זהירות: חלק מהגרעינים התורניים הפכו לעסקנים

 

בתי ספר תורניים, אליטיסטיים, זוכים לתקציבים משמעותיים יותר מבתי ספר ממלכתיים. לא יתכן שכסף ינתן כשוחד פוליטי, על חשבון חלוקת משאבים דמוקרטית.

אך יש ממ”ד נוסף שמתנהג כאליטיסטי ומתנשא. בי”ס המסנן תלמידים בשיטות עקיפות ומקבל לשורותיו בעיקר את אלה שבאו מרקע סוציו-אקונומי גבוה. בהשוואה למגוון הצבעים שיש בממ”דים האחרים, הרי שכאן, רובם דומים אחד לשני. בבית הספר הזה ידברו ויחנכו את הילדים על “אחדות”,”קירוב לבבות”, “עם ישראל” ועל תרומה לעיירה שדרות. אלא שהנתונים המספריים שבידינו מראים שאת האחריות לוקחים שני הממד”ים האחרים, הרגילים, ומדובר בפערים של עשרות אחוזים.

 הממ”ד האליטיסטי אינו אלא הממ”ד בו אנשי גרעין התורני פועלים. בשם ה”התחזקות התורנית” גורמים בפועל להדרה של אוכלוסיות אחרות, שהיו שם קודם.

יום אחד, פונים אלינו ממערכת “המקור” של ערוץ 10, ומספרים לנו שהם בדקו את התמיכה הכספית שמקבלים כל בתי הספר במדינה. הם מצאו שהמוסד החינוכי שזוכה לקבל הכי הרבה כסף, מכל מיני צינורות שונים, הוא דווקא מוסד ממלכתי דתי. אנחנו כבר מכירים שלא כולם בחגיגה והצענו לבחון מי בדיוק מקבלים יותר ומי לא.

ואכן, מיהו אותו מוסד שמקבל הכי הרבה? לא. לא אותם שני בתי ספר נפלאים של החמ”ד שנמצאים בשדרות, אלא דווקא בית הספר האליטיסטי “התורני”. מצד אחד הוא מנגן על ערכים כמו “אחריות”, “תרומה לקהילה”, השתלבות” וכו’. ומאידך הוא עושה בדיוק ההפך. ומסתבר שהתורמים, הממשלה שתומכת בגרעינים וגם הציבור שמחזק בצדק את שדרות, אינו שם לב שהכסף מגיע למקום הלא נכון.

לפני כמה שבועות התבשרנו שבתמורה לתמיכה בתקציב המדינה הובטחו ל”ציונות הדתית” הקצאות חד פעמיות בסך מאות מיליוני שקלים שיחולקו בנושאים שונים, ביניהם חיזוק גרעינים תורניים, מיזמים ותמיכות בתחומי החברה הסרוגה.
האם לדעתכם הכסף הזה יתחלק שווה בשווה בין כל מוסדות החינוך הדתי והקהילות הרבות? האם תינתן בו עדיפות לאנשי הפריפריה עצמם ולא למי שרוכבים על גבם?
לצערנו לא.

חלק לא קטן ממנו יחולק לפי מפתח של אנשי לובי, בעלי כוח ופונקציונרים פוליטיים. אם למשל אתה שייך לקהילה דתית רגילה שגרה לה בשדרות, בגבעת שמואל או בחיפה, לא תקבל גרוש. זאת, למרות שהקהילה שלכם מפעילה שיעורי תורה פתוחים, פעילויות חסד, ערבי תרבות, צהרונים ועוד. אך אם הגעתם מבחוץ ואתם נקראים גרעין, הרי שעל אותה פעילות בדיוק תצליחו לגייס מאות אלפי שקלים.

זה לא המקום לציין שוב את חשיבותם של הגרעינים ואת יתרונותם. אולם, הכל תלוי בהתנהלות הגרעין ובדרך הקצאת הכסף. אם הגרעין מתערה בתוך הקהילה כשווה בין שווים והכסף המגיע אליו, אינו אלא מקפצה זמנית בכדי להרים את כולם יחד, הדבר כמובן מבורך.

אולם, אם הגרעין הינו מתבדל, והתקציבים מגיעים לפעילויות שרק הוא מחליט עליהן, הרי שזו הפרטה של הממשלה. במקום שהכסף מגיע לכולם, הוא מגיע לעמותות פרטיות שעושות בכסף כרצונן וקובעות לכולנו מהי יהדות ומה לא. כך, במקום שהגרעין הופך להיות מגדלור לקירוב ולשותפות, הוא הופך ל”עסקונה” שדואגת לאינטרסים שלה על חשבון האינטרס הציבורי הרחב. הוא בונה לו תיבת נח משלו ובלי בושה גם מספר לכולם שהוא בעצם זה שהציל את העולם. ביד אחת יודעים לקבל כסף “חברתי” וביד השנייה מסננים את החברה שאמורה היתה ליהנות מהתמיכה.

מי שחפץ בחיזוק המפעלים המדהימים של הציונות הדתית בפריפריה, חייב לדאוג שהמפעלים ישרתו את הציבור כולו, שמפתח חלוקת המשאבים יהיה דמוקרטי באמת ושכסף לא ינתן כשוחד פוליטי אלא כתמיכה שקופה וגלויה לכל. 
והערה לסיום, בשביל ההורים שביננו: בתי הספר האליטיסטים לא טובים יותר. על כך המשך יבוא. 

שמואל שטח הוא מנכ”ל תנועת “נאמני תורה ועבודה”