הסדר שכזה: קובעים את חוקי המשחק

 

 

 

 

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4087031,00.html

 

ראשי ישיבות ההסדר פשוט לא מבינים מדוע הצבא מקשה על תלמידיהם לצאת למסלולי פיקוד. בני דורון היה זבוב על הקיר בחדרו של ראש ישיבה מפורסמת, בראיון קבלה (דמיוני, דמיוני) של מועמד לישיבת הסד

26.06.11

“אני רואה שלמדת באחת הישיבות התיכוניות הטובות בארץ, הציון שלך בבגרות בגמרא בהחלט מרשים, והמחנך שלך אומר שאתה בחור שקדן, רציני וחריף במיוחד. לאור זאת, אני שמח לבשר לך שהחלטנו לקבל אותך לישיבתנו. נשמח לראות אותך לומד בבית מדרשנו במהלך השנים הקרובות”.

“תודה רבה, כבוד הרב, מאוד מחמיא להתקבל לישיבה. אני רואה חשיבות רבה בלימוד בישיבת הסדר, ומאמין שלימוד תורה בצורה הטובה ביותר, היא תרומה חשובה לעם ישראל”.

“יישר כוח, אנו זקוקים כאן לתלמידים בעלי מוטיבציה גבוהה ותחושת שליחות כפי שיש לך. מי ייתן וישיבתנו תתברך בעוד בחורים כמוך. אתה מוזמן להודיע למזכירות בחוץ שהתקבלת, ולקרוא בבקשה לבא בתור”.

“רק רגע, כבוד הרב, יש משהו קטן שברצוני לדבר עליו”.

“בבקשה, מה העניין?”

“החל מגיל צעיר אני משחק כדורסל, לא במגרש השכונתי עם החבר’ה – אלא בצורה מקצועית. מאזדעה

כיתה ד’ אני משקיע כמה שעות בכל יום באימונים אינטנסיביים, וכשעליתי לחטיבת הביניים, התחלתי לשחק בקבוצת הנוער של הפועל ירושלים. המאמן אמר לי שהוא צופה לי עתיד מזהיר, ושהוא מאמין שאם אמשיך להתמיד ולהשקיע, אוכל להצטרף בעתיד לסגל הבוגרים. לפני מספר ימים אף קיבלתי זימון לנבחרת הנוער של ישראל, וממה שהבנתי, אני מיועד להיות שחקן חמישייה באליפות אירופה שתתקיים בקיץ הבא”.

“יפה מאוד, אני שמח לראות שאתה מוכן לוותר על כל זה, למען הערכים שבהם אתה מאמין”.

“אז זהו, שאני לא בדיוק רוצה לוותר. אני רוצה למצוא את הדרך לשלב בין הישיבה לכדורסל”.

“הלימוד בישיבה הוא מאוד תובעני. אני לא רואה מתי תוכל להמשיך להתאמן במהלך שנותיך בישיבה”.

“התייעצתי עם מאמן הכושר של הקבוצה. הוא אמר שאם אקח שנת הפסקה מכדורסל מקצועי, הדבר אמנם יעצור את ההתקדמות שלי, אך לא יפגע בי בצורה משמעותית, וניתן יהיה להחזיר אותי לכושר משחק תוך זמן קצר”.

“כפי שידוע לך, מסלול ישיבת ההסדר הוא חמש שנים, ולא שנה אחת”.

“אני יודע, ולכן אשמח מאוד לבוא לשבת באוהלה של תורה, אך לשנה אחת בלבד. למרות שהייתי מאוד רוצה, לא אוכל להישאר להמשך המסלול, מפני שאינני מעוניין לוותר על הכדורסל. מה גם שללבוש את מדי נבחרת ישראל ולהוביל אותה בהתמודדויות מול הגויים, נראה לי גם תרומה משמעותית למדינה, ואפילו סוג של שליחות”.

“האמת היא שיש משהו בדבריך. אתה יודע מה? אני מאמין שתוכל להיות תלמיד מצוין, ולכן אני מאשר לך באופן חריג לבוא לשנת לימודים אחת בלבד, ומקווה שגם בתקופה הקצרה הזו תספיק לתרום לישיבתנו בלמדנותך ופלפולך”.

“תודה רבה, כבוד הרב. אתה יכול לסמוך עלי שאהיה מהתלמידים המצטיינים ואשב בבית המדרש מנץ החמה ועד שיסגרו את האורות. יש לי רק עוד בקשה קטנה. אני יודע שיש בישיבה קבוצה מצומצמת של תלמידים מצטיינים שנבחרים בקפידה ולומדים בחברותא עם ראש הישיבה, בכבודו ובעצמו. אני חושב שהנתונים שלי מדברים בעד עצמם, ואני מעוניין להצטרף לקבוצה הזו. כשאני עושה משהו, אני עושה זאת בצורה הטובה ביותר. אם אינני יכול לעשות זאת בדרך הטובה ביותר – אני מעדיף שלא לעשות זאת בכלל”.

“קבוצה זו מורכבת מתלמידים בעלי פוטנציאל להישאר בישיבה ולשמש כר”מים. יש בה מקום למעט מאוד תלמידים, ואנו מעדיפים להשקיע בתלמידים לטווח ארוך שרוצים להיות ר”מים, ושמוכנים להישאר בישיבה גם לאחר שיסיימו את מסלול ההסדר. אני מוכן לחרוג לפנים משורת הדין, ולאפשר לך להשתלב בקבוצת המצטיינים גם אם לא

תרצה להישאר בישיבה מעבר למסלול ההסדר, אך אעשה זאת רק בתנאי שתישאר במסלול, ותשמש כרב במהלך השנתיים האחרונות במסלול”.

“כפי שכבר אמרתי, אינני מוכן לוותר על הכדורסל, ולכן לא אוכל לעשות זאת. אני מוכן להתגמש ולהישאר בישיבה, ולשמש כר”מ אך ורק לזמן אלול של השנה הבאה, אך לא מעבר לכך”.

“בחור צעיר, הייתי מאוד שמח לראות אותך לומד בישיבתנו, אך יש גבול. אתה צריך להחליט האם באמת לימוד התורה חשוב לך כפי שתיארת. במידה וכן, בוא לישיבה ותלמד לפי הכללים שחלים על כולם. אם זה לא מספיק חשוב לך, שיהיה בהצלחה עם הכדורסל. עכשיו תסלח לי בבקשה, אני חייב לענות לשיחה הזו, זה מאכ”א. הם לא מוכנים להוציא חיילים מהישיבה לפיקוד, אם הם לא נשארים בצבא לשלוש שנים, ולא מאפשרים לתלמידים להתקבל ליחידות המיוחדות אם הם לא מוותרים על מסלול ההסדר. אני פשוט לא מבין מה הבעיה שלהם”.