האזנתי לדיון שהתקיים ברדיו באשר לשאלה- איך לבחור מסגרת טובה לילדים… הורים שאלו בשידור- “מה עליי לבדוק בגן שאני מבקר בו?”, “מה לשאול את המטפלת שאני פוגש”?, “מה לברר עם הורים אחרים לגבי בית הספר שאני רוצה לרשום את ילדי אליו”?

אם תשאלו אותי, אימא עם פז”מ וקצת ניסיון, אשמח לענות ולתת כמה טיפים לגבי שאלות שכדאי לשאול את הצוות ואת ההורים האחרים, שילדיהם כבר מתחנכים במוסד. אולם, העצה הטובה ביותר שארצה לתת להורים היא- אל תשאלו שאלות! הקשיבו! השתמשו בחושים אחרים שיש לכם, ולאו דווקא בשכל ובהיגיון.

במקום לחקור- הריחו את האווירה של המקום, מששו את האקלים הכיתתי, טעמו את טעם היצירה, הביטו בעיני הילדים בגן או בכיתה, והאזינו לקולות הנשמעים מבין חבורת הילדים והמחנכים. אפשר ללמוד כל כך הרבה בזכות שימוש בחושים אלו, ומעל הכול- בכוח האינטואיציה והתחושה שלכם. אל תאזינו רק לתוכן הדברים הנאמרים, אלא גם לנימה ולטון שבו הם נאמרים, למנגינה.

בדקו כמה פעמים שמעתם “לא” ו- “אל”, וכמה פעמים שמעתם טון חיובי, מעודד ומאמין. מנו את מספר הפעמים ששמעתם “כל הכבוד”, ו- “יופי שהצלחת” ולא גערות או האשמות. חפשו את המבט והחיוך שכל ילדה וילד זוכים לו מהדמות החינוכית שנמצאת במגע אתם. שימו לב למגע החם שמוענק לילדים ברוחב יד ולב. נסו לחוש את האווירה והקרבה שיש בין הילדים בתוך הכתה ובחצר. ממנה תוכלו ללמוד הרבה על היחס שמונהג בבית הספר, בין אדם לחבירו ובין מורה לתלמידו ולתלמידתו.

כאשר אתם מוזמנים למפגש עם אנשי החינוך של בית הספר, שמטרתו הצגת בית הספר ושיטותיו החינוכיות, האזינו לדברים שנאמרים מבין השורות: נסו לקלוט בחושים שלכם האם השאיפות החינוכיות שמוצגות בחזון המוסד החינוכי מנוסחות באופן חיובי, או “מה איננו רוצים שהילד/ה יגדלו להיות”, וגם – “מה אנחנו משתדלים למנוע מהם או לשמור אותם מפני”. לרוב, נימה חיובית היא עדיפה לילד ומצמיחה את הילדים לגובה שאותו סימנת להם.

האזינו האזנה דקה לאמירות הנוגעות ל”אופי ורקע הילדים הלומדים בבית הספר שלנו”, בניגוד ל- “את מי איננו רוצים לקבל או למי המסגרת איננה מתאימה”…

נסו לשכלל את כל הנתונים והדוגמאות שניתנו בהרצאה או בשיחה, והסיקו מסקנה באשר לאותה מסגרת חינוכית-  האם היא שואפת להתאים את עצמה לאוכלוסייה המקומית או שעל הקהילה להתיישר לדרישות של מובילי החינוך?! האם הצוות הוא מנהיג ומודל לחיקוי, באופן פנימי ועמוק, והאם הוא מסוגל לסמן לילד שלכם גובה שהוא מסוגל להגיע אליו? האם זהו רף שהולם את הבית שלכם ועד כמה הוא דומה או שונה ממה שאתם מצפים מעצמכם ומילדיכם.

ומדוע כל אלו חשובים?

אני מאמינה בחינוך שצומח יחד ומתוך הקהילה והמשפחות. לא בניגוד, לא בקו מקביל ולא בהיפוך. ישנו יתרון עצום במשנה חינוכית שמדברת אל הילד בקול אחד, הרמוני, בין הבית למוסד החינוכי. אני רואה חשיבות עצומה בבית ספר שמקיים קשר רציף ואמתי עם ההורים, משלב אותם במעשה החינוכי מתוך הבנה של היתרון והחשיבות שלהם בנוכחות מלאה במסרים ובדוגמא האישית לילדים.

ובשורה התחתונה, האמינו בדרך של הילדים וביכולת שלהם לקלוט מסרים ולהפנים אותם. הם מסוגלים לכך מערש לידתם ומעצם היניקה מכם בשנים הקריטיות בחינוכם וגידולם בבית. שם נלמדים ומופנמים המסרים החשובים באמת לבגרותם. אל תעמידו את הילדים או את בית הספר במבחן. חפשו את ההרמוניה בין הבית לכיתה, והשתדלו לייצר כזאת בתוך הבית ובקשר אמיץ ובאמון מלא בהנהגה החינוכית.