בנושאים אחרים

בנושאי חינוך

בנושאי דת ומדינה

מאמר: הפוליטיקה שבגרעינים התורניים: מסמרים בלי ראש

ראש גרעין תורני, שלא נבחר על ידי הציבור צריך להחליט: האם הגרעין נבנה כדי להיות בית בשביל כל העיר כולה, או האם הוא נבנה להיות בית בשביל "אנשים שחושבים כמונו"? על פוליטיקה וגרעינים תורניים.

29.12.10

רבנית שחתמה על המכתב: “ערבים הם האויב”

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4005926,00.html

"הבידול זה מה ששמר על העם היהודי לאורך כל הדורות", הסבירה רבנית שחתמה על מכתב הרבניות. והיוזמת מבהירה: "יש לעצור את התופעה ולא לחכות שהבחורה תישאר בכפר, ואז יהיה קשה להוציא ממנה את התרבות הערבית

29.12.10

דעה: הגזענות מסוכנת ליהודים!

האמת היא שהיהדות איננה גזענית אך היא גם איננה סבלנית כלפי זרים. גוי שאיננו שומר שבע מצוות בני נוח, אסור לו לחיות בא”י. אבל אני מחויב לציין שגם כלפי יהודים שאינם מקיימים שבע מצוות בני נוח התורה איננה ממש סבלנית. אני מודאג. אינני דואג לערבים. אני דואג ליהודים. למדינת היהודים.

09.12.10

מאמר דעה: תוכנית הגרעין – על תקנון לגרעינים

רחוק מהעין 48, כסלון תשע"א, מקור ראשון.

הרב ד"ר אבי קדיש, הגיע לכרמיאל לפני שלוש עשרה שנה ממניעים אידיאולוגיים חברתיים והיה שותף להקמת "קהילה יהודית פתוחה" בעירו. התיישבותו של גרעין תורני בכרמיאל הביאה אותו לניסוח הצעת תקנון לגרעינים תורניים מנקודת ראותו של תושב המקום. בהצעתו, קדיש מבקש להפוך את הגרעינים לדמוקרטיים יותר ולפתוחים יותר כלפי דעות תורניות שונות וכלפי האוכלוסייה שבה הם פועלים. הוא מציע למסד חברות בגרעין עבור כל תושב החפץ בכך ומזדהה עם מטרות הגרעין. בתמורה לתשלום דמי החבר, תוענק לכל חבר זכות הצבעה על דרכו של הגרעין ועל הנהגתו. על פי ההצעה של קדיש "אין לפסול אף חבר מהשתתפות מלאה בחיי הגרעין בגלל דעותיו, ואין שום זכות לאף גורם בגרעין למנוע הבעת דעה". באשר לבעלי תפקידים כמו רכז גרעין או ראש בית מדרש של הגרעין, קדיש טוען שהריבון בגרעין התורני הוא קהילת החברים ולכן כל בעלי התפקידים בגרעין התורני, כולל הנהגתו, אמורים לשאוב את סמכותם אך ורק מהצבעתם הרשמית של חברי הגרעין.

יש כאן אתרוג של דולצ’ה וגבאנה?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3956069,00.html

 

"עלות גידול האתרוג יקרה מעלות גידולו של תפוז, ולכן הוא צריך להימכר ריאלית במקסימום חמישה שקלים ליחידה. אלא שמי יקנה אתרוג במחיר כזה"? שמואל שטח מחבר בין חוקי השוק הכלכלי לרדיפת המותגים

19.09.10

גרעינים, בועות וביצות


למעלה מחמשת אלפים חברי גרעינים תורניים ותומכיהם הגיעו לפני מספר שבועות לאירוע הצדעה והוקרה לגרעינים, ראשון מסוגו, שפקק את שמורת נאות קדומים מכל הכיוונים. גם המארגנים הופתעו מכמות המשתתפים הגדולה. עם התעצמותה של תופעת הגרעינים והקהילות המגשימות בערים, מתעצם גם העיסוק בשאלת השתלבותם של חברי הגרעינים במערכות החינוך הקיימות במקום מגוריהם. חלק מהגרעינים משתלבים במערכות החינוך הממלכתיות הקיימות, וחלקם מעדיפים הקמת מסגרות חדשות ופרטיות.

האיש שהיה שם. על הרב יהודה עמיטל

"הרב עמיטל היה מורה שאינו מורה. מורה שבחר לפרק את דמות המורה לאחר את הדרך בה ראוי לחיות, ובמקום זאת להיות עם האחר באשר הוא שם. שלוש מימרות קצרות היו שגורות על לשונו, והן שלושה דברים עליהם העולם שלו בתודעתי עומד", ד"ר משה מאיר נפרד מרבו הרב עמיטל.
  
11.07.10 

הרב ששילב תורה וצבא

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3917367,00.html

הרב חיים דרוקמן מבכירי רבני הציונות הדתית, מספיד בשיחה עם ynet את הרב עמיטל, הוגה רעיון השילוב של תורה ושירות צבאי ומגלה כי ספרו של הרב קוק נתן לו את הכוח לשרוד את זוועות השואה. שר הביטחון ברק: "הוא היה פורץ דרך"


 09.07.10 

הציונות הדתית בסכנת העלמות?

http://www.datili.co.il/index.php?id=42645

הציונות הדתית בסכנת העלמות?

בנים, אישי ציבור ואנשי חינוך קיימו לא מכבר כנס מיוחד בשאלה: "האם האורתודוכסיה המודרנית היא זן נכחד"? הדעות שנשמעו באותו כינוס לא היו פשוטות. יש מקום לדאגה.

27/06/2010

שביל הבריחה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3909394,00.html

מדיניות ההפרדה המוחלטת בין בנים ובנות בגן ובכיתות הנמוכות בבתי ספר ממלכתיים דתיים היא עקיפת בעיה על ידי הסתגרות. ממתי אנו, בציונות הדתית, חוששים מהתמודדות?


23.06.10

נאמן הדיח את הרב בן דהאן

הועדה למינוי דיינים קיבלה את דעתו של השר נאמן והחליטה להדיח את מנהל בתי הדין הרבניים הרב אליהו בן דהאן. ארגוני הציונות הדתית שנכשלו במאבק פנו לשר המשפטים, נאמן בניסיון למנות מועמד א-פוליטי. רבני’צהר’:’עמוד בהבטחתך שהתפקיד לא יהיה פוליטי’.‘נאמני תורה ועבודה’:”מצא מועמד שיהיה מוסכם על כלל הנשים והגברים”.
13/06/2010

הוועדה החליטה: הרב אלי בן דהן סיים את תפקידו

הוועדה לבחירת דיינים, קבעה כי מנכ"ל בתי הדין הרבניים, הרב אליהו בן דהן, יסיים את תפקידו. נאמני תורה ועבודה: "הרב אלי בן דהן היה נקודת אור בבתי הדין הרבניים, אנו מקווים כי המנכ"ל הבא יצליח להיכנס לנעליים הגדולות אשר הותיר אחריו הרב בן דהן."


13.06.10

ועדת נאמן: הרב בן דהן יסיים את תפקידו

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3903711,00.html

הוועדה לבחירת דיינים החליטה על סיום תפקידו של מנכ"ל בתי הדין הרבניים בעשרים השנה האחרונות, הרב בן דהן. שר המשפטים ירכיב בימים הקרובים ועדה לאיתור המנכ"ל הבא. מחוץ לישיבה התקיימה הפגנה: "למנות דיינים בלי דילים"
11.06.10

‘נאמני תורה ועבודה’: תומכים ברב בן דהן, נגד הקצנת המערכת


הבוקר התכנסה במשרד המשפטים הועדה למינוי דיינים על מנת למנות דיינים לבתי הדין האזוריים ובית הדין הגדול. בזמן הדיון, קיימו הארגונים מבוי סתום ונאמני תורה ועבודה, משמרת מחאה מחוץ למשרד המשפטים. המפגינים קראו לחברי הועדה למנות דיינים מתונים וראויים, ולא למנות דיינים ע"פ דילים פוליטיים.


11.06.10

פרשת הרב אלון ב’דעות’: האם אימצנו את החרדיות?

גיליון מרתק ומסעיר במיוחד העוסק במעמדם של הרבנים הוצא לאור ע"י אנשי נאמני תורה ועבודה על רקע פרשת הרב אלון. הרב שרלו: "אנו עדים לבעיות של כוחנות וניצול הכוח לרעה ע"י רבנים". הרב בני לאו: הרב עובדיה לא פצה פה מול האלימות הליטאית בסוגיית הגיור".


10.06.10 

 

על נאמני תורה ועבודה. דתיי ימין ושמאל, לא ררק מדברים

 

מדור "לא אקטואלי"/ מקור ראשון, 11/6/10

דתיי ימין ושמאל
אם כבר דיכוטומיות של ימין ושמאל, גם החברה הציונית-דתית בישראל עוברת תהליכים מרתקים. עד לפני מספר שנים ניתן היה להצביע על קשר בין רמת האדיקות הדתית לבין הדעות הפוליטיות: ניתן היה להניח שהדתי החרד"לי נוטה יותר ימינה בעוד הדתי הליברלי נוטה שמאלה. תהליך ההתפכחות הפוליטית שעובר על החברה הישראלית לא פוסח גם על החברה הציונית דתית והיום ניתן למצוא יותר ויותר דתיים ליברליים שלא ממש מתגעגעים לימים בהם הצביעו למפלגת מימ"ד. ניתן לזהות את המגמה הזו באמצעות מעקב אחר פעילותה של תנועת ‘נאמני תורה ועבודה’: אם לפני עשור סדר היום של חברי התנועה האשכנזים-שמאלנים נסב סביב הסוגייה הפוליטית, כיום ניתן לזהות שהמשתתפים מגוונים יותר, הנושא הפוליטי כמעט ממודר ועיקר השיח נסוב סביב סוגיות חינוכיות כאלה ואחרות. להרחבת הדעת היותר ליברלית, מומלץ בחום לעיין ב-‘דעות’, כתב העת של התנועה.

 

לא רק מדברים
שינוי משמעותי נוסף באופן הפעולה של תנועת ‘נאמני תורה ועבודה’ הוא המעבר משיח זכויות אישיות לשיח של שליחות קהילתית. ברוב שנותיה, עסקה התנועה בקידום מגמות פלורליסטיות, בעיקר פמיניזם וסובלנות כלפי חריגים בחברה הדתית. נראה כי בתקופה האחרונה חלחלה בקרב חברי התנועה ההבנה כי על מנת להשיג את מטרותיה, עדיף לה לפעול במסגרות קהילתיות אשר משתלבות ומשפיעות על כלל החברה הישראלית. כחלק מכך, יזמו ראשי התנועה פנייה לחברי התנועה ולאלה שמזדהים עם ערכיה להצטרף לאחת מארבע הקהילות המתחדשות בתל-אביב. לא לבורגנים בלבד.

להכיל את ההומו בקהילה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3879388,00.html 

"גם אלה הנמשכים לבני מינם אינם יכולים להיות מוצאים מהציבור; יש מצבים לא מעטים בהם ההלכה מתגמשת כדי לגאול אדם ממצוקתו. זו התגמשות זמנית שלא מבטלת ערכי יסוד". הרב שרלו קורא שלא לדחות "אחר" שלא פגע באיש

פרשת אלון: האם עוד אפשרית אמונת חכמים

 

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/061/944.html

 

פרשת הרב אלון מעוררת כאב וצער גדול בראש ובראשונה בקרב תלמידיו ומעריציו, אך במידה רבה גם בקרב הציבור הדתי כולו. מעבר לצער ולכאב האישיים, המצב הספציפי שנוצר גורם לרבים לערעור ולהרהור עמוק על היכולת להמשיך ולהחזיק בעמדה הדתית שמכירה בערך של ‘אמונת חכמים’.

פרופיל משה טור פז

 

http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=54724&Word=&gilayon=3006&mador=
משה "קינלי" טור-פז נולד בתשל"ב (1972 למניינם) בארצות הברית ועל לארץ בגיל שנה. גדל בחיפה ובירושלים. שירת בצנחנים והשלים לימודי תעודת הוראה במכללת הרצוג באלון שבות. סיים תואר ראשון במחשבת ישראל ובמקרא, תואר שני בהיסטוריה של עם ישראל, ונמצא בשלבים מתקדמים של דוקטורט. היה מרצה, מחנך, רכז לימודים וסגן מנהל בבית ספר "פלך" בירושלים; שימש בתפקיד יו"ר "נאמני תורה ועבודה". כיום מנהל בית הספר השש-שנתי האזורי הדתי שק"ד בקיבוץ שדה אליהו. סמג"ד במילואים ביחידת צנחנים מובחרת. נשוי ואב לשלושה, מתגורר בקיבוץ טירת צבי

רה”מ על המעצר של יעקב טייטל: פעילות נגד גורם שבחר באלימות

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/961/049.html


בימין חוששים כי מעצרו של טייטל, מתנחל מהגדה, יביא להאשמת ציבור שלם במעשיו.

זו התנהלות מטורפת שזרה לדרך היהדות", אמר הרשקוביץ ואילו ח"כ אורלב הדגיש:

"הציונות הדתית מאמינה בשמירת החוק ובגינוי אלימות".

אך יש הטוענים כי האווירה בימין הביאה למעשים: "טייטל אינו עשב שוטה", טוען ח"כ ניצן הורוביץ


1/11/2009 

מעצר יעקב טייטל

ביישוב שבות רחל אומרים: הניסיון לנצל את המצב כדי להסית נגד המתנחלים – מכוער ועלוב
במשפחת היהודים המשיחיים מאריאל נשמו לרווחה, ביישוב שבות רחל מאמינים בחפותו,

וגיסו של טייטל אומר: זאת פגיעה במשפחה

01/11/09

אמץ חפיפניק!

 

הסקרים שהתפרסמו לאחרונה ב"מקור ראשון" מגביהים את חומות הסקטור

ומרחיקים אנשים מבתי הכנסת שלנו. עד מתי נשפוט?

שמואל שטח, מקור ראשון, 23/10/09

הרבנים המחמירים בורחים מהמציאות

http://nrg.co.il/online/1/ART1/940/662.html


מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה התעצבן מהידיעה שפורסמה אתמול ב-nrg יהדות ולפיה רבנים ממליצים לבצע הפרדה בין בנים לבנות בקורס פסיכומטרי. לטענתו, ההלכה היהודית קבעה כי על האדם להתרחק מן הפריצות, אבל מי שקורס פסיכומטרי מעורב נחשב עבורו כפריצות, ראוי שיבדוק עצמו היטב

10/9/2009

אל תזדעזעו, הצילו נפשות


"רבנים הביעו תדהמה וגינו את הירי לעבר הנערים במרכז ההומו-לסבי, אך למרות הרצון הטוב למערכת החינוך הדתית אין יכולת להגיש עזרה לבעלי הנטייה החד מינית האבודים בישיבה". חיים אלבום קורא להפוך את התדהמה למעשה

03.08.09

רב הטכניון: “ניאו רפורמים?רפורמים לגמרי!”

הסערה שעורר נאומו של הרב יהושע שפירא לא שוככת. בהתייחסו לפרשה אמר הרב ד"ר אליהו זיני: "הרב שפירא אינו צודק – לא מדובר בניאו-רפורמים, אלא ברפורמים לגמרי". ובינתיים, מול ישיבת רמת-גן מתוכננת "הפגנת לימוד"

פורסם: 12.07.09 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3745073,00.html

אכן ניאו רפורמה

"לפני שנים רבות הייתה כאן ציונות דתית קלאסית, שפויה, רגילה נורמאלית. בהדרגה, החלו להתפתח בה כתות שונות ומשונות". פרופ’ אשר כהן על הניאו-רפורמה האמיתית שהתפתחתה אצל הסרוגים. תגובה לדברי הרב יהושע שפירא

אשר כהן 06.07.09,

ניאו רפורמי?הרב שפירא-“במומו פוסל”-הרב שפירא כינה חלקים בציונות הדתית ניאו רפורמים ועורר סערה

ב’"עזרא" מבהירים ל-ynet כי דבריו בפני המדריכים אינם משקפים בהכרח את חזון התנועה, נשות "קולך" מזמינות אותו לכינוס הבינלאומי, הרב שרלו מודיע כי אינו חוזר בו מפסיקותיו, והח"כים אורלב ושנלר מבקשים מנהיגות רבנית אחרת. מתקפת הרב יהושע שפירא – התגובות

קובי נחשוני פורסם: 05.07.09, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3741670,00.html

פיצול אידיאולוגי בציונות הדתית

מחקר חדש העוסק בציבור הדתי חושף הבדלים משמעותיים בקרב הקבוצות השונות.

האם ניתן לגשר על הפערים?
ו´ תמוז ה´תשס"ט , אתר כיפה

כ98% מהציבור התורני לאומי רואה בשוויון מגדרי בבית הכנסת תופעה שלילית עד שלילית מאוד, זאת בעוד ש60% מאנשי האורתודוקסיה המודרנית רואים בכך תופעה חיובית ביותר.

ממצא זה הוא רק חלק קטן מדיון רחב ומקיף שהתקיים במכללת חמדת הדרום שבנגב, במסגרת כנס בנושא: "הפיצול האידיאולוגי ומשבר המנהיגות בציונות הדתית".

שולי רנד מחפש את אלוהים

מדינת היהודים נחשבת למדינה חילונית. האמנם? היצירה העברית החדשה הוכיחה שהעולם לא נחלק למאמינים ולא מאמינים והולידה בריה חדשה – "מבקשי אלוהים" שמניעים ומפרים את התרבות הישראלית. קחו לדוגמא את שולי רנד

שרגא בר און פורסם: 02.04.09, 21:44 . http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3696583,00.html

עבדי השם או עבדים לחמץ?


האם ביעור החמץ שלנו יכול באמת להסתיים? כיצד יש להשבית את החמץ שבעולם ובתוכנו ומהו הגבול הסביר לכך והאם וכיצד עלולה דת חיים להיהפך לסם מוות. נדב ברמן יוצא למסע בעקבות החמץ

נדב ברמן פורסם: 22.03.09, 07:38

תפילה לנאנסת

"הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּרְאֵה אֶת עָנְיִי וְשוֹמְמוּתִי, וּמָה עוֹלַל לִי. גּוּפִי חֻלַּל וְטֻמָּא, הֻשְׁפַּלְתִּי עַד עָפָר, וְנֻטַּל כְּבוֹדִי. גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרִי, וְאֵין מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי. לִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי, עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדִי, וְנֶאֱסַף נָגְהִי. נְבָלָה נֶעֶשְׂתָה בְּיִשְׂרָאֵל, צָעַקְתִּי וְאֵין מוֹשִׁיעַ לִי".

ד"ר יעל לוין חיברה תפילה מיוחדת לנפגעות תקיפה מינית

גנובים על סרוגים

נדמה שבפולמוס ‘סרוגים’ נשכחה שאלה אחת פשוטה: "האם מותר להוריד את סרוגים מהאינטרנט?". האם איסור ‘לא תגנוב’ קל יותר מאיסור נגיעה?

שמואל שטח

מי בעל הבית על הממ”דים?

אם מרבית ההורים רוצים חינוך חדרי לאומי- כך יהיה. אך אם רק מיעוטם רוצה זאת וכופה זאת, כאילו בנועם, על השאר- זה לא תקין. שמואל שטח קרא את דו”ח מבקר המדינה, ויש לו מה להגיד על הגרעינים התורניים.

10.05.12 10:13 / פורסם באתר “סרוגים”.

מנכ”ל “נאמני תורה ועבודה”: שיתפנו פעולה עם המבקר, למה לא?

שמואל שטח מודה בהתערבות התנועה בדו”ח המבקר שמתח ביקורת על רמת הלימודים בחמ”ד: “המבקר איננו ´הפריץ´, אני גאה לומר שיש לנו חלק בשיפור מערכת החינוך של ילדינו”

י’ אייר תשע”ב, 02/05/2012 14:38. פורסם באתר “כיפה”.

מאמר- במקום להתלונן על הקצנה, לכו להעביר פעולה בבני עקיבא

אפרת גרבר-ארן קוראת למקטרים להתחיל להזיז את עצמם לסניפי “בני עקיבא” בערבי שבתות. שם, מול החניכים, אפשר באמת לחולל שינוי תפיסתי בקרב הנוער שלנו.   http://www.kipa.co.il/family/48494.html 

24/05/2012

יו”ר “נאמני תורה ועבודה”: שיתפנו פעולה עם המבקר, למה לא?

 


 


http://www.kipa.co.il/family/175/48274.html 


 


 


שמואל שטח מודה בהתערבות התנועה בדו”ח המבקר שמתח ביקורת על רמת הלימודים בחמ”ד: “המבקר איננו ´הפריץ´, אני גאה לומר שיש לנו חלק בשיפור מערכת החינוך של ילדינו”


02/05/2012 


כתבה: מבקר המדינה נגד שילוב הגרעינים התורניים בחמ”ד

 


 


בדו”ח מבקר המדינה שהתפרסם אתמול תוקף את השתלובתם של הגרעינים התורניים במוסדות החינוך הממלכתי דתי, הדורשים הוספת לימודי קודש והפרדה בין בנים לבנות. עוד טוען המבקר כי לא נבדקה השכלתם של ה”מלמדים” הפועלים בגני הילדים.


02.05.12


 


מאמר- על תשלומי הורים: הורים- תרגיעו!

הפתרון לבעיית התשלומים הרבים, הינו קודם כל בהחזרת הביטחון להורים ובחיזוק ההבנה שחינוך לתורה תלוי קודם כל באווירה המשפחתית, ביחסים ההדדיים ובניהול התקין של המבנה המשפחתי. זה דורש המון יחס, השקעה והורות נכונה, אך זה לא עולה ולו שקל אחד. זוהי גם דעת התורה, המפקידה בידי ההורים את האחריות לחינוך ילדיהם, גם זה הדתי והאמוני, ולא מאפשרת החצנה של אחריות זו לידי גורמים אחרים.

אבות לבנות מצווה: למה אנחנו לא יכולים להשתתף באירוע?

מסיבת בת מצווה בבית ספר יסודי ברמת גן, מיועדת רק לאמהות ולסבתות, האבות לא הורשו להשתתף. אב לתלמידה: “קיבלנו את ההפרדה בין בנים לבנות, אבל בין אבות לבנותיהן? זה חוצה גבולות של כל טעם טוב”. הרב אבי גיסר: ההחלטה הייתה מוטעית. האזינו לכתבה מרדיו גלי ישראל.


 


26.03.12


הרב גיסר נגד “הדרת אבות” מאירועים בבתי הספר

יו”ר מועצת החמ”ד, הרב אבי גיסר, יוצא נגד התופעה במסגרתה אוסרים מוסדות חינוך דתיים על אבות להשתתף במסיבות של בנותיהן בעיקר במסיבות בת מצווה או מסיבות הסידור: “החלטת החמ”ד היא שלא מפרידים בין אבות ובנותיהם באירועים של בית ספר”. האזינו לדברים ששודרו ברדיו גלי ישראל.

 

מחמירים ונפרדים

עליזה לביא, ידיעות אחרונות, 5/4/12

כאשר יעסקו החוקרים בעוד מספר דורות בכמה מן המנהגים שהשתרשו בישראל של תחילת המאה ה-21, סביר להניח שהם יגיעו למסקנה שרוח השטות השתלטה על חלקים בציבור הדתי-לאומי.
זה שבציבור החרדי יכולה כל אמרה של אדמו”ר להפוך למנהג, וכל אמירה אקראית של רב יכולה להלכה מחייבת – זה לא חדש. אבל מה קורה במגזר הדתי-לאומי? מדוע בו אנו עדים שוב ושוב ושוב לחומרות שלא נודע זכרן רק לפני שנים אחדות? מהיכן צצה הגישה של “אסור” ו”לא”? מי ומתי החליט להתעלם מהכלל הידוע של חז”ל “כוחא דהיתרא עדיף”?

מי מוביל את חינוך הילדים? ההורים או הפייסבוק?

הקושי המתעצם לפגוש את הילדים פנים אל פנים ולא פנים אל פייס-בוק, הקונפליקט בין הנטייה המוטבעת להיות חלק מהשיח הכללי ובין הרצון לשמור על ייחודיות, עוגן משפחתי וערכי, מועצמים מאד בעידן שבו ריבוי המסרים ברשת וטשטוש זהותה של השידרה-התרבותית, מקשים מאד על הקניית המנהגים והערכים מסורתיים.

10.01.12

תופעת הפאבים הכשרים- איפה טעינו?

אתר מורשת, אדר תשע”ב / שמואל שטח

מי שלא רצה את הנוער בפעולה ערכית מעורבת, קיבל אותו יושב בפאבים!

אנשי חינוך חכמים, טרחו להקים עבור הציונות הדתית מסגרות חינוכיות בהן יוכלו הבנים לדון יחד עם הבנות בגובה העיניים בסוגיות תורניות, אידיאולוגיות וערכיות. הדבר בא לידי ביטוי בפעולות, שיעורי תורה ובכיתות מעורבות שדווקא בשל אתגרי הצניעות, תוכננו להיות לבנים ולבנות יחדיו. בשנים באחרונות, פעלו גורמים שונים, להפרדת המוסדות החינוכיים לבנים ולבנות, עד כי בימינו, גם יחידה רעיונית, בסמינר של התנועה המעורבת, בסמנריון הנחשב ל”מעורב”, תהיה נפרדת לבנים או בנות בלבד. המונח “סמינריון מעורב” יתייחס לכך שהבנים והבנות יפגשו בעיקר בחדר האוכל או בהפסקות.

חשש: החינוך הממ”ד יתחרד

http://www.glz.co.il/newsArticle.aspx?newsid=94773 

 

05/12/2011

שש שעות לימודי חול בשבוע, עריכה מחודשת של ספרי הלימוד וסינון תלמידים לפי סגנון הלבוש של הוריהם – אלה רק חלק מהדרישות שהעמידו רבני תלמודי התורה בפני המדינה במו”מ על שילובם בחינוך הממ”ד. הדברים עולים ממסמכים שמתפרסמים לראשונה בגל”צ, ומעידים על אפשרות של הקצנה נוספת בתהליך ההתחרדות של החמ”ד

מאמר- כולם עוסקים בשכר הלימוד הגבוה בתיכונים. ומה עם החינוך היסודי?

על מנהיגי הציבור הדתי מוטלת האחריות לתגמל ככל שניתן, בדרכים שונות ומגוונות, דווקא את בתי הספר היסודיים בהם לא גובים תשלומי הורים, או גובים פחות. יש לדאוג במכוון לכך, שלבתי הספר השונים מתקבלים טעוני טיפוח ובעלי מעמדות שונים באופן שווה. בנוסף לכך, במקומות בהם ההורים מעונינים בתגבור תורני או העשרתי נוסף, מומלץ לעשות זאת, ככל שניתן, כפעילות אחה”צ אשר נפרדת מסדר היום הרגיל של המוסד. גם אז, יש להחיל את כללי התמיכה והעזרה לכל משפחה ומשפחה שחפצה בכך. הפרדה שכזו, בין שעות הלימוד הרגילות לבין פעילות הנעשית לאחר סיום הלימודים כסוג של צהרון לפי בחירת ההורים, עשויה להשאיר יחד את כלל האוכלוסיות, ולקיים את חובתנו האמונית והמוסרית.

סדנה: הילד לא מתפלל, מה עושים?

 

 כשמשה קיבל תורה מסיני, כך מתברר, הוא קיבל גם שפע של מריבות פוטנציאליות עם ילדים, ובעיקר מתבגרים. סדנה להורים דתיים מנסה ללמד איך מתמודדים עם זה

צופיה הירשפלד-YNET

 אסף בן ה-14 לא מוכן לקום בבוקר לתפילה במניין, איתי לא רוצה ללכת עם ציצית, ונעם רוצה תספורת בלי פאות. בעיות מהסוג הזה תמצאו רק בבתים של משפחות דתיות.

 אם נתעלם לרגע מהאושר שמביאים איתם ילדים, הרי שעבור כולם, הורות זה עיסוק יומיומי בבעיות בכל הגדלים. גם באלסקה ילדים לא תמיד מקשיבים להורים להם, וגם בארגנטינה ילד יכול לצרוח באמצע הסופר כי לא קנו לו סוכריה על מקל. אבל ישנן בעיות שאופייניות רק לקהילות מסוימות. החברה הדתית, למשל, מייצרת לעצמה לא-מעט בעיות כאלה.

רבנים, תתחילו לצפות ב”סרוגים”

הרבנים עוד לא התאוששו מההלם: דתיים הם בני אדם גם על המסך. הגיע הזמן שיפנימו כי “סרוגים” היא לא סקר של מינה צמח, אלא סדרה המציגה קונפליקטים ומציאות, ועליהם להסתכל למציאות הזאת ישר בפנים כדי להתחיל להתמודד עם הבעיות

בני דורון

נאמני תו”ע יחלקו חוברת בנושא סמכות רבנים

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/228147

בעקבות פרשת הרב אלון החליטו בתנועת נאמני תורה ועבודה לחלק חינם לבני נוער את החוברת “חירות,סמכות, אחריות”.
פרסום ראשון: 03/11/11, 13:35

נתנאל כ”ץ

בעקבות פרשת הרב אלון החליטו בתנועת נאמני תורה ועבודה לחלק חינם לבני נוער את החוברת “חירות, סמכות, אחריות” בהוצאת התנועה, העוסקת בסמכותם של רבנים.

בתנועה מסבירים, כי “המשבר הקשה והמציאות המורכבת שמביאה פרשת הרב מוטי אלון, מעלה תחושות ושאלות שונות סביב סמכותם של החכמים”.

לדבריהם, “חייו ההלכתיים של אדם מבוססים על היכולת להתייעץ ולהתחשב בדעתם של חכמים שאותם הוא מעריך. יחד עם זאת, הבסיס הנפשי של חיים הלכתיים הוא האמון והביטחון של האדם בעצמו, בכוחותיו ובצלם האלוקים הנטוע בו”.

“בחוברת זו”, מציינים בתנועה, “דיון מקיף בשאלת סמכות החכמים אל מול האחריות האישית ובשאלת מעמדם של הרבנים מול שומעי ליקחם ומול מערכות הציבור של המדינה והחברה בישראל”.

את החוברת כתב הרב יצחק בן דוד, ר”מ במדרשה ותושב עין הנצי”ב המלמד גם בישיבת הקיבוץ הדתי במעלה גלבוע. בוגר ישיבת הר עציון והכולל הגבוה של ישיבת הר עציון ומוסמך לרבנות מהרבנות הראשית לישראל. לומד לתואר שני בתלמוד ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

החלוקה תעשה באמצעות הרשמה בדף הפייסבוק “עת לעשיה” של צעירי התנועה או באתר התנועה.

חינוך לכתחילה

חינוך לכתחילה-בשבע/ עפרה לקס , י”ב כסלו 8.12.2011

המתקפה המתמשכת של ׳ממ״ד לכתחילה’ נגד הקו התורני בחינוך הממלכתי דתי (חמ”ד) הגיעה השבוע לשיאים חדשים בתקשורת הכללית. אברהם ליפשיץ, מנהיגו האקטיבי של החמ”ד, משיב לתוקפיו בראיון ל’בשבע’: ההפרדה היא על פי רצון ההורים, אין נגיסה חריגה במקצועות החול ולא קיים לימוד מספרים לא מאושרים . מנגד, הוא מציג הישגים חיוביים בולטים של תלמידי החמ”ד במבחני המיצ”ב ומספר על המהפכה בבחינות הכניסה לישיבות ואולפנות 

כתבה: מתעקשים לריב-התחרדות הממ”ד

מתעקשים לריב-חגית ששר, מקור ראשון כ”א מרחשון 18.11.2011

׳נאמני תורה ועבודה׳ מתלוננים על הגרעינים התורניים והחרד״לים יוצאים נגד הלייטים ולהפך. כמעט שנה מאז מונה אברהם ליפשיץ לראש החמ״ד, ולמרות ניסיונותיו הרבים להכיל את כל גווני הציבור הדתי בחינוך תחת כיפה אחת, הקבוצות הקיצוניות ־ משני הצדדים ־ ממשיכות להחליש את הממ״ד

מה הפלא שהחינוך הדתי מתחרד?

 29/8/11, ynet יהדות

בחברה הדתית יש רבים שכועסים על התחרד”לות החינוך, אבל האם הם ידרבנו את ילדיהם להיות מורים, או שישלחו אותם לעריכת דין וראיית חשבון? ואם כך – על מה הם מלינים?

פ”ת:ניצחון להורים במאבק נגד ההפרדה המגדרית

 הורי בית הספר מורשה בפתח תקווה החליטו להאבק נגד החלטת משרד החינוך לבצע הפרדה מגדרית בבית הספר כבר מכיתה א’.ההורים יצאו למאבק, ארגנו עצומות, מימנו ייעוץ משפטי הפגינו מול העירייה וניצחו.מועצת העיר פתח-תקווה וראש העיר יצחק אוחיון החליטו פה אחד לבטל את החלטת משרד החינוך להפרדה.כעת נותר רק להמתין למשרד החינוך.

02/08/2011

בקורת ולא זלזול, תגובה לתגובותיו של יזהר ברק

http://www.srugim.co.il/20675-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%95%D7%9C%D7%90-%D7%96%D7%9C%D7%96%D7%95%D7%9C-%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%96%D7%94

בהחלט ייתכן כי יש מקום לתגובה על המשא ומתן ההלכתי שבחוברת. אולם ברק בעיקרו נוקט בדרך הזו – הצגת הפרשנויות וההסברים בחוברת כמניפולציות, תמוהות ולא רלוונטיות, בלא ביסוס הדברים תוך מו”מ הלכתי והבאת דוגמאות. מחבר החוברת “חברה מעורבת לכתחילה” עונה לביקורת נגדו.

רן חורי 28.06.11 17:51

חברה צנועה ומעורבת – אפשרית.תשובה ליזהר ברק

 

http://www.srugim.co.il/20483-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%A6%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA-%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94%D7%A8

מכיוון שגם יזהר ברק מודה, בסופו של דבר, שהחברה הרצויה על פי התורה היא חברה מעורבת – שכן הוא מסתייג מהפרדת אוטובוסים ורחובות ומלבישת רעלות – לא ברור אילו כלים הוא מספק לתלמידיו ולחניכיו לחיים בריאים ומלאים, על פי התורה, במציאות חיינו – שהיא מציאות לכתחילאית.

אריאל הורוביץ 26.06.11 10:25

חברה הלכתית לכתחילה

http://www.srugim.co.il/20381-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%94

הדרך המוצגת בחוברת “חברה צנועה מעורבת לכתחילה” , מתחילתה עד סופה, אינה ממשיכה את דרכם של חז”ל ואינה כדרכה של תורה. זו דרך הרואה צורך בהשלמת התורה בעזרת תרבויות זרות והלכי רוח אוניברסליים. אין כאן רצון לברר את דבר ה’ אלא רק לעגן את הקיים. יזהר ברק משיב לרב יובל שרלו ורן חורי.

יזהר ברק 22.06.11 22:33

הרב אבינר מגיב לרב שרלו: אין שום היתר לחברה מעורבת

 


הרב אבינר מגיב לרב שרלו: אין שום היתר לחברה מעורבת


לאחרונה יצאה חוברת חדשה של הרב שרלו ורן חורי בה הם מצדדים בחברה מעורבת לכתחילה. בראיון ל’סרוגים’ מגיב הרב שלמה אבינר לחוברת ואומר במקום המאמצים למצוא התרים לחבר בין גברים ונשים, עדיף להשקיע בחיבור בין רווקים ורווקות ובין איש ואישתו.”


אריה יואלי, סרוגים 12.06.11 13:42


“הרבנים שמתירים עירוב לכתחילה הם מיעוט זניח והם גם לא מהשורה הראשונה של הפוסקים, לכן לדעה שלהם אין משקל”


כתבה: יותר קודש, פחות מדעים: “חרדיזציה של החינוך”

“לנו כהורים חשוב מאוד שדווקא בכיתות הנמוכות הילדים ילמדו יותר עברית וחשבון”, הוסיף שמואל שטח, מנכ”ל ארגון “נאמני תורה ועבודה”. “תפיסת העולם שלנו אומרת שאדם צריך להיות גם רב וגם רופא, ולצערנו אנחנו מזהים בשנים האחרונות מגמה ברורה של ‘חרדיזציה’ בתוכניות הלימודים”.

הפרדה בחינוך הממ”ד

להגדיל תורה וחכמה / הדר ליפשיץ[1]

אני מבקש לברך את ‘בשבע’ על עצם העלאת הדיון הציבורי בחלוקת השעות בממ”ד בין השכלה תורנית וכללית. במאמר הועלו עובדות, הנכונות בחלקן, וטענות כנגד תנועת נאמני תורה ועבודה. לקמן אנסה ללבן את המחלוקת, ואתייחס לסגנון. ראשית יש להבהיר את עמדתם היסודית של נאמני תורה ועבודה בסוגיה, הבנויה על שני עקרונות יסוד.

מערכת החינוך הופקרה

בכנס נאמני תורה ועבודה הביע הרב שרלו חשש מהשתלטות החרד”ליים על מערכת החינוך: “עלינו להציג שם את אמונתנו לכתחילה, ולא כדרך של פשרנות ובינוניות”

אריאל הורוביץ
כ”ג ניסן תשע”א, 27/04/2011

חברה צנועה מעורבת

הרב חיים נבון מצא בחוברת החדשה של הרב יובל שרלו ורן חורי הסבר שיטתי ורהוט לקיומה של חברה מעורבת-צנועה. אך נשאר עם השאלה: מה בין פעולה בבני עקיבא ללימודים בישיבה?
05/05/2011 

דעה:ילד אסור, ילד מותר, ילד פה וילד שם

http://www.datili.co.il/index.php?id=46640

 

 

 

לרגל שבוע החמ”ד בוחנת אשת החינוך, שרה תאומים מהם היחסים הנכונים בין ילדים חילונים לדתיים, האם השותפות והפתיחות הציונית דתית צריכה להתחיל כבר מגילאי הגן ומה אומרים לילד שמוזמן ליום הולדת של חברו החילוני בשבת בבוקר? דעה מקורית.
31/03/2011

מאמר: חינוך ב”חממה” אינו טוב יותר

 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4046483,00.html

  

“המציאות מלמדת שמי שגדל במוסד חינוכי המציג עולם מורכב – על אנשיו, תרבויותיו וחולשותיו – יקל עליו להשיג, לא רק בריאות דתית טובה יותר אלא גם חוזק ערכי ועומק רוחני”

23.03.11

גבעת שמואל:מאבק סביב סוגיית החינוך הנפרד

http://www.datili.co.il/index.php?id=45778

מחריף המאבק בגבעת שמואל סביב סוגיית החינוך הנפרד בין בנים לבנות בבתי הספר הממ"דים בעיר.
פעילים המתנגדים ליוזמתו של ראש העיר, יוסי ברודני לבטל את החינוך הנפרד יצאו למאבק וחילקו בפתח בית הספר היסודי ‘מורשת זבולון‘ דפי הסברה תחת הכותרת: ‘סכנה לילדים‘.
23/01/2011

תנועת נוער צריכה להיות מנוף לשינוי פני החברה

אם בני עקיבא העולמית רוצה להיות תנועת נוער אמיתית, היא חייבת לדון ולהחליט כיצד היא רוצה לשנות את פני החברה. מה מפריע לה ומה בכוחה לשנות. מסר זה חייב לחלחל עד לאחרון החניכים, שידע שהוא לא מתבקש לעלות לארץ רק כדי לעלות, אלא כדי לתקן את העולם, “להיות מנוף לשינוי פני החברה”.

18.01.11

לקראת ועידת בנ”ע העולמית: לא רוצים שליחים ורבנים!

תנועת בני עקיבא קמה על בסיס הרעיון שכל החניכים לוקחים אחריות רוחנית. זהו צד חשוב בעומק הרעיון של “תורה ועבודה”- שהתורה אינה נחלתן הבלעדית של בודדים, אלא דבר שניתן להרחיבו בכל מקום ולכל אדם, גם אם אינו גדול הדור. שמואל שטח משרטט את המודל הנכון של שליח
10.01.11

חטא ה”על-אזורי”

http://news.walla.co.il/?w=/2952/1775533

יש לברך את ש"ס על היוזמה לשינוי הרישום בסמינרים החרדיים לשיטת אזורי הרישום. שמואל שטח חושב שראוי להחיל חוק דומה במערכת החינוך הממלכתית כולה

 3 בינואר 2011

אם בי"ס הוא על-אזורי, אוכלוסיית הפוטנציאל שלו גדולה ביותר, ולכן אין לו ברירה אלא לבחור רק בחלק מהמועמדים הפוטנציאליים (אילוסטרציה)

מהפכה בחינוך הממלכתי-דתי: מבחן קבלה אחיד

http://news.walla.co.il/?w=/1/1765915


9 בדצמבר 2010

ד"ר אברהם ליפשיץ, מנהל מינהל החינוך הממלכתי-דתי פרסם בימים האחרונים מדיניות חדשה שתופעל בכלל המוסדות. מטרת המדיניות: להילחם באליטיסטיות של חלק מהישיבות והאולפנות

דעה: בתי ספר דתיים צריכים להיות מעורבים לכתחילה

הקושי בחברה הדתית לאומית הוא ההליכה אל הקצוות. האכזבה מאי התגשמותן של הצפיות המוגזמות מההפרדה המגדרית גורמת לדרישה נוספת להפרדה והרחקה ואיתה נזקים נוספים. אחוז משמעותי מקרב בני הנוער הדתיים אינם יודעים לתקשר עם המין השני, והנטייה לאלימות גוברת.

18.11.10 

 

ממ”ד מעורב- פשרנות או חינוך דתי לכתחילה?

מצב הרוח, פרשת וישב, תשע”א
בעקבות תופעת ההפרדה בין בנים לבנות, קיימה תנועת נאמני תורה ועבודה בשיתוף עם בי”ס דרור בירושלים, ערב עיון בשאלה מה היא הדרך החינוכית הראויה ומה הן ההשלכות של חינוך נפרד או מעורב.

ותלמוד תורה כנגד כולם?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3971681,00.html

עם ישראל התבשר ב-ynet כי נחתם הסכם שמחזיר את בתי הספר ה”פרטיים” לחינוך הממלכתי דתי. שמואל שטח סבור שמדובר בהסכם כניעה, שמשמעותו מימון המוסדות – בלי לדרוש מהם חובות של בית ספר ציבורי

שמואל שטח
19.10.10

מהפך בחינוך הדתי: מחזירים את הפרטיים הביתה

 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3971518,00.html

ועדה גיבשה את העקרונות, ובאחרונה נחתם הסכם שנועד לאפשר לבתי ספר פרטיים להיכלל בזרם הממ”ד מבלי שיאבדו את עצמאותם בקבלת תלמידים ובתכני לימוד. המוסדות מצידם יתחייבו לא לדחות תלמידים על רקע “חברתי-סוציואקונומי”

19.10.10 

האפ להפריד או לא? על שאלת ההפרדה בממ”דים

פורסם במצב הרוח, אלול תש"ע.

בציונות הדתית, על גווניה וזרמיה, אין רגע דל בגיזרת הוויכוחים והפולמוסים. עתה על הפרק: התנגדות של הורים, אנשי חינוך וגופים בציונות הדתית להפרדה בי ןבנים לבנות בבתי הספר הממלכתיים דתיים יסודיים. גם הפעם, מי שמרימה את נס המאבק היא תנועת ‘נאמני תורה ועבודה’, שקיימה לאחרונה ערב עיון בנושא בגבעת שמואל, בהשתתפות אנשי חינוך ורבים מתושבי המקום, תחת הכותרת: ‘ההפרדה בבתי הספר הממלכתיים דתיים יסודיים -בדיעבד או מלכתחילה?’

בעקבות מכתבו של האדמו”ר מסלונים- כתות בית שני?

 

 

אולי הכרת ההיסטוריה אינה הופכת אותנו בהכרח לאנשים טובים יותר, אך היא עושה אותנו קשובים יותר לתבניות מחשבתיות והתנהגותיות השבות וצצות להן, והיא מספקת לנו כלים להתמודד איתן ולהרהר אחריהן. והנה, בעודי קורא את מכתבו התקיף של האדמו"ר מסלונים, עוד לפני שהספקתי להתרשם מבשורתו של האדמו"ר ומדרכו העצמאית בהנהגת חסידיו בעת שכזו, שמתי לב שהשפה, והמושגים שצורפו יחד כאן במכתב לקוחים ישירות מעולם אחר, מוכר לי יותר. המכתב משכפל, אם כי בהד קלוש וכצל מטושטש, את צירוף הרעיונות המופיע בכתביהם של קבוצת יהודים בני בית שני, שכתביהם ופעילותם הותירה את חותמה מעבר לגבולות עמם ותקופתם, לא לפני שהם התפרקו במטען הנפיץ של אמונותיהם.

עמנואל זה גם אנחנו

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3883302,00.html

 

מה אנחנו – ציונים דתיים – עושים מול האפליה העדתית בעמנואל? מצקצקים בלשוננו – זה חרדים ולא אנחנו. אז זהו שלא

האם בני-עקיבא עוד קיימת

http://www.news1.co.il/ShowArticles.aspx?docId=46420&subjectId=3&ShowAll=True

אבי שגיא, מתוך גיליון “דעות”

זה זמן רב שאני חש שבני-עקיבא של ילדיי אינה בני-עקיבא שלי; השם “בני-עקיבא” הוא שם משותף המציין תנועות נוער שונות לחלוטין. אני מתקשה למצוא קשר בין בני-עקיבא שבה גדלתי לבני-עקיבא בהווה
השם “בני-עקיבא” הוא שם משותף המציין שתי תנועות נוער שונות לחלוטין: זו של שנות ה-50 וה-60, וזו של היום בעקבות תהליכים שעוברת הציונות הדתית, הולכת ומתקרבת בני-עקיבא לעולם החרדי, שבו לימוד התורה וסמכות הרבנים תופסים מקום בלעדי

 

למה שלחתי את ילדי לממד?

ללמוד יחד, עולם קטן, ניסן תש"ע.

אם הייתי שר החינוך, הייתי מכנס מסיבת עיתונאים יחד עם השר להגנת הסביבה ומכריז על בתי הספר הממ"ד האינטגרטיביים כשמורות טבע. תהליכי ההתכנסות שעוברים על הציבור הדתי לאומי, המתאפיינים בהקמת יישובים ושכונות לדתיים בלבד, גרמו לכך שבתי הספר הממ"ד האינטגרטיביים הולכים ונכחדים מנופה של מערכת החינוך הדתית לאומית. התרבות צורות ההתיישבות ההומוגניות והתעבותן, המעיטה את הסיכויים שתלמיד מסורתי ממוצא מזרחי יחלוק שולחן משותף עם תלמיד מבית תורני וממוצא אשכנזי.
לשמחתי, זוכים ילדיי ללמוד בשמורת טבע כזו.

חיפוש הפשרות – הדגל של בני עקיבא

http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=6979
בני עקיבא חרתה על דגלה השנה את הסיסמה “תנועה של עם”. תנועה המחוברת לעם, לגווניו השונים, לערכיו, ולכל אחד ואחת מבני ובנות עמנו. בכך צועדת בני עקיבא בדרכו של מר”ן הרב קוק זצ”ל, שראה באהבת ישראל ערך עליון, ובין היתר כתב: “אני קשור בכולכם… כל נשמותיכם, כל דורותכם… בחטיבה הכוללת של כולכם יש לחיי אותו התוכן, שהוא קרוי חיים” (אורות הראי”ה, עמ’ סו)

צעדת הל”ה

http://www.kdati.org.il/info/hevra/divuhim/100124_bney_akiva.htm

“אנחנו לא רוצים לפרוש ואנחנו לא מעוניינים בפתרון של תנועת נוער של הקיבוץ הדתי שמנותקת מבני עקיבא. אנחנו רוצים תנועה של עם. להיות מחוברים לתורה ועבודה. להחזיר את החברים לתורה ועבודה!”

בני עקיבא – תנועה של עם ?

בני עקיבא חרתה על דגלה השנה את הסיסמא “תנועה של עם”. תנועה המחוברת לעם, לגווניו השונים, לערכיו, ולכל אחד ואחת מבני ובנות עמנו. בכך צועדת בני עקיבא בדרכו של מר”ן הרב קוק זצ”ל, שראה באהבת ישראל ערך עליון, ובין היתר כתב: “אני קשור בכולכם… כל נשמותיכם, כל דורותכם… בחטיבה הכוללת של כולכם יש לחיי אותו התוכן, שהוא קרוי חיים” (אורות הראי”ה, עמ’ סו)

בני עקיבא העולמית: החרמת הטקס – מקוממת

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3838103,00.html

דניאל גולדמן, יו”ר בני העקיבא העולמית, מביע צער על הכרעת ההנהלה הארצית של התנועה שלא להשתתף בטקס הזיכרון לשיירת הל”ה בגלל הופעת נשים: “אהבת האדם וכלל הציבור חשובים יותר מהחמרות דתיות” 

 22.01.10

הצעת פשרה: שירים שקטים בלבד בצעדת הל”ה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3838425,00.html

יו”ר ועדת החינוך, זבולון אורלב, מנסה לגשר בין מארגני צעדי ל”ה לתנועת בני-עקיבא שהחרימה אותה בגלל שירת נשים. הפשרה המתגבשת: הלהקה הצבאית תופיע, בשירי זיכרון שקטים בלבד. נוער הקיבוץ הדתי: נשתתף באירוע בכל מקרה, בחולצות התנועה

23.01.10

נשים ישירו, בני-עקיבא תחרים הטקס בגוש עציון

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3837797,00.html

חניכי התנועה לא ישתתפו בטקס הזיכרון ללוחמי שיירת הל”ה בגוש עציון, בשל הופעת להקה צבאית ויקיימו במקום טקס אלטרנטיבי. חניכים זועמים: “זה ביטוי מצער להלך רוח מקצין, המתבדל מרוב הציונות הדתית ועם ישראל”. בני עקיבא: “משרד הביטחון כפה תכנים בלי לתת ביטוי לרוח התנועה”

21.01.10

מתפכחים מההפרטה!

 

21/1/10, עלון "בכיוון הרוח".
אומרים שכל דבר שקורה בארה"ב מגיע גם אלינו באיחור של כמה שנים. בימים אלו משקיע הנשיא אובאמה את כל כוחו בניסיון לתקן את מערכת הבריאות האמריקאית. בשם התחרות, הרצון ליצירת גיוון והאמונה ביתרונות השוק החופשי, הגיעה מעצמת העל למצב בו מיליוני אזרחים אמריקאים צריכים לבדוק כמה סנטים נשארו להם בארנק לפני שהם הולכים לרופא.

כנס המלמדים


נפל דבר במחוזותינו. מדינת ישראל, משרד החינוך, מודיעה במודעה רבא כי מנהל החינוך הדתי עורך כנס מלמדים ארצי בירושלים. לא כנס מורים. אם כי הכנס מיועד,כך כתוב למנהלים ולמפקחים,כלומר לבעלי תפקידים הנושאים תארים המקובלים בישוב כולו מימים ימימה, הוא מיועד במפורש לבעלי מקצוע שלא ידענו על קיומם עד הנה. מלמדים. מרשימת הפותחים, כולם רבנים מעוטרי הסמכה, אי אפשר להסיק אם אין בין מורים לבין מלמדים אלא נואנס סגנוני, אולם מהמשכה של המודעה אדם למד כי יש במשרד החינוך בישראל "בית מדרש פתוח להכשרת מלמדים". שוב לא מורים. מלמדים.

 

ישיבות קטנות מאוד

 

 http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3801238,00.html

 "בקמפיין מסודר בציונות הדתית, משכנעים אותנו בשם התורה להגיע לדרגת קדושה יתירה באמצעות ויתור על המתמטיקה והאנגלית – לשלוח את הילדים לישיבות הקטנות". שמואל שטח סבור כי הקמפיין הזה שולח את הילדים ישר למעגל העוני

שר החינוך גדעון סער דורש: לא יוקם בית ספר פרטי אם יפגע בציבורי

משרד החינוך והעומד בראשו מעלים הילוך במאבק נגד בתי הספר הפרטיים. גוף רשמי ידון בשבוע הבא בדרישת גדעון סער שהקמת בית ספר פרטי תתאפשר רק אם יוכח שאינו פוגע ביתר בתי הספר הציבוריים ביישוב. "כיום קשה לפסול הקמת המוסדות הפרטיים", ציינו במשרד והדגישו כי "יש מקום להרחיב את שיקול הדעת"

 21/9/2009

 http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/944/966.html

מי מפחד מאינטגרציה? דעה

ענבר כהן חושבת שהתנהלות בתי הספר הפרטיים בפתח תקווה בפרשת התלמידים עולי אתיופיה מנוגדת לערכים הבסיסיים של הציונות הדתית וכי קליטתם בבתי הספר של הציונות הדתית היא זכות ממעלה ראשונה. כהן קוראת למשרד החינוך למנוע תקצוב מבתי ספר שמטפחים פרישות מהחברה הישראלית.

30/08/2009

משרד החינוך עצר מימון לביה”ס שלא יקבלו אתיופים


משרד החינוך קיים הערב שימוע מיוחד לבתי ספר דתיים פרטיים בפתח תקווה שסירבו לקלוט תלמידים בני העדה האתיופית וזעם על אופן התנהלותם. "ניסיון הפשרה נעשה מאחורי גבנו", ציינו על הפשרה שגובשה. הסנקציה הראשונה: הפסקת מימון המוסדות


30/8/2009

השאירו את כולם מאחור


האולפנות הדתיות בראש צמרת ציוני הבגרויות במדינה. עליזה לביא גאה, אבל טוענת שהן עשו זאת תוך כדי בריחה מהשכבות החלשות. ומה צריך ללמוד מפוסק הדור החרדי?

30.08.09

אברהם ליפשיץ נבחר לראש מנהל חינוך דתי

אברהם ליפשיץ נבחר לשמש כראש מנהל החינוך הדתי לאחר שבמשך שנה לא שימש איש בתפקיד.


הבחירות נעשו היום על מנת להבטיח שתהיה כתובת לעולם החינוך הדתי עוד לפני פתיחת שנת הלימודים.

 

תנועת נאמני תורה ועבודה מברכת את ראש החמ"ד החדש ומקווה כי הוא יציב בראש סדר העדיפויות את בעיית אליטיזים והיבדלות בחינוך הדתי הבאה לידי ביטוי דרך סינונים בלתי חוקיים ויצירת המחיצות. אנו מקווים כי הוא יפעל לחיזוק החינוך הממלכתי ולמתן עדיפות תקציבית ברורה לבתי הספר הנושאים באתגרי החברה. בתפקידו עליו להבין כי לא יוכל לרצות כל תת קבוצה במגזר, ועליו לקבל החלטות על פי שיקולים בעלי ראיה ציבורית רחבה. אי קבלת ההחלטות ומתן האפשרות לכל תת קבוצה לעשות ככל העולה ללא פיקוח היא שורש הבעיה בחינוך.

קדימה (ל) בני עקיבא-המדריך לאורתודוכס המודרני

בעקבות פתיחת סניף של הצופים הדתיים בגבעת שמואל מבכה שמואל שטח את התחרדותה של

 בני עקיבא ואת בריחתם של אנשי חינוך דתיים מתונים ממוסדות החינוך הדתיים וקורא

 להורים ולמחנכים לחזור ולהשפיע מבפנים.

02/06/2009

העצמות היבשות


"בגלל הפחד מפני חילון הילדים, האורתודוקסים משתדלים לבצר את ביטחונם של התלמידים באמיתות המוחלטות של הדת ושל המבנה החברתי הדתי הקיים". שרגא בר און מזהיר מפני קיפאון רוחני בחינוך הדתי. שרגא בר און, NRG יהדות

מי מחנך את המחנכים?


יותר ויותר סטודנטים דתיים להוראה אינם מעוניינים ללמד במערכת החינוך הממלכתית-דתית. הדבר קורה בשל פער המתרחב והולך בין הצעירים המוכשרים והפלורליסטיים הללו למערכת החינוך הדתית, אשר הולכת ומתחרדת לנגד עינינו ומתמלאת במורים חרדיים-לאומיים הדוגלים בהסתגרות בד’ אמותיו של העולם התורני בלבד.

בית ספר בתחפושת

מתברר שלא רק אנשים יכולים להתחפש. גם בתי ספר פרטיים ותלמודי תורה יכולים להתחפש לבתי ספר ממלכתיים דתיים, וכך לקבל תקצוב של 100% מהמדינה. שלומית רוזיצקי מודאגת מהתופעה
שלומית רוזיצקי | 16/3/2009 9:34

למרות האישום: ברבנות מעניקים גיבוי לרב העיר חולון ומסרבים להשעותו

הרב אברהם יוסף, שהואשם בקידום כשרות בד”ץ בית יוסף שבבעלות משפחתו תוך ניגוד עניינים, זוכה לתמיכת המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית. יו”ר תנועת “נאמני תורה ועבודה” תוקף: “ראוי שהרבנות תתייצב לימין הציבור”

‘נאמני תורה ועבודה’: “רבנים “סרוגים” הולכים שבי אחרי רבנים חרדים”

גורמים בארגון ‘נאמני תורה ועבודה’ תוקפים את התנגדותם של רבנים מהציונות הדתית להסכם קדם נישואין וטוענים שהם “הולכים שבי אחרי רבנים חרדים”

דברי נציג התנועה בדיון בכנסת בנושא חוק השבת- ערוץ 1

בעקבות חוק השבת של ח”כ מיקי זוהר, הזמין ח”כ דיון מיוחד בנושא על מנת להשמיע את הקולות המגוונים בעניין. גם נציג התנועה, תני פרנק נכח בדיון ואמר כי יש להגיע להסכמות בנוגע לשבת. כל הפרטים כאן בכתבה.

קרב על הקניות בשבת: “פגיעה בלקוחות ובנו”

הצעת חוק יום המנוחה השבועי תעלה מחר להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת, ובעלי העסקים יוצאים למתקפה: “החוק יפגע בנו קשות, אבל יפגע בראש ובראשונה דווקא בלקוחות”. בין המתנגדים גם הרב אהרון ליבוביץ’: “נלחמים על כל חילוני המתגורר בעיר”

דתיים, חוק השבת רע ליהודים וליהדות – טור דעה

חוק השבת פועל באופן חד צדדי לשינוי הסטטוס-קוו, ואנחנו, יהודים שומרי מצוות צריכים להתנגד לו. לא נהיה מוכנים לקבל העמקה של השסע בין דתיים וחילונים. יש כאן דור חדש שחפץ ביהדות ולא ניתן לגורמים קיצוניים להרחיק אותו ממנה

השרים אישרו: תוחמר האכיפה נגד עסקים בשבת

הצעת החוק “יום המנוחה השבועי” של ח”כ מיקי זוהר מהליכוד מעבירה את הסמכות להעניק היתר חריג לפתיחת עסק בשבת מהרשות המקומית לשר הכלכלה. ח”כ רחל עזריה, שמקדמת מהלך נגדי עם ח”כ אלעזר שטרן: “הצעה דרקונית שמפרה את הסטטוס קוו”

הרבנות הראשית: אימהות בעלות אמצעים כלכליים ישלמו דמי מזונות

בתום דיון קבעה מועצת הרבנות הראשית כי בעת פסיקת דמי מזונות, על הדיינים להתחשב גם במצבן הכלכלי של האימהות. עם זאת, ההחלטה נתונה לשיקול דעתם של הדיינים. “הגישה הקיימת יוצרת לעתים סרבנות גט ומרחיקה גירושין של בני זוג מסוכסכים”

עיכוב בהקמת מועצות דתיות מאפשר לש”ס לקדם מקורבים

בתשובה לשאילתא של ח”כ אלעזר שטרן הודה השר לשירותי דת כי בשני שלישים מהרשויות המקומיות לא פועלת מועצה דתית. “יש לתקן את המעוות ולהחזיר את שירותי הדת לידי הציבור והקהילות”

225 סיבות למה לא צפוי שיפור במצב המועצות הדתיות

הסיכוי לבטל את קיומן של המועצות הדתיות ולהחזירן למקום הראוי להן – כמחלקה ברשויות המקומיות שואף לאפס. בין ההסברים ישנו נתון אחד פשוט שמסביר הרבה.225 המינויים שבידי השר לשירותי דת

ראיון של תני פרנק ברדיו “גלי ישראל”- מינוי נשים כדיינות בבתי דין רבניים

נהוג לחשוב שהמוסלמים מתקדמים לאט יותר בכל הנוגע למעמד האישה לעומת היהדות. ובכל זאת, לא תמצאו ח”כ יהודי דתי שיגיש הצעת חוק שמאפשרת ישיבה של אישה על כס הדיינות. הח”כים הערבים עשו את זה היום.

פטור מעבודה בשבת? החוק מגן רק על דתיים

בדיון שנערך בוועדה לפניות הציבור בכנסת, טענו עובדי רשות השידור כי תאגיד השידור הישראלי החדש הודיע כי יקלוט רק עובדים שיתחייבו לעבוד בשבת, וזאת בהתאם לחוק הנוכחי המאפשר פטור רק לשומרי מצוות. “מצב אבסורדי. סעיף הזוי”

מתחתנים? הרב אריה שטרן בצעד מקל בירוקרטיה

הנחיה חדשה של רבה של ירושלים הרב אריה שטרן תקל על הנרשמים לנישואין בביורוקרטיה ותחסוך להם את ההגעה למרכז העיר ובזבוז יום עבודה לצורך אישור רווקות

דעה: שובו של הגיור הממלכתי

בתי הדין החדשים לגיור מחזירים עטרה ליושנה. בעוד מערך הגיור ה”ממלכתי” כשל במשימתו הממלכתית, בתי הדין של “גיור כהלכה” מבקשים לטפל בסוגיה כלל ישראלית שמשפיעה על הזהות היהודית של רבים מאזרחי המדינה

שר הדתות החדש מסכל יוזמה להסדרת תנאי העבודה הפרוצים של 300 רבני יישובים

שר הדתות החדש, הרב דוד אזולאי, לא רואה בעין יפה את ניסיון המדינה להבין עבור איזו עבודה מקבלים 300 רבנים את שכרם ■ את הדרישה מהרבנים לדווח על פעילותם היומיומית, שעות עבודתם וימי החופשה והמחלה שלהם מכנים במשרד “גזירות קשות מנשוא על רבני ההתיישבות, המוסרים את נפשם למען צאן מרעיתם”

“מרד הגיור”: “מחזירים את היהדות לעם”

יוזם רפורמת הגיור שנקברה עם הקמת הממשלה החדשה, רווה נחת עם ההכרזה עם הקמת בתי הדין האלטרנטיביים לגיור – תולדה של טרפוד החוק. “רבנים חשובים שמו גבולות להתאכזרות הרבנות הראשית לאזרחי המדינה”, אמר אלעזר שטרן, ואיים כי אי הכרה בגיורים אלה, תביא להיפרדות מוחלטת של זרמים אורתודוכסים בישראל מהרבנות הראשית גם בכשרות ובמעמד האישי

“מהלכים אימים” • ועדת הפנים: נגן על חושפי שחיתות במועצה הדתית בירושלים

ועדת הפנים קיימה דיון בחשדות לשחיתות במועצה הדתית בירושלים • המתלונן: “קיבלתי אישית איומים כספיים ופוליטיים” • יו”ר המועצה הדתית: “לא קיבלתי אף תלונה; מאפשר את הבדיקה עד תומה” • מקלב ללביא ועזריה: “מה אכפת לכן שהמשגיחים לא מתפקדים?”

כולנו וש”ס התפשרו: חוק הכשרות אושר בוועדת השרים

נמנע משבר קואליציוני: ועדת השרים לענייני חקיקה אשרה את הצעת החוק, שנחשבת לאחד המוקשים המסכנים את יציבות הקואליציה. אישור החוק בוועדה הגיע לאחר הסכמה של המפלגות החרדיות לשורת ויתורים שאפשרו את אישור החוק

ההצבעה שתשנה את פני בתי הדין הרבניים

הוועדה למינוי דיינים תתכנס בקרוב למנות דיינים חדשים שיהיו האנשים שכל אחד מאיתנו עלול לפגוש בשלב כלשהו בחיים. הם נבחרים באופן פוליטי, משיקולים מגזריים ולא ענייניים. הגיע הזמן שנציגי הכנסת שייבחרו יתחייבו לבחור דיינים על פי אמות מידה שוויוניות

האם בקרוב מקובלים יצטרכו לשלם מיסים?

לאחר מסקנותיו של מבקר המדינה לפני כשנה, רשות המיסים תפרסם בקרוב את ההוראות לגביית מס ממקובלים. “חלק מחצרות המקובלים מתופעלות בעשרות מיליוני שקלים, כאשר רבים מהם כופרים בעצם חובתם לשלם”

בשבועות הקרובים: רשות המיסים תפרסם הנחיות למיסוי מקובלים ובד”צים

כך נחשף בישיבת הוועדה לביקורת המדינה. יו”ר הוועדה קארין אלהרר: התחום עדיין פרוץ וההנחיות עדיין לא ברורות. ההבחנה בין מתנה לגמול, מותיר עדיין שיקול דעת רחב מאד למי שיצטרך לשלם מס

בית המשפט הפך למחוקק בסוגיות דת ומדינה

בית המשפט הפך למחוקק בסוגיות דת ומדינה

תשעה שופטי עליון דנו בהכרה בגיורים שנערכו בבתי דין שאינם של הרבנות. המקרה הנידון מלמד רבות, אבל יותר מכל הוא מתאר את יחסי הכוחות בין שלוש הרשויות בישראל – בסופו של דבר הרשות השופטת קובעת את האופי היהודי במדינה

ש”ס בעד, ‘כולנו’ נגד ומה חושבים בבית היהודי על חוק הכשרות?

חוק איסור הונאה בכשרות מביא לחילוקי דעות בממשלה, אולם הניסיון של “הבית היהודי” להפוך למפלגת העם ולא בהכרח לנציגה הדתית, מביאים אותה להימנע מלהביע דעה. זאת למרות ששניים מחבריה חתומים על החוק

חוק איסור הונאה בכשרות? סמנטיקה קטנונית

טועה מי שחושב שתיקון קוסמטי על ידי רב עיר כזה או אחר הוא מספיק. הגיע הזמן לשינוי התפיסה, דרושה רפורמה שתשבור את המונופול של הרבנויות המקומיות על הכשרות ותהפוך את השירות הזה לראוי, הוגן ואיכותי

המפלגות החרדיות הגישו הצעת חוק לבלימת הכשרות הקהילתית

המפלגות החרדיות הגישו הצעת חוק לתיקון חוק ההונאה בכשרות על מנת למנוע הצגת תעודת כשרות קהילתית שאינה מאושרת על ידי הרבנות הראשית. נאמני תורה ועבודה: “מתעלמים מהצורך בהסדרת יחסי דת ומדינה”

רשות המסים: רבנים ומקובלים ישלמו מס הכנסה

בעקבות חשיפת המבקר על העלמות מס במיליארדים: הנחיות חדשות יחייבו את כל נותני שירותי דת לשלם מס הכנסה. עד כה לא נעשתה הבחנה בין הענקת תרומה שאינה חייבת במס, לבין תשלום תמורת שירותים, שחייב במס

היועמ”ש: גופי כשרות פרטיים יוכלו להעניק תעודות השגחה

כפי שנחשף ב-ynet, מודיעה המדינה לבג”ץ כי תסכים לדרישת בעלי מסעדות להסתפק בהשגחה אלטרנטיבית, בלא שהדבר ייחשב להם לעבירה פלילית. עם זאת, קיבל היועץ חלקית את התנגדות הרבנות: בית מזון כזה לא יוצג כ”כשר”. הרבנות: “ההחלטה פוגעת בציבור שצורך כשרות”

היועמ”ש: גופי כשרות פרטיים יוכלו להעניק תעודות השגחה

כפי שנחשף ב-ynet, מודיעה המדינה לבג”ץ כי תסכים לדרישת בעלי מסעדות להסתפק בהשגחה אלטרנטיבית, בלא שהדבר ייחשב להם לעבירה פלילית. עם זאת, קיבל היועץ חלקית את התנגדות הרבנות: בית מזון כזה לא יוצג כ”כשר”. הרבנות: “ההחלטה פוגעת בציבור שצורך כשרות”

חרדים לאופייה היהודי של המדינה

ב”יהדות התורה” חרדים לאופי היהודי של המדינה ודואגים לעניין הפעילות המסחרית בשבת. אך במקביל, הם מסרסים את רפורמת הגיור, משנים את הרכב הועדה למינוי דיינים ועוד. זהו רק קצה המזלג. ההסכם של יהדות התורה והליכוד מעמיד את אופייה היהודי של המדינה בסכנה

“והייתם נקיים מה’ ומישראל”- על חובת השקיפות והנאמנות בצדקה ובתרומות

 נכתב ע”י עו”ד יוסף שטח, יו”ר הוועדה לניסוח משפטי בלשכת עורכי הדין במחוז ת”א והמרכז.

פורסם בעלון למשפט העברי המתפרסם על ידי לשכת עורכי הדין, מחוז ת”א וההמרכז.


חובת הצדקה במשפט הכללי ובמשפט העברי
במשפט הכללי – הפסיקה, בהתבססה על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו תשנ”ב-1992 קבעה את חובת השלטון לדאוג לקיום אנושי מינימלי וכדברי הנשיא א’ ברק “כבודו של האדם כולל בחובו הגנה על מינימום הקיום האנושי. אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו נפגע. אדם הרעב ללחם הוא אדם שכבודו נפגע. אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי אלמנטרי הוא אדם שכבודו כאדם נפגע, אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים הוא אדם שכבודו נפגע” (רע”א 4905/98 גמזו נ’ ישעיה . ראה גם בגץ 366/03 עמותת מחויבות נ’ שר האוצר). בפסק דין אחר קבע השופט י’ זמיר כי “תפקיד השלטון הוא לכבד את זכויות האדם. תפקיד נוסף הוא לקדם את רווחת האדם..ועוד תפקיד הוא לעשות צדק חברתי .. אסור שזכויות האדם ישמשו רק את האדם השבע ” (בג”ץ 164/97קונטרם בע”מ נ’ משרד האוצר).ואילו השופט מ’ חשין הוסיף בפסק דין זה:”אין היחיד חב כל חובה משפטית לשלטון,.. עומדת לו ליחיד זכותו לעשות כחפצו, ..אין הוא חב דבר, לא לאדם ולא לשלטון. הוא אינו חסיד. הוא אינו צדיק. הוא עושה את שנדרש ממנו..מעשי-התנדבות, אלטרואיזם ועזרה “למך ולזקן”, חברה בריאה וראויה לא תקום בלעדיהם, ואולם אלה – בעיקרם – חיים הם מחוץ למסגרת המשפט. יש, אמנם, שהמשפט יאמץ לו חובה…למשל: החובה להגיש עזרה לנפגע בתאונת דרכים , החובה להצלת חיים בים.”

‘נאמני תורה ועבודה’: “דרעי מוביל מהלך בניגוד לעמדת גדולי התורה”

גורמים בתנועת ‘נאמני תורה ועבודה’ תוקפים את כוונתו של אריה דרעי להעביר את בתי הדין הרבניים ממשרד המשפטים למשרד הפנים. “חבל שבתמורה לרווחים פוליטיים מנסה אריה דרעי לפגוע באנשים השקופים”

נאמני תורה ועבודה לרה”מ: אל תיכנע לעמדות החרדים בתחום הגיור

תנועת נאמני תורה ועבודה פנתה הבוקר לנתניהו, לבנט ולליברמן בדרישה לא להיכנע לעמדות החרדים בתחום הגיור. “קוראים לכם להיות נאמנים להבטחות כל אחד מכם לפני הבחירות, ולא להיכנע לעמדות החרדיות”

חדשות המגזר, חדשות קורה עכשיו במגזר נאמני תורה ועבודה: “לא להיכנע לעמדות החרדים בתחום הגיור”

גורמים בתנועת ‘נאמני תורה ועבודה’ שיגרו מכתב לבנימין נתניהו, לנפתלי בנט ולאביגדור ליברמן, ובו דרישה שלא להכנע לעמדות החרדיות בנושא הגיור. “ביטול מערך הגיור ופגיעה ברבני הציונות הדתית מהווה פגיעה חמורה בכך”

“עצומת צעירי הציונות הדתית מונעת הסדרת השבת”

שמואל שטח, מנכ”ל תנועת נאמני תורה ועבודה המזוהה עם הזרם הפשרני בציונות הדתית, הגיב לעצומת צעירי הציונות הדתית נגד התרחבות תופעת חילולי השבת בתחבורה הציבורית ואמר כי “העצומה עיוורת לנעשה במדינה ומונעת כל ניסיון לקדם הסדרה משותפת של יום השבת כיום מנוחה חברתי-רוחני לכלל העם”. לדבריו, יש לאפשר תחבורה ציבורית במתכונת מיוחדת ופתיחת מוסדות תרבות ובילוי. “במבטה המצומצם של העצומה, היא ממשיכה את המצב הקיים של חיזוק השבת כיום ‘שופינג’ לעשירים. זה לא חברתי, לא חכם ובוודאי שלא קדוש!”, דבריו. 

מי שתופס את הציונות הדתית כסקטור לעולם לא יהיה מנהיג

מתן הדירות לעמותות ציונות דתיות על חשבון נזקקים אחרים, אינו מפתיע. מי שתופס את הציונות הדתית כסקטור ולא כדרך ושיטה, סופו וינהג מנהג הסקטורים וידאג רק לסקטור שלו

במידה ותשאלו סתם אדם ברחוב מהי עיר הבירה של מדינת ישראל התשובה תהיה ירושלים. עובדה פחות ידועה לאזרח הממוצע וידועה ללומדי התנ״ך היא שעיר הבירה הראשונה של ממלכת ישראל לא היתה ירושלים, אלא בתחילה הבירה הייתה באזור נחלתו של שאול המלך ולאחר מכן בתואר נשאה העיר חברון – בירת שבט יהודה.

“אנשי רוח מדברים, ולנו סותמים את הפה”

מעל אלף רבנים השתתפו בכינוס חרום נגד חקיקה דתית הרב הראשי הספרדי: ממשלת זדון קידמה חוקים נגד ה’ ונגד התורה. בכנסת הבאה צריך אחדות בין יראי שמיים
כ-1,200 רבנים מכל רחבי הארץ השתתפו (יום ב’, 29.12.14) בכינוס חרום בבנייני האומה בירושלים. הרבנים, בהם הרבנים הראשיים לישראל, רבני ערים וראשי ישיבות, מחו על מה שהגדירו גל החקיקה האנטי-דתית.

את הכינוס ארגנו כמה ארגונים, בהם ליב”ה, נאמני הרבנות הראשית, דרך אמונה ועין פקוחה. לנוכחים חולקה רשימה ובה עשרות חוקים נגד הדת מהכנסת היוצאת.

המנהיגים של אז לעומת המנהיגים של היום

מנהיגי אמת בישראל ראו עצמם מאז ומעולם כמשרתי ציבור. לעיתים היה צורך לשכנעם שהם ראויים לתפקיד, ה משום מה להפנים שכל מה שהם רוצים הוא לעזור לציבור. כדאי שילמדו על השינוי הדרסטי שעשה יוסף

באחד מזכרונות הילדות שלי מחנוכה אני רואה את אלי, חברי הטוב ביותר בכיתה א’, עומד במסיבת חנוכה בתפקיד השמש. אלי (השם לא בדוי) נבחר לתפקיד הרם בשל סיבה פשוטה: הוא היה הילד הכי גבוה בכיתה. בהיותי חברו הטוב, המורה העמידה אותי לצדו, וכך העלבון והקנאה רק הוחרפו. נוסף לכך שאלי זכה לעמוד בגאון כשמש אל מול כל ההורים, גם הודגשה העובדה שאני סתם נר, ניצב נמוך בראש ליד הילד הגבוה כברוש.

לא לתת לענייני דת ומדינה לרדת מסדר היום

הכנסת היוצאת עסקה בהרחבה בענייני דת ומדינה. בבחירות הקרובות יש להמשיך את המומנטום ולקבוע כי מפלגה שלא תכניס למצע שלה שינוי ביחסי דת ומדינה – לא תקבל את קולנו.

נדמה כי זו הכנסת שפעלה הכי הרבה, על מנת לשנות את הסטטוס-קוו ולהוביל שינוי בתחום החשוב הזה. הבשורה הייתה עוד מימי המשא ומתן הקואלציוני שבו, לראשונה ובעקבות מאמצים של תנועת נאמני תורה ועבודה, לא הופיעה המילה “סטטוס קוו”, אלא הוסכם שכל רפורמה שתוצע תצריך הסכמה של הבית היהודי. אבל זה לא נגמר בכך; במהלך הקדנציה נרשמה התקדמות משמעותית בסוגיות כגון הכשרות, הגיור, השבת, מעמד הרבנות הראשית ואחרות – הן ברמה החקיקתית והן בשיח הציבורי.

נאמני תו”ע לרב בן דהאן: “מנע אפליה תקציבית”

גורמים בתנועה טוענים כי טיוטת התבחינים שפרסם לאחרונה המשרד לשירותי דת, על פיהם ייקבעו הקריטריונים לתקצוב הקהילות, מכילה בעיות. “הקריטריונים שמפורסמים טיוטת התבחינים מכילים העדפה ברורה לריכוזיים דתיים אשר מקיימים פעילות דתית אינטנסיבית”.
נאמני תורה ועבודה לרב בן דהאן: “מנע אפליה תקציבית”

התוכנית לרבנות ישראלית-דמוקרטית – ראיון עם ד”ר שוקי פרידמן

בראש השנה פורסם סקר בוואי-נט שכבר הפך למסורת: סקר בענייני דת ומדינה. הסקר, שמבוצע בשיתוף עם עמותת חדו”ש ועל ידי מכון סמית, מצע, כמו בכל שנה, שרוב רובו של הציבור היהודי בישראל מעוניין בחופש דת: 61% מהאזרחים היהודים בישראל תומכים בהפרדת הדת מהמדינה, 84% מסכימים כי במדינת ישראל צריך להתקיים חופש בחירה והתנהגות לחילונים ולדתיים לפי השקפת עולמם, 64% בעד הכרה בגיורי הזרמים הלא אורתודוקסיים, 72% מעוניינים בפתיחת מרכזי קניות בשבת ו-66% סבורים כי יש להכיר בכל סוגי הנישואים, ובכללם קונסרבטיביים, רפורמיים ואזרחיים. בפשטות: רוב מובהק ומוצק להגדלת חופש הדת בישראל.

והנה, לכבוד ראש השנה וממש באותו יום התפרסם גם ראיון שקיים קובי נחשוני, כתב וואי-נט, עם הרב הראשי האשכנזי, הרב דוד לאו. וכמו תמונת ראי, דעתו של הרב התבררה בכל עניין כהפוכה מדעת רוב עם ישראל: הרב לאו מתנגד לנישואים אזרחיים, מתנגד להפרטת הגיור (אפילו רק לרבנים אורתודוקסים), ואת החקיקה המנסה לאפשר יותר חופש דת בישראל הוא מכנה “חסרת אחריות”. כמתנה לחג קיבלנו עוד עדות לחוסר הקשר בין הרבנות הראשית בישראל ליהודי הארץ.

נאמני תורה ועבודה: מברכים על ריבוי הנשים בגוף הבוחר את הרבנים לירושלים

תנועת נאמני תורה ועבודה מברכת את החברים שנבחרו לגוף הבוחר את הרבנים הראשיים לירושלים.

בתנועה הביעו שמחה לראות כי הגוף הבוחר, לראשונה, מורכב גם מנשים רבות – מתחומי עשייה וממגזרים שונים, “שינוי זה נעשה לאור העתירה שהגישה התנועה לבג”ץ באמצעות עו”ד אסף בנמלך, שהובילה לשינוי התקנות בגוף הבוחר, כחלק מפעילות התנועה לבחירת רבנים ע”י הקהילות והציבור כולו”.

“אנו מקווים ששינוי זה יוביל בקרוב לבחירת רבנים ראשיים ראויים לירושלים, שיחזקו את מעמדה ושיהיו רלוונטיים לתושבים ולקהילות שבתוכה”. 

שמואל שטח: צעדו של יעלון ימנע הרדדת עולם התורה

מנכ”ל תנועת נאמני תורה ועבודה מתייצב לימינו של שר הביטחון אשר החליט להאריך את שירותם הצבאי של תלמידי ישיבות הסדר חדשות ל-24 חודשים. “יעשה לעולם התורה רק טוב”. אמש הודיע שר הביטחון כי ישיבות הסדר חדשות אשר יוקמו בעתיד יחויבו לשירות של 24 חודשים. כרפלקס אוטומטי יצאו מיד גורמים עלומי שם ותקפו את יעלון על פגיעתו בעולם ישיבות ההסדר. אלא, שבתוך כל ההכפשות שניתזו לעבר ישיבות ההסדר בימים האחרונים, נדמה שדווקא צעד זה יעשה לנו, לעולם התורה, רק טוב.

הרבנות הראשית: לא יינתן פטור מבחינות לקבלת כושר רב עיר

הרבנות קיבלה את כל תביעות התנועה והודיעה שמכאן ואילך לא יינתן כושר ל”רב עיר” אלא אם המועמד לקבלתו עמד בבחינות. בנוסף, הצהירה הרבנות הראשית כי במידה ותרצה להמשיך בנוהל הפטור מבחינות בכתב, הדבר ייעשה רק על פי קריטריונים שוויוניים וגלויים.

הרבנות תכיר באישורי היהדות של הרב וייס

הרבנות הראשית התקפלה והחליטה להכיר מחדש באישורי היהדות שמעניק הרב אבי וייס מניו יורק – ובכך שמה סוף לסאגה שהסעירה את יהדות התפוצות

הרבנות הראשית הרבנות הראשית לישראל החליטה היום (ד’) להכיר מחדש באישורי היהדות שמעניק הרב אבי וייס מארה”ב, כמו גם בנישואים ובגיורים שהוא עורך. בהחלטה זו שמה הרבנות סוף לסאגה שהתרחשה בחודשים האחרונים, במהלכה הוביל הרב וייס קמפיין נגד הרבנות, בגין החלטתה זו.

הרבנות חוזרת בה: מכירה באישורי היהדות של הרב אבי וייס

אחרי שהודיעה הרבנות כי אינה סומכת על הרב אבי וייס, שפרש משירות ארגון הרבנים האורתודוכסיים בארה”ב, היא חזרה בה בעקבות הלחצים מצד גורמים ליברלים ואחרי הבהרות מארגון ה-RCA האמריקני.
הרבנות הראשית משנה את החלטתה הקודמת והודיעה לרב אברהם וייס כי היא מכירה באישורי היהדות הנמסרים על ידו.

הרבנות מכירה באישורי היהדות של הרב אבי וייס

הרבנות הראשית הודיעה לרב האמריקני אברהם וייס כי היא מכירה באישורי היהדות הנמסרים על ידו.

אישורי היהדות שמעניק הרב האמריקני אברהם וייס לבני קהילתו, יוכרו על ידי הרבנות הראשית לישראל.

הודעה זו נמסרה בעקבות פגישה שהתקיימה בין מנכ”ל הרבנות הראשית, יועצה המשפטי ומנהל לשכתו של הרב הראשי, לבין עורך דינם של הרב וייס ושל תנועת נאמני תורה ועבודה.

הליגה נגד השמצה: ישראל מזלזלת ביהדות שלנו

החלטת הרבנות הראשית לא להכיר באישורי היהדות שמעניק הרב אבי וייס מניו-יורק מסעירה את היהדות האמריקנית. מנכ”ל הליגה נגד השמצה אייב פוקסמן: “איך אתם מצפים שארגיש בנוגע לישראל, כאשר הרבנות הראשית מחליטה מי הוא רב טוב ומי לא?”

נאמנות לרעיון, לא למוסד

קשה לחשוב על מוסד שרחוק יותר מייעודו כמו הרבנות הראשית. גם דברים ראויים שנעשים אינם יכולים לשנות את המבנה הארגוני החולה שהרבנות שקועה בו. לכן, תמוהה הקמת ארגון ́נאמני הרבנות הראשית́ המקדשת את המוסד הבעייתי

שמואל שטח, 10:55 06/08/2014 ,תשע”ד אב 

נאמני תורה ועבודה לסגן שר הדתות: קצוב משך כהונת רבני ישובים מראש

על רקע מינויים הקרב של חמישים רבני ביישובים שונים שיגרו בתנועה מכתב לסגן השר לשירותי דת הרב אלי בן דהן בבקשה לקבוע מראש את משך כהונתם. בעולמנו הדמוקרטי מנהיגים נבחרים לתקופה קצובה

א אייר תשע”ד, 01/05/2014 10:05

בשבועות הקרובים צפוי סגן השר לשירותי דת, הרב אלי בן דהן, למנות 50 רבני יישובים, לראשונה זה יותר מעשור. תנועת נאמני תורה ועבודה שיגרו מכתב לסגן השר בו ברכו על המינוי הצפוי אך יחד עם זאת ביקשו כי יתחשב במספר קריטריונים על מנת לאפשר שוויון וסדר במינויים.

עם ישראל זועק נגד העוול שבהחמרה על הגרים שלא לצורך

הרב אביעד סנדרס מגיב לעמיטל בראלי. “אפשר להסתכל על גל החקיקה היהודית בעין רעה ולזעוק חמס ואפשר להסתכל עליה בעין טובה ולהבין שהיהדות חשובה לעם ישראל

י”ט אייר תשע”ד, 19/05/2014 11:47
אפשר להסתכל על גל החקיקה היהודית בשתי דרכים, בעין טובה ובעין רעה. אפשר לזעוק שוד ושבר על מכונים לא דתיים שמקדמים חוקים דתיים, על חבר כנסת ממפלגה לא דתית שעוסק גם הוא בנושא רגיש כגיור- ולזעוק חמס.

בג”ץ ביטל התמיכה החודשית לאברכים

תאריך: 25/05/2014

השופט אליקים רובינשטיין מסיים כך את פסק דינו: “בבוקר היום בו תמה כתיבתה של חוות דעתי הגיע לבית הכנסת בו אני מתפלל יום יום, בחור חרדי צעיר ופנה בקול נרגש אל המתפללים. לדבריו, הוא עומד להינשא ואין בידי אביו לסייע לו, ואין באפשרותו אף לרכוש בגדים חדשים לחופה. אחד המתפללים, שאינו מן הקמצנים, התריס כנגדו – ‘אולי תלך לעבוד?’. מי שנתן נתן, אך התמונה העגומה, של צעיר בריא המקים בית ללא מקצוע וללא פרוטה לפרטה, נותרה בזכרוני”.

קובע: המענק בסך 1,000 שקל שמעניקה המדינה מדי חודש ל-10,000 אברכים שאינם עובדים – פוגע בעקרון השוויון ומנציח את הימנעותם מלהיכנס לשוק העבודה הסכום הכולל שמוציאה המדינה על התמיכות – בין 120 ל-130 מיליון שקל בשנה

הקרן לידידות של עסקני זוועהיל

26.05.14 22:23 כ”ו באייר תשעד

בימים אלו בהם הציונות הדתית סוערת ופוחדת מפני השפעות נוצריות, חולקו בבתי הכנסת מאות אלפי פליירים של שרלטנות והבטחות שאין מאחוריהם כיסוי. למה לא זורקים אותם מבית הכנסת?

מי אמר שחוק הגיור פוגע בהלכה?

חוק הגיור פוגע בהלכה? הרבנים אביעד סנדרס וקלמן דוידסון מפריכים את הטענות לפיו החוק פוגע בהלכה ומאשימים: “למעשה אין כאן שאלה של הלכות גיור, יש כאן שאלה של פסילה אישית

י”א סיון תשע”ד, 09/06/2014 10:37

בשבועות האחרונים, החל מיציאת הכנסת לפגרה, התפרסמו בעיתונות אמירות של רבנים הטוענים שהמתגיירים לפי ההצעות שבחוק שטרן, המעניקות סמכות גיור לרבני עיר, לא ייחשבו יהודים. אותם רבנים דורשים שסמכות הגיור תישאר בידי גוף ריכוזי אחד , היינו, הרבנות הראשית, ותפעל על פי סטנדרט אחיד. זוהי למעשה אחת הטענות המרכזיות ביותר כנגד החוק שמציע אלעזר שטרן, איום שהגיורים שאותם הוא מציע אינם תקפים הלכתית.

הניסיונות לפרש אסונות בגלל חטאים פוגע במשפחות

גיל קלנר, חדשות סרוגים

19.06.14 08:28 כ”א בסיון תשעד

בתנועת נאמני תורה ועבודה מגיבים לדבריו של הרב ליאור לפיהם חטיפת הנערים היא עונש על גל החקיקה האנטי דתית, ואומרים “את המחלוקות בענייני דת מדינה ראוי שנקדם ונלבן, אך לא בדרך שמטילה אשם לפי חשבונותיו הלא ידועים של הקב”ה”

הרב סתיו: אין שום סיבה שרב אורתודוקסי לא יוכל לומר על בן קהילתו שהוא יהודי

 בעקבות פסילת עדותו של הרב אבי וייס ברבנות הראשית התייחס יו”ר ארגון רבני צהר לטענה וקרא להגדיר מחדש את התפקידים בהם עוסקים בתי הדין והרבנים. לדבריו “מדובר בנזק בל ישוער” 

05/04/2014

הרבנות נגד רב אורתודוקסי מוביל בארה”ב: “לא מחויב להלכה היהודית”הרבנות נגד רב אורתודוקסי מוביל בארה”ב: “לא מחויב להלכה היהודית”

 היועץ המשפטי לרבנות כתב השבוע כי הבירור בעניינו של הרב וייס טרם הסתיים. הרב הרטמן: “הרבנות מנותקת מרוב העם היהודי” 

03/01/2014

הרב סתיו נגד הרבנות: להכיר ברב אבי וייס

בעקבות הודעת הרבנות כי היא מטילה ספק במידת מחויבותו של הרב אבי וייס – הסמן הליברלי של האורתודוכסיה בארה”ב – מתייצבים רבנים בולטים בישראל לצדו של הרב וייס. יו”ר “צהר”: “כאשר הרב וייס אומר על מישהו שהוא יהודי – אזי הוא יהודי”

02/01/2014

משחקי הרעב(נות): למה הם פסלו אותי?

24/11/2013

לא קל לי להעלות את הדברים האלה על הכתב, אך הרבנות הראשית פשוט לא מתפקדת. הגיעה השעה לסיים את המונופול של הרבנות הראשית בשירותי הדת, כי כוח – משחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט. לא רק בי פגעה הרבנות כשפסלה אותי, כי אם גם בבני הקהילה שלי

בעקבות המונח רבני “הלייט”

18/11/2013

נדמה לי שלרבנים כמו הרב אליהו כמו שאר הרבנים שאינם נתפסים בציבור כרבנים “לייטים”, יש הרבה יותר חסידים “לייטים” מאשר שיש לרבנים אחרים הנחשבים, בטעות, למקלים בהלכה 

דתיים במלכוד: הרבנות מנתקת אותנו מישראל

5/11/2013

הרבנות החלה לנהל רשימות שחורות של רבנים אורתודוכסים, והיא מבזה אותם ואת קהילותיהם הציוניות. מלב הממסד הדתי בארה”ב יוצאת קריאה המכוונת לרבנים בארץ ובעולם – ולפוליטיקה הישראלית: הצילו את הדת היהודית, רגע לפני שהרבנות בישראל תחריב אותה כליל

רבנים אורתודוכסים בארה”ב: הרבנות פוסלת אותנו

03/11/2013

רבנים אורתודוכסים אמריקאים מאשימים את הרבנות בסירוב לקבל את עדויותיהם על מעמדם האישי של בני קהילתם. הרב אבי וייס, מבכירי רבני ארה”ב, קורא למדינה לחסל את מונופול הרבנות הראשית. בין המתגייסים למאבק: נאמני תורה ועבודה, מכון שלום הרטמן והמשפטן אלן דרשוביץ. נשקלת עתירה לבג”ץ. הרבנות: בוחנים כל רב לגופו 

“תלמידות בני עקיבא, הפגינו נגד נשות הכותל”

03/11/2013

התחרדות? נקיטת עמדה פוליטית? מנכ”ל מרכז ישיבות בני עקיבא קרא לאולפנות החברות בארגון לשלוח את תלמידותיהן לתפילה-הפגנה של בנות הסמינרים החרדיים נגד נשות הכותל. נאמני תורה ועבודה: “אין זה נכון לערב בה תלמידות באופן אקטיבי” 

בעקבות חשיפת כיפה: פנייה לרב פירון נגד השתתפות אולפנות בני עקיבא בהפגנה בכותל

03/11/2013

בתנועת “נאמני תורה ועבודה” פנו לשר החינוך וליו”ר החמ”ד, במטרה למנוע את השתתפות אולפנות “בני עקיבא” בהפגנה נגד נשות הכותל: “לא נכון ולא חוקי לערב תלמידות בהפגנה”

אטיאס: הבית היהודי השמיץ – והחרדים ניצחו

24/07/2013

גם ח”כ אריה דרעי חגג את ניצחון החרדים במירוץ לרבנות הראשית: “הקב”ה דואג שהגזרות הקשות יתבטלו”. סגן שר הדתות, בן דהן אמר: “טעינו. זה כישלון של כולנו”. בארגונים הליברליים זעמו וטענו כי הסתיים תפקידה של הרבנות 

נאמני תורה ועבודה: לבחון מחדש את דרך פעולת הרבנות הראשית

24/07/2013

תנועת ‘נאמני תורה ועבודה’ מברכת את הרבנים הראשיים שנבחרו הערב, הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף.
“הבחירות האחרונות לרבנות הוכיחו מעל לכל ספק את הצורך בחשיבה מחודשת על האופן שבו פועלת הרבנות הראשית, על הצורך בהפרדת הדת מהפוליטיקה ובחיוניותה של רפורמה מבנית במוסד הרבנות הראשית ובשירותי הדת”.

בתנועה אומרים כי “ללא שינויים משמעותיים דוגמת המודל הקהילתי שהציגה התנועה, הרבנות הראשית תלך ותדרדר ותאבד את הרלוונטיות שלה למדינת ישראל, לאזרחיה, ולציבור היהודי בכללו”.

הגירסה הדתית של נשיא המדינה

23/07/2013

לרבנות הראשית שלושה תפקידים מסורתיים: ייצוג ממלכתי של היהדות, ניהול שירותי הדת, ופסיקת הלכה ברוח ממלכתית. בשל הכשלון המתמשך במילוי שני התפקידים האחרונים, ראוי לבזר אותם ולהשאיר בידיה רק את התפקיד הייצוגי.

בדיקת ynet: כך קיבלו המועמדים תעודת רב

22/07/2013

מועמד ש”ס קיבל את תעודת הסמיכה מהרב הראשי דאז, אבא שלו. גם הרב יעקב שפירא נבחן בעל-פה כשאביו כיהן כרב ראשי, ותיק הבחינות שלו ריק לחלוטין. למעשה, רק חמישה מתוך עשרת המתמודדים לרבנות עברו את כל הבחינות בדרך לתואר 

“נאמני תורה ועבודה”: לצמצם בהדרגה את תקציב הישיבות החרדיות

17/07/2013

בעקבות חשיפת כיפה בדבר התנגדות “הבית היהודי” לקיצוץ בישיבות החרדיות, טוענת תנועת “נאמני תורה ועבודה” כי המפלגה החמיצה “הזדמנות היסטורית לצמצום הישיבות המתפרנסות מכספי ציבור” 

לא אקטואלי- השורה של עדי ארבל

15 בנומבנר 2013

בלית בחירה

השבוע פרסם משרד המשפטים תזכיר של הצעת חוק הקובעת כי למדינת ישראל יהיה רק רב ראשי אחד. על פניו זהו רעיון חיובי, ולו בשל העובדה שבמצבה הנוכחי של הרבנות הראשית, נדמה שכל שינוי הוא מבורך. שינוי נוסף אותו ראוי לשקול, טמון במיזם אחר ולכאורה שאינו קשור, מטעם תנועת נאמני תורה ועבודה, בו מוצעים לשימוש חופשי של קהילות תקנוני תפילה, בית כנסת וגרעינים תורניים, וכן חוזה לרב קהילה. מטרת מסמכים אלו הינה למנוע שלל מקרים אפשריים החל מאי נעימות ועד להשתלטות לא הגונה. לדוגמא, באמצעות סעיף אשר מגביל את אורך כהונת הרב לארבע שנים, אותם ניתן להאריך עם חידוש החוזה. יתכן וראוי בהזדמנות זו להחיל מודל דומה על תפקיד הרב הראשי, אשר כיום כהונתו קצובה לעשור ואינו יכול להיבחר שוב. מציאות שהופכת אותנו לשבויים למשך תקופה ארוכה בידיו של רב שאין לו צורך להוכיח כי הוא ראוי להיבחר שוב.

“נאמני תורה ועבודה” לח”כים הדתיים: התנגדו למועמדותו של הרב אליהו

בתנועה שיגרו מכתב לכלל הח”כים הדתיים בכנסת, בו הם מבקשים מהם לפעול נגד מינויו של הרב שמואל אליהו: “הרב אליהו שפסל רבים אחרים במהלך חייו, פסל בכך את עצמו וראוי כי יקודמו מועמדים אחרים”

ח’ תמוד, 16/6/13