התנועה מאמינה כי רב הינו נבחר ציבור אשר נועד לסייע ולשרת את הקהילה בה הוא חי ופועל. אנו סבורים כי מציאות בה רבנים מוצנחים מלמעלה למטה הינו מצב אבסודרי אשר מנתק את הרבנות מהקהילה ורק מרחיק את מי שמבקש יהדות קשובה. יש לנתק את הקשר בין הפוליטיקה לבחירת רבנים. התנועה פועלת ופעלה על מנת לשנות את הליך בחירת רבנים, בגוף הבוחר הקיים ובהצעת חוק לקציבת כהונת רבנים.

הצעת נאמני תורה ועבודה לקציבת כהונת רבנים

רוצים לקרוא עוד בנושא :

ח"כ שטרן על סמכויות בתי הדין הרבניים: "אתם חושבים שאנחנו מפגרים?" / משה ויסטוך

לקריאת הכתבה כפי שפורסמה ב 09 בפברואר, 2017 בכיפה לחצו כאן ח"כ שטרן לא אהב את החוק המאפשר לבתי הדין הרבניים לעסוק בסכסוכים אזרחיים, "אם הם היו מתייחסים שווה כלפי גברים ונשים כמו משה רבנו אז היה נהדר". פרופ' אביעד הכהן: "חוק ראוי מכיוון ששני הצדדים נדרשים להסכמה לדיון בפני בית הדין" מליאת הכנסת אישרה אתמול […]

משרד הדתות: הרבנים זקנים? גם פרס תפקד עד יומו האחרון / קובי נחשוני

במשרד לשרותי דת נחלצים להגנתם של רבני הערים הזקנים בישראל, ומבהירים כי אין פסול בתפקודם הקוגניטיבי – וכי תנאי העסקתם מוגנים בחקיקה: "רב לא נדרש לכושר פיזי. הגיל בהקשרים האלה הוא יתרון"

דרישה: להשעות את הרב אברהם יוסף מתפקידו

תנועת 'נאמני תורה ועבודה' שיגרה מכתב ובו דרישה להשעות את רב העיר חולון, הרב אברהם יוסף, מתפקידו כנותן כשרות בעיר חולון ולמנות אחראי אחר לכך מטעם הרבנות.

למרות האישום: ברבנות מעניקים גיבוי לרב העיר חולון ומסרבים להשעותו

הרב אברהם יוסף, שהואשם בקידום כשרות בד"ץ בית יוסף שבבעלות משפחתו תוך ניגוד עניינים, זוכה לתמיכת המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית. יו"ר תנועת "נאמני תורה ועבודה" תוקף: "ראוי שהרבנות תתייצב לימין הציבור"

חוק רבני ערים ויישובים

  חוק רבני ערים ויישובים רבני ערים ורבני יישובים , משמשים כיום כמשרתי ציבור לכל דבר ועניין. ברבות השנים חלה ירידה במעמדם של רב העיר ורב היישוב (להלן – הרבנים) והקשר שלהם עם הציבור אותו הוא אמור לשרת הלך ונחלש. בין השאר, הסיבה לכך היא העובדה שרבנים מתמנים לתקופת זמן ארוכה ומאבדים את חובת האחריותיות […]

מצע מפלגתי בנושאי דת ומדינה. הצעת נאמני תורה ועבודה לקראת הכנסת ה-20, 2015

להורדת המסמך כקובץ לחצ/י כאן

מצע בנושאי דת ומדינה

הצעת נאמני תורה ועבודה

ד"ר שוקי פרידמן, רכז תחום דת ומדינה בנאמני תורה ועבודה

 

 יחסי דת ומדינה בישראל נמצאים במתח מתמיד עוד מימי טרום המדינה. ברוב הסוגיות המרכזיות, העימות נמשך עד ימינו אלה.

מצע המפלגה בנושאי דת ומדינה משקף את הרצון לפתור את המתחים בנושא הזה, הקורעים את החברה בישראל. זאת תוך שימור אופייה היהודי של המדינה גם בהסדרים חוקיים, ומתן חופש גדול יותר לאזרחי ישראל היהודים בבחירת זיקתם ליהדות ולשירותי הדת הניתנים במדינת ישראל.

במרוצת השנים, במקביל לעימות חריף ולהכרעות שקיבל בית המשפט העליון, התקיים שיח פוליטי, אקדמי וחברתי-ציבורי רב-ממדי, שעסק בסוגיות הבוערות המרכזיות בנוגע ליחסי דת ומדינה. שיח זה תרם לעיצוב כמה פתרונות הזוכים לבסיס רחב של תמיכה בקרב הציבור ונציגיו הפוליטיים.

בנושאי דת ומדינה מתבסס המצע על ההסדרים המקובלים באופן הרחב ביותר בנושאי שבת ונישואין, ומציע רפורמות נוספות, שהמרכזית שבהן היא רפורמה ברבנות הראשית לישראל.

הסדרת יחסי דת ומדינה

הסדרת סוגיות דת ומדינה בהידברות
יהדות וזהותה היהודית של מדינת ישראל, כמו גם ההסדרה של סוגיות דת ומדינה, חשובות לכל אזרח יהודי במדינת ישראל – חילוני, דתי או חרדי. הסדרתן צריכה להיעשות מתוך דו-שיח והבנה, ולא באמצעות כפייה. הכנסת הבאה תשים לה למטרה לקדם לכדי פתרון היסטורי את הסוגיות המרכזיות בנושאי דת ומדינה:
1. מיד לאחר הבחירות תוקם ועדה קואליציונית שתסדיר סוגיות של דת ומדינה. בוועדה יהיו חברים נציגים מכל סיעות הקואליציה.
2. הוועדה תכין לחקיקה או לתיקון את החוקים העוסקים בסוגיות שעל פי הסכם זה, ותדון בסוגיות נוספות שיעלו במהלך כהונתה של הכנסת.

נישואין
1. חסרי דת ויהודים פסולי חיתון לא יכולים להינשא במדינת ישראל. אזרחים יהודים אחרים מחויבים להינשא דרך הרבנות הראשית לישראל.
2. מזה כמה שנים מתקיים דיון ציבורי נוקב בצורך לתקן את המצב הזה.
3. אנו מציעים להחיל את ההסדר של רישום ברית הזוגיות, שיאפשר לשני בני אדם המבקשים למסד את הקשר ביניהם לבחור האם ברצונם להינשא נישואין דתיים, או להיות רשומים כזוג במרשם ברית הזוגיות.
4. אנו סוברים שהסדר זה מאזן בין שמירת היוחסין בעם ישראל ובין מתן חופש נישואין.
5. בכנסת הבאה נקדם חקיקה שתסדיר זאת, תוך התייעצות עם רבנים, משפטנים ומומחים רלוונטיים.

שבת
1. יחוקק חוק שיסדיר את שמירת השבת בישראל.
2. ההסדר בנושא השבת יתבסס על העקרונות הבאים:
א. על פי מסורת ישראל, השבת היא יום המנוחה השבועי במדינת ישראל.
ב. בשבת תצומצם הפעילות המסחרית במדינת ישראל למינימום.
ג. תתאפשר פעילות פנאי ותרבות, וכן הפעלת שירותי הנגשה.
ד. במדינת ישראל לא ייפגע אדם בשל היותו שומר שבת.

הרבנות הראשית לישראל

הרבנות הראשית לישראל הוקמה לפני כמעט מאה שנים, ומשרתת את עם ישראל במדינתו במשך עשורים ארוכים. כדי להיות רלוונטית, כדי לגעת בעם ישראל, כדי להמשיך ולהתקיים, ולמלא את הייעוד שהתווה לה מייסדה, הרב קוק – "לקרב את הלבבות ולהכניס רוח של שלום … לחזק התורה וכבודה על אדמת הקודש" – דרוש לה שינוי משמעותי. זו תכליתו של המודל המוצע: רבנות ישראלית דמוקרטית.

1. הזהות היהודית של מדינת ישראל תלויה בזהות היהודית של הפרטים החיים בה, ולא רק בהסדרי דת ומדינה.
2. רבנות מדינתית-משמעותית יכולה להיווצר רק על ידי רבני יישובים או שכונות.
3. כדי ליצור זיקה, התאמה ומחויבות בין רבנים לקהלם, הרבנים ייבחרו בבחירות ישירות ופתוחות.
4. רבנים ייבחרו לקדנציה קצובה, שלא תעלה על עשר שנים.
5. כל מי שהוסמך לרבנות על ידי מוסד מוכר יוכל להיבחר כרב שכונה או יישוב.
6. הבחירות תתנהלנה באופן שישמור על כבוד המתמודדים וכבודה של הרבנות, ימנע מעורבות פוליטית וצורך בהוצאת סכומי כסף גדולים.
7. שירותי הדת יינתנו על ידי המועצות המקומיות, ויונהגו על ידי ועד רבני העיר, שיורכב מרבני השכונות.
8. תפקיד רב העיר / הרב האזורי יבוטל.
9. הרב הראשי ומועצת הרבנות הראשית ייבחרו על ידי רבני השכונות.
10. מועצת הרבנות הראשית תשקף איזון מייצג של כלל האזרחים היהודים במדינת ישראל.
11. לשם קידום העקרונות האלו, תקודם החלתו של המודל הישראלי-דמוקרטי לרבנות הראשית לישראל.

גיור
נושא הגיור הוא סלע מחלוקת במדינת ישראל מזה שנים רבות. אנו סבורים כי יש לגבש מדיניות ממלכתית בתחום הגיור, שתאפשר לאלו שרוצים באמת ובתמים להצטרף לעם ישראל לפי ההלכה, לעשות זאת בדרך מכובדת. במסגרת זו, יש לעודד בחינה ודיון הלכתי וחברתי מחודש סביב המדיניות ההלכתית הנוהגת כלפי מתגיירים.
לאחרונה החליטה ממשלת ישראל לאפשר לרבני עיר להקים בתי דין לגיור. ממשלת ישראל תפעל למימוש ההחלטה ולהקמת בתי דין נוספים לגיור.
כמו כן, אנו מציעים כי ייקבע שטבילת נשים לשם גיור תיעשה בפני שלוש נשים, שתהיינה שליחות של בית הדין לגיור לשם כך.

שירותי דת


כשרות:
הרבנות הראשית תקבע סטנדרטים מדורגים מחייבים בתחום הכשרות, ותהיה מוסמכת לבקר גופים נותני כשרות אחרים. הסטנדרטים יחייבו הן את כל הרבנויות, ללא הבדל בין עיר לעיר, והן את גופי הכשרות הפרטיים.
הרבנות הראשית והגופים נותני הכשרות יחויבו בשקיפות מלאה באשר לנהלי הכשרות שלהם והעלויות שנגבות על ידם. התשלום יועבר ישירות לגוף נותן הכשרות ולא למשגיח, הן ברבנות והן בגופים הפרטיים.
על כל נושאי המשרה בתחומי הכשרות ברבנות לשמש אך ורק ברבנות ולא בגוף פרטי, כדי למנוע מצב של ניגוד עניינים.
גופים נותני כשרות פרטיים יוכלו לתפקד רק כמלכ"רים.

מועצות דתיות:
המועצות הדתיות יבוטלו ושירותי הדת ברשויות יינתנו על ידי הרשויות המקומיות.

מקוואות:
קידום רפורמה משמעותית בתחום המקוואות לשם ייעול המערך ומתן שירות משופר למשתמשות בו.

קבורה:
הסרת חסמים שתאפשר הקמת תאגידי קבורה נוספים, שלא במסגרת הקיימת היום.

תורה ועבודה
מדינת ישראל מחויבת להעניק לכל תלמיד במערכת החינוך סל כישורים בסיסי של תורה ודעת. בתי הספר מחויבים לפתוח בפני הלומדים לכל הפחות צוהר למורשת היהודית, ולהכשיר אותם לעולם התעסוקה המודרני. תרגום לעקרונות האלו מצוי ב'תכנית הליבה' לבתי-הספר היסודיים והעל-יסודיים.
השינויים התקציביים צריכים להיות מדורגים. על כן:
1. המדינה תממן רק בתי ספר שילמדו תכנית ליבה.
2. יתוקן חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים התשס"ח-2008, הקובע תקצוב ישיבות קטנות שאין בהן תכנית ליבה, וייקבע בו תמריץ למוסדות שבהם מלמדים לימודי ליבה. 

        

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המצב כיום                                                                                                                      דמוקרטיזציה של הרבנות

_______________________________________________________________

 

 

קישור לקמפיין ביידיש ( "גיא לואל מחפש רב" ) להצפת הנושא נועד לעורר תשומת לב ציבורית.

 

רבנות ישראלית-דמוקרטית- על הפרוייקט:

1. רכז הפרוייקט הינו ד"ר שוקי פרידמן. 

2. הפרוייקט נתמך ע"י הפדרצייה היהודית של העיר ניו-יורק.

3. לעזרה בחיזוק הפרוייקט אנא פנו אלינו: 052-7492543, או ב:[email protected] 

4. לתרומות נוספות אנו פנו אלינו, הצטרפו כחברים או תירמו כעת בקישור!

            

שמואל שטח על רבני ירושלים: חבל שניצחנו

ב"ה נבחרו רבנים ראויים שמצדיקים את ההשקעה הרבה. ואולם, כבר כעת כדאי להדגיש שהדרך בה תשוב הרבנות לתפקידה אינה בהשארת המצב הקיים שמעלה עובש מידי יום. יש לאמץ את המודל הקהילתי-דמוקרטי. מודל שמבטל את בחירת הרבנים הראשיים ומאפשר לשכונות לבחור בעצמן את רבניהן בצורה דמוקרטית, מתוך התחשבות באופי ובייחודיות של כל קהילה בפני עצמה.

בנט: ניצחון חשוב לציונות הדתית

יו"ר הבית היהודי בירך את הרב אריה שטרן על ניצחונו בבחירות לרבנות ירושלים ואמר "משהו חדש התחיל גם בירושלים. אני מברך את הרבנים הראשיים. מדובר בניצחון חשוב של הציונות הדתית"

חברי כנסת, שרים ואישי ציבור מברכים הערב (ג') את הרב אריה שטרן ואת הרב שלמה עמאר, הרבנים הראשיים לירושלים.

יו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט מסר כי "משהו חדש התחיל גם בירושלים. אני מברך את הרבנים הראשיים הנבחרים הרב שטרן והרב עמאר, שיזכו להגדיל תורה ולהאדירה. זהו ניצחון חשוב של הציונות הדתית בירושלים. נמשיך להוביל קו של יהדות עם חיבור לעם ישראל".

לא צריך רבנים ראשיים לירושלים

חסרונם של רבני עיר בירושלים לא הפריע לאף אחד. להפך, העדר רבנים ראשיים רק מקל על ההתנהלות בנושאים שונים ומונע חיכוכים ופוליטיקה מיותרת. רב עיר היא משרה מיותרת

אצל כל מי שמתבונן בתהליך המכוער של הבחירות לתפקידי הרבנים הראשיים לירושלים מתעוררות שתי שאלות קשות: מי בכלל צריך רב עיר ולמה צריך לבחור אותו ככה?

התוכנית לרבנות ישראלית-דמוקרטית – ראיון עם ד"ר שוקי פרידמן

בראש השנה פורסם סקר בוואי-נט שכבר הפך למסורת: סקר בענייני דת ומדינה. הסקר, שמבוצע בשיתוף עם עמותת חדו"ש ועל ידי מכון סמית, מצע, כמו בכל שנה, שרוב רובו של הציבור היהודי בישראל מעוניין בחופש דת: 61% מהאזרחים היהודים בישראל תומכים בהפרדת הדת מהמדינה, 84% מסכימים כי במדינת ישראל צריך להתקיים חופש בחירה והתנהגות לחילונים ולדתיים לפי השקפת עולמם, 64% בעד הכרה בגיורי הזרמים הלא אורתודוקסיים, 72% מעוניינים בפתיחת מרכזי קניות בשבת ו-66% סבורים כי יש להכיר בכל סוגי הנישואים, ובכללם קונסרבטיביים, רפורמיים ואזרחיים. בפשטות: רוב מובהק ומוצק להגדלת חופש הדת בישראל.

והנה, לכבוד ראש השנה וממש באותו יום התפרסם גם ראיון שקיים קובי נחשוני, כתב וואי-נט, עם הרב הראשי האשכנזי, הרב דוד לאו. וכמו תמונת ראי, דעתו של הרב התבררה בכל עניין כהפוכה מדעת רוב עם ישראל: הרב לאו מתנגד לנישואים אזרחיים, מתנגד להפרטת הגיור (אפילו רק לרבנים אורתודוקסים), ואת החקיקה המנסה לאפשר יותר חופש דת בישראל הוא מכנה "חסרת אחריות". כמתנה לחג קיבלנו עוד עדות לחוסר הקשר בין הרבנות הראשית בישראל ליהודי הארץ.

עשה לך רב: מתי הציבור יבחר את רבני הקהילה?

הרפורמה שמתכנן בנט במינויים של רבני ערים, היא תיקון חלקי בלבד למציאות מעוותת שגם מתעלמת מנשים. הפתרון היחיד הוא לתת לקהילה את הכוח לבחור את רבה.

השבוע התבשרנו כי משרד הדתות, חתם על תקנות חדשות המשנות את האופן בו נבחרים רבני עיר, וזאת בעקבות עתירה שהגיש לבג"ץ עו"ד אסף בנמלך מטעם תנועת נאמני תורה ועבודה, שערערה על חוקיות ההסדר הקודם.

ברקת מקדם לרבנות ירושלים את הרב שאסר להשכיר דירות לערבים

ראש העיר מקורב למשפחת הרב הראשי של צפת, שמואל אליהו. לשכת ברקת: "הדברים אינם נכונים. הוא פועל לגופו של אדם אלא לגופו של עניין"

ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, מקדם את מועמדות הרב שמואל אליהו למשרת הרב הראשי בבירה. אליהו, רבה הראשי של צפת, נחשב לאחד הקיצוניים שברבני הציונות הדתית. הוא התפרסם בזכות אמירות ופסקי ההלכה שלו שאסרו על השכרת בתים לערבים ועובדים זרים, וקריאתו לסילוק סטודנטים ערבים הלומדים במכללת צפת.

נאמני תורה ועבודה: לא למנות רב ראשי לירושלים

אחרי עשור ללא רב ראשי לבירה, קוראים בתנועה לשר הדתות בנט לפזר את תקציב הרב הראשי בין רבני השכונות והקהילות תנועת "נאמני תורה ועבודה" קוראת היום (ג') לשר הדתות נפתלי בנט לעצור את תהליך מינויו של רב ראשי לירושלים, אחרי עשור בו לא מכהן רב בתפקיד. בתנועה הציעו, כחלופה, לחלק את תקציב הרב הראשי בין רבני הקהילות בעיר.

נאמני תורה ועבודה בדרישה חריגה: לא למנות רב ראשי לירושלים

בעוד בציונות הדתית מנהלים מאבק למינוי רב ראשי לעיר ירושלים, תנועת נאמני תורה ועבודה פונים לשר נפתלי בנט, לסגן שר הדתות בן דהן ולראש העיר ניר ברקת בקריאה לא למנות רב ראשי לעיר, מכתב ובו קריאה חריגה מטעם שמואל שטח, מנכ"ל תנועת 'נאמני תורה ועבודה' וחנן מנדל, יו"ר הארגון, נשלח בימים האחרונים לשר הדתות וירושלים נפתלי בנט, לסגן השר הרב אלי בן דהן, לראש עיריית ירושלים ניר ברקת ולראש המועצה הדתית בעיר יהושע ישי.

הרבנות תכיר באישורי היהדות של הרב וייס

הרבנות הראשית התקפלה והחליטה להכיר מחדש באישורי היהדות שמעניק הרב אבי וייס מניו יורק – ובכך שמה סוף לסאגה שהסעירה את יהדות התפוצות

הרבנות הראשית הרבנות הראשית לישראל החליטה היום (ד') להכיר מחדש באישורי היהדות שמעניק הרב אבי וייס מארה"ב, כמו גם בנישואים ובגיורים שהוא עורך. בהחלטה זו שמה הרבנות סוף לסאגה שהתרחשה בחודשים האחרונים, במהלכה הוביל הרב וייס קמפיין נגד הרבנות, בגין החלטתה זו.

רבנות ישראלית דמוקרטית – תקציר והרחבה

הקמפיין שלנו ביידיש ( גיא לואל מחפש רב ) להצפת הנושא נועד לעורר תשומת לב ציבורית.

אבל מה באמת ניתן לעשות?

 

להורדת המסמך כקובץ לחצ/י כאן

רבנות ישראלית-דמוקרטית

ד"ר שוקי פרידמן, רכז תחום דת ומדינה בנאמני תורה ועבודה

 

הרבנות הראשית לישראל הוקמה לפני כמעט מאה שנים, ומשרתת את עם ישראל במדינתו במשך עשורים ארוכים. כדי להיות רלוונטית, כדי לגעת בעם ישראל, כדי להמשיך ולהתקיים, ולמלא את הייעוד שהתווה לה מייסדה, הרב קוק – "לקרב את הלבבות ולהכניס רוח של שלום … לחזק התורה וכבודה על אדמת הקודש" – דרוש לה שינוי משמעותי. זו תכליתו של המודל המוצע: רבנות ישראלית דמוקרטית.

 

תקציר


  • הזהות היהודית של מדינת ישראל תלויה בזהות היהודית של הפרטים החיים בה, ולא רק בהסדרי דת ומדינה.
  • רבנות מדינתית-משמעותית יכולה להיווצר רק על ידי רבני יישובים או שכונות.
  • כדי ליצור זיקה, התאמה ומחויבות בין רבנים לקהלם, הרבנים ייבחרו בבחירות ישירות ופתוחות לקדנציה קצובה.
  • כל מי שהוסמך לרבנות על ידי מוסד מוכר יוכל להיבחר כרב שכונה או יישוב.
  • הבחירות יתנהלו באופן שישמור על כבוד המתמודדים וכבודה של הרבנות, ימנע מעורבות פוליטית וצורך בהוצאת סכומי כסף גדולים.
  • שירותי הדת יינתנו על ידי המועצות המקומיות, ויונהגו על ידי ועד רבני העיר, שיורכב מרבני השכונות.
  • תפקיד רב העיר / הרב האזורי יבוטל.
  • מועצת הרבנות הראשית והרב הראשי ייבחרו על ידי רבני השכונות.
  • מועצת הרבנות הראשית תכלול איזון מייצג של כלל האזרחים היהודים במדינת ישראל.

        

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המצב כיום                                                                                                                      דמוקרטיזציה של הרבנות

_______________________________________________________________

 

הרב סתיו: אין שום סיבה שרב אורתודוקסי לא יוכל לומר על בן קהילתו שהוא יהודי

 בעקבות פסילת עדותו של הרב אבי וייס ברבנות הראשית התייחס יו"ר ארגון רבני צהר לטענה וקרא להגדיר מחדש את התפקידים בהם עוסקים בתי הדין והרבנים. לדבריו "מדובר בנזק בל ישוער" 

05/04/2014

הרב סתיו נגד הרבנות: להכיר ברב אבי וייס

בעקבות הודעת הרבנות כי היא מטילה ספק במידת מחויבותו של הרב אבי וייס – הסמן הליברלי של האורתודוכסיה בארה"ב – מתייצבים רבנים בולטים בישראל לצדו של הרב וייס. יו"ר "צהר": "כאשר הרב וייס אומר על מישהו שהוא יהודי – אזי הוא יהודי"

02/01/2014

הרבנות: ספק אם הרב אבי וייס נאמן להלכה

לאחר שהודיע כי יעתור לבג"ץ בשמו ובשם הרבנים האורתודוכסים בארה"ב, שהרבנות הראשית מסרבת להכיר בהם – הודיעה הרבנות כי מעדויות שהגיעו לידיה, עמדותיו ההלכתיות של הרב וייס "מעמידות בספק את מידת מחויבותו להלכה". בסביבת הרב וייס, מהרבנים האורתודוכסים המובילים בזרם הליברלי, מאשימים את הרבנות בחוסר שקיפות

01.01.14

פניות רבנים בנושא

הרב ריסקין: הרב אבי וייס הוא אחר מהרבנים הכי פעילים והכי חשובים לא רק ביהדות אמריקה, אלא ביהדות העולם. הוא הכשיר מאות אם לא אלפי יהודים לתורה ולמצוות, והוא עובד במסירות נפש למען היהודים והיהדות בכל מקום שהם בסכנה. אני מכיר אותו אישית כאדם שזהיר במצוות קלה כבחמורה. נכון הוא שהרב וייס מכשיר נשים להיות […]

פניות רבנים בנושא- בעברית

 

 

1. הרב ריסקין:

הרב אבי וייס הוא אחר מהרבנים הכי פעילים והכי חשובים לא רק ביהדות אמריקה, אלא ביהדות העולם. הוא הכשיר מאות אם לא אלפי יהודים לתורה ולמצוות, והוא עובד במסירות נפש למען היהודים והיהדות בכל מקום שהם בסכנה. אני מכיר אותו אישית כאדם שזהיר במצוות קלה כבחמורה. נכון הוא שהרב וייס מכשיר נשים להיות מנהיגות בקהילות, אבל גם בזה נראה לי שיש לו על מי להישען ברמה ההלכתית.

(02.01.2014)

__________________________________________________________________

משחקי הרעב(נות): למה הם פסלו אותי?

24/11/2013

לא קל לי להעלות את הדברים האלה על הכתב, אך הרבנות הראשית פשוט לא מתפקדת. הגיעה השעה לסיים את המונופול של הרבנות הראשית בשירותי הדת, כי כוח – משחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט. לא רק בי פגעה הרבנות כשפסלה אותי, כי אם גם בבני הקהילה שלי

דתיים במלכוד: הרבנות מנתקת אותנו מישראל

5/11/2013

הרבנות החלה לנהל רשימות שחורות של רבנים אורתודוכסים, והיא מבזה אותם ואת קהילותיהם הציוניות. מלב הממסד הדתי בארה"ב יוצאת קריאה המכוונת לרבנים בארץ ובעולם – ולפוליטיקה הישראלית: הצילו את הדת היהודית, רגע לפני שהרבנות בישראל תחריב אותה כליל

רבנים אורתודוכסים בארה"ב: הרבנות פוסלת אותנו

03/11/2013

רבנים אורתודוכסים אמריקאים מאשימים את הרבנות בסירוב לקבל את עדויותיהם על מעמדם האישי של בני קהילתם. הרב אבי וייס, מבכירי רבני ארה"ב, קורא למדינה לחסל את מונופול הרבנות הראשית. בין המתגייסים למאבק: נאמני תורה ועבודה, מכון שלום הרטמן והמשפטן אלן דרשוביץ. נשקלת עתירה לבג"ץ. הרבנות: בוחנים כל רב לגופו 

פעילות סביב הכרה ברבנים אורתודוכסים בחו"ל

1. לצפיה במכתבו של אסף בנמלך לחצו כאן בעברית 

לצפייה במכתבו של ע"וד אסף בנמלך לחצו כאן באנגלית

לצפיה במכתבו של פרופ' דרשוביץ לנשיא המדינה שמעון פרס לחצו כאן

2. לתשובת היועץ המשפטי לע"וד אסף בנמלך לחצו כאן

3. לפניות רבנים בנושא  – לחץ כאן

4.הרבנות מודיעה לאחר שבועיים: עדותו של הרב וייס מקובלת על הרבנות הראשית

5. פרשת הרב אבי וייס- סיכום תקשורתי

6. המשך פניות בנושא הכרה ברבני חו"ל, תמוז תשע"ז

בדיקת ynet: כך קיבלו המועמדים תעודת רב

מועמד ש"ס קיבל את תעודת הסמיכה מהרב הראשי דאז, אבא שלו. גם הרב יעקב שפירא נבחן בעל-פה כשאביו כיהן כרב ראשי, ותיק הבחינות שלו ריק לחלוטין. למעשה, רק חמישה מתוך עשרת המתמודדים לרבנות עברו את כל הבחינות בדרך לתואר 22.07.13

רבנות אקספרס

 

בעוד שמדי שנה נבחנים אלפי תלמידים בבחינות בכתב לשם קבלת תעודת כושר לרבנות, מתברר שישנם כאלה שזוכים בסמיכה מהירה ללא בחינות בכתב דרך וועדה מיוחדת ברבנות הראשית. החשד הוא שהמסלול שיועד לתלמידי חכמים מובהקים משמש בפועל את בעלי הקשרים. ברבנות הראשית דוחים את ההאשמות: "מדובר בהליך נדיר" .

פורסם במקור: צדק, מוסף לדין, למשפט ולהלכה המצורף לעיתון מקור ראשון 10/5/13


עתירה: הרבנות מסמיכה כרבנים את מקורביה

מאות רבנים בישראל, ובהם רבני ערים – מכהנים מבלי שנדרשו לעבור בחינה בכתב, כך עולה מעתירה לבג"ץ. בין הדרישות – קביעת קריטריונים לסמיכה: "לעתים מקבל הפונה את ה'כושר' לכהן כרב באמצעות קשריו – ולאו דווקא כישוריו"

אביאל מגנזי, 07.11.12

נאמני תורה ועבודה בעתירה לבג"צ: מיהו "תלמיד חכם מובהק"?

 8/11/2012 מורשת
עשרות רבנים קיבלו בשנים האחרונות כושר לרבנות על בסיס ההגדרה "תלמיד חכם מובהק", המאפשר להם לשמש כרבני יישובים וערים מבלי שנדרשו, כמקובל, לעמוד במבחני הרבנות הראשית לישראל. כעת, תנועת 'נאמני תורה ועבודה' באמצעות עו"ד אביעד הכהן, עתרה לבג"ץ בטענה כי מדובר בפרצה אשר באמצעותה מסמיכה מועצת הרבנות הראשית את מקרוביה. 

רצים לרבנות

   

רצים לרבנות-יאיר אטינגר 31.8.2012 "הארץ"

הקמפיין לשינוי פני הרבנות הראשית מעלה הילוך

מצעי פעולה שפירסמו שלוש התארגנויות דתיות קוראים לשנות את תפקידה של הרבנות. בחירת הרבנים הראשיים תהיה הזדמנות לעמוד על כוח השכנוע של ההצעות האם הרבנות הראשית שייכת לדתיים כולם או רק לחרדים? האם כדי לרפא את תחלואיה יש לחזק את מעמדה ולהפוך אותה לסמכות הרוחנית העליונה של כל יהודי העולם, מעין ותיקן של היהודים? ואולי דווקא ראוי להחליש אותה, לשלול ממנה סמכויות ואף לפרקה כליל? האם אפשר להפריט את שירותי הדת בישראל או שיש לדבוק בדגם ריכוזי, שבו גוף מונופוליסטי אחד מוסמך על פי חוק להסמיך רבנים ולשלם את שכרם, לקבוע מה כשר ומה טרף, מי נשוי ומי גרוש ולפסוק מיהו יהודי?

 

  

מחזירים את הרב לקהילה

תארו לעצמכם מציאות שבה אתם אלו שבוחרים את רב השכונה שלכם. תארו לעצמכם מציאות שבה ועד ציבורי שמורכב ברובו מנשות השכונה, ינהל את המקווה ולא המועצה הדתית של העיר. תארו לעצמכם אתר אינטרנט ידידותי שבו תוכלו לבדוק מה הקריטריונים לכשרות של כל רבנות, ומה התעריף שהיא דורשת עבור השגחה. תארו לעצמכם שאתם לוקחים את כל מה שהתרגלתם לחשוב על שירותי הדת בישראל, ומוחקים. זהו החזון שהרב אילעאי עופרן, וחבריו מתנועת נאמני 'תורה ועבודה', מבקשים להציע.

פרשות אמור בהר

פרשות אמור-בהר / הרב אילעאי עופרן

היה זה צ'כוב שאמר פעם כי "אקדח אשר מופיע במערכה הראשונה, סופו לירות במערכה האחרונה", אך נראה שאין דין תורתנו הקדושה
כדין מחזותיהם, שכן פרט אשר זוכה להדגשה יתרה בתחילתה של פרשיית המקלל שבפרשתנו,
נפקד לחלוטין מחלקה השני של אותה פרשיה…

מינוי רבני ערים בישראל

 

פורסם ב"עולם קטן", כי תשא, תשע"ב

בגיליון פרשת יתרו, נדונה בכאב רב מעל דפים אלו סוגיית אי בחירתו של הרב רונצקי לתפקיד רב העיר פתח תקווה. והנה זכינו שכבר בגיליון פרשת תצווה, פורסם מאמרו של הרב סתיו המהלל ומשבח את בחירתו של הרב הלוי לרב העיר פתח תקווה ומעודד בחירה של רבנים ציוניים נוספים למשרות רב עיר. אך על אף ההישג לו זכינו לכאורה, נראה בעיני שאין כל מקום לשמחה שכזו, וכשלון ניסיון הבחירה הראשון כמו גם הצלחת ניסיון הבחירה השני, אינם אלא עדות נאמנה לתחלואיה של שיטת בחירת הרבנים בישראל.  

כזכור, "דיל" פוליטי מפוקפק סיכל את מינויו של הרב רונצקי לתפקיד רב העיר פתח תקווה, ו"דיל" אחר, דומה לו למדי, הוא שאיפשר את בחירתו של הרב הלוי. דילים רבים מעין אלו, נרקמים ומתמוססים חדשות לבקרים בערים שונות וסביב משרות רבניות שונות. הניסיון מלמד כי בדרך כלל, רבני הציונות הדתית יוצאים מעסקאות אלו כשידם על התחתונה, עובדה המסבירה את שיעורם הנמוך עד כדי שערורייה של רבנים ציונים דתיים במשרות ממלכתיות, עליו קונן הרב סתיו במאמרו.

יש הסוברים כי המסקנה הנובעת ממציאות עגומה זו היא שעלינו "לשחק את המשחק" ולסגל לעצמנו את תרבות הדילים הפוליטיים המקובלת בקרב העסקנים החרדים, בבחינת "ברומא התנהג כרומאי". אחרים סוברים כי עלינו לחזק את כוחן הפוליטי של מפלגות הציונות הדתית במטרה להשיג כוח ושליטה על הגופים הממנים את הרבנים די בכל אתר ואתר. הצד השווה לשתי דעות נפסדות אלו שהן מקבעות ומעודדות את השיטה הבזויה הנהוגה כיום למינוי רבנים מקומיים. זאת ועוד, התפיסה לפיה עלינו לחתור להחזיק בעמדות הכוח במשרד הדתות ובמועצות הדתיות, על מנת שנוכל למנות את "אנ"ש", אסורה מדין "דעלך סני לחברך לא תעביד". תחושת המרמור שצריך לחוש כל אדם בציונות הדתית על כך שאנשי ש"ס ממנים את אנשיהם, היא שאמורה לעודד אותנו לשנות את השיטה מיסודה ולא לייחל ליום שנוכל "להשיב להם כגמולם" ולגרום להם להתמרמר על כך שאנו ממנים לכל משרה רבנית את אנשינו.

בשיטה הנהוגה כיום למינוי רבנים מקומיים בישראל, ממונה למשרת רב עיר או רב שכונה, מי ששר הדתות חפץ ביקרו. שיטה זו, בה רבנים ממונים ע"י השלטון הריכוזי, הופכת את הרבנות לגוף פקידותי. רבנות השואבת את כוחה ומעמדה מן המפלגה שמינתה אותה, אינה הנהגה רוחנית וציבורית אלא מערך פקידותי-עסקני אפור. הרלבנטיות של רבנים שכאלה לקהילתם נמוכה מאד והם נתפסים בעיני הציבור כמינוי פוליטי על כל המשמעות הכרוכה בכך. שיטה זו, היא שהשפילה את מעמדה של הרבנות הממלכתית בישראל להיות כאסקופה נדרסת. לא טיבם של הרבנים הנבחרים חלילה, לא השחיתות שפשתה כמספחת במערכת זו וגם לא העסקנות החרדית היא שהשחיתה את מעמדם של רבני הערים והשכונות בישראל, אלא דווקא העובדה שהם ממונים ע"י גופים פוליטיים ולא נבחרים ע"י הציבור. אשר על כן, היטב חרה לי על כך שלא נבחר הרב רונצקי לתפקיד רבה של פתח תקווה, אך חורה היה לי גם לו היה נבחר, משום שלא על תפקיד ספציפי מדובר, אלא על עצם השיטה קא בכינא…

השיטה היחידה להרים את קרנה של הרבנות בישראל, ליצוק איזשהו תוכן לתפקיד הרב המקומי ולהפוך מוסד זה לגוף קשוב ורלבנטי היא להעביר את מינוי הרבנים בישראל לידי הקהילה ולידיה בלבד. הקהילה המקומית, על גווניה השונים היא שצריכה לעשות לעצמה רב בצלמה ובדמותה. לא פוליטיקאים ולא דילים יכתיבו לקהילה מי יהיה לה למורה דרך ולרועה רוחני אלא דווקא דמותו של הרב, ידענותו, אישיותו והתאמתו לקהילה הם שיקבעו זאת. תפקידו של הרב הוא להנהיג את הקהילה ולשרת אותה ולא את פטרוניו הפוליטיים או את העסקנים שעל שולחנם הוא סמוך. כך יחדלו הרבנים להיות פקידי ממשל וישובו להיות מנהיגי ציבור ונבחריו כפי שהיה מקדמת דנא. העברת ניהול שירותי הדת בישראל בכלל ובחירת הרבנים בפרט לידי הקהילות הינה הדרך היחידה להקים מערכת מסואבת זו מן העפר שבו היא מתפלשת.

 

הרב אילעאי עופרן – רב קבוצת יבנה ומרכז פרויקט "אור חדש" של תנועת "נאמני תורה ועבודה" לדמוקרטיזציה של שירותי הדת בישראל.