בעניין חינוך מעורב בבית ספר יסודי / הרב דוד ביגמן

 

כשהייתי צעיר לימים הייתי מוטרד מהניסוח של הטור ושל השולחן ערוך: “צריך אדם להתרחק מן הנשים מאד מאד” (אבן העזר סימן כא). שאלתי את ראש הישיבה הרב אהרן סולוביצ’יק אם “הלכה” זו אוסרת השתתפות בפעילות של בתנועת בני עקיבא המעורבת. הוא ענה בתקיפות רבה כי אין בכך כל איסור. מיד הבנתי שדברים אלו של הטור והשו”ע אינם הלכה פסוקה, אלא עצה טובה למנוע תקלות, כמו דברי מוסר נוספים שמופיעים בטור. לכן, דברים אלה ראויים לתשומת לבנו אך יישומם הראוי תלוי מאוד בהקשר של זמן ומקום. אמנם, תשובה זו ניתנה בהקשר של תנועת נוער, אך מכיון שבית ספר הוא מסגרת יותר נוקשה ומושגחת, נראה פשוט שאין איסור גם בבית ספר מעורב. עמדה זו של מו”ר הרב אהרן סולוביצ’יק כנראה הייתה משותפת גם לאחיו הבכור הגרי”ד סולביצ’יק, וידוע שיזם הקמת בית ספר מעורב בבוסטון.

גם בתשובתו המפורסמת של הרב עוזיאל (משפטי עוזיאל ד, חושן משפט סימן ו), כאשר הוא דן בשאלה של מוסדות ציבור מעורבים, הוא טען בתוקף שאין איסור הלכתי בדבר, ולא עלה בדעתו כלל לאסור מצד האמירה של הטור “צריך אדם להתרחק מהנשים”; וזו ראיה שאף הוא חשב שאין אלו אלא דברי מוסר ועצה טובה.

אולם האם יש העדפה למסגרת נפרדת שלכאורה מקיימת את לשון הטור כפשוטה? נראה שהעניין תלוי בזמן ובמקום. כלשון מו”ר הרב אריה לייב באקסט, אין חומרא ללא קולא בהלכה כי לכל דבר יש מחיר; כל קולא באה על ידי חומרא בעניין אחר, וכל חומרא מצריכה קולא בעניין אחר. לכן השאלה  של אופי בית הספר המקומי תלויה באופי של הקהילה שאותו משרת המוסד ומה מתאים לילדי המקום.

אך דברי מוסר של הטור והשו”ע ודאי יש להם משמעות עבורנו, ויש מקום לשאול מה המקום הנכון ליישמם בחברה שלנו. נראה פשוט שהיישום שלהם בימינו דומה ליישום שהיה בזמנם, כאשר חברה מעורבת במובנה המודרני לא הייתה נפוצה. האמירה של הטור לגבי התרחקות מנשים היא אמירה שנאמרה ליחיד, שיזהר מיצירת קשר שעלול להביא לעבירה או להרהור עבירה (וכן עולה מלשונו בהמשך הסימן). לכן, המקום העיקרי של יישום הדרכה זו איננו בהקשרים של מפגשים ציבוריים, אלא דווקא במפגשים יותר אינטימיים שיכולים להוביל לעבירה או להרהור עבירה. לפיכך, צריך להיזהר מאוד בעבודה משותפת של יחידים במקום שיש התייחדות בין גברים לנשים, אף אם באופן טכני אין שם ‘ייחוד’ על פי ההלכה. ואנן סהדי שבכינוסים של גברים ונשים לשם שמים יש מעט תקלות, לעומת תקלות רבות שקורות בהתייחדות של גבר ואשה.

לסיכום, אין כל איסור בקיום בית ספר מעורב לבנים ולבנות (כמובן, תוך שמירה על כללי ההלכה). נראה שאין בית ספר אידיאלי ויש להכריע על פי שיקולים חינוכיים ועל פי הקשרים תרבותיים וחברתיים בכל מקום. בשולי הדברים אעיר, כי נגד הטוענים שבתי ספר מעורבים נוסדו בדיעבד, יש לטעון כי בציבורים מסוימים בית ספר כזה משמש דווקא פתרון לכתחילה. בקהילות שמחנכות את ילדיהן להשתלב בחברה מסביבם, דווקא חינוך מעורב, ובייחוד בבית הספר היסודי, עשוי להועיל לילדים שילמדו כיצד להתנהל באופן ראוי בחברה המעורבת, בהתאם להדרכת רבותינו, ובכללם הטור והשו”ע.

 

הרב דוד ביגמן, ראש ישיבת מעלה גלבוע ושותף בחבר הנאמנים של תנועת נאמני תורה ועבודה

פורסם באתר כיפה