הצעת התנועה לוועדה לקידום השילוב והשיוויון בנטל (ועדת פלסנר)

 

מדיניות לימוד תורה בישראל / הדר ליפשיץ[1]

נייר המדיניות המוגש כאן גורס, בעיקרו, כי מדיניות ממשלות ישראל לדורותיהן ביחס ללומדי התורה, תרמה, אם לא יצרה, את תופעת האברכים הפטורים מעול הצבא ומעול הפרנסה. מדיניות אחרת יכולה להפוך את הגלגל ולתרום להרחבת הנשיאה בנטל, וחשוב מכך – להפצת התורה ולומדיה בחברה הישראלית.

1.      שורשי הבעיה – מדיניות אשר יצרה שינויים חברתיים

מדיניות ממשלות ישראל הפחיתה את השתלבות החרדים בצבא ובשוק העבודה. שני כלי המדיניות אשר הובילו לכך היו חקיקה ותקצוב. החקיקה פטרה את הגבר החרדי משירות בצה”ל, ואסרה עליו לעבוד שנים רבות. התקצוב עודד להמשיך ולהיות ב’כולל’ עד גיל הפנסיה[i].

נוצרה תופעה חדשה בישראל, לא שערוה אבותינו. הגברים היו מנועים מלפרנס בכוח החוק. המצב הפך לאידיאל על פיו האישה מחויבת בפרנסת בעלה. האידיאל הפך לנורמה המקובלת בחברה החרדית. מכיוון שהגברים הפכו לפטורים מעול הפרנסה, נמנעו מללמד את בניהם אומנות. המדיניות והתופעה החברתית החדשה פרכסו זו את זו. המדיניות הובילה לתופעה החברתית, והתופעה החברתית הובילה לתמיכה פוליטית בחיזוק המדיניות ההרסנית.

הוועדה קמה בשל הפגיעה בנשיאה בנטל ההגנה והפרנסה. אך הנזק לא היה רק בגופו של העם, אלא גם ברוחו ובנשמתו. נפגע מוסד הרב בישראל. במקום לממן רבנים היושבים בתוך עמם, עודדה המדינה אברכים המסתגרים יחדיו, ורחוקים מהציבור הרחב. כבוד התורה, לומדיה ונושאיה הושפל. התגבר ניכור כלפי תורת ישראל.

מדיניות לימוד תורה עמדה בשורשי העיוות. שינוי המדיניות יתרום לתיקונו.

2.      יעדי המדיניות

א.      קידום לימוד תורה

מטרת המדיניות צריכה להיות עידוד וחיזוק לימוד תורה. גם כערך ייחודי ומכונן בעם היהודי ובמדינת ישראל, וגם כדי לחזק אווירה התומכת בשינוי הנדרש.

ב.       קידום השוויון בנטל

יש לשאוף לקידום הנשיאה בעול מצוות הגנת המדינה ופרנסתה במגזר החרדי. וקידום השוויון בחובות ובזכויות הנובעות מנטל לימוד תורה גם למגזר החילוני.

ג.       הפחתת כפייה

יש להימנע, ככל האפשר, מניסיונות לקבוע ולאכוף חקיקה הנעדרת לגיטימיות באוכלוסייה הרלבנטית. קודם לחקיקה צריכים להבשיל תהליכי לגיטימציה לשינוי חברתי.

ד.       הימנעות ממלחמת תרבות

אסור להכריז מלחמה על מגזר באוכלוסייה. וודאי הדבר ביחס לציפור הנפש של ערכיו ואורחות חייו. כל חברה החפצה ביציבות מתרחקת ממלחמות דת.

3.      מדיניות הפצת תורה בישראל

המדיניות המוצעת נועדה להגשים יחדיו את כל יעדי המדיניות הלו.

א.      עקרונות

1.      שמירה על גובה התקציב המיועד ללימוד תורה

הדבר חשוב להשגת יעד ד’ – מניעת מלחמת תרבות. יודגש ויובהר כי אין הכוונה לפגוע בערכים המקודשים לחברה החרדית.

2.      שימוש בתקציב ככלי לעידוד גיוס ותורה שיש עמה מלאכה

הדבר חשוב לקידום יעדים א’,ב’,ג’. התמיכה תעודד נשיאה בנטל, ויופחת הצורך בכפייה.

3.      עידוד לימוד תורה בכל מגזרי החברה, ובעיקר היצרניים

הדבר חשוב לקידום יעדים א’,ב’,ד’. המדינה תעודד יותר לומדי תורה. התמיכה התקציבית תופנה ללימוד תורה המשולב בחייו של האדם העובד. התמיכה בלומדי תורה, כמו דחיית השירות, יתאפשרו, על בסיס קריטריונים שווים, גם לישיבות ומכינות חילוניות, כמו גם לקהילות לא-אורתודוקסיות.

ב.       כלי מדיניות

1.      הגבלת תקופת מימון לימוד תורה מלא בכלל, וטרם גיוס בפרט

מוצע כי יינתן תקצוב ללומדי תורה אשר לא שירתו בצה”ל עד 3 שנים[ii]. לומדים אשר שירתו בצה”ל יוכלו לקבל מימון עד 6 שנים.

2.      תקצוב קביעת עיתים לתורה – שעה בשבוע, שעה ביום

יינתן מימון רחב ללימוד תורה בהיקף של שעה בשבוע, ובהיקף של שעה ביום.

3.      עידוד פיזור לימוד התורה בכל הערים והכפרים בישראל

חלק מהתקצוב יינתן על בסיס מוניציפאלי, לפי הנתונים הדמוגרפיים של הרשויות. כך ייווצר תקצוב יתר לאזורים ומגזרים בהם יש חסר בלימוד תורה.

4.      כללים שווים בדחיית גיוס ובתקצוב לומדי תורה דתיים כאחרים

דחיית הגיוס תינתן לכל החפץ בלימוד תורה באופן שוויוני, ותופסק העדפת בוגרי החינוך הדתי והחרדי הנוהגת היום.

ג.       הקמת מועצה להפצת תורה

כלי המדיניות אשר הוצעו לעיל הם רק דוגמה לכללים אשר יתרמו לשוויון בנטל הביטחון והקיום בחברה החרדית, ולנטל המורשת היהודית בכלל החברה. אולם, הכללים המיטביים לא יוכלו להתמיד בלא עצמאות מוסדית לקובעי מדיניות לימוד התורה בישראל.

1.      תפקיד המועצה – הגברת השוויון בנטל המורשת היהודית לכל חלקי האוכלוסייה

המועצה תהיה אמונה על קידום תורה ועבודה. קידום לימוד תורה בכלל המגזרים, וקידום השתלבות בשוק העבודה בין תופסי התורה.

2.      חשיבות המועצה – מניעת מסמוס המדיניות ממניעים פוליטיים

פגיעתה של המדיניות הנוכחית בכבודה של תורה, נגרמה מלחצים פוליטיים שוטפים. למחרת פרסום המלצות הוועדה ישובו ויתחזקו המגמות אשר הובילו לשפל הנוכחי[iii]. על כן נדרשת הקמת מועצה סטטוטורית אשר תופקד על חלוקת בלעדית של כל התקציבים המיועדים לקידום לימוד התורה במדינת ישראל. כמקובל לגבי ההשכלה הגבוהה, הכנסת תקבע את גובה התקציב, אך הסמכות לחלוקתו תהיה בידי המועצה.

3.      שמירה על עצמאות המועצה – הרכב המועצה

כדי למנוע השתלטות על המועצה בהסכמים קואליציוניים וכדו’, יש לבחור למועצה חברים מגופים רבים ושונים כגון: משרדי החינוך, הדתות, התרבות והקליטה, הסוכנות היהודית, הרבנות הראשית, בנק ישראל, צה”ל, המל”ג והשלטון המקומי[iv].

4.      הערות נוספות

א.      כיצד יקודם השוויון?

חוסר השוויון נוצר, במידה רבה, כתוצאה ממדיניות תקצוב מעוותת ללימוד תורה. תיקון העיוות יצמיח השתלבות של לומדי תורה בחברה. המדיניות המוצעת גם יוצרת תנאים שווים ללימוד תורה אצל מגזרים אחרים.

הנייר התמקד במדיניות לימוד תורה, אך יש להשלימו בכלי מדיניות נוספים. כגון: הרחבת ‘הסדר מרכז’ למגזר החרדי ועוד מסלולים נוספים לעידוד גיוס חרדים.

ב.       מה יגרום לחרדים להתגייס לצה”ל? לצאת לשירות העבודה?

אי הגיוס הנוכחי נבע מתרבות אשר טופחה מתקציב המדינה. תקצוב לומדי תורה בוגרי צבא יוביל, דווקא חרדים החפצים בלימוד תורה, להתגייס לצבא.

ג.       מה לגבי עילויים?

אין לפתח מנגנוני של המדינה לבחינה וקביעת ‘עילויים’[v]. המצטיינים בלימוד תורה ימומנו ע”י החברה האזרחית, ויהיו מבוקשים כמלמדי תורה במסגרות הלימוד אשר יורחבו.

 

5.

מועצה להפצת תורה (מל”ת) / הדר ליפשיץ

כפתרון למשבר גיוס החרדים מוצע להקים מועצה להפצת תורה. בעיית השחרור הסיטונאי משירות עומדת על שני יסודות – החקיקה הפוטרת והתקציב המעודד אי-גיוס וחוסר תעסוקה[i]. מצב זה יצר תורה שאין עמה מלאכה. הקמת מל”ת נועד לעצב מדיניות תקצוב השומרת ומחזקת את עולם התורה מחד ומאידך פועלת כנגד מצב בו התורה מהווה גורם הפוגע בשירות בצה”ל ובהשתלבות בשוק העבודה.

תפקידי המל”ת

  1. להוות גוף בלתי תלוי אשר יעמוד בין הממשלה לבין תקצוב לימוד התורה, וירכז את הטיפול הכולל בנושא.
  2. להציע את עקרונות התקציב המיועד ללימוד תורה בהתחשב בצרכי החברה והמדינה, תוך שמירה על חופש הדת, צרכי החברה והמדינה ובהן:

א.      שאיפה להרחבת לימוד תורה ושוויון בלימודה בכל שכבות החברה היהודית בישראל ובכל הערים והכפרים.

ב.       קידום שוויון בגיוס לצה”ל בכל שכבות החברה היהודית בישראל ובכל הערים והכפרים.

ג.        טיפוח תלמידי חכמים.

ד.       ביסוס תורה שיש עמה מלאכה.

  1. תפקידים מקבילים לתפקיד ות”ת בפיקוח על ניהול יעיל של התקציבים.

הרכב המל”ת

המל”ת תהיה גוף אוטונומי מהשפעה פוליטית, אשר תיבנה מאנשי תורה ומדע המקובלים על הציבור הרחב.  מוצע כי חבריה יהיו:

א.      שר או מנכ”ל משרד החינוך לשעבר (וכן אוצר ומשפטים) אשר ייבחרו בידי נשיא בית הדין הרבני. (3 חברים)

ב.       שופט בית המשפט העליון לשעבר אשר ייבחר בידי נשיא בית הדין הרבני הגדול, ושופט בית הדין הרבני הגדול לשעבר, אשר ייבחר בידי נשיא בית המשפט העליון. (2 חברים)

ג.        2 רבני ערים אשר ייבחרו בידי ראש ות”ת.

ד.       ראש כולל, ראש ישיבה, ראש ישיבת הסדר ושני ראשי מכינות קדם צבאיות אשר ייבחרו בידי שר החינוך.

ה.      ראש אכ”א רבצ”ר לשעבר אשר ייבחרו בידי שר הביטחון.

ו.        ראש ות”ת או ראש מל”ג לשעבר אשר ייבחר בידי נשיא בית הדין הרבני. אדם זה יכהן כראש המל”ת.

סמכויות המל”ת

כל תחום 2038 במשרד החינוך – העברות למוסדות תורניים.

 


[1] ד”ר הדר ליפשיץ עומד בראש פרוייקט ‘אור חדש’ לדמוקרטיזציה בשירותי הדת בישראל של נאמני תורה ועבודה.


[i] אברך מתוקצב היום ע”י המדינה בשיעור של כ-12,000 ₪ מדי שנה, עד גיל 67.

[ii] תקופה זו נועדה כדי לאפשר לחרדים ללמוד בישיבה עד הגיל המקובל לנישואיהם. התמיכה תינתן, באופן שוויוני, גם לישיבות ומכינות חילוניות.

[iii] ודוק: קידום אינטרסים מגזריים לגיטימית ואף נדרשת ממפלגות פוליטיות. אולם, המדיניות הציבורית הדמוקרטית ערה לכשלי הדמוקרטיה בקביעת מדיניות בתחומים מסוימים. לכן מקובלת העברת סמכויות בנושאים מסוימים לגופים אוטונומיים. כך בבנקים מרכזיים בעולם המופקדים על קביעת המדיניות המוניטארית, וכך בישראל המל”ג המופקד על קביעת המדיניות בתחומו.

[iv][iv] דוגמה לכך בחוק הרשות לקידום מעמד האישה התשנ”ח-1998 סעיף 9, חוק בנק ישראל התש”ע-2010 סעיף 16.

[v] טעמים רבים נגד מנגנונים ממלכתיים לקביעת ‘עילויים’. בשונה מהצטיינות אקדמית, המבוססת על כימות המקובל בעולם ויכולות אינטלקטואליות, להצטיינות בלימוד תורה אין מנגנונים קיימים, והיא דורשת אינטלגנציות רבות יותר. לחיבור מוסדי כזה, אשר יידרש לקבוע מסמרות בתחומי הליבה של הדת, נזקים נוספים לחופש הדת ועקרונות יסוד נוספים. עיין, כדוגמה, ליפשיץ הדר וגדעון ספיר, “שירותי הדת היהודיים – דיון נורמטיבי וניהולי לקראת רפורמה”, מחקרי משפט כג,1 עמ’ 117-194, תשס”ז.