[הסבר: “תקנון תפילה” מהווה נספח לתקנון בית הכנסת (שהוא התקנון הרשמי של העמותה). לא מדובר בו על נהלים וסמכויות כלליים בקהילה אלא בפרטי סדרי התפילה למעשה בבית הכנסת: במנהגים, כיבודים, וכו’. כאן הבאנו דוגמה אחת אפשרית המבוסס ברובו על נסיון אמיתי, אבל ראוי להגדיש שאין שום דבר קדוש או מחייב בהצעה זו: ברור שכל קהילה תעצב את תקנון התפילה לפי האופי והמנהגים המיוחדים שלה. בדוגמה זו בחרנו במודל המנסה לשלב מנהגים מכל העדות בקהילה אחת.]

בעזר”ה

[קהילת / ‏בית הכנסת] “[שם]”

[מקום]

 

תקנון התפילה של בית הכנסת

לפי מנהגכלל ישראל”

חלק ראשון: מהותו של “תקנון התפילה”

1. “תקנון התפילה” הזה בא להסדיר בפועל את סדרי התפילה בציבור ב[קהילת / ‏בית הכנסת] “[שם]”. גבאי בית הכנסת יפעלו בהתאם לתקנון הזה והרב יפסוק לרוחו, וציבור המתפללים יכבד את נהליו.

2. “תקנון התפילה” הזה יהיה כפוף לתקנון הקהילה.

3. “תקנון התפילה” הזה יאושר על ידי ועד העמותה ועל ידי האספה הכללית ברוב רגיל, וגם שינויים בו יהיו ברוב רגיל, כמו שמפורט בתקנון הקהילה (סעיף 13, ו’).

חלק שני: מנהגכלל ישראל”

1. מנהג התפילה בבית הכנסת ייקבע על ידי שליח הציבור. בדרך כלל כל המנהגים של כל העדות בישראל יהיו מקובלים בבית הכנסת, כולל הבדלים בנוסח ובהגייה ובמנגינות השונות. כל חזן יוכל להתפלל לפי מנהג עדתו או לפי המנהגים המקובלים עליו (כולל שילובם של מנהגי תפילה מעדות אחרות בישראל).

2. יש כמה דברים ספציפיים שיוצאים מן הכלל הזה כדי לשמור על הסדר ולמנוע בלבול בקרב הציבור, וכדי למנוע טירחה באורך התפילה, ובמיוחד כדי לאפשר גוון במנהגים ובמנגינות באופן מיטבי. היוצאים מן הכלל הם:

 קבלת שבת תתחיל בפיוט “ידיד נפש” ולא בקריאת שיר השירים.

 החזן יעלה למזמורים של קבלת שבת. החזן הוא שיקבע את המנגינות ולא הציבור, כדי לאפשר גיוון משבת לשבת. החזן יוכל לבחור כל מנגינה שהוא רוצה בקבלת שבת, כולל שירת הפסוקים ברצף כמנהג עדות המזרח, הלחן האשכנזי המקובל, או שירי “קרליבך”.

החזן של קבלת שבת לא ימשיך כחזן לתפילת ערבית, אלא חזן אחר יעלה במקומו (כדי לעודד את הגיוון במנהגים).

 בשחרית בשבת יעלה שליח ציבור לפסוקי דזמרא, ויפסיק בהתאם לחזן של תפילת שחרית: חזן ספרדי יעלה ב”נשמת” וחזן אשכנזי יעלה ב”שוכן עד”.

קריאת שמע עם ברכותיה (בערבית ובשחרית) היא אחת מהחובות המובהקות ביותר בבית הכנסת ע”פ ההלכה (בנוסף לתפילת העמידה וקריאת התורה). לכן שליח הציבור יקרא אותן בנחת ובנעימה (בקצב מכובד של דיבור בין אדם לחברו), ומומלץ שגם יכוון להוציא את הציבור ידי חובתם בברכות. מנהג עדות המזרח שהש”ץ קורא במנגינה את הברכות במלואן (וכן את קריאת שמע בטעמי המקרא), ומומלץ (אבל לא חובה) שגם חזן אשכנזי יעשה כן בקול נמוך.

הגבהת ספר התורה תהיה לפני הקריאה ולא לאחריה, ובעת ההגבהה ישירו את הפסוקים “וזאת התורה” ו”תורת אמת נתן לנו”.

קריאת התורה וההפטרה הן לפי בעל הקורא (לגבי אופן ההגייה ומנגינת הטעמים), ואין להגביל את הקוראים למנהג מסויים של קריאה. כאשר יש מנהגים שונים בהגדרת הפסוקים להפטרה, המפטיר יבחר את הקריאה המקובלת עליו מבין המנהגים הקיימים, ויודיע על כך לגבאי (שיודיע למתפללים).

ילד שלמד לקרוא בטעמי המקרא בדקדוק ובנעימה, אבל עוד לא הגיע לגיל מצוות, יכול לקרוא בתורה וגם לעלות ולברך (ע”פ עיקר הדין ומנהגם בפועל של חלק גדול מעדות המזרח), וראוי לעודד את זה מטעמי חינוך.

לאחר קריאת התורה יעלו ילדים לשיר את הפסוק “ימלוך”.

התפילה לשלום המדינה והתפילה לחיילי צה”ל ייקראו ע”י החזן של מוסף (ולא בעת הוצאת ספר התורה). חזן ספרדי ישלב אותן בתחילת תפילתו לפני “מי שברך” לציבור ו”אשרי”, וחזן אשכנזי ישלב אותן אחרי “יקום פורקן” ו”אב הרחמים”.

במקומות בתפילה שחלק מהעדות מוסיפים מזמור או לימוד ולאחריו “קדיש”, וחלק מהעדות אינן מוסיפות אותו (לדוגמה “שיר למעלות אשא עיני” לפני “עלינו” של תפילת ערבית), הקטע יתוסף בקביעות כברירת מחדל כדי למנוע אי-סדר אצל המתפללים. אבל רב הקהילה יוכל לאשר את השמטתם בתנאי שישיג את תמיכתו של רוב מכריע מהציבור. אותו דבר יהיה נכון לגבי קטעים נוספים בסידור שאין בהם חובה הלכתית.

 בליל שבועות תיקרא מגילת רות בטעמי המקרא בציבור; הקריאה תהיה לקראת סוף ה”תיקון” מיד לפני תפילת שחרית. ראוי לקרוא גם את המגילות שיר השירים (בשבת חוה”מ פסח) וקֹהלת (בשבת חוה”מ סוכות), כי המסורת לקרוא “חמש מגילות” במועדים עתיקה ואהובה בחלק מהעדות,וגם חשובה מטעמי חינוך. אמנם עצם הקריאה תהיה בשעה מוקדמת לפני תפילת שחרית, ותסתיים בשעה הרגילה של התפילה בבוקר, כדי שלא להטריח את מי שאינו רגיל בקריאתן.

אמירת הסליחות תתחיל בראש חודש אלול, ואמירתן תהיה לפי הנוסח והמנגינות המוכרות של עדות המזרח. (אפשרות אחרת: אמירת הסליחות תהיה בימי שני וחמישי בחודש אלול ע”פ נוסח משולב.)

 בראש השנה ניתן להקים מניינים מקבילים לפי המנהגים השונים, כפי הצורך והרצון של המתפללים הקבועים. גם ניתן לשלב מנהגים שונים בתפילה במניין מרכזי אחד (כגון חזן אשכנזי לשחרית וחזן ספרדי למוסף או הפוך).

לקראת יום הכיפורים תהיה הערכות מיוחדת כדי לתכנן את הפעילות של “יום כיפור לכולם” (בשביל ציבור רחב בעיר שאינו רגיל להגיע לבית הכנסת במשך השנה). נוסח התפילה ביום הכיפורים יהיה מתוכנן מראש ולא ע”י חזן אקראי. מניין “יום כיפור לכולם” המיועד לציבור דוברי רוסית יהיה מבוסס בעיקרו על מנהגי אשכנז. מניין מרכזי של “יום כיפור לכולם” בעברית יהיה בשילוב של מנהגים (כגון לשיר “ונתנה תוקף” וקדושה במנגינה אשכנזית מצד אחד, ולשיר פיוטי סליחות במנגינות הספרדים מצד שני). הבסיס לשילוב הזה (אשכנזי או ספרדי) יהיה בהתאם לצרכיו ורצונותיו של קהל היעד (אחרים, ובמיוחד בהוספת סליחות במנגינות הספרדים בכל חמשת התפילות. הסיבה לכך בקהל היעד: רוב האנשים המחפשים אפשר גם להקים מניינים מקבילים לפי רצונם של המתפללים הקבועים כמו בראש השנה או לשלב מנהגים.

קישורים חיצוניים:

1. למודל מפורט אף יותר ל”תקנון תפילה” שבו שליח הציבור קובע את הנוסח, ראו את התקנון של בית הכנסת המרכזי ביישוב גבע בנימין (“אדם”).

2. יש גם מודלים טובים עבור “תקנון תפילה” על פי נוסח אחד מסוים, וניתן למצוא אותם בשפע ע”י חיפוש באינטרנט. הנה כמה דוגמאות שימושיות:

* ההצעה נוסחה ע”י הרב ד”ר אבי קדיש, חבר הנהלת נאמני תורה ועבודה