בנושאים אחרים

בנושאי חינוך

בנושאי דת ומדינה

גופים אורתודוקסיים וימניים מעבירים 80% משבתות החינוך בצה"ל

למה דווקא ארגונים משיחיים ועמותת אלע"ד נבחרו להקנות לחיילי צה"ל תודעה יהודית, מי מקבל מהמדינה מיליוני שקלים על "חיזוק הזהות הדתית לקראת השירות בצבא" והאם החינוך הדתי באמת זקוק ל"ייצוב"?

אם כל בני האדם שווים, למה יש שווים יותר?

התורה לא הבחינה בין עשירים לעניים, בין חקלאים לסוחרים. כולם שווים בהתאם לגילם. כיום, יכולים בעלי מפעלים למקסם רווחים, ובה בעת העובדים נדונים לפיטורין. ערכם של עובדי המפעלים לא שווה לערכם של בעלי ההון המעסיקים אותם. אלה קיבלו את ים המלח, ואלה מקבלים רק מלח

כך שומרת שנת השמיטה על כולנו

אחד הטעמים לדבר על שמיטה בזמננו הוא הטעמים. אם נעשה מטעמים מהטעמים, נתאים אותם לחברה המודרנית ונטמיעם בהתאם, השמיטה תניע גם עשייה משמעותית. נראה שיש לעשות זאת בשלושה מעגלים עיקריים: האישי, החברתי, והגלובלי

כמה הערות על מחאת הקהילה האתיופית

יש לי חבר, נשוי ואב לילדים, שגר פעם בהתנחלות. הוא סיפר לי שיום אחד הוא ומשפחתו אכלו ארוחת שבת במלון אחד, ואחד המלצרים היה אתיופי. בנו של חברי, בן השש, הצביע על המלצר וצעק בקול: ״אבא, תראה, הוא חום!״. הצעקה הזו, שהביכה מאוד את חברי ואת אשתו, גרמה להם להבין שכדי שהילד שלהם יפסיק להתפעם […]

אילו ידעו להכיל אותו, הוא לא היה מגיע לייאוש הזה

כיצד קרה שאדם מישראל קילל את ה'? מפרטי המקרה עולה שלא היה הכרחי שאותו בן איש מצרי יגיע לכך. אילו ידעו בני שבטו להכיל אותו, ובמקום לדחותו, היו מקרבים אותו, הוא לא היה מגיע לבית דינו של משה, לא היה בא לכלל ייאוש תהומי, ולא היה מגדף שם שמים

והדרת והאדרת פני הדור הזקן

הימים המיוחדים שעברו עלינו, חוברים לפרשת 'קדושים' כדי להפנות את מבטינו לתרומתם של בני הדור הקודם לחיזוקה של המדינה. הציווי "והדרת פני זקן", צריך להעניק השראה לכינונה של חברה שמעמידה בראש ערכיה, הערכה וכבוד לאדם, ולא רואה בהצלחות פיננסיות את פאר רוח האדם

פטירת הרב ליכטנשטיין: "אבד המגדלור של הציונות הדתית"

הוא היה מעצב של דור, מנהיג בעל שם עולמי בעולם הדתי, חתן פרס ישראל, וממעמידי התשתית המודרנית של עולם התורה והעשייה – עולמם של בני הציונות הדתית. הרב אהרון ליכטנשטיין העמיד תלמידים הרבה, ובהם אנשים בעלי שם – ראשי ישיבות הממשיכים את דרכו. נשיא המדינה: "הוא השאיר חותם על מדינת ישראל כולה"

וסיננתם לדבריך: על דיבור מיותר ועל זה שמותר

פרשת הנגעים צריכה לשמש תמרור אזהרה בפני דיבור מיותר ומזיק, אך היא לא צריכה לשמש מחסום בפני דיבורים ראויים. אולי מוטב שאדם לא ישים עצמו כאילם, אלא רק ישים לפיו מסננת ויקיים: וסיננתם לדבריך

לא רק בצבא: הגיע הזמן להוביל גם בתחומים נוספים במדינת ישראל

פעילות חינוכית ייחודית תערך השבת ובשבתות הבאות בתנועות הנוער של הציונות הדתית. הפעילות בהובלת "נאמני תורה ועבודה" תעודד את חיזוק ערכי המצוינות גם בתחום הלימודים

הלכות פסח לבאי בתי המלון

מכתב מדני, צוות מזון ומשקאות מלון "שליש פרדייס" ים המלח:
בשנים האחרונות משפחות דתיות רבות מקיימות את חג הפסח אצלנו במלון. לאותן אלו שלא יצטרכו השנה לקרוא את הלכות הכשרת המטבח, מצ"ב כמה ענייני מוסר והלכה המבוססים על משפטי מפתח הנאמרים לעיתים בידי האורחים. 95% מהם מתנהגים הכי טוב שבעולם, ובמיוחד האורחים הדתיים. אין עליכם! למרות זאת בשביל חמשת האחוזים שלא נוהגים כך, נסו לראות איך נראה ליל הסדר מן הצד שלי:

להציל את לימודי מדעי הרוח

האבחנה בין כמות לאיכות היא פעמים רבות מלאכותית. בעניינים אנושיים רבים, כמות המעשים היא שקובעת את המשמעות הערכית. כך בנוגע לדרכי חינוך, כך בנוגע לקביעת מזגו של אדם ואופיו וכך בנוגע לפעולות של חברה ומדינה. לדוגמא, אפשר בוודאי לקבוע שאיכותם האישית של לוחמים בצבא היא תנאי הכרחי להצלחתם, אולם יתרון מספרי דרמטי של מי שעומד מולם, עלול בהחלט לאזן ואף להכריע יתרון "איכותי", ולצערנו נוכחנו גם בכך. העובדות המצטברות ביחס למעמדם של מדעי הרו הן באוניברסיטאות, הן בבתי הספר התיכוניים והן בציבוריות הישראלית, מביאות לתחושת דאגה חמורה.

הדרך אל העושר

שני סוגי עושר קיימים בחיינו: האחד , עושר אובייקטיבי – המתייחס לכמות הכסף והנכסים שיש לאדם; והשני, עושר סובייקטיבי – המתייחס ליחסו הנפשי של האדם לחלקו או למצבו הכלכלי. איזה הוא עשיר?

י"ג אייר תשע"ד, 13/05/2014 17:51

מה יעשה אדם ויתעשר?

גישה אחת גורסת כי העושר נקבע מראש – עוד בטרם נולד האדם. לעומת זאת, גורסת הגישה השנייה כי העושר תלוי בהשתדלות האדם. מהו מקור העושר?

כ"א אייר תשע"ד, 21/05/2014 18:30

במאמר הקודם נוכחנו כי "עושר" עשוי להתבטא בהרבה מישורים: החל מבריאות טובה, עבור בזוגיות בריאה וכלה במצב נפשי וכלכלי טוב.

במאמר זה אבקש לדון בהיבט הנפוץ של העושר המתייחס למצב הכלכלי האובייקטיבי של האדם.

לימודי האבולוציה – בלי "מוצא האדם מהקוף"

 

משרד החינוך החליט לראשונה ללמד על אבולוציה, אך התכנית החדשה לא צפויה לעורר התנגדות שכן החלק השנוי במחלוקת, אשר מטיל ספק בדבר בריאת האדם בידי האל – יוותר מחוץ לתכנית
1/6/2014 18:31 

לאחר שנים רבות בהן נמנעה מערכת החינוך מעיסוק מפורש בנושא, החל משנת הלימודים הבאה יילמדו עקרונותיה של תורת האבולוציה בכל חטיבות הביניים. 
אולם מה שנראה על פניו כמהלך דרמטי שעשוי לעורר פולמוס ציבורי רחב בעיקר בהיבט הדתי, צפוי ככל הנראה לעבור ללא התגוששויות מיותרות, שכן אחד ממרכיביה המרכזיים של תורת האבולוציה- "מוצא האדם" יישאר מחוץ לתכנית הלימודים. 

"פת במלח" לא בבית ספרנו

האם היהדות מקדשת את אידיאל העוני או שמא התשובה לכך שלילית? הרב אורי נויבירט בעקבות משנה ממסכת אבות

י"ג סיון תשע"ד, 11/06/2014 19:13

פני מספר שבועות נתקלתי בכתבה שעסקה בעוני בחברה החרדית. בפתיח הסביר הפרשן כי החברה החרדית מקדשת את אידיאל העוני, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במסכת אבות (ו, ד): "כך היא דרכה של תורה: פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל…".

האם אכן ניתן להסיק מברייתא זו כי חכמים ראו את העוני כמצב אידיאלי? דומני שהתשובה לכך היא שלילית.

בזמן שדיברנו על השמיטה- היכן פרי גפנה?

פורסם בעיתון "בשבע", מדור דעה, 21/8/14. 

כמו בכל שבוע סיימתי את ההבדלה, ברכתי ברכת מעין שבע וסיימתי ב"ועל פרי גפנה". איני יודע מדוע, אך תוך כדי החזרת בקבוק מיץ הענבים למקרר, בחנתי אותו מקרוב. היתה עליו כשרות והוא השתייך למותג ידוע, אך באמצעות השורות הקטנות הבנתי להפתעתי שהוא בכלל מיובא. לא היה זה פרי גפנה של ארץ ישראל אלא של מדינה באירופה. כמה ימים לאחר מכן כשהלכתי לחנות שמתי לב שעל המדף נמצאים גם יינות מתוצרת ארה"ב, ספרד ועוד.

החל מהשבועות הקרובים נתחיל ביתר שאת להלחם את "מלחמות השמיטה". מצווה חשובה זו שמוזכרת בפרשת השבוע תציף מחדש את שאלת המקור של כל תפוח ומלפפון. בצדק רב נדרוש לעודד את תוצרת ישראל והמאבקים לחיזוק החקלאות הציונית יתפסו אותנו בכל אכילת סלט ואפילו בזמן חיתוכו, כשנרצה לשים את הקליפות בפח. ואולם בעודנו נאבקים, בצדק, אחת לשבע שנים למען הפירות הטריים אנו לא שמים לב לפגיעה ההולכת וגוברת במזון ארוז שמקורו גם הוא מפירות או ירקות מתוצרת ישראל.

מי מכם שהלך לאחרונה לקנות שמן זית יראה בודאי שמנים רבים שמקורם בחוצה לארץ. מה אירוני הוא שאפילו את מה שנשתבחה בו ארץ ישראל אנו קונים משאר העולם רק בגלל המחיר. ועוד לא דיברנו על מוצרים מיובאים אחרים שהחלו להיות נפוצים יותר ויותר על חשבון תנובת ארצנו: פסטות זולות מאיטליה, שמנים, עוגיות, קופסאות שימורים ועוד ועוד. אומר בזהירות כי נדמה לי שבגלל עלותם הזולה ואי מיתוגם, הם זמינים יותר דווקא במרכולים המשרתים קהל דתי וחרדי המחפש, כמוני, אחר מוצרים זולים ולא אחר מותגים ישראלים ידועים.

תפילה יוצרת קהילה

במדינה שלנו מקומה של הקהילה בחיים הדתיים אינו גבוה, הישיבות, הכוללים, המפלגות, הפכו להיות הכתובת הדתית. דומה שקהילת התפילה נעלמה לה מהנוף הדתי, הכל הפך להיות ממוסד, מאורגן, פוליטי. הרב אביע"ד סנדרס מבקש לחזור למבנה הקהילתי 

08/01/2014

גם ספר תורה שבהיכל צריך דובר/ת

 

ראש השנה למיסים, שחל לפני שבוע, מזמן חשבון נפש על השקעות כלכליות שנעשו בעבר.

בסוף 2006 מצאנו עצמנו עם עודף קטן בקופה של נאמני תו"ע.

בדקנו מה כדאי לעשות איתו. 

הסתבר לנו שלכל האורתודוכסיה המודרנית על הגדרותיה השונות, אין ולו דובר מקצועי אחד. אם קורה משהו שקשור ליהדות, אין מי שישלח תגובה, מאמר, או אפילו יחבר בין העיתונאי לבין רב או ד"ר ציוני דתי מודרני. אלו הימים שעיתון "הצופה" היה קיים, "כיפה" היה אתר למכירת חמץ ורק לצוהר היה איש יח"צ, לא מעבר לכך.

 

התחלנו לגשש ובמעט הכסף שהיה, החלטנו למצוא סטודנט טרי ובתמורה לשכר סמלי וטלפון ישן שמישהו תרם, הוא יתחיל לחבר בין התקשורת לבין הציונות הדתית המודרנית.

עיקר עבודתו של הדובר היתה לדברר את הפעילות של התנועה, אך בנוסף הוא גם עשה הרבה "לשם שמיים": היתה לו רשימת רבנים ומידי פעם כשמשהו היה עולה הוא היה מכתת את דרכו במיילים וטלפונים ומתחנן על נפשו למצוא מישהו שיגיב. 

לא משנה מטעם מי. העיקר שיהיה מלומד/ת או רב מתון שיביע עמדה.

זה הגיע למקומות רבים ושונים, כמו תגובות על אירועים מיוחדים, הצעות חוק, הכנה רוחנית לחגים וגם ל"ע לדברר את דבר פטירתם של אנשי תורה ועבודה כמו למשל, הרב עמיטל שלא היה מי שידע כיצד מעבירים ידיעה לכל התקשורת.

הוא עבד עם הרבה ארגונים אחרים ודיברר אלפי אירועים, מאמרים ותגובות. חמש שנים אח"כ הגיעו אנשים מוכשרים אחרים והמשיכו את מה שהתחיל.

התפקיד שלי בסיפור היה בדר"כ לכבות שריפות- למשל, כשהעלנו לאינטרנט מאמר של רב חשוב והעורך הצעיר של אותו אתר החליט לתת כותרת פרובוקטיבית אחרת. -לך תסביר לרב למה דבר כזה קורה ושאין כמעט מה לעשות.

היום, 7 שנים אח"כ, כמעט לכל ארגון יש דובר ומערכת יח"צ מסודרת ומקושרת. זה קרה בגלל התפתחות התחום אך גם בגלל ההתנעה הראשונית שנעשתה פה.

קולות נחבאים שדחפנו הפכו לארגונים עצמאיים מבורכים וכשעיתונאי צריך היום לדבר עם רב, הוא כבר לא מחפש רק מישהו עם זקן ארוך.

לפני כשבועיים קראתי את דבריו של עמנואל שילה, עורך "בשבע", על הרקע להקמת ארגון "דרך אמונה". לקורא הממוצע זה נראה פשוט, אך זה אינו כך כלל וכלל.

הטון של תחושת מיעוט, שבו הוא כתב את הדברים, מזכיר את הטון שהיה לנו לפני כמה שנים ולעיתים גם היום. בשביל להגיע למצב הזה היו דרושים המון סבלנות, יוזמה, וכן, גם כסף שנשאר בקופה. 

אז, כשהתחלנו, הייתי בחוג ידידים מבית הכנסת בשיקגו וניסיתי להסביר לעשירי הציבור שלנו, מדוע חשוב להשקיע כסף ביחצ"ן. נראה לי שהיום, כבר לא אתקל במבטים שהיו להם אז.

בתקציב של השנה הבאה, התפקיד הזה כבר רשום "בילט אין".

בעולם שלנו, גם ספר תורה שבהיכל צריך דובר/ת.

אגב, אותו סטודנט טרי שהיה הדובר הראשון' הוא בני דורון שהיום התמנה להיות דובר מליאת הכנסת. 

 

תלמידי חכמים סוג ב'

02/07/2013

האם בכלל ניתן להיות גדול בתורה כאשר חלק ניכר מהיום מוקדש למלאכה? ננסה להתייחס בעקיפין לשאלות אלו באמצעות הסיפור התלמודי על אילפא ור' יוחנן. 

חרדים, הניחו לנו לטבול כרצוננו

זכותה של כל אישה הבאה לטבול במקווה לעצב את החוויה שלה כרצונה, אלא שהממסד החרדי משליט במקוואות חומרות רבות הגוזלות מהטובלות את חופש הבחירה. כבלנית, שילמתי מחיר כבד על עמדותיי – אבל אני לא לבד. נשים מתחילות לקחת אחריות על הטבילה שלהן, וזה רק ילך ויתעצם

06.08.13

תלמידי חכמים סוג ב'

האם בכלל ניתן להיות גדול בתורה כאשר חלק ניכר מהיום מוקדש למלאכה? ננסה להתייחס בעקיפין לשאלות אלו באמצעות הסיפור התלמודי על אילפא ור' יוחנן. 

02/07/2013

"אה אתה דתי? רגע, אז למה לא הלכת ללמוד בבר-אילן?"

 

 

 

 

 

מספיק שקל אחד על כל פעם ששאלו אותי את השאלה הזו כדי שאהיה מיליונר..

אז זהו, מסתבר שגם דתיים לומדים בקמפוס של אוניברסיטת ת"א, ואפילו לא מעט.

לאנשים בכלליות, גם לדתיים, קשה לפעמים להבין למה דתיים אחרים באים דווקא לאוניברסיטת ת"א. ואם כבר, אז נקודת המוצא היא בהכרח שזה עניין 'לא פשוט'…
אם זה גם מה שאתם חושבים, הקטע הבא כנראה יגרום לכם לחשוב שוב..

למען ההגינות אקדים ואספר כי לא הגעתי לת"א דווקא מתוך אידיאה מסוימת, אלא פשוט כי מקצוע ההנדסה שאותו רציתי ללמוד לא ממש היה קיים באונ' בר-אילן, ומאחר ואני מתגורר במרכז הארץ – האפשרות הריאלית הייתה אונ' ת"א.

מגדר כמהות

הגיליון האחרון של כתב העת "דעות", שעסק במעמד הגבריות, הביא את דניאל להמן למסקנה כי אין להתחבא יותר מאחרי הגדרות חסרות תוכן. ביקורת.

ה שבט תשע"ג, 16/01/2013.

מי שמאמין לא מתמגן? תגובה להבטחה של הרב קנייבסקי

כשהייתי נער בימי מלחמת המפרץ, הגיע לבית הכנסת שלנו רב ידוע שסיפר מול כל הקהילה הגדולה כיצד נכח אותו שבוע בכנס רבנים גדול בבני ברק.

כשנשמעה האזעקה בזמן הכנס, קם זקן הרבנים והרגיע את כולם להישאר במקום כי "שום טיל לא יפול על בני ברק".

סרוגים, 21.11.12

בכיה של הגר ואליהו-פרשת וירא

"וישמע אלוקים"- לעשות במקום לבכות

שמואל שטח' מנכ"ל "נאמני תורה ועבודה"' 2/11/2012 י"ז חשוון שבת פרשת וירא, "שבתון".

 

בפרשתנו מסופר על הגר ההולכת במדבר ומשליכה את בנה ישמעאל תחת אחד השיחים. במדרשים השונים מובא רבי מאיר שאומר כי שיח זה אינו אלא הרותם –"שכן דרך הרתמים להיות גדלים במדבר" (בראשית רבה נ"ג , י"ג).

ישנם סוגי שיחים רבים במדבר ועל כן, כיצד ידע רבי מאיר לזהות את אותו שיח דווקא כרותם? ומדוע מקדיש רבי מאיר חשיבות כלשהי לזיהוי השיח? 

הרב בני לאו על יחזקאל כהן ז"ל: זיהה את הסכנה והתריע

הרב בני לאו סופד לד"ר יחזקאל כהן ז"ל, מייסד תנועת "נאמני תורה ועבודה": "נלחם בעקשנות בנושאים שבערו בו: השכלה כללית, גיוס בני ישיבות, שילוב נשים בחיים הציבוריים והיחס לגוי"

הרב בני לאו
י"ז תשרי תשע"ג, 03/10/2012 

הרב וייטמן: הרבנות מגזימה במדיניות ההלכתית ביחס לחרקים בירקות

 


 


http://www.kipa.co.il/jew/48965.html 


 


רבה של "תנובה" מתח ביקורת על נהלי הרבנות הראשית, אשר אינם מאפשרים למסעדות לקלוט ירקות מסוימים בכשרות רגילה, מחשש לתולעים וחרקים: "ההחמרה הזו דווקא פוגעת ברמת הכשרות"


12/07/2012


הכי טוב: יוסק'ה אחיטוב – האיש שאהב בני אדם

 


 


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4251841,00.html 


 


הציונות הדתית נפרדה מהאיש שהיה לה הוגה דעות, מצפון ומחנך. פרופ' דוד הרטמן מספר על יוסק'ה אחיטוב שלא חשש להיאבק בהקצנה הדתית, ולאהוב כל אדם. "האשימו אותו שהוא מסנגר על חפפנות דתית, אבל מבקריו לא הגיעו לקרסוליו"


06.07.12


עם יד על הלב, הגרעינים התורניים לא יקבלו את מי ששונה מהם

הבעיה העמוקה והמהותית היא אחרת לגמרי: כיצד אתם בגרעין התורני מתייחסים לאחרים, חילונים ודתיים ואפילו תלמידי חכמים, שלא חושבים כמוכם לגבי תורה והיהדות? האם גם אותם תקבלו בזרועות פתוחות?

בניתם בית מדרש שמיועד להיות לדבריכם ה"לב" של חיי התורה בעיר, אך אסור למי שלא מקבל את ה"קו" להשתתף באותו בית מדרש כשווה בין שווים, ואסור להביע בו עמדה תורנית לא לפי ה"קו".

האם תושב כרמיאל שלא חושב לפי ה"קו" שלכם יכול להצטרף לגרעין בתור חבר מלא, יחד עם זכות הצבעה על דרכה של הגרעין ועל העומד בראשה? כלומר, האם הוא יכול להשפיע על הגרעין באופן אמיתי? או רק לבוא לפעילות ולקבל את מה שמציעים לו?

האם משפחה כרמיאלית שלא חושבת לפי ה"קו" יכול להזמין בחור ישיבה הביתה לסעודת שבת? (אוּפְּס, שכחתי הם לא אברכים). האם האברכים וחברי הגרעין משתדלים לפתוח את בתיהם באופן הדדי, כלומר לארח ולהתארח בתדירות ומתוך תחושה של קהילתיות, גם כלפי משפחות בעיר שלא מזדהות עם ה"קו" של בית המדרש?

הגרעינים התורניים מבריחים את המשפחות הדתיות

בכל ערי המרכז הייתה עזיבה של אוכלוסייה דתית ואולם, במקרים רבים, דווקא הגרעין שבא "להאיר" היה זה אשר האיץ את קצב העזיבה ומנע את חזרתם של מי שהצליחו כעת לממן מגורים בסמוך למקום העבודה. בסופו של יום, האוכלוסייה שיכולה להרשות לעצמה להשתקע לאורך זמן בערי המרכז היקרות הינה דווקא זו אשר נמנית עם החלק הפתוח יותר שבציונות הדתית. אנשים דתיים ויראי שמיים שרכשו השכלה כללית רחבה ומועסקים כרופאים, כאנשי הי-טק ובמקצועות חופשיים אחרים. הם, שמאמינים בצורך לחיות יחד בעיר מעורבת, לא ירצו לגור במקום שבו בית הספר מחנך לתוצר אחר, סגור יותר ומתבדל. על כן, מי שחפץ בהמשכיות הקהילות הדתיות של אזור המרכז, חייב לוודא שלאותה אוכלוסייה יהיה לאן לחזור.

רבנים על נשף הסיום של התלמידים הדתיים: "דוחה ומצער"

 


 


http://www.kipa.co.il/family/175/48617.html 


 


חשיפת כיפה על יוזמת תלמידי התיכון הדתיים להפקת נשף סיום לימודים בו יחגגו "כמו חילונים", הכתה גלים במוסדות החינוך של הציונות הדתית. רב הישיבה התיכונית ממנה יצאו המארגנים: "כואב לי הלב"


 06/06/2012


התשובה לתורת המלך: גוי ויהודי שווים בטבעם

http://www.ynet.co.il/articles/0%2c7340%2cL-4236508%2c00.html 

מחברי "תורת המלך" לא יועמדו לדין, אך בציבור הדתי ממשיכים להילחם ברעיונות הקיצוניים של הספר. חוברת שתפורסם בקרוב מציעה תפיסה דתית הפוכה: "אין להשפיל אדם בגלל הדם הזורם בעורקיו, ההבדל בין ישראל לעמים לא תורשתי"

31.05.12

רב שטיינמן: האכזריות של היטלר בגלל הציונים

 


בראיון לחג הפסח, בעיתון החרדי 'המבשר' מצוטט הרב אהרון לייב שטיינמן מנהיג הזרם הליטאי כשהוא מדבר גם על החשש מהתגרות באומות העולם: "כידוע לפני השואה ניסו הציונים להתגרות בהיטלר הצורר ימ"ש ולהטיל סנקציות נגד מדינת גרמניה", מה שהמריץ אותו לפעול באכזריות כזו.


18.04.12


קרבן פסח בזמן הזה – למה לי רוב זבחכם?

מקור ראשון, ערב פסח תשע"ב

בשנים האחרונות נשמע ברמה קולם של אלו הפועלים במרץ לכינונו המחודש של בית המקדש השלישי בירושלים. כחלק מפעילות זו, אנו עדים לניסיונות ולכוונות לחדש את עבודת הקרבנות בימינו. ערב פסח, הוא שעתם הזוהרת של בעלי עמדה זו, שכן לדידם, כבר בפסח השתא, יכולים אנו לזכות לאכול מן הזבחים ומן הפסחים וזאת אף אם לא נזכה עד אז לביאת גואל צדק, מהרה ייגלה…

בראש ובראשונה יש לציין כי נושא זה נתון במחלוקת הפוסקים. רוב מניינם ובניינם של פוסקי ההלכה, דחו את האפשרות להקריב את קרבן הפסח בימינו מכל וכל. זאת ועוד, לדעת הרב אליעזר ולדינברג (מחשובי הפוסקים בירושלים במאה ה-20) אף הפוסקים שכתבו כביכול להתיר הקרבת קרבן פסח בזמן הזה, כתבו כך "בבחינת דרוש וקבל שכר", אך לא העלו בדעתם להורות כן למעשה. עם זאת, לא אכחד כי קיימת בספרות ההלכה דעה הנוטה להתיר ואף לחייב הקרבה שכזו.

הרב מדן: נפסיד את הפנסיה בגלל "פסק זמן"

 


http://www.inn.co.il/News/News.aspx/234083 


 


הרב מדן הזהיר בכנס שעסק בעמדת ההלכה בסוגיות השונות בנושא צדק חברתי כי כספי הפנסיה של זקנים יפגעו בשל הקמפיין על מחירי החטיפים.


24/02/12


תנועת נאמני תורה ועבודה קיימה בסוף השבוע כנס שעסק בעמדת ההלכה בסוגיות השונות בנושא צדק חברתי. הרב יעקב מדן התייחס בכנס למחאה החברתית בקיץ האחרון ולמקומה של ההלכה בנושאים הכלכליים.


מחאת הפסק זמן? "גרסה מחודשת של ארבע אמהות"

 


 


בכינוס של תנועת 'נאמני תורה ועבודה' התייחס ראש ישיבת הר עציון באלון שבות, הרב יעקב מדן למחאות החברתיות האחרונות ואמר "צריך להבין שכספי הפנסיה של זקנים שחסכו כל החיים שלהם עלולים לרדת לטמיון, כדי שלמהדורה החדשה של ארבע אימהות יהיה כסף לפסק זמן."


 


25.02.12


החתרנות בציונות הדתית הפכה לאידאולוגיה

הבחירות האחרונות בליכוד הציגו בפנינו תמונה חדשה-ישנה: אנשים שיצביעו ביום הבחירות למפלגות כמו האיחוד הלאומי, מתפקדים ואף נבחרים בריש גלי להיות חברי מרכז ליכוד. שמואל שטח סבור שאין זו הפעם הראשונה והאחרונה בה אנשים מנסים להשפיע על תנועה בה הם אינם חברים כלל.


 


12.02.12


הבחירות ה

בתור דתייה אני מתביישת; איפה הרבנים השפויים?!

 


 


איפה אתם רבני הציונות הדתית המתיימרים להוות אלטרנטיבה לטירוף הדעות שמתחולל בשערה של העיר? אלו שברצותכם אתם מבצעים ג'אגלינג למיצוי פתרונות הלכתיים והפיכת הדת לתורת חיים נגישה ומקיימת דור. איפה אתם?! בשתיקתכם ו אתם חוטאים לדור, אתם חוטאים לעצמכם ואתם חוטאים כלפי שמיים.


 


31.01.12


הסכנות שבמגמות החסידיות בציונות הדתית

 


http://www.kipa.co.il/jew/12/47449.html 


 


אחת המגמות הבולטות בציונות הדתית בשנים האחרונות היא התפשטות הכיוונים החסידיים בקרבה; בעולם לימוד התורה, ובעולם המנהגים, התפילות ותפיסות העולם. לתופעה זו יש כמובן צדדים חיוביים, ואולם, יש לה גם מחירים כבדי משקל. הרב אמנון בזק, מבקש להתריע על המחירים הללו, ולבחון את משמעותם ביחס לעולמה וערכיה של הציונות הדתית


29/01/2012


 


חירות בעבודה

חירות בעבודה

 

שרה גרבר-דינרשטיין

 

בשבועות האחרונים עסקנו בפרשות השבוע במפגש עם עבדות עם ישראל במצרים,הקשיים והשעבוד מחד, ומאידך- השמחה הגדולה עם היציאה מעבדות לחרות המלווה בפחד ובדפוסי התנהגות קורבניים.

הקרן החדשה לישראל – לעצור את הרע, לקחת את הטוב / פרופ' ג'ראלד מ. שטיינברג

מאמרים אלו מובאים כאן ביחס לביקורת הנמתחת על התנועה על קבלת כספים מהקרן. הדברים הרלוונטים לכך מסומנים בגופן בולט.

הכותב הוא פרופ' למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן, ונשיא מכון המחקר NGO Monitor. 

___________________________________________________________________________

 

מהו "קרקס של דתיים"?

קרקס מעורב – מי בכלל שם לב? השחקנים עומדים במרחק רב ובאולם כמעט חשוך. נדמה לי שאלו שכן שמים לב לכך, הם דווקא אלו שרוממות "קדושת המחנה" בגרונם. דעה

שמואל שטח, כיפה, ד כסליו תשע"ב, 30/11/2011 

הכותרת זעקה: וכי מה לגבעת שמואל לחשוש מקרקס של "דתיים"? ואכן מדוע לחשוש?- זכותו של כל ציבור לנהוג בהתאם לאמונתו וחובתה של כל עירייה לאפשר לכולם את הזכות הזו. כשם שאיננו רוצים כפיה דתית כך לא נתיר כפיה חילונית. אלא שהמציאות מעט יותר מורכבת ויש לנהוג בה בחוכמה.

לפני שנים התלבטתי היכן לגור. חיפשתי  עיר "רגילה", כזו אשר יש בה חילונים ודתיים יחדיו.  בעיר כזו נוכל להיות חלק מהחברה הישראלית, לתת ולקבל, לתרום ולהשפיע על הסביבה. בחרתי בעיר גבעת שמואל ורכשתי דירה בבניין רגיל, מה שנקרא: "מעורב". חילונים ודתיים. בדיעבד היום, מתוך 37 דיירים, רק שניים מהם חילונים וגם אלו כנראה בשכירות. תהליך לא פשוט עובר על העיר.

הציבור הדתי, הינו שותף מלא בחובות האזרחיות וכולו מתפרנס (טוב…) מעמל כפיו. בניגוד לכמה ערים אחרות בהן ניתן ובצדק, להאשים את ציבור לומדי התורה בכפיה דתית ובאי השתתפות אמיתית בתשלומי הארנונה, אין כזה דבר בגבעה. הציבור הדתי, לגווניו השונים, שומר על אזרחות טובה ואפילו נפלאה. ועדיין, מסיבות שונות ומורכבות, הציבור החילוני עוזב מידי יום ומעדיף למצוא לו מקום אחר לגור.

הנחת היסוד הערכית שלי היא שנכון שנחיה זה לצד זה, חילונים ודתיים. לשם כך חובתו של הציבור כולו לדאוג לכך שהאיזון ישמר. אחרת, בתוך כמה שנים יחיו יהודי מדינת ישראל בערים נפרדות. חלקן לדתיים וחלקן לחילונים.

על החילונים לאפשר לדתיים לבנות בתי כנסת, לכבד את הפרהסיה הציבורית ולא להתקטנן על כל מקווה חדש. במקביל, על הציבור הדתי לאפשר לחילוני לקיים פעילות תרבותית בשבת, ללכת לקאנטרי קלאב  ולתת לו את המגיע לו לפחות על פי רוח אמנת גביזון מדן. כל צעד חריג עלול להצית פחדים וחששות ולזרז את תהליך ההיפרדות.

מאמר: אשליית הגרעין התורני

כשמו "גרעין תורני", הוא מעיד כי מדובר במשהו חיצוני ולא בהליך טבעי של התחדשות קהילה. לעיתים ההתארגנות נצרכת: בכדי לחדש קהילה שהולכת ומזדקנת צריך לארגן כמה משפחות ולהחליט יחד שעוברים לגור באותה עיר. אולם לאחר ההגעה של המשפחות, הן צריכות להיות חלק בלתי נפרד מן הקהילה המקומית על מנהגיה, יתרונותיה וקשייה.

מי שבא לחיות על המזוודות מוטב שלא יבוא. מי שבא לעקור את מנהגי המקום ואולי אף מאיים כי אם "המקומיים"
לא יענו לדרישותיו, הוא יפתח בי"ס מתחרה, טוב יעשה אם יישאר בביתו. מעבר לכך, מי שחושב שהיותו "תורני", בהגדרה, הופכת אותו ליותר קרוב לקב"ה מאשר בעלי הבתים המקומיים הנהנים מיגיע כפיהם, ספק בעיני אם יכול באמת "להתחבר לעם ישראל".

מאמר: צמיחה או הקפאה?

 


לא כל גרעין תורני מסוגל לגרום להתפתחות הקהילה. יש כאלה שעושים בדיוק הפוך/א´ תמוז ה´תש"ע   

בימים אלו, נמצאת הציונות הדתית בעשייה ברוכה להרבות ולהגדיל גרעינים תורניים בכל עיר וקהילה בישראל, עם זאת חשוב לשים לב שלעיתים, פעילותם של הגרעינים התורניים עלולה להוביל לתהליך הפוך ובמקום להביא להתפתחות תורנית היא גורמת להקפאה ולהישארות במקום.


תשעה באב – כל השנה

1/8/11 ynet יהדות, בני דורון

מאז ומתמיד ידעה היהדות להכיל דעות מנוגדות, אלא שבמדינת היהודים נראה כי תרבות המחלוקת הפכה לתת-תרבות. מי שמפזרים ססמאות על "אהבת חינם", מתייחסים לאהבה כאילו היא עולה יותר מדופלקס ברוטשילד

תפסו רגליים קרות: בוטל הכנס עם מחבר ספר 'תורת המלך'

  

אוניברסיטת חיפה, ביטלה את הכנס בנושא הספר 'תורת המלך' אליו הוזמן מחברו, הרב יצחק שפירא. הזימון עורר את חמתם של ארגוני שמאל שקראו להחרים את הכנס בטענה כי הוא נותן לגיטימציה לגזענות. ועד מתיישבי השומרון: "אבירי חופש הביטוי הוכיחו שוב את צביעותם".  31.08.11 

נאמני תו"ע: אין להפלות בין צדדיה הקיצוניים של המפה

 http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/338312 

בתנועת נאמני תורה ועבודה אומרים בתגובה להחלטת אוניברסיטת חיפה לבטל כנס בהשתתפות הרב יצחק שפירא, כי "עמדותיה של תנועת נאמני תורה ועבודה על הספר "תורת המלך" ועל עמדותיו של הרב שפירא ידועות והיא פועלת כנגד מגמותיו".

בתנועה מציינים כי "ישנה בעיתיות רבה בנתינת במה לבעלי דעות קיצון, אך יחד עם זאת, מי שבחר למתוח את גבולות הפלורליזם ולהביא בשם חופש הביטוי דעות קיצוניות מהיבטים שונים, מן הראוי שידע גם להתדיין עם הקיצוניים מכל צדדי המפה" 

 

דעה:"החברה הדתית מתחמקת מדיון רציני באמצעות "הכתמה" אישית"

http://www.datili.co.il/index.php?id=49577 

במאמר בכתב העת "דעות" טוען שמואל שטח, מנכ"ל תנועת "נאמני תורה ועבודה" כי הסיבה למצבה הקשה של תרבות המחלוקת הדתית הינה השילוב של כמה ממאפייני הציבור הדתי-לאומי עם הכלים והנורמות של העולם המודרני.

29/08/2011

תגובה מותיקי התנועה על ביקורתו של הרב ישראל רוזן ביחס למקור ראשון

לרב ישראל רוזן שלום

במאמרך בעלון "שבת בשבתו" של פרשת 'בשלח', אתה מותח ביקורת על המוסף "שבת" של העיתון "מקור ראשון" ועל עורכו יואב שורק (בלי לנקוב בשמו) מכיוון שהם נותנים במה למאמרים של כותבים קונסרבטיבים ורפורמים, ומגלים אהדה לתיקונים בהלכה.
כמו מתפללים אחרים בבית הכנסת בו אני מתפלל קראתי את מאמרך בעניין רב. אצל קוראים לא מעטים שלא הכירו את "מקור ראשון" המאמר שלך עורר רצון לקרוא אותו, כך שמבחינה מסוימת הוא השיג מטרה הפוכה מזו שכיוונת אליה. אני עצמי סבור שהמוסף "שבת" הוא בטאון מרתק, הדן בסוגיות שמעניינות את הציבור הציוני-דתי, ועושה זאת בצורה יסודית ואמיצה. שאלתי מכרים שלי שחתומים על העיתון וכולם חושבים כמוני. הזירה הדתית בישראל היא היום דינמית.  

ריבוי דעות

נושאי קצה בציבור הדתי-ציוני שאיש לא העז לגעת בהם, כטבילת רווקות, היחס להומוסקסואליות, מניינים שוויוניים ועוד עלו לדיון על דפי כתב העת ועוררו פולמוס חריף. גיליון היובל מקיים דיון חוזר

"מכתב קצב – כדי לשים את בית המשפט במקום"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4053672,00.html

 

 

הרב אלישע וישליצקי, שחתם על מכתב הרבנים לקצב, אמר בכנס כי אין בדבר עדות לתמיכתו בנשיא, אלא קריאת תיגר על מערכת המשפט: "צריך לעזור לה לחזור לפרופורציות. על התקשורת אמר: "יש לה השפעה כמעט-משתקת על השיח"


07.04.11

על רקע חג הישועות. לנאמני תו"ע יש ישועה בדוקה!

הנס המדהים של א' .
א' הי"ו (השם המלא שמור אצלנו) הפסיק לעבוד, החל לצמצם בהוצאותיו ועבר לדירה קטנה. כל זאת ע"מ שיוכל לסיים את עבודת הדוקטורט. ימים ולילות ישב מול המחשב בניסיון לסיים את ההשקעה רבת השנים עליה עמל יומם וליל. אלא שמשמיים העמידו לו ניסיון: שלחו אליו את פרופ' קפדני שהודיע לו על סירובו לאשר את העבודה. א' לא ויתר והמשיך לתקן את עבודתו, אלא שכסף כבר לא נותר לו ולמשפחתו. אט אט, המקרר התרוקן וצאצאיו החלו להרגיש בחסרון. עם גבור הניסיון, הפצירה בו אשתו, כי יחדל מהתואר הנכסף, משום שלימודו מוביל לעוני ולפגיעה בשלום הבית. א' לא ויתר, אך חש כיצד מיום ליום, חשקו באקדמיה הולך ופוחת עד כי גמר בליבו, ביום תענית אסתר, להפסיק את תארו. יום זה, שיהפוך מאוחר יותר מאבל ליום טוב, הוא יום הילולת "דעות", בו נשלחים לבתי ישראל אלפי עותקים של כתב העת, יחד עם קריאה לחידוש החברות בנאמני תורה ועבודה. אשתו של א' שכבר אדמו עיניה מבכי ויאוש, ראתה במקרה את הגיליון ואת מעטפת התגוביינא שבתוכו. הכניסה אישתו 180 ₪ אל תוך המעטפה ושמה בתיבה האדומה שמול ביתם.  ואז ארע הנס:

כתבה: להתראות שיקגו, שלום נגב- על הקהילה החדשה בבאר שבע.

שבט תשע"א
מי אמר שהציונות נגמרה?. בשקט בשקט, הרחק מעין התקשורת, זלגו להם יהודים אמריקנים לבירת הנגב, והקימו שם גרעין מעניין. קחו למשל את רווית גרינברג, שגדלה בצפון ניו יורק אבל התאהבה בישראל כבר בילדותה כשהגיעה למספר שנים לארץ במסגרת עבודתו של אביה. לאחר שסיימה לימודים לתואר ראשון בארה"ב היא החליטה, כסטודנטית ציונית פעילה בקמפוס, לעלות ארצה. בארץ היא התגוררה תחילה בירושלים אבל לאחר כשנתיים החליטה שכדי להיות ישראלית היא צריכה לצאת מאזור המרכז. "הרגשתי שלחיות בירושלים עם כל העולים הרבים שיש בה, זה להיות באמריקה שבארץ, ולמרות שיש בזה משהו נוח, רציתי לצאת מהבועה".  

מאמר: הפוליטיקה שבגרעינים התורניים: מסמרים בלי ראש

ראש גרעין תורני, שלא נבחר על ידי הציבור צריך להחליט: האם הגרעין נבנה כדי להיות בית בשביל כל העיר כולה, או האם הוא נבנה להיות בית בשביל "אנשים שחושבים כמונו"? על פוליטיקה וגרעינים תורניים.

29.12.10

רבנית שחתמה על המכתב: "ערבים הם האויב"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4005926,00.html

"הבידול זה מה ששמר על העם היהודי לאורך כל הדורות", הסבירה רבנית שחתמה על מכתב הרבניות. והיוזמת מבהירה: "יש לעצור את התופעה ולא לחכות שהבחורה תישאר בכפר, ואז יהיה קשה להוציא ממנה את התרבות הערבית

29.12.10

דעה: הגזענות מסוכנת ליהודים!

האמת היא שהיהדות איננה גזענית אך היא גם איננה סבלנית כלפי זרים. גוי שאיננו שומר שבע מצוות בני נוח, אסור לו לחיות בא"י. אבל אני מחויב לציין שגם כלפי יהודים שאינם מקיימים שבע מצוות בני נוח התורה איננה ממש סבלנית. אני מודאג. אינני דואג לערבים. אני דואג ליהודים. למדינת היהודים.

09.12.10

מאמר דעה: תוכנית הגרעין – על תקנון לגרעינים

רחוק מהעין 48, כסלון תשע"א, מקור ראשון.

הרב ד"ר אבי קדיש, הגיע לכרמיאל לפני שלוש עשרה שנה ממניעים אידיאולוגיים חברתיים והיה שותף להקמת "קהילה יהודית פתוחה" בעירו. התיישבותו של גרעין תורני בכרמיאל הביאה אותו לניסוח הצעת תקנון לגרעינים תורניים מנקודת ראותו של תושב המקום. בהצעתו, קדיש מבקש להפוך את הגרעינים לדמוקרטיים יותר ולפתוחים יותר כלפי דעות תורניות שונות וכלפי האוכלוסייה שבה הם פועלים. הוא מציע למסד חברות בגרעין עבור כל תושב החפץ בכך ומזדהה עם מטרות הגרעין. בתמורה לתשלום דמי החבר, תוענק לכל חבר זכות הצבעה על דרכו של הגרעין ועל הנהגתו. על פי ההצעה של קדיש "אין לפסול אף חבר מהשתתפות מלאה בחיי הגרעין בגלל דעותיו, ואין שום זכות לאף גורם בגרעין למנוע הבעת דעה". באשר לבעלי תפקידים כמו רכז גרעין או ראש בית מדרש של הגרעין, קדיש טוען שהריבון בגרעין התורני הוא קהילת החברים ולכן כל בעלי התפקידים בגרעין התורני, כולל הנהגתו, אמורים לשאוב את סמכותם אך ורק מהצבעתם הרשמית של חברי הגרעין.

בית ספר יסודי בבית שאן מפלג את הדתיים והחרד"לים

בעירייה הוחלט לסגור את המסגרת הדתית בביה"ס קשת יונתן ולאפשר הרשמה למסלול תורני בלבד. גם בנתניה מוחים הורים לתלמידים יוצאי אתיופיה על השתלטות גרעין תורני.
קשת יונתן הוא בית ספר יסודי בבית שאן השייך לזרם הממלכתי־דתי. ההשקעה בו בשנים האחרונות, הנאמדת במאות אלפי שקלים, ניכרת היטב: בבניין המטופח, כמו גם במעבדות, כיתות מתוקשבות, אולם ספורט וספרייה. בקומה הראשונה של המבנה לומדים כ–120 תלמידי בית הספר, הבאים ממשפחות דתיות, מסורתיות וחילוניות. הקומה השנייה שייכת לכ–140 תלמידי המסלול התורני, האדוק יותר. לדברי הורים וגורמים אחרים, הקשר בין שתי המסגרות, החולקות אותו מרחב, כמעט לא קיים. החלטת העירייה לסגור בהדרגה את המסגרת הדתית ולמסור את המבנה החדש יחסית למסלול התורני הציתה מאבק חדש בבית שאן – בין דתיים לחרד"לים, בין תושבי העיר לכאלה הבאים ממושבים

החינוך הדתי- בחן את המועמד

מפלגות ומועמדים שונים מתהדרים ברצונם לחזק את מערכות החינוך הדתי. שמואל שטח, מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה בשאלון הומוריסטי למחצה – בחן את המועמד

מפלגות ומועמדים שונים מתהדרים כעת ברצונם לחזק את מערכות החינוך הדתי. סיסמאות רבות מתנופפות להן באוויר וקשה להבחין בין בעלי הדעות והעמדות השונות. יותר מכל קשה לדעת מי מדבר מתוך הבנה וניסיון ומי זורק הבטחות שווא של פוליטיקאי המשווע לעוד שתי קולות.

סטטיסטית, אחד המועמדים ודאי מתפלל אצלך בבית הכנסת. בשבת הקרובה, בין קריאת עלוני הפריימריז לשיחת הפרלמנט, לך אליו ועשה לו מבחן טעימות קצר:

מלכודת בבית הספר הפרטי

לא מספיק לבדוק את גודל הכיתה ושעות הלימוד, בית ספר שלא מחזיק מערך ייעוץ עלול לגרום לפגיעה בילדכם.

באחד מיישובי יש"ע מתלבטים ההורים לאן לשלוח את ילדיהם. יש ממ"ד תורני מצוין, אך במרחק לא גדול ממנו הולך ומתפתח מוסד פרטי חדש. בדומה למוסדות פרטיים אחרים הוא מבטיח כיתה קטנה, יום לימודים ארוך ואפילו ימי לימוד בתקופת חופשות. אלו דברים חשובים לחינוך ילדינו, ולהורים בעלי קריירה הם גם מפתים. השאלה היא האם יש לכך מחיר, שהרי גם תשלומי הורים גבוהים אינם יכולים לממן בונוסים כאלה מבלי שיבואו על חשבון משהו אחר.

ההורים זועמים: הרמב"ם היומי מתאים רק לבנים?!

הורים לבנות בחינוך הממלכתי דתי זועמים לאחר שהתברר להם שהחמ"ד קבע שתלמידות ילמדו רק חלק מסוים מלימודי הרמב"ם היומי, בעוד התלמידים ילמדו את כולו. "אין מקום להפרדה מגדרית. הבנות לא שוות פחות מהבנים"

נושא השוויון המגדרי במוסדות החינוך של החמ"ד עולה שוב על הפרק ומעורר סערה, לאחר שבמסגרת לימודי הרמב"ם היומי, נוצרו שתי תכניות לימוד שונות, זאת על פניו ללא שום הצדקה.

מגרשים את החושך במקלות

רבנים שונים בציונות הדתית יוצאים נגד לימודי האקדמיה אך מחקר חדש מלמד שרוב בוגרי המגזר כבר נמצאים שם. במקום לברוח מן הבעיות צריך להתמודד איתן

עבור רבים מבני הציונות הדתית השאלה האם לימודים אקדמיים רצויים, וכן השאלות מה והיכן ללמוד באקדמיה, אינן מהוות סוגיה דתית או אידיאולוגית המחייבת ליבון. ברם, עבור רבים אחרים מדובר בנושא טעון מבחינה רעיונית ואף הלכתית שגורר לבטים ושאלות רבות. כנסים ופרסומים שונים עסקו בעשור האחרון בעניין היחס הרצוי ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה, אולם עתה יש בידינו לראשונה גם נתונים הסוקרים את המצוי.

הצבעה ברגליים

מאמר: מה עושים כשמישהו מוביל את הפרדת הסניף והישוב עומד להיקרע?

"במקרים רבים מאוד, סוגיית הנפרד/מעורב אינה אלא סימפטום למחלוקות אחרות הקיימות באותה קהילה, וחשוב לדעת שבכדי לפתור את הבעיה, הדבר הראשון והכי חשוב הוא לתת מענה חינוכי אמיתי"

טלפון לפני כמה ימים:

-"מה עושים?" –מתקשר אלי קול מבוהל שאיני מכיר.

-"מישהו מוביל לכך שהסניף יהיה ניפרד. הקהילה גועשת ורוחשת וכל המחלוקות פתאום צצות: מי יותר דתי ומי פחות וכו'. תנו עצה".

"בני עקיבא" זה לא מה שהיה

כל מי שיביט על מה שמתחולל בשנים האחרונות ב"בני עקיבא", יראה שמשהו השתנה. משהו מבורך. הציונות במובנה הישן לא נעזבה, אך התווספו לה רעיונות חדשים: החל מאידיאלים חברתיים של צדק ושוויון – וכלה בשותפות אמיתית עם החברה הישראלית. גם כשטוב צריך לכתוב.
כשאני כותב על "בני עקיבא", אני מרגיש זקן – אבל הפעם יותר מתמיד. בשבילי "בני עקיבא" הייתה מפעל אדיר של ציונות. ציונות שעסקה בחיבור לאדמה – להתיישבות, לקיבוצים הדתיים ולהפרחת השממה. בימי נערותי כמעט ולא עסקנו בצדק חברתי. ערכים כמו שיוויון, דמוקרטיה וסובלנות היו נחלתם הכמעט בלעדית של ארגוני השמאל.

ואולם כל מי שיביט על מה שמתחולל בשנים האחרונות ב"בני עקיבא", יראה שמשהו השתנה. משהו מבורך. הציונות במובנה הישן לא נעזבה, אך התווספו לה רעיונות חדשים, שחניכי הדור העכשווי נושאים בגאון.

גם ילדה בת 7 חייבת לשמור על צניעות

בשנים האחרונות גוברת מגמת ההפרדה המגדרית בחינוך הממלכתי דתי. הורים רבים טוענים שהנזק העתידי גדול מהרווח "אנחנו מפסידים את הציבור החילוני בגלל ההקצנה". הרב אבינר: "הרצון לחינוך דתי יותר ומופרד, מגיע מלמטה, מהעם שמעוניין בכך"

"לא רציתי לחנך את הילדים שלי על פי השקפות שמרניות קיצוניות אבל בכל זאת באתי לראות את בית הספר הדתי תורני בשביל להבין מה הולך שם. כשהגעתי, ראיתי את הפרצופים העקומים שהסגל עשה לאמהות שבאו לא לגמרי מכוסות בזוויות הנכונות שאותם הם מחפשים, אולי אני מקצין אבל נתנו להורים ולילדיהם מן מבט כזה מאוד שופט". כך מספר אלון גורביץ, תושב חולון ואב לשלושה ילדים שלומדים בבית הספר הממלכתי דתי הרגיל.

השפעת תלמודי התורה על אופיו של החינוך הממלכתי- דתי: תקציר מחקרו של אייל ברגר

מת"ת לתתמ"ד – מגמות סיכום מחקר שהכין אייל ברגר מרכזיות בהתפתחות תלמודי התורה הציוניים בחינוך היסודי", עבור תנועת נאמני תורה ועבודה תופעת תלמודי התורה הציוניים נמצאת בעשור האחרון במגמה של צמיחה וגיוון. במסגרת המחקר מופו 56 מסגרות של תלמודי תורה, שבהן לומדים כ-10,000 תלמידים, המפוזרים על פני כל הארץ ומשתייכים ברובם לפיקוח הממלכתי-דתי. תופעה זו קשורה לתהליכים חברתיים ודמוגרפיים שעברה הציונות הדתית בעשור האחרון, ובמיוחד לתוצאות ההתנתקות מגוש קטיף ולהתרחבות האדירה של הגרעינים התורניים בשנים האחרונות.

כבר לא תחת כיפה אחת

כשבן-גוריון הסכים לפתוח מסלול חינוך ייחודי ממלכתי-דתי, לא הוא ולא הנציגים הדתיים בממשלתו שיערו כי בחלוף כמה עשורים גם החמ"ד יתפצל לתתי-זרמים ולקבוצות. כיום יש בתוך הציונות הדתית לא מעט רשתות חינוך הפועלות במנותק מהחמ"ד ומציעות אלטרנטיבה הנוגסת בחמ"ד. לאחרונה הגישה תנועת 'נאמני תורה ועבודה' עתירה לבג"ץ בבקשה למנוע תקציבים ממשלתיים מחלק מהמוסדות האלה. על התופעה – בעד ונגד, בדעות שלפניכם:

תקצוב החינוך הדתי

החינוך הממלכתי דתי אמור לקבל עוד כסף משום שהוא קולט אוכלוסיות חלשות, יותר מן הציבור החילוני. זהו נתון סטטיסטי מובהק! אך האם הוא אמור לקבל עוד כסף גם בשביל שעת תפילה למשל? זו דילמה מעניינת עם דעות שונות ורבות.

זהירות: חלק מהגרעינים התורניים הפכו לעסקנים

בתי ספר תורניים, אליטיסטיים, זוכים לתקציבים משמעותיים יותר מבתי ספר ממלכתיים. לא יתכן שכסף ינתן כשוחד פוליטי, על חשבון חלוקת משאבים דמוקרטית.

אך יש ממ"ד נוסף שמתנהג כאליטיסטי ומתנשא. בי"ס המסנן תלמידים בשיטות עקיפות ומקבל לשורותיו בעיקר את אלה שבאו מרקע סוציו-אקונומי גבוה. בהשוואה למגוון הצבעים שיש בממ"דים האחרים, הרי שכאן, רובם דומים אחד לשני. בבית הספר הזה ידברו ויחנכו את הילדים על "אחדות","קירוב לבבות", "עם ישראל" ועל תרומה לעיירה שדרות. אלא שהנתונים המספריים שבידינו מראים שאת האחריות לוקחים שני הממד"ים האחרים, הרגילים, ומדובר בפערים של עשרות אחוזים.

 הממ"ד האליטיסטי אינו אלא הממ"ד בו אנשי גרעין התורני פועלים. בשם ה"התחזקות התורנית" גורמים בפועל להדרה של אוכלוסיות אחרות, שהיו שם קודם.

רק בנים? דרושות חזניות בגני החמ"ד

לא באתי לשכנע אתכם להסכים עם תופעת המניינים האורתודוקסים השוויוניים. אני לא מתכחשת להבדלים בין המינים וכשומרת הלכה אני מאמינה בנחיצות ההפרדה בזמן התפילה. עם זאת, באתי לדבר על חינוך בנות למחויבות דתית. חינוך שמתחיל בגיל הרך.

אני לא זוכרת אם הייתי חזנית בגן, וגם אין לי שום תמונה בזיכרון של התנהלות התפילה בכיתות א' ב', מה שאני כן זוכרת זו הרגשה חזקה שאני רוצה להיות כמו אבא. לקחת סידור ביד בערב שבת, ללכת לבית הכנסת ולשבת קרוב לבימה. קרוב לחזן. קרוב לארון הקודש. קרוב לה'. להתפלל את כל התפילה ולחזור איתו הביתה לאמא ואחותי שחיכו שם וערכו בינתיים את שולחן השבת.

ברור שאת מעשיי נאלצתי להפסיק כשקצת גדלתי ואבא הסביר שזה כבר לא מתאים שאשב איתו. מבט אל המחיצה מאחורה הבהיר לי ששם אני לא יושבת וכך הפסקתי לפקוד את בית הכנסת לתקופה ארוכה.

לימודי מדעים: פער של 50% בין דתיים לחילונים

הרבה יותר חילונים פונים ללימודי מדעים, מאשר בוגרי החינוך הממלכתי-דתי – ולעומת זאת, שיעור הפונים למכללות להוראה גבוה פי-שלושה בחינוך הממלכתי-דתי מאשר בחילוני. על כל בוגר של החינוך הממלכתי-דתי שהתחיל ללמוד בטכניון, ישנם יותר מ-12 בוגרים של החינוך הממלכתי. 

בלי השגחה עליונה

החינוך החרדי מציג: כך תעברו על חוקי המדינה – ותקבלו ממנה מימון מלא

תנועת נאמני תורה ועבודה, הפועלת לקידום ערכים יהודיים וליברליים, הגישה באחרונה לבג"ץ עתירה נגד המדינה. העתירה, שהוגשה בשם התנועה על ידי פרופ' אביעד הכהן, היא מסוג העתירות שהיחס של המדינה אליהן הוא דו־ערכי. במלים ישירות יותר: זאת עתירה שהמדינה משתוקקת שהיא תתקבל, כדי שמישהו אחר – בג"ץ – יוציא בשבילה את הערמונים מהאש.

לחץ חרד"לי? ההורים יחליטו האם להפריד כיתות בחינוך הממלכתי דתי

שאלון אשר מופץ בימים אלו מאפשר להורים במוסד הלימודים בחמ"ד להחליט האם להפריד את הכיתות או לאפשר כיתות מעורבות. חשש מפני לחץ שיופעל על בתי הספר. החינוך הממלכתי דתי החל לאפשר להורים להחליט האם להפריד את הכיתות בבתי הספר של ילדיהם. כך עולה מתוך שאלון אשר מופץ בימים אלו בקרב ההורים מטעם הנהלת החמ"ד.

הרב שרלו: לא אשלח את הבן שלי לחינוך עם חילונים

ראש ישיבת אמי"ת "אורות שאול" ומבכירי הרבנים המתונים בציונות הדתית, הביע התנגדות לזרם החינוך המשולב: "לפני מפגש עם החילונות, צריך לבסס מחוייבות לתורה ומצוות". בחודשים האחרונים מקודם פרויקט "החינוך המשותף", שמטרתו לגרום לבתי הספר בישראל להפוך למשותפים לתלמידים דתיים וחילוניים. הפרויקט זכה לתמיכה של אנשי ציבור מסוימים מהציבור הדתי, ואף לתמיכה של שר החינוך, הרב שי פירון, שבמסגרת ראיון למגזין "מוצש" הביע תמיכה ברורה בפרויקט המובל על ידי תנועת "צו פיוס".

"בתי הספר הממלכתיים דתיים קטנים מדי והדבר פוגע ביכולתם ללמד מדעים"

כך עולה ממחקר חדש של תנועת "נאמני תורה ועבודה"  מנהל מחקר ומדיניות החינוך בתנועה, אריאל פינקלשטיין אומר בשיחה לאתר הידען כי אין סיכוי שיתאפשר איחוד בין בתי ספר לבנים ולבנות, אך אפשר לאמץ מודלים אחרים ובהם לימוד מרחוק ומודל של מרכז לימוד מדעים משותף

מחקר: תלמידות דתיות לומדות פחות מדעים

מחקר של תנועת "נאמני תורה ועבודה" מציג תמונת מצב עגומה: אחוז התלמידות הדתיות הלומדות מדעים, נמוך משמעותית מול תלמידות בחינוך הממלכתי.

מחקר חדש של תנועת "נאמני תורה ועבודה" מגלה ממצאים מפתיעים בנוגע ללימודי המדעים בחינוך הממלכתי-דתי. על פי המחקר, שנכתב על ידי מנהל מחקר ומדיניות החינוך בתנועה, אריאל פינקלשטיין, תלמידי החמ"ד ממעטים להעמיק במקצועות מדעיים בגילאי התיכון.

מחקר: דתיים לומדים פחות מדעים

מחקר חדש של תנועת ´נאמני תורה ועבודה´ מוצא כי בעוד בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים תוצאות תלמידי החמ"ד סבירות, בתיכונים אחוז הלומדים לבגרות במקצועות מדעיים נמוך בהרבה מהאחוז המקובל בחינוך הממלכתי והערבי.

דתיים ניגשים לבגרויות מדעיות פחות מחילונים ומערבים

מדו"ח שנכתב על ידי תנועת "נאמני תורה ועבודה", עולה כי מספר התלמידים הערבים להם יש בגרות בשני מקצועות מדעיים גדול פי 4 מתלמידים דתיים

דו"ח חדש על לימוד מקצועות מדעיים בחינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד) מגלה כי שיעור התלמידים הניגשים לבגרויות מדעיות הוא הנמוך ביותר בחינוך הממלכתי, בפער ניכר מהחינוך החילוני והערבי. בדו"ח נאמר כי הישגי התלמידים הדתיים בבחינות המיצ"ב והמבחנים הבינלאומיים אינם נמוכים בהרבה מאלה של החילונים, ומועלית ההשערה שהסיבות למיעוט הלימודים המדעיים הן מיעוט הבנות הדתיות הלומדות מקצועות מדעיים, והיעדר עידוד לבנות ללמוד זאת בגלל דעות קדומות. הדו"ח נכתב על ידי חוקר של תנועת "נאמני תורה ועבודה", אריאל פינקלשטיין. לפיו, מיעוט העניין במקצועות מדעיים בחמ"ד בולט בעיקר במקצועות הפיזיקה והכימיה. ל-2.4% מהנבחנים… 

חינוך זה הכי אחי?

חינוך זה הכי אחי?
האם חייבים ללכת ללמוד חינוך כי זה ´הדבר´ במגזר והאם עיסוק באדריכלות, הנהלת חשבונות או כל מקצוע אחר משמעותו בריחה מאחריות לאומית של דאגה לעיצוב פני הדור הבא

2012- "ממ"ד של אתיופים". סיפור אופטימי

לפני שנתיים, החליטו שתי משפחות חברות הגרעין התורני, לעשות את מה שנכון לעשות מבלי לתת חשבון:
הן הכניסו את ילדיהם לבית הספר.

לפני שנה, החלטנו גם אנו להצטרף בעקבותן ולרשום את ביתנו לאותו מקום. עוד משפחה הצטרפה ועמדנו על ארבע משפחות שבאות ממה שמכונה המגזר הקלאסי של הציונות הדתית.

שר החינוך שי פירון מסתמך על פסיקת מרן הרב עובדיה

שר החינוך שי פירון החליט כשנכנס לתפקידו לממן את ההפרדה בין בנות לבנים בבתי הספר הדתיים. כעת, בתשובה לעתירה בבג"ץ נגד ההחלטה, משיב משרד החינוך כי הסתמך בין היתר על פסיקת מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל שכתב בעבר כי "חובה קדושה בכל בית ספר המתנהל על פי התורה, לדאוג להפרדה" (חדשות הארץ)
י"ד באייר תשעד 15:30 14.05.14

חינוך זה לא סלולר

בתגובה לטענת הרב חיים נבון במאמר, בו הציע לתת לכל הורה את היכולת לבחור בחופשיות את בית הספר של ילדיו, אומר שמואל שטח כי אין לבטל את שיטת הרישום הנוכחית

י"ג אייר תשע"ד, 13/05/2014 14:37
לפני מספר ימים, בגיליון האחרון של מוצ"ש, העלה הרב חיים נבון הצעה לפיה יש לתת לכל הורה את היכולת לבחור בחופשיות את בית הספר של ילדיו ולדאוג לפירוק המונופול הפוגעני, כדבריו, של משרד החינוך על מערכת החינוך.

מבקר המדינה: כשלים בהוראת המתמטיקה בחינוך הדתי

דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר חושף כשלים משמעותיים בלימוד המתמטיקה בחמ"ד. שעות הלימוד הם מהנמוכות בישראל והמורים לא הוכשרו להוראת מתמטיקה. פרופסור דורית פטקין "כאשר היסוד פגום, הלמידה תהיה פגומה עד הבגרות"

כ אייר תשע"ד, 20/05/2014 10:48

דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר חושף כשלים משמעותיים בלימוד המתמטיקה בחמ"ד. שעות לימוד המקצוע הן מהנמוכות מכלל המגזרים במדינת ישראל. שעות מתמטיקה שכן נלמדת בחמ"ד, על פי דו"ח מבקר המדינה נלמדות על ידי מורים שכלל לא הוכשרו להוראת המתמטיקה.

תקצוב דיפרנציאלי – מי בחינוך הדתי צריך לדאוג?

משרד החינוך החליט על תקצוב דיפרנציאלי למערכת החינוך ובחינוך הדתי היו מי שנבהלו. אבל האמת היא שמדובר ביוזמה שתביא לצדק, שרבים בחינוך הדתי ייחלו לו במשך שנים

22/5/2014 18:43

לפני יומיים פורסם על יוזמת משרד החינוך להכניס תיקצוב דיפרנציאלי למערכת החינוך. לאור הכותרות "כסף מהחינוך הדתי יעבור לחינוך הערבי", נבהלו רבים מההורים של החינוך הדתי. ואכן, לחלקם יש סיבות טובות לדאוג, אך למרביתם אין ממה לחשוש. להיפך, סוף סוף רבים בחינוך הדתי יזכו לקצת צדק שהמתין הרבה שנים בפתח.

"ובחרת בחיים" – הצעה לרפורמה (נוספת) במערכת החינוך

רוב התלמידים מסיימים את בית הספר ללא כיוון מקצועי. שבית הספר צריך לחנך לדרך ארץ ולמידות טובות, להצלחה בלימודים ולשאיפה למצוינות, אך בד בבד בית הספר יכול להכין תלמידים לחיים, פשוטו כמשמעו

כ"ז אייר תשע"ד, 27/05/2014 15:21

"'ובחרת בחיים' – זו אומנות", כך דורש רבי ישמעאל (ירושלמי פאה א, א , טו ע"ג ומקבילות). על-פי התנא רכישת אומנות (=מקצוע/עבודה) היא בחירה בחיים, שכן בזכותה יכול האדם להתפרנס ולחיות.

בחמ"ד ילמדו את תורת האבולוציה?

לאחר שנים בהן נמנע משרד החינוך מנגיעה בלימודי תורת האבולוציה, החל מהשנה הבאה ילמדו בכיתות ח´ ו-ט´ חלק מהתיאוריה הנוגע להתפתחותם של צמחים

ג סיון תשע"ד, 01/06/2014 12:25

וועדת מקצוע המדעים במשרד החינוך קבעה כי החל מהשנה הבאה תילמד חלק מתורת האבולוציה בכיתות ח' ו-ט' והיא תהיה חלק מתוכנית הלימודים בתחום המדעים.

תורת האבולוציה אשר קובעת בין היתר כי מוצאו של האדם מן הקוף, הינה תכנית שנויה במחלוקת ביהדות אך עם זאת, בשונה מהנצרות, היהדות פתוחה לקבל את התיאוריה ורבנים בכירים אף אמרו כי הדבר אינו סותר את היהדות. עם זאת, החלק אותו ילמדו בבתי הספר אינו עוסק במוצאו של האדם מן הקוף אלא בחלק אשר עוסק בצמחים ובביולוגיה.

"טעות ללמד את האבולוציה במתכונתה הנוכחית"

01.06.14 16:58 ג' בסיון תשעד

נשיא מכללת חמדת הדרום, פרופ' אבי לוי מתנגד להחלטה של משרד החינוך: "הורדת הנושא לכיתות חטיבת הביניים והפיכתו לנושא חובה ללא יכולת להציגו כראוי בהיבטים השונים עושה טעות למדע ולעקרונותיו". נאמני תורה ועבודה מברכים
"טעות ללמד את האבולוציה במתכונתה הנוכחית" החלטה לא נכונה. פרופ' אבי לוי (יח"צ)
נשיא מכללת חמדת הדרום פרופ' אבי לוי מתנגד להחלטת משרד החינוך ללמד את תיאורית האבולוציה בחטיבת הביניים.

בעצם מדובר על אליטיזם

האכיפה על ההיבט החברתי בלבד, תצמצם מאוד את העיסוק הבלתי אפשרי בסוגיות אידאולוגיות והלכתיות נפיצות. בנוסף, היא תעמיד את מגמת ההתחרד"לות במקומה האמיתי- מקום שבא ממניע הלכתי-ערכי ולא ממניע של רצון להיבדלות, כפי שנעשה לרוב.

לא ההבדלים בהבנת הלכות צניעות אלא דווקא השוני בתפיסה החברתית הוא נקודת ארכימדס של מגמת ההתחרד"לות. מי שרוצה למתן את "מלחמות היהודים" בין קבוצות המגזר, ראוי שיאחז בנקודה זו.

אפליה בגנים בפרדס-חנה: "לא דתיים מספיק"

הורים רבים בפרדס חנה מתלוננים כי הם מופלים לרעה ע"י המועצה בקבלת ילדיהם לגנים הסמוכים לביתם משום שאינם "תורניים"

 11/6/2014 11:52

אפליה בגני הילדים: הורים דתיים המבקשים לרשום את ילדיהם לשנת הלימודים הבאה לגנים ממלכתיים-דתיים בפרדס חנה, נענים בסירוב ומופנים לגני ילדים מרוחקים מאזור מגוריהם. בנוסף, בחלק מהמקרים ההורים נאלצים לרשום את ילדיהם לגנים ממלכתיים-חילונים. כך עולה מפניות שמגיעות בחודשים האחרונים לתנועת "נאמני תורה ועבודה".

החינוך הממלכתי דתי – תמונת מצב, מגמות והישגים. תשרי תשע"ג

תנועת "נאמני תורה ועבודה" הוקמה בשנת 1978 על רקע דאגתם של הורים ממגמות ותהליכים אשר ביקשו להרחיק את החינוך הממלכתי דתי ממשנתו המקורית, משנת "תורה ועבודה". במשך כ-35 שנה מאז, עסקו פעילי התנועה בהעלאה תמידית של סוגיות, וביצירת שיח פנים מגזרי למען תיקון ובניית מערכת החינוך הממלכתית דתית. לשיח זה התווספה עשייה שכללה בניית קבוצות מחנכים, הורים, יצירת תכנים חינוכיים ופעילות ציבורית ענפה למען אותה מטרה.

בשנה זו בחרנו להתמקד בבדיקה מסודרת של עובדות ונתונים אודות אופיו והרכבו של החמ"ד ותלמידיו, כשדגש מיוחד הושם על ניתוח ההישגים הלימודיים של תלמידי החמ"ד בחינוך היסודי והעל-יסודי. הדבר נעשה על מנת להבין את תמונת המצב לאשורה ולא בהתבסס על שמועות או תחושות, על מנת שאפשר יהיה למקד את השיח המגזרי סביב סוגיות שיש להן משמעות ציבורית רחבה וארוכת טווח.

ההנחייה לעורך המחקר היתה אחת: לבדוק את המציאות בשטח – האם חלה נסיגה או נסיקה בחמ"ד בתחומים אותם בחרנו לבדוק.
לשמחתנו ולגאוותנו, מסקנות המחקר מציגות תמונה יפה המעוררת הערכה רבה ביחס לחינוך הממלכתי דתי. תמונה זו מעוררת כבוד רב במיוחד עקב האתגר המורכב, המבקש לחנך לתורה ולהשכלה גם יחד, במקביל ללקיחת אחריות חברתית לעילא. עם זאת, המחקר מצביע גם על מספר בעיות ומעלה נקודות ומגמות חשובות בקרב החמ"ד והציבור הדתי, שחובה עלינו לתת עליהן את הדעת ולדון בהן. המחקר מקפיד שלא להיכנס לביקורת אישית ופרסונלית אלא להצביע על מגמות ותהליכים רחבים המצריכים חשיבה. שאיפתנו הינה לתקף את המחקר באופן תמידי במהלך השנים הקרובות ובכך לבחון בצורה מקצועית את התהליכים העוברים על החמ"ד. כמו כן, מטבע הדברים מחקר זה התמקד בתחומים מסוימים, על אף שישנם עוד תחומים רבים בחמ"ד הראויים למחקר. אנו שואפים להציג בשנים הקרובות מחקרים נוספים בדבר המתרחש בתחומים נוספים בחמ"ד.

אנו מודים לכל אישי ונשות החינוך הרבים אשר עזרו לנו בביצוע מחקר זה, מהם ששמם ניזכר ומהם שבחרו לעמוד מאחורי הקלעים. וכמובן ברכת יישר כוח לאריאל פינקלשטיין אשר ניצח במקצועיות רבה על המשימה. 

להורדת המסמך כולו לחצו כאן!

לקריאת התקצירים, היכנסו לגוף הידיעה

לאחר ההצלחה: פירוק הדרגתי של הגרעין

פורסם בערוץ 7: http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/12132, 11/3/14

 "משלחת של השר יחד עם חברי כנסת ומפקחים במשרד החינוך, ביקרו השבוע בעיר פלונית. במהלך סיורם הם נפגשו עם מנהל הגרעין התורני, עם ילדי הגן של הגרעין ועם בית הספר שהגרעין מקדם…".

שורות אופייניות אלו עושות את מקומן לתקשורת המגזרית כמעט מידי יום, יחד עם תמונות של פוליטיקאים מחויכים.

לכאורה, איזה יופי! העיר היתה מתה והגרעין התורני הציל אותה.

ב"ה.

אלא שאת אותן שורות אנסה כעת לשכתב מחדש על פי המציאות המעט יותר מורכבת: "משלחת של השר יחד עם … ביקרה השבוע בעיר פלונית. הם לא ניפגשו עם מנהלי שלושת הממ"דים הוותיקים הקיימים בעיר. הם לא הלכו לראות את 6 גני הילדים הוותיקים של הציונות הדתית והם גם לא התארחו באף בית כנסת מתוך ה-40 הקיימים בעיר זו. הם סיירו רק לפי המתווה שיצר להם מנהל הגרעין".

מפעל הגרעינים התורניים הוא מפעל מבורך שגם אני באופן אישי נהנה ממנו. יתרונו הגדול הוא ביכולת להביא מסה של תושבים חדשים אשר יֵחיו מקום שהלך והזדקן מבחינה דמוגרפית.

המבנה הארגוני הקטן של הגרעין מאפשר לו לפעול באופן מהיר ויעיל ולהביא חיש מהר רוח רעננה לערים שבהן התושבים "נרדמו" ושההנהגה המוניציפלית הפכה ללא רלוונטית.

אלא, שכמו שעון מעורר, בשלב מסויים צריך לכבות אותו ולתת לחיים להתנהל כפי שהם צריכים להיות.

פניית התנועה על רקע סקר החמ"ד בנושא ההפרדה- רעיון נכון, הביצוע דורש תיקונים

מזה זמן שאנו מקבלים פניות מהורים אשר טוענים כי אינם מצליחים להביא לישומן של ההחלטות מסיבות שונות. להלן מספר דוגמאות:
• הקטנת כיתות גם בכיתות א'-ג': בכמה מקומות, כגון בממ"ד גבעת זאב, נאמר להורים כי עירוב הילדים בגילאי א'-ג', יביא לגידול במספר התלמידים בכיתה. לכאורה, אם ניתנת אפשרות ליצור כיתות קטנות, היא צריכה להינתן גם כשהן מעורבות.
• אחידות: במוסד באזור ת"א, טענה המפקחת כי היא אינה מתירה לערוך משאל הורים כפי שהציעה הנהלת החמ"ד. לטענתה, הוראות החמ"ד נוגעות רק למוסדות חדשים.

כדאי לחסן בנות כיתה ח' נגד וירוס הפפילומה?

הורים לבנות בכיתות ח' מודאגים בשבועות האחרונים מהשאלה אם לחסן את בנותיהן נגד וירוס הפפילומה, העלול לגרום לסרטן צוואר הרחם, או שאין צורך בחרדות מיותרות. במשרד הבריאות דורשים שכל הבנות יחוסנו. הורים לבנות דתיות טוענים: אצלנו אין סיבה לעשות זאת.

המאבק סביב חיסון בנות כיתה ח' נגד וירוס הפפילומה צובר בשבועות האחרונים תאוצה. מצד אחד, קוראים במשרד החינוך לחסן את כל הבנות בגיל הרלוונטי, נגד הוירוס, שעלול לגרום לסרטן צוואר הרחם. מנגד, טוענים הורים כי בנותיהם אינן נמצאות בקבוצת הסיכון לכך, ולכן אין כל צורך לשלוח את הבנות לחיסון מיותר.   28/11/2013

החינוך הדתי: פריחה במדעים, דשדוש באנגלית

26/11/2013

מחקר חדש: אמנם התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי הצליחו לצמצם את הפערים במבחני המיצ"ב במתמטיקה, במדעים ובעברית, אך הפערים במקצוע האנגלית התרחבו. "היחס ללימודי השפה האנגלית בציבור הדתי ובחינוך הדתי חייב לעבור שידוד מערכות רציני" 

הפרדה שתוכננה בבי"ס דתי בוטלה עקב חשיפת גל"צ

07/07/2013

הבוקר פורסם בגל"צ כי עקב לחצים של זרמים תורניים, הודיע ביה"ס הממלכתי-דתי היחיד בגדרה שתחול הפרדה מגדרית כבר בכיתה א' – על-אף התנגדות הורים רבים ולמרות שמשרד החינוך קבע שההפרדה תתבצע מכיתה ד' 

המגזר הדתי משקר לעצמו

22/08/2013

דברים לא טובים קורים כשמגזר שלם משקר לעצמו. המגזר הדתי-לאומי הוכיח את הטענה הזאת יותר מפעם אחת. כבערב הפינוי מגוש קטיף, עת נשמעו קריאות של מנהיגים שונים שלא להתכונן לפינוי – בטענה שהוא לא יתרחש, כך היום, ובתחום אחר לחלוטין, ממשיך המגזר להתכחש לבא עליו.

מי שמתעקשים היום לעצום את עיניהם הם ההורים לתלמידים בחינוך הממלכתי דתי, הנכנעים לתכתיבים של החרד"לים בתוכנו. גם שלט חוצות באילון שעליו מתנוססת המילה: "מתחרד"לים" לא יגרום להם לראות את האמת המרה, שהפרדה בין בנים ובנות בבתי הספר היסודיים פירושה אפליה. היינו יכולים לחשוב שמאחורי החלטת משרד החינוך לממן הפרדת בנים ובנות בבתי ספר יסודייםעומדים שיקולים פדגוגיים, חינוכיים או חברתיים, אבל לא. משרד החינוך הסביר בעצמו שההחלטה התקבלה מתוך ניסיון לרצות את ההורים המחמירים, המהווים, עדיין, מיעוט מכלל הציבור הדתי-לאומי.

בניסיון להרגיע את ההורים ה "מתונים", נמסר ממשרד החינוך כי הלמידה תיעשה באופן נפרד, אך ההפסקות, הטקסים והאירועים יתקיימו במתכונת מעורבת, ובכך "תמנע" ההפרדה הקצנה של זרמים מסוימים.

אם היה משרד החינוך מישיר מבט אל האמת, היה מבין שניסיון העבר מוכיח כי לא זו הדרך להתמודד עם ההקצנה. ההפרדה מהווה פתח לאפליה, וסוללת לה את הדרך. השתיים הללו מנהלות יחסים של תאומות סיאמיות שלא הופרדו בלידתן, והאחת מזינה את השנייה.

המציאות בבתי הספר הממלכתיים דתיים מספקת דוגמאות להרמוניה בין השתיים: כך לדוגמה, בהצבעה שנערכה לפני 14 שנה באחד מבתי הספר המצויים בסביבתי הקרובה, הוחלט להפריד בין הבנים לבנות החל מכיתה א'; באותו בית הספר, לפני שנה, נאסרה שירת נשים בבית הספר; במהלך השנה הנוכחית בוטל ערב שירה של בנות כיתה ב', נאסר על הבנות להיות דגלניות בטקס יום העצמאות והוחלט שבית הספר לא ישתתף בטקס יום השואה היישובי, מנהג שלאחר 30 שנה בוטל באחת. כמו כן בוטלו הצגות בבית הספר, שלא היו לרוחן של ההורים הרואים במופעי תרבות שאינם תורניים פגיעה בנפשם של ילדם.

ההורים הנכנעים ללחצים אינם מבינים שמדובר במדרון חלקלק. הם לא מדמיינים לעצמם שבעוד כמה שנים, כאשר יבקשו להגיע לטקס בת המצווה של בתם, תיאסר כניסת האבות, מה שאינו רחוק מהמציאות כבר היום, אלא שאז החלטות אלו יגובו בפסק הלכה של רב בית הספר, ולהורים לא תהיה כל אפשרות לערער עליהן או או למחות. הם גם לא רואים כעת את רשימת הדרישות שתצוץ, שמטרתן הפיכת בית הספר לבעל אופי של תלמוד תורה. כבר היום אפשר לראות זאת עם מגמת הגנים התורניים, הנמצאים תחת הפיקוח של החינוך הממלכתי-דתי. הפרדת הכיתות מאפשרת הכנסת "מלמדים" לכיתות הבנים, במקום מורות בעלות הכשרה ללימוד קריאה וכתיבה, והרחבת שעות הלימוד התורניות, במיוחד של הבנים, על חשבון לימודי חול.

ההחלטה לממן כיתות נפרדות, מעבר לכך שאינה שוויונית, גם איננה הוגנת. היא מאפשרת לפצל תלמידים לכיתות לימוד קטנות יותר שאמורות התלמידים להישגים גבוהים יותר, מה שגורם להורים רבים להשלים עם ההפרדה, וזאת למרות שהנתונים מוכיחים ההפך. מבחינה חברתית לעומת זאת, מחקר שערכה באחרונה תנועת "נאמני תורה ועבודה" הראה כי תלמידים בכיתות נפרדות מרגישים פחות טוב בבית הספר מחבריהם בבתי הספר המעורבים.

מדיניותו העמומה של החינוך הממלכתי-דתי הופכת כל בית ספר לזירת התגוששות בין קבוצות הורים שמבקשות להפריד ולהחמיר לבין הורים שאינם מוכנים לוותר על אופי של חינוך דתי בעל צביון ציוני ומודרני המתנהל על פי ערכי יסוד של כבוד ושוויון.

אם רוצה משרד החינוך, כפי שהוא טוען, לחזק את בתי הספר הציבוריים ולמנוע הקמת בתי ספר פרטיים וזליגת תלמידים למערכות חינוך אחרות – אל לו למסד עמדות קצה, אלא לטפל באופן מעמיק בבעיות החינוכיות העומדות על סדר היום – כגון הקטנת גודל הכיתות בכלל בתי הספר והשקעה בצוות המורים. המחשבה שהפרדה מגדרית תועיל בתחומים אלו היא מחשבת שווא, ואינה אלא אשליה מסוכנת.

רני חזון וייס היא מורה, בוגרת החמ"ד וחברת הנהלת תנועת נאמני תורה ועבודה


לכתבה לחצו כאן
 

לראשונה: המדינה תממן הפרדה בין בנים ובנות כבר מכיתה ד'

8/8/2013

החל מהשנה יקצה משרד החינוך מיליוני שקלים נוספים להפרדה בין המינים בזרם הממלכתי-דתי כבר מגיל תשע. משרד החינוך: "החלטנו לשים קץ למציאות בלתי תקינה שבה הורים מממנים את פתיחתן של כיתות נפרדות" 

דנה קמה, עם כיסוי ראש

15/09/2013

לפני כשלושה שבועות חזר בני מיומו הראשון בכיתה א' והודיע, כי חוברת לימוד הכתיבה שקניתי לו איננה החוברת הנכונה, אף שהיא נושאת בדיוק את שם החוברת שהתבקשתי לקנות. בירור קצר העלה, כי קיימת חוברת אדומה לחינוך הממלכתי, וחוברת מקבילה, ירוקה, לחינוך הממלכתי דתי (ממ"ד). מתברר, שבזמן שדנה נמה, מישהו ממקבלי ההחלטות בממ"ד החליט שאמא שלה פשוט מוכרחה לחבוש כיסוי ראש. במקביל התפרסמה ידיעה על כך שמשרד החינוך הורה להשמיט ולערוך פרקים בספרי ביולוגיה המיועדים לחינוך הממ"ד ("הארץ", 3.9). הפרקים שהוצאות הספרים התבקשו לערוך הם אלה העוסקים ברבייה של בני אדם ואלה העוסקים באמצעי מניעה ובמחלות מין, בספרי הלימוד במדעים לתלמידים בחטיבות הביניים הממלכתיות־דתיות ובספרי ההדרכה למורים. וכך, לראשונה, תהיה הפרדה בין ספרי הלימוד במדעים לתלמידים דתיים ולתלמידים חילונים. 

קיצוץ בתלמודי התורה

ע"פ הפרסומים בכלי התקשורת, ח"כ יוני שטבון מתגאה בכך שמנע היום בדיוני ועדת החינוך את הקיצוץ הקרוב בתלמודי התורה הציוניים.

לדעתנו, ח"כ שטבון שמתגאה בהצלת עולם התורה אינו אלא הגורם לקריסתו. תנועת נאמני תורה ועבודה מוחה על הקצבת תקציבים מיותרים ל"תלמודי תורה ציוניים" שאינם אלא שם כיסוי למוסדות לימוד חרדיים, שחותרים כנגד תפיסת הציונות הדתית.

מאמר: אשליית שלום הבית בסוגיית ההפרדה

מי שמתעקש על הפרדה בין בנים לבנות גם בכיתה א´, הוא במקרים רבים מידי גם מי שידרוש היבדלות חברתית וכשהיא לא תוכל להיעשות בממ"ד הציבורי (וטוב שכך) הוא יפנה לדרך אחרת. דעה

שמואל שטח, י"ט סיון תשע"ג, 28/05/2013 09:40 ,  אתר כיפה

ערוץ מאיר מציג: על בנים ועל בנים

25/05/2013 |

ערוץ מאיר לילדים, המשודר באינטרנט ופופולרי בקרב ילדים למשפחות חרדיות־לאומיות, מציג עולם נטול נשים וילדות. 
לצד דתיים המתנגדים להקצנה הזאת, יש הטוענים כי היא עדיפה על המתרחש בעולם הילדוּת החילוני

כתבה: הפרדה לצורך אפליה: הסיבה האמיתית ל'התחרדות' בתי הספר הדתיים

שבועיים אחרי שמועצת החינוך הממלכתי דתי קיבלה החלטה שלפיה בנים ובנות ילמדו יחד רק עד כיתה ג', עולות טענות כי ההפרדה אינה מתבצעת מטעמי הקצנה דתית בלבד. מחקר חדש מציע כי ההפרדה, שהולכת ומתרחבת בשנים האחרונות, מתרחשת כדי לנפות תלמידים מאוכלוסיות חלשות 

24/3/13, nrg מעריב

כתבה: משרד החינוך: הפרדת בנים ובנות – רק מכיתה ד'

לאחר ששנים ארוכות נמנע מלהתייחס לסוגיה המסעירה את הציונות הדתית, פרסם משרד החינוך נהלים הקובעים כי ההפרדה בין בנים לבנות בזרם הממ"ד תחל בכיתה ד'. עם זאת, ניתן יהיה לשנות את מועד ההפרדה בהחלטה של שני שליש מההורים 

11.03.13 ynet

מאמר: מסלול נפרד באוניברסיטה? בריחה מהמציאות

לימודים בקמפוס חילוני, עם כל הפיתויים שמסביב, עלול להביא לסחף ולהיטשטשות הזהות הדתית. זאת בגלל הגיל, החופש והעולם הרחב שמסביב. הדרך למניעת אותה שחיקה באה דווקא על ידי בניית עולם רוחני שידע להתמודד עם ספקות, ביקורת ושגרה ואינו מבוסס על תמימות בלבד 

3/3/2013, nrg מעריב

כתבה- שכר לימוד מוזל יחייב ויתורים בציונות הדתית

לפני כשבוע הנפיק משרד החינוך חוזר המנכ"ל חדש בנוגע לתשלומי הורים במערכת החינוך. רבים קיבלו את החוזר כראשיתה של בשורה שתוביל להפחתה משמעותית של עלויות שכר הלימוד בחינוך הממלכתי דתי.

ביומן ערוץ 7 אומר אריאל פינקלשטיין- רכז מחקר החינוך הדתי בתנועת "נאמני תורה ועבודה" כי עוד מוקדם מאוד לחגוג.

מאמר- רוצים לשלם פחות על בית הספר? תחליטו על מה לוותר

מכל מקום, מי שתולה תקוות רבות בחוזר המנכ"ל החדש עתיד להתאכזב שכן כל עוד ההורים מבקשים ממוסדות החינוך לספק לילדיהם פונקציות חינוכיות רבות ויקרות מבלי לוותר על דבר, יהיה קשה לגרום להוזלה משמעותית של שכר הלימוד במוסדות החינוך הדתיים. הכסף, אומר הפתגם הידוע, לא גדל על העצים. לפיכך, הסוגיה הטכנית והפרוצדוראלית לכאורה של גובה שכר הלימוד מציבה לפני הציבור הדתי-לאומי שאלה ערכית ואידיאולוגית מהמעלה הראשונה בדבר האופן בו הוא מעוניין לעצב את מערכת החינוך שלו.

השתמטות? רוב מוחלט של בוגרות החמ"ד מסתפקות בשנת שירות אחת

 

דו"ח נרחב של "נאמני תורה ועבודה" מצביע על תמונת מצב עגומה ביחס לאחוזי ההתנדבות של בוגרות החינוך הממלכתי דתי: פחות מ-20% מהן מתנדבות לשנתיים של שירות לאומי או לשירות צבאי

אורי פולק, כיפה
ל תשרי תשע"ג, 16/10/2012 

איך באמת נראים הישגי החמ"ד

יש החושבים ששיפור הישגי החמ"ד יבוא מתוך הצגת תמונה קטסטרופלית, אך אנו סבורים כי יש לשבח את החמ"ד על הישגיו, ומאידך לא להימנע מלבקר אותו על הישגים מחמיאים פחות. דעה

אריאל פינקלשטיין
כ"ד תשרי תשע"ג, 10/10/2012 

הורים בחמ"ד: למה התלמידות לומדות משנה והתלמידים גמרא?

הורים לתלמידים בחינוך הממלכתי דתי פנו למשרד החינוך בטענה כי תוכנית הלימודים בתושב"ע, במסגרתה תלמידים עוסקים בתלמוד ותלמידות במשניות, היא אפליה מגדרית פסולה

אורי פולק, כיפה
כ"ח אב תשע"ב, 16/08/2012 12:39

הורים נגד הפרדה בחינוך הדתי

קבוצה של הורים דתיים לאומיים יוצאת נגד ההפרדה בחינוך הדתי-ממלכתי: כשהם מגיעים לכיתה ה', הבנים נשלחים ללימודי הגמרא, והבנות – ללימודי המשנה. בפנייה שהעבירו ההורים דרך תנועת נאמני תורה ועבודה להנהלת החינוך הממלכתי דתי הם טוענים לאפלייה מגדרית. משרד החינוך: "התכנית קיימת מזה עשרות שנים ומבוססת על המסורת היהודית"

 טל יחזקאלי 16/08/2012 גלי צה"ל

 

עוד יחזרו: היזהרו בבני דתל"שים שמהם תצא תורה

 לעיתים רבות, ה"מכה בפטיש" בחזרה לעולם הדתי של הדתל"שים באה לידי ביטוי ברצון לרשום את הילד לחינוך ממלכתי דתי. אלא שהתקרבות זו מאיימת על ההורים הדתיים שאינם ששים לראות שבכיתה של בנם, ישנם ילדים עם מערכת חוקים אחרת מהבית. (דעה)שמואל שטח29.08.12

בתי ספר בחמ"ד: תקנון צניעות לתלמידות, הצהרת דת להורים

נועת "נאמני תורה ועבודה" אספה נתונים המצביעים על מגמת הקצנה בקרב בתי הספר הציבוריים של החינוך הממלכתי דתי. במרכז המגמה: קוד לבוש מחמיר לתלמידות, מקביל לזה המקובל בחינוך החרדי.

ב אלול תשע"ב, 20/08/2012 06:35

בתי ספר בתחפושת

 


 


בהמשך לדבריו בשדולת אחריות החינוך בכנסת, פועל שמואל שטח, מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה לאיחוד חברי הכנסת סביב מטרה חברתית נעלה: הורדת האטרקטיביות התקציבית של בתי ספר הפרטיים. רק כך, כשבתי הספר הפרטיים יאבדו את כדאיותם, יחזור הכוח למפקחים אשר יוכלו לכפות את חוקי המדינה הראויים על מוסדות, מבלי לחשוש שיאיימו להפוך לפרטיים.


 


17 יולי 2012


נאמני תורה ועבודה: "מצטערים על דברי הרב זייני"

בתגובה להתקפת ראש ישיבת אור וישועה על הכיוון החינוכי החדש של החמ"ד בתחום הוראת התנ"ך אומרים בתנועה כי "רוחב מחשבה ורוחב דעת מעולם לא עמדו כנגד האמונה וקיום המצוות והם מהווים חלק מאבני היסוד של החינוך הדתי"


 


16.07.12


עם יד על הלב, הגרעינים התורניים לא יקבלו את מי ששונה מהם

הבעיה העמוקה והמהותית היא אחרת לגמרי: כיצד אתם בגרעין התורני מתייחסים לאחרים, חילונים ודתיים ואפילו תלמידי חכמים, שלא חושבים כמוכם לגבי תורה והיהדות? האם גם אותם תקבלו בזרועות פתוחות?

בניתם בית מדרש שמיועד להיות לדבריכם ה"לב" של חיי התורה בעיר, אך אסור למי שלא מקבל את ה"קו" להשתתף באותו בית מדרש כשווה בין שווים, ואסור להביע בו עמדה תורנית לא לפי ה"קו".

האם תושב כרמיאל שלא חושב לפי ה"קו" שלכם יכול להצטרף לגרעין בתור חבר מלא, יחד עם זכות הצבעה על דרכה של הגרעין ועל העומד בראשה? כלומר, האם הוא יכול להשפיע על הגרעין באופן אמיתי? או רק לבוא לפעילות ולקבל את מה שמציעים לו?

האם משפחה כרמיאלית שלא חושבת לפי ה"קו" יכול להזמין בחור ישיבה הביתה לסעודת שבת? (אוּפְּס, שכחתי הם לא אברכים). האם האברכים וחברי הגרעין משתדלים לפתוח את בתיהם באופן הדדי, כלומר לארח ולהתארח בתדירות ומתוך תחושה של קהילתיות, גם כלפי משפחות בעיר שלא מזדהות עם ה"קו" של בית המדרש?

הגרעינים התורניים מבריחים את המשפחות הדתיות

בכל ערי המרכז הייתה עזיבה של אוכלוסייה דתית ואולם, במקרים רבים, דווקא הגרעין שבא "להאיר" היה זה אשר האיץ את קצב העזיבה ומנע את חזרתם של מי שהצליחו כעת לממן מגורים בסמוך למקום העבודה. בסופו של יום, האוכלוסייה שיכולה להרשות לעצמה להשתקע לאורך זמן בערי המרכז היקרות הינה דווקא זו אשר נמנית עם החלק הפתוח יותר שבציונות הדתית. אנשים דתיים ויראי שמיים שרכשו השכלה כללית רחבה ומועסקים כרופאים, כאנשי הי-טק ובמקצועות חופשיים אחרים. הם, שמאמינים בצורך לחיות יחד בעיר מעורבת, לא ירצו לגור במקום שבו בית הספר מחנך לתוצר אחר, סגור יותר ומתבדל. על כן, מי שחפץ בהמשכיות הקהילות הדתיות של אזור המרכז, חייב לוודא שלאותה אוכלוסייה יהיה לאן לחזור.

מי בעל הבית על הממ"דים?

אם מרבית ההורים רוצים חינוך חדרי לאומי- כך יהיה. אך אם רק מיעוטם רוצה זאת וכופה זאת, כאילו בנועם, על השאר- זה לא תקין. שמואל שטח קרא את דו"ח מבקר המדינה, ויש לו מה להגיד על הגרעינים התורניים.

10.05.12 10:13 / פורסם באתר "סרוגים".

מנכ"ל "נאמני תורה ועבודה": שיתפנו פעולה עם המבקר, למה לא?

שמואל שטח מודה בהתערבות התנועה בדו"ח המבקר שמתח ביקורת על רמת הלימודים בחמ"ד: "המבקר איננו ´הפריץ´, אני גאה לומר שיש לנו חלק בשיפור מערכת החינוך של ילדינו"

י' אייר תשע"ב, 02/05/2012 14:38. פורסם באתר "כיפה".

מאמר- במקום להתלונן על הקצנה, לכו להעביר פעולה בבני עקיבא

אפרת גרבר-ארן קוראת למקטרים להתחיל להזיז את עצמם לסניפי "בני עקיבא" בערבי שבתות. שם, מול החניכים, אפשר באמת לחולל שינוי תפיסתי בקרב הנוער שלנו.   http://www.kipa.co.il/family/48494.html 

24/05/2012

יו"ר "נאמני תורה ועבודה": שיתפנו פעולה עם המבקר, למה לא?

 


 


http://www.kipa.co.il/family/175/48274.html 


 


 


שמואל שטח מודה בהתערבות התנועה בדו"ח המבקר שמתח ביקורת על רמת הלימודים בחמ"ד: "המבקר איננו ´הפריץ´, אני גאה לומר שיש לנו חלק בשיפור מערכת החינוך של ילדינו"


02/05/2012 


כתבה: מבקר המדינה נגד שילוב הגרעינים התורניים בחמ"ד

 


 


בדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם אתמול תוקף את השתלובתם של הגרעינים התורניים במוסדות החינוך הממלכתי דתי, הדורשים הוספת לימודי קודש והפרדה בין בנים לבנות. עוד טוען המבקר כי לא נבדקה השכלתם של ה"מלמדים" הפועלים בגני הילדים.


02.05.12


 


מאמר- על תשלומי הורים: הורים- תרגיעו!

הפתרון לבעיית התשלומים הרבים, הינו קודם כל בהחזרת הביטחון להורים ובחיזוק ההבנה שחינוך לתורה תלוי קודם כל באווירה המשפחתית, ביחסים ההדדיים ובניהול התקין של המבנה המשפחתי. זה דורש המון יחס, השקעה והורות נכונה, אך זה לא עולה ולו שקל אחד. זוהי גם דעת התורה, המפקידה בידי ההורים את האחריות לחינוך ילדיהם, גם זה הדתי והאמוני, ולא מאפשרת החצנה של אחריות זו לידי גורמים אחרים.

אבות לבנות מצווה: למה אנחנו לא יכולים להשתתף באירוע?

מסיבת בת מצווה בבית ספר יסודי ברמת גן, מיועדת רק לאמהות ולסבתות, האבות לא הורשו להשתתף. אב לתלמידה: "קיבלנו את ההפרדה בין בנים לבנות, אבל בין אבות לבנותיהן? זה חוצה גבולות של כל טעם טוב". הרב אבי גיסר: ההחלטה הייתה מוטעית. האזינו לכתבה מרדיו גלי ישראל.


 


26.03.12


"הרבנות נכשלה כישלון חרוץ בתחום הכשרות"

תנועת נאמני תורה ועבודה זעמו על ממצאי תחקיר הכשרות שפורסם ב-"360 התמונה המלאה": "קוראים לשר לשירותי דת להפסיק להונות את צרכן הכשרות הישראלי". ח"כ שטרן: "מערך הכשרות הפך למערך של חלוקת ג'ובים למקורבים למפלגות מסוימות"

שחיתות, סיאוב ומרמה: הרבנות נגד הכשרות / תני פרנק

מערך הכשרות אמור לייצג את יהדותה של המדינה. בפועל, הזיהוי של הכשרות בקרב הציבור איננו של יהדות נקייה וזכה. הגיע הזמן לפרק את המונופול הרקוב ולהעביר את האחריות אלינו, צרכני הכשרות

שרנסקי חשף שיחה עם נתניהו; תיעוד מכנס 'מחריבי היהדות' בכנסת / יעקב גרודקה

סערת הכותל גורמת לארגונים הרפורמים להגביר את הלחץ על רה"מ. בכנס רפורמי שנערך בכנסת, בראשות ח"כ אלעזר שטרן, חשף נתן שרנסקי שיחה עם נתניהו, בה אמר לו מדוע הוא נכנע לחרדים • וגם: מי החרדי שהופיע בכנס וטינף על הרבנות?

'יהדות ארה"ב לא תלחם על ישראל אם לא תכיר בנו' / צביקה קליין

הרב הקונסרבטיבי אליוט קוזגרוב: "יהדות ארה"ב לא תלחם נגד ההצבעה באו"ם אם ישראל תוסיף להגיד שהיהדות שלנו לא מוכרת על ידה. לשבר הזה יהיו השפעות מיידיות על רצון יהדות ארה"ב לתמוך בישראל בבמה הבינלאומית"

זינוק דרמטי בשכר ראשי המועצות הדתיות / יאיר שרקי

131 ראשי מועצות דתיות קטנות וגדולות ברחבי הארץ יזכו בקרוב לעלייה דרמטית בשכרם. יותר מחצי מהם לא נבחרו, אלא מדובר במינוי ישיר של שר הדתות מש"ס. המשרד לשירותי דת: "תוקן עיוות רב שנים"

נאמני תורה ועבודה-נמאסתם / חיים אטיאס

השבוע האשים מנכ"ל נאמני תורה ועבודה, שמואל שטח, את ארגון ́צו אחד́, שהוא פועל בשיטת הפרוטקשן. לחיים אטיאס, מפעילי הארגון, נמאס שמה, שבאמת מעניין את שטח הוא "פרסום שמשמיץ את החרד"לים ולעזאזל העובדות"

הרב שלמה ריסקין: "אי אפשר להשאיר את היהדות רק לאורתודוקסים" / גיא עזרא

על רקע הסערות האחרונות, רבנים בציונות הדתית קוראים להוציא לפועל את מתווה הכותל: "ליצור את הכותל המערבי כמרחב שבו כל אחד ואחת יכול להקהל בו"

החרדים התקפלו חלקית: אשה תוכל לבחור רבנים אזוריים / יעקב גרודקה

ועדת הפנים אישרה את הסיכום שהושג עם משרד הדתות, ולפיו במקרים מסוימים תוכל אשה להצטרף לועדה שתבחר את הרבנים האזוריים • חבר הועדה ישראל אייכלר נמנע למרות הסיכום שהושג • ח"כ עזריה: "צריך רב שמבין את הצרכים של נשים"

יש כותל אחר / חנן מנדל

בטח אתם חושבים: הנה, הגיע נציג הקרן החדשה לישראל כדי לקדם את התנועה הרפורמית בישראל. עזוב, אל תקרא.
אז רגע, תשארו איתי. הנה, אסייע לכם לקבל את ההחלטה כן לקרוא את מה שאני כותב: אני נגד פשרת הכותל, שנותנת שליטה לרפורמים על חלק מהכותל, מחלק את הכותל לאזורים חשובים יותר ופחות ומפקיר את זכותן של נשים דתיות להתפלל לפי מנהגן ועם מחיצה ברחבה המרכזית. אני גם מתנגד חריפות לעמדת נציגי הרפורמים בישראל במגוון נקודות אחרות (הכשרות, הטבילה ועוד).

משרד הדתות: הרבנים זקנים? גם פרס תפקד עד יומו האחרון / קובי נחשוני

במשרד לשרותי דת נחלצים להגנתם של רבני הערים הזקנים בישראל, ומבהירים כי אין פסול בתפקודם הקוגניטיבי – וכי תנאי העסקתם מוגנים בחקיקה: "רב לא נדרש לכושר פיזי. הגיל בהקשרים האלה הוא יתרון"

בן 92, רב עיר כבר 65 שנה: היוזמה להגביל את כהונת הרבנים / קובי נחשוני

בן 92, רב עיר כבר 65 שנה: היוזמה להגביל את כהונת הרבנים

רבני הערים מהדור הוותיק יכולים לכהן ללא הגבלה, גם לאחר גיל 90 וכשמצבם הרפואי לא מזהיר. הצעת חוק שיוזמים "נאמני תורה ועבודה" מבקשת להסדיר את התקנות כדי שהרב יוכל למלא את תפקידו לא רק במילוי טפסים אלא גם "להוות משענת רוחנית ונפשית לתושבים

עימותים אלימים בכותל: נשים רפורמיות וקונסרבטיביות פרצו לרחבה עם ספרי תורה / אביטל טרקיאלטאוב

צעדה של 200 מבני הקהילה הרפורמית והקונסרבטיבית יצאה הבוקר משער האשפות בליווי ספרי תורה והגיעה לרחבת הכותל בכוונה לקיים תפילה משותפת, מהומות אלימות פרצו במקום

משרד הפנים ייאלץ לשנות את המתווה החדש למינוי רבנים במועצות אזוריות / אביטל טרקיאלטאוב

החשש: ועדות מינוי הרבנים יהפכו לכלי הנשלט בידי הרבנות הראשית ויתאפשר מינוי מקורבים. נציגי משרד הפנים התבקשו לערוך תיקונים משמעותיים ולהביא את המתווה לאישור מחדש

נציגי משרד הפנים התבקשו לתקן צו לשינוי מבנה הועדות לבחירת רבנים במועצות אזוריות בשל חוסר בנציגות נשית ובנציגי ציבור התושבים.

יונתן ואהרון רזאל ניגנו מול מגרש ריק / אביטל טרקיאלטאוב

כתב הדתות של ערוץ 2, יאיר שרקי, פירסם אמש סרטון בו רואים את האחים יונתן ואהרון רזאל מנגנים על במה מול שטח ריק בגן סאקר בירושלים. אמש התקיים אירוע הקפות שניות בגן סאקר אך המשטרה לא איפשרה לציבור להיכנס למתחם, בשל מחיצה שהוצבה על רחבת הריקודים.

התקפות הדדיות בין נאמני תו"ע ו´צו אחד´ / משה ויסטוך

הסקר על תחושתה הקשה של רוב הציונות הדתית כלפי הצבא מעורר סערה. נאמני תו"ע: "הרב עמיחי אליהו מנסה להפריד בין הציבור הדתי למדינה". הרב אליהו: "נאמני תורה ועבודה מקבל תרומות מגופים אנטישמים"

מועמדים לתפקיד רבני ערים חשודים במרמה במבחני הרבנות / משה ויסטוך

בשדרות, ראשל"צ ונשר עתידים לכהן כרבני ערים, מועמדים החשודים כי רימו במבחני ההסמכה לרבנות. משרד הדתות: "בכל מקום שבו לא מכהן רב, השר פועל לקיומם של הליכי בחירות פתוחים"

תנועת נאמני תורה ועבודה: "דרישתם של ראשי המועצות הדתיות להעלאה בשכר מעוררת תהייה" / אביטל טרקיאלטאוב

"רוב המועצות הדתיות מתנהלות ללא גוף מפקח שנבחר על ידי הציבור, העומד בראשן ממונה מטעם השר לשירותי דת". מבדיקת כיפה עולה: מנהל המאבק להעלת השכר ממונה כראש שתי מועצות דתיות שונות ומקבל משכורת כפולה

השבת היא של כולנו / תני פרנק

כשהסטטוס קוו מתפורר, אולי כדאי להתחיל לדבר עם השכנים שלנו. השבת היא לא של החרדים כמו שהחופש הוא לא של החילונים, תני פרנק מתנועת 'נאמני תורה ועבודה' מציע לישראלים דרך חדשה לחשוב על השבת שלנו. "במקום להמתין לראש הממשלה בואו נתחיל להסתדר עם השכנים שלנו", הוא מציע.

חנן מנדל: בריונים על השבת / דעה

מדינת ישראל צועדת לעבר התנגשות, לא עם חזיר בר, כמו שקרה לרכבת הראשונה שיצאה לדרך אחרי ההשבתה, אלא בין החלקים הקיצוניים בה שאינן מעוניינים במדינה יהודית ודמוקרטית כאן. אולי לא מעוניינים במדינה בכלל

תקפתם את צה"ל על סערת הזקנים? תתנצלו / ד"ר חנן מנדל

הגיע הזמן להבין שמדובר במלחמה כוללת מצד גורמים דתיים מסוימים על מדינת ישראל. אני מבין זאת כיצירת חלופה לנטישת הממלכתיות מבחינה רעיונית: אמנם לא נתנער מרעיון המדינה, אבל נהרוס ונחליש את מוסדותיה עד שתתמוטט, ואז נוכל לחגוג על החורבות, ולהקים עליהם מדינה מתוקנת באמת

הרב בני לאו: נישואין אזרחיים – הכרח שהתעלמות ממנו אינה מתקבלת על הדעת

על הבעיה כולם מסכימים. המחלוקת היא בפתרון. הרב בני לאו בתגובה לרב צפניה דרורי: "פתיחת נתיבי הנישואין היא דווקא בגלל הדאגה הזו"

צו 1´ מגיבים לנאמני תו"ע: ציניות ודמגוגיה של הקרן החדשה לישראל / אבישי גרינצייג, הרב עמיחי אליהו

את כרמלה מנשה גם הייתם מכנים ´מלשינון´? בארגון ´צו1´ מגיבים בחריפות להשוואה לשוברים שתיקה ואומרים: נשמח מאוד לסגור את העמותה, ביום שיוכח שהצבא מטפל ברצינות וללא משוא פנים בבעיות ולא מטייח ולא מסתיר את האמת

יו"ר נאמני תורה ועבודה: הקו לתלונות חיילים הוא "מחתרת נגד הצבא" / טור דעה ד"ר חנן מנדל

כמו לה פן בצרפת או טראמפ בארה"ב, הטענות על ניסיון של הצבא להילחם בדתיים- היא קונספירציה שתשמיד את צבא העם. ד"ר חנן מנדל מבקש לפרק את המחתרת

סקר תנועת נאמני תורה ועבודה: "חתונה ברבנות מרחיקה את הישראלים מנישואים דתיים"

לקראת ט"ו באב, "יום האהבה" ושיא עונת החתונות, מפרסמים מכון המחקר "סמית" ותנועת "נאמני תורה ועבודה" נתונים על השפעת החקיקה הדתית על קרבת האזרחים למסורת. הממצאים: הישראלים רוצים חיבור ליהדות – אבל לא בכפייה. 61% תומכים בשינוי הסטטוס-קוו

גדלה במשפחה חילונית, הפכה ל´רבה´ קונסרבטיבית ועברה להיות אורתודוכסית מודרנית / אביטל טרקיאלטאוב

עינת רמון הייתה דיקנית בית המדרש לרבנים של התנועה הקונסרבטיבית, דוברת התנועה המסורתית בישראל וניהלה מאבקים פמיניסטיים רבים. "במפגשים עם הצעירים החלה להתגבש בקרבי ההבנה שעליי להתנתק מן התנועה הקונסרבטיבית"

רבנים, זו השפה בה אתם צריכים לדבר / דעה הרב אביע"ד סנדרס

אחת המסקנות הגדולות ביותר היא ״חכמים הזהרו בדבריכם״, אנחנו צריכים להיזהר לדבר בשפה שתשמע מחוץ לבית המדרש, גם כאשר אנו נמצאים בתוך בית המדרש וגם בתוך תשובה הלכתית. הרב אביע"ד סנדרס בטור על פרשת הרב קרים

נאמני תורה ועבודה: "לאן נעלמה ההלכה בשיח הציבורי?" / תני פרנק

חדשות – נאמני תורה ועבודה: "לאן נעלמה ההלכה בשיח הציבורי?"

השיח הציבורי בציונות הדתית נע באופן כמעט אוטומאטי בין "הליברלים" נגד "החרד"לים". תני פרנק חושב שקיימת בורות גדולה בקרבנו בנוגע לעמדת ההלכה בסוגיות הבוערות ועל בסיס זה צריך לפתוח את הדיון

Committee to determine criteria for recognizing Orthodox Diaspora rabbis

פורסם ע"י ג'רוזלם פוסט. ate and the rabbinical judges of the Supreme Rabbinical Court convened Wednesday and established a joint committee to draft criteria for recognizing the weddings, divorces and conversions of rabbis in the Diaspora. The step comes after years of scandals in which Orthodox Jews who have immigrated to Israel have faced severe […]

שחיתות, סיאוב ומרמה: הרבנות נגד הכשרות

פורסם באתר NRG. מערך הכשרות אמור לייצג את יהדותה של המדינה. בפועל, הזיהוי של הכשרות בקרב הציבור איננו של יהדות נקייה וזכה. הגיע הזמן לפרק את המונופול הרקוב ולהעביר את האחריות אלינו, צרכני הכשרות.   עם כניסתו לתפקידו כרב הראשי לישראל, הודה הרב הראשי האשכנזי, הרב דוד לאו, שיש מקומות בארץ בהם לא ניתן לסמוך […]

הרב לאו מקדם: תפקיד משגיחי הכשרות יבוטל

פורסם באתר "כיפה" – משה ויסטוך.   ועדה מיוחדת של הרב הראשי הרב לאו, מתכננת מהפכה במערך הכשרות. על הפרק הקמת תאגיד כשרות, הוצאת המשגיחים מאחריות המועצות הדתיות ואף ביטול תפקיד משגיחי הכשרות בכלל. ח"כ עזריה מתנגדת: "כן לכשרות לא למונופול".   ברבנות הראשית מבינים שמשהו לא עובד במערך הכשרות הנוכחי. ועדה מיוחדת שהרב הראשי […]

"להעמיד לדין את הדיינים שחתמו על הפשקוויל"

פורסם באתר סרוגים ע"י גיא עזרא. תנועת 'נאמני תורה ועבודה', מגנה בחריפות את הפשקוויל שפורסם נגד חבר הכנסת אלעזר שטרן מ'יש עתיד', עליו חתומים רבנים חרדים בכירים המזוהים עם תנועת ש"ס וקוראים להעמיד אותם לדין.   תנועת 'נאמני תורה ועבודה', מגנה בחריפות את הפשקוויל שפורסם נגד חבר הכנסת אלעזר שטרן מ'יש עתיד', עליו חתומים רבנים חרדים […]

מי מנהל את המועצות הדתיות בישראל?

פורסם באתר "כיפה", משה ויסטוך. ניהול בעייתי של המועצות הדתיות: עיכוב בחידושי הרכבי ההנהלה, חוסר פיקוח, ייצוג נמוך לתושבי המועצה בכלל ולנשים בפרט ומועצה דתית אחת שבפועל אינה מתפקדת.הצעת חוק חדשה תנסה לתקן את אי הסדר במערכת שאחראית על שירותי הדת בכל עיר. למעלה ממחצית מהמועצות הדתיות מתנהלות ללא הרכב נבחר, אלא על ידי מינויים […]

מי מנהל את המועצות הדתיות בישראל?

פורסם באתר כיפה, ע"י משה ויסטוך.   ניהול בעייתי של המועצות הדתיות: עיכוב בחידושי הרכבי ההנהלה, חוסר פיקוח, ייצוג נמוך לתושבי המועצה בכלל ולנשים בפרט ומועצה דתית אחת שבפועל אינה מתפקדת.הצעת חוק חדשה תנסה לתקן את אי הסדר במערכת שאחראית על שירותי הדת בכל עיר.   למעלה ממחצית מהמועצות הדתיות מתנהלות ללא הרכב נבחר, אלא […]

מלחמות השבת: בין התורה למשפחה

פורסם ב"דעות" ובאתר סרוגים. הבחירה במשפחה ובבית לא חייבת לבוא על חשבון ההתעלות הרוחנית, בוודאי שלא על חשבון שמירת שבת – קלה כבחמורה. אולם במקביל, מסגרות התפילה ולימוד התורה צריכות לאפשר חלוקת זמן והתעלות רוחנית. מדובר בתהליך מחשבתי ומושקע, אבל יום שלמענו טורחים כל כך הרבה וזוכרים אותו בכל הזדמנות – כדאי שנחשוב עליו גם […]

הרב שרמן על הרב לוקשטיין: "כופר, אסור לקבל גיורים שלו"

פורסם באתר "כיפה", משה ויסטוך. לקראת הדיון של הרבנות הראשית בגיוריהם של רבנים מחו"ל תוקף הרב שרמן ואומר: "הרב לוקשטיין פרסם פסקי הלכות המנוגדות לשו"ע. המגייר הליברלי הרב וייס מינה רבות בביכ"נ". עורך דינו של הרב וייס: "עמדת הרב שרמן מנוגדת לעמדת הרבנות" הדיין, הרב אברהם שרמן, יוצא נגד הגיורים של רבנים בארצות הברית, ביניהם […]

כשר?

פורסם ב"ידיעות אחרונות", איתן אילני. נראה שגם דוח חמור של מבקר המדינה וגם חקירת משטרה לא מצליחים לעצור את התנהלותם המפוקפקת של משגיחי כשרות מהמועצה הדתית בירושלים. עדויות כמו שאנחנו חושפים כאן אפשר לשמוע מבעלי עסקים בכל רחבי הארץ, שסובלים מהיעדר הפיקוח על מערך הכשרות כתבה ראשונה בסדרה על המועצות הדתיות. בערב פסח האחרון התכנסו […]

ז' מרחשוון- לא שוכחים את יהדות התפוצות: דורשים הסדר בכותל!

הבורות יבשו, השדות קמלו ועדיין היו בני ארץ ישראל ממתינים בשאילת הגשמים עד ל-ז' במרחשוון, רק על מנת להתחשב באחרון עולי הרגל בדרכו חזרה לביתו שבגולה. למרות אי הישארותו בארץ, אנשי ארץ ישראל לא התעלמו ממנו, כפי שנכתב במסכת תענית: "כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת".

ביום שלישי, ז' מרחשוון הבעל"ט, 8/11/16, נקרא, כארגון אורתודוקסי, לתת את הדעת על יהדות התפוצות ועל מציאת הסדר בכותל המערבי.

תנועת "נאמני תורה ועבודה" מביעה דאגה רבה ביותר על רקע חוסר התזוזה בנושא הכותל והסדרתו. יש לכך השלכות מרחיקות לכת על העם היהודי. ולא ייתכן שציבור שומרי ההלכה איתו אנו נמנים, ישב בשקט שעה שמיליוני יהודים רואים שמדינת ישראל אינה נותנת להם ביטוי במקום שאמור לאחד את העם היהודי כולו.

תגובות לפרסום לפיו לכאורה רבנים רימו במבחניהם: "נדרש שינוי עמוק במערך הבחינות של הרבנות"

תגובות לפרסום גלצ על רבנים שרימו בעבר במבחני ההסמכה ברבנות הראשית – וכיום מועמדים מובילים לרבנות בערים שונות. תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה טוען כי  "נדרש שינוי עמוק במערך הבחינות של הרבנות". משר הדתות נמסר בתגובה כי "הוא פועל לקיומם של הליכי בחירות לרבני עיר בכל מקום בו לא מכהן […]

אלעזר שטרן: "הרב הראשי לא אוכל את הכשרות שהוא נותן"

במהלך פאנל שעסק בנושא הכשרות, מתח חבר הכנסת אלעזר שטרן בקורת על התנהלותו של מערך הכשרות במדינה. "צריך להוציא את הכשרות מהרבנות ולתת לשוק לדבר"   במהלך ערב עיון שנערך בבית 'אבי-חי' לקראת צאת ספרו של דר' יאיר פורסטנברג "טהרה וקהילה בעת העתיקה" בשיתוף עם תנועת 'נאמני תורה ועבודה', נערך פאנל בנושא הכשרות שעסק במשמעויות […]

נאמני תורה ועבודה: דרעי מנסה להשתלט על מינויי רבני המועצות

שר הפנים, אריה דרעי, מבקש מועדת הפנים של הכנסת לאשר שינוי בדרך המינוי של רבני המועצות המקומיות והאיזוריות. דרעי מבקש למנות ועדות איתור שבהן רוב לנציגי הרבנות ומשרד הדתות. בתנועת נאמני תורה ועבודה, האגף הליברלי בציונות הדתית, טוענים כי השינוי נועד לאפשר לש"ס שליטה מלאה במינויים. מלשכת השר דרעי נמסר כי בועדות יהיו נציגים מקצועיים […]

הרבנות במתקפה על דוח שקושר אותה ליוקר המחייה: "נתונים מנותקים"

דוח שבדק את השפעות הכשרות על יוקר המחייה והיותה של הרבנות הראשית הגוף הבלעדי שאחראי על הכשרים, מצא כי הכשרות עולה למשק 2.8 מיליארד שקל בשנה. ברבנות זועמים: "דוח לא מקצועי בשל חוסר הבנה בסיסי של הלכות כשרות"   בעקבות פרסום הדוח שבחן את השפעת הכשרות על יוקר המחייה בישראל, פתח מנכ"ל הרבנות משה דגן […]

ערב עיון בנושא מאבק הנישואין בישראל – רעננה, כ"ב אייר, 30.5

שלום לכולם, נשמח שתגיעו לערב ותפיצו בקהילות שלכן:

תנועת נאמני תורה ועבודה מזמינה את הציבור הרחב לערב עיון נוסף בנושא:
"מאבק הנישואין בישראל – בעיות, אתגרים ופתרונות"

ערב העיון הקרוב יתקיים ביום ראשון, כ"ד אדר ב', 3.4
בשעה 20:30 בקהילת "ידידיה", רח' נחום ליפשיץ 12, שכונת בקעה, ירושלים

בהשתתפות:
הרב אלישיב קנוהל, ראש מיזם הנישואין ב"צהר"
פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, אונ' בר-אילן
הרב אביע"ד סנדרס, מדרשת לינדנבאום ונאמני תורה ועבודה

לפרטים 02-5611761

זלזול, התנכלות וחזית גברית: לא מוותרות על המועצה הדתית

מועצות שמתכנסות ביום שבו החברה היחידה במועצה הדתית לא נמצאת; חברים שנשמעים רק לרב שלהם; תקרת זכוכית משוריינת בכל ניסיון לקדם עניינים "נשיים" – וגברים שאחראים על בלניות ומקוואות. רק 17% מכלל החברים במועצות הדתיות הן נשים, 20 שנה אחרי בג"ץ לאה שקדיאל שפתח להן את הדלת: "יצאה לי החדווה מקיום מצוות מאז שאני במועצה הדתית"

הרבנים הראשיים נגד בג"ץ: לא יקבע מיהו יהודי

בעקבות החלטת בג"ץ המכירה בגיורים פרטיים אורתודוכסיים לצורך חוק השבות, הרבנים הראשיים במתקפה חריפה: הרב יצחק יוסף קבע כי ההחלטה תחסל את מערך הגיור הממלכתי של המדינה. הרב דוד לאו: "בית המשפט העליון ושופטיו לא יקבעו מיהו יהודי, אלא תורת ישראל"

הרב הראשי נגד מחאת הטובלות: "טהרה במקווה – רק בפיקוח בלנית"

רב הראשי נגד המשרד לשירותי דת: בהנחיה שהפיץ למועצות הדתיות, קובע הרב דוד לאו כי אין לאפשר טבילת נשים ללא נוכחות בלנית במקוואות הטהרה הציבוריים – זאת בניגוד להנחיית המשרד לשירותי דת. קביעת הרב לאו – על רקע מחאת "תנו לטבול בשקט" והצעת "חוק המקוואות"

תתפלאו, גם המועצות הדתיות משתתפות בראליטי

פעם בשנה, מתקיים ריאליטי מיוחד שנקרא "פרס המועצה הדתית". רק מה? הקריטריונים לזכייה לא ברורים ובוודאי שלא שקופים לציבור. הגיע הזמן לבטל את המוסד האנכרוניסטי הזה שמהווה נטל על הרשות המקומית ומשמש כר לתפקידים והזדמנויות פוליטיות

הרב הראשי נגד מחאת הטובלות: "טהרה במקווה – רק בפיקוח בלנית"

רב הראשי נגד המשרד לשירותי דת: בהנחיה שהפיץ למועצות הדתיות, קובע הרב דוד לאו כי אין לאפשר טבילת נשים ללא נוכחות בלנית במקוואות הטהרה הציבוריים – זאת בניגוד להנחיית המשרד לשירותי דת. קביעת הרב לאו – על רקע מחאת "תנו לטבול בשקט" והצעת "חוק המקוואות"

אושר בטרומית החוק שידיר רפורמים מהמקוואות ויפגע בפרטיות הטובלות

ההצעה עוקפת את פסיקת בג"ץ שאפשרה למתגיירים הלא-אורתודוקסים לטבול במקוואות הציבוריים, ומחייבת אותם לפעול רק על פי ההלכה

נשים הפגינו מול משרד רה"מ: תנו לטבול בשקט

המפגינות קראו לשרים לאפשר להם לטבול ללא נוכחות בלנית, וכן לאפשר לרפורמיות לטבול במקוואות הציבוריים. "פוגעים שוב ושוב בנשים. הטבילה היא רגע פרטי, ואין מקום להתערב בו", אמרו בזעם

מאבק הנשים לחופש הטבילה מצא שותפה דוקא אצל ח"כית ערביה

נשים רבות, ביניהן דתיות, בוחרות לוותר על מצוות הטבילה במקווה בשל התערבות בוטה, שאלות פולשניות ואף מגע בלתי רצוי של הבלניות באישה הטובלת. אחרי ששתקו במשך שנים יותר ויותר נשים מסרבות להמשיך ולהשלים עם המצב, אך ללא סולידריות פמיניסטית רחבה המאבק יתקשה להצליח

נשים לומדות תורה למדינה: הכירי בנו כאברכים

תלמידות המדרשות התורניות טוענות כי הן מופלות לרעה ביחס לאברכים, והן דורשות מהמדינה להכיר בהן כאברכי כולל, ולהעניק להן הנחות במעונות היום שבפיקוח משרד הכלכלה – כפי שזכאים הגברים

החרדים בחוק עוקף בג"ץ: מקוואות לדתיים בלבד

הסיעות החרדיות ומחצית מחברי "הבית היהודי" חתמו על הצעת חוק, ולפיה הטבילה במקוואות הציבוריים תותר על פי ההלכה בלבד, ולא יחולו עליהם הוראות חוק איסור אפליה במקומות ציבוריים. המטרה: לטרפד את פסיקת העליון שקבע כי גם הרפורמים והקונסרבטיבים יטבילו לגיור במקוואות המורשים, ואת עתירת הנשים האורתודוכסיות הדורשות לטבול ללא בלנית

עתירה: השעו את רב העיר חולון עד תום ההליכים הפלילים

תנועת 'נאמני תורה ועבודה' פנתה לבג"ץ בדרישה להשעות את הרב אברהם יוסף, שנאשם בניצול מעמדו כדי להיטיב עם גוף כשרות פרטי, עד סיום ההליך בביהמ"ש: "שפל באמון הציבור בשירותי הדת"