בג”ץ לדיינים:מדוע פסלתם את גיורי דרוקמן?

 

 

 

שופטי בג"ץ, שדנו בעתירה נגד פסילת גיורי הרב חיים דרוקמן, הוציאו צו על תנאי הדורש מבית הדין הרבני להסביר האם בסמכותו לבטל גיורים. השופטים אף הורו להסיר מרשימת פסולי החיתון את הנשים העותרות, שבית הדין הטיל ספק ביהדותן

בג"ץ הוציא הבוקר (יום ב’) צו על תנאי לבית הדין הרבני, המורה לו להשיב תוך 90 יום מדוע ביטל את הגיורים של הרב חיים דרוקמן. שופטי בג"ץ התייחסו בדרישה זו לשני המקרים שהובאו בפניהם בעתירה. מעבר לכך, השופטים קבעו כי בית הדין הרבני יסביר אם יש בידיו הסמכות לבטל גיורים שנעשו על-ידי דרוקמן – כפי שנקבע בפסק דין מ-2008, שהשליך על מעמדם של אלפים.

שופטי בג"ץ אף הרחיבו צו ביניים כך שהעותרות – שבית הדין הטיל ספק ביהדותן – יימחקו מרשימת פסולי הנישואין עד למתן פסק דין בעניינן.

שורת הדין:

בהרכב השופטים שדן בעתירה עמדו נשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית בייניש והשופטים איילה פרוקצ’ה ואליקים רובינשטיין. השופטת ביניש אמרה כי בהתייחסות המדינה לתיק עולה כי גם הפרקליטות לא חולקת על כך שהיו פגמים מהותיים בנושא הפרטי של העותרות, אך השאלה היא מהי עמדת המדינה בנושא הכללי, שהוא פסילת הגיורים הגורפת. נציגת המדינה, עו"ד עינב גולומב, אמרה כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שפסקי הדין הספציפיים לעותרות צריכים להתבטל בגלל פגמים משמעותיים, אולם לגבי עמדת המקרו – מדובר בשאלה עקרונית ומורכבת, שהמדינה מעדיפה שלא להתערב בה.

במהלך הדיון רמזו השופטים כי בפסק הדין הם כן יידרשו לשאלה המערכתית לגבי גיורי הרב דרוקמן ולגבי סמכות בית הדין הרבני לפסול גיורים.

"אין מערערין לאחר הגיור"
נציג בית הדין הרבני, עו"ד שמעון יעקובי, אמר במהלך הדיון כי לדעתו העניין המדובר אינו שאלה שבית המשפט העליון צריך להתעסק בו: "ענייני הגיור כפופים רק לדין הדתי, כפי שמתפרשים על פי אנשי הלכה ולבית המשפט העליון אין את הכלים להתמודד עם שאלות אלו". יעקובי הוסיף ואמר כי בית המשפט העליון גם מקפיד שלא להתעסק בענייני ההלכה.

עורך דינן של העותרות, אביעד הכהן, טען בבית המשפט כי בהחלטת בית הדין הרבני יש משום "פגיעה בכללי הצדק הטבעי".

לאחר הדיון אמרה ל-ynet עו"ד סוזן ממרכז צדק לנשים, המייצגת את העותרות: "זהו תיק מאוד פשוט. ברגע שיש תעודת המרה של בית דין לגיור אי אפשר לפקפק בו. לא חשבתי שזה תיק מסובך. אני מקווה שבית המשפט ידון מנקודת מבט רחבה בבעיה זו ומקווה שבית המשפט יעשה צדק בעניין".

תנועת נאמני תורה ועבודה בירכה על הסרת הנשים העותרות מרשימת פסולי החיתון ועל ההצו הדורש מהדיינים לתת הסבר לפסיקתם. התנועה קראה לשר המשפטים ולרבנים הראשיים "להסיק את המסקנות נגד הדיינים החתומים על פסק הדין ולהדיחם מתפקידם".

הרב אנדי סאקס, מזכיר כנסת הרבניים המסורתיים ומנהל הלשכה לשירותי דת של התנועה המסורתית: "’מזל’ שאנו חיים במדינה דמוקרטית, בה יש בית משפט היכול להציל את האזרחים מתכתיבים של גורמים השואפים לממסד תיאוקרטי. כל מי שלומד הלכה יודע שרוב הפוסקים טוענים ש’אין ערעור לאחר הגיור’. פעולות בתי הדין הרבניים, אשר אינם מייצגים נאמנה את ההלכה ורוח המסורת היהודית, יוצרים כתם על הממסד הדתי והיהדות בכלל".

סערת הגיור
בפברואר 2008 פסק בית הדין הרבני הגדול, בראשות הדיינים הרב אברהם שרמן, הרב חגי איזירר והרב אברהם שינפלד, כי הגיורים שביצע הרב חיים דרוקמן יחד עם הרב יוסף אביאור, בשבתם בבית הדין המיוחד לגיור במרכז שפירא "פסולים ובטלים, משום שבהיעדר בית דין כשר – הגיור לא תקף".

פסיקת בית הדין עסקה ברחל (שם בדוי), שגוירה על-ידי הרב דרקומן 15 שנה קודם לכן (ומגדלת שלושה ילדים). בית הדין הטיל ספק ביהדותה ובדיון שנערך חרגו הדיינים מהתיק והטילו ספק

גם בכשרות הגיורים האחרים שנערכו בעשור האחרון על-ידי הרבנים דרוקמן ואביאור.

רחל וילדיה עדיין רשומים במשרד הפנים כיהודים, ולבית הדין הרבני אין סמכות לשנות זאת – אך סירובו להשיא אותם ולהכיר בהם כיהודים כשרים, הופך את הגיורים לכמעט חסרי משמעות. וכך הם פני הדברים לגבי אלפי מתגיירים נוספים.

העותרים לבג"ץ היום – ארגוון "מרכז צדק לנשים, רחל וישה נוספת שיהדותן הוטלה בפסק, וארגונים נוספים – דרשו מבית המשפט לחייב את בתי הדין הרבניים להכיר בכל גיור שנרשם במערך הגיור הממלכתי ובמשרד הפנים, וכן להורות לרשמי הנישואים בלשכות הרבנות המקומיות להשיא כל מתגייר שמופיע בפניהם מבלי לפקפק בגיור או להכריז על האיש כפסול חיתון.