התגובות לדו”ח המבקר: “נבחן שינויים בחקיקה”

 

לקריאת הכתבה כפי שפורסמה באתר לחץ כאן

כג באייר התשעח, 08 במאי, 2018 16:00

תגובת המשרד לשירותי דת בנושא דו”ח מבקר המדינה. ההתייחסות היא למינוי הרכבי מועצות דתיות ובחירת רבני ערים:

“מינוי הרכבי מועצות דתיות ובחירת רבני עיר”

“המבקר מצביע ובצדק על המורכבות שכרוכה הן בכינון הרכבי מועצות דתיות והן במינוי רבני ערים, שמביאים למצב בו לא מכוננים הרכבים ולא ממונים רבנים, בקצב הראוי והרצוי.

“בכל הנוגע לכינון מועצות דתיות, חשוב להדגיש כי על פי תפיסת המשרד, הגם שההרכב הוא המבנה השלטוני שנדרש על פי דין, עבודת המועצה הדתית והשירותים לתושבים, לא נפגעים, במצבים בהם המועצה מנוהלת על ידי ממונים.

“מדובר בכל המקרים בממונים בעלי כישורים גבוהים, שהוכיחו את עצמם בניהול מערכות ויעיד על כך השיפור ההולך ועולה באופן משמעותי ועקבי במצב הכספי של המועצות הדתיות, בשירותים המתקדמים שניתנים לתושבים ובמקומה החשוב של המועצה הדתית, במכלול השירותים העירוניים.

“לאחר הבחירות לרשויות מקומיות, נתחיל, כמצוות המחוקק, להיערך לכינון הרכבים בכל המועצות הדתיות, כאשר נביא לידי ביטוי את המלצות המבקר בדו”ח והאמור בו יהווה מבחינתנו תוכנית עבודה.

“ככל שיישום ההמלצות לא יביא לשיפור, נבחן שינויים בחקיקה.

“בנוגע למינוי רבני עיר. גם בהקשר זה, הערות המבקר ייושמו בהליכים שיחודשו לאחר הבחירות, מתוך כוונה להשלים את כל תקני הרבנים החסרים, שאנו רואים חשיבות מרבית באיושם.

“המבקר בדו”ח חידד מספר נקודות חשובות  ואכן קודם שנתחיל במינויים תבוצע עבודת המטה, שהמבקר ממליץ עליה. ככל שגם אלה לא יועילו ויביאו להחשת המינויים, נשקול שינוי חקיקה, שיפשטו את ההליכים ויקצרו אותם.

“בנוגע לקציבת הכהונה, בעניין זה אנחנו לא תמימי דעים עם המבקר וסבורים כי עצמאותו של הרב והידע והניסיון המצטבר לא מצדיקים קציבת כהונה. השיטה הנוהגת ביחס לשופטים ולדיינים, ראוי שתחול גם כאן, לאור מאפיינים דומים בין בעלי התפקידים המוזכרים לזה של רב עיר, בהקשרים המסוימים של משך ותקופת כהונה.

“השר דוד אזולאי ומנכ”ל המשרד עו”ד עודד פלוס, מודים למבקר על עבודתו המקצועית והיסודית ויפעלו לזירוז ההליכים, מתוך כוונה ברורה להביא ככל שניתן לכינון הרכבי מועצות דתיות ומינוי רבני עיר וזאת מיד כשהדבר יתאפשר לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, שעתידות להיערך בסוף אוקטובר שנה זו.

“היעדרויות לא מדווחות של רבני ערים לצורך נסיעות לחו”ל וליקויים נוספים בהתנהלותם האישית”

“משרד מבקר המדינה בחן לעומק את הנושאים שעולים בדו”ח ועניינם נסיעות לחו”ל של רבני ערים, העסקת קרובים, רבנים שלא מתגוררים במקום כהונתם וטיפול בתלונות.

“מיעוט המקרים, באופן יחסי, מאשר את העובדה, שמקבלת ביטוי בדו”ח, לפיה רוב רובם של רבני הערים ממלאים את תפקידם באופן ראוי ועושים עבודתם קודש.

“בכל הקשור להיעדרויות הרבנים לצורך נסיעות לחו”ל, נראה שמדובר באי הבנה ובמחלוקות ענייניות, מתי נסיעה נחשבת לנסיעה בתפקיד ומתי מדובר בנסיעה פרטית. המשרד, ביחד עם הרבנות הראשית יגבש כללים ברורים שיתנו מענה לחוסר הבהירות וסימני השאלה ובהמשך ידאג ליישום הכללים על ידי המועצות הדתיות.

“הגדרת כללי ההתנהלות בכל הקשור להעסקת קרובים (בדגש על משגיחי כשרות), מטופל על ידנו, בימים אלה ביחד עם הרבנות הראשית, במסגרת הסדרת כלל נושא הכשרות.

“המשרד נוקט בצעדים כנגד רבנים שלא מתגוררים במקום כהונתם, כאשר מיעוט המקרים מעיד על הבנה של הרבנים, כי מגורים במקום כהונתם, יאפשר להם להיות מחוברים לקהילה ולמלא את תפקידם באופן מיטבי.

“אשר לטיפול בתלונות נגד רבנים. יש קושי חקיקתי בהקשר זה ולצורך מענה לקושי, נוסחו שני חוקים, אחד שעניינו אי התאמה של רב לתפקידו והאחר שעוסק בהגדרה מחודשת של הדין המשמעתי שחל על רבנים, שיאפשרו לנקוט בצעדים, מעבר לאלה שננקטים.

“יודגש כי הבנת הצורך בשיפור עבודת הרבנים, הביאה את רבני הערים בשיתוף המשרד והרבנות הראשית לבחון לגיבוש כללי אתיקה לרבנים וננקטים צעדים מעשיים בהקשר זה, בעצם ימים אלה.

“המשרד לשירותי דת, השר דוד אזולאי ומנכ”ל המשרד עו”ד עודד פלוס, מודים למבקר על עבודתו המקצועית והיסודית ויפעלו לתיקון הליקויים, שבעיקרם נוגע לצורך בחידוד הנהלים”.

תגובת דובר צה”ל לדו”ח מבקר המדינה בנושא מרכיבי ביטחון ביישובי העימות בפיקודים המרחביים:

“צה”ל מקדם בברכה את דו”ח המבקר, ילמד בקפידה את ממצאיו ויפעל ליישום הליקויים. כפי שצוין בדוח, התיאום בין גופי צה”ל והקשר עם גורמי ביטחון אחרים מהווה נדבך משמעותי במרכיבי הביטחון ביישובי העימות בישראל. לחלק ניכר מהמלצות הביקורת ניתן מענה כבר במהלכה. צה”ל ימשיך ללמוד את הדו”ח, ולפעול לאור ההמלצות הכלולות בו.

“בכל הנוגע לתיאום בין הגופים הרלוונטיים בצה”ל להגנת יישובי העימות, בימים אלו מבוצעות עבודות מטה המגדירות את ממשקי העבודה וסדר העדיפויות בנושא, בהתאם להערכת המצב. ככלל, צה”ל מבצע התאמה של מרכיבי הביטחון לכל יישוב בהתאם לסיווגו ולאיומים הקיימים. תכנית העבודה בנושא טיפול במרכיבי הביטחון לשנת 2018 נכתבה בשיתוף היחידה להתיישבות, זאת על מנת לוודא את התיאום בין הגופים.

“בכל הנוגע למעורבות הרבש”צים בביטחון יישובי העימות, בעקבות ההערות שעלו במהלך הביקורת, חודדו ההנחיות לכל כוח המגיע לתעסוקה מבצעית בנוגע למחויבותו לקיום קשר מול הרבש”ץ.
צה”ל אחראי לזמן את הרבש”צים להערכות מצב תקופתיות ולעדכנם בכל נושא רלוונטי ובהתאם לאירועים. צה”ל רואה את תפקיד הרבש”ץ כגורם משמעותי לביטחון הגזרה ועל כן, מקיים בקרה בנושא.

“בכל עת נמצאים פיקוד העורף והפיקודים המרחביים בקשר שוטף ומקצועי עם ראשי הרשויות המקומיות ובעלי התפקידים הביטחוניים על פי צורך ודרישה”.

בתנועת נאמני תורה ועבודה התייחסו לדו”ח המבקר על המועצות הדתיות ורבני הערים, ואמרו:

“התמונה העגומה העולה מדו”ח המבקר לא מפתיעה אותנו ואת שותפינו, הפועלים שנים לתיקון שירותי הדת המקומיים. ברור לנו כי רבות מהבעיות בשירותי הדת – בנושאים כמו כשרות, מקוואות, רישום לנישואין ועוד, נובעים מניהול בעייתי במקרה הפחות טוב, וניצול המערכת לצרכים אישיים במקרה הגרוע מאוד.

“העובדה שעל אף האמור בחוק, רוב המועצות הדתיות בישראל מתנהלות תחת ניהול של ממונים מטעם, לעתים במספר מועצות דתיות שונות בריחוק גיאוגרפי, פוגעת קודם כל בציבור המקומי. למעשה, המועצות הדתיות הן הגוף היחיד במדינת ישראל שאין עליו פיקוח של נציגי ציבור. מועצת הרשות המקומית לא יכולה לפקח על הנעשה בהן, והרכבי המועצה הדתית הנבחרת קיימים רק בכ-45% מתוך 130 מועצות דתיות בכל הארץ. בירושלים למשל קיימת וועדה ממונה כבר למעלה מ-16 שנים בשל אוזלת ידם של השר לשירותי דת וראשי העיר שהעדיפו מינוי של פקיד שאיננו מייצג את הציבור על פני מועצה נבחרת שמייצגת את הציבור הירושלמי. הדבר נכון גם להוד השרון ולקריית טבעון ולעוד מועצות דתיות רבות.

“באשר לרבני הערים, לצערנו דו”ח המבקר הוא הוכחה נוספת לצורך בשידוד מערכות בתחום זה. מעמד הרב המקומי הוא בשפל היסטורי במקומות רבים מדי בישראל, תושבי הערים בקושי יודעים שיש רב בעירם, שלא לדבר על להכיר אותו או להבין מה הרלוונטיות שלו לחייהם. המצב במסגרתו רבני ערים אפילו לא טורחים למלא אחר חובתם החוקית לגור במקום כהונתם, ללא סנקציות מצד הרגולטור, הוא אבסורד.

“היעלה על הדעת שראש עיר או חבר מועצת עיר לא יגור בעיר בה הוא מכהן? רב העיר איננו פקיד והוא אמור להיות דמות רוחנית חשובה. במקום זאת, במקום בו מכהנים שני רבנים הם נוטים להסתכסך אחד עם השני, ויש ערים שבעקבות הכאוס בתהליך המינוי שנשארות ללא רב בכלל.

“אם לאחר ארבע שנים רצופות במשרד לשירותי דת, השר דוד אזולאי ופטרונו הפוליטי השר אריה דרעי מביאים לתוצאות מבישות שכאלה, אין לנו אלא להמליץ דווקא לציבור הדתי אשר חפץ במנהיגות רוחנית עירונית, להסיק מסקנות ולפעול לשינוי מבנה המערכת. הפיכת מנגנון מינוי המועצות הדתיות ורבני הערים למנגנון מינויים מפלגתי מביא הן לפגיעה אנושה במעמד הרב המקומי ושירותי הדת והן לחילול השם.

“כיום מונחות על שלחן הכנסת שורה של הצעות חוק שיזמנו יחד עם חברי הכנסת יהודה גליק ועליזה לביא לתיקון הליך המינוי ואופן כהונת הרבנים המקומיים והמועצות הדתיות. אנו קוראים לשרי הממשלה לתמוך בהצעותינו ולקדם במהרה רפורמה בהולה במערכת שירותי הדת המקומיים”.