בואו לגור בבאר שבע

 

 

לפרטים: http://kehilatbeerot.org/      [email protected] , [email protected]

אורי נוב 054-556008, רוית (לדוברי אנגלית): 050-2717500

 

כתבה שפורסמה על הקהילה במקור ראשון (לקריאה היכנסו לידיעה):

בס"ד שבט תשע"א, מקור ראשון, אלישיב רייכנר
להתראות שיקגו, שלום נגב.


מי אמר שהציונות נגמרה?. בשקט בשקט, הרחק מעין התקשורת, זלגו להם יהודים אמריקנים לבירת הנגב, והקימו שם גרעין מעניין. קחו למשל את רווית גרינברג, שגדלה בצפון ניו יורק אבל התאהבה בישראל כבר בילדותה כשהגיעה למספר שנים לארץ במסגרת עבודתו של אביה. לאחר שסיימה לימודים לתואר ראשון בארה"ב היא החליטה, כסטודנטית ציונית פעילה בקמפוס, לעלות ארצה. בארץ היא התגוררה תחילה בירושלים אבל לאחר כשנתיים החליטה שכדי להיות ישראלית היא צריכה לצאת מאזור המרכז. "הרגשתי שלחיות בירושלים עם כל העולים הרבים שיש בה, זה להיות באמריקה שבארץ, ולמרות שיש בזה משהו נוח, רציתי לצאת מהבועה". גרינברג החליטה ללמוד לתואר שני באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, והתגוררה בעיר במשך שנתיים. במהלך שהותה בארץ היא הכירה את גבריאל שהגיע משיקגו לארץ לשירות צבאי של מתנדבי חו"ל. השניים החליטו להינשא, ומכיוון שגבריאל נאלץ לחזור לארה"ב לאחר שירותו הצבאי, החליטו השניים להתגורר מספר שנים בשיקגו.
בחיפושם אחר קהילה אורתודוכסית ליברלית הם הגיעו לקהילת "אנשי שלום בני ישראל". בדצמבר 2007 עזבה רווית את באר שבע והצטרפה לגבריאל שכבר המתין לה בשיקגו. בשבת הראשונה שלהם בקהילה, ניגש אליהם בסיום התפילה הרב אשר לופטין, רב הקהילה. "הוא שאל מהיכן הגענו וכששמע שלמדתי בבאר שבע הוא מיד שאל האם אהיה מוכנה לחזור לנגב. עניתי שכן….". בשיחתם הקצרה עם הרב לופטין התברר לרווית ובעלה שארבעה חודשים קודם לכן, בקיץ 2007, קיבל הרב החלטה דרמאטית לעזוב את קהילתו, לעלות ארצה ולהקים קהילה של עולים מארה"ב בישוב חדש בנגב.
הרעיון להתיישב בנגב נולד אצל הרב אשר לופטין, מהרבנים האורתודוכסים הבולטים ביהדות ארה"ב, בעקבות הכרות עם אנשי 'תנועת אור משימות לאומיות' הפועלת ליישוב הנגב והגליל. אנשי אור סיפרו לרב לופטין על הישוב כרמית שאמור לקום כעשרים קילומטרים צפונית לבאר שבע והציעו לו ליישב את המקום בעולים אמריקאים. הרב לופטין אימץ את הרעיון והחל להסתובב ברחבי ארה"ב ולגייס עולים פוטנציאלים שיצטרפו אליו למשימה הציונית. היעד שהציב לעצמו היה לעלות ארצה בקיץ 2011, כשיסתיים חוזה ההעסקה שלו עם קהילתו, אך מאז השתנו התוכניות.
תהליכי הקמת הישוב החדש התנהלו בעצלתיים ובמקביל הגיעו הרב לופטין ואנשיו למסקנה שכדי להבטיח התערות מהירה יותר בישראל, כדאי להם להקים את קהילתם בבאר שבע ולא בישוב חדש שעלול להיות מנותק מהחברה הישראלית וליצור 'בועה' אמריקאית נוספת. במקביל, הרב לופטין נאלץ לדחות מעט את עליית משפחתו לאחר שבתו בת השבע חלתה בסרטן והחלה בטיפולים. אך למרות השינויים והעיכובים חלום קהילת האמריקאים בנגב החל לקרום עור וגידים.
לפני שלושה חודשים חזרו רווית וגבריאל לישראל היישר לבאר שבע, ויחד עם עולים נוספים וישראלים ותיקים ייסדו בעיר קהילה חדשה המונה כבר קרוב לארבעים איש. בחודשיים האחרונים קיימו חברי הקהילה מספר שבתות משותפות שהוקדשו לגיבוש ולליבון מטרות הקהילה. לפני כחודש נכח באחת מאותן שבתות גם הרב לופטין שהגיע מארה"ב במיוחד כדי לחזק את התגבשות הקהילה.

אנדי ואמילי כ"ץ חברים גם הם בקהילה החדשה. אנדי עלה ארצה בשנת 1999 מסן פרנסיסקו כדי ללמוד בישיבה. אמילי עלתה שנה אחריו, הם הכירו בארץ והחליטו להינשא. לאחר שלמדו במסגרות אקדמאיות המכשירות מחנכים לשליחות חינוכית בארה"ב, הם ירדו למספר שנים לארה"ב מתוך מגמה לחזור ארצה לאחר שיפרעו את חובם. בקיץ 2009 כשהגיעו לישראל לביקור לקראת עלייה הם סיירו ברחבי הארץ כדי לחפש קהילה כלבבם. "ביקרנו במודיעין, בזיכרון יעקב, בגוש עציון ובירושלים, כי בכל המקומות הללו היו לנו חברים אמריקאים, אבל בסופו של דבר החלטנו לחפש מקום אחר, שייתן לנו הזדמנות להיות חלוצים. לא חשבנו שנמשיך לעסוק בחינוך אבל רצינו שבחיים הפרטיים שלנו נשפיע על הסביבה בה נגור ולא שנבחר מקום רק מטעמי נוחות". חברים אמריקאים שיש להם בני משפחה בשיקגו סיפרו לאנדי ואמילי על הקהילה שהרב לופטין מתכנן להקים בנגב, והשניים החליטו להצטרף. בקיץ האחרון הם עלו ארצה עם שלושת ילדיהם והתיישבו בשכונת רמב"ם בבאר שבע. אנדי החל ללמוד לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון ואמילי שילדה לפני מספר חודשים החלה לעבוד לאחרונה ביחסי ציבור של עמותת נשות הכותל. אנדי מרוצה מהעובדה שהקהילה הוקמה בבאר שבע ולא בכרמית. "כמי שבא מסן פרנסיסקו אני יכול להעיד שקהילה בעיר אטרקטיבית יותר למי שבא מערים ולא מפרברים. יש הרבה יתרונות למגורים בעיר".
ליסי דרדזי ילידת שיקגו הגיעה לבאר שבע עוד לפני שנולדה הקהילה החדשה. מגיל 12 קינן בה החלום לעלות ארצה והיא הגשימה אותו לאחר סיום תואר ראשון בארה"ב, כשהתקבלה ללימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון. "היה לי חלום ציוני לא לרוץ ישר לירושלים ולהיות חלק מבועה אמריקאית, אלא להקים משהו אחר, חדש, וליישב את הנגב. במקביל רציתי ללמוד רפואה ושמעתי דברים טובים על הפקולטה לרפואה בבאר שבע כך שהכול השתלב לי ביחד". לפני שנתיים וחצי הגיעה ליסי לבאר שבע ושכרה בה דירה ברחוב מצדה, לא הרחק מהאוניברסיטה. בני משפחתה בשיקגו סיפרו לה על תוכניותיו של הרב לופטין, וכך היא התוודעה לקהילה החדשה והצטרפה אליה.

מכיוון שאחת ממטרותיה של הקהילה החדשה היא להתחבר לחברה הישראלית, היה חשוב לרווית, אנדי ליסי וחבריהם, שקהילתם תכלול גם ישראלים ותיקים. קשר שנוצר בין הרב לופטין לתנועת 'נאמני תורה ועבודה' הוליד שיתוף פעולה בין העולים לישראלים. בשנים האחרונות פועלים 'אנשי תורה ועבודה' בניסיון לייסד קהילות דתיות ליברליות בפריפריה, שיהוו כתובת עבור משפחות המעוניינות להיות חלק מקהילה עירונית, אך אינן מוצאות את מקומן במסגרת הגרעינים התורניים. צביון קהילתו של הרב לופטין התאים לרוחם של 'נאמני תורה ועבודה' וכך מצאו את דרכם לקהילה המתהווה גם זוגות של ישראלים ותיקים כמו אורי ותמר נוב. משפחת נוב הגיעה בקיץ האחרון לבאר שבע מהעיר מודיעין. אורי לומד לדוקטורט בביוכימיה באוניברסיטה, ותמר עובדת כפיזיותרפיסטית בישוב עומר. "במודיעין היינו פעילים בבית הכנסת האורתודוכסי השיתופי 'דרכי נעם', מספר אורי, "והיינו גם בקשר עם תנועת נאמני תורה ועבודה. כשהחלטנו לעבור לבאר שבע בררנו בתנועה אם יש בעיר קהילה צעירה חוץ מהגרעין התורני. קהילת הסטודנטים שיש כאן לא התאימה לנו מבחינת הגיל. מנכ"ל התנועה שמואל שטח חיבר אותנו לרווית וכך הצטרפנו לקהילה. החיבור לאמריקאים היה טבעי עבורנו כי גם במודיעין התגוררנו באזור שהיה בו אחוז גבוה של אמריקאים. אחד הדברים שמייחדים עולים אמריקאים שבאים לארץ ולא הולכים לקהילה סגורה, הוא הרצון ליצור קהילה אינטגרטיבית של עולים וותיקים. במודיעין היינו חלק מקהילה מאוד הומוגנית ודווקא כאן יש חיבור יותר מעניין, שמאפשר ליצור קהילה שיש בה כל מיני מוקדים".
אז אתה ה'ישראלי מחמד' של הקהילה?
"ממש לא. יש עוד ישראלים חוץ מאתנו וזה מפתיע לגלות שגם אנשים שגרים בבאר שבע זמן רב מתעניינים בקהילה החדשה. לקחנו על עצמנו – כזוג ישראלי שכבר השתייך במקום אחר לקהילה דומה מבחינה אידיאולוגית – להפיץ את העובדה שיש בבאר שבע קהילה כזו. אין לנו שום דבר נגד קהילות אחרות בעיר. כל אחד יכול למצוא את מקומו, אבל חשוב לנו שידעו שיש עוד מקומות בארץ חוץ מגבעת שמואל, רעננה, וירושלים שאפשר למצוא בהם קהילה צעירה, פתוחה, דינמית, אידיאליסטית, עם חיים ועם עבודה. מה שהגרעין התורני עושה בבאר שבע זה יפה מאוד, אבל צריך שיהיו עוד קהילות בעיר כדי שאנשים נוספים יתחברו".
החיבור בין האמריקאים לישראלים בקהילה דורש כמובן הקפדה על שפה משותפת במובן הפשוט של המילה. רווית מספרת שבשלבים הראשונים היא כתבה את הודעות הדואר האלקטרוני לחברי הקהילה באנגלית בלבד עד שתמר נוב הסבירה לה שצריך לכתוב את ההודעות גם בעברית והציעה את עצמה כמתרגמת. "אנחנו יודעים לקרוא אנגלית ברמה טובה", מסביר אורי, "אבל עדיין, כשישראלי רואה מייל ארוך באנגלית הוא אומר לעצמו אין לי כוח לקרוא את כל זה…". "אני משתדלת לדבר בעברית", אומרת רווית, "למרות שזה לא תמיד נוח לי. בכלל, בבאר שבע אי אפשר לשמור על הבועה האמריקאית, וזה טוב. באנו רק לפני חודשיים וכבר אנחנו מרגישים התקדמות משמעותית בעברית שלנו".
גם אנדי כ"ץ מסכים שבבאר שבע קשה מאוד להסתדר עם אנגלית בלבד, וליסי, שכבר נמצאת שנתיים בעיר מוסיפה בחיוך שצריך לדעת גם קצת רוסית…
אחד המאפיינים של הקהילה החדשה הוא קיומם של מניינים שוויוניים או שיתופיים שבהם גם הנשים נוטלות חלק בהובלת התפילה. מדובר במניין אורתודוכסי שבו קיימת מחיצה המפרידה בין עזרות הנשים והגברים. הנשים משתתפות בקריאת התורה ובאמירת דברי תורה, וגם משמשות כשליחות ציבור למעט בתפילות שנאמרים בהן דברים של קדושה. "היה ברור לנו שהמניין יהיה שיתופי", אומרת תמר נוב. "עם החו"לניקים זה היה מאוד טבעי. מבחינתי, מדובר באידיאולוגיה לא פמיניסטית אלא משפחתית. אני מגיעה לתפילה עם שתי בנותיי ובמניין כזה מתאפשר לכולנו להיות חלק מהתפילה". נוב רואה בקהילה המתהווה חלק ממגמה כלל דתית. "יש תנועת מטוטלת בציבור הדתי לאומי. מול המגמה הדתית התורנית שמתחזקת יש גם ציבור גדול שמזדהה עם הדרך שלנו וגם אם הוא לא מתפלל כך, הוא לא שולל את הדרך הזאת".
בהיבט החינוכי, לבני הזוג נוב חשוב לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממלכתיים דתיים של באר שבע כחלק מחיזוק בתי הספר הממ"דיים אבל האמריקאים מדווחים שחלק מבני הקהילה שולחים את ילדיהם למוסדות חינוך פרטיים.
חברי הקהילה מתגוררים בשכונות ה' וט' בבאר שבע. את התכנסויותיהם הם מקיימים בינתיים בבית יציב, אכסניית נוער ומרכז לימודי הנמצא בבעלות קרן סאקט"א רש"י ועיריית באר שבע. ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ שמלווה את הקהילה החדשה העניק לחבריה את האפשרות לקיים במקום מנייני תפילה פעמיים בחודש. בשבת האחרונה שהתקיימה לאחרונה בנוכחות הרב לופטין קיימו חברי הקהילה מלבד תפילות משותפות גם לימוד, סיור בעיר ודיון במוצאי השבת על חזון הקהילה. "התחלנו לגבש את החזון", מספר אנדי כ"ץ, "ולצורך כך הגדרנו שלושה מעגלים של ערכים ומטרות. במעגל הראשון נמצאים הערכים: משפחה, רוחניות וחסד. במעגל השני חינוך, ציונות, והעיר באר שבע, ובמעגל השלישי המשכיות, קירבה ושוויוניות. בשלב ראשון חשובים לנו הערכים שבמעגל הראשון, ובמיוחד המשפחתיות. אנחנו רוצים להיות קהילה שמתפקדת כמו משפחה, שיש בה קשרים אחד עם השני שאינם תלויים ברמת הדתיות. זה חשוב במיוחד אצלנו, כשלחלק מהעולים אין משפחה בארץ וגם לישראלים אין משפחה באזור, כך שאנחנו הקהילה מהווים עבורם משפחה. אגב, אשכנזים בדרך כלל לא רואים את הקהילה כמשפחה שמקבלת את כולם. אני רואה יותר דווקא את הציבור הספרדי כמודל בעניין הזה, של קהילה כמשפחה".
היכן מתבטא החיבור שלכם לבאר שבע?
רווית: "כפרטים יש לנו המון קשר באמצעות מוסדות החינוך של הילדים, מקומות העבודה, וקשרים חברתיים שונים. החיבור לבאר שבע מתבטא גם בכך שחשוב לנו לדבר בעברית. בנוסף, אנחנו יוצרים קשר עם המוסדות בעיר כדי שידעו שאנחנו פה ורוצים להיות חלק ולפעול. היום למשל הייתי בקשר עם העירייה כדי שיספקו לי עוד פרוספקטים של העיר בשפה האנגלית. אנשים רבים ביקרו והתעניינו ונגמרו לי כל הפרוספקטים…".
אנדי: ברור לנו שאנחנו נמצאים בבאר שבע ואנחנו רוצים שגם ותיקים יצטרפו אלינו. אני רוצה שהקהילה הזאת תהיה גשר שמאפשר לאנשים לבוא ממרכז הארץ לבאר שבע ולאנשים מחו"ל לעלות לארץ. צריך גם לזכור שיש כאלו שרוצים להיות חלוצים ויש גם כאלו שלא רוצים להיות חלוצים, אלא רק לחיות בקהילה נוחה. תמיד הגל השני של האנשים מחפש יותר נוחות ופחות חלוציות. יהיו אנשים שיבואו בגלל התמיכה הקהילתית אבל בהמשך יתחילו לפעול גם כלפי חוץ".
כרגע, הרב לופטין מוגדר כרב שלכם?
רווית: "באופן אישי אני ובעלי רואים אותו כרב שלנו אבל הוא נתן לנו את ברכתו לסדר פה את הדברים לפי ראות עינינו. הוא לא מוגדר כרב הקהילה וגם לא מבקש להחליט עבורנו. הוא יותר מייעץ כי זה הסגנון שלו גם בקהילה. בעבר הוא כתב מכתב לקהילה בו הוא אמר שהחזון שלו הוא שאנשים יהיו עצמאיים. את הקשר שלו אלינו הוא ביטא כרצון "להצטרף לקהילה" ולא כרצון להנהיג אותה. אני מאמינה שכשהרב לופטין יצטרף אלינו לאחר שבתו תחלים, זה יביא להצטרפות של הרבה משפחות. יש השפעה לכך שרב כמוהו מגיע לארץ".

רווית מדווחת שבשבוע הבא מגיעה משפחה משיקגו לבדוק את הקהילה. משפחת נוספת אמורה להגיע בחודש הקרוב ושלוש משפחות נוספות משיקגו כבר ביקשו למצוא להם דירות לאירוח בקיץ הקרוב כדי שיוכלו לבקר ולהתרשם.

 

 

 

______________________________________________________________________________

שבתון הפתיחה:

העברת הודעה: שבתון קהילה חדשה בבאר שבע!
שבת פרשת שמות, דצמבר 24 15:00 -דצמבר 25 22:00 .
"שבת של לימוד ודיון על אפיוניה של קהילה ברת קיימא – דינמית, שביכולתנו לבנות יחדיו, ותיקים ועולים . תפילה -במניין אורתודוקסי שוויוני.
בואו ניפגש כדי להכיר את המעוניינים/ות ואת באר שבע שלא הכרנו קודם. יחד ננסה לגלות מהן המטרות האישיות והכלליות שלנו וכיצד ניצור קשר בינינו דרך פעולות חברתיות, תרבותיות ואינטלקטואליות.
אנו מאמינים כי על ידי יצירת הקהילה שלנו בנגב ובבאר שבע, נוכל לקחת חלק בצמיחה של האזור ונשתתף בעתידה המזהיר".

השבתון מסובסד ועלותו 70 ש"ח למבוגר. השתתפות הילדים ללא תשלום.
לפרטים,והרשמה, ניתן ליצור קשר עם רוית גרינברג, [email protected] ,050-271-7500