אנו מאמינים כי לחינוך מעורב בגילאי היסודי, יש יתרונות חברתיים, פסיכולוגיים וחינוכיים רבים.

במיוחד בימינו, חינוך לצניעות יבוא בצורה נכונה יותר מתוך מסגרת חינוכית מעורבת.

היבטים שונים בסוגיית ההפרדה המגדרית:

מאמרים בנושא הפרדה מגדרית:

למה אנחנו בעד חינוך מעורב?!

כתב בנימין שיינברג, שההלכה מורה לנו "להתרחק מנשים מאוד"… אני שואלת האם גם כך כתוב בהלכה- לגבי בנות, ילדות? האם נכון בעיניו ללמד ילד צעיר, שעליו להתרחק מבנות- כמו מנשים? האם זה באמת אותו דבר?
פרשנות הלכתית זו איננה מאפשרת לבנים לראות בנות או נשים כבני אדם אלא מעצימה את התפיסה של המיניות- המסוכנת והבעייתית. אין אפשרות ליצור קשר או להיות לצד נשים, מבלי שההיבט המיני יתפוס את כל המרחב? יאיים? מהו המסר שהבנים מפנימים מכך? ועוד יותר מדאיג, מה הבנות תופסות מכך? האם כל אישיותן, עצמיותן וכוחן – הוא רק במיניות שלהן? מה לגבי הצדדים האנושיים, השכליים? האם אנחנו רק "גוף", או "יצר"? האם איננו אדם שלם?

האם ההפרדה המגדרית טובה לבנות?

נהגו ישראל לחשוב, שהפרדה מגדרית בחינוך– כבר בגילאים צעירים, עושה שירות טוב – בעיקר לבנות. עד כדי כך האמונה הזו פשטה, שהורים היו מוכנים להקריב את בניהם על מזבח ההפרדה, ולו כדי שהבנות שלהן ילמדו בנפרד. ואל תתנו למציאות לבלבל אותם. כיתת בנים מלאה והומה, עם כל הסטיגמות הנלוות- עדיין לא יפחידו את ההורים מלבחור באופציה הנפרדת, ולו רק בשביל הפנטזיה הוורודה על כיתת בנות ששותה בצמא את דברי המחנכת.

סקר מותגים – מאמר תגובה על סקר החינוך הגדול

מחקר חדש של מרכז טאוב מלמד כי אחוז גדול מקרב בני ובנות הציונות הדתית עוברים במהלך שנות הלימודים שלהם לבתי ספר שאינם דתיים. מה יהיה שיעור החרדים בישראל בעוד 40 שנה ומדוע זה לא מרתיע את החוקרים?

כנס אחדות ציוני-דתי – בלי נשים: "כאילו אין נשות הלכה"

אשת חיל מי ימצא? לא מי שיחפש בכנס רבני הציונות הדתית. לראשונה הם יתכנסו לכנס "אחדות" מכל הזרמים, בחסות משרד החינוך ועיריית ירושלים – והמחיר: ללא נשים. רישום דרך המערכת האוטומטית נסגר, לאחר שנשים הצליחו להירשם דרכו. "איך יכולים רבנים לדבר על נושאים הנוגעים לנשים עם עצמם?" אומרת עו"ד ניצן כספי שילוני. הרב אייזמן: "זה לא כנס קבלת החלטות. מותר לרבנים לשבת עם רבנים"

מה משותף ליציאת מצרים, היטלר, ברק אובמה ולמלחמות ישראל?

מורה בעיר בצפון הארץ הראתה סרטון יוטיוב לתלמידי כיתה ג' כשמטרתה אחת: החדרת המסר כי אין דרך לברוח משרשרת נסיונות ההשמדה של אויבי העם היהודי. בכל דור ודור, בדיוק כמו שנכתב בהגדה

חיוב נשים במצוות עשה שהזמן גרמא

"כל מצות עשה שהזמן גרמה, האנשים חייבין והנשים פטורות. וכל מצות עשה שלא הזמן גרמה, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. וכל מצווה בלא תעשה, בין שהזמן גרמה ובין שלא הזמן גרמה, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. חוץ מבל תקיף ומבל תשחית ומבל תטמא למתים".(שנה קדושין א, ז:) ומצות עשה שהזמן גרמה היא שחובת עשייתה בזמן מסויים, […]

נייר עמדה בנושא המחקרים על הפרדה מגדרית בבתי ספר – סקירה.

 ד”ר דפנה עציון, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן.                ד”ר שגית שילה-לוין, החוג המשולב והמחלקה לניהול, אוניברסיטת בר אילן.   הפולמוס סביב סוגיית החינוך הנפרד-מעורב חוצה יבשות, מגזרים, מגדרים, ומעורבים בו טיעונים פדגוגיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, אך נראה כי בראש ובראשונה, שיקולים פוליטיים שמטרתם להטות את עמדתם של העוסקים […]

נייר עמדה בסוגיית תקנונים של בתי ספר יסודיים בממ"ד

החינוך הממלכתי דתי בישראל, מהווה את חוד החנית בקליטת עלייה ובאחריות לשכבות החלשות. מציאות זו הינה ארוכת שנים והינה פועל יוצא של תפיסה ערכית, התגייסות אחראית ומציאות ברוכה. אנו כותבים זאת מתוך גאווה למגזר אליו אנו שייכים ומתוך הערכה עצומה לראשי המערכת ולפועלים בתוכה אשר עושים עבודת קודש, באמונה, במסירות ובאחריות.

יחד עם זאת, בשנים האחרונות, קיימות תופעות אשר התחזקותן עלולה לפגוע קשות באחריות חשובה זו. בשלב זה, מדובר במספר קטן של בתי ספר ואולם אי טיפול בבעיה או עצימת עין כנגדה, עלולה לגרור את כל המערכת החינוכית אל מקום אחר לחלוטין.

תקציר מנהלים- שכר לימוד

סוגיית שכר הלימוד הגבוה במוסדות העל-יסודיים של החמ"ד ובפרט בגילאי החטיבה העליונה (תיכון) מעוררת בשנים האחרונות הד רב בציבור הדתי-לאומי. שכר הלימוד הגבוה הביא למחאות רבות של הורים, לסדרה של כתבות בתקשורת ואף להקמת שתי ועדת ציבוריות-פוליטיות שדנו בנושא. למרות כל זאת, נראה שהמצב בפועל לא השתנה באופן מהותי. מטרתו של חלק זה היא לבחון, […]

היבטים שונים בהפרדה מגדרית בחינוך היסודי- על קצה המזלג

1. "מבחינה הלכתית חייבים להפריד"- לא נכון. חלק גדול מהנימוקים להפרדה אינם הלכתיים, ובכל מקרה – הדבר תלוי בהשקפת העולם של הפוסק. יש דעות המחייבות הפרדה ויש הטוענות שאין כאן בעיה הלכתית, ודאי לא בגיל טרום הבשלות המינית.
2. "המחקרים המדעיים ממליצים להפריד"- לא נכון! עובדה היא שבמרבית מדינות העולם הלימודים מעורבים בבתי הספר היסודיים בודאי ואין כוונה לשנותם.
3. תהיה לנו סטיגמה של "נחותים"- א. אם המורים והמנהל/ת יחנכו כמו שצריך, לא תהיה כל תווית או נחיתות. בזה הכל תלוי! השקעת משאבים בחינוך ערכי אמיתי אפקטיבית יותר מבזבוז משאבים מיותר על הפרדה, ותביא לבתי ספר מעורבים ואיכותיים.
4. "מדיניות החמ"ד לחייב הפרדה"- ממש לא. אין כל מדיניות כזו והמדיניות שנוסתה לא יושמה. נכון להיום, אופי הקהילה הוא זה שיכתיב את המדיניות. החמ"ד אמור לכבד את החלטת ההורים.
5. "נקבל יותר שעות אם נפריד"- להיפך! בסיס התקציב ניתן לפי מספר ילדים ולפיכך, מבחינה מספרית, לרוב יצא שההפרדה רק תוריד את מספר השעות לכיתות המופרדות. במילים אחרות: ההפרדה תגרום לילדים שלך להפסיד שעות!
ועוד….

משיחות עם אנשי חינוך בנושא הפרדה בגילאי חינוך היסודי / פרופ' דניאל שפרבר, רחל קרן, הרב יהודה גלעד

        מאמרים, מחקרים ושיחות נוספות בנושא- באתר התנועה: toravoda.org.il   הרב פרופ' דניאל שפרבר, ראש מועצת חמ"ד לשעבר: "…צניעות זה לא רק צניעות מינית אלא צניעות חברתית באופן כללי, הכוללת יחס לזולת ויחס לאחר. כשישנה הפרדה מוחלטת ומנסים לחנך את הבנים שלא יסתכלו על בנות, ומורים להם ללכת עם העיניים כלפי מטה על […]

שיתוף אבות ואימהות במסיבות סיום

עמדת החמ"ד הרשמית כפי שנמסרה לנו לפרסום:

"הנחיות החמ"ד הן לקיים מסיבת סיום או טקס סיום שאליו יוזמנו כלל ההורים אבות ואמהות יחדיו.

במקום שבו בית הספר מעוניין לקיים גם אירוע שלפי אופיו הוא מתאים לנשים בלבד יקיים זאת כאירוע נוסף ולא במקום האירוע המשותף".

במידה וההנחיות אינן מיושמות אצלכם- אנא פנו להנהלה, לפיקוח או אלינו 

הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי-דתי היסודי, 2014

בעשור האחרון תופסת שאלת ההפרדה בין המינים בחינוך היסודי מקום מרכזי בשיח החינוכי סביב בתי הספר בחינוך הממלכתי דתי. במקביל, עם השנים חל גידול משמעותי במספר התלמידים הלומדים בכיתות נפרדות, שמספרם עולה כיום על מספר הלומדים בכיתות מעורבות. על פי רוב, ההפרדה המגדרית בבתי הספר היסודיים איננה עומדת בפני עצמה והיא חלק ממגמה חינוכית כוללת המכונה בעגה המקובלת 'תורניות', והכוללת מרכיבים נוספים כמו, למשל, הגדלת מספר שעות לימודי הקודש במערכת השעות ("תגבור תורני").

עד כה לא נערכו כמעט מחקרים הבוחנים את התוצאות החינוכיות של התחזקות החינוך הנפרד וה'תורני' בחינוך היסודי. מחקר זה בוחן לראשונה את ההישגים הלימודיים של תלמידים בבתי ספר מעורבים ונפרדים בחינוך הממלכתי-דתי היסודי. מסד הנתונים למחקר מתבסס על הישגי תלמידי כיתות ה' בכ-380 בתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי-דתי במבחני המיצ"ב במתמטיקה, אנגלית, מדעים ועברית בשנים תשע"ב ותשע"ג (כ-90% מבתי הספר היסודיים בחמ"ד).

בעצם מדובר על אליטיזם

האכיפה על ההיבט החברתי בלבד, תצמצם מאוד את העיסוק הבלתי אפשרי בסוגיות אידאולוגיות והלכתיות נפיצות. בנוסף, היא תעמיד את מגמת ההתחרד"לות במקומה האמיתי- מקום שבא ממניע הלכתי-ערכי ולא ממניע של רצון להיבדלות, כפי שנעשה לרוב.

לא ההבדלים בהבנת הלכות צניעות אלא דווקא השוני בתפיסה החברתית הוא נקודת ארכימדס של מגמת ההתחרד"לות. מי שרוצה למתן את "מלחמות היהודים" בין קבוצות המגזר, ראוי שיאחז בנקודה זו.

פניית התנועה על רקע סקר החמ"ד בנושא ההפרדה- רעיון נכון, הביצוע דורש תיקונים

מזה זמן שאנו מקבלים פניות מהורים אשר טוענים כי אינם מצליחים להביא לישומן של ההחלטות מסיבות שונות. להלן מספר דוגמאות:
• הקטנת כיתות גם בכיתות א'-ג': בכמה מקומות, כגון בממ"ד גבעת זאב, נאמר להורים כי עירוב הילדים בגילאי א'-ג', יביא לגידול במספר התלמידים בכיתה. לכאורה, אם ניתנת אפשרות ליצור כיתות קטנות, היא צריכה להינתן גם כשהן מעורבות.
• אחידות: במוסד באזור ת"א, טענה המפקחת כי היא אינה מתירה לערוך משאל הורים כפי שהציעה הנהלת החמ"ד. לטענתה, הוראות החמ"ד נוגעות רק למוסדות חדשים.

הפרדה שתוכננה בבי"ס דתי בוטלה עקב חשיפת גל"צ

07/07/2013

הבוקר פורסם בגל"צ כי עקב לחצים של זרמים תורניים, הודיע ביה"ס הממלכתי-דתי היחיד בגדרה שתחול הפרדה מגדרית כבר בכיתה א' – על-אף התנגדות הורים רבים ולמרות שמשרד החינוך קבע שההפרדה תתבצע מכיתה ד' 

דיני "תערובות"- דף מקורות לשיעור בנושא הפרדה בבי"ס יסודי

 דיני "תערובות"

(*דף מקורות לשיעור של הרב רונן ניובירט בנושא)

לצפייה בהרצאה בנושא:

חלק א: http://www.youtube.com/watch?v=VohYBeruFc4

חלק ב': http://www.youtube.com/watch?v=sTlCeBC5qxk


1. תלמוד בבלי מסכת סוכה דף נא עמוד א
מאי תיקון גדול? – אמר רבי אלעזר: כאותה ששנינו, חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא, והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. תנו רבנן: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהו נ-שים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים. ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. היכי עביד הכי? והכתיב +דברי הימים א כח+ הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל! – אמר רב: קרא אשכחו ודרוש, +זכריה יב+ וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד. אמרו: והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא – שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם – אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם – על אחת כמה וכמה.

מאמר: אשליית שלום הבית בסוגיית ההפרדה

מי שמתעקש על הפרדה בין בנים לבנות גם בכיתה א´, הוא במקרים רבים מידי גם מי שידרוש היבדלות חברתית וכשהיא לא תוכל להיעשות בממ"ד הציבורי (וטוב שכך) הוא יפנה לדרך אחרת. דעה

שמואל שטח, י"ט סיון תשע"ג, 28/05/2013 09:40 ,  אתר כיפה

היחס בין אקלים חברתי והפרדה מגדרית בחינוך היסודי הממלכתי דתי

היחס בין אקלים חברתי והפרדה מגדרית

בחינוך היסודי הממלכתי דתי

אריאל פינקלשטיין

אב התשע"ג | יולי 2013

©

כל הזכויות שמורות

תקציר

מסמך זה סוקר את הבדלי האקלים החברתי בין כיתות נפרדות וכיתות מעורבות בבתי הספר היסודיים בחמ"ד על סמך עדויות תלמידי כיתות ה' וכיתות ו' עצמם במבחני המיצ"ב שנערכו בשנים תש"ע ותשע"א (בשתי השנים יחד, ענו על שאלוני המיצ"ב כלל תלמידי כיתות אלה בחמ"ד).

מסמך זה מציג את הנתונים ודן בהם מתוך התחשבות ברקע הסוציו-אקונומי של התלמידים. משרד החינוך מפרסם את נתוני המיצ"ב כאשר הוא מחלק את בתי הספר לשלוש רמות סוציו-אקונומיות שונות. מכיוון שבבתי ספר מעורבים ישנה כמות גבוהה בהרבה של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, לנתון זה יש השפעה מכרעת על נתוני מסמך זה. במדדים מסוימים רמה סוציו-אקונומית נמוכה מתואמת עם אקלים חברתי חיובי יותר, במדדים אחרים היא מתואמת עם אקלים חברתי שלילי יותר וישנם מדדים בהם אין לרמה הסוציו-אקונומית השפעה משמעותית על הציון הסופי.

המדד בו נמצאו הפערים המשמעותיים ביותר הינו מדד הבודק את התחושה הכללית של התלמידים כלפי בית הספר. ציון המדד מהווה את אחוז התלמידים בבית הספר שהעידו על אהבתם את בית הספר ועל חוסר רצונם לעבור לבית ספר אחר. הציון הממוצע בבתי ספר בהם הכיתות מעורבות עומד על 74.33 ואילו בבתי הספר בהם הכיתות נפרדות, עמד הממוצע על 67.9 בלבד, פער משמעותי של כ-6.5 נקודות. על פי נתוני משרד החינוך לרמה הסוציו-אקונומית של התלמידים לא הייתה השפעה משמעותית על מדד זה ולפיכך נראה שיש לייחס את הפער הזה להפרדה או לנגזרותיה (כדוגמת תפיסה תורנית וכדומה). ראוי לציין שבדיקת בתי הספר ברמה הארצית מלמדת שבתי הספר המעורבים מצויים במדד זה במצב דומה לכלל בתי הספר בארץ שנבחנים במבחני המיצ"ב (שהם ברובם המוחלט מעורבים), ואילו בתי הספר הנפרדים הם החריגים.

נתון משמעותי נוסף מתייחס לשני המדדים שהציון בהם משקף את אחוז התלמידים המעידים שאינם מרגישים מוגנים בבית הספר ואת אחוז התלמידים המעידים על מעורבות באירועי אלימות. במדד "היעדר תחושת מוגנות" נמצא שבבתי ספר מעורבים, בממוצע, 7.16% מהתלמידים מרגישים לא מוגנים ואילו בבתי ספר נפרדים, בממוצע, 7.85% מהתלמידים מרגישים לא מוגנים, ומכאן שבבתי הספר הנפרדים ישנם 10% יותר תלמידים שמרגישים לא מוגנים. כמו כן, במדד "מעורבות באירועי אלימות" נמצא שבממוצע בבתי ספר מעורבים 15.3% מהתלמידים מעורבים באירועי אלימות לעומת 16% בבתי ספר נפרדים, ומכאן שבבתי ספר נפרדים ישנם 4.5% יותר אירועי אלימות. הנתונים הללו מפתיעים במיוחד לאור העובדה שבבתי ספר מעורבים ישנו ריכוז גבוה בהרבה של בתי ספר בהם הרקע הסוציו-אקונומי נמוך, ועל פי הנתונים הארציים של משרד החינוך בבתי ספר מסוג זה התלמידים מעורבים הרבה יותר באירועי אלימות ומרגישים הרבה יותר חסרי הגנה: ברמה ארצית, בשנת תש"ע בבתי ספר מרקע סוציו-אקונומי נמוך 15% מהתלמידים הרגישו תחושת חוסר מוגנות, לעומת 9% בבתי ספר מרקע סוציו-אקונומי בינוני ו-6% מרקע סוציו-אקונומי גבוה. על פי שקלול הרקע הסוציו-אקונומי של בתי הספר יוצא שבבתי הספר המעורבים, בממוצע, 9.79% מהתלמידים היו אמורים להרגיש חוסר מוגנות לעומת 7.75% בבתי הספר הנפרדים, וכך הפער האמיתי היה אמור להיות יותר משתי נקודות דווקא לטובת בתי הספר הנפרדים, אך בפועל הפער עומד על דווקא 0.7 נקודות לטובת בתי הספר המעורבים. כך גם, במדד "מעורבות באירועי אלימות", שקלול הרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים מלמד שהציון הצפוי של בתי הספר המעורבים היה 15.22 לעומת 14.39 אצל בתי הספר הנפרדים, אך בפועל, הפער היה הפוך דווקא לטובת בתי הספר המעורבים.

במדד "יחסים חיובים בין תלמידים לחבריהם" נמצא שבבתי ספר מעורבים, בממוצע, 70.81% מהתלמידים העידו על קשר טוב עם חבריהם לעומת 69.37% בבתי ספר נפרדים. בשקלול הרקע הסוציו-אקונומי מתברר שפער זה נובע כמעט כולו מהבדלי הרקע הסוציו-אקונומי בין בתי הספר המעורבים לנפרדים כיוון שבמדד זה ברמה הארצית רקע סוציו-אקונומי נמוך היה מתואם דווקא עם יחסים חיוביים יותר בין התלמידים לחבריהם.

המדד האחרון שנבדק במסמך זה עוסק בעדות התלמידים על "התנהגות נאותה של תלמידים". גם במדד זה נמצאו בתי הספר המעורבים בעדיפות: בממוצע, בבתי ספר מעורבים 42.8% מהתלמידים העידו על התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה לעומת 42.15% בבתי ספר נפרדים. אלא שגם כאן, שקלול הרקע הסוציו-אקונומי של בתי הספר מלמד שהפער נובע כולו מהבדלי הרקע הסוציו-אקונומי בין בתי הספר המעורבים לנפרדים כיוון שבמדד זה ברמה הארצית רקע סוציו-אקונומי נמוך היה מתואם דווקא עם התנהגות נאותה יותר של תלמידים.

כתבה: הפרדה לצורך אפליה: הסיבה האמיתית ל'התחרדות' בתי הספר הדתיים

שבועיים אחרי שמועצת החינוך הממלכתי דתי קיבלה החלטה שלפיה בנים ובנות ילמדו יחד רק עד כיתה ג', עולות טענות כי ההפרדה אינה מתבצעת מטעמי הקצנה דתית בלבד. מחקר חדש מציע כי ההפרדה, שהולכת ומתרחבת בשנים האחרונות, מתרחשת כדי לנפות תלמידים מאוכלוסיות חלשות 

24/3/13, nrg מעריב

כתבה: משרד החינוך: הפרדת בנים ובנות – רק מכיתה ד'

לאחר ששנים ארוכות נמנע מלהתייחס לסוגיה המסעירה את הציונות הדתית, פרסם משרד החינוך נהלים הקובעים כי ההפרדה בין בנים לבנות בזרם הממ"ד תחל בכיתה ד'. עם זאת, ניתן יהיה לשנות את מועד ההפרדה בהחלטה של שני שליש מההורים 

11.03.13 ynet

מאמר: מסלול נפרד באוניברסיטה? בריחה מהמציאות

לימודים בקמפוס חילוני, עם כל הפיתויים שמסביב, עלול להביא לסחף ולהיטשטשות הזהות הדתית. זאת בגלל הגיל, החופש והעולם הרחב שמסביב. הדרך למניעת אותה שחיקה באה דווקא על ידי בניית עולם רוחני שידע להתמודד עם ספקות, ביקורת ושגרה ואינו מבוסס על תמימות בלבד 

3/3/2013, nrg מעריב

מגמות בהפרדה המגדרית בחינוך היסודי בחמ"ד, 2000-2013

תקציר מנהלים

במסמך זה מוצגים נתונים ראשוניים על אודות ההפרדה והעירוב המגדריים בבתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתי דתי (להלן – חמ"ד) החל בשנת 2000 עד היום.
הממצאים מלמדים על מהלך הדרגתי של הפרדת כיתות: בשנת 2000 למדו 40% מהתלמידים בחינוך היסודי בחמ"ד בכיתות נפרדות ולעומתם 60% למדו בכיתות מעורבות. בשנת 2013 לומדים 57% מהתלמידים בכיתות נפרדות, לעומת 43% הלומדים בכיתות מעורבות.
ברמת בתי הספר התמונה מורכבת יותר: בחמ"ד מתנהלים שמונה סוגים שונים של הפרדה ועירוב מבוססי מגדר בבתי הספר. חמשת המודלים המרכזיים הם:
(1) בית ספר נפרד לבנים בלבד;
(2) בית ספר נפרד לבנות בלבד;
(3) בית ספר מעורב שבו הכיתות נפרדות;
(4) בית ספר מעורב שבו כל הכיתות מעורבות;
(5) ובית ספר מעורב שבו הכיתות הנמוכות מעורבות והכיתות הגבוהות נפרדות.
בשנת 2000 עמד שיעור בתי הספר המעורבים שבהם כל הכיתות מעורבות על 50.5% מכלל בתי הספר בחמ"ד ואילו כיום שיעורם עומד על 34%. מנגד, נרשמה עלייה בשיעורי בתי הספר מן הסוגים האחרים.
הבנים והבנות אינם מתפלגים בצורה שווה לגמרי בין המודלים השונים של בתי הספר. ככל שבית הספר מציג מדיניות מעורבת יותר, שיעור הבנים בו גבוה יותר ואילו ככל שבית הספר מציג מדיניות נפרדת יותר, שיעור הבנות בו גבוה יותר. בבתי ספר שבהם לומדים תלמידים בכיתות מעורבות בלבד, ישנם כ-52% בנים לעומת כ-48% בנות, ואילו בבתי הספר שבהם כל הכיתות נפרדות ישנם דווקא כ-52% בנות לעומת כ-48% בנים. תופעה זו מלמדת על שאיפה מסוימת של חלק מציבור ההורים בחמ"ד לשלוח את בנותיהם לחינוך נפרד ואת בניהם דווקא לחינוך מעורב, שאיפה הנובעת כנראה מהתפיסה הרווחת שחינוך מעורב עשוי להועיל לבנים אך להזיק לבנות.
מבחינה של 90% מבתי הספר עולה כי ככל שבית הספר נוטה יותר להפרדה מגדרית, כך הרמה החברתית-כלכלית (סוציו-אקונומית) של התלמידים בו גבוהה יותר. כך, למשל, בבתי ספר שבהם כל הכיתות מעורבות, 34.5% מהתלמידים הם מרקע חברתי-כלכלי נמוך, בבתי ספר שבהם חלק מהכיתות מעורבות וחלק מהן נפרדות, 25% מהתלמידים הם מרקע חברתי-כלכלי נמוך ואילו בבתי ספר שבהם כל הכיתות נפרדות, רק 9% הם מרקע חברתי-כלכלי נמוך. מנגד, רק 17.5% מהתלמידים בבתי ספר שבהם כל הכיתות מעורבות הם מרקע חברתי-כלכלי גבוה, לעומת 26.5% בבתי ספר שבהם חלק מהכיתות נפרדות וחלק מעורבות, ו-29% בבתי ספר שבהם כל הכיתות נפרדות. ההסבר לנתון זה הוא ככל הנראה מתאם מסוים בין רמה חברתית כלכלית נמוכה ובין תפיסה דתית שאינה רואה בעיה בלימוד בכיתות ובבתי ספר מעורבים, וכן של שימוש בקריטריונים דתיים כדוגמת הפרדה מגדרית, כדי לסנן מבית הספר אוכלוסיות מרקע חברתי-כלכלי נמוך שאינן מעוניינות בהפרדה מגדרית.
בניגוד לתפיסה הרווחת הממצאים מלמדים כי הפער הכולל בין ממוצע התלמידים בכיתה נפרדת ובין ממוצע התלמידים בכיתה מעורבת הוא קטן למדי. בשנת 2013 ממוצע התלמידים בכיתה נפרדת בחינוך הדתי היסודי עמד על 24.3 לעומת 25.2 תלמידים בממוצע בכיתה מעורבת, כשבשנת 2012 הפער היה אפילו קטן עוד יותר: 24.4 לעומת 25 תלמידים. על אף הפער הקטן, ההפרדה עדיין יוצרת עלויות כספיות לא-מבוטלות של עשרות מיליוני שקלים בשנה וזאת בשל סיבות שונות שהמרכזית שבהן היא השיעור הגבוה משמעותית של כיתות לא-תקניות (כיתות שבהן לומדים פחות מ-20 תלמידים) שנוצר בבתי הספר המפרידים כיתות בשל ההפרדה שאינה מאפשרת "לשחק" עם כמות התלמידים בכיתה.

דוג' לשאלון שהופץ בקרב הורים לקראת הקמת בי"ס ממ"ש חדש במרכז הארץ

אנא הקדישו מזמנכם לשם מילוי שאלון זה.

אנחנו מעוניינים בגיבוש עמדה משותפת ככל האפשר להורים שילדיהם ילמדו בע"ה בבית הספר החדש המוקם.

בעזרת מילוי השאלון, נוכל להביא בחשבון בצורה הטובה ביותר את כלל הדעות.

השאלון אינו אנונימי. אנו מבקשים שכל משפחה תמלא אותו פעם אחת בלבד.
הורים עם ילדים עד גיל 10 כולל מוזמנים לענות על השאלון.

תקציר מחקר דימוי עצמי ותפיסת האקלים הכיתתי בקרב בנים ובנות הלומדים בכיתות מעורבות ונפרדות

מטרת המחקר: לבחון את השפעתן של שתי סביבות לימודיות שונות: כיתות נפרדות לבנים ולבנות וכיתות מעורבות, על משתנים סביבתיים ואישיותיים, כפי שהיא נתפסת על ידי תלמידים משני המינים.

נבדקים: 178 תלמידי כיתות ה'-ו' בבית-ספר ממלכתי-דתי בעיירת פיתוח. מהם – 75 בנים ו-103 בנות. 112 מהתלמידים למדו בכיתות

נפרדות ו-66 בכיתות מעורבות.// שיטה וכלי מחקר: לתלמידים הועברו שני שאלונים: שאלון דימוי עצמי ושאלון אקלים כיתתי.// מן הממצאים: בכיתות המעורבות תפיסת המורה,
האקלים הלימודי בכיתה וכן הדימוי העצמי נתפסים בצורה חיובית יותר בהשוואה לכיתות הנפרדות. אצל בנות הלומדות בכיתות נפרדות נמצא הדימוי העצמי הלימודי והמוטיבציה ללמידה הנמוכים ביותר מבין הקבוצות.// העבודה בהנחיית ד"ר חנה שחר
את המאמר המלא ניתן למצוא במכון סאלד ובמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן. 

הורים נגד הפרדה בחינוך הדתי

קבוצה של הורים דתיים לאומיים יוצאת נגד ההפרדה בחינוך הדתי-ממלכתי: כשהם מגיעים לכיתה ה', הבנים נשלחים ללימודי הגמרא, והבנות – ללימודי המשנה. בפנייה שהעבירו ההורים דרך תנועת נאמני תורה ועבודה להנהלת החינוך הממלכתי דתי הם טוענים לאפלייה מגדרית. משרד החינוך: "התכנית קיימת מזה עשרות שנים ומבוססת על המסורת היהודית"

 טל יחזקאלי 16/08/2012 גלי צה"ל

 

חינוך נפרד וחינוך מעורב בעולם הדתי: היבטים חינוכיים

תקציר בעברית של הפרק השלישי בספר:

Chaya Rosenfeld Gorsetman and Elana Maryles Sztokman,
Educating in the Divine Image: Gender Issues in Orthodox Jewish Day Schools. (Hadassah Brandeis Institute 2012)

תקציר זה נכתב ע"י ד"ר אילנה סטוקמן

נייר עמדה בסוגיית תקנונים של בתי ספר יסודיים בממ"ד

   

  נייר עמדה תקנוני בתי ספר יסודיים-אדר תשע"ב פברואר  2012


  מכתב שנשלח לראשי מערכת החינוך הדתית כהקדמה לנייר העמדה בתאריך י"ז אדר תשע"ב:

בס"ד 

                    "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"                                                                                   
      

לכבוד,
ראשי מערכת החינוך הדתית,

שלום  וברכה,

ברצוננו להביע תמיכה וחיזוק לעשייתך הברוכה והחשובה בחינוכם של ילדי ישראל  לתורה ולמצוות.
מצ"ב לעיונך, נייר עמדה שכתבנו סביב סוגיית תקנונים של בתי  ספר יסודיים בחינוך הממ"ד וכן, נספח עם  תקנונים שונים לדוגמה.
לדעתנו, הדבר מצריך את הציבור הדתי ואת מקבלי ההחלטות בקרבו, לקבוע כללים.

נשמח מאוד לתגובתך ולפעולתך בעניין.

בהערכה,
צוות החינוך של תנועת נאמני תורה  ועבודה.

* המכתב נשלח למפקחים הבכירים בחמ"ד, ח"כים דתיים  ולגורמים משפיעים במערכת החינוך הדתי (ראשי קרן קהילות, "שעלי תורה", רשת "נועם- מרחביה", ראשי פורום הממ"דים וכד').



 

The Pseudoscience of Single-Sex Schooling

In attempting to improve schools, it is critical to remember that not all reforms lead to meaningful gains for students. We argue that one change in particular—sex-segregated education—is deeply misguided, and often justified by weak, cherry-picked, or misconstrued scientific claims rather than by valid scientific evidence. There is no well-designed research showing that single-sex (SS) education improves students' academic performance, but there is evidence that sex segregation increases gender stereotyping and legitimizes institutional sexism.

קישור למאמר באתר sciencemag : לחצו כאן.

פ"ת:ניצחון להורים במאבק נגד ההפרדה המגדרית

 הורי בית הספר מורשה בפתח תקווה החליטו להאבק נגד החלטת משרד החינוך לבצע הפרדה מגדרית בבית הספר כבר מכיתה א'.ההורים יצאו למאבק, ארגנו עצומות, מימנו ייעוץ משפטי הפגינו מול העירייה וניצחו.מועצת העיר פתח-תקווה וראש העיר יצחק אוחיון החליטו פה אחד לבטל את החלטת משרד החינוך להפרדה.כעת נותר רק להמתין למשרד החינוך.

02/08/2011

תקציר עמדה בסוגיית ההפרדה בבתי הספר היסודיים

1. מתוך הצורך להקניית כלי התמודדות עם המתירנות, דווקא בימינו יש חשיבות למסגרות חינוך מעורבות. החשש המוצדק מפני תופעות האינטרנט והפייסבוק רק מחזק צורך זה. בתנאים של הפרדה מלאה לא נוכל לתת לילדינו את החינוך האמוני המתאים לימינו. חינוך אמיתי לצניעות יבוא דווקא מתוך מסגרת חינוכית מעורבת. 2. העמדה ההלכתית בסוגיה זו תלויה בהשקפת עולמו […]

הצורך בחינוך

 

פורסם ב"מוסף שבת", מקור ראשון, סיוון תשע"א

בתקופה האחרונה שוחחו איתי מספר רופאים על בעיות המתעוררות בקרב זוגות דתיים צעירים המתקשים לחיות חיי משפחה תקינים לאחר חתונתם. הרופאים תולים את הקושי בהפנמה יתירה של רעיון הצניעות. איני יודע מה היקף הבעיה מבחינה סטטיסטית ואם הבעייה חורגת מבעיות נורמטיביות הקיימות בכל חברה, אך אני נוטה לקשר בין עיסוק יתר בנושאי צניעות לבין בעיות ומעצורים בבניית קשר רוחני ופיזי תקין לאחר הנישואין. בייחוד מדאיג אותי הדיבורים החוזרים ונשנים בתנועת בני עקיבא על הצורך לשמור ולשמור על דיני הצניעות.

מלבד העובדה שיש בדיבורים השכיחים על ענייני הצניעות התנהלות בלתי צנועה, נראה שבתחום זה, שלא באשמתנו,אין לנו, המחנכים והרבנים, פתרון כולל לבעיה אמיתית.

מאמר: חינוך ב"חממה" אינו טוב יותר

 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4046483,00.html

  

"המציאות מלמדת שמי שגדל במוסד חינוכי המציג עולם מורכב – על אנשיו, תרבויותיו וחולשותיו – יקל עליו להשיג, לא רק בריאות דתית טובה יותר אלא גם חוזק ערכי ועומק רוחני"

23.03.11

הזמינו עכשיו את החוברת חברה שלמה-חברה צנועה מעורבת לכתחילה

 

החוברת השלישית במיזם "עצ"ה לדרך"- הנחלת ערכי הציונות הדתית לדור הבא:

חברה שלמה-חברה צנועה מעורבת לכתחילה

פולמוס רב שנים בציונות הדתית עוסק בדמותה של החברה מבחינת יחסי המינים בתוכה.

הדיון על דמותה של החברה השלמה ומימוש העיקרון החשוב של צניעות בה מוצא את ביטוי המעשי

בתחומים רבים בחיינו: החל מבתי הספר ותנועת הנוער, דרך השירות הלאומי והצבאי והלימודים באוניברסיטה,

וכלה בחיי היומיום בחברת המבוגרים: העבודה, האירועים החברתיים ועוד.

חוברת זו מבקשת לדון בנושא מתוך ראייה כוללת ומקיפה של העמדות העקרוניות וההלכתיות

ומתוך הסתכלות על החברה כמכלול, ועוסקת ביסודיות בסוגיות השייכות לדיון.

בחוברת מוצבת השקפת עולם הלכתית רחבה המעמידה בבסיסה את דרך הארץ וטבעיות החיים בחברה השלמה,

שבמסגרתה מתממשת הצניעות במובנה הכולל כאחד מיסודות הקיום היותר חשובים.

בסוף החוברת מצורף מערך הדרכה המיועד לאנשי חינוך.

בהוצאת נאמני תורה ועבודה והקיבוץ הדתי

להזמנה טלפונית: 03-6072739, או בדוא"ל: neemaney@toravoda.org.il , או ע"י שליחת המחאה.

מחיר:

1. במתנה ללא תשלום- לכל מחדש חברות! החברות בתנועה גם כוללת מנוי על "דעות" ועדכון שוטף על הנעשה התנועה.

חברות רגילה/מנוי – 180 ש"ח לשנה. חברות לצעירים (עד גיל 30) 60 ₪ לשנה.

2. עלות חוברת אחת: 20 ₪ (כולל משלוח), 15 ₪ לצעירים (כולל משלוח).

3. 10 חוברות במחיר מיוחד: 120 ₪. קנו והפיצו לצעירים בשכונתכם!
(אפשרות לקנייה מרוכזת למוסדות).

הערה: עלות החוברות הקודמות ("אתחלתא דתקווה" ו"חירות, סמכות ואחריות") הנה זהה.  בהזמנה ציינו את הרכב ה"חבילה" שתרצו.

 

דעה: בתי ספר דתיים צריכים להיות מעורבים לכתחילה

הקושי בחברה הדתית לאומית הוא ההליכה אל הקצוות. האכזבה מאי התגשמותן של הצפיות המוגזמות מההפרדה המגדרית גורמת לדרישה נוספת להפרדה והרחקה ואיתה נזקים נוספים. אחוז משמעותי מקרב בני הנוער הדתיים אינם יודעים לתקשר עם המין השני, והנטייה לאלימות גוברת.

18.11.10 

 

בי"ס ממ"ד מעורב- פשרנות בדיעבד, או חינוך דתי לכתחילה?! ערב בירושלים

 
 
בי"ס ממ"ד מעורב- פשרנות בדיעבד, או חינוך דתי לכתחילה?!
הרב בן ציון אלגזי, ראש מכון צורבא מרבנן ור"מ בישיבת כרם דיבנה.
הרב ד"ר בני לאו, רב קהילת הרמב"ן וראש בית המדרש החברתי בירושלים.
ד"ר נח חיות, מנהל מרכז יעקב הרצוג, עין צורים.
גב' מלכה פיוטרקובסקי, מלמדת תלמוד והלכה.
גב' אסתי רוסט, מרכזת המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך .

מנחה: ד"ר מיכל מושקט ברקן, מנהלת תוכנית התמחות בחינוך יהודי פלורליסטי, האוניברסיטה העברית.
הערב התקיים בי"ד כסלו, 21/11/10, בבי"ס ממ"ד קהילתי "דרור", ירושלים.

חוג בית בגבעת שמואל בנושא הפרדה בין בנים לבנות

      ציבור ההורים מוזמן לחוג בית בנושא ההפרדה בין בנים לבנות בגילאי החינוך היסודי. החוג התקיים ביום שני, א' אדר, 15/2/10 בבית משפחת רקובסקי, ביאליק 52. בתוכנית: 20:45: דברי פתיחה שמואל שטח, מנכ"ל התנועה.  " האם זו שאלה הלכתית או חינוכית"? 21:00 :הגב' רבקה צ'רקה-יודקביץ', לשעבר מפקחת ארצית על חינוך לחיים במשפחה ובחברה" […]

האם להפריד בין בנים לבנות בחמ"ד? השלמות נחוצות/ לאה שקדיאל

  לפני כעשור פרסמתי מאמר (מצ"ב מטה) שבחן את תהליך ההפרדה בין בנים לבנות בתיכון מקיף דתי בישראל (1) . המאמר תיאר מציאות שכבר הפכה אז לעובדה מוגמרת, והציע אפשרויות לניצול מהלך זה להעצמת חינוכן של הבנות, בהסתמך על תיאוריות פמיניסטיות חינוכיות. כיום נראה לי חשוב להשלים את הדברים מכמה כיוונים.

דוגמא לתכתובת סביב הצבעה שנעשתה בממ"ד בוכמן במודיעין

בממ"ד שבטי ישראל שבשכונת  בוכמן במודיעין,  נעשה סקר בין ההורים בשנת 2008.

התקיים סבב של "סקר בלתי מחייב" בו כל הורה כתב את העדפתו בעניין הפרדה, "ללא הפרדה",
או הפרדה מכיתה X ".

נשלחו כמה  מכתבים: נגד הפרדה, בעד הפרדה ובעד הפרדה מכיתות מסוימות. המכתבים נמצאים באתר להלן:  http://groups.google.com/group/mb-discussions

קישור למאמר: "הנוסחה להצלחה: יותר בנות בכיתה"

 
חוקר מהאוני' העברית גילה שבכיתות עם יותר מ-55% בנות המבחנים טובים יותר, יש פחות אלימות, התלמידים מרוצים יותר והמורים שחוקים פחות.
 
קישור למאמר באתר האוניברסיטה העברית
 
ע"מ לראות את המחקר עצמו באנגלית ניתן לפתוח את הקובץ המצ"ב בפוסט. כל הזכויות שמורות לכותבי המחקר ולמוסדותיהן.

מפגש רבנים ורופאים בנושא עקרות הלכתית

 

  מפגש רבנים
ורופאים בנושא עקרות הלכתית

 

כ"א באדר א תשס"ח

 

נוכחים: רופאים: ד"ר
דני מלאך, ד"ר אלחנן בראון, ד"ר
חנה קטן, ד"ר חוה יעל שרייבר, ד"ר
נילי ינאי, ד"ר ברונו רוזן, הרב ד"ר
מרדכי הלפרין

יועצת הלכה – הגב' טובה גנזל

רבנים – הרב מנחם
בורשטיין, הרב יעקב ורהפטיג, הרב אליקים לבנון, הרב
שלמה לוי, הרב יואל קטן, הרב יוסף האיתן, הרב גדעון ויצמן,
הרב אליהו האיתן, הרב אודי רט, הרב אליהו בלומינצוויג, הרב יחיאל פאוסט, הרב
אליעזר אלטשולר, הרב אריה כץ, הרב דוד בנימין, הרב
אלישע אבינר, הרב אלישיב קנוהל

רשם: אלישיב קנוהל

כתבה: הרב ביגמן: מותר לשמוע קול של אשה "תמימה"

בעקבות סערת הפזמונסניף שפורסמה ב-ynet פוסק ראש ישיבת הקיבוץ הדתי כי שירת נשים שלא נועדה לגירוי מיני מותרת, ומתיר לבנות לפתח קריירה בתחום. שירה שיש בה גירוי אוסר הרב גם כשמדובר בגבר המופיע בפני נשים, והוא ממליץ שלא להתיר שמיעת שירה של כמה נשים ביחד
קובי נחשוני

הלכות פזמונסניף. קובץ הלכות שחיבר הרב דרוקמן ב-1997.

בעקבות "סערת הפזמונסניף" בבני-עקיבא שולף ynet מארכיון התנועה קובץ הלכות שחיבר הרב חיים דרוקמן, לקראת האירוע המוזיקלי המסורתי שנערך בשנת 1997. המסקנה: לבת יחידה מותר לשיר על במה אחת עם קבוצת בנים, קבוצת בנות יכולה לשיר גם לבדה ואין מניעה הלכתית לביצוע לחן לועזי. קובי נחשוני פורסם: 11.08.08, 11:47 חודש בדיוק חלף מאז התפוצצה "סערת […]

המאמר: "כדאי להפריד אבל למה בעצם?" (תיכון)

כדאי להפריד, אבל למה בעצם?
על הפרדה בין המינים בבתי ספר תיכוניים דתיים בישראל: חקר מקרה

לאה שקדיאל – כל הזכויות שמורות  (יש לציין כי המחברת הבהירה במאמר נפרד, המובא באתר, כי מאמר זה אינו מתייחס לגילאי יסודי).


המאמר פורסם בספר היובל לטובה אילן עין טובה – דו-שיח ופולמוס בתרבות ישראל
עורך: נחם אילן. הוצאת הקיבוץ המאוחד ונאמני תורה ועבודה, 1999  9.11.98