עליהן את הדעת ולדון בהן. המחקר מקפיד שלא להיכנס לביקורת אישית ופרסונלית אלא להצביע על מגמות ותהליכים רחבים המצריכים חשיבה. שאיפתנו הינה לתקף את המחקר באופן תמידי במהלך השנים הקרובות ובכך לבחון בצורה מקצועית את התהליכים העוברים על החמ"ד. כמו כן, מטבע הדברים מחקר זה התמקד בתחומים מסוימים, על אף שישנם עוד תחומים רבים בחמ"ד הראויים למחקר. אנו שואפים להציג בשנים הקרובות מחקרים נוספים בדבר המתרחש בתחומים נוספים בחמ"ד.

אנו מודים לכל אישי ונשות החינוך הרבים אשר עזרו לנו בביצוע מחקר זה, מהם ששמם ניזכר ומהם שבחרו לעמוד מאחורי הקלעים. וכמובן ברכת יישר כוח לאריאל פינקלשטיין אשר ניצח במקצועיות רבה על המשימה. 



להורדת המסמך כולו לחצו כאן!

 

 

פרק ראשון: מגמות בכמות התלמידים בחמ"ד

להורדת הפרק לחצו כאן!

סיכום ודיון

בפרק זה סקרנו את כמות התלמידים בחמ"ד במהלך השנים וראינו כי בשלושים השנים האחרונות החמ"ד שומר על יציבות יחסית של כ-20% מהחינוך היהודי בישראל, בזמן שהחינוך החרדי התעצם והחינוך הממלכתי נחלש. כמו כן, בחנו את התפלגות החמ"ד בתוך המחוזות השונים וראינו שרוב תלמידי החמ"ד לומדים באזור המרכז ובאזור ירושלים. ההתפתחות המעניינת עליה הצבענו בפרק זה היא הנשירה הגדולה של תלמידים מן החמ"ד המתרחשת בעיקר במעבר מהגן לכיתה א' ובמעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים. הראנו כי על אף שיש הסוברים שהתלמידים עוזבים ברובם לחינוך החרדי, למעשה רק מיעוט עובר לחינוך החרדי, ואילו הרוב המוחלט של התלמידים עוזב לחינוך הממלכתי.


פרק שני: מאפייני אוכלוסיית החמ"ד והרקע החברתי-כלכלי שלה

להורדת הפרק לחצו כאן!

סיכום ודיון

בפרק זה סקרנו מאפיינים מרכזיים של תלמידי החמ"ד. בתחילה עמדנו על כך שרק 60% מתלמידי החמ"ד מגיעים ממשפחות המזדהות במובהק עם ערכי החמ"ד ואילו 25% מגיעים ממשפחות מסורתיות או חילוניות ו-15% מגיעים ממשפחות חרדיות או חרדיות-לאומיות.
לאחר מכן הראנו באריכות, על סמך מדדים שונים, כי כמות התלמידים טעוני הטיפוח בחמ"ד הינה גבוהה בהרבה מכמות זו בחינוך הממלכתי וזאת מכיוון שהרקע החברתי-כלכלי הממוצע של תלמידי החמ"ד הינו נמוך יחסית. בסוף הפרק סקרנו את קליטת העלייה הנעשית בחמ"ד, בעיקר של עולים ממוצא אתיופי.

החשיבות של הממצאים הללו היא ראשית בכך שהם מצביעים על מגמה מבורכת המתרחשת בחמ"ד של לקיחת אחריות על אוכלוסיות חלשות יותר. שנית, לממצאים אלו יש חשיבות גדולה לחלק השני של מחקר זה בו נתמקד בהישגי החמ"ד במבחני הערכה: כאשר באים לבחון את הישגי החמ"ד חשוב לזכור שנתוני הפתיחה של אוכלוסיית התלמידים הלומדת בחמ"ד הינם נמוכים יותר.


פרק שלישי: החינוך העל יסודי בחמ"ד

להורדת הפרק לחצו כאן!

סיכום ודיון

בפרק זה סקרנו את המוסדות העל-יסודיים השונים הקיימים בחמ"ד וניסינו להצביע על ההבדלים המרכזים ביניהם ועל ההבדלים המרכזיים בין אוכלוסיית התלמידים של כל אחד מהם. הראנו כי בעוד הישיבות התיכוניות והאולפנות שמות דגש על לימודים תורניים ועל מגמות דתיות, בתיכונים העיוניים ובמקיפים ישנו דגש חזק יותר על תחומים כמו דרך ארץ והשכלה כללית. כמו כן, הראנו כי אוכלוסיית התלמידים במקיפים מגיעה בממוצע מרקע חברתי-כלכלי נמוך יותר מאשר תלמידי המוסדות האחרים. בסיום הפרק עמדנו על מגמה המתרחשת בעשרים השנים האחרונות של התחזקות הישיבות התיכוניות והאולפנות על חשבון התיכונים העיוניים והמקיפים, כך שכיום בישיבות התיכוניות ובאולפנות לומדים כחצי מתלמידי החינוך העל-יסודי בחמ"ד.


פרק רביעי: לאן ממשיכים בוגרי החמ"ד? – ישיבות, מכינות וצבא

להורדת הפרק לחצו כאן!

סיכום ודיון

בפרק זה סקרנו בקצרה את האופציות השונות העומדות בפני בוגר כיתה י"ב בחמ"ד והראנו מהן המגמות כיום בקרב בוגרי החמ"ד. כפי שראינו, ישנם הבדלים גדולים בין המוסדות השונים בחמ"ד כאשר בעבר בוגרי המקיפים מיעטו ללכת למוסדות המשך תורניים, אך בשנים האחרונות נפתחו מכינות קדם-צבאיות וישיבות הסדר המיועדות לבוגרי מקיפים, ואלה הצליחו להגדיל את אחוז בוגרי המקיפים הממשיכים
במוסדות תורניים. מגמה נוספת עליה הצבענו היא גידול משמעותי בעשור האחרון במכינות הקדם-צבאיות ובתלמידיהן, בעיקר במכינות הקדם צבאיות הכלליות בהן כרבע מהתלמידים הינם בוגרי החמ"ד.


פרק חמישי: לאן ממשיכות בוגרות החמ"ד? – צבא ושירות לאומי

להורדת הפרק לחצו כאן!

סיכום ודיון

בפרק זה סקרנו את המגמות השונות בקרב בוגרות כיתה י"ב בחמ"ד וראינו פער משמעותי בין ההכוונה בחמ"ד ובין המציאות בשטח. בעוד הקווים המנחים של החמ"ד טוענים כי "החמ"ד יחנך את תלמידיו לחובת שירות פעיל בצה"ל ואת תלמידותיו לשירות לאומי התנדבותי בן
שנתיים", בפועל הראנו כי פחות מ-20% מבוגרות החמ"ד עומדות ביעד זה: מחד, כרבע מבוגרות החמ"ד משרתות בצה"ל, ומאידך כ-75% מהבנות המשרתות בשירות הלאומי מסתפקות בשנת שירות אחת ואינן ממשיכות לשנה שנייה.

את רובו של הפרק מיקדנו בעיסוק בגיוס בוגרות החמ"ד לצה"ל. הראינו כי בוגרות רבות של החמ"ד משרתות בתפקידים הנחשבים כאיכותיים ובהתאם לכך גם אחוזי הקצונה בקרב בוגרות החמ"ד הינם גבוהים בהרבה מהממוצע הצה"לי. תופעה זו מלמדת על השינוי בסוג בוגרות החמ"ד המתגייסות לצה"ל עליו הצביעו פעילות עמותת אלומה: עלייה באחוז המתגייסות דווקא בקרב בנות האולפנות והתיכונים היוקרתיים.

כמו כן, עמדנו בפרק זה על המאבק המתנהל בין מוסדות הצבא ועמותת אלומה ובין מינהל החמ"ד על הזכות לעמוד מול הבנות בבתי הספר: מוסדות החמ"ד מתנגדים לגיוס הבנות לצה"ל וחוששים כי כניסה של גורמים המזוהים עם השירות הצבאי לבתי הספר תיתן לגיטימציה לגיוס, ומנגד אנשי הצבא ופעילות אלומה טוענים כי בלאו הכי רבות מבוגרות החמ"ד מתגייסות, כך שהמדיניות של בתי הספר פוגעת בסופו של דבר בבנות עצמן ומעלה את הסיכויים שהן ישרתו בתפקיד שאינו מביא לידי ביטוי את יכולותיהן (לטענת גורמי הצבא) או שאינו תואם את עולמן הדתי (לטענת פעילות אלומה). ככל הנראה, מאבק זה רק הולך להתגבר בשנים הקרובות, ולאור הנתונים השונים שהצגנו יכול להיות שהגיע הזמן לחשיבה מחודשת על הנושא במינהל החמ"ד.


מבוא לחלק ב'

לקריאת המבוא לחצו כאן!

פרק שישי: בחינות הבגרות בחמ"ד

להורדת הפרק לחצו כאן!

סיכום ודיון

נתוני תעודת הבגרות של תלמידי החמ"ד שסקרנו בחלק זה מציגים תמונה טובה למדי, במיוחד לאור אחוז התלמידים הגבוה בחמ"ד של תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, אך מצביעים גם על כמה נקודות חולשה מרכזיות שניתן לשפר. הנתונים המעודדים, מבחינת החמ"ד, הינם אחוז הזכאות הגבוה לבגרות, הרמה הגבוהה יותר של המקצועות בתעודות הבגרות בחמ"ד ואחוז המצטיינים הגבוה. מנגד, נתונים שניתן לשפר באופן משמעותי בחמ"ד הינם האחוז הנמוך יחסית של הזכאים לתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, ותחום המדעים בו החמ"ד נופל במעט מהחינוך הממלכתי. 


פרק שביעי: מצב לימודי האנגלית בחמ"ד

להורדת הפרק לחצו כאן!

סיכום ודיון

הנתונים השונים שהוצגו בפרק זה מלמדים על ההישגים הנמוכים של תלמידי החמ"ד בתחום לימודי האנגלית במבחני המיצ"ב ובבחינות הבגרות. הצבענו על גורמים שונים למצב זה כמו קביעת שעות לימוד בשעות לא מתאימות, העסקת מורים רבים לאנגלית שלא הוכשרו ללמד תחום זה, תמיכה ביתית לא מספקת, ועוד. לדעתנו, החוט המקשר בין הגורמים השונים הוא החשיבות הפחותה שמייחסים בחמ"ד ובעולם הדתי למקצוע האנגלית, אף מעבר לטענות הספציפיות שהעלה משרד מבקר המדינה כלפי החמ"ד. כך למשל, נראה שאין זה מקרי שכמות המורים בחמ"ד שהוכשרה ללימודי אנגלית הינה נמוכה מאשר בחינוך הממלכתי, אלא הדבר הינו תוצאה ישירה של ייחוס חשיבות נמוכה לאנגלית בחמ"ד. הנתונים שהוצגו על התמיכה הביתית הנמוכה יותר בחמ"ד למקצוע האנגלית והשערתנו בדבר החשיפה הפחותה לשפה האנגלית בקרב תלמידי החינוך הדתי, משתלבים עם הטענות הללו, ומהווים אולי סיבה ותוצאה שלהם בו זמנית. בעקבות החשיבות העולה בעשורים האחרונים של השימוש בשפה האנגלית, נראה שהיחס ללימודי השפה האנגלית בקרב הציבור הדתי והחינוך הדתי חייב לעבור שידוד מערכות רציני.


פרק שמיני: מצב לימודי המתמטיקה בחמ"ד

להורדת הפרק לחצו כאן!

סיכום ודיון

מסקירת מבחני ההישגים של תלמידי החמ"ד במתמטיקה ניתן לראות כיוונים שונים. ממבחני המיצ"ב של כיתות ה' וכיתות ח' ניתן לראות עדיפות קטנה של החינוך הממלכתי על החמ"ד הן בציון הרגיל, והן כשמשווים בין התלמידים לפי רקע חברתי-כלכלי, אך זהו פער מזערי למדי. מאידך, מבחן TIMSS הבינלאומי הנערך בכיתות ח', מבחן פיז"ה הבינלאומי הנערך בקרב בני ה-15 ומבחני הבגרות הנערכים בכיתות י"א וי"ב מצביעים על הצלחה גדולה יותר של החמ"ד. ניתן אולי להסביר את ההבדלים בנתונים בכך שבכיתות הנמוכות רמת המתמטיקה בחמ"ד נמוכה בהשוואה לרמת המתמטיקה בכיתות הגבוהות, ולכן במיצ"ב החמ"ד מצליח פחות מאשר במבחנים הנערכים בתקופת התיכון. מכל מקום, מכיוון שלתעודות הבגרות ישנה חשיבות גדולה בהרבה מאשר למבחני המיצ"ב ניתן לומר שמצבו של החמ"ד במתמטיקה במיוחד לאור הרקע החברתי-כלכלי של תלמידיו הינו סביר ביותר. גם השוואה בין-לאומית מלמדת על מצב סביר ביותר בחמ"ד: בחלק מהמבחנים הבין-לאומיים, החמ"ד ממוקם מעט מעל הממוצע של מדינות ה-OECD, ובחלק אחר הוא ממוקם מעט מתחת לממוצע זה.


פרק תשיעי: מצב לימודי המדעים בחמ"ד

להורדת הפרק לחצו כאן!

סיכום ודיון

הנתונים על תוצאות מבחני המדעים והטכנולוגיה מלמדים על שוויון בין שני סוגי הפיקוח. בחלק מהמבחנים ישנו פער קל לטובת החינוך הממלכתי ובחלק מהמבחנים ישנו פער קל לטובת החמ"ד, וגם כאשר בודקים את התלמידים לפי הרקע החברתי-כלכלי שלהם הפערים נשארים קלים ולא משמעותיים. פער מעניין שמתגלה במבחנים השונים הוא בין הבנים לבנות: בשני סוגי הפיקוח הבנים משיגים ציונים הגבוהים יותר בצורה משמעותית מאשר הבנות. נתון חשוב נוסף בעניין לימודי המדעים הבאנו לעיל כשעסקנו בבחינות הבגרות ושם הראנו כי בקרב תלמידי החינוך הממלכתי יש מעט יותר בגרויות ברמה גבוהה בתחום המדעים.


פרק עשירי: מצב לימודי העברית והבנת הנקרא בחמ"ד

להורדת הפרק לחצו כאן!

סיכום ודיון

מבחני ההישגים בתחומי העברית והבנת הנקרא מציגים תמונה שווה למדי בין החמ"ד ובין החינוך הממלכתי כשבדרך כלל הפערים זניחים במיוחד כשבוחנים את הציונים לאור הרקע החברתי-כלכלי של התלמידים. המעניין הוא שהמבחנים הבינלאומיים מציגים תמונה אמביוולנטית: במבחני פיז"ה מדורג החינוך העברי בישראל הרבה מתחת לממוצע ואילו במבחני פירלס מדורג החינוך העברי דווקא מעל הממוצע, ולכן קשה להבין היכן נמצא החמ"ד בחתום אוריינות הקריאה ביחס למדינות העולם. נתון מעניין נוסף שעולה מהמבחנים השונים הוא פער משמעותי לטובת הבנות בתחום אוריינות הקריאה הן בחינוך הממלכתי והן בחמ"ד.

 

_____________________________________________

הדפסת החוברת לע"נ הורינו אלישבע בת דב ושמואל בן אליעזר קליין, ומרת אסתר בת הרב אברהם וחכם ציון בן יוסף, אשר שילבו בין תורה ועבודה. מרבית העבודה מומנה בידי מלגה של קרן משפחת אברט ובזכות דמי החברות בתנועה. 

 

לצורך המשך פרוייקט המחקר אנו זקוקים לתמיכה ע"ס 20,000 ש"ח לשנה.

ליצירת חברות בתנועה או למימון המשך הפרוייקט לחצו כאן


ברוך דיין האמת. מייסד התנועה, ד"ר יחזקאל כהן נפטר

 אם אינכם מצליחים לקרוא את ההודעה- לחצו כאן

 

 

הלוויה תצא ביום שלישי, א' חול המועד, בשעה 12:30 מבית ההספד, קהילת ירושלים, הר המנוחות, גבעת שאול.

יושבים שבעה לאחר שמחת תורה, בבית המשפחה, רח' בית שערים 6 ב', קרית משה, ירושלים.

 

 

ד"ר יחזקאל כהן ז"ל ייסד והוביל את התנועה כיו"ר בין השנים תשל"ו- תשנ"א.
יליד תל אביב 1938. בוגר בית ספר צייטלין וחבר גרעין 'הטירה' דרום (קיבוץ סעד). בעל תואר שלישי בהיסטוריה של עם ישראל. 


מתוך דאגה לעתידה של השקפת העולם הציונית- דתית, הקים בשנות ה-70, את תנועת 'נאמני תורה ועבודה', יחד עם פרופ' אברהם נוריאל ז"ל. עמד בראש התנועה כחמש עשרה שנים, במהלכן עסק בהנחלת השקפת העולם הציונית דתית בדרכים רבות: כתב חוברות, ספרים ומאמרים, נתן הרצאות בכל רחבי הארץ, אירגן סימפוזיונים ודיונים ועשה לילות כימים בביסוס משנת תורה ועבודה בקרב הציבור הציוני-דתי. בחלק מן הנושאים בהם עסק, כגון מעמד האישה בחברה הדתית ולימוד תורה לנשים, היה חלוץ שהקדים את זמנו. 

בחורף תשנ"ד שכל את בנו נועם הי"ד, שהיה רכז שב"כ ונפל בפעילות מבצעית של השב"כ ברמאללה. נשוי ליהודית ואב למנוחה, נועם ז"ל ומשה.

 

עוד על ספריו, מאמריו ופעילותו, לחצו כאן.

 

חוזרים בתשובה-עם הרב בני לאו. הודעות, ומתנה למחדשי חברות לשנתיים

 לצפייה טובה בעלון- לחצו כאן.


בימי תשובה אלו, בהם כולנו תומכים בצדקה ובחסד, ישנה הזדמנות לתת את הדעת לִתמיכה בַתנועה אשר פועלת לטווח הארוך, ע"מ לוודא, בין היתר, כי דור העתיד שלנו ישלב בין תורה לבין השכלה ופרנסה בכבוד. 

בתום שנה גדושה בעשיה רבה, בהישגים וגם בכישלונות, נשמח לעזרתכם בתרומה או בהצטרפות כחברים: 


1. דרושות תרומות/הנצחות ל:

א. הפצת דו"ח מחקר (106 עמ') בנושא חינוך להשכלה בחינוך הדתי. עלות הפצה: 1,200 ש"ח (כבר נמצאה תרומה למימון המחקר ולהדפסה).

ב. מימון מחקר שנה ב', הבוחן מגמות ותהליכים בנושא חינוך להשכלה רחבה בחינוך הדתי. עלות נדרשת: 12,000 ש"ח.

ג. השלמת 50% מימון לפרוייקט חינוכי חדש ומיוחד לחיזוק בתי מדרש פתוחים (פרטים בהמשך). עלות חסרה: 12,000 ש"ח. 

ד. הדפסה שנייה של החוברת לצעירים: "אתחלתא דתקווה"- על היחס למדינה. עלות הדפסה: 16,500 ש"ח (3000 עותקים).

ה. הדפסה שנייה של החוברת לצעירים: "סמכות, חירות ואחריות"- על היחס לרבנים. עלות הדפסה: 16,500 ש"ח (3000 עותקים).

ו. מימון פרוייקט מצליח להשמה של צעירים/ות בתחום החינוך. עלות שנתית: 22,000 ש"ח. 

ז. המודל הקהילתי לדמוקרטיזציה של שירותי הדת, ממשיך בתנופה. בימים אלו אנו שוקדים על קידומו של המודל בקרב מקבלי ההחלטות. להמשך הפצת הרעיון אנו זקוקים לתרומות: 15,000 ש"ח למימון הפצת החוברת יחד עם עלוני השבת בבתי הכנסת. מעבר לכך, אנו זקוקים לעזרה במציאת תורם/קרן אשר יתמכו בהמשך הפעילות הנאמדת ב- 250,000 ש"ח לשנה. לעיונכם, קישור לכתבה שפורסמה לפני שבועיים בעיתון "הארץ", המשווה בין המודל של צוהר, התנועה הרפורמית ושלנו. 

 

2. הצטרפו כחברים: 

ספר חדש במתנה למחדשי חברות לשנתיים ולתורמים!

כל חידוש חברות או תרומה מעל 320 ש"ח, תזכה בספר מתנה:

"מלאך לשבת"- הגיגים לפרשיות השבוע, מאת הרב מרדכי (מארק) אנג'ל:

הרעיונות הנרקמים סביב פרשיות השבוע, המוצגים בספר, משקפים את חזון המכון לרעיונות ואידיאלים יהודיים, שהרב מרדכי (מארק) אנג'יל עומד בראשו. יעדיו של המכון הם: טיפוח פעילות מחשבתית, חמלה ומסורת של יהדות אורתודוקסית רבגונית. המכון מטפח את מגוון הדעות השוכנות זו לצד זו במסורת ישראל, מעניק לגיטימיות ומתייחס בהערכה כלפי חשיבה וביטוי עצמאיים העולים בקנה אחד עם ההלכה והשקפת העולם היהודית הקלאסית.

 הספר מציע לקוראים לדון בפרשת השבוע עם בני משפחותיהם וחבריהם, ולשאוב ממנו השראה אשר תוביל להתבוננות מדוקדקת במילותיה של התורה כדי להפיק תובנות ורעיונות אישיים.

מחיר הספר ברכישה רגילה: 80 ש"ח, דרך התנועה.


 לפרטים על מהות החברות, דרכי תשלום, שקיפות ועוד, לחצו כאן.

 

 

 

 3. בואו לערב על החזרה בתשובה שעלינו לעשות בתחום המרחב הציבורי: 

 בערב תיערך שיחה פתוחה עם הרב בני לאו על החזרה בתשובה שאנו צריכים לעשות בתחום השפעת הדת על המרחב הציבורי.

חושבים שאנו צריכים לחזור בתשובה כציבור? מוזמנים לשלוח דוא"ל ל- et.laasiya@gmail.com, להביע דעתכם ולעלות לבמה לשוחח על כך! הערב יתקיים אי"ה ביום חמישי ד' תשרי 20.9.2012 במתחם הגולה רחוב שמואל הנגיד 7, פתח תקווה.

בסיום הערב תתקיים אסיפת החברים השנתית. האסיפה, המנותקת מן הערב שלפניה, תעסוק באישור הדו"ח הכספי, אשרור שמות חברי הנהלה, יו"ר, עו"ד, רו"ח, מורשי חתימה ועוד, בהתאם לחוק ולהוראות רשם העמותות. חברים המעוניינים לבא - נא לאשר הגעה ע"י השבה למכתב זה. 

 

  

4. הצעה לתקנון תפילה מנהג "כלל ישראל".

לקריאת התקנון אשר נוסח ע"י חבר הנהלת התנועה, הרב ד"ר אבי קדיש, לחצו כאן. 

 

5. תזכורת לקראת החגים: רשימת בתי עסק לתשמישי קדושה, המהדרין ביושרה (משלמים מיסים). לחצו כאן. 

 

6. אנו עדיין מחפשים רכז/ת לאוניברסיטת חיפה ולאוני' ת"א. ריכוז התא מקנה מלגה של 6,000 שקלים לשנה. לפרטים נוספים וליצירת קשר - et.laasiya@gmail.com או 050-9296360. נשמח שתעבירו לחברים שלומדים בחיפה או בתל אביב. ו...ניפגש בקמפוס! 

 

7. העברת הודעה- בית המדרש החברתי פותח את השנה החדשה בבית כנסת רמב"ן בירושלים. לחצו כאן.


  ____________________________________________________

 

א. להצטרפות כחברים בדף התנועה בפייסבוק לחצו כאן:

 

 ב.  TheMarker Cafe: נאמני תורה ועבודה


ג. טוויטרhttp://twitter.com/toravoda

 

 

 

דרושים רכזי תאים בקמפוסים - תמורת מלגה. ועוד

לצפיה טובה בעלון לחצ/י כאן

 1. בעקבות ההצלחה השנה, פעילות התנועה לצעירים, מ-ת-ר-ח-ב-ת:

  

"ואהבת הדעת אשר מאז היא מקננת בעם זו קנית, היא סמכתם לבנות היכל לחכמה ותושיה" (נאום הרב קוק בפתיחת האוני' בהר הצופים). 

דרושים! רכזי תאים לשנת תשע"ג, באוני' בן גוריון, אריאל, בר אילן, חיפה, תל אביב וירושלים.

תפקיד הרכז/ת: הקמת תא "נאמני תורה ועבודה" בקמפוס, ארגון פעילות חודשית בהתאם לתוכנית וקידום ערכי התנועה במסגרת התא (בחלק מהקמפוסים יבחרו שני רכזים).

דרישות: חיבור עמוק עם ערכי "תורה ועבודה", ראש גדול, יכולת ארגון ויכולת הובלה.

גובה המלגה: 6,000 ש"ח שינתנו ע"י עמותת ידידות טורנטו. המלגה כוללת מחויבות להשתתפות בתוכנית מנהיגות בליווי יאיר שלג. מועמדות ניתן להגיש עד יא' תמוז, 01.07. 

לפרטים נוספים לחצו כאן,  ניתן גם לפנות לאפרת בדוא"ל: et.laasiya@gmail.com  או 050-9296360.

 

2. יום שלישי הקרוב (מחר/היום), המפגש האחרון של "עת לעשיה" באוניברסיטת בן גוריון עם לאה שקדיאל - פעילה חברתית ששינתה הרבה בכל הקשור למקומן של נשים בהנהגה. מוזמנים להגיע! ואל תשכחו להגיד לנו איזה תוספת אתם רוצים על הפיצה...

 

 

___________________________________________________________________

שונות:

1. דרוש/ה עו"ד להתנדבות נקודתית במוקד החינוך לקראת ה-1 בספטמבר. לפרטים לחצו כאן.

 

2. ערב במודיעין, לזכרו של יוסק'ה אחיטוב: תפילה חדשה-תמורות בתפילה לאור מציאות משתנה. 

 עמותת גשר-ההלכה מזמינה את הציבור לערב לזיכרו של יוסק'ה אחיטוב
20.30  תפילת ערבית

20.45  יוסי סופר, יו"ר עמותת "גשר ההלכה": על חזונה הייחודי של העמותה

21.00  ד"ר רונן אחיטוב, המכללה האקדמית, כנרת: תפילה כמדרש

21.15  דיון:

ד"ר אסתר חזון, החטיבה לתפילה והחוג לספרות עברית, האוניברסיטה העברית:

תפילת הציבור - מאין באה ולאן היא הולכת?

הרב יובל שרלו, ראש ישיבת פתח-תקווה:

דרכי ההתמודדות השונות עם הפער שבין מילות התפילה לבין מציאות חיינו האמיתית

הערב יתקיים אי"ה ביום חמישי, ח' תמוז, 28/6/12 בישיבת בנ"ע מודיעין, רחוב ראובן 4.

 

3. גיליון 56 של כתב העת "דעות", יגיע לביתכם במהלך סוף השבוע. במידה ולא, אנא השיבו למכתב זה ע"מ לברר שמא פג תוקפה של החברות/מינוי. ניתן גם להשאיר הודעה ב: 03-6072739.

 

4. דרוש/ה תורם להדפסה שניה של החוברות. ב"ה, גם החוברות לצעירים על היחס למדינה ועל היחס לרבנים, אוזלות. נשארו עותקים בודדים בלבד. אנו זקוקים לתרומה לצורך הדפסה שנייה. עלות הדפסת 3,000 עותקים חדשים מכל חוברת: 16,000 ש"ח. מתאים להנצחה. לפרטים, השיבו למכתב זה.

 

5. דרוש/ה דובר/ת ויועץ תקשורת

תיאור התפקיד:
ניהול קמפיינים להעלאת נושאים על סדר היום הציבורי. ניסוח והפצת הודעות לעיתונות. טיפול בפניות עיתונאים וניהול קשר שוטף עם כלי התקשורת. דיברור פעילות הארגונים השונים הנמצאים תחת פרוייקט הדוברות של התנועה.

דרישות:
כושר הבעה בכתב ובעל פה ברמה גבוהה מאוד. הכרה מעמיקה של כלי התקשורת בכלל והתקשורת הדתית בפרט. הכרת העולם הדתי והמערכות הציבורית השונות. נכונות לעבודה בשעות לא שגרתיות. יחסי אנוש מצויינים. מסגרת תפקיד: חצי משרה. תחילת עבודה בחודשי הקיץ. קו"ח יש לשלוח ל: neemaney@toravoda.org.il 

 

הקליקו "אהבתי" לעמוד הפייסבוק של התנועה והישארו מעודכנים

 

ההזדמנות שלכם לתקן. שתפו והפיצו את הסרטון על המודל הקהילתי.

לצפיה טובה יותר בעלון- לחצו כאן

תפקידנו לקדם את המודל. נצליח רק אם יהיה לכך גב ציבורי! 

מערך שירותי הדת בישראל חולה! המודל הקהילתי יביא מזור למרבית בעיותיו ויהפוך את המדינה ליהודית יותר ודמוקרטית יותר.

שתפו כמה שיותר אנשים בסרטון וצפו מטה בדרכים בהן תוכלו לסייע לקידומו.

איפה אלוקים היה בקמפוס? מפעילות הצעירים

1. ביום שני הקרוב (י' ניסן, 2.4) יתקיים ערב פתיחה לפעילות שלנו באוניברסיטת בן גוריון! בתוכנית: תאטרון פלייבק "ירושלמים" מגיע לבאר שבע. בערב נדבר על מקומם של הדתיים באוניברסיטה, השילוב בין "תורה" ל"אקדמיה" בפן המעשי והערכי. נחשוב ביחד על אופי הפעילות, או במילים אחרות - איך מכניסים את הקב"ה ואת עולמנו הדתי, לתוך החיים האוניברסיטאיים (בפרט החברתיים). הפרסום מצורף - נשמח שתפיצו לחברים מהדרום. לדף האירוע בפייסבוק. הכניסה חינם - מוזמנים גם מי שאינם סטודנטים.

 

 

2. "תהלוכה של אהבה" מתל אביב לבני ברק! יום רביעי, חוה"מ פסח (11.04), תתקיים תהלוכה בעד אהבת חינם ואחדות הדדית. בארגון התהלוכה אנו משתפים פעולה עם ארגונים שונים, ובראשם "אנשי אמנה". על אף כל המחלוקות והתאגרים בין הציבורים השונים, אנו רוצים להעביר מסר של אחדות ואהבה במקום שנאה. מחלוקת לשם שמיים, ולא כנגד. בתהלוכה יהיו תחנות המיועדות לכל המשפחה (גם לילדים!). נשמח שתגיעו! התהלוכה תצא בשעה 11:00 מהחניון המערבי של איצטדיון רמת גן ליד גשר המכבייה ותגיע עד בני ברק. לפרטים נוספים - דף האירוע בפייסבוק - https://www.facebook.com/events/328965450496486/


 

3. תחרות ראש חודש ניסן! בא לכם ספר חדש? השתתפו בתחרות ותוכלו לזכות ב- 150 שקלים לקניית ספרים בצומת ספרים! כמה פשוט, ככה כדאי. המטרה שלנו היא שיהיו יותר אנשים שיחשפו לתכנים של הדף פייסבוק, לשם כך אנו מקיימים כל ראש חודש תחרות. הכנסו לדף, שתפו את התמונה ותוכלו לזכות! לכניסה לדף (דפדפו למטה ותמצאו את התחרות...)
4. חוברות עצ"ה לדרך! עד היום יצאו שלוש חוברות בנושאים רלוונטיים וחשובים, רוצה לעזור לנו למכור את החוברות, ועל הדרך להרוויח גם בעצמך? נשמח מאד לכל אחד שיכול/ה למכור את החוברות של עצ"ה לדרך בכל אירוע/כנס/סניף/בית ספר וכו'. לפרטים פנו לאפרת et.laasiya@gmail.com

בואו לגור בכרמיאל, באר שבע ותל אביב. וזמן לתרומה ב-2011

 אם אינך רואה את העלון, לחצ/י כאן.

1. בשבת הקודמת קיימנו בתל אביב, שבת נפלאה לצעירים. ניפגשנו עם נציגים של קהילות וגרעינים, המייצגים דרכים שונות להגשמה ולתרומה לחברה. זה הזמן לצאת מהביצות ולעבור לקהילות מגשימות.

לעיונכם, מצ"ב קישור להצעה לתקנון לקהילות וגרעינים תורניים. נוסח ע"י הרב ד"ר, אבי קדיש, תושב כרמיאל.

  

ובן אדם יתאמץ בך! יחד ניקח אחריות

 אם אינך רואה מכתב זה- לחץ/י כאן.

רגע לפני חיתום הדין בו נישאל כולנו, מה עשינו השנה, רצינו לשתף אתכם בעשייה הרבה.

כתנועה, המשכנו לפעול השנה באמצעות 15 פרוייקטים, למען חיזוק ערכי הציונות הדתית.

הזמינו את "חברה שלמה" ובואו להשקה. הודעות וקצת הלכות שבת

 במידה ואינכם רואים את העלון לחצו כאן

 

אנו שמחים לבשר על הוצאתה של החוברת השלישית במיזם "עצ"ה לדרך"- הנחלת ערכי הציונות הדתית לדור הבא.
להזמנת החוברות דרך האינטרנט לחצו כאן!
להזמנה טלפונית: 03-6072739, או בדוא"ל באמצעות השבה למייל זה, או ע"י שליחת המחאה.

עלות החוברת (מחירים סמליים):
1. במתנה ללא תשלום- לכל מחדש חברות! החברות בתנועה גם כוללת מנוי על "דעות". חברות רגילה/מנוי - 180 ש"ח לשנה. חברות לצעירים (עד גיל 30) 60 ₪ לשנה.

2. עלות חוברת אחת: 20 ₪ (כולל משלוח), 15 ₪ לצעירים.
3. 10 חוברות במחיר מיוחד: 120 ₪. קנו והפיצו לצעירים בשכונתכם!

הערה: עלות החוברות הקודמות ("אתחלתא דתקווה" ו"חירות, סמכות ואחריות") הנה זהה וניתן ליצור כל הרכב "חבילה" שתרצו. אנא ציינו זאת בהזמנה.

 

החוברת הוקדשה ע"י מספר משפחות אשר יקיריהן מונצחים בחוברת וכן ע"י יעקב בן-שאול, לעילוי נשמת הוריו פנחס וחיה בן-שאול ז"ל, שהיו נאמני תורה ועבודה.

 

הנכם מוזמנים לערב ההשקה לחוברת:

מומלץ לאשר הגעה ע"י השבה למייל זה. במהלך הערב ימכרו החוברות במחיר מוזל.

 

 

2. "צעירים מובילים שינוי"

 

 המפגש יתקיים בעז"ה ביום שלישי, ח' בניסן, 12 באפריל, בשעה 18:00. במשרד התנועה, רחוב דובנוב 7 ת"א.

בערב נציג פעילויות שונות ואת המשימות המיועדות לתנועת הצעירים (גילאי 18-25). כמו"כ יתקיים דיון משותף עם ח"כ אורי אורבך .

תחבורה (ללונדון מינסטור/צוותא/אבן גבירול/הקריה): קווים: 56, 82,66,51,70, ועוד ועוד. מרחק של 10 דקות הליכה מרכבת ארלוזורוב ומעזריאלי.

במהלך הערב יתקיים מופע מוסיקלי מקורי של אוהד דרשן. לשמיעת דוגמא מיצירותיו לחצו על:  אורן .     

לפרטים ולהרשמה: אסף, 0547388367 Et.lasot@gmail.com או השיבו למייל זה.

 

דרוש/ה צעיר/ה נמרץ לעשרה ימי עבודה, לקידום פרויקט מהפכני בתחום הכשרות. עיקרו של התפקיד: שיווק הפרוייקט בקרב בעלי מסעדות ובתי קפה. מקום העבודה - ירושלים. מועד ביצוע הפרוייקט - מיידי.  אנא השיבו למייל זה.

ועוד מודעה לידיעת הצעירים: סדנת תקשורת לבני ובנות י"א, הרוצים להגיע לגל"צ (ביוזמת אוניברסיטת בר אילן ואלומה).

 

3. כנס פסח באנגלית. והפעם בנושא חינוך- כיצד נחנך את הדור הבא? 

בואו לכנס השנתי באנגלית ביום חמישי, י"ז ניסן (21.04) חול המועד פסח בהיכל שלמה, ירושלים. 08:00 - 13:30.

רבי שיח, הרצאות וסרט. בין המשתתפים: הרב יהושע אנגלמן, הרב דוד ביגמן, ד"ר בברלי גריבץ, ד"ר אביעד הכהן, ד"ר שלמה פישר, הרב יובל שרלו, אברהם שטיין ועוד ועוד.

היום ייפתח בתפילה חגיגית עם הרב יהושע אנגלמן. מחיר מוזל למוזיאון "היכל שלמה", תצפית בגג, תוכניות לילדים ועוד.

מחירים: הזמנת כרטיסים מראש: 30 ש"ח. בדלת 40 ש"ח. חברי תנועה, חיילים, שירות לאומי וסטודנטים: 20 ש"ח. כניסה למוזיאון: 10 ש"ח.

 להרשמה מיידית לחצו כאן (בשנה שעברה לא נשאר מקום ונאלצנו לדחות אנשים שבאו להרשם ברגע האחרון).

 

4. עת לדרוש 44 בנושא חינוך למורכבות ולמעורבות.

לאלו שהתפללו בשבת היטב ולא הסיחו דעתם לעלוני פרשת השבוע, מצ"ב קישור לעלון שחולק השבת ב-50,000 עותקים.  

 

 

5. סוגיה בהלכות שבת: שליחת דוא"ל ביום חמישי אשר יגיע ליעדו בשבת. 

זה זמן שאנו נוהגים לשלוח עלון אינטרנטי זה בימי רביעי או חמישי. מכיוון שקיימות אלפי כתובות דוא"ל במערכת השליחה של התנועה ומדובר במערכת אוטומטית מתוחכמת הפועלת במכוון לאורך זמן, למניעת בעיות של דואר זבל, הרי שחלק מהמכתבים מגיעים ליעדם רק בשבת.

בכל פעם, למרות שהבהרנו מטה, שהמייל נשלח ביום חמישי, קיבלנו כמה תגובות החוששות לחילול שבת או למראית עין.

לצורך כך, ברצוני לנסות ולהבהיר את הנושא.

כידוע, נפסק להלכה כבית הלל, שמותר לפרוס מצודות חיה, עופות ודגים מערב שבת, גם אם הצידה תעשה מאליה בשבת (שבת י"ז:). כלומר, אין שביתת כלים בשבת משום שדרשו ש"לא תעשה כל מלאכה"- אך יכולה להיעשות מאליה (ירו', פ"א, ה"ה').

הגמרא (שבת י"ח.) נחלקת בהסבר הברייתא האומרת שאסור לתת חיטים לתוך ריחים של מים שיטחנו בשבת. רבה סובר שהלכה זו נאמרה לפי בית הלל, אלא שבבריתא נאסר משום שהריחים משמיעים קול בשבת. לעומת זאת, לפי רב יוסף, הברייתא כבית שמאי ולפיכך לפי בית הלל מותר בכל מקרה, גם אם יש רעש.

מרבית הפוסקים פסקו להקל כרב יוסף שאין שביתת כלים בשבת אף אם יש קול וכך נפסק להלכה בשו"ע (סימן רנ"ב, סעיף ה').

לאור זאת, התירו, למשל, לפתוח ממטרות בערב שבת ולהשאיר את הברזים פתוחים בשבת (ההיתר בהתאם לסוג מערכת ההשקייה). ובכדי לחשוש גם לדעת שאר הפוסקים, היו שהציעו לשים פתק על יד שער הגינה שהממטרות פועלות ע"י שעון שבת שכוון מערב שבת (ציץ אליעזר ח"ד, ל"א).

לאור כל הנ"ל, מכיוון שהכל נעשה באופן אוטומטי לחלוטין הרי שהדבר מותר ולא נראה שצריך לאסור יותר, מאשר דברים בולטים הרבה יותר, שהותרו. גם אם אולי ניתן להגדיר זאת כ"משמיע קול" שהרי לבסוף ירשם שהמייל נכנס בשבת, -הרי שלשם כך אנו "שמים פתק"- רושמים שהמייל נשלח מערב שבת. שנזכה לשמור שבתות הרבה. 

נכתב ע"י שמואל שטח. נשמח להערות. מייל זה נשלח ביום שני.

בין הזמנים: ערב להיכן פנינו?, מפגש לצעירים משפיעים וכנס חינוך ב-english

 אם אינך רואה מכתב זה לחץ/י כאן.

1. ערב קהילתי מעורב? , ישיבה נפרדת בחתונה? , עבודה בחברת היי טק?, חדרי מורים נפרדים?

 

שאלה חינוכית, דרושים מתנדבים, זכר למחצית השקל, ועוד ועוד

 

1. במסגרת פסטיבל הסרטים של מבוי סתום, תקיים היום התנועה פעילות בנושא:

"חתן, אמא וחותנת על רקע התנגשות תרבויות -האם מותר להיות שונה בחינוך הדתי?"

 

דברים טובים: ממ"ד עמיטל, באר שבע, דרושים ועוד. חודש טוב

 

 

1.  כ-30 משפחות הגיעו לשבת ההקמה של הקהילה עליה פרסמנו בעלון האחרון! בואו והצטרפו!

 

 

של מי הילד הזה? האם ראוי למיין תלמידים לפי התאמה דתית? ועוד.

 

1. של מי הילד הזה? האם ראוי למיין תלמידים לפי התאמה דתית?
ומי אחראי לתלמידים שלא "מספיק חזקים"?

עמותת במעגלי צדק ותנועת נאמני תורה ועבודה מזמינות את הציבור לערב לימוד  במסגרת אירועי "ירושלים צדק ילין בה".
משתתפים:
ישראל רוזנסון, ראש מכללת אפרתה.
ד"ר בוורלי גריבץ, מייסדת ומנהלת בי"ס תהילה בירושלים.
הרב יעקב קראוס, מנהל בי"ס יסודי נעם פסגת זאב.
מנחה - תהילה נחלון , יו"ר נאמני תורה ועבודה.

האירוע יתקיים אי"ה ביום חמישי ט' טבת 16/12/10, בשעה 20:00. בתחילת האירוע יובילו מנחים מטעם "במעגלי צדק" לימוד בחברותות ולאחר מכן בשעה: 21:00 יחל הפאנל בהנחיית תנועת נאמני תורה ועבודה.

מקום האירוע: מנהל קהילתי גינות העיר רחוב עמק רפאים 12, ירושלים 

 


 

2. ערב בנושא: עגונות ומסורבות גט-מקרים בודדים או אתגר הלכתי ופוליטי בעל השלכות לציונות הדתית?

 

20:15-תפילת ערבית ופתיחה:

הקרנת הסרט "מקודשת"-סרטה של ענת צרויה.

21:30-רב שיח: 

מנחה עו"ד בתיה כהנא דרור. מנכ"לית מבוי סתום.

הרב דוד ביגמן, ראש ישיבת הקיבוץ הדתי מעלה גלבוע. פתרונות הלכתיים? קיימים?

ח"כ אורי אורבך, הבית היהודי. פתרונות פרלמנטריים?!?

 

הערב יתקיים אי"ה ביום רביעי ט"ו טבת 22.12.2010 בישיבת בני עקיבא במודיעין רחוב ראובן 4 מודיעין.

דמי כניסה: 10 ש"ח להשתתפות בעלויות הערב.

לפרטים: מאיר קלך 052-5811219 מומלץ להירשם ע"י השבה למיל זה.

 

 

3. העברת הודעה: שבתון קהילה חדשה בבאר שבע!

שבת פרשת שמות,  דצמבר 24 15:00 -דצמבר 25 22:00 .

"שבת של לימוד ודיון על אפיוניה של קהילה ברת קיימא - דינמית, שביכולתנו לבנות יחדיו, ותיקים ועולים . תפילה -במניין אורתודוקסי שוויוני.
בואו ניפגש כדי להכיר את המעוניינים/ות ואת באר שבע שלא הכרנו קודם. יחד ננסה לגלות מהן המטרות האישיות והכלליות שלנו וכיצד ניצור קשר בינינו דרך פעולות חברתיות, תרבותיות ואינטלקטואליות.
אנו מאמינים כי על ידי יצירת הקהילה שלנו בנגב ובבאר שבע, נוכל לקחת חלק בצמיחה של האזור ונשתתף בעתידה המזהיר".


השבתון מסובסד ועלותו 70 ש"ח למבוגר. השתתפות הילדים ללא תשלום.

לפרטים,והרשמה, ניתן ליצור קשר עם רוית גרינברג, Ravit.Greenberg@gmail.com ,050-271-7500


 

 

 חדשות:

 

 

1. איסור מכירת נדל"ן לנכרים.

תנועת נאמני תורה ועבודה פעלה בדרכים שונות להפצת קול הלכתי המתנגד לפרסום הפסק בנושא השכרת דירות לערבים. באמצעות דובר התנועה פעלנו להכניס דוברים ומאמרים שונים ורבים לכל כלי התקשורת הגדולים והמגזריים.

מצ"ב לקט מאמרים שונים שפורסמו, בינהם דבריהם של הרב אריאל, הרב ליכטנשטיין, יוחנן בן יעקב, הרב גלעד ועוד, לחצו כאן.

 

 

2. רב ראשי בירושלים- הצלחנו! הכל מתחיל מחדש.

בעקבות הדיון שנערך בשבוע שעבר בבג"צ בעניין הבחירות לרבני העיר ירושלים, תצטרך הוועדה לבחירת רב עיר להתכנס ולדון מחדש בכל הפגמים, המהותיים והפרוצידורליים שהועלו. במהלך הדיון מתחו השופטים ביקורת חריפה ביותר על עמדת הוועדה שלפיה רק מתפללים דתיים יקבלו ייצוג בגוף הבוחר. "אני מתפלל בבית כנסת שמחצית ממתפלליו בימים הנוראים אינם באים אליו כל יום. האם אין להם זכות לקבוע מי יהיה רב העיר?", הקשה השופט רובינשטיין, והוסיף: "כל אדם בירושלים נזקק לשירותי הרב. לא רק אדם דתי. כל אדם באשר הוא. יש לתת לכך ביטוי בגוף הבוחר שייצג וישקף את כלל תושבי העיר"

כזכור, את המהלך כולו ואת הפנייה הראשונה לבג"ץ הובילו פעילי תנועת נאמני תורה ועבודה יחד עם רחל עזריה, חברת מועצת העיר, נציגי בתי כנסת, ח"כ אורי אורבך ועוד וע"י בא כוחם עו"ד אביעד הכהן.

אנו מודים לכל הפעילים: לאלו שהרימו את הכנס הגדול, לאלו שהסתובבו בין בתי הכנסת וספרו את מספר המתפללים, לאלו ששלחו פקסים ליצירת יצוג לכל המתפללים, לאלו שמימנו את העתירה ועוד.

 

 

3. למי שלא היה: לצפיה בערב "ממ"ד מעורב- בדיעבד או חינוך דתי לכתחילה?", לחצו כאן.

 

 

4. העברת הודעה: עזרה לכפר הנוער ימין אורד. לפרטים לחצו כאן.

 

 

5. העברת הודעה: הכנס הבינלאומי של האגודה הישראלית לחקר החינוך היהודי יתקיים בימים 27-28 לדצמבר 2010 ( כ'-כא טבת תשעא) באוניברסיטת בר-אילן. נושא הכנס: אתגרים בחינוך יהודי: חיוניות תרבותית יהודית. לפרטים לחצו כאן!

 

 

6. ולסיום- בעקבות כנס לאן הולכת ההלכה 3- עקבו אחר ההודעות ולא תפספסו את הכנס הבא.

זה עתה חזרנו מכנס גדול ומרתק בן שלושה ימים שהתקיים בים המלח ועסק בנושא התפילה. בכנס נשאו דברים: פרופ' אורי ארליך, הרב ד"ר יואל בן נון, ד"ר אביעד הכהן, פרופ' יאיר זקוביץ, הרב ד"ר בני לאו, ד"ר לביא עליזה, הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, הרב שי פירון, ד"ר אריאל פיקאר, יובל ריבלין, פרופ' אבי שגיא, פרופ' אביגדור שנאן ועוד אישים חשובים ביותר.

 

כידוע, כארבעה חודשים לפני הכנס לא נותר מקום. בע"ה אנו מתכננים כנס לדוברי אנגלית בפסח הקרוב וכן כנס גדול נוסף בסוף יוני.

 שמרו על קשר וקיראו את העלונים. ע"י כך תהיו מעודכנים.

דאגו להיות חברים גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/toravoda

 

 

 

 

 

לקראת סוף שנת המס- זה הזמן לתרום לפעילות נאמני תורה ועבודה להיות שותפים.

לתרומות- לחצו כאן!

ממ"ד מעורב-ערב בירושלים, חוק האברכים, חדשות והודעות.

אנו מזמינים את הקהל לערב עיון בנושא ההפרדה בין בנים ובנות:
בי"ס ממ"ד מעורב-  פשרנות בדיעבד, או חינוך דתי לכתחילה?!
19:30- תפילת ערבית ולאחריה רב שיח:

מחיל אל חיל: לאנשי חינוך, כשרות בהקהל, שבת בראשית ועוד,

1. הזמנה להצעת פרויקטים בתחום החינוך הדתי.

התוכנית מעניקה ליווי, ייעוץ ותמיכה כספית ליזמים בתחומי היהדות, החינוך והחברה. היא מיועדת לאנשי ונשות חינוך דתיים, בעלי נסיון בהובלת פרויקטים חינוכיים, מכל רחבי הארץ.

מטרת התוכנית היא: קידום עשייה חינוכית בשטח באמצעות יצירת קבוצת מנהיגות של אנשי ונשות חינוך בעלי/ות תחושת שליחות ציבורית, חיזוק והעצמת היכולות האישיות כדי שיובילו לפריצות דרכים חינוכיות חדשות ועל ידי כך לחיזוק החינוך הדתי בישראל.

· התוכנית מונחית על ידי אנשי/ות רוח, הגות ומעשה מובילים/ות בציבור החינוכי-דתי.

· מפגשים קבוצתיים

· מילגה למתאימים/ות

· הנחייה וליווי בקידום הפרוייקט האישי.

לפרטים: manhig.mechanech@gmail.com או לחצו כאן.

 

2. רב שיח ב"הקהל" הקרוב: הכשרות כמקרה מבחן בין דת ומדינה


משתתפים: ד"ר עליזה לביא, ח"כ עותניאל שנלר, ד"ר שמריהו בן פזי, הרב ד"ר יצחק ליפשיץ.


במושב נעסוק ביחסי דת ומדינה סביב סוגיית הכשרות, ונתמקד בשני נושאים: 

תיאור תופעת השחיתויות הרווחת במנגנוני הכשרות, השלכותיה החברתיות ודרכים להתמודדות עימה. שלילת תעודת כשרות לעסקי מזון הפתוחים בשבת - הכרח הלכתי או שיקול פוליטי?

פסטיבל "הַקְהֵל 14" יתקיים ביום ראשון, ג' חוה"מ סוכות, י"ח תשרי תשע"א, 26.09.2010
השנה שוב, בפעם השנייה ברציפות מתקיים הפסטיבל במכללת ספיר, בקרית החינוך "שער הנגב".

 

3. שבת קהילה בירושלים: בית הכנסת- מי צריך להיות בו?

על שילוב מגזרים שונים בתחום הדתי, העדתי והמגדרי בבית הכנסת הדתי-לאומי.


  כמידי שנה גם הפעם נקיים אי"ה שבת קהילות בשבת בראשית בירושלים.
בתאריך: 1-2/10/10, כ"ג-כ"ד תשרי. במוצ"ש יתקיים ערב מסכם.

 

ליל שבת, 20:30. בית הכנסת "ידידיה", רח' נחום ליפשיץ 12.
"בית כנסת משֶלָך" - על מגוון גישות בתוך הפמיניזם הדתי - חוויות והתנסויות.
יעל גוטל, מתפללת ב-"הקהל - מניין שוויוני בקעה".
שרה פרידלנד בן-ארזה, מתפללת ב-"שירת שרה" - קבוצת תפילה לנשים.
נעמי שטאל, יו"ר קהילת "ידידיה".
מנחה משתתפת: תמר ביאלה, עורכת הספר "דרשוני -מדרשי נשים".

 

שבת אחר-הצהריים, מניין "שלם" (בתוך בית ספר "דרכי נעם"), רח' הורקניה 21.
שעה 16:00 - תפילת מנחה ומיד לאחריה
הכלה של יהודים שאינם דתיים בבית הכנסת ובתודעה.
מקדה בן נאה, סופרת ילדים, תדבר על ספרה "שבת שלו", המתאר ומקבל מגוון שבתות בחברה הישראלית.
שמואל הר, חוקר תלמוד במכון "שלום הרטמן", היבטים הלכתיים ורעיוניים של שילוב אנשים שאינם שומרי שבת בבתי הכנסת.

 

שבת אחה"צ, "הקהל מניין שוויוני בקעה" (באולם הספורט של מתנ"ס בקעה), רח' יששכר 3.
שעה 16:30 - תפילת מנחה ומיד לאחריה
שילוב בין מסורות אשכנזיות ומזרחיות בבית-הכנסת -
היבטים רעיוניים ומעשיים בתחום הנוסח והלחנים.

אורי קרויזר, "אני במערב וליבי במזרח" - על שילוב פיוטים ונוסחי עדות שונות בתפילה.
אסף פינק, שוויון מגדרי או שוויון לכל? - שוויון עדתי בבתי-הכנסת כמקרה מבחן.


 


מוצ"ש בראשית, 20:30 מכון "שלום הרטמן", רח' גדליהו 11 (ליד עמק רפאים).
בית הכנסת- בית לציבור הדתי או מקום כינוס לכלל ישראל?
האם וכיצד צריך בית-הכנסת להפוך למוקד משיכה למתפללים חילונים ומסורתיים- סיכויים ומחירים.

פתיחה: תהילה נחלון, יו"ר נאמני תורה ועבודה.
ד"ר אריאל פיקאר, מנהל חינוכי של תכנית "בארי", מכון "שלום הרטמן".
הרב אריאל קונסטנטין, רב ביה"כ "בית אל-קהילת תל אביב" ויו"ר "מציון".
אודי שפיגל, חוקר ומרצה על החברה הישראלית.
מנחה משתתפת: ד"ר עליזה לביא, מחברת "התרמיל היהודי"- מסע בר מצווה בקהילות ישראל.

הכניסה חופשית.

 

4. פינת הקהילה.

א.  העברת הודעה:  בית צעיר בירושלים- התארגנות רוכשים צעירים חדשה בירושלים!
תנועת 'התעוררות בירושלים' ו'רוח חדשה' מציגות התארגנות רוכשים צעירים המתארגנת בימים אלו ומיועדת לזוגות צעירים. מטרת ההתארגנות היא לחזק את צביונה של שכונת קריית יובל ולעודד הגעת צעירים לירושלים. לפרטים לחצו כאן.

 

ב. כנס קהילות מרק"ם צפון- 1/10/10, ביישוב המעורב אשחר. לפרטים לחצו כאן.

 

_____________________________________________________

 

 אנו מודים לכל הפעילים והפעילות אשר ארגנו את הפעילויות הללו: לצבי, ליאיר, לאסף, לכל המרצים/ות, למנחי התוכנית למחנכים ועוד.

נודה על השתתפותכם גם במימון עלות הפעילויות, ע"י תשלום חברות או ע"י תרומה:

 https://www.litrom.com/haverut , או ב-03-6072739 (השאירו הודעה).

 

צאו מהביצות! מחדשים ובונים קהילות בירושלים, כרמיאל ועוד

1. הקמת קהילות צעירות בירושלים- בואו לשמוע על המשמעות ועל האפשרות!



בימים אלו של בין המצרים, בואו לבנות מחדש את ירושלים!


הכנס יתקיים אי"ה ביום ראשון, ז' באב, 18/7/10 בבית כנסת רמב"ן, רחוב אמציה 4 שכ' קטמון, ירושלים.
20:20- תפילת ערבית.   20:30 - רב שיח:

ברוך דיין האמת

 

חברי תנועת נאמני תורה ועבודה אבלים את מותו של המנהיג החשוב הרב יהודה עמיטל.

תורתו, השקפתו והליכותיו עוצבו ע"פ ההבנה שהתורה ניתנה לבני אדם.

 

אפשר לחנך?, השפיעו ברשת, פייסבוק, קטעי הוידאו על ממ"ד מעורב ועוד

 1. אפשר לחנך? יום עיון לאנשי חינוך צעירים. לתוכנית המלאה לחצו כאן!

 

 

2.  פעילי נאמני תורה ועבודה פתחו דף פייסבוק חדש וכולם מוזמנים להיכנס וללחוץ "אהבתי" (like).

 נשמח גם שתזמינו את כל חבריכם להצטרף לדף על ידי לחיצה על השורה "המלץ לחברים" שמופיעה מתחת ללוגו התנועה בדף.

www.facebook.com/toravoda

 

 

3. אירוע מיוחד לדוברי אנגלית: כיצד להפיץ ולהעצים ערכי תורה ועבודה באמצעות הרשתות החברתיות.

 

Hands-on Social Media Training: Promote Tolerance in Modern Orthodoxy Via the Web

Social Media is the most effective communications channel today. Ne'emanei Torah Va'avodah needs to leverage these resources in order to share our values with the world. David Abitbol of Jewlicious www.jewlicious.com will teach us how to promote our ideas and events.

David will help us use the most popular tools - Twitter, Facebook, digg and del.icio.us - even more effectively, to help promote tolerance and openness in orthodoxy.

July 15th 7:00-9:00 pm
Harmony Hotel,

6 Yoel Moshe Salomon St.

Jerusalem
Space is limited, register by email neemaney@toravoda.org.il

 

המעוניינים לקבל את עדכוני התנועה גם באנגלית, לחצו כאן!

 

 

 

 

 

4. לבקשת חברים רבים: קטעי הוידאו של הערב שהתקיים השבוע בשאלה: ממ"ד מעורב- לכתחילה או בדיעבד?

לחצו והורידו את הקטע שברצונכם לראות! או העתיקו את הקישור לדפדפן שלכם.


1. ד"ר אביעזר וייס, ראש המכללה האקדמית גבעת וושינגטון: ההיבט החינוכי.
http://video.new-app.com/customers/toravoda/1.wmv
2. רות רוזן צבי, פסיכולוגית קלינית, מומחית לילדים ונוער: ההיבט הפסיכולוגי
http://video.new-app.com/customers/toravoda/2.wmv
3. רבקה צ'רקה-יודקוביץ' , לשעבר מפקחת ארצית במינהל החמ"ד: ההיבט החברתי.
http://video.new-app.com/customers/toravoda/3.wmv
4. הרב רונן נויבירט, רב קהילת אוהל ארי ברעננה: ההיבט ההלכתי.
http://video.new-app.com/customers/toravoda/4.wmv
5. דיון ושאלות בקהל. מנחה: חנן מנדל.
http://video.new-app.com/customers/toravoda/5.wmv

 

5. בקרוב: ערב בנושא: "צאו מהביצות!" - בונים קהילות בירושלים. יום ראשון, ז' אב, 18/7/10 , פרטים בהמשך.

_____________________________________________________________________________

 

6. העברת הודעה: ערב עיון ביום ראשון הקרוב, בבית מורשה- המרכז ליהדות וחברה. לחצו כאן.

 

ההודעה נשלחה ביום חמישי בלילה.

 

לתמיכה בפעילויות, חידוש חברות, מנויים ל"דעות" ותרומות לחצו כאן!

 

ממ"ד מעורב- בדיעבד או לכתחילה?, שונות והודעה להורים בממ"ד.

1. ערב בגבעת שמואל:

21:00 (בדיוק!) - תפילת ערבית, ולאחריה:


ד"ר אביעזר וייס, ראש המכללה האקדמית גבעת וושינגטון: ההיבט החינוכי.
הרב רונן נויבירט, רב קהילת אוהל ארי ברעננה: ההיבט ההלכתי.
רבקה צ'רקה-יודקוביץ' , לשעבר מפקחת ארצית לחינוך לחיים במשפחה ובחברה במינהל החמ"ד: ההיבט החברתי.
רות רוזן צבי, פסיכולוגית קלינית, מומחית לילדים ונוער: ההיבט הפסיכולוגי.

 

22:30 - שאלות ודיון פתוח עם הקהל.

מנחה: חנן מנדל, התוכנית לניהול וישוב סכסוכים ומו"מ, אוני' בר אילן.

 

הערב יתקיים אי"ה ביום ראשון, ט"ו תמוז, 27/6/10
בבית הכנסת "קהילת אהבת ישראל" (ביה"כ החדש שליד שכונת משה"ב ) הכניסה מרחוב יוני נתניהו 34, גבעת שמואל (חנייה ליד קניון הגבעה).

 

מומלץ להירשם ע"י השבה למייל זה.  לפרטים נוספים: 03-6072739 (השאירו הודעה).

 

למאמרים שונים בנושא הפרדה בין בנים ובנות במסגרות חינוכיות, לחצו כאן!

__________________________________________________________

2.  יחסי דתיים-חילונים

 

א. ערב גישור מבויים- בין דתיים לחילונים. אוני' בר אילן

"חיכוכים בין דתיים וחילונים בקמפוס מכללת "רב ליאן":
אגודת הסטודנטים מעוניינת להקים מעבדת מחשבים שתהיה פעילה בשבתות, לרווחת הסטודנטים שגרים במעונות ובסביבת הקמפוס.
סטודנטים דתיים שגרים במעונות, מתנגדים בדרישה לשמור על קדושת השבת. הפגנות רבות משתתפים התקיימו אתמול ושלשום מול בניין אגודת הסטודנטים...בעקבות התערבות דיקן הסטודנטים הסכימו הצדדים לתהליך גישור... "

התכנית ליישוב סכסוכים, מרכז גישור בקמפוס, תנועת נאמני תורה ועבודה ותכנית ההידברות בין דתיים וחילוניים מקיימות גישור מבויים בהשתתפות נציגי סטודנטים.

יום שני, ט' תמוז, 21.6. 17:30, אוניברסיטת בר-אילן.

למידע נוסף: התכנית ליישוב סכסוכים, אוני' בר אילן, 03-5318043, pconfl@mail.biu.ac.il .

 

ב. העברת הודעה: מיפגש במודיעין: האם אפשרי חינוך משותף לחילונים, מסורתיים ודתיים בבית הספר העל יסודי? לארוע של "צו פיוס" לחצו כאן.

 

 

_____________________________________________________________

3. הודעה חשובה להורים

 

בשלוש השנים האחרונות עסקה התנועה רבות בפעילות למען חיזוק החינוך הממ"ד.

הפעילות כללה עשייה ציבורית, תקשורתית, לוביסטית ועזרה מקומית.


בשנים האחרונות חל כרסום זוחל במערכת החינוך הציבורי ובערכי החינוך הדתי.
ע"מ לסייע לנו לחזק את בתי הספר הממ"ד וכדי למנוע פגיעה בדמותם, לחזק את המערכת הציבורית ולמנוע אי שיוויון ואפליה בחלוקת משאבים, אנו מבקשים שכל הורה או ועד הורים יוודא כי:


1. בית הספר של ילדיו מקבל את אותו מספר שעות כמו בתי ספר אחרים בסביבתו.
2. מספר התלמידים בכל כיתה דומה למספר התלמידים בבתי הספר המקבילים הסמוכים.
3. אם מתבצע תהליך של הפרדה/עירוב בנים ובנות, הוא נעשה באופן שקוף, בתאום ובהתייעצות עם ההורים.
4. מספר שעות לימודי החול או לימודי הקודש, נשאר יציב ולא חל בו פיחות.
5. אין בתוך בית הספר היסודי כיתות בעלות עדיפות (תורנית/מדעית וכדומה).
6. בית הספר אינו מקיים סינונים מכל סוג שהוא ובפועל יש בו אינטגרציה.
7. אין תקנונים פנימיים כגון קודי צניעות מחמירים וכדומה העלולים להוביל להדרת אוכלוסיות בתוך המגזר הדתי.
8. בית הספר אינו גובה תשלומים נוספים מעל הקבוע בחוק (ראו מטה).


אם קיים שוני בין אחד הסעיפים לבין הנעשה בבית הספר של ילדכם, פנו אלינו עוד היום ע"י השבה למייל זה.

המידע הנ"ל נדרש לנו ע"מ לחזק את המערכת ולהתריע בפניה במקרה של ליקויים שעלולים לקרות.

 

לצפייה בדבר החוק בנושא מינונים וסינונים לבית הספר, לחצו כאן.

לצפייה בדבר החוק בנושא תשלומי הורים בבתי הספר, לחצו כאן.

_______________________________________________________________

 

לסרטון בו רבנים ואנשי ציבור עונים למה שלחתי את ילדי לממ"ד?! לחצו כאן! הסרטון הוכן ע"י מוקד "ועמך".

 

לתמיכה בפעילות, תשלום חברות ותרומות לחצו כאן.

בונים קהילה, לא לדילים, רוסית, גישור, הפרדה, י"ז בתמוז ועוד

 1. המודעה שפורסמה בעלון האחרון הובילה מיד לפניות רבות מאוד וכבר יש תשתית לקהילה חדשה.

מפגש המצטרפים, אי"ה, ביום רביעי, ד' תמוז, 16/6. לפרטים: kehilotzeyirim@gmail.com יעלה- 054-3344179

.

 בתשעת הימים, יתקיים אי"ה, כנס גדול בנושא: "צאו מהביצות!" - על הקמת קהילות חדשות. פרטים בהמשך.

 

2. ביום שישי הקרוב: משמרת מחאה: די לדילים- כן לבחירת דיינים ראויים!

ביום שישי, כ"ט סיוון, 11/6, בשעה 09:15 תתקיים משמרת מחאה מול משרד המשפטים
ברח' צאלח א-דין 29, ירושלים, בשעה בה מתכנסת הוועדה לבחירת דיינים.

משמרת המחאה, בשיתוף ארגוני קואליציית עיקר, תתקיים תחת הכותרת: "די לדילים - כן לבחירת דיינים ראויים ומתונים"
נא לאשר את הגעתכם במייל: neemaney@toravoda.org.il 

נוכחותכם חשובה!

 

3. דרושה תרומה/הנצחה להקמת אתר אינטרנט ברוסית.
בימים אלו שוקדים פעילי התנועה על הקמת אתר ברוסית . מטרת האתר לחבר את ערכי תורה ועבודה בפני יוצאי בריה"מ לשעבר, אשר יש להם כיום מעט מאוד אלטרנטיבות ראויות, בבואם להתקרב ליהדות. לצורך בניית האתר שיבוסס על תשתית אתר התנועה, אנו זקוקים ל-3000 ש"ח. לפרטים אנא פנו לשמואל 052-7731906 או השיבו למייל זה.

 

4. הופיע גיליון 47 של כתב העת "דעות": התפוררות או התחדשות? -על סמכותו, מעמדו ואופיו של הרב.

אנו שמחים לבשר כי בשנה האחרונה עלה מספר המנויים ביותר מ- 50%!

אם לא קיבלתם את הגיליון שיצא השבוע מבית הדפוס, התקשרו ל: 03-6072739 והשאירו הודעה.  לחלופין רכשו עכשיו בכרטיס אשראי בקישור : https://www.litrom.com/deot .

 

5. ערב גישור מבויים- בין דתיים לחילונים.

"חיכוכים בין דתיים וחילונים בקמפוס מכללת "רב ליאן": אגודת הסטודנטים מעוניינת להקים מעבדת מחשבים שתהיה פעילה בשבתות, לרווחת הסטודנטים שגרים במעונות ובסביבת הקמפוס. סטודנטים דתייםשגרים במעונות, מתנגדים בדרישה לשמור על קדושת השבת. הפגנות רבות משתתפים התקיימו אתמול ושלשום מול בניין אגודת הסטודנטים...בעקבות התערבות דיקן הסטודנטים הסכימו הצדדים לתהליך גישור... "


התכנית ליישוב סכסוכים, מרכז גישור בקמפוס, תנועת נאמני תורה ועבודה ותכנית ההידברות בין דתיים וחילוניים מקיימות גישור מבויים בהשתתפות נציגי סטודנטים.

יום שני, ט' תמוז, 21.6. 17:30, אוניברסיטת בר-אילן.

למידע נוסף: התכנית ליישוב סכסוכים, אוני' בר אילן, 03-5318043, pconfl@mail.biu.ac.il .

 

6. בקרוב: "בי"ס יסודי מעורב - פשרנות או חינוך דתי אמיתי?"
ערב על יתרונות החינוך המעורב בעידן האינטרנט, יתקיים אי"ה, בעוד כשלושה שבועות בגבעת שמואל. הערב יכלול הרצאות מפי מומחי חינוך, פסיכולוגיה, יעוץ והלכה. פרטים מלאים בקרוב.


7. כנס י"ז בתמוז:

כבכל שנה מארגנת תנועת "במעגלי צדק", את כנס י"ז בתמוז. לפרטים לחצו כאן.

 

השנה, בנוסף לכך, יתקיים בצפון, כנס נוער במועצה האזורית עמק המעיינות.
פועלים למען חברה טובה יותר - והפעם.... בין פרט לחברה, זכויות וחובות.
יום שלישי, י"ז בתמוז, 29.6.10, באולם ישיבת הקיבוץ הדתי במעלה גלבוע.

14:45 - התכנסות והרשמה, סיור חופשי בין המיצגים.
15:15 - 'זכויות אדם' - מהתורה?! הרב יהודה גלעד.
16:30 - סרט
17:00 - 'חוק יסוד כבוד האדם וחירותו' - אל מול כבוד החברה ואחריותה- ח"כ שלי יחימוביץ.
18:00 - תכל'ס, על מה אנחנו מדברים?? - דיון בסוגיות חברתיות בישראל - "קפה" דילמה.
18:45- תפילת מנחה.
19:20 - כיצד אני - נער בפריפריה בישראל 2010 - יכול לפעול? פאנל צעירים מהקיבוצים.
20:15- תפילת ערבית, מוצאי צום, ארוחת ערב, פיזור.

מספר המקומות מוגבל - כל הקודם זוכה! לפרטים והרשמה: לימור - 0523795704.

 

 

 

העברת הודעות:

1. הר חומה, ירושלים: לאחר מאבקים על אופיו של בית הספר יוקם בשנת הלימודים הבאה בית ספר ממלכתי דתי למדעים ואומנויות בשכונת הר חומה.למעוניינים היכנסו ל:  http://www.youtube.com/watch?v=_lkIEo-rvwM

 

2. שירה ונבואה, אהבה ומרחבי הארץ- ד"ר דרור אידר. מוצ"ש הקרוב. לפרטים לחצו כאן.

 

3. החלה ההרשמה לבית המדרש "בינה יתרה" ברחובות. לפרטים לחצו כאן.

 

4. דוס פתוח? פתיחות והעולם הדתי: הילכו שניהם יחדיו? -ערב מרתק בסניף בנ"ע רמות. לחצו כאן.

________________________________________________________________

היו שותפים לכל הפעילויות הרבות ועזרו לנו. לתשלום חברות או תרומה, אנא לחצו כאן!

 

צאו מהביצות! מתחילים בתל אביב, ועוד,

חוזרים לערים, מתיישבים בתוך העם, כחלק ממנו, כאנשי הקהילה המקומית, חיים של תורה ועבודה, 

 

הצטרפו לקהילות המתחדשות:

קהילת איחוד עולם, www.ichudolam.com, אלי ליפשיץ, 052-8563996.   קהילת יקר, www.yakar.org, משרד: 03-5463555
קהילת יחד, אביעד פרידמן, facebook-יחד, 050-7237544.       קהילת הדר יוסף, ע"י שמואל, 052-7731906

בית כנסת "בית אל" פרישמן 23, הרב אריאל קונסטנטין, www.thetelavivsynagogue.org


 

לטבלת קהילות וגרעינים מגמישים בערים, לחצו כאן.

הטבלה מפרטת על הגרעינים לפי מידת היותם אינטגרטיבים, מעורבים, לפי בית המדרש ממנו באו ועוד. הטבלה ראשונית ואנו נשמח לכל תוספת, הערה ותיקון באמצעות השבה למייל זה. תודה לאביעד הומינר על הכנת הטבלה.

 

איסוף תקנונים לבתי כנסת ורבנים

לצורך הצגת מבחר תקנונים לפעילותם של בתי הכנסת העירוניים, ולחוזים עם רבנים נבחרים, נשמח אם תשלחו לנו חומר (תקנונים לבתי כנסת וחוזים לרבנים) לרב ד"ר אבי קדיש: skadish1@gmail.com

 

פינת הקהילות- אנו נשמח לפרסם מידי פעם מודעות ליוזמות מקומיות בעלות חשיבות.

 

ירושלים- רוצים להתיישב בירושלים?
בימים אלו בונים קהילות חדשות בירושלים. קהילות דתיות של צעירים דתיים וקהילות מעורבות לדתיים וחילונים. הקהילות מאורגנות ע"י "מיזם הקהילות הירושלמי", לפרטים: יעלה, 054-3344179, kehilotzeyirim@gmail.com

 

אזור- קהילה מתחדשת באזור, בין חולון ות"א - משפחות צעירות בעלות רצון לחיי קהילה, מעורבות חברתית ופתיחות לכלל הציבור, מוזמנות לפנות ליוסי דובדבני,duvdevyr@shoresh.org.il ,050-6428877.

 

גבעת שמואל- עצומה של תושבי הגבעה בעד בי"ס ממ"ד יסודי, ציוני דתי לכתחילה- תורה עם דרך ארץ, כיתות מעורבות וצנועות ועוד. לחתימה (אנשי גב"ש בלבד) לחצו כאן!

 

___________________________________________________

 

עניינים אחרים:

 

1. למקבץ מודעות דרושים בתחום החינוך: הוראה, מחנות קיץ ועוד, לחצו כאן.

 

2. מתנה לחברי התנועה: החוברת "נשים בהנהגת הציבור".

על רקע הדיון בשאלת מינוי נשים למזכירות הישוב אלון מורה, זה הזמן להיזכר בחוברת שהוצאה ע"י התנועה בעריכת יחזקאל כהן בשנת 1991. החוברת (108 עמ') דנה בשאלת הנהגת נשים על רקע פרשת מינוייה של הגב' לאה שקדיאל למועצה הדתית בירוחם. תנועת נאמני תורה ועבודה היתה התומכת המרכזית במהלך ההיסטורי של אותם ימים.

החוברת תשלח במתנה ללא תשלום, לחברי התנועה שחברותם בתוקף. ע"מ לבקש את החוברת, אנא השיבו למייל זה.

מספר החוברות מוגבל!    ע"מ לחדש חברות לשנה הקרובה לחצו כאן.

 

פעילים, גיור, שבועות, עת לדרוש, דרושים, ארועים ועוד

שלום וברכה

לפניכם הפעם, מקבץ של פעילויות ועדכונים.

 

1. דרושים פעילים.

התנועה מורכבת בעיקר מפעילים אשר עושים לילות וימים למען הנחלת ערכי תורה ועבודה ודאגה לעתיד. לצורך הגדלת הפעילות, התנדבו והשפיעו באחת מן הדרכים הבאות:

א. הכנסת מאמרי כתב העת "דעות" ו"עת לדרוש" לאתרי ידע. דרישות התפקיד: עבודה מול מחשב מהבית. כשעה בשבוע.

ב. פתיחת עמוד "דעות" בפייסבוק: לצורך הרחבת מעגל ההשפעה של כתב העת "דעות", דרוש/ה מתנדב/ת אשר יבנה ויתחזק את העמוד תוך קישורו לעמודי תוכן אחרים. דרישות התפקיד: שעה-שעתייים בשבוע. מול מחשב בבית.

ג.  עזרה בריכוז קהילות. משמעות התפקיד: עזרה בשידוך בין משפחות צעירות לבין קהילות של אנשי תורה ועבודה מכל הארץ. כשעתיים בשבוע.

ה. העלאת מאמרים וכתבות לאתר האינטרנט של התנועה. הבנה בסיסית במחשבים. כשעתיים בשבוע. מול מחשב בבית.

ו. דרוש עו"ד לעזרה מקצועית בתחום שירותי הדת בנושא כשרות בתי עסק.

ז. דרוש פעיל לפרויקט בעל חשיבות ארצית בתחום הכשרות (ריכוז פניות ציבור).

ח. דרוש פעיל/ה לצורך מיפוי פרוייקט בעל משמעות חשובה למערכת החינוך הדתית. עבודה של כמה שעות מול מחשב.

ט. דרוש/ה פעיל לעזרה במציאת תורם/הנצחה לשתי חוברות נוספות לנוער.

י. דרושים בני נוער למכירת חוברות לצעירים בריכוזי קהל, ע"י פתיחת דוכן.

אם הנכם רוצים ויכולים לעזור, נא להשיב למייל זה ולפרט באיזה תחום, או לפנות ישירות לשמואל שטח, 052-7731906.

 

2. דרוש/ה מנהיג/ה לפורום הצעירים של נאמני תורה ועבודה. משרה בשכר.
עם הגדלת פרוייקט "עת לעש-יה" של נאמני תורה ועבודה, דרוש/ה רכז/ת לניהול הפרוייקט.
לעבודה עם קבוצות בני נוער וצעירים בכל רחבי הארץ (גילאי 17 עד 24) - לשם גיבושם והכשרתם להיות מובילי שינוי במסגרות שונות.
דרישות: גישה חינוכית, יכולת ארגונית מדהימה, יצירתיות, יכולת מנהיגות ויחסי אנוש גבוהים.
עבודה בשעות גמישות בחצי משרה.
להגשת קו"ח : neemaney@toravoda.org.il, עד ה- 17/5/10.

 

3. היכנסו לתחום החינוך!

ימים אלו הם ימי המיונים האחרונים לקראת שנה"ל תשע"א, לתפקידי חינוך בבי"ס, תנועות נוער, ועוד. היכנסו למערכות החינוך והשפיעו!  לכמה מודעות וקישורים, לחצו כאן.

 

4. מתקנים גיור.

הוועד הציבורי למען המתגיירים קורא להעלות את מצוקת הגיור על סדר היום בתיקון ליל שבועות.

 מפרקים מחסומים, עכבות וסטריאוטיפים, מתגייסים לחבק את הגרים

אנו מרכזים את כל השיעורים בנושא לרשימה ארצית שתופץ לידיעת הציבור -
אנא שלחו לנו מידע על פעילויות והרצאות של ארגונים, קהילות וקבוצות לימוד שיעסקו בנושא הגיור.
עדכנו אותנו לכתובת : giurefshary@gmail.com לפרטים נוספים: עתני - רכז הוועד, 050-3278269 .

 

5. תיקון ליל שבועות בנושא הגיור.


22:30 - יונתן בן הראש, יו"ר נאמני תו"ע:  "היחס לגר בספר הזוהר".
23:30 - הרב שאול וידר: "גזל הגר".
00:30 - שיחה - צבי ברנהרט וספרטק ארבטוב: "שאלת הגיור בזמן הזה".
1:15 - מירי שליסל: "קבלת האחר" - עיון במדרשי חז"ל.

המיקום: קהילת קשת בבניין קשת ברחוב אלכסנדריון 23 ירושלים. לפרטים: צבי ברנהרט 050-7724846

 

6. עת לדרוש 38- לצפייה במאמרי עת לדרוש 38 אשר יופצו השבוע בכל בתי הכנסת בישראל, לחצו כאן. בין הכותבים: ד"ר יוסקה אחיטוב, רחל עזריה, הרב אבי פופקו.

 

7. חוברת "אתחלתא דתקווה"/הרב חיים נבון.

החוברת ממשיכה ליצור הדים ודיון עמוק בסוגיית היחס למדינת ישראל. לחצו כאן והזמינו עכשיו ישירות דרך האתר.

 

 

8. הודעות שונות של ארגונים:

 

א. בית מדרש "בינה יתרה" ברחובות שמח להזמין את ציבור הנשים למופע לכבוד יום ירושלים של להקת "בת קול".
ניגון, אגדה וריקוד עם אושרה קורן, ראש בית המדרש מתן השרון.
המופע יערך אי"ה ביום שני כ"ו באייר 10.5.10 בבית הספר אמי"ת רחובות. לפרטים לחצו כאן.

 

ב. הרשמה לבית מדרש רשות הרבים, שנה ב'. ע"י מרכז יעקב הרצוג. לפרטים לחצו כאן.

 

ג. המפגש השני של צעירות "קולך" -מרכז. לקראת שבועות. לפרטים לחצו כאן.

   תיקון ליל שבועות "חברים מקשיבים לקולך"- ירושלים. לפרטים לחצו כאן.

 

ד. פעילות ביום ירושלים למען "הרובע היהודי שייך לכל העם היהודי". לפרטים לחצו כאן.

 

ההודעה נשלחה ביום חמישי כ"ב אייר.

כנס פורום הורי הממדים. בואו וגלו אחריות כלפי הילדים

אם אינך רואה את המודעה לחץ/י כאן!



יום שלישי כ' אייר, 4/5/10 במכינה גבעת שמואל

18:00- התכנסות, הרשמה וכיבוד קל.

18:30 - ברכת שר החינוך ח"כ גדעון סער

           ברכת שר המדע הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ

ברכות:  יו"ר ועדת החינוך, ח"כ זבולון אורלב

           יו"ר מועצת החמ"ד, הרב אבי גיסר

19:00 - "החמ"ד עם הפנים קדימה"- ראש מינהל החמ"ד, אברהם ליפשיץ.

19:45 - רב שיח: החינוך הממלכתי דתי כמצמיח את עתודת המנהיגות של הדור הבא.

בהשתתפות:
הרב דוד סתו, ד"ר אמנון אלדר, הגב' שרה אליאש, שמואל אבוהב.
מנחה: אלישיב רייכנר

 

את הערב ילוו שחקני תיאטרון "תאיר" עם דילמות חינוכיות.

בסיומו של הערב ייבחרו (בפיקוח עו"ד) נציגים לפורום הארצי ולהנהלה הפעילה.

 

לפרטים: 052-7492543 ,  mamad4u@gmail.com

בואו להצטרף להורים הפועלים בהתנדבות למען חיזוק החינוך הממלכתי דתי!



 * שריינו עכשיו את מקומכם - ההרשמה ע"י השבה למייל זה!* 

 

 

מכתב הזמנה לכל ההורים: שמים את הממ"ד במרכז

שלום וברכה,

אנו שמחים להזמינך לכנס היסוד של פורום ההורים למען בתי הספר הממלכתיים דתיים.

פורום זה, ראשיתו בפתח תקווה לפני כשנתיים ימים, עת התמודדנו עם סוגיית קליטת העלייה של יהודי אתיופיה.

מאז, למדנו רבות על האתגרים הרבים הניצבים בפני מערכת החינוך הממלכתית דתית והחלטנו להירתם ולפעול למען החמ"ד.

כך, התאגדנו מכל חלקי הארץ: מראש העין ומחיפה, מהקריות ומזיכרון יעקב, מירושלים ומשדרות, מהשומרון ומבית שמש ומעוד מקומות רבים וטובים.

יחד, אנו רוצים לפעול למען חיזוק בתי הספר, המשך צמיחתם ושגשוגם.

מצורפת הזמנה לכנס היסוד שלנו. אנא ראו הזמנה זו כאישית.

נוכחותכם בכנס תתרום להצלחתו, כמו גם להצלחת המטרה כולה.

 

בברכה,

נחמה אבינר

__________________________________________________________________

פורום הממד"ים הארצי- מסמך יסוד:

"רבי שמעון אומר: ג' כתרים הם, אלו הן- כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות ...כתר תורה... עמלה של תורה, כל הרוצה ליטול יבוא ויטול שנאמר: הוי כל צמא לכו למים" (אבות דרבי נתן, מא, א) .


פורום הממ"דים הינו תנועה דתית חברתית המאגדת בתוכה הורים שילדיהם לומדים בבתי ספר ממלכתיים-דתיים בכל רחבי ישראל.
ראשיתו של הפורום במאבק למען קליטה שוויונית של עולים מאתיופיה במערכת החינוך בפתח תקווה, בדרך תורת ישראל.
מסמך ראשוני זה מתאר את הרקע להקמת הפורום ואת המטרות שלו,כפי שנוסחו על ידי מקימיו.

 

הרקע להקמת הפורום:

 

בשלהי אדר ב' ה'תשס"ח (מרץ 2008) התאגדו יושבי הראש של ועדי ההורים של חמשת בתי הספר הממלכתיים דתיים בפתח תקווה ויזמו את הקמתו של "פורום הממדי"ם". קבוצה גדולה של עולים מאתיופיה הגיעה באותה תקופה לעיר וההורים נדרשו למצוא דרך להשפיע על דרך קליטתם של העולים. הם הבינו כי היעדר השוויוניות בקליטתם בבתי הספר הדתיים בעיר פוגעת אנושות לא רק בסיכויי השתלבותם של העולים בחברה הישראלית אלא גם פוגעת בחינוך הממלכתי דתי בעיר. בפתיחת שנת הלימודים ה'תש"ע הוביל פורום הממ"דים להישגיו המשמעותיים ביותר. בזכות פעילות הפורום נוצר הקשר המתבקש בין זכותם של מוסדות חינוך לקבל תקציב מהמדינה לבין חובתם וזכותם להיות כפופים למוסדותיה.
במהלך המאבק המוצלח בפתח תקווה נתקבלו בפורום פניות מנציגים של בתי ספר ממלכתיים דתיים מכל רחבי הארץ. הפניות כללו דיווח על מצוקות מקומיות, וכן הושמעו דברי חיזוק ועידוד. רבים הודו כי הם מקווים לינוק מהצלחת הפעילות המקומית.
מהפניות עלתה תמונה מורכבת של מצב מערכת החינוך הממלכתית-דתית בישראל. דוגמא כואבת למציאות זו היא כי בשל התחרות הקשה עם בתי הספר הפרטיים, בחלק מבתי הספר הממלכתיים- דתיים חסרות גאוות יחידה ואמונה בצדקת הדרך. פעמים רבות היעדר אמונה באפשרות לשיפור ולהפיכת מערכת החינוך למובילה מאפיין הן את המנהיגות והן את ההורים.
הפעילות בפורום הזכירה להורים את מחויבותם הבסיסית לחינוך ילדיהם כמצוות התורה "ולימדתם אותם את בניכם לדבר בם" (דברים י"א). בעקבות זאת, הועצמה החשיבות הגדולה במעורבות ההורים במערכת החינוך. מעורבות זו חייבת להיות מבוססת על עקרונות התנהלות "השוק" והקשרים שבין נותן השירות לבין לקוחותיו. הלקוחות של מערכת החינוך, הילדים, מיוצגים על ידי הוריהם. כיוון שכך, על ההורים לדאוג כי ילדיהם יזכו לחינוך הטוב ביותר.
אין ספק כי פורום כמו זה שהוקם בפתח תקווה יכול לפעול למען מטרות נוספות, גם ברמה הארצית. שותפות הערכים והמטרות, החתירה להגדלת התורה ולהאדרתה והעמידה המשותפת מול הרשויות (מקומית וארצית) יוכלו לסייע בהפיכתו של החינוך הממלכתי דתי למערכת מובילה באיכותה הדתית, החינוכית והלימודית. לאור דברים אלה הוחלט על הקמתו של פורום ממדי"ם ארצי.

 

מטרות הפורום:

מטרות אלה נוסחו על ידי מקימי הפורום והן אמורות להוות בסיס לדיון לאחר הרחבת הפורום ובהמשך, על פי ההישגים וצרכי השעה.
 העצמת מערכת החינוך הממלכתית-דתית והפיכתה למערכת חינוך מפוארת מבחינה דתית, חינוכית ולימודית.
 הנעת משרד החינוך להקמת עתודת מנהיגות - הכשרת מנהלים ומורים בעלי ידע וכלים להובלת המערכת ולהתמודדות עם מורכבויותיה.
 החלת כללים בסיסיים לכלל בתי הספר אשר מצד אחד יבטיחו את עתידו של החמ"ד (הימנעות ממיון התלמידים) אך גם יאפשרו אוטונומיה חינוכית לכל בית ספר לקבוע את צביונו המיוחד.
 בדיקה של חוק החמ"ד שתוביל בעת הצורך לשינוי חקיקתי. בדיקה זו תכלול לדוגמא את מבנה החמ"ד כמו הפיצול בין הצד הפדגוגי לצד המנהלי, הקשר עם מערכת החינוך הממלכתית ועוד. כמו גם עיון מחדש במשנת החמ"ד.
 שיפור התנאים הפיזיים והכנסתן של סביבות למידה מתקדמות בבתי הספר, בהתאם לצרכים בכל אתר ואתר.

 

דרכי פעולה:

 הקמת רשת של קבוצות פעילות מקומיות של פורום הממדי"ם אשר תפעל בסוגיות הייחודיות בבתי הספר והישובים השונים.
 שיתוף פעולה בין כלל הפורומים בסיעור מוחין משותף ולמידת דרכי פעולה זה מזה.
 הקמת מועצה ציבורית של אנשי ונשות תורה ורוח אשר יחזקו את הרעיונות והערכים המהווים את הבסיס לפעילות הפורום. מועצה זו תגבה את פעילות הפורום ותסייע בהפצת משנת הממ"ד פנימה והחוצה.
 פעילות ציבורית במטרה לצרף נציג של פורום הממדי"ם למועצת החמ"ד.
 הקמת שדולה בכנסת למען בתי הספר הממ"ד.
 יצירת שיתוף פעולה בין הפורום לבין ועד ההורים הארצי והפיכת הפורום למייצג את ההורים במגזר הממלכתי דתי.
 יצירת הדים תקשורתיים לפעילות הפורום.

________________________________________________________

לצורך הצלחת הערב אנו זקוקים למתנדבים כ: טלפנים, סדרנים, תרומות ועוד. אנא הציעו את עזררתכם ע"י השבה למייל זה!

רכישת החוברת אתחלתא דתקווה. כך מתכוננים ליום העצמאות

אם אינך רואה את המודעה לחץ/י כאן!

הזמינו עכשיו את החוברת הראשונה: "אתחלתא דתקווה".

האם מדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה?

אם לא, מהו ערכה הדתי, אם בכלל?
האם המדינה היא אכזבה?
האם עלי לשמור על חוקי המדינה, לשלם מיסים ולציית לחוקים?
מה עושים כשיש סתירה בין ההלכה לחוקי המדינה?

על שאלות אלו ועוד מנסה הרב חיים נבון לענות בחוברת זו, העוסקת בשאלת מעמדה של המדינה מבחינה הגותית ובשאלת החובה ההלכתית לציית לחוקי המדינה ולפקודות הצבא. כל זאת מתוך מגמה בסיסית של נאמנות ואהדה כלפי המדינה, ובסגנון קולח ורהוט.

זו החוברת הראשונה במיזם "עצ"ה לדרך- הנחלת ערכי הציונות הדתית לדור הבא",

בהוצאת נאמני תורה ועבודה והקיבוץ הדתי


לרכישת חוברות דרך האינטרנט לחצו כאן!


להזמנה טלפונית: 03-6072739, או ע"י שליחת המחאה לפקודת נאמני תורה ועבודה.
* לא ניתן להבטיח כי החוברות יגיעו לפני תחילת יום העצמאות.
מחיר:
1. במתנה ללא תשלום- לכל מחדש חברות! החברות בתנועה גם כוללת מנוי על "דעות" ועדכון שוטף על הנעשה התנועה.
חברות רגילה/מנוי - 180 ש"ח לשנה. חברות לצעירים (עד גיל 30) 60 ₪ לשנה.
2. עלות חוברת אחת: 20 ₪. לצעירים: 15 ₪.

3. 10 חוברות במחיר מיוחד: 120 ₪. קנו והפיצו לצעירים בשכונתכם!
(אפשרות לקנייה מרוכזת למוסדות. המחיר כולל משלוח).

כתבו על החוברת:

"... בקיבוץ הדתי ובארגון נאמני תורה ועבודה נשלמו כבר ההכנות ליום העצמאות. שני הגופים המכובדים האלה פרסמו עכשיו חוברת הדרכה מהודרת בעניינים כואבים שבין הציבור הדתי לאומי לבין מדינתו. מצד אחד היא מבקשת לעודד את רוחו השפופה של הנוער הכתום, ומצד שני לחזק את אושיות הציות לפקודה לעקירת ישובים..."

 חגי סגל, מקור ראשון 

" ... דומה שהשקפת העולם המתבטאת בחוברת מייצגת את רובו הגדול של הציבור הדתי-לאומי, שיזדהה בוודאי עם מרבית הדברים המופיעים בה. עם זאת, דווקא השקפה זו אינה זוכה למשנה סדורה נגישה, וישנה ברכה רבה בסידורם של הדברים בחוברת, באופן מסודר ובהיר ובעיצוב נאה לעין. חוברת זו מהווה נדבך חשוב בחינוך לראייה מורכבת מתוך עוצמה...".


הרב אמנון בזק

"חוברות הדרכה חדשות ינסו למנוע את התחרדות הציבור הדתי ויציגו בפני הצעירים משנה ציונית-דתית סדורה... נחמיה רפל, מזכ"ל הקבה"ד אומר: "אנחנו מקווים להשמיע בצורה חיובית ומתקבלת על הלב את עמדתנו. .. מחלוקת המבוססת על התוכן היא מחלוקת מבורכת ואנחנו כאן מביעים את עמדתנו..."

מתוך כתבה באתר כיפה

 

לתרומה להוצאת החוברות הבאות, לחצו כאן!

Register for our Conference: the Future of Modern Orthodoxy

.

 

Sorry but ran out of places. See you next convention. Click here to register now

 

The Schedule:

 

8:00-9:30: Shacharit and Hallel with Yehuda Solomon, "Moshav".

 

9:45- 11:30: Film and Panel:   "Mekudeshet": Screening of movie and discussion with Mavoi Satum and the Center for Women's Justice staff members.


9:45-10:30: Parallel Discussions
Is There a Common Ground in the National Religious Community? - The Yaacov Herzog Center.
A Tradition of Social Responsibility - Memizrach Shemesh.
Shana Ba'aretz: Flip In or Flip Out?- Yeshivat Maale Gilboa.

10:45-11:30 Parallel Discussions
New Social Media and the Orthodox Community - Jewlicious
The Road from Bnei Akiva to a Life of Torah Va'Avodah- Hakibbutz Hadati.
Conversion in Chaos- Is this the Great Challenge of Modern Orthodoxy?- Itim.


11:45-13:30 Closing Panel: Is Modern Orthodoxy an endangered Species?

Moderator: Gil Hoffman, Jerusalem Post.
Rabbi Yuval Cherlow, Rabbi Prof. Daniel Sperber, Rebbetzin Chana Henkin, Rabbi Dr. Shaul Farber .

 

All Morning Long:

Kids' programs including: music, face painting, arts and crafts running 8:30-13:30 for ages 2-8.
Gourmet Kosher food and wine. Alternative Medicine and Meditation.

 

The Begin Heritage Center, 6 S.U Nahon street, Jerusalem

Directions:
By car: The Begin Center is located opposite the Cinematheque (Hebron St.), near Liberty Bell Park and the Khan Theater. Parking is free in the parking lot or in front of the Bell Park Hotel ,Mountain - Zion.
Public transportation: 18, 21, 7, 8, 74.
Link to map: http://www.begincenter.org.il/en/uploads/map%20english.jpg

 

 

להרשמה ותשלום לחצו כאן! Sorry but ran out of places. See you next convention.

For more registration contact information: send an email to neemaney@toravoda.org.il ,leave a message and

 we will call you back.

 

כנס בוקר באנגלית לבחינת מצבה של האורתודוכסיה המודרנית בארץ ובחו"ל.

לאור תהליכים רבים הפוקדים את הציונות הדתית בארץ ובחו"ל,הציבור הדתי אינו יכול להימנע מהשאלות: מה יהיה עתידה של האורתודוכסיה המודרנית? האם יש נסיגה או נסיקה? ובעיקר: מה יש לעשות? להיות פרו-אקטיבים או לתת לתהליכים לזרום? להתבדל מהציונות הדתית או דווקא לקחת אחריות ולהשפיע?

בכדי לדון בשאלות אלו ועוד, נקיים כנס מיוחד במינו, בעז"ה ביום חמישי בבוקר, ג' חול המועד פסח (1/4/10) במרכז בגין בירושלים.
בכנס, המאורגן ע"י תנועת נאמני תורה ועבודה יחד עם הארגון: Jewish Ideas and Ideals, יתארחו ארגונים שונים כמו מרכז הרצוג, קולך, הקיבוץ הדתי, ישיבת מעלה גלבוע, ממזרח שמש ועוד, יחד עם אישים כמו הרב דוד ביגמן, יונתן בן הרא"ש, הרב יהודה גלעד, הרבנית חנה הנקין, סוזן וייס, ד"ר נח חיות, הרב ד"ר שאול פרבר, הרב פרופ' דניאל שפרבר, הרב יובל שרלו ועוד. במהלך היום, אשר יתנהל ברובו בשפה האנגלית, ינסו המשתתפים לענות על השאלה מה ניתן לעשות ע"מ לשמר ולהגדיל את כוחה והשפעתה של האורתודוכסיה המודרנית בארץ ובחו"ל, האם ישנו עוד מכנה משותף בין המחנות המרכיבים את הציונות הדתית? האם הגיורים צריכים להיות האתגר המרכזי של האורתודוכסיה המודרנית? מה מטרת ה"שנה בארץ" לבני חו"ל? ועוד. שאלת השאלות בה יעסוק הפאנל: האם האורתודוכסיה המודרנית היא זן נכחד?- מה ניתן לעשות?

 

An article about it is in the Jerusalem Post: http://new.jpost.com/JewishWorld/JewishNews/Article.aspx?id=171822

 

___________________________________________________________________

עת לדרוש 37- בנושא "אמונת חכמים": העלון יחולק השבת ב - 4500 בתי כנסת ויביא את דבריהם של אביה הכהן, הרב יצחק בן דוד, מלכה פיטרקובסקי ועוד. לקריאה לחצו כאן. 

 

הודעה זו נשלחה ביום שישי בבוקר. חג שמח לכל בית ישראל!

Register for our Conference on the Future of Modern Orthodoxy

 

 

 

בוקר מיוחד לבחינת מצבה של האורתודכסיה המודרנית בארץ ובחו"ל.

תהליכים רבים הפוקדים את הציונות הדתית בארץ ובחו"ל, מעלים בפני כל אחד ואחת מאיתנו, את השאלה: מה יהיה עתידה של דרך התורה והעבודה. האם יש נסיגה או נסיקה? ובעיקר: מה יש לעשות? להיות פרו-אקטיבים או לתת לתהליכים לזרום? להתבדל מהציונות הדתית או דווקא לקחת אחריות ולהשפיע?

 בכדי לדון בשאלה אלו ועוד, נקיים כנס מיוחד במינו, בעז"ה ביום חמישי בבוקר, ג' חול המועד פסח (1/4/10) במרכז בגין בירושלים.
בכנס, המאורגן ע"י תנועת נאמני תורה ועבודה יחד עם הארגון: Jewish Ideas and Ideals, יתארחו ארגונים שונים כמו מרכז הרצוג, קולך, הקיבוץ הדתי, ישיבת מעלה גלבוע, ממזרח שמש ועוד, יחד עם אישים כמו הרב דוד ביגמן, הרב יהודה גלעד, הרבנית חנה הנקין, הרב ד"ר שאול פרבר, הרב פרופ' דניאל שפרבר, הרב יובל שרלו ועוד. במהלך היום, אשר יתנהל ברובו בשפה האנגלית, ינסו המשתתפים לענות על השאלה מה ניתן לעשות ע"מ לשמר ולהגדיל את כוחה והשפעתה של האורתודוכסיה המודרנית בארץ ובחו"ל. הכנס יתקיים באמצעות קבוצות דיון סביב נושאים כמו מצב מערכת החינוך הדתית, השפעתה של ה"שנה בארץ" לצעירי חו"ל, מקומה של האישה בעולם הדתי ועוד ויסתיים ברב שיח גדול בשאלה: "האם האורתודוכסיה המודרנית היא זן נכחד?- מה ניתן לעשות?". את רב השיח ינחה העיתונאי גיל הופמן מהעיתון ג'רוזלם פוסט.
כנס זה יפתח בתפילת שחרית חגיגית עם יהודה סולומון מלהקת "המושב" ויסתיים ב-13:00, ע"מ לאפשר למשתתפים לנצל את שאר היום לטיול לשמחת החג. 

לצד קבוצות הדיון יתקיימו גם טעימות יין וסדנאות יחודיות , מדיטציה, הגיגים על תקשורת יהודית, יהדות ואקולוגיה, יחסי רוח ונפש, פסטיבל אוכל יהודי ועוד . בואו להינות משילוב ייחודי של הרבה רוח וגם חומר!


עלות כניסה סמלית: 30 ₪. מספר המקומות מוגבל (בכנס הקודם ההרשמה נסגרה אחרי יומיים!)

דרכי הגעה:

ברכב פרטי: המוזיאון נמצא מול הסינמטק, בסמוך לגן הפעמון, משכנות שאננים ותיאטרון החאן. חניה חפשית בחניון גן הפעמון או מול מלון הר-ציון.
תחבורה ציבורית: 18, 21, 7, 8, 74.

מצ"ב קישור למפת הגעה: http://www.begincenter.org.il/uploads/map.jpg

 

להרשמה עכשיו לחצו כאן!

April 1st, 2010 8:00- 12:45 Thursday Morning Chol Hamoed Pesach

Groundbreaking Conference on the Future of Orthodoxy in Israel


 

Register Now!

more registration contact information: send an email to neemaney@toravoda.org.il or call o3-6072739, leave a message and we will call you back.


Schedule

 

8:00-9:30: Shacharit and Hallel with Yehuda Solomon, "Moshav"

Film and Panel

9:45- 11:30: "Mekudeshet": Screening of movie and discussion with Mavoi Satum and the Center for Women's Justice staff members.


9:45-10:30: parallel discussions
Is There a Common Ground in the National Religious Community? - Merkaz Yaacov Herzog
A Tradition of Social Responsibility - Memizrach Shemesh
Shana Ba'aretz: Flip In or Flip Out?- Yeshivat Maale Gilboa

10:45-11:30 parallel discussions
New Social Media and the Orthodox Community - Jewlicious
The Road from Bnei Akiva to a Life of Torah Va'Avodah- Hakibbutz Hadati
Conversion in Chaos- Is this the Great Challenge of Modern Orthodoxy?- Itim


11:45-1:30 Closing Panel: Is Modern Orthodoxy an endangered Species?

Moderator: Gil Hoffman, Jerusalem Post
Rabbi Yuval Cherlow, Rabbi Prof. Daniel Sperber, Rebbetzin Chana Henkin, Rabbi
Dr. Shaul Farber

All Morning Long:

Kids' programs including: music, face painting, arts and crafts running 8:30-1:30 for ages 2-8.
Gourmet Kosher food and wine

Alternative Medicine and Meditation

The Begin Heritage Center,
6 S.U Nahon street , Jerusalem .

Directions:
By car: The museum is located opposite the Cinematheque, near Liberty Bell Park and the Khan Theater. Parking is free in the parking lot or in front of the Bell Park Hotel ,Mountain - Zion.
Public transportation: 18, 21, 7, 8, 74.
Link to map: http://www.begincenter.org.il/en/uploads/map%20english.jpg

 

 

אנא העבירו לצעירים שרוצים לעשות: שבת, חוברת, חינוך, אירועים ועוד.

 

 1. בן/ת 18-20? מתי לאחרונה עשית משהו בשביל הציונות הדתית?

אם אכפת לך מהעולם הדתי שבו את/ה חי/ה,
אם את/ה מאמין/ה שהצעירים אחראים להשפיע על חייהם ועל החברה,
אם את/ה מודאג/ת מהיעלמותם של ערכי "תורה ועבודה" וממגמות קיצוניות בציבור הדתי-
מקומך איתנו!
פרוייקט "עת לעש-יה" מזמין אתכם להצטרף לשורותיו, להקים ולגבש קבוצה איכותית של צעירים שרוצים לפעול למען החברה הדתית בה הם חיים.

בתחילה ניפגש לשבת סמינריונית בנושא: "ההלכה האישית", בה נדון בחיים היהודיים שלנו, וננסה לבדוק האם ניתן לחיות כולנו על פי אותה ההלכה, ועדיין כל אחד ואחת למצוא בה את המקום המיוחד שלו, בתקווה ליצור את האפשרות שבמקום שנחיה עם ההלכה, נוכל לחיות את ההלכה. במקביל נתכנס לחשוב ולתכנן אלו דברים נצרכים לציבור הדתי של היום, ומה ביכולתנו ומחובתנו לעשות- ונצא לעבוד כבר במוצאי שבת!!!

בהשתתפות אנשי חינוך ואנשי עשיה:
הרב יצחק בן דוד,  הרב זאב קיציס, הגב' שולמית רוזנברג-קיציס, שמואל שטח, מנכ"ל נאמני תורה ועבודה, אלון שלו, רכז "עת לעש-יה".

מבצע- חבר מביא חברים! - 2 חברים נרשמו בזכותך? תקבל/י במתנה את החוברת הראשונה מסדרת "עצ"ה לדרך"- "אתחלתא דתקווה"- מאת הרב חיים נבון

שבת פרשת ויקרא, ד'-ה' בניסן, 19-20.03.2010 במכינה בגבעת שמואל.
לפרטים והרשמה: 0523819613 et.lasot@gmail.com ההרשמה כרוכה בתשלום סמלי של 50 שקלים.

 

 

2. חדש!!! אתחלתא דתקווה- חוברת ראשונה בסדרת עצ"ה לדרך. 

האם מדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה? אם לא, מהו ערכה הדתי, אם בכלל? האם המדינה היא אכזבה? האם עלי לשמור על חוקי המדינה, לשלם מיסים ולציית לחוקים? מה עושים כשיש סתירה בין ההלכה לחוקי המדינה?


על שאלות אלו ועוד מנסה הרב חיים נבון לענות בחוברת זו, העוסקת בשאלת מעמדה של המדינה מבחינה הגותית ובשאלת החובה ההלכתית לציית לחוקי המדינה ולפקודות הצבא. כל זאת מתוך מגמה בסיסית של נאמנות ואהדה כלפי המדינה, ובסגנון קולח ורהוט.

השבוע יצאה החוברת מבית הדפוס. הקדימו להזמין: לפרטים ולהזמנת חוברת "און ליין", לחצו כאן.

 

 

3. שמיניסטית? רוצה להגשים ולהיות קומונרית בתנועת נוער?

מתארגנת קבוצת שמיניסטיות אשר מעוניינות להגשים ולהיות קומונריות בשנה הבאה. ביום ראשון הקרוב, כ"ח אדר, 14/3 בבי"כ רמב"ן בירושלים, יתקיים מפגש מקדים יחד עם הרב דוד בן זזון, הרב בני לאו וקומונריות בעבר. לפרטים והרשמה, אנא השיבו למייל זה.

 

4. קול קורא לאנשי חינוך צעירים/ות בחינוך הדתי:  רוצים להזיז משהו בחינוך הדתי? לפרטים לחצו כאן!

 

5.  בית מדרש "דעה" שע"י בחורים מישיבת ההסדר בפ"ת, מתקיים יום עיון בנושא תקשורת ותורה, בא' ניסן. לפרטים לחצו כאן.

 

6. לפרטים על מפגש צעירות קולך, בבר אילן, כ"ד אשר. לחצו כאן.

 

 

 הודעות רגילות, לצעירים בנפשם:

 

1. גיליון 46 של כתב העת דעות יגיע לביתכם בימים אלו. למי מכם שלא חידש חברות/מנוי לשנה הבאה, לחצו כאן וחדשו דרך האינטרנט.

   תשלום זה מהווה תמיכה בפעילות הרבה של התנועה. היו שותפים!

 

2. לדוברי אנגלית: סמנו לכם את התאריך ביומן!

מה עתידה של האורתודוכסיה המודרנית?
Groundbreaking Conference on the Future of Orthodoxy
כנס מיוחד במינו יתקיים בעז"ה ביום חמישי, ג' חול המועד פסח (1/4/10) במרכז בגין בירושלים.
במהלך הכינוס אשר יתנהל ברובו בשפה האנגלית, ינסו המשתתפים לענות על השאלה מה ניתן לעשות ע"מ לשמר ולהגדיל את כוחה והשפעתה של האורתודוכסיה המודרנית בארץ ובחו"ל.
כנס זה יפתח בתפילת שחרית חגיגית עם יהודה סולומן מלהקת "המושב" ויסתיים ב-12:45, ע"מ לאפשר למשתתפים להספיק  גם יום טיול בירושלים.
בכנס, ישתתפו ארגונים ואישים רבים ומגוונים.
הכנס מאורגן ע"י תנועת נאמני תורה ועבודה יחד עם Jewish Ideas and Ideals.
עלות כניסה סמלית: 40 ₪, לפרטים והרשמה: neemaney@toravoda.org.il.

 

3. עת לדרוש 36 לקראת יום העגונה (למי שלא ראה בביה"כ בשבת שעברה). לחצו כאן.

 

4. כנס קולך זוטא, כ"ג אדר. לפרטים לחצו כאן.

 

5. שבת הגדול לציון 80 שנה לבני עקיבא. שני ארועים בהשתתפות: הרב דוד ביגמן, הרב יואל בן נון, יעקב עמידרור, אמילי עמרוסי, חנוך דאום, אלעזר שטרן. לפרטים לחצו כאן.

 

6. הפגנה נגד ההפרדה בתחבורה הציבורית. מוצ"ש הקרוב. לפרטים לחצו כאן!

 

7. דרושים/ות עו"ד- לצורך עזרה משפטית בנושא שירותי הדת, רבנות עיר מקומית ועוד, אנו זקוקים למשפטנית שיוכלו לסייע.

נודה לכם אם תשיבו למייל זה, השאירו שם וטלפון ונחזור אליכם.


יחד נעשה ונצליח!

רוצים להזיז משהו בחינוך הדתי?- קול קורא "עוברים לעשייתה" ועוד

1. תוכנית "עוברים לעשייתה" יוצאת לדרך! קול קורא לאנשי חינוך בחמ"ד.

זמני ההרשמה והגשת ההצעות התארכו במספר ימים נוספים.  לפרטים נוספים, לחצו כאן.

 

2. הדור החדש של תורה ועבודה נפגשים- אתם תהיו שם? 

פרוייקט "עת לעשות" שמח להזמין את הצעירים לשבת סמינריונית על
"ההלכה האישית".
בהשתתפות: הרב יצחק בן דוד , הרב זאב קיציס , הגב' שולמית רוזנברג-קיציס

 

מבצע- חבר מביא חברים!
4 חברים נרשמו בזכותך? תקבל/י במתנה את החוברת הראשונה מסדרת "עצ"ה לדרך"- "אתחלתא דתקווה"- מאת הרב חיים נבון.


שבת פרשת ויקרא, ד'-ה' בניסן, 19-20.03.2010 במכינה בגבעת שמואל.
לפרטים והרשמה: 0523819613 et.lasot@gmail.com ההרשמה כרוכה בתשלום סמלי של 50 שקלים.

 

3. חדש!!! אתחלתא דתקווה- חוברת ראשונה בסדרת עצ"ה לדרך.

בשבוע הקרוב תצאנה החוברות מבית הדפוס. הקדימו להזמין: לפרטים ולהזמנת חוברת "און ליין", לחצו כאן.

 

ושאר הודעות:

 

4. מחפשים היכן להתארח בשבת הגדול? - מחווה לציון שמונים שנה לבני עקיבא.

הרצאות, פאנלים ודיונים עם מיטב המרצים והמנהיגים המשקפים את הרבגוניות של החברה הדתית לאומית. לפרטים לחצו כאן.

 

5. פינת הקהילה:

ירושלים- לעצור את עזיבת המשפחות הצעירות. לפרטים על הכנס, לחצו כאן.

 

________________________________________________________________________

ולבסוף, על רקע ימים קשים אלו העוברים על הציונות הדתית, מצ"ב קישור למאמר של הרב יצחק בן דוד שנלקח מתוך החוברת על "אמונת חכמים" שתצא לאור בקרוב במסגרת מיזם "עצ"ה לדרך". למאמר "האם עוד אפשרית אמונת חכמים?" לחצו כאן.

עדיין מדבר עם עצמך באמבטיה? בואו להשפיע!

ודאי ראיתם את הדיון האחרון סביב בני עקיבא באירוע הזיכרון לשיירת הל"ה (ולאלו שלא- לחצו כאן).

קיטורים או מחאות אינם עוזרים. יש מה לעשות, לכל גיל:

 

לאן הולכת ההלכה 2, עונת ההרשמה לממ"ד, ועוד

 

1. לאור הצלחת הכנס הקודם! כנס שני בסדרה, "לאן הולכת ההלכה"- נותרו מס' מקומות בודדים בלבד!

כל שעליכם לעשות הוא להשיב אלינו במייל קצר עם מס' טלפון ואנו נתקשר אליכם. 

לפרטים נוספים, שמות המרצים, הנושאים ועוד, לחצו כאן.

בואו לכותל ביום ראשון, הזדמנות להכפלת תרומות, לאן הולכת ההלכה, ועוד

שלום לכולם

 

1. בואו להדליק נר שלישי בכותל- כי הכותל של כולנו!!!! 

על רקע "התחרדות" הכותל המערבי והדרת אוכלוסיות אחרות, חשוב שכולנו נפעל.

ביום א' הקרוב, כ"ו כסלו, ה-13 לדצמבר:

רב שיח על הכביסה המלוכלכת. הרשמה לשבת הפחד ממחשבה ועוד

1. מה עושים עם הכביסה המלוכלכת?

2. שבת עיון  "הפחד ממחשבה"- על חשיבה בתוך "הקו" ומחוצה לו בציונות הדתית.

3. לתנועתנו דרוש/ה טלפנ/ית. לגיוס משאבים ע"י פנייה למאגר חברים ותומכים.

4. בית מדרש רעים פותח את שנתו השישית.  

5. "ועמך" - מוקד צדק חברתי בחינוך הדתי

6.  פרוייקט חוברות ערכי הציונות הדתית לדור הבא.

7. גיליון 44 של כתב העת "דעות"

8. לפרטים על פרוייקט "נשות ירושלים מובילות שינוי"- ע"י ארגון "קולך" ו"ויצו".

לא לפתרון נקודתי בפתח תקווה. פרטים על ההפגנה

 הערה: קיימות אלפי כתובות דוא"ל במערכת השליחה של התנועה. מדובר במערכת מתוחכמת הפועלת לאורך זמן למניעת בעיות של דואר זבל ועוד.

לאור זאת, יתכן וחלק קטן מן הממוענים יקבלו את ההודעה באיחור.  ההודעה נשלחה ביום ראשון 30/8/09.

 

פתח תקווה זה כאן! בואו לעצרת מול הכנסת. חייבים!

  אם אינך מצליח/ה לקרוא הודעה זו לחץ/י כאן!

 

 ההפגנה תערך מול הכנסת בתוך גן הורדים (מעל המנורה). ההגעה למקום מאזור ביהמ"ש (ולא מהצד של הכנסת).

עדכונים, רב ראשי לירושלים, דרושים ועוד

24/08/09

1. עדכונים

2. פרוייקט חוברות לדור הבא

3. רב ראשי לעיר ירושלים-עצומה. 

4. דרוש/ה: סטודנט לתפקיד "רכז צוות צדק חברתי בחינוך הדתי"- לשנת תש"ע. 

5. ולבסוף: מזל טוב לחבר הנהלת התנועה, יותם ברום על היבחרו כיו"ר אגודת הסטודנטים של סמינר הקיבוצים! עלה והצלח בתפקידך!  

עכשיו הזמן לתרום לחוברות ערכי הציונות הדתית לדור הבא

 

פולמוסי הימים האחרונים מציבים תמרור נוסף הקורא לכולנו להתגייס עכשיו, למען שמירת ערכי הציונות הדתית בדור הבא.


נאמני תורה ועבודה יחד עם הקיבוץ הדתי פותחים במבצע הכנת חוברות תוכן חדשות שישמשו את הדור הבא.


מבין החוברות הראשונות:
היחס למדינת ישראל וכיבוד שלטון החוק /הרב חיים נבון
היחס להשכלה ולתרבות כללית / עדי והרב בני הולצמן
"אמונת חכמים" מול אחריות אישית / הרב יצחק בן דוד
קיום חברה מעורבת וצנועה בין בנים לבנות / הרב יובל שרלו בעריכת רן חורי

החוברות נמצאות בשלבי כתיבה, עיצוב והדפסה. לצורך הפצתן,
אנו זקוקים לתרומתך!
הפקת חוברת אחת, כולל כתיבה, דפוס והפצה: 25,000 ₪.  

מימון פרק אחד: 5000 ₪. מימון עמוד: 1000 ₪.   

עזרה לפרוייקט: 180 ש"ח.   

כל תרומה, הנצחה או הקדשת חוברת תתקבל בברכה!

 

אם 500 איש מבני הציונות הדתית יתנו כל אחד 180 ש"ח,  

הרי שהשגנו מימון לכל הפרוייקט!  אנא הפיצו לחבריכם!

לחץ כאן ותרום עכשיו  באופן מאובטח דרך האתר!

 

פרטים נוספים בקישור זה או אצל: שמואל שטח, 052-7731906

 

 

 

עת לדרוש החדש, הרשמו לכנס רב ראשי, הודעות

 

1.  "עת לדרוש" מתחדש. בשבת הקרובה ומעתה בכל שבוע תוכלו לראותו באתר התנועה, בבתי הכנסת וכן באינטרנט בתוך העלון :מקורי".

יישר כוח ליותם ברום ולרני חזון וייס ולשאר העוסקים במלאכה, על עבודתם הנפלאה והחשובה בעניין!

חשוב מאוד! דרושים פעילים בעניין רב בירושלים, מתרגמים ועוד.

בימים אלו ממש, בזכות פעילים מתנדבים של התנועה, הצלחנו לקדם נושא חשוב ביותר בתחום שירותי הדת.  פרטים על כך נודיע בהמשך.

חשוב מאוד! לפעול בעניין בחירת רב בירושלים, מתרגמים ועוד

 

 

1. דחוף!  לירושלמים: כל אחד יכול להשפיע על בחירת הרב ראשי לירושלים.

2. תרגום

3. דרוש מתנדב/ת לשעה בשבוע

4. הקו החם

 

עדכונים. קהילה. דרושים בבני עקיבא. בתי הדין. דעות ועוד

1. הנכם מוזמנים לערב דיון בנושא: "שבת אחים יחדיו?"
בני עקיבא לנוכח הגוונים השונים בציונות הדתית

הערב יתקיים ביום שני ט' סיוון (1 ביוני)

מדינת ישראל- מה נספר לילד? ערב התנועה במודיעין. אנא הפיצו

על רקע הדיון ב"דעות" 41, בשאלה האם חובשי הכיפות הסרוגות הם ציונים על-תנאי?

תנועת נאמני תורה ועבודה שמחה להזמין את הציבור הרחב לערב שיתקיים אי"ה ביום שלישי י"א אייר תשס"ט , 5/5/09 ,

בישיבת בני עקיבא במודיעין, רחוב ראובן 4, מודיעין.

מבקשי אלוקים. תרומה ללא תשלום. לוביזם. פעילים. אירועים שונים.

"אלוהים בתרבות הישראלית". שבת התנועה בתקשורת.

איך לתרום כסף לתנועה מבלי לשלם אגורה?

לוביזם ותקשורת 

דרושים פעילים

חידוש חברות ותרומה לתנועה

אירועים שונים.

פסח כשר ושמח לכל חברי התנועה!

דרושים פעילים. לוז שבת הגדול. הערב על חומרות. ועוד

שבת הגדול

ערב על חומרות והידורים

תקשורת ולוביזם

דרושים פעילים

יום העגונה

דרושים בחינוך

ערב בנושא יחסה של הציונות הדתית למדינת ישראל

חידוש חברות ותרומה לתנועה

אירועי אדר - ניסן

1.  שבת הגדול

2.  ערב לקראת ניקיונות פסח

עבד ה' הוא לבדו חופשי? ערב לקראת ניקיונות פסח בשיתוף הקהילה הדתית לאומית במזכרת בתיה

מרכז יעקב הרצוג, נאמני תורה ועבודה והקהילה הדתית לאומית במזכרת בתיה

מזמינים את הקהל לערב בנושא:

ערב עיון על חומרות, במזכרת בתיה

מרכז יעקב הרצוג, נאמני תורה ועבודה והקהילה הדתית לאומית במזכרת בתיה
מזמינים את הקהל לערב בנושא:

 

"עבד ה' הוא לבדו חופשי"?
 

הזמנה לשבת עיון בשבת הגדול. דרוש/ה רכז/ת למשרד

 

שלום לכולם,

1. שבת עיון של התנועה

2. דרוש/ה רכז/ת משרד לתנועה

חדשות התנועה. דרושים בחינוך. דרושים פעילים.

 

 

שלום לכולם,

1. הערכות התנועה בתקופת הבחירות

2. דרוש/ה פעיל/ה לקראת בחירת רב ראשי לעיר ירושלים

3. פרויקט קבוצת מנהיגות חינוכית

4. בימים אלה עובד "מוקד צדק חברתי בחינוך הדתי"

5. חידוש חברות ותרומה לתנועה

6. דרושים בחינוך

ערב על בני עקיבא, דרושים מתנדבים 11/12/2008

חברים יקרים שלום רב

א. עזרה טכנית לקראת הערב

ב. הנכם מוזמנים לשלוח אלינו מאמרים/חומר/סיפורים בעניין.

ג. לתנועת נאמני תורה ועבודה דרוש/ה רכז/ת משרד

ד. אנא הפיצו שוב לכל חבריכם

 

מוקד צדק בחינוך, בית מדרש רעים 2008/12/01

 

לחברי התנועה שלום,


1.     
הודעה חשובה עם חקיקת חוק התקשורת!

2.      מוקד צדק בחינוך-  מכתב מרכזת המוקד.

3.      חידוש חברות לשנת 2009-

4.      בית מדרש רעים

5.      מודעה שנתבקשנו להעביר

סיירת החינוך,שבת בראשית,ערב "ועמך כולם צדיקים" 2008/10/07

שלום רב לכל החברים

1. סיירת החינוך

2. שבת בראשית

3. הדים על ערב "ועמך כולם צדיקים"

4. "ותשובה ותפילה וצדקה..."

שבת בראשית,חוברת "חברה מעורבת לכתחילה",הקהל, 2008/09/16

לחברי התנועה שלום רב

עוד לפני קיום הערב ביום רביעי, הוא הספיק ליצור הדים רבים בקרב הורים, מנהיגים, אנשי חינוך בכירים ובתקשורת. חשוב לנו ביותר כי כל אחת ואחד מכם יגיע!

שבת בראשית, אתר קולך,ועמך כולם צדיקים 2008/09/10

לחברי התנועה שלום רב

 

בימים אלו אנו עסוקים מאוד לקראת הכנס הקרוב ביום רביעי הבא. נשמח לראות כל אחד ואחת מכם. זהו נושא חשוב ומשמעותי ביותר. כולנו חייבים להרתם לצורך חיזוק החינוך הממלכתי דתי וכנגד תופעות של בדלנות ואי שיויון.פרטים לאחר ההודעות הבאות.

 

עת לדרוש ועדכוני הופעה בתקשורת 2008/05/01

חברות וחברים יקרים שלום רב

1. מצ"ב עת לדרוש 17. מאמרו של שרגא בר און התפרסם גם .YNETב-
יישר כוח לכל העוסקים במלאכה, חברי המערכת ובראשם רוני חזון-וייס.

2. לרגל יום השואה- ניתן להשיג את "מדרשי צלמוות"- הגדה ליום השואה בהוצאת
התנועה בשיתוף מכון הרטמן ובית שלום עליכם. מחיר כולל משלוח: 20 ₪. שתי הגדות

דרושים מתנדבים 13/4/2008

לכבוד אנשי צוות החינוך של התנועה

כמה עדכונים קצרים. נשמח לקבל רעיונות, מאמרים לפרסום והערות.   

 

חוג בית בנושא הפרדה בחינוך היסודי, הודעות, ועוד

 

1. הנכם מוזמנים לחוג בית שיתקיים אי"ה בגבעת שמואל בנושא: הפרדה בין בנים לבנות:

אם אינכם רואים את המודעה לחצו כאן!

הרשמו באמצעות השבה לדוא"ל: neemaney@toravoda.org.il

 

בואו לשבת הגדול באריאל- עם אנשי חינוך מהשטח. מלגה, עובדים, זוגיות ועוד

אם אינך רואה מכתב זה לחצ/י כאן 

 

1. יום שני בערב: "המירוץ לזוגיות". כרטיסים בקופות היכל התרבות במודיעין- 08-9377330.

 

 

___________________________________________________________-

שבת הגדול באריאל, המירוץ לזוגיות, עד 120, תחבורה בשבת וסגולות לפורים

 אם אינך רואה את המכתב, לחצ/י כאן.

 

1. שבת הגדול באריאל, עם אנשי חינוך מהשטח, בנושא: "העוד אפשר לחנך למקף?". הקדימו להרשם!

 

בובה של משפחה, מלגות בנגב, התפנו חדרים, שבת הגדול ועוד.

 אם אינך רואה לחצ/י כאן

1. סטודנטים דתיים בבן גוריון? הנכם מוזמנים להציע מועמדות לקבלת מלגה.

הדרת נשים- אז מה עכשיו? ערב עיון. ועל הגיור ועוד

 אם אינך רואה את העלון, לחץ/י כאן.



1. אחרי שסיימנו להתווכח, הנכם מוזמנים לערב עיון, בשיתוף מרכז ברודט, בנושא: "והדרת פני אישה".

מחר: מסע 2 לצעירים- על גיור. והדרת פני אישה? ועוד

 אם אינך רואה את העלון לחצ/י כאן

1. לצעירים- מסע שני בעקבות הגיור. 

את מי ראוי לגייר? איך עלינו להתייחס למתגיירים חילונים מבחינה הלכתית? מבחינה ערכית? מדוע קורה פעמים כה רבות שהמתגיירים מנתקים קשר עם המשפחות המאמצות? ומה ניתן לעשות כדי למנוע זאת?

במוצ"ש הבא: הורות דתית בעידן הפייסבוק. ושוב על הקרן החדשה

 אם אינך מצליח לקרוא את המכתב- לחצו כאן!

רוצים לחנך את הילדים לתורה ומצוות, מידות וערכים, אבל מתמודדים עם אתגרי היום יום?


הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, שר המדע והטכנולוגיה.

לא נקיי הדעת! ערב עצמאות: מאמינים במדינה ומתפקדים למפלגות. ועוד

אם אינך מצליח/ה לקרוא לחצ/י כאן 

ערב יום העצמאות ה-64 של מדינת ישראל, כולנו רוצים לקחת אחריות ולדאוג לעתידה. אלא שהמקום האמיתי בו מתקבלות מרבית ההחלטות הוא בפוליטיקה. אין ברירה אלא להיכנס ולהשפיע. הבחירות מתקרבות ובימים אלו נערכות המפלגות השונות לקראת הבחירות הבאות. אם התפקדת לאחת המפלגות, תוכל להשפיע על מי יבחר בהן ומה יהיה מצען. חברי מפלגה משפיעים פי 34 מאשר השפעתו של כל אזרח רגיל.

שירותי הדת בישראל- יש פיתרון!

אם אינך רואה את העלון לחצ/י כאן

צוות "אור חדש" של התנועה, שוקד בימים אלו, פרט אחרי פרט, ע"מ להביא למהפכה בשירותי הדת.

 

הצעת נאמני תורה ועבודה לבנייה מחדש של שירותי הדת בישראל:


אנו מציעים להפוך את שירותי הדת בישראל, הנתפסים כמסו

הילד לא רוצה להתפלל. מה עושים?

 אם אינך רואה עלון זה לחצ/י כאן

את הקבוצה תעביר יעל זיוון (.M.A) יועצת חינוכית, מנחת הורים, זוגות ומשפחות – מרכז אמונה לייעוץ וטיפול במשפחה (ת"א והמרכז).

נפתחות קבוצות בירושלים, ת"א וגבעת שמואל. המפגשים יתקיימו בימי ב' או ג' בערב.

 

 

צעירים. מעגלי לימוד במאהלים. סמינר הכשרה למדרשת תורה ועבודה ועוד

אם אינכם רואים את העלון, לחצו כאן.


1. מאמין בצדק חברתי, אבל לא בטוח שזאת כוונת המחאה?        


                    
רוצה להיות חלק מהובלה של שינוי, אבל לא מתחבר/ת לכל מה שקורה שם?
מרגיש שאתה מפספס משהו גדול?
מרגישה שיש לך מה להגיד, ושאת רוצה גם לשמוע?

"עת לעשיה" - פרויקט הצעירים של נאמני תורה ועבודה מזמין אותך ל"מעגלים של שינוי" שינדדו בין המאהלים השונים ברחבי הארץ ויציעו דיון, לימוד וברור בסוגיות של צדק חברתי מתוך המקורות. בואו להיות שותפים לשינוי, בואו להשפיע וללמוד.

לו"ז המעגל הנודד -
יום ראשון, יד' אב, במאהל המחאה בבאר שבע החל מהשעה 17:00, בהשתתפות הרב אלקנה שרלו מירוחם.


יום שלישי, טז' אב, במאהל המחאה בתל אביב החל מהשעה 17:00, בהשתתפות הרב דוד ואריאלה ביגמן.


יום חמישי, יח' אב, במאהל המחאה המרכזי בחיפה החל מהשעה 17:00, נעדכן בהמשך בנוגע למשתתפים.

נשמח לשמוע מכם הצעות, רעיונות, הארות והערות.
וכמובן שנשמח מאד לראותכם במעגלים! מומלץ לאשר הגעה ע"י השבה למכתב זה או בפייסבוק.


לפרטים:  אפרת 050-9296360, et.laasiya@gmail.com
וחפשו אותנו בפייסבוק "עת לעשיה"!


עשו לנו "אהבתי"!


_________________________________________________


 


2. את/ה בוגר צבא/שירות לאומי? מאמינ/ה בערכי תורה ועבודה? מעוניינ/ת להפיץ אותם הלאה - זו המודעה בשבילך! 


בואו להיות מדריכים במדרשה המתחדשת של נאמני תורה ועבודה והקיבוץ הדתי!


   


קורס הכשרת מדריכים יתקיים אי"ה בקיבוץ לביא בתאריכים יב'- טו' אלול, 11-14/9/2011. מיום ראשון בשעה 10:00 ועד יום רביעי בשעה 17:00.


 


להלן תוכנית הקורס:


יום א': הלכה ומודרנה, אמונת חכמים, חברה מעורבת צנועה


בהשתתפות: הרב יהודה גלעד, רחל קרן, הרב חיים נבון, הרב אביה הכהן.


יום ב:' לאומיות ויהדות, יהדות ודמוקרטיה, דתיות בעידן הנוכחי ועוד.


בהשתתפות: אמנון שפירא, אפרת שפירא רוזנברג, הרב דוד ביגמן, יואב שורק.


יום ג': הדרכה טובה. בהנחייתו של חיליק אברג'יל, התפתחות הציונות הדתית- סקירה של יוחנן בן יעקב.


יום ד': סוציאליזם דתי, תורה ועבודה, שוק העבודה הישראלי.


בהשתתפות: הרב מאיר רובינשטיין, הרב אילעאי עופרן ורותי סיני.


 


הקורס כולל כלכלה מלאה לכל משתתפי הקורס,


דמי השתתפות 50 ש"ח- יוחזרו לכל משתתף בסמינר הראשון בו ידריך.


 


ע"מ להשתתף בקורס, יש למלא את הטופס המצ"ב למכתב זה ולהחזירו בצירוף קורות חיים, בדואר ל: מדרשת תורה ועבודה, תנועת הקיבוץ הדתי, דובנוב 7, ת.ד. 40015 תל אביב, מיקוד 64732 או בפקס לידי "מדרשת תורה ועבודה": 03-6957039, או בדוא"ל: omri202@gmail.com או כהשבה למכתב זה. 


 


__________________________________________________


 


3. עיון ודיון באתר. "תנועת נאמני תורה ועבודה -מהיכן ולאן".


עיינו בתכתובת מאמרים חלקם מדעות 50, בין ד"ר אביעזר וייס, ד"ר משה מאיר, רבקה רוזנר, ד"ר מאיר רוט ועוד והוסיפו את דעתכם. ניתן להגיב באתר.


 


4. פינת השותפות
החוברת "חברה שלמה" העוסקת בנושא החברה המעורבת לכתחילה, הצליחה לעורר הד גדול בקרב הנוער הדתי בישראל. לשמחתנו, מרבית החוברות אזלו ואנו מחפשים בדחיפות אחר תורם להדפסת החוברות הבאות. כמו כן, בשיתוף Jewish Ideas and Ideals הוחלט על תרגום החוברת והפצתה באנגלית לצורך בני נוער ברחבי העולם היהודי.
כמו כן, בימים אלו, אנו עסוקים בסיום כתיבת החוברת הרביעית בנושא היחס לשאינו יהודי וכן בכתיבת חוברת חמישית בנושא היחס ללימודי חול (לכבודו של ד"ר יחזקאל כהן). גם כאן, החלק הקשה הוא מציאת המימון לשם כך ונודה לכל קוראינו על עזרה בעניין- הן באמצעות תרומה ישירה והן באמצעות עזרה במציאת תורמים. החוברת מתאימה ביותר להנצחה.


לדרכים שונות לתרומה לחצו כאן, או השאירו הודעה ב-03-6072739 ונחזור אליכם. או השיבו למייל זה.


 


5. הופיע גיליון 52 של כתב העת "דעות".


בימים האחרונים נשלח לביתכם גיליון 52 של כתב העת דעות. במידה והוא לא הגיע לביתכם, אנא צרו איתנו קשר באמצעות השבה למכתב זה או ע"י השארת הודעה ב-03-6072739.


 


6. לפחות 6 דרכים לתרום/י לפעילות נאמני תורה ועבודה! לחצו כאן!


משרתים ומאמינים במדינה, מזכרות לבר מצווה ועוד

 אם אינך רואה את העלון, לחץ/י כאן

לכבוד יום העצמאות אנו חוזרים מעט אחורה ומביאים חומרים שיצאו בעבר אך אקטואלים מתמיד:


לחייל הדתי- תוכנית הכנה לקראת השירות הצבאי.

חדש!!! החוברת על סמכות חכמים ואחריות אישית, ריכשו עכשיו, והודעות

 

 

החוברת השנייה במיזם "עצ"ה לדרך"- הנחלת ערכי הציונות הדתית לדור הבא:
 

מהו היחס בין סמכותם של פוסקי ההלכה לבין חירותו של היחיד?

חמישי הקרוב, על רקע המחלוקות, בואו לאוהל הידברות, ושונות.

1. ביום של מחלוקות על רקע מצעד הגאווה בירושלים, בואו לאוהל הידברות:

אוהל לימוד ודיון: ...ובליבה חומה? על הפרהסיה הציבורית הירושלמית.
יום חמישי, 29/7/10, י"ח אב, בשעה 18:15 ברחבה שמול בית המשפט העליון בירושלים.
שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש, יהודה מימרן, מנכ"ל רשת "מורשה", רחל עזריה, חברת מועצת העיר ירושלים, הרב אריה שטרן, מועמד הציונות הדתית לרבנות ירושלים, מנחה: תרזה פרנקל, חברת הנהלת נאמני תורה ועבודה


מומלץ להרשם מראש ע"י השבה למייל זה.

 

 

 2. דרושה תרומה/הנצחה לחוברת השלישית בסדרת "עצ"ה לדרך"- הנחלת ערכי הציונות הדתית לדור הבא.

בשבועות הקרובים תצא לאור החוברת השניה בסדרה. לצורך הוצאת החוברת השלישית יש צורך בתרומה. עלות הפקת החוברת כולל עיצובה, הדפסתה והפצתה באלפי עותקים: 35,000 ש"ח. המעוניין/ת לתרום- נא להשיב למייל זה.

 

3. רוצים להשפיע מהבית? התחברו לרשתות החברתיות של התנועה:

פייסבוק        טוויטר        דה-מארקר-קפה

 

4. הודעה חשובה להורים (תזכורת שנייה לקראת שנה"ל הבעל"ט) :

 

בשלוש השנים האחרונות עסקה התנועה רבות בפעילות למען חיזוק החינוך הממ"ד.

הפעילות כללה עשייה ציבורית, תקשורתית, לוביסטית ועזרה מקומית.


בשנים האחרונות חל כרסום זוחל במערכת החינוך הציבורי ובערכי החינוך הדתי.
ע"מ לסייע לנו לחזק את בתי הספר הממ"ד וכדי למנוע פגיעה בדמותם, לחזק את המערכת הציבורית ולמנוע אי שיוויון ואפליה בחלוקת משאבים, אנו מבקשים שכל הורה או ועד הורים יוודא כי:


1. בית הספר של ילדיו מקבל את אותו מספר שעות כמו בתי ספר אחרים בסביבתו.
2. מספר התלמידים בכל כיתה דומה למספר התלמידים בבתי הספר המקבילים הסמוכים.
3. אם מתבצע תהליך של הפרדה/עירוב בנים ובנות, הוא נעשה באופן שקוף, בתאום ובהתייעצות עם ההורים.
4. מספר שעות לימודי החול או לימודי הקודש, נשאר יציב ולא חל בו פיחות.
5. אין בתוך בית הספר היסודי כיתות בעלות עדיפות (תורנית/מדעית וכדומה).
6. בית הספר אינו מקיים סינונים מכל סוג שהוא ובפועל יש בו אינטגרציה.
7. אין תקנונים פנימיים כגון קודי צניעות מחמירים וכדומה העלולים להוביל להדרת אוכלוסיות בתוך המגזר הדתי.
8. בית הספר אינו גובה תשלומים נוספים מעל הקבוע בחוק (ראו מטה).


אם קיים שוני בין אחד הסעיפים לבין הנעשה בבית הספר של ילדכם, אנא פנו אלינו עוד היום ע"י השבה למייל זה.

המידע הנ"ל נדרש לנו ע"מ לחזק את המערכת ולהתריע בפניה במקרה של ליקויים שעלולים לקרות.

 

 

5.  כמה הודעות נוספות:

 

א. מחר, יום שלישי, מיצג והפגנה על רקע הדיון בבג"ץ בשאלת קווי ההפרדה. לפרטים, לחצו כאן.

 

ב. בית מדרש רשות הרבים- נותרו מקומות אחרונים!

 

ג. קופירייטר/ית? מעצב/ת? תחרות "דרוש לוגו"- למרק"ם - רשת הקהילות המעורבות.

 

עמנו-אל? בואו למשמרת מחאה בראשון הקרוב בבוקר. והודעות שונות

1. ביום ראשון הקרוב,  בשמונה בבוקר יגיעו לביהמ"ש העליון האסירים מעמנואל. במקום צפויים להיות רבים מתומכיהם הרואים במעשיהם "קידוש השם".

כתנועה דתית החרדה לדמותה של תורת ישראל, אנו מבקשים להעמיד במקום משמרת מחאה, שתמחה כנגד חילול השם הנורא שגורמים חסידי סלונים ותומכיהם.

Rss
כל הזכויות שמורות לנאמני תורה ועבודה | נבנה על ידי DevArt | עיצוב hayasheffer