הרב סנדרס: די לכינוי הגנאי “רפורמי” בציונות הדתית

 

דומה שהקללה הכי גדולה שאפשר להטיח במישהו מתוך הציונות הדתית היום הנה שהוא רפורמי.

לקראת תשעה באב אני רוצה להציע שינוי שיח משמעותי והלוואי שזה יהיה תרומת לאהבת החינם ולקידום השלום בתוך עם ישראל.

דיבור על אורתודוקסיה הנו עצמו ניצחון הרפורמה, אורתודוקסי הנו כינוי שנוצר ככינוי נגד לרפורמי. אני לא אורתודוקסי, אני ציוני דתי, שומר הלכה, מאמין בערכי תורה ועבודה ומשתדל לעבוד את השם. אין לי צורך בהגדרות אחרות במיוחד לא כאלו שהן יחסיות כלפי האחר.

אני מוכן להיות שותף, ללמוד ‘עִם’, לדון ‘עִם’, כל אחד ששותף לחלק מהגדרות אלו. מי שיקדם אותי בעבודת השם אשוחח איתו על עבודת השם. מי שיקדם אותי בשמירת הלכה אשוחח עמו על נושא זה, מי שאוכל לקדם עמו את הציונות אקדם עמו את הציונות, מי שחשוב לו עם ישראל- אקדם איתו יחד את המאבק בהתבוללות וכן הלאה.

לעולם לא אמצא מישהו שהוא בדיוק כמוני, אבל כשם שאני מוכן ללמוד גמרא עם החרדי שלא מכיר במדינה ומבחינתי לא מכיר ביד השם הנמצאת בעולם, בדיוק כמו שאלמד עם החרדי שעושה את התורה קרדום לחפור בה (כדברי הרמב״ם)- אני אלמד את ספריו של השל, של קפלן ואתקדם יחד עמם בעבודת השם- אדרבה אני אלמד אחרים את דבריהם אם ארגיש שהם עוזרים ומקדמים ולא אחשוש מכך שהם לא היו מאה אחוז כמוני מבחינת יחסם להלכה.

עם החילוני אדון איך לקדם את המדינה, התרבות. עם הרפורמי והקונסרבטיבי אדון על תיקון עולם, על היחס לאחר, על עבודת השם.

מותר שיהיו מחלוקות, אבל ברוח הימים, אסור שמחלוקת תהפוך להיות המגדיר שלי ביחסים עם יהודי אחר או עם כל אדם אחר. אפשר להסכים שלא להסכים ואפשר יותר מכך, להאמין באמת ובתמים שכולם מתכוונים לטוב ולנסות למצוא קרקע משותפת.

אני מודע לכך שהבר הפלוגתא אינו כמוני, בגלל זה הוא בר פלוגתא, השאלה היא מה אנו יכולים לעשות יחד תוך כדי שמירה על דרכנו שלנו. בעיני, החרמות, נידויים וכו’ אינם יעילים אך יותר חשוב מכך, פשוט אינם מקדמים אותנו לעולם של אהבת חינם.

כתוב ע”י הרב אבי”עד סנדרס, ר”מ בישיבת אורות שאול ברעננה וחבר הנהלת נאמני תורה ועבודה

הכתבה המקורית מופיעה באתר כיפה