השבת: כאב הראש של בנט ודרעי / תני פרנק

 

לקריאת הכתבה כפי שפורסמה בכיפה לחצו כאן 

י”א טבת תשע”ז, 09/01/2017 10:08
נפתלי בנט ואריה דרעי שוב עומדים במרכז העניינים כשסוגיה נוספת הקשורה לנושא השבת מרחפת מעל פני המים. הפעם מדובר בדיון שנקבע בבג”ץ ב-23.1 בנוגע לחוק העזר העירוני של עיריית תל אביבמאוגוסט 20144 המתיר פתיחת מרכולים בשבת במתכונת מוגבלת. המדינה צריכה להשיב בקרוב, אך ראשי מפלגות הקואליציה טרם קיבלו החלטה כיצד להשיב.

זאת כבר הפעם החמישית שהשרים דרעי ובנט פוגשים סוגיה מורכבת בנושא השבת הציבורית בקדנציה הזו בלבד. פעם היו אלה העבודות שהתבצעו טרם פיצוץ גשר מעריב כהכנה לרכבת הקלה, פעם עניין המרכולים שהונח לפתחו עם מינויו לשר הפנים, פעם האיום על סגירת ליגות הכדורגל בשבת בזמן כהונתו כשר הכלכלה (כולל משרד העבודה), ופעם סערת עבודות הרכבת בשבת שהתחוללה בספטמבר האחרון. בכל הפעמים הקודמות דרעי נקט באסטרטגיה דומה – לא לקבל החלטות עצמאיות בנוגע לסגירת עסקים והפסקת עבודות בשבת, למחות על חילול השבת (בדרך כלל באמצעות מכתב שנשלח לתקשורת) ובעיקר למצוא מישהו אחר שיפתור את הבעיה.

אמנם בעניין העבודות שקדמו לפיצוץ גשר מעריב איים דרעי בכך שבפעם הבאה ש”ס “לא תעבור לסדר היום”, אך בפועל הכלבים נבחו והשיירה עברה. לעומתו – בנט בחר לרוב שלא להגיב, ולהשאיר את תפוח האדמה הלוהט שאמור להיות מזוהה באופן מובהק עם מנהיג מפלגה המתיימרת להיקרא הבית “היהודי” לפתחן של מפלגות אחרות.

כעת נדרש דרעי, כשר הפנים, לקבל החלטה בנוגע לחוק העזר העירוני של עיריית ת”א. על שולחנה של הממשלה מונחות המלצות וועדת המנכ”לים בראשות מנכ”ל משרד רה”מ אלי גרונר שישבה על המדוכה במשך חודשים ארוכים והגישה מסמך תמציתי ובו שלוש חלופות, בכולן מוצע לאשר פתיחת מסחר בשבת. ההבדל בין החלופות נעוץ בהיקף המסחר המאושר, אם במתחמים מסוימים, בחנויות נוחות או באופן יותר נרחב כפי שביקשה לעשות מועצת עיריית תל אביב עת אישרה את החוק. חשוב להזכיר שדרכי הוא זה שהביא להקמתה של וועדת המנכ”לים, כאשר טרם כניסתו לתפקיד שר הפנים הממשלה העבירה את הסמכות לאישור חוק המרכולים של ת”א משר הפנים לממשלה כולה שהקימה באותה נשימה את וועדת המנכ”לים.

זהו כאב ראש אמיתי לדרעי; מחד גיסא, הוא כבר הצהיר בעבר ש”אנחנו חיים בתוך מדינה חילונית” וש”אנחנו לא נאכוף על אף אחד מה לעשות” בהקשר המרכולים בתל אביב, וכבר נבטה בו ההבנה שהמחיר של סגירה הרמטית של המסחר בתל אביב בשבת הוא גבוה מדי בשביל מי שמתיימר לפנות לציבורים רחבים, בהם הציבור המסורתי. מאידך גיסא, הוא מחויב לשמר את ההתנגדות הקבועה של הגוש החרדי לכל מה שמריח מחילול שבת בחסות המדינה.

אם לשפוט לפי העבר, כנראה שגם הפעם תימצא נוסחת הפלא להתחמקות מפוארת נוספת מקבלת ההחלטה הקשה והתמודדות אמיתית עם הצורך בהסדרת המרחב הציבורי של השבת. יודגש גם כי בניגוד למפלגות אחרות בקואליציה, לש”ס אין ברזומה פרישה מהקואליציה על בסיס חילול שבת בחסות המדינה. המפד”ל הביאה לפירוק ממשלת רבין בשנות ה-70′ עקב טקס קבלת פנים למטוסי F-155 שנחתו עם כניסת שבת. יהדות התורה פרשו ממשלת ברק בשנת 19999 על רקע העברת המשחן של חברת החשמל תוך כדי חילול שבת. לכן כנראה שלא נחזה בהתפוררות קואליציונית מואצת בהובלתו של דרעי.

כאב הראש הזה ניתן לפיתרון. במקום לזגזג בין התקשורת החרדית לציבור המסורתי, השר דרעי יכול לנצל את ההזדמנות ולקבל החלטה אמיצה. בנט גם הוא צריך ליזום כפי שיודע לעשות בסוגיות בוערות אחרות, ולייצג את עמדת רוב הציבור הדתי. במקום לתת ל”סטטוס קוו” להכתיב את צביון השבת, שהולך ומשתנה על פי נורמות צרכניות מצד אחד, ועל פי כעס על חוסר היכולת להשתמש בתחבורה ציבורית מצד שני, הם יכולים להוביל את המהלך המתבקש – תמיכה בהצעת החוק שמסדירה את השבת הציבורית ברוח מתווה גביזון-מדן והפיכת השבת ליום המחזק את המכנה המשותף לכלל החברה הישראלית.

הכותב הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה