בנושאים אחרים

בנושאי חינוך

בנושאי דת ומדינה

Nothing Found

Sorry, no posts matched your criteria

סוף לשכר הלימוד הגבוה בחינוך הדתי

 

 

 לראשונה: מינהל החינוך הדתי קובע נהלים מפורטים לגביית תשלומי הורים בחינוך הדתי. גובה התשלום השנתי לא יעלה על 5,000 שקל
ההורים שמעוניינים לשלוח את ילדיהם למערכת החינוך הממלכתית דתית רגילים כבר שנים כי נגבים מהם סכומים שדומים יותר לשכר לימוד אוניברסיטאי ואף יותר.

אפרת זמר, אנרג’י 7/5/2009

להציב את נושא החינוך הממלכתי דתי בראש סדרי העדיפויות

במקביל לפתיחת המשא ומתן הקואליציוני, פנו אנשי ארגון ”נאמני תורה ועבודה” לחברי הסיעות הציונית דתיות בבקשה להעדיף את הממ”דים, לטפל בנושא תשלומי ההורים ולדאוג לשילוב לימודי קודש וחול במערכת החינוך.

עמיעד טאוב 01/03/2009

שבת אחים לחוד

הציונות הדתית שוברת לכיוון החרדיות

הציונות הדתית שוברת לכיוון החרדיות. התורה דוחקת את מקומה של העבודה, הבדלנות מאפילה על הדיאלוג וההפרדה בין בנים לבנות בתנועת בני עקיבא ובחינוך הדתי מחליפה את מודל החברה המעורבת. החרד”לים מסבירים את השינוי בפלורליזם מבורך. המתונים מאוימים וקוראים לצאת למלחמה. זו כבר לא אותה כיפה

ורד קלנר , סופשבוע
19/11/2004 0:37

בתי ספר תורניים – out . ממדי”ם- in.

לאחר שנים ארוכות בהן שלטה מערכת החינוך התורנית-פרטית בילדים הדתיים-לאומיים, בא השינוי: בשנים האחרונות, בגל איטי ושקט, חוזרים התלמידים לבתי הספר הממלכתיים-דתיים הוותיקים * את השינוי מובילים הורים שנמאס להם מהחינוך התורני בעל הקו הדתי הנוקשה אך גם רבנים שקוראים ליצירת בתי ספר "לכל עם ישראל" * כך זה נראה בשטח

מחריפה בעיית בתי הספר הפרטיים בציבור הדתי לאומי

10/06/2008 . חגית ששר

וועד ההורים של בית הספר הממלכתי דתי רמות א’ בירושלים, השבית השבוע את הלימודים במחאה על ההחלטה לסגור את בית הספר * הטענה המרכזית היא כי ההרשמה לבית הספר בירידה, בעוד ישנה עליה בהרשמה לביה"ס ‘נועם’ הפרטי * מינהל החינוך בירושלים בתגובה: נקיים דיאלוג נוסף עם ההורים
מחריפה בעיית בתי הספר הפרטיים בציבור הדתי-לאומי

סנובים, בואו לממ”ד

בעוד מספר ימים תיפתח ההרשמה לבתי הספר היסודיים. לאן אשלח את ילדתי? ובכן, לבית הספר הממ"ד הקרוב לביתי. כי התבדלות והסתגרות לא יפתרו את הבעיה, הם רק יעמיקו אותה. תרזה פרנקל נשארת בחינוך הממלכתי-דתי

תרזה פרנקל | 26/1/2009 7:37 . nrg

יאיר שלג | בין חרד”לים לליברלים

מי שרגיל לחשוב על הציונות הדתית בתור ציבור שכולו קיצוני, הן מבחינה פוליטית והן מבחינה דתית, היה צריך להיות בגבעת שמואל ביום שלישי שעבר. ביוזמת “נאמני תורה ועבודה”, אחד מארגוני הציונות הדתית הליברלית, התקיים שם דיון סוער על דרכה של תנועת הנוער בני עקיבא.

“התחושה היא שתנועת בני עקיבא נלקחה מאיתנו”

דיון סוער בערב שיזמה תנועת נאמני תורה ועבודה בנושא הצניעות בבני עקיבא. ההורים האשימו את הנהלת בני עקיבא בהריסת תנועת הנוער והפיכתה לפנאטית. הרב שרלו:”ההורים צריכים להפסיק ליילל”. מזכ”ל התנועה הרב נכטיילר:”מדובר בהכפשות אם חשבנו שהמאבק בין שפרה ליוסי בובליל בגמר האח הגדול ביום שלישי האחרון היה סוער הגיע ערב שיזמה תנועת נאמני תורה ועבודה בנושא ההפרדה בין בנים לבנות בתנועת הנוער בני עקיבא והוכיחה כי גם בבית הדתי יש סערות לא קטנות.

ואם בגבורות שמונים שנה

07/12/2008

הנהגת בני עקיבא נדרשת בעת כזו לפתוח את התנועה למחלוקת, לעורר בה סערת דיון פורה ומרתק. לפרוש בפני רבבות החניכים את המחלוקות ואת מגוון התפיסות בתוכנו. כך נכון לחנך, להכשיר לחיי בגרות

‘תנועת בני עקיבא הפכה לתנועת רבנים’.דעה.

המאבק המחריף בין הזרם ה”חרד”לי” לזרם ה”מתון” בציבור הדתי אינו פוסח גם על תנועת בני עקיבא. הפרדת פעילויות בין בנים לבנות, סגירת צוות הווי, משמרות צניעות בסמינריוני הדרכה ועוד, מעידים על מגמת ההתחרדות שעוברת התנועה ומדאיגים ציבור גדול שמרגיש שהוא נדחק מחוץ לתנועה.
נאוה פורת ו16/12/2008

היו ימים

לא כולם מרוצים מהתחרדות סניפי בני עקיבא, אריאל הורוביץ מתגעגע לימים בהם היה בתנועה חופש מחשבתי.
י”ח כסליו ה´תשס”ט – אריאל הורוביץ

סרוגים, צאו מהאדישות

“מי שיסתכל על הנוער הסרוג יראה שחיקה בכל מרכיבי האידיאולוגיה של משנת הציונית דתית ומשנת תורה ועבודה, כמו: היחס למדע ואקדמיה, משמעותה של מדינת ישראל, סובלנות לאחר ועוד”. יעל משאלי לא מתרגשת ממגמת ההתחרדות, שמואל שטח קורא לה לצאת מהאדישות
שמואל שטח
פורסם: 15.12.08

כתבה- הרב שרלו על בני עקיבא: רוצים להחמיר? לכו לעזרא

בערב עיון על דרכה של התנועה, קרא הרב שרלו לציבור להפסיק לילל ולהתחיל לעשות – “החרד”לים הלכו לחינוך וזו הסיבה שהם שולטים שם”. המזכ”ל נכטיילר הודה: “לא כל מה שעושה אחרון המדריכים הוא לשביעות רצוני”
קובי נחשוני
פורסם: 17.12.08,
“בני עקיבא צריכה לקבוע לעצמה גבולות גזרה, ומי שהם לא יתאימו לו וירצה להחמיר יוכל ללכת לעזרא ואריאל ומאידך לצופים, ולעשות שם מה שהוא רוצה” – כך אומר הרב יובל שרלו על ההפרדה בין המינים בתנועה הנוער הדתית. לדבריו, “זה מחיר האחדות – לוותר על אלו שהם נגד אחדות”.

בגלל שירת נשים? בני עקיבא מתנתקת מהלהקה

צוות הווי בני עקיבא הקליט דיסק מושקע במלאת 20 שנה להקמתו ו-80 שנה לתנועה. כשביקש המנהל עזרה בהפצת הדיסק ובגיוס תורמים התנערה ההנהלה הארצית מהלהקה ודרשה להסיר כל סממן שיזהה את תנועת הנוער עם הלהקה. אבי אחד הזמרים ל-ynet: “צריך להיות עיוור כדי לא לשים לב שהעניין הוא הקצנה דתית שקשורה בשירת נשים”
קובי נחשוני
פורסם: 24.11.08, 

סליחה, אפשר לבקש ממך?

סליחה, אפשר לבקש ממך? ממי צריכה החברה הישראלית לבקש סליחה?

סופרים, אנשי תקשורת ורוח עונים על השאלה בפורום "תלמוד ישראלי" של "פשיטא".  הרי לפניכם התקציר

ynet . פורסם: 10.10.08

החינוך הפרטי מתרחב על חשבון החינוך הממלכתי

"כבודו של החינוך הפרטי במקומו מונח אך חשוב להגן על חינוך הממלכתי דתי", זו ההצהרה שיצאה מכנס היסוד לחיזוק החינוך הציבורי. הדוברים בכנס הסכימו כי תופעת פריחת החינוך הפרטי בציבור הדתי מעמיקה את תחושות האפליה והקיפוח בין הקבוצות השונות בחברה ויוצרת קרע שקשה יהיה לאחות אותו.
יובל זיסקינד 21/09/2008

הרב בני לאו: “מערכת החינוך המסתגרת-חרפה”

הרב לאו טוען כי החינוך הממלכתי דתי אשם בעובדה שנוטשים אותו, לאחר שסירב לתגבר את מקצועות היהדות ובכך דחה תלמידים ממשפחות “תורניות”. הרב גיסר מבקש להרגיע: “אנחנו בסוג של הפרטה גם בממלכתי-דתי. היום אי אפשר לכפות שום דבר על המנהל”. כינוס “הבדלנות החינוכית ומחיריה”
קובי נחשוני ‘ פורסם: 18.09.08

חינוך ממלכתי דתי- היזהרו מחיקויים

בית ספר ממלכתי-דתי אינו מסנן, נובר ובודק בציציותיו של כל תלמיד וברקע המשפחתי עשרה דורות לאחור. הוא מקבל בזרועות פתוחות כל תלמיד שהוריו חפצים כי יתחנך בו ועבורו המושג “כל ישראל ערבים לזה לזה” אינו רק סיסמא נבובה. המאבק המתחדש להרמת קרנו הוא הזדמנות פז להחזיר עטרה ליושנה
מאיר בן מאיר  / פורסם: 15.09.08

נטישה ממלכתית דתית

אלפי תלמידים מהשכבות החזקות נטשו בשנים האחרונות את בתי הספר הממלכתיים דתיים ועברו לפרטיים. התוצאה: בתי הספר הציבוריים הולכים ונחלשים. במגזר החליטו להילחם בתופעה: השבוע יתקיים כנס ראשון למען החינוך הציבורי
אפרת זמר | 15/9/2008

אפרטהייד בשם החינוך

אפרטהייד בשם החינוך
“אני מביט סביב, בוחן את פני היושבים איתי בקהל, וחוטף הלם מהמסקנה – יושבים כאן רק אשכנזים! טוב, לא רק, יש גם כמה יוצאי דופן, אבל במבט כללי אנחנו רוב גדול מאוד, רוב מיוחס. איזה שעמום, או בעצם, איזו בושה”. י’ הלך לערב היכרות בבית הספר החדש של בתו, וחזר מזועזע. ואל תנסו לנחש איפה היא לומדת. זה קורה כמעט בכל מקום, בטח גם אצלכם

פורסם: 12.09.08, 10:17

האולימפיאדה והחינוך הדתי

נמרוד שפירא-בר אור הוא שחיין מחונן שלא עמד בתנאי הסף לאולימפיאדה, אך עירער, קיבל סעד, נסע לבייג’ינג וזכה להישגים. ומה בינו לבין סיגל תלמידת הממלכתי-דתי מי-ם שלא התקבלה לחטיבת הביניים? בפתח שנת הלימודים החדשה, תרזה פרנקל על הקרב להזדמנות שווה
תרזה פרנקל
פורסם: 12.08.08, 09:56

הפרדה זה רע

“ההפרדה בין בנים לבנות הפכה למעין דתומטר. ככל שאתה מפריד יותר – לכאורה, אתה דתי יותר”. ד”ר אמנון שפירא, מזכ”ל בני עקיבא לשעבר, כותב ל-ynet כי שיטת ההסתגרות מנוגדת לדרך התורה – “והנוער הדתי-לאומי אינו צריך לקבל עליו את הגזירה הקיצונית שתובעים ממנו כמה רבנים. אסור לבני עקיבא לחיות תחת הרושם המוטעה של בדיעבד”
אמנון שפירא , פורסם: 01.08.08, 08:06

ספרות זולה

בספרי הילדים החרדים מחנכים לתפילה בלבד בזמן ובמקום בהם נדרשים נחישות ופעולה, וגם לכך ש”הכשר הבד”ץ” דוחה פיקוח נפש. ויש גם צדקנות, נימה לועגת כלפי גויים ונפקדות מוחלטת של נשים מן העלילה. נועם סרי ממליץ לכם במה לא להעסיק את הילדים בחופש הגדול
נועם סרי
פורסם: 17.07.08, 12:12
בשנים האחרונות גברה ההטפה בחוגים חרדים וחרד”ליים להקפדה יתירה על רכישת ספרים בעלי “אישור כשרות”. לעתים, דווקא המאמץ להיות צדיק הרבה, גורם לשיממון ואף לתקלה חינוכית-דתית, כזו שאף ישראל סבא לא היה מצדד בכשרותה.

כתבה: הרב ביגמן: מותר לשמוע קול של אשה “תמימה”

בעקבות סערת הפזמונסניף שפורסמה ב-ynet פוסק ראש ישיבת הקיבוץ הדתי כי שירת נשים שלא נועדה לגירוי מיני מותרת, ומתיר לבנות לפתח קריירה בתחום. שירה שיש בה גירוי אוסר הרב גם כשמדובר בגבר המופיע בפני נשים, והוא ממליץ שלא להתיר שמיעת שירה של כמה נשים ביחד
קובי נחשוני

ילדים של ההפרטה

13/07/2008

רגע לפני שאלפי ילדים דתיים לא יזכו ללמוד בבתי ספר פרטיים ואליטיסיטיים מכל מיני סיבות, משל קצר על התופעה שמפלגת והורסת את החברה הדתית

פזמונסניף נפרד לבנות

הורים לחניכי בני עקיבא בגבעת שמואל מוחים נגד קיומה הערב של תחרות הזמר השנתית בהפרדה מלאה, וכותבים למזכ”ל: “להפרדת יתר יש מחיר חינוכי דווקא בתחום הצניעות”. יוזמת העצומה ל-ynet: “מדובר במגמה שמוביל מיעוט חרד”לי. איפה התנועה בה גדלנו?”. בני עקיבא בתגובה: “זהו סניף גדול ומגוון בדעותיו. פועלים להקמת סניף נוסף”
קובי נחשוני , פורסם: 08.07.08

צדיק, ישר וספונטני

רק חינוך תורני עמוק, המלווה בחינוך לערכי דרך ארץ ורגישות חברתית, יגדל דור של תלמידי חכמים, אשר דעתם מעורבת עם הבריות, לא רק צדיקים וחסידים, כי אם גם ובעיקר – ישרים

הרב רונן נויברט,  06/07/2008

 

קילקלנו אבל אפשר לתקן

12/10/2008

שורש הרע שאנו חווים בימינו בחברה בארץ הוא ההפרדה הראשונית ההיסטורית שבין החינוך הממלכתי לממלכתי דתי – שהיווה נטישה ועזיבת האחריות שלנו כלפי כלל העם היהודי וילדי ישראל

הרב ירחם שמשוביץ

מאמר- תשלומי כפל? לא בבית ספרנו

ערב הימים הנוראים צריכים אנו לפשפש היטב ולבדוק האם תשלומי הורים אלו מטרתם אך ורק לתגבור שעות החינוך, או שמא גם טוב לנו עם העובדה שהם מבצעים סינון עקיף. הטענה הנפוצה כי “ביה”ס שלנו עוזר להרבה משפחות” ראויה להערכה רבה אך אינה פותרת את בעיית הרוב אשר אינו חש בנוח בכדי לפשוט יד.

אביעד הומינר על ההפרטה בחינוך

לא ניתן לזעוק על עם ישראל, להגיד שכולנו ‘אחים’ ובו בזמן להסתגר חינוכית
אביעד הומינר תלמיד ישיבת ההסדר בנתיבות כותב על ההבדלים בין הישיבה התיכונית בפתח תקווה לעומת הישיבה בלוד ועל הצורך בהומוגניות חינוכית.”אסור לציונות הדתית לברוח”.
אביעד הומינר ו30/06/2008

יוזמה: נרשמים יחד לממ”ד, לא לפרטיים

בעקבות ריבוי בתי הספר הפרטיים-דתיים הוקם "משרד שידוכים ארצי", בניסיון לגבש קבוצות הורים לרישום מרוכז למוסדות הממלכתיים-דתיים. יוזם המהלך: "רבים מאמינים בחינוך הישן והטוב, אך חוששים להישאר שם לבד"


קובי נחשוני

“נאמני תורה ועבודה” מציגים: השלוּחים

התנועה הדתית-פלורליסטית מקימה פורום נציגים שיפעל בערים השונות ליישום ערכי תורה ועבודה “ובלימת ההתחרד”לות”. המטרה: “לפקוח עין” על אפליה במוסדות החינוך הדתיים ולרכז את התלונות בנושא. מנכ”ל התנועה: “אנחנו רק רוצים לעורר את הרוב הדומם”

בלעדי:הרב שמעון אדלר ראש מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך התפטר מתפקידו

בציונות הדתית קיימת הסכמה לפיה הרב אבי גיסר המשמש כיו”ר המועצה לחינוך ממלכתי דתי צריך להחליפו בתפקיד.
עמיעד טאוב 15/06/2008
(צילום: אורח)(צילום: שוקי זוהר)�נויי גברי במערך החינוך הדתי במשרד החינוך.

לא ניתן לזעוק על עם ישראל, להגיד שכולנו ‘אחים’ ובו בזמן להסתגר חינוכית/ אביעד הומינר

אביעד הומינר תלמיד ישיבת ההסדר בנתיבות כותב על ההבדלים בין הישיבה התיכונית בפתח תקווה לעומת הישיבה בלוד ועל הצורך בהומוגניות חינוכית.”אסור לציונות הדתית לברוח”.
אביעד הומינר ו30/06/2008

רבנים ואנשי רוח: כן לממ”ד, לא לפרטיים

עשרות רבנים, מחנכים, אנשי אקדמיה ואישי ציבור חותמים על קריאה לחיזוק החינוך הממלכתי דתי, נוכח ריבוי בתי הספר הפרטיים. “אין לאפשר מיון תלמידים מסיבות לא ענייניות” נכתב בעצומה, שיזמו ‘נאמני תורה ועבודה’, הקוראים: “להתארגן נגד ההפרטה והאליטיזם”
קובי נחשוני

נאמני תורה ועבודה: משרד החינוך מקל על בתי ספר פרטיים שמנציחים את הפערים


התנועה גם יוזמת עצומה להעדפת החינוך הממלכתי-דתי, עליה חתמו כבר רבנים מובילים בציונות הדתית

בעקבות הביקורת, שנמתחה בדו“ח מבקר המדינה, שהתפרסם בשבוע שעבר, על הטיפול במוסדות חינוך המוגדרים כמוכש“ר (מוסד חינוכי מוכר שאינו רשמי), יוצאת תנועת נאמני תורה ועבודה בקריאה ליישם את מסקנות מבקר המדינה ולאכוף את הכללים בעניין מספר התלמידים בכל מוסד – כדי שלא להנציח את הפערים בעיקר בחינוך הממלכתי-דתי.

 

הסירו את המחיצות – שמואל שטח

כשם שיש רבים שלא יבואו לחתונה מעורבת – כך צריכים להיות רבים שלא יבואו לחתונה נפרדת. שמואל שטח לא מבין למה הפרידו אותו מאשתו באמצע הבילוי, אך הוא מאוכזב בעיקר מהחכמים, שכמו בסיפורו של בר-קמצא – ישבו ולא מחו

שמואל שטח

לשנות את פני החברה – רזי בן יעקב

ספק אם יש היום 10 חברי מליאה שיסכימו על מהות הסיסמה “תורה ועבודה”. עלינו להחליט של מי התנועה – של רבנים ופוליטיקאים או של הנוער. עם פתיחתה אתמול של הועידה הכ”ב של תנועת בני עקיבא בישראל, עורך השליח רזי בן-יעקב חשבון נפש נוקב אך אופטימי, מציב מטרות חדשות-ישנות וקובע: החוליים ניתנים לתיקון

רזי בן-יעקב

להתנחל בממ”ד

אחרי הגבעות והלבבות, הגיע הזמן להתאגד מחדש ולשלוח את ילדינו לבתי הספר הממלכתיים דתיים. תנועת נאמני תורה ועבודה מציעה להיות משרד שידוכים לעניין

אין כמו הסיפורים על מערכת החינוך הדתית בפתח תקווה כדי להפוך שיחת דתיים עבשה לשיחה מרתקת שנוגעת ב”קישקה” של כל הורה לילד בגיל יסודי. גם לי זה קרה השבוע.

שבת אחים לחוד

הציונות הדתית שוברת לכיוון החרדיות. התורה דוחקת את מקומה של העבודה, הבדלנות מאפילה על הדיאלוג וההפרדה בין בנים לבנות בתנועת בני עקיבא ובחינוך הדתי מחליפה את מודל החברה המעורבת. החרד"לים מסבירים את השינוי בפלורליזם מבורך. המתונים מאוימים וקוראים לצאת למלחמה. זו כבר לא אותה כיפה


ורד קלנר , סופשבוע
19/11/2004 0:37

עכשיו כבר אין דרך אחרת: מוכרחים לחסל את המונופול של הרבנות

2/8/2013

שנייה וחצי לאחר פרסום תוצאות הבחירות לרבנות הראשית התקשרו מהמערכת, וביקשו שאכתוב טור דעה על המרוץ, על הנוקאאוט שהכניסו החרדים לציונות הדתית, על מהלכי השחמט של נתניהו ודרעי. אבל מרוב כעס לא הייתי מסוגל לכתוב. ומכיוון שהכעס הוא יועץ רע מאוד, והזעם מביא טוקבקים וטחורים אבל אין בו תוחלת, העדפתי להחריש.

נאמני תורה ועבודה: לבחון מחדש את דרך פעולת הרבנות הראשית

תנועת ‘נאמני תורה ועבודה’ מברכת את הרבנים הראשיים שנבחרו הערב, הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף.
“הבחירות האחרונות לרבנות הוכיחו מעל לכל ספק את הצורך בחשיבה מחודשת על האופן שבו פועלת הרבנות הראשית, על הצורך בהפרדת הדת מהפוליטיקה ובחיוניותה של רפורמה מבנית במוסד הרבנות הראשית ובשירותי הדת”.

בתנועה אומרים כי “ללא שינויים משמעותיים דוגמת המודל הקהילתי שהציגה התנועה, הרבנות הראשית תלך ותדרדר ותאבד את הרלוונטיות שלה למדינת ישראל, לאזרחיה, ולציבור היהודי בכללו”.

בדיקת ynet: כך קיבלו המועמדים תעודת רב

מועמד ש”ס קיבל את תעודת הסמיכה מהרב הראשי דאז, אבא שלו. גם הרב יעקב שפירא נבחן בעל-פה כשאביו כיהן כרב ראשי, ותיק הבחינות שלו ריק לחלוטין. למעשה, רק חמישה מתוך עשרת המתמודדים לרבנות עברו את כל הבחינות בדרך לתואר 22.07.13

http://www.kipa.co.il/now/52614.html

נאמני תורה ועבודה תוקפים את ח”כ שטבון שהביא לביטול קיצוץ מתלמודי התורה הציוניים ומכנה אותם “שם כיסוי למוסדות לימוד חרדיים, שחותרים כנגד תפיסת הציונות הדתית” 

18/7/13

“נאמני תורה ועבודה”: לצמצם בהדרגה את תקציב הישיבות החרדיות

בעקבות חשיפת כיפה בדבר התנגדות “הבית היהודי” לקיצוץ בישיבות החרדיות, טוענת תנועת “נאמני תורה ועבודה” כי המפלגה החמיצה “הזדמנות היסטורית לצמצום הישיבות המתפרנסות מכספי ציבור”.

י אב תשע”ג, 17/07/2013

הבחירות לרבני ערים הוקפאו עד לתום הבחירות המקומיות

עיכוב נוסף בבחירת רב ראשי לירושלים: המשרד לשירותי דת הודיע לבג”ץ כי הליכי בחירת רבני ערים – בכל הארץ – יוקפאו עד לקיום הבחירות ברשויות המקומיות. ההחלטה ניתנה בעקבות עתירת “נאמני תורה ועבודה” 

י”ד סיון תשע”ג, 23/05/2013, כיפה.

רפורמה תחת אש: “המונופול האורתודוקסי נשמר”

התנועות הליברליות מתקשות לברך על המהפכה המתגבשת בשירותי הדת בישראל, וטוענות כי מדובר, לכל היותר, במתיחת פנים קוסמטית. “המהפכה היחידה שיכולה להביא מזור למשבר שירותי הדת בישראל, היא ביטול המונופול האורתודוקסי” 

19.05.13, ynet

ברית נאמני תורה ועבודה לבג”ץ: לקיים הבחירות לרבנים הראשיים במועדן

“ברית נאמני תורה ועבודה“, תנועה המייצגת את הזרם הליברלי בציונות הדתית, עתרה לבג”ץ בדרישה להורות לממשלה ולכנסת להבטיח שהבחירות לרבנים הראשיים יהיו במועדן, בעוד כחודש. בַּעתירה נאמר כי טרם נקבעו הרכב האסיפה הבוחרת והרכב ועדת הבחירות וכי יש חשש שהדבר נעשה במכוון כדי לדחות את הבחירות. השופט התורן, נועם סולברג, הורה לממשלה ולכנסת למסור את תגובתן עד יום שישי. 

לכתבה לחצו כאן

רבנות אקספרס

 

בעוד שמדי שנה נבחנים אלפי תלמידים בבחינות בכתב לשם קבלת תעודת כושר לרבנות, מתברר שישנם כאלה שזוכים בסמיכה מהירה ללא בחינות בכתב דרך וועדה מיוחדת ברבנות הראשית. החשד הוא שהמסלול שיועד לתלמידי חכמים מובהקים משמש בפועל את בעלי הקשרים. ברבנות הראשית דוחים את ההאשמות: “מדובר בהליך נדיר” .

פורסם במקור: צדק, מוסף לדין, למשפט ולהלכה המצורף לעיתון מקור ראשון 10/5/13


סוף שבוע תוצרת הארץ המסלול המקוצר של קרובי הרב הראשי שלמה עמאר

הדרך למינוי רבנים למשרת רב עיר מייגעת, וברבנות הראשית מציעים מסלול מקוצר ל”תלמידי חכמים”. אז כיצד קרה שהציונים בבחינות של כמה מהנבחרים כה נמוכים ומה מסביר את העובדה שכולם מקורבים לרב שלמה עמאר? 

3.5.13, הארץ.

קלחת פוליטית

 

כתבה של זאב קם במוסף “צדק” של מקור ראשון.

מדובר לכאורה במקרה קלאסי שבו התקנות הקיימות היום לבחירת רבני עיר,  יוצרות תלות רבה מידי בפוליטיקה.

אנו מקווים ששר הדתות החדש אכן יפעל להעברת הסמכות לקהילות באופן שירחיק את הדת מהפוליטיקה, אך ישאיר את המדינה כרגולטור העוקב אחר תקינות ושקיפות ההליכים. תיקונים אלה רק יחזקו את מעמדה של הרבנות ויקרבו את הציבור לאבינו שבשמיים. 

 

תגובתו למאמרו של זאב קם ‘זריקת מרץ לרבנות’

 

פורסם במקור ראשון  פרשת אחרי מות קדושים, ט’ באייר תשע”ג

 

מאמרו של זאב קם מהשבוע שעבר ‘זריקת מרץ לרבנות’ שדן במודל הקהילתי המוצע על ידי נאמני תורה ועבודה וד”ר הדר ליפשיץ, טומן בחובו בשורה חשובה לחברה הישראלית בנושא שרותי הדת. במגמה להעשיר את הדיון הציבורי בנדון, אנו מבקשים להציע מודל קהילתי ‘כחול לבן’ שמותאם לצרכים הייחודיים של החברה כאן בארץ, ואף נוסה בהצלחה בשנים האחרונות במגוון מקומות יישוב.  עם זאת, הצעתנו איננה מחייבת שינוי רדיקלי בכל מערך הרבנות הקיימת.

רבנות אקספקס

 יונית פרידלר, מוסף “צדק”, מקור ראשון. 26/4/13.  

בעוד שמדי שנה נבחנים אלפי תלמידים בבחינות בכתב לשם קבלת תעודת כושר לרבנות, מתברר שישנם כאלה שזוכים בסמיכה מהירה ללא בחינות בכתב דרך וועדה מיוחדת ברבנות הראשית. החשד הוא שהמסלול שיועד לתלמידי חכמים מובהקים משמש בפועל את בעלי הקשרים. ברבנות הראשית דוחים את ההאשמות: “מדובר בהליך נדיר”

 

זריקת מרץ לרבנות

סיכום השבוע בכנסת – זאב קם

 


 האם המודל הקהילתי יחליף את רבני הערים והשכונות: הימים הם ימיה הראשונים של הממשלה החדשה. ימים שבהם עדיין לא ברור מהם הכיוונים החדשים אליהם מתכוונים השרים לנווט את משרדיהם. אחד המשרדים שבהם יתכן שינוי כיוון דרמטי בשנים הקרובות הוא משרד הדתות. איש עדיין אינו יודע לאן מועדות פניו של סגן השר החדש (שהוא למעשה השר בפועל), הרב אלי בן דהן (הבית היהודי). האם פניו לשינוי משמעותי במגוון התחומים שנמצאים תחת אחריותו (או לפחות לשינוי חלקי), או שמה שהיה הוא שיהיה? ימים יגידו. אחד הנושאים המרכזיים בהם נטען כי דרוש שינוי הוא כמובן נושא הרבנות הראשית. מדובר בנושא שחולש על תחומים רבים, ולכן בחרנו להתמקד רק באחד מהם – רבני הערים והשכונות. נכון להיום, המינויים השונים ביישובים כוללים רבני עיר, רבני מועצות אזוריות, רבני שכונות ורבני יישובים. לשר הדתות ישנה השפעה דרמטית ביחס לאותם מינויים. למעשה, במקרים בהם אותה מפלגה מקבלת לידיה גם את משרד הדתות וגם את משרד הפנים (כפי שהיה בשנים האחרונות), השליטה בנושא מינוי הרבנים היא מלאה. הליך בחירת הרבנים כולל את מינויו של גוף בוחר, שמייצג את בתי הכנסת באותה עיר, המועצה הדתית והעירייה. שר הדתות הוא שותף מרכזי בהחלטה מי יהיו בתי הכנסת שיכללו בגוף הבוחר של אותה עיר. במילים אחרות, אם אתה רוצה להיות רב עליך לפנות לשר הדתות. בשנות השבעים, כשהמפד”ל של פעם שלטה במשרדי הדתות והפנים, היא גם היתה זו שקבעה מי יהיו הרבנים. בשנות השמונים החלה התחרות בין המפד”ל וש”ס. בשנות התשעים גבר כוחה של ש”ס, כשבמקביל המפד”ל הלכה ונחלשה. זה התחיל בממשלת רבין, בשנת 92, כאשר אריה דרעי דחק את המפד”ל מחוץ לקואליציה, ואיפשר לש”ס להשתלט על משרד הדתות, לאחר שמשרד הפנים כבר היה בידיה עוד קודם. בהמשך הדרך, מעמדן של המועצות הדתיות החל לרדת (מסיבות רבות, שלא זה המקום להיכנס אליהן). מאחר והמועצות הדתיות הן חלק מהגוף שבוחר את הרבנים, העובדה שהיו מועצות שלא ממש תפקדו (ועקב כך לא ניתן היה לבחור רבנים) הובילה לירידה במספר הרבנים בישראל (רבני עיר ורבני שכונות), בעוד האוכלוסייה היהודית דווקא עלתה פי שניים. 

 

ארגוני הנשים: לא להעברת האחריות על בתי הדין למשרד הדתות

ארגוני הנשים הדתיות, ביניהם “קולך” ו”מבוי סתום”, טוענים כי העברת הסמכות על בתי הדין למשרד הדתות תפקיע את יכולת הפיקוח על הנעשה בהם ותעמיק את העוול הנגרם לאלפי נשים בישראל

ג ניסן תשע”ג, 14/03/2013, כיפה

בלי תוספת זמן: הרבנים הראשיים יסיימו את כהונתם בעוד כשבועיים

היועץ המשפטי לממשלה קבע כי הרבנים הראשיים יסיימו את תפקידם בעוד כשבועיים – ללא הארכת זמן ועל אף שלא מונו להם מחליפים – זאת בעקבות עתירת תנועת “נאמני תורה ועבודה”

כ”ח אדר תשע”ג, 10/03/2013, כיפה

משהו גדול וטוב

הצחוק של הרב פרומן ז”ל, נאום הפתיחה של רות קלדרון בכנסת והשינוי המרתק והמהפכני שמתחולל בימים אלה בסדר היום הפוליטי בישראל 

07/03/2013

מי צריך רב ראשי ‘ציוני’?

צבע הכיפה איננו רלוונטי למשרת הרבנות אלא סוגיות הגיור, היחס לסרבני הגט ועוד. החשיבה המגזרית הפועלת למנות את “אנשי שלומנו” תמשיך את הניוון 

מוסף ‘שבת’, ‘מקור ראשון’, כ”ו באדר תשע”ג, 8.3.2013 

בדרך למהפכה במבנה הרבנות?

“צריך להעביר את מרכז הכובד מרבני הערים לרבני קהילות”, אמר ח”כ אלי בן דהן מ’הבית היהודי’ בכנס בבר אילן. עו”ד הרב דב הרלברטל דווקא תקף את מפלגתו וקרא לו להתפטר 

07/03/2013, מורשת

היועמ”ש: שרבנים לא יתערבו בבחירות לרבנות

רבנים בכירים תכננו מחטף לבחירת מועמד לרבנות, אך היועמ”ש מטרפד את המהלך, ואוסר על רבנים ודיינים המכהנים מטעם המדינה ליטול חלק בבחירת מועמדים לתפקיד הרב הראשי, משום שמדובר ב”מעורבות בפעילות פוליטית” 

20/02/2013

ח”כ אלקין בעד תחבורה ציבורית בשבת

לתשומת לב החרדים: אלקין בעד שינוי הסדר התחבורה הציבורית בשבת. עליזה לביא רוצה אישה בוועדה למינוי דיינים, הרב דב ליפמן בעד לימודי ליבה בכל בית ספר חרדי ואורי אורבך יתגייס לנושאי הגיוס והגיור. אלו הנושאים שמתכוונים השותפים הקואלציונים העתידים להתעסק בהם .

12/02/2013

תופעה ברשת: דתיים וחרדים בעד הפרדת הדת מהמדינה

28/01/2013

הבחירות שהסתיימו בשבוע שעבר, עסקו בעיקר בענייני פנים כמו מעמד הביניים, השוויון בנטל ושאלת החיבור בין דת למדינה. בסוגייה האחרונה, נראה שתוצאות הבחירות דווקא מפתיעות. מספר חברי הכנסת הדתיים גדל בהרבה, אך המפלגה הדתית הגדולה ‘הבית היהודי’ הודיעה כבר בישיבת הסיעה הראשונה שיש לערוך חשיבה מחודשת על כל הנושאים שנכללים בססטוס קוו.

נאמני תורה ועבודה: לשנות הסטטוס-קוו בעקבות הבחירות

בתנועה גיבשו מצע קואליציוני עם המפלגות הגדולות, בתקווה ליישם שינויים מרחיקי לכת להסדר חדש ביחסי דת ומדינה בישראל. בין השינויים: מינוי נשים לוועדה למינוי דיינים ושינויים במערך הגיור.

י”ז שבט תשע”ג, 28/01/2013

נכונות בנט לבחון את הסטטוס-קוו היא המפתח לחיזוק אופייה היהודי של מדינת ישראל

29/01/13

 נפתלי בנט הוכיח גם אחרי הבחירות כי הוא נחוש להתחיל במשהו חדש. קריאתו האמיצה לבחון מחדש את הסטטוס-קוו הקיים ואת מכלול יחסי דת ומדינה מעידים על נחישותו ‘לחשוב מחדש’.

דומה כי הנכונות ‘לחשוב מחוץ לקופסה’ הביאה לבנט את תמיכת מתפקדי ‘הבית היהודי’ והציבור הרחב. ערעור הסטטוס-קוו, בנושאי דת כבנושאים מדיניים מחייב אומץ מנהיגותי. דבריו אחרי הבחירות מעידים כי ‘יש לו את זה’.

נאמני תורה ועבודה: מברכים על דברי בנט בנושא דת ומדינה

 תנועת “נאמני תורה ועבודה” בירכה אמש (רביעי) את יו”ר הבית היהודי, נפתלי בנט, על קריאתו לבטל את הסטטוס-קוו בישראל ולבחון מחדש את יחסי דת ומדינה. “לאחר קרוב למאה ועשרים שנה בהן תנועת המזרחי בגלגוליה השונים עד היום הובילה את הסטטוס-קוו, קם מנהיג הציונות הפוליטית וקורא לפתוח מחדש את מכלול סוגיות דת ומדינה לטובת אזרחי מדינת ישראל”, נמסר מהתנועה. “הדברים מעידים כי אנו עומדים בפתחו של עידן היסטורי חדש ביחסי דת ומדינה בישראל”. 

מי צריך את הסטטוס קוו?

הבחירות לכנסת יוצרות הזדמנות פז לחולל שינוי מהותי בסטטוס קוו. שינוי שכזה הוא צורך דחוף ואולי ניסיון אחרון להציל את תורת ישראל, עם ישראל ומדינת ישראל.

ז שבט תשע”ג, 18/01/2013.

על שלושה וארבעה

את שלושת כשלי ש”ס ברבנות, בדיינות וביחס לגרים, מעמיק הרביעי: ביצור הסטטוס-קוו. ראשי מפלגות הימין-מרכז יכולים וצריכים להוות גוש חוסם לשלישיית ראשי ש”ס.

כ”ח טבת תשע”ג, 10/01/2013

לעצור את שליטת החרדים

‘נאמני תורה ועבודה’ גיבשו טיוטת הסכם קואליציוני בנושאי דת ומדינה, והם מציעים כי יחליף את הסטטוס-קוו הנמשך מהקמת המדינה.

ז’ בשבט תשע”ג, 18/01/13

דת, מדינה והסכמים קואליציונים

מתוך הכתבה:

“…השינויים הפוליטיים שבכל זאת נוצרו…יוצרים גם פתח להפתעות מסויימות, כמו שינוי בתחום ברית הזוגיות, או העברת האחריות לשירותי דת לידי הרשויות המקומיות והקהילות הדתיות- שינוי שלגביו קיימת הסכמה רחבה”



ההסכם הקואליציוני שרק מחכה שירימו אותו

 

 

 

 

ההסכם הקואליציוני שרק מחכה שירימו אותו: כל מי שמעורב במו”מ הקואליציוני בין המפלגות השונות יודע שמה שעומד במרכז השיחות, לפחות כשמדובר על מהות ולא על תיקים, זה נושא השוויון בנטל, ונושאי דת ומדינה באופן כללי יותר. לפחות בשלב זה של המו”מ, הפערים בין המפלגות החרדיות ובין מפלגתו של יאיר לפיד נראים כבלתי ניתנים לגישור. לא רבים יודעים, אבל בדיוק בשביל זה הכינו בתנועת נאמני תורה ועבודה הסכם קואליציוני, שעוסק אך ורק בנושאי דת ומדינה, במטרה לגשר בין הניצים. מי שעמל על ההסכם, ועל הפתרונות היצירתיים שבו, הוא ד”ר הדר ליפשיץ, ראש תחום שירותי דת בתנועה ומרצה בחוג לפוליטיקה וממשל במכללה האקדמית אשקלון.

התחלת העבודה נעשתה כחודש וחצי לפני הבחירות. המגעים בנושא נערכו כמעט עם כל הגורמים במערכת הפוליטית – גורמים במפלגת העבודה, אנשים ממפלגתה של ציפי לבני, וגם חברי כנסת מיש עתיד. ומצד שני, גם פגישה עם יו”ר הבית יהודי, נפתלי בנט, עזרה לעצב את אותו מסמך. זמן קצר לאחר אותה פגישה, התבטא בנט לראשונה בנוגע לצורך לשנות את שירותי הדת. אחרי הבחירות אף הוסיף בנט כי הגיע הרגע לבחון מחדש את הסכם הסטטוס קוו בנושא. בנאמני תורה ועבודה מספרים כי הבית היהודי הכינה את שיעורי הבית היסודיים ביותר בתחום, עוד לפני הבחירות, והגיעה מוכנה למו”מ הקואליציוני.

 

נעבור למסמך עצמו. הרעיון היסודי שמבקש המסמך לקבוע הוא דמוקרטיזציה של יחסי דת ומדינה, ולמעשה לבוא במקומו של הסטטוס קוו המפורסם. “עד היום, יחסי דת ומדינה נעשו בצורה של טלאי על טלאי, והסטטוס קוו אמר שאסור לשנות כלום”, מסביר ד”ר ליפשיץ. “אנחנו אומרים בואו נעשה מחיקה ובנייה מחדש. בכל הסכם קואליציוני, משנות השבעים, מתחייבים תמיד לשמור על הסטטוס קוו. גם ממשלת ברק, שאמרה בואו נטפל בנושא בחורי הישיבות, והקימה את ועדת טל, קבעה בהסכם הקואליציוני כי בכל שאר הנושאים ישמר הסטטוס קוו”. למי שלא יודע, כבר בשנת 49 הוכנס הסטטוס קוו להסכם הקואליציוני. ראש הממשלה בן גוריון כלל בו ארבעה נושאים – כשרות, שבת, חינוך ונישואין וגירושין. אותו הסכם התבסס על מכתב שכתב בן גוריון בשנת 47, ובו נכתב כי מדובר בהמשך ההסכמים שנוצרו עוד בתקופת היישוב, אי שם בשנות העשרים של המאה הקודמת, ולמעשה עוד בימי הקונגרס הציוני הראשון (1897), שקבע כי הציונות הולכת ביחד עם הדת. “ההיגיון היה אז שיש תהום עצומה בין החרדים ובין אלו שהוגדרו בזמנו ‘המשכילים’, ואם נתחיל לדון בענייני דת ומדינה, התנועה הציונית תתפוצץ ולא תוכל לקום”, מסביר ליפשיץ את הבסיס לאותן הסכמות. “ולכן אנחנו מטאטאים מתחת לשטיח את כל נושא הדת”. ליפשיץ מציין כי הסטטוס קוו הוא דבר טוב לחברות משבריות, שיש בתוכן קרע ושסע עמוקים, כפי שהיו באותם ימים של תחילת היישוב. “אתה בעצם אומר בואו לא ניגע בנושא”, הוא מוסיף. “לא נקבל החלטה. שזה בעצם מה שעושה הסטטוס קוו”.

 

גם אנחנו תומכים במודל הקהילתי!

המודל הקהילתי לשירותי דת שפותח בידי ד”ר הדר ליפשיץ, מחלחל ומשפיע בקרב אלו שמבינים בדת ומדינה. מכל הקשת הרבנית והפוליטית, ישנם אלו שמאמצים את המודל הקהילתי שלנו או חלקים מתוכו. חלקם מפורשות וחלקם במובלע. שתי דוגמאות: “…יוזמה נוספת שהרב אביחי רונצקי תומך בכיוון שלה, היא זו של ארגון נאמני תורה ועבודה…”. מתוך “עולם קטן”, פרשת וישלח. […]

אין מנוס משינוי מערכתי יסודי ברבנות

 בין אם יש אמת באישומים נגד הרב אליהו בקשי-דורון ובין אם לאו, נראה כי עצם הסיפור מעיד על הבעייתיות: ריכוז כוח אדיר בידי גוף אחד, שאינו נתון לפיקוח ציבורי הוא מתכון בדוק לשחיתות ולסיאוב
הרב אילעאי עופרן, 25.12.2012 

אל תחיו בסרט: רב ראשי ציוני-דתי לא ישנה דבר

ונניח ויבחר רב ציוני-דתי כרב ראשי, האם הוא יוכל לשנות את המערכת? לגאול את מערך הכשרות מהמשגיחים הסוררים? כנראה שלא. שמואל שטח, מנכ”ל “נאמני תורה ועבודה”, חושב שאין מנוס משינוי יסודי ברבנות. דעה

שמואל שטח
י”ב טבת תשע”ג, 25/12/2012

דעה: אג’נדה לציונות הדתית

הסקרים חוזים ל’בית היהודי’ בראשות נפתלי בנט הצלחה בבחירות. ייתכן ולראשונה מאז 1973 תחזור האות ב’ לגודל הדו-ספרתי, ולהיותה המפלגה השלישית בישראל.

מרכזיות המפלגה איננה זכות אלא גם חובה. בתוך מסך העשן של תעמולת הבחירות נשכחת השאלה היסודית – מהו, בעצם, סדר-היום אשר מבקשת הציונות הדתית לקדם, איזו אג’נדה אנו יכולים לבשר לחברה בישראל?

בג”צ הוציא צו ביניים נגד מבחנים בעל-פה לרבנות

הצו הוצא בתגובה לעתירה שהגישה “נאמני תורה ועבודה” נגד הרבנות הראשית לישראל, בדרישה לקבל את רשימת הרבנים שהוסמכו לרבנות מבלי שניגשו למבחני סמיכה. עו”ד אביעד הכהן: הליך הבחינות צריך להיות שקוף

אורי פולק, כיפה
ה טבת תשע”ג, 18/12/2012

בג”צ הוציא צו ביניים שימנע הסמכת רבנים בלא בחינה

 בעקבות עתירה שהגישה תנועת נאמני תורה ועבודה נגד הרבנות הראשית, הוציא בג”צ צו ביניים האוסר על הרבנות להסמיך רבנים בלא מבחנים בכתב (הסמכת ת”ח מובהק), הליך שכבר שנתיים לא בוצע. ובנאמני תו”ע מרוצים: “זהו צעד ראשון בדרך לביטולו המוחלט של “מסלול עוקף בחינות” לרבנות בישראל.

דתיים-לאומים למשרד התרבות: תקצוב הרפורמים מפלה

משרד הדתות, בראשות השר יעקב מרגי, מסרב לתקצב פעילות של רפורמים וקונסרבטיבים. כדי לעקוף את המכשול החליטה הממשלה להעביר תקציב לתנועות אלו דרך משרד התרבות. כך למשל פורסם השבוע מכרז המציע לחלק תמיכות לצורך “פעילות רוחנית-תרבותית לקהילה יהודית  שאינה אורתודוקסית”. במילים אחרות – אם משרד הדתות לא מזרים תקציב לרפורמים  והקונסרבטיבים, משרד התרבות יעשה זאת.
עם זאת, בתנועת ‘נאמני תורה ועבודה’ מציינים כי העברת תקציב ל”פעילות רוחנית” או דתית דרך משרד התרבות יוצרת בסופו של דבר אפליה כלפי מגזרים אחרים. לאחרונה שלחו פעילי התנועה מכתב לשרת התרבות לימור לבנת שבו הם דורשים שמשרדה יתקצב כל קהילה דתית או חילונית. “אנו קוראים לך להרחיב  את דרך התקצוב החדשה, העוברת דרך משרדך, ולהחילה על כל קהילה יהודית, אורתודוקסית,  חילונית וכדומה”, נאמר במכתב. 

בית המקדש-מקור החיים של העולם כולו

בית-המקדש – מקור  החיים של העולם כולו
בית-המקדש אינו יכול להיתפש כפרט שולי בהשקפה הדתית. גם היום, בית-המקדש  הוא מרכז ומקור החיים של העם היהודי. גם מערכת הקרבנות חייבת להיתפש כפשוטה: היא  תתקיים כמערכת של הקרבת בעלי-חיים – ובניגוד למה שטוענים רבים, זוהי גם שיטתם של הרמב”ם והרב קוק. הרב רא”ם מציב תפיסה חד-משמעית בנוגע
לבית-המקדש

 מאת: הרב רא”ם הכהן / דעות

נאמני תורה ועבודת המקדש

כנראה  שהנושא באמת בכותרות, אם גם בתנועת נאמני תורה ועבודה החליטו שהגיעה העת להניח על  השולחן את הנושא הטעון הזה. מה זה טעון? כמו פצצה מתקתקת. זה הרושם המתקבל למקרא  רוב מוחלט של המאמרים בקובץ ‘דעות’ האחרון. עורך הביטאון, אוראל שרפ, שיחד עם מנכ”ל  התנועה שמואל שטח פקד בקיץ האחרון את הר הבית, מודה בהקדמה שנושא המקדש “תופס תהודה
ציבורית רחבה יותר בעת האחרונה בתוך הציונות הדתית”, ולכן החליטה המערכת להקדיש לו  גיליון מיוחד. חלק ממאמרי ‘דעות’ ראויים בהחלט להתייחסות נפרדת ומכובדת (שתיעשה  בע”ה בשבועות הקרובים), כמו למשל סקירתו המאלפת של שרגא בר און על הגותם של הרצל, אורי צבי גרינברג ובוריס ש”ץ בענייני המקדש.

הרהורי בחירות/ תהלה נחלון

יש הרבה דברים רעים לומר על הבחירות הללו. על מות האידאולוגיות ועל היכולת של מועמדים לנהל מו”מ עם שלוש מפלגות שונות בתכלית. על מות הבושה, ועל המעבר של מועמדים ממפלגה למפלגה ללא כל תחושת מחויבות להצהרות והתחייבויות שנתנו יום קודם. על הסיסמאות הנבובות וקמפיינים מלאי שנאה והפחדות.

עתירה: הרבנות מסמיכה כרבנים את מקורביה

מאות רבנים בישראל, ובהם רבני ערים – מכהנים מבלי שנדרשו לעבור בחינה בכתב, כך עולה מעתירה לבג”ץ. בין הדרישות – קביעת קריטריונים לסמיכה: “לעתים מקבל הפונה את ה’כושר’ לכהן כרב באמצעות קשריו – ולאו דווקא כישוריו”

אביאל מגנזי, 07.11.12

נאמני תורה ועבודה בעתירה לבג”צ: מיהו “תלמיד חכם מובהק”?

 8/11/2012 מורשת
עשרות רבנים קיבלו בשנים האחרונות כושר לרבנות על בסיס ההגדרה “תלמיד חכם מובהק”, המאפשר להם לשמש כרבני יישובים וערים מבלי שנדרשו, כמקובל, לעמוד במבחני הרבנות הראשית לישראל. כעת, תנועת ‘נאמני תורה ועבודה’ באמצעות עו”ד אביעד הכהן, עתרה לבג”ץ בטענה כי מדובר בפרצה אשר באמצעותה מסמיכה מועצת הרבנות הראשית את מקרוביה. 

דרוש רב קהילה

לפנים בישראל לא היה מסלול מסודר לרבנות. אדם שקד ולמד ובראות רבו את התלמיד המוכשר, בחנו באופן עצמאי או אצל רב מוכר וניתנה לו סמיכתו. לסמיכה היתה משמעות רק אם אותו תלמיד הפך להיות רב קהילה, ראש ישיבה או בעל תפקיד תורני אחר. מכיוון שהקהילה או הישיבה לא היתה ממנה עליה מי שאינו ראוי, הרי שהתואר רב היו ניתן רק למי שאכן היה להיקרא כך.

שמואל שטח, מקור ראשון 16/11/2012

כשרות ללא תעודה?

הרב אילעאי עופרן, רב קיבוץ יבנה וחבר תנועת “נאמני תורה ועבודה”, כותב על אחת הסוגיות החשובות ביותר – האם יש דבר כזה “כשר ללא תעודה” ומה זה אומר עלינו ועל מערך הכשרות של מדינת ישראל?
29/10/2012 , אתר מורשת

 

“נאמני תורה ועבודה” לרבנות: לפעול מיידית לתיקון מערך הכשרות

בעקבות הפרסום בכיפה אודות בתי העסק בירושלים שויתרו על תעודת הכשרות והציגו עצמם כ”כשרים ללא תעודה”, פנו בתנועה לרבנות הראשית לישראל בבקשה להוביל שינויים מידיים להצלת מערך הכשרות

אורי פולק, כיפה
כ”ג תשרי תשע”ג, 09/10/2012 

תופעה: בתי עסק בירושלים מציגים עצמם כ”כשרים ללא תעודה”

לא פחות מעשר מסעדות ובתי קפה בעיר הבירה החליטו לוותר על תעודת הכשרות של הרבנות ולשמור על כשרות “ללא תעודה”. ברבנות טוענים כי הציבור מוכשל ומאיימים גם בצעדים משפטיים

אורי פולק, כיפה
י”ח תשרי תשע”ג, 04/10/2012 

 

“נאמני תורה ועבודה” תעתור לבג”ץ נגד הרבנות הראשית

בתנועה מבקשים לקבל את רשימת הרבנים שהוסמכו בנוהל מיוחד על ידי הרבנים הראשיים לישראל, מבלי לגשת למבחני הרבנות הרשמיים. לטענתה, הרבנות סירבה למסור הרשימה עד כה

אורי פולק, כיפה
י”א תשרי תשע”ג, 27/09/2012

נאמני תורה ועבודה מציגים: נוסח תפילה אחיד

ארגון ‘נאמני תורה ועבודה’ הקורא לאחדות ישראל דרך קידום ‘המודל הקהילתי’ המציע, בין השאר, לבחור רב ראשי אחד בלבד לישראל, מקדם לקראת תקופת החגים הצעה לתקנון לבתי הכנסת עם הנהגות ברורות שמטרתן להביא ליצירת נוסח תפילה אחיד לכל מסורות ישראל השונות.
10/09/2012, מורשת

רצים לרבנות

   

רצים לרבנות-יאיר אטינגר 31.8.2012 “הארץ”

הקמפיין לשינוי פני הרבנות הראשית מעלה הילוך

מצעי פעולה שפירסמו שלוש התארגנויות דתיות קוראים לשנות את תפקידה של הרבנות. בחירת הרבנים הראשיים תהיה הזדמנות לעמוד על כוח השכנוע של ההצעות האם הרבנות הראשית שייכת לדתיים כולם או רק לחרדים? האם כדי לרפא את תחלואיה יש לחזק את מעמדה ולהפוך אותה לסמכות הרוחנית העליונה של כל יהודי העולם, מעין ותיקן של היהודים? ואולי דווקא ראוי להחליש אותה, לשלול ממנה סמכויות ואף לפרקה כליל? האם אפשר להפריט את שירותי הדת בישראל או שיש לדבוק בדגם ריכוזי, שבו גוף מונופוליסטי אחד מוסמך על פי חוק להסמיך רבנים ולשלם את שכרם, לקבוע מה כשר ומה טרף, מי נשוי ומי גרוש ולפסוק מיהו יהודי?

 

  

רב קהילה

מחזירים את הרב לקהילה/ מתוך מקור ראשון כ”ג אב 10.8.2012

אלישיב רייכנר

תארו לעצמכם מציאות שבה אתם אלו שבוחרים את רב השכונה שלכם. תארו לעצמכם מציאות שבה ועד ציבורי שמורכב ברובו מנשות השכונה, ינהל את המקווה ולא המועצה הדתית של העיר. תארו לעצמכם אתר אינטרנט ידידותי שבו תוכלו לבדוק מה הקריטריונים לכשרות של כל רבנות, ומה התעריף שהיא דורשת עבור השגחה. תארו לעצמכם שאתם לוקחים את כל מה שהתרגלתם לחשוב על שירותי הדת בישראל, ומוחקים. זהו החזון שהרב אילעאי עופרן, וחבריו מתנועת נאמני ‘תורה ועבודה’, מבקשים להציע.

עובדי קהילה

http://musaf-shabbat.com/2012/07/13/%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%93%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5/ 


 


כדי לגרום לרבנים להיות נאמנים יותר לצורכי שולחיהם יש להעתיק את מקור כוחם מן הפוליטיקה אל הקהילות. הצעה חדשה לדמוקרטיזציה של שירותי הדת בישראל


13 ביולי 2012


מחזירים את הרב לקהילה

תארו לעצמכם מציאות שבה אתם אלו שבוחרים את רב השכונה שלכם. תארו לעצמכם מציאות שבה ועד ציבורי שמורכב ברובו מנשות השכונה, ינהל את המקווה ולא המועצה הדתית של העיר. תארו לעצמכם אתר אינטרנט ידידותי שבו תוכלו לבדוק מה הקריטריונים לכשרות של כל רבנות, ומה התעריף שהיא דורשת עבור השגחה. תארו לעצמכם שאתם לוקחים את כל מה שהתרגלתם לחשוב על שירותי הדת בישראל, ומוחקים. זהו החזון שהרב אילעאי עופרן, וחבריו מתנועת נאמני ‘תורה ועבודה’, מבקשים להציע.

עובדי קהילה

   13/7/2012

     עובדי קהילה/הדר ליפשיץ

כדי לגרום לרבנים להיות נאמנים יותר לצורכי שולחיהם יש להעתיק את מקור כוחם מן הפוליטיקה אל הקהילות. הצעה חדשה לדמוקרטיזציה של שירותי הדת בישראל

מהמנהיגות הרבנית בישראל אנו מצפים להיות שלוחי רחמנא ושלוחי דידן. נאמנים למסורת אשר קיבלנו בסיני ונאמנים לצורכי שולחיהם, עם ישראל. אך כיצד נבחר רבנים? כיצד נוודא שהרבנים יהיו אמונים על העקרונות הללו? לפני כחודשיים פורסמה על ידי ‘נאמני תורה ועבודה’ טיוטה למצע חדש ביחסי דת ומדינה בישראל. ביסודו עומדת הצעה לשינוי יסודי במבנה ההנהגה הרבנית במדינת ישראל, מהתבססות על הממסד הפוליטי והמשפטי להעברת האחריות לקהילות ישראל.

יו”ר “נאמני תורה ועבודה”: תגובת הרב אפרתי מונעת מפחד

 


 


http://www.kipa.co.il/now/48671.html 


 


 


“השקרים והעיוותים במאמרו של הרב ברוך אפרתי יוצרים תחושה שדבריו נובעים בעיקר מפחד ומבורות. כשאין מה לומר בויכוח, יש מי שמתחילים לצעוק”. תהילה נחלון משיבה לרב אפרתי


 


12/06/2012


70 פנים פוליטיים להלכה. רדו מהם

 


 


http://www.ynet.co.il/articles/0%2c7340%2cL-4241057%2c00.html 


 


הרב עובדיה יוסף השתמש ברמב”ם כדי להוכיח שיש לתמוך בחוק ההסדרה. הרב יהודה לייב שטיינמן שלף הלכה אחרת וקבע שיש להתנגד לו. אפשר למצוא בתורה כל קול – אבל עדיף לא להפוך אותה לכלי פוליטי


11.06.12


“רפורמים? הם לא מהווים שום איום על היהדות”

 


 


http://www.kipa.co.il/now/48658.html 


 


 


שמואל שטח, מנכ”ל “נאמני תורה ועבודה”, מפחד הרבה יותר “מהחילוניות שמגדלת את בנינו להתעלמות מוחלטת מדתם” מאשר מהרפורמים אשר “מחברים את הציבור ל´משהו´, גם אם מסולף”


 


10/06/2012


המהפכה בשירותי הדת

פורסם במקור ראשון, סיוון תשע”ב

 החלטת היועץ המשפטי לממשלה מאפשרת לפתוח את הנושא של הקצאת תקציבי שרותי דת בישראל. לא סוד הוא שבגלל עומק הקשר שבין פוליטיקה ודת מעוררים שרותי הדת בישראל דאגה וסלידה. כשעוסקים בסוגיית משכורות רבנים התחושה של ציבור הולך וגדל היא שאין שום מתאם בין בעלי תפקידים מקבלי שכר לבין הקהל שאמור לקבל את השרות. יותר מדי מקרים מתהלכים בקרב מחננו שבהם יושב אדם פלוני על תקן של רב שכונה בלי שאנשי השכונה יודעים אפילו מיהו. רבנים רבים, בני הציונות הדתית, משרתים אלפי אנשים בלי שיקבלו כל תמורה מהמדינה. הבעיה גדולה כפליים בגלל שהציבור הכללי משוכנע שהרב העומד לשירותם בכל שעה משעות היממה מתוגמל על ידי מאן דהוא. מבחינת הציבור התשלום לרבנים ניתן על ידי מערכת המיסים ונגזר מתקציבי שרותי הדת. הסכמים פוליטיים מאפשרים למערכת שרותי הדת להתנהל באופן שאינו מוסיף לא אהבה לתורה ולא כבוד למחזיקי התורה.

מחברי “תורת המלך” לא יישפטו? מצוין!

טוב עשה היועץ המשפטי לממשלה שהחליט לא להעמיד לדין את כותבי תורת המלך. התוצאה במשפט תמיד תהיה רעה: אם הספר ייפסל – כותביו יהפכו לגיבורים, אם השופטים יזכו את מחבריו – הרי שיינתן להם הכשר
שמואל שטח, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4235782,00.html, 30/5/12

מחברי “תורת המלך” לא יישפטו? מצוין!

 


 


http://www.ynet.co.il/articles/0%2c7340%2cL-4235782%2c00.html 


 


טוב עשה היועץ המשפטי לממשלה שהחליט לא להעמיד לדין את כותבי תורת המלך. התוצאה במשפט תמיד תהיה רעה: אם הספר ייפסל – כותביו יהפכו לגיבורים, אם השופטים יזכו את מחבריו – הרי שיינתן להם הכשר


 30.05.12


 


חוק גיוס לכולם זה לא הפתרון

 


 


http://www.ynet.co.il/articles/0%2c7340%2cL-4226187%2c00.html 


 


כדי ליצור שינוי בחברה החרדית צריך יותר מאשר חוק נקודתי. ממשלת האחדות של נתניהו ומופז, המשוחררת מתלות במפלגות החרדיות, יכולה לקדם רפורמה כוללת בהסדרים הקיימים – ולהוציא את האברכים לצבא ולעבודה


08.05.12


פרשות אמור בהר

פרשות אמור-בהר / הרב אילעאי עופרן

היה זה צ’כוב שאמר פעם כי “אקדח אשר מופיע במערכה הראשונה, סופו לירות במערכה האחרונה”, אך נראה שאין דין תורתנו הקדושה
כדין מחזותיהם, שכן פרט אשר זוכה להדגשה יתרה בתחילתה של פרשיית המקלל שבפרשתנו,
נפקד לחלוטין מחלקה השני של אותה פרשיה…

בג”ץ בעד דרוקמן: אלפי הגיורים עליהם חתם – חוקיים

  http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1694570 ערב קבלת פרס ישראל, ניקה ביהמ”ש את הרב מהרבב שהטיל בו בית הדין הרבני הגדול. העתירה לשלול מבית הדין את הסמכות לפסול גיורים נדחתה 26.04.20122 רגע לפני שהפך לחתן פרס ישראל על מפעל חיים, זכה הרב חיים דרוקמן גם במחווה מצד בית המשפט העליון. ביום הזיכרון, ערב חלוקת פרסי ישראל – פרסם בג”ץ […]

אני מוכנה להסתבך

אם אני לא רוצה להסתבך עדיף שלא אתעסק בנושא של שווין בנטל ו”מאהל הפראיירים”, עוד יאשימו אותי שאני מתנגדת ללימוד תורה ושאני ניאו-רפורמית. אבל בכל זאת לא אכפת לי, כי אני לגמרי איתם ואני לא לבד.


 


22.04.12


אמר מי שעמאר: חוק אישי לרב הראשי

 


http://www.ynet.co.il/articles/0%2c7340%2cL-4216266%2c00.html 


 


מאז קום המדינה משתנה החוק לבחירת הרבנים הראשיים בהתאם לקדנציה והמועמדים. עכשיו עומד על הפרק “חוק עמאר”, המבקש להאריך את כהונתו של רב ראוי, בצורה לא ראויה. עד מתי פוליטיקאים יעלוזו?


15.04.12


פרובוקציה חיובית: חילונים יקיימו “מצעד אהבה” בבני-ברק

 


 


חילונים ודתיים רבים צפויים להשתתף היום במה שזוכה לכינוי “מצעד האהבה” שיצא מרמת-גן לרחובות העיר בני-ברק. הפעם לא מדובר בפרובוקציה, אלא במצעד בו ינסו כל הפלגים להתאחד סביב המושג ואהבת לרעך כמוך. בתנועה הציונית דתית רעננים שישתתפו במצעד אומרים “יחד נאמר ונראה שחילונים, דתיים וחרדים – כולנו אחים”


 


 11.04.12


בג”ץ: הבחירות לרבנות העיר פתח תקווה יתקיימו כמתוכנן

 


 


http://www.kipa.co.il/now/47670.html 


 



השופטים דחו את העתירות שביקשו לעצור את ההליך בטענה ל”דיל” בין סיעות ש”ס למפד”ל. עם זאת, בג”ץ מסר צו ביניים על תנאי, לפיו אם יתקיימו פגמים בהליך – בחירת המועמדים תבוטל


20/02/2012


 


מינוי רבני ערים בישראל

 

פורסם ב”עולם קטן”, כי תשא, תשע”ב

בגיליון פרשת יתרו, נדונה בכאב רב מעל דפים אלו סוגיית אי בחירתו של הרב רונצקי לתפקיד רב העיר פתח תקווה. והנה זכינו שכבר בגיליון פרשת תצווה, פורסם מאמרו של הרב סתיו המהלל ומשבח את בחירתו של הרב הלוי לרב העיר פתח תקווה ומעודד בחירה של רבנים ציוניים נוספים למשרות רב עיר. אך על אף ההישג לו זכינו לכאורה, נראה בעיני שאין כל מקום לשמחה שכזו, וכשלון ניסיון הבחירה הראשון כמו גם הצלחת ניסיון הבחירה השני, אינם אלא עדות נאמנה לתחלואיה של שיטת בחירת הרבנים בישראל.  

כזכור, “דיל” פוליטי מפוקפק סיכל את מינויו של הרב רונצקי לתפקיד רב העיר פתח תקווה, ו”דיל” אחר, דומה לו למדי, הוא שאיפשר את בחירתו של הרב הלוי. דילים רבים מעין אלו, נרקמים ומתמוססים חדשות לבקרים בערים שונות וסביב משרות רבניות שונות. הניסיון מלמד כי בדרך כלל, רבני הציונות הדתית יוצאים מעסקאות אלו כשידם על התחתונה, עובדה המסבירה את שיעורם הנמוך עד כדי שערורייה של רבנים ציונים דתיים במשרות ממלכתיות, עליו קונן הרב סתיו במאמרו.

יש הסוברים כי המסקנה הנובעת ממציאות עגומה זו היא שעלינו “לשחק את המשחק” ולסגל לעצמנו את תרבות הדילים הפוליטיים המקובלת בקרב העסקנים החרדים, בבחינת “ברומא התנהג כרומאי”. אחרים סוברים כי עלינו לחזק את כוחן הפוליטי של מפלגות הציונות הדתית במטרה להשיג כוח ושליטה על הגופים הממנים את הרבנים די בכל אתר ואתר. הצד השווה לשתי דעות נפסדות אלו שהן מקבעות ומעודדות את השיטה הבזויה הנהוגה כיום למינוי רבנים מקומיים. זאת ועוד, התפיסה לפיה עלינו לחתור להחזיק בעמדות הכוח במשרד הדתות ובמועצות הדתיות, על מנת שנוכל למנות את “אנ”ש”, אסורה מדין “דעלך סני לחברך לא תעביד”. תחושת המרמור שצריך לחוש כל אדם בציונות הדתית על כך שאנשי ש”ס ממנים את אנשיהם, היא שאמורה לעודד אותנו לשנות את השיטה מיסודה ולא לייחל ליום שנוכל “להשיב להם כגמולם” ולגרום להם להתמרמר על כך שאנו ממנים לכל משרה רבנית את אנשינו.

בשיטה הנהוגה כיום למינוי רבנים מקומיים בישראל, ממונה למשרת רב עיר או רב שכונה, מי ששר הדתות חפץ ביקרו. שיטה זו, בה רבנים ממונים ע”י השלטון הריכוזי, הופכת את הרבנות לגוף פקידותי. רבנות השואבת את כוחה ומעמדה מן המפלגה שמינתה אותה, אינה הנהגה רוחנית וציבורית אלא מערך פקידותי-עסקני אפור. הרלבנטיות של רבנים שכאלה לקהילתם נמוכה מאד והם נתפסים בעיני הציבור כמינוי פוליטי על כל המשמעות הכרוכה בכך. שיטה זו, היא שהשפילה את מעמדה של הרבנות הממלכתית בישראל להיות כאסקופה נדרסת. לא טיבם של הרבנים הנבחרים חלילה, לא השחיתות שפשתה כמספחת במערכת זו וגם לא העסקנות החרדית היא שהשחיתה את מעמדם של רבני הערים והשכונות בישראל, אלא דווקא העובדה שהם ממונים ע”י גופים פוליטיים ולא נבחרים ע”י הציבור. אשר על כן, היטב חרה לי על כך שלא נבחר הרב רונצקי לתפקיד רבה של פתח תקווה, אך חורה היה לי גם לו היה נבחר, משום שלא על תפקיד ספציפי מדובר, אלא על עצם השיטה קא בכינא…

השיטה היחידה להרים את קרנה של הרבנות בישראל, ליצוק איזשהו תוכן לתפקיד הרב המקומי ולהפוך מוסד זה לגוף קשוב ורלבנטי היא להעביר את מינוי הרבנים בישראל לידי הקהילה ולידיה בלבד. הקהילה המקומית, על גווניה השונים היא שצריכה לעשות לעצמה רב בצלמה ובדמותה. לא פוליטיקאים ולא דילים יכתיבו לקהילה מי יהיה לה למורה דרך ולרועה רוחני אלא דווקא דמותו של הרב, ידענותו, אישיותו והתאמתו לקהילה הם שיקבעו זאת. תפקידו של הרב הוא להנהיג את הקהילה ולשרת אותה ולא את פטרוניו הפוליטיים או את העסקנים שעל שולחנם הוא סמוך. כך יחדלו הרבנים להיות פקידי ממשל וישובו להיות מנהיגי ציבור ונבחריו כפי שהיה מקדמת דנא. העברת ניהול שירותי הדת בישראל בכלל ובחירת הרבנים בפרט לידי הקהילות הינה הדרך היחידה להקים מערכת מסואבת זו מן העפר שבו היא מתפלשת.

 

הרב אילעאי עופרן – רב קבוצת יבנה ומרכז פרויקט “אור חדש” של תנועת “נאמני תורה ועבודה” לדמוקרטיזציה של שירותי הדת בישראל.

הרב שרלו: הלוואי שנעסוק יותר בשמירת הלשון ופחות בשמירת נגיעה

http://www.kipa.co.il/now/47480.html 


 


ראש ישיבת פתח תקווה, הרב יובל שרלו, טען כי הסערה הציבורית סביב הדרת נשים היא “מלחמת תרבות שאיש לא מעוניין בה”. לדבריו, “רוב הרבנים נורמאליים ולא עוסקים כל הזמן בענייני המיני”


 31/01/2012 


הרב שרלו: “הרוב המוחלט של הרבנים הם נורמאליים”

 


בדיון בין מגזרי על הדרת נשים, אמר הרב שרלו כי השסע בציבוריות הישראלית נוצר על ידי אינטרסנטים, וכי “העיסוק המתמיד בעניין המיני הוא חוסר צניעות משווע”. הנציג החרדי בכנס אמר כי “אנחנו צריכים לשאוף שהאנשים השפויים ינהלו את המרחב הציבורי” ושלי יחימוביץ’ סיפרה על חיבתה כמחוקקת לפרשת משפטים.


 


31.01.12 11:57