בסוגיה זו אנו מוצאים דעות שונות התלויות בהשקפת עולמו של שומר ההלכה ובמציאות בה הוא חי.

שומרי הלכה ופוסקים מסוימים (בעיקר חרדים) ידרשו הפרדה, ואילו שומרי הלכה ופוסקים אחרים אינם מחייבים אותה או שאינם רואים בה כלל עניין הלכתי.

חלקם אף יעדיפו לחנך במעורב מלכתחילה מסיבות חינוכיות.

לרוב, הדעות מחמירות יותר ככל שהגיל עולה.

לשם הדוגמא נביא את דבריו של הרב דב יוסף הלוי סולובייצ'יק שייסד בבוסטון ישיבה מעורבת מגיל יסודי ועד לגיל התיכון (בי"ס רמב"ם):

"באשר לשאלתך על אודות תוכנית הלימודים בבתי ספר מעורבים (בנים ובנות), כבר הבעתי לפניך לפני זמן רב את דעתי, כי תהיה זו החמצה מצערת עד מאוד מצדנו אם נארגן עבור הבנות שיעורים נפרדים במקצועות היהדות. לא רק שמותר להורות לבנות תורה שבעל-פה; בימינו זוהי חובה מוחלטת. מדיניות זו של הפליה בין המינים במה שנוגע לנושאי הלימוד ולשיטת הלימוד – מדיניות שתומכים בה עדיין קבוצות מסוימות בקרב הקהילה האורתודוכסית שלנו – תרמה רבות להתדרדרותה ולנפילתה של היהדות המסורתית. מן הראוי להכניס באורח דומה בנים ובנות אל היכליה הפנימיים של התורה שבעל-פה". (מתוך "איש על העדה",עמוד 124).

ה.

לקריאה נוספת והרחבה

הרב דוד ביגמן:

"… אין כל איסור בקיום בית ספר מעורב לבנים ולבנות (כמובן, תוך שמירה על כללי ההלכה). נראה שאין בית ספר אידיאלי ויש להכריע על פי שיקולים חינוכיים ועל פי הקשרים תרבותיים וחברתיים בכל מקום.

בשולי הדברים אעיר, כי נגד הטוענים שבתי ספר מעורבים נוסדו בדיעבד, יש לטעון כי בציבורים מסוימים בית ספר כזה משמש דווקא פתרון לכתחילה. בקהילות שמחנכות את ילדיהן להשתלב בחברה מסביבם, דווקא חינוך מעורב, ובייחוד בבית הספר היסודי, עשוי להועיל לילדים שילמדו כיצד להתנהל באופן ראוי בחברה המעורבת, בהתאם להדרכת רבותינו, ובכללם הטור והשו"ע".

הרב צבי קורן:

א. אינני מכיר איסור הלכתי שבנים ובנות ילמדו ביחד.

האיסורים ההלכתיים בנוגע ליחסים בין המינים הינם ברורים וידועים: נגיעה, ייחוד, הסתכלות, וקלות ראש המביאה לידי פריצות.

ב. השאלה של חינוך נפרד או מעורב הינה שאלה מורכבת, הכרוכה במכלול שיקולים. שיקולים אלה כוללים, בין היתר, יצירת תנאים להתחזקות רוחנית, ויצירת מערכת יחסים בריאה בין המינים. מכלול השיקולים והאיזון ביניהם, עשויים להשתנות בגילאים שונים ובקהילות שונות. יש לשקול שאלה זו בכובד ראש וברוחב דעת, כל מקרה לגופו.

ג. חברה דתית מעורבת, בה גברים ונשים מבוגרים יכולים לפעול יחדיו בצורה צנועה, מקודשת ובריאה כאחד, עשויה להביא ברכה לחברה הדתית והכללית. זו מציאות ראויה לכתחילה, ולא פשרנות דתית.

יש לשקול בצורה מפורטת מה המינון המתאים של המעורבות וההפרדה בין הבנים והבנות בגילאים השונים, כך שיוכלו לגדול לתוך חברה כזו בצורה הטובה ביותר מכל הבחינות.

אינני מתכוון לומר שחברה דתית מעורבת וצנועה היא האפשרות הראויה היחידה ; ישנן קהילות בהן זה לא מתאים ולא רצוי. אך חשוב להבהיר שישנן אפשרויות שונות שכולן מותרות וראויות, ולכל אחת יש את המעלות שלה.

הרבנית רחל קרן

מדרשת הבנות בעין הנצי"ב

"...אנו מגדלים את ילדינו בתוך משפחות בריאות, שומרות תורה ומצוות, שיש בהן מקום ראוי לכל אחד מבני ובנות המשפחה, ומייחלים שכך גם הם יבנו את ביתם. כדי ליצור מצע בריא כזה, כדי ליצור משפחה שיש בה חיים דתיים ואנושיים על פי דרכה של תורה, ראוי לנו ללמד את ילדינו לחיות בצוותא, ללמוד בצוותא, להעריך כל אחד את כל חברותיו וחבריו על יסוד מכלול אישיותם ולא רק על בסיס מיניותם...".

הרב פרופ’ דניאל שפרבר

ראש מועצת החמ"ד לשעבר

"...צניעות אינה רק צניעות מינית אלא צניעות חברתית באופן כללי, הכוללת יחס לזולת ויחס לאחר. כשישנה הפרדה מוחלטת ומנסים לחנך את הבנים שלא יסתכלו על בנות, ומורים להם ללכת עם העיניים כלפי מטה על מנת שלא יראו דברים אסורים, הדבר יוצר לחצים נפשיים שהם לא בריאים וגורמים לתוצאה הפוכה. נוצר מצב לא טבעי לחלוטין שבו הבחורים חושבים יותר מידי על מיניות והניסיון לעצור את זה באופן מלאכותי יוצר דחפים אצל אותם בחורים. צריך להבין דברים ולדעת מה מותר ומה אסור, אבל באופן טבעי ולא באופן כפוי וקיצוני. הקיצוניות בנושאים האלה אינה בריאה".

הרב יהודה גלעד

ראש ישיבת מעלה גלבוע

"...לדעתי, בגילאים הצעירים של החינוך היסודי אין צורך בהפרדה... חשוב להבין שאחד העקרונות החשובים בחינוך הוא שהחינוך משקף במידה רבה את החברה שממנה יוצא המתחנך ואליה הוא חוזר. פער גדול מידי בין הנורמות החינוכיות, לבין החברה שבה הוא חי, יוצר בסופו של דבר נזק חינוכי מפני שהוא הופך את החינוך לבלתי אמין כי הוא מנותק מהחיים האמיתיים. במקרה כזה הסכנה היא שגם דברים אחרים שחשובים יותר מהחינוך לצניעות, נתפסים כנכונים רק בביה"ס. אם יש פער גדול מידי, זה הופך את הערכים החשובים ביותר בעולמנו כמו תפילה ושבת לדברים ששייכים רק לביה"ס.

כמו כן יש לזכור שעם כל החשיבות של הצניעות, גם העיסוק בצניעות צריך להיעשות באופן צנוע ובאיזון הנכון. לעתים העיסוק האובססיבי בצניעות , הוא עצמו הופך לחוסר צניעות...לפיכך, בגילאים הצעירים של החינוך היסודי אין צורך בהפרדה".

מלכה פיוטרקובסקי

מורת הלכה

"...דווקא משום ההלכה וחשיבותה עלינו לחנך ילדים להתמודדות עם המצב, דבר שיכול להיעשות במקומות שיש בהם חיבור בין המינים תוך שמירה מוחלטת על ההלכה...".