"בתי הספר הממלכתיים דתיים קטנים מדי והדבר פוגע ביכולתם ללמד מדעים"

כך עולה ממחקר חדש של תנועת "נאמני תורה ועבודה"  מנהל מחקר ומדיניות החינוך בתנועה, אריאל פינקלשטיין אומר בשיחה לאתר הידען כי אין סיכוי שיתאפשר איחוד בין בתי ספר לבנים ולבנות, אך אפשר לאמץ מודלים אחרים ובהם לימוד מרחוק ומודל של מרכז לימוד מדעים משותף

מחקר חדש של תנועת "נאמני תורה ועבודה" מגלה ממצאים מפתיעים בנוגע ללימודי המדעים בחינוך הממלכתי-דתי. על פי המחקר, שנכתב על ידי מנהל מחקר ומדיניות החינוך בתנועה, אריאל פינקלשטיין, תלמידי החמ"ד ממעטים להעמיק במקצועות מדעיים בגילאי התיכון.

"בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים לא קיימים הבדלים משמעותיים בהישגים במדעים בין תלמידי החינוך הממלכתי לתלמידי החינוך הממלכתי דתי (חמ"ד). למרות זאת, בחטיבה העליונה מתגלים שני פערים משמעותיים בין תלמידי החמ"ד לחינוך הממלכתי:

ראשית, שיעור תלמידי החמ"ד המעמיק במקצועות המדעים בחטיבה העליונה הנו נמוך בהרבה מאשר בחינוך הממלכתי ובמגזר הערבי, כאשר התופעה בולטת בעיקר במקצועות המדעיים המובהקים והקשים ביותר: פיזיקה וכימיה.

שנית, שיעור תלמידי החמ"ד בעלי שתי בגרויות מדעיות ושיעור הזכאים בחמ"ד לתעודה מדעית טכנולוגית איכותית הינו נמוך ביותר על אף ששיעור הזכאים לתעודת בגרות בחמ"ד הוא הגבוה ביותר.

מחקר זה מצביע על שני גורמים מרכזיים לבעיות אלו:

1. גודל בית הספר: בתי הספר בחטיבה העליונה בחמ"ד קטנים באופן משמעותי מאשר בתי הספר בחינוך הממלכתי: הדבר מוביל לכך שאחוז בתי הספר בחטיבה העליונה חמ"ד שבהם מתאפשר לתלמידים ללמוד מקצועות מדעיים הינו נמוך מאוד. הדבר בולט במיוחד במקצועות כדוגמת פיזיקה וכימיה שלשם לימודם יש צורך במעבדות ובציוד יקר ערך, שלא משתלם להחזיק עבור קבוצת תלמידים קטנה.

2. הצבת רף נמוך לבנות: אחוז הבנות המעמיק במקצועות מדעיים בחמ"ד בחטיבה העליונה נמוך מהאחוז המקביל בחינוך הממלכתי ובמגזר הערבי. בדומה לכך, אחוז הבנות בעלות תעודה מדעית טכנולוגית איכותית בחמ"ד אפסי והוא נמוך בהרבה הן מהאחוז המקביל בקרב הבנים בחמ"ד והן מהאחוז המקביל בקרב הבנות בחינוך הממלכתי ובמגזר הערבי. חולשה זאת של הבנות לעומת הבנים בחמ"ד ולעומת הבנות בשאר מערכת החינוך בישראל מפתיעה מאוד על רקע העובדה שאחוז הזכאות לבגרות בקרב תלמידות החמ"ד הוא הגבוה ביותר במדינה, ועל רקע העובדה שלעומת החינוך הממלכתי שבו הישגי הבנות במדעים בכיתות ח' נמוכים מהישגי הבנים, בחמ"ד הישגי הבנות במדעים בכיתות ח' דווקא גבוהים מהישגי הבנים.

למרות שהפוטנציאל בקרב תלמידות החמ"ד הוא גבוה מאוד אין כמעט הכוונה של הבנות ללימודים מדעיים. הדבר נובע ככל הנראה מתפיסה דתית-מסורתית שמציבה רף נמוך עבור הבנות ומסתפקת במקצועות קלים יותר מאשר מקצועות מדעיים. בנוסף, נראה שתפיסה זו סבורה שהמקצועות המדעיים הם מקצועות ריאליים ולכן הם תואמים הרבה יותר את האופי הגברי לעומת האופי הנשי המתאים יותר למקצועות הומאניים.

בתשובה לשאלת אתר הידען האם בתי הספר נפרדים לבנים ולבנות וואלי זו הסיבה לקוטנם, ענה אריאל פינקלשטיין, עורך המחקר:
"רוב מוחלט של המוסדות העל-יסודיים בחינוך הדתי הם מוסדות נפרדים לגמרי. יש מוסדות עבור בנים ויש מוסדות עבור בנות. למרות זאת, לפני כמה שנים קם בית ספר בעיר שהם, בהתאם למה שהצעת, שבו יש בית ספר אחד עם שני שערים, והבנים והבנות נמצאים לעתים גם ביחד. קשה לי להאמין שכיום זה יכול להפוך למודל רציני ברמה ארצית. אגב, הטענה שהמוסדות הם קטנים בגלל ההפרדה לא לגמרי מקובלת עלי. ברור שלהפרדה יש חלק בזה, אבל רק חלק. לדעתי, המוסדות קטנים בעיקר בגלל שההורים מעוניינים ביחס אישי, ובגלל שהציבור הדתי אוהב להתפצל על כל קוצו של יוד. במחקר נפרד שנפרסם בקרוב העוסק בשכר הלימוד בחינוך הדתי נעסוק בשאלה זאת בפירוט. "

האם תשקלו שיתוף פעולה עם חמד"ע?
"עד המייל שלך לא שמעתי על עמותה זאת. קראתי עכשיו באינטרנט והמודל שלה הוא למעשה מודל שאני ממליץ עליו במחקר. לגבי שיתוף פעולה, אנחנו לא גוף שקובע מדיניות בפועל, אבל אני חושב שכדאי להציע את זה למינהל החמ"ד."
האם יש מגבלה כלשהי על תכני הלימוד (בתחום הביולוגיה או האסטרופיסיקה לדוגמה)?
פינקלשטיין: "עד כמה שאני יודע אין מגבלה ממשית על חומר לימודי בתחומי המדעים בחינוך הדתי בתיכונים. בסופו של דבר, ניגשים בדיוק לאותה הבגרות. "

מה קורה בדרך מהיסודי לתיכון שגורם לילדים לאבד עניין במדע?
פינקלשטיין: "זאת שאלה טובה כמובן. לדעתי ילדים דתיים מתעניינים בלימודי מדעים לפחות כמו ילדים חילונים. אם המוסדות יאפשרו להם אותם, ויעודדו אותם למצוינות ולא לבינוניות, אני לא רואה סיבה שכמות התלמידים הדתיים שלומדים לימודים מדעיים תהיה נמוכה יותר".

בדו"ח עצמו, ממליץ פינקלשטיין לטפל בסוגיית גודל בתי הספר: תופעה זה קשורה גם לעלות הגבוהה של בתי הספר בחטיבות העליונות בחמ"ד, נושא שנייחד לו בקרוב מחקר עצמאי. אנו סבורים שבטווח הארוך יש להפעיל תמריצים לאיחוד בתי ספר ולמעט בפתיחת בתי ספר קטנים, ולכל הפחות, יש להציב בפני ההורים את ההשלכות והעלויות של פתיחת בתי ספר קטנים.

בטווח הקצר אנו ממליצים על עידוד וקידום של שתי תכניות שמשרד החינוך מפעיל כבר כיום, שיכולות לצמצם את ההשלכה של בתי הספר הקטנים על לימודי המדעים בחטיבה העליונה בחמ"ד:

א. מגמות על אזוריות: פתיחה של מגמות מדעיות על אזוריות עבור תלמידי החמ"ד. מספר בתי ספר באותו אזור יכולים לפתוח מגמה מדעית משותפת שבה ילמדו תלמידים מכמה בתי ספר שונים. הדבר מצריך כמובן שיתוף פעולה הדוק בין בתי ספר, אך תכנית זו מופעלת כבר מספר שנים בירושלים ונראה שהדבר אינו כה מורכב.

ב. תיכון וירטואלי: בשנת הלימודים התשע"ג החל לפעול מיזם התיכון הווירטואלי, פרי שיתוף פעולה בין משרד החינוך ומטח, עם כ-100 תלמידים בשש כיתות. המיזם התמקד במקצועות המתמטיקה והפיזיקה, והוא מאפשר לתלמידים בבתי ספר שאינם מסוגלים לפתוח את המגמות הללו – אם בשל מחסור במורים ואם בשל מספר תלמידים קטן – לגשת לבחינות הבגרות בהיקף של 5 יחידות לימוד.

אנו ממליצים לבחון את השימוש במיזם זה כדי לקדם את לימודי המדעים בחמ"ד ולאפשר פתיחה של מגמות מדעיות באמצעות לימוד וירטואלי.

לימודי המדעים לבנות: בתחום זה השינוי הנדרש איננו טכני אלא תרבותי. כיום, כאשר נשים דתיות רבות משולבות בתפקידים משמעותיים בחברה הישראלית, אין כל סיבה שאחוז הבנות המעמיקות בלימודי המדעים בחטיבה העליונה בחמ"ד לא יעלה. 

 

לכתבה המקורית באתר "הידען"