למחקר בתי ספר יסודיים דתיים- נתוני 2016 לחצו כאן 

נתונים ראשוניים על ממדי טיפוח ואקלים של בת ספר

מחקרו של אריאל פינקלשטיין, היחס בין אקלים חברתי והפרדה מגדרית בחינוך היסודי הממלכתי דתי. סקר  את הבדלי האקלים החברתי בין כיתות נפרדות וכיתות מעורבות בבתי הספר היסודיים בחמ"ד בחמישה מדדים שונים, על סמך שאלונים שמילאו אלפי תלמידי כיתות ה' וכיתות ו' במבחני המיצ"ב שנערכו בשנים תש"ע ותשע"א.

"… המדד שבו נמצאו הפערים המשמעותיים ביותר הנו מדד הבודק את התחושה הכללית של התלמידים כלפי בית הספר. ציון המדד מהווה את אחוז התלמידים בבית הספר שהעידו על אהבתם את בית הספר ועל חוסר רצונם לעבור לבית ספר אחר.

הציון הממוצע בבתי ספר שבהם הכיתות מעורבות עמד על 74.33, ואילו בבתי הספר בהם הכיתות נפרדות עמד הממוצע על 67.9 בלבד, פער משמעותי של כ-6.5 נקודות.

על פי נתוני משרד החינוך, לרמה הסוציו-אקונומית של התלמידים לא הייתה השפעה משמעותית על מדד זה, ולפיכך נראה שניתן לייחס את הפער הזה להפרדה או לנגזרותיה (כדוגמת תפיסה תורנית וכדומה).

ראוי לציין שבדיקת בתי הספר ברמה הארצית מלמדת שבתי הספר המעורבים מצויים במדד זה במצב דומה לכלל בתי הספר בארץ שנבחנים במבחני המיצ"ב (שהם ברובם המוחלט מעורבים), ואילו בתי הספר הנפרדים הם החריגים בציון הנמוך שלהם.

נתון משמעותי נוסף מתייחס לשני המדדים שהציון בהם משקף את אחוז התלמידים המעידים שאינם מרגישים מוגנים בבית הספר ואת אחוז התלמידים המעידים על מעורבות באירועי אלימות.

במדד "העדר תחושת מוגנות" נמצא שבבתי ספר מעורבים, בממוצע, 7.16% מהתלמידים מרגישים לא מוגנים ואילו בבתי ספר נפרדים, בממוצע, 7.85% מהתלמידים מרגישים לא מוגנים. מכיוון שמדובר במספרים קטנים יש חשיבות לא רק להבדל המוחלט של האחוזים (0.69%) אלא להבדל האחוזים ביניהם עצמם, המלמד שבבתי הספר הנפרדים שיעור התלמידים המרגישים לא מוגנים גבוה ב-10% מאשר שיעור זה בבתי ספר מעורבים.

כמו כן, במדד "מעורבות באירועי אלימות" נמצא שבממוצע בבתי ספר מעורבים 15.3% מהתלמידים מעורבים באירועי אלימות לעומת 16% בבתי ספר נפרדים, ומכאן שבבתי ספר נפרדים שיעור התלמידים המעידים כי הם מעורבים באירועי אלימות גבוה ב-4.5% משיעור זה בבתי ספר מעורבים.

הנתונים הללו מפתיעים במיוחד לאור העובדה שבבתי ספר מעורבים ישנו ריכוז גבוה בהרבה של בתי ספר שבהם הרקע הסוציו-אקונומי נמוך, ועל פי הנתונים הארציים של משרד החינוך, בבתי ספר מסוג זה התלמידים מעורבים הרבה יותר באירועי אלימות ומרגישים הרבה יותר חסרי הגנה: ברמה ארצית, בשנת תש"ע בבתי ספר בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך בממוצע 15% מהתלמידים הרגישו תחושת חוסר מוגנות, לעומת 9% בבתי ספר בעלי רקע סוציו-אקונומי בינוני ו-6% בעלי רקע סוציו-אקונומי גבוה.

על פי שקלול הרקע הסוציו-אקונומי של בתי הספר יוצא שבבתי הספר המעורבים, בממוצע, 9.79% מהתלמידים היו אמורים להרגיש חוסר מוגנות לעומת 7.75% בבתי הספר הנפרדים, וכך הפער האמיתי היה אמור להיות יותר מ-2% דווקא לטובת בתי הספר הנפרדים, אך בפועל הפער עומד על דווקא 0.7% לטובת בתי הספר המעורבים.

כך גם במדד "מעורבות באירועי אלימות", שקלול הרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים מלמד שהציון הצפוי של בתי הספר המעורבים היה 15.22% לעומת 14.39% בבתי הספר הנפרדים, אך בפועל, כאמור, הפער היה דווקא לטובת בתי הספר המעורבים…".

בשנת 2014 נערך מחקר נוסף ע"י אייל ברגר. מחקר זה אישש את מרבית מסקנות המחקר הקודם:

מדדי אקלים של תלמידי כיתות ה'-ו' בחינוך הממלכתי-דתי ע"פ מבחני המיצ"ב לשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד), לפי שיטת הפרדה מגדרית של בית הספר (מפורט)

המדד / שיטת הפרדה מגדרית

הפרדה מגדרית מוסדית הפרדה מגדרית כיתתית ללא הפרדה מגדרית
בתי ספר לבנים בתי ספר לבנות כיתות נפרדות מתחלף מעורב
תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר בקרב התלמידים 67% 76% 73% 72% 77%
יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם בכיתה 72% 78% 74% 73% 75%
התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה 45% 53% 47% 42% 51%
מעורבות באירועי אלימות 19% 9% 12% 13% 12%
קרבנות לאלימות מילולית 39% 17% 29% 32% 29%
העדר תחושת מוגנות של התלמידים 7% 5% 6% 5% 5%

בתי הספר הנפרדים מובילים ברמת האלימות למרות שלפי שיעור התלמידים ממוצא חברתי כלכלי נמוך, הם נחשבים לאליטיסיטם!
(22 בתי הספר היסודיים בחמ"ד האלימים ביותר לפי נתוני המיצב לשנים תשע"ב תשע"ג. לפי נתון של השאלה המוצגת לעיל בלבד. הנתון מתייחס לתלמידי כיתות ה' ו' ובבתי ספר בהם יש גם כיתות ז' ח' גם אליהם).

Click here to add your own text