חופש הפולחן? לפי מצב רוחו של אורי אריאל

 

אירועי הטרור האחרונים מתרכזים שוב, בצדק או שלא, סביב המתיחות בהר הבית. למי שלא שם לב, בשנים האחרונות קמה תנועה שעוסקת ללא הרף בעלייה להר הבית כתכלית הפולחן היהודי-דתי שלהם. שלושה דמויות בולטות בסיפור הזה- יהודה גליק, ארנון סגל ושר החקלאותאורי אריאל. בעוד השניים הראשונים מדברים הרבה על ההיסטוריה של המקום ועל הצורך לשיתוף פעולה בין-דתי, האחרון נוקט ברטוריקה של “חופש הפולחן”.

החלטת ראש הממשלה שלא לאפשר לשרים וח”כים יהודים לעלות להר הבית עוררה שוב את הרוחות ואת הויכוח סביב חופש הפולחן ליהודים בהר הבית, על אף שההחלטה עודכנה וגם ח”כים ערביים לא יורשו לעלות להר. בעקבות כך השר אורי אריאל קבל על כך שאינו יכול לעלות להר הבית ואף רמז שמדובר בעילה ממשית למשבר קואליציוני. כמה אירוני שאותו השר אריאל הוא בין האחראיים המרכזיים לכך שחופש הפולחן של יהודים באשר הם בכל מקום אחר בארץ מוגבל ביותר.

אריאל מתנגד נחרצות לכל שינוי בסטטוס קוו בתחום דת ומדינה ולא מעוניין לאפשר הליכה בדרך שונה מהכיוון אותו מתווה הרבנות הראשית כיום. מבחינתו, חופש הפולחן של יהודים בהר הבית שונה מזה של יהודים שמעוניינים להינשא ועל כן הוא התנגד לביטול הסנקציה הפלילית נגד בני זוג שמתחתנים מחוץ לרבנות. לדידו, הרבנות הראשית שמתנגדת לעלייה להר הבית מטעמים הלכתיים היא לא רלוונטית ולא מחוברת למציאות, אבל הרבנות הראשית שמתנגדת לכשרות הוגנת וחסרת שחיתות היא קודש הקודשים.

חופש הפולחן הוא לכאורה מושג מוחלט – יש לאפשר פולחן דתי לכל אדם בהתאם למצפונו ומחויבותו האישית הדתית – כל עוד לא מדובר בפגיעה באחר, זו זכות ככל הזכויות. אך לא כך סובר אורי אריאל. חופש הפולחן לשיטתו הוא מושג רלטיבי- באם מדובר במאבק בין-דתי שקשור לכאורה לריבונות, אפשר לצפצף על הרבנות הראשית ויש צורך באכיפה מוגברת של זכות זו. אם מדובר בסתם חופש דת של אזרח מהשורה – הזכות הזאת מוגבלת לפי טעמו ומצב רוחו של אריאל וחבריו.

עוד טרם לשכת ראש הממשלה עדכנה בדבר האיסור גם על חכ”ים ערבים לעלות להר הבית השר אריאל עבר בין מראיינים והתרעם על האפליה בינו ובין ח”כ ג’מאל זחאלקה. הכיצד ראש ממשלת ישראל והקבינט המדיני ביטחוני (שחברים בו שניים מחברי מפלגתו) מעזים למנוע מפוליטיקאים יהודים לא לקיים את המצווה הראשונה במעלה בתורה – עלייה להר הבית ומאפשרים זאת לפוליטיקאים מוסלמים? ומה עם האפליה כלפי עשרות אלפי הישראלים מסורבי הגיור במדינת ישראל שלא יכולים להתגייר כי דלתות הרבנות נעולות בפניהם?

במגילת העצמאות הובטח כי מדינת ישראל תבטיח חופש דת לכלל אזרחיה. הגיע הזמן להפסיק להשתמש בטיעוני “חופש הפולחן” רק כשזה מתאים פוליטית וכשמדובר במאבק בין יהודים וערבים. יש לאפשר חופש פולחן ודת בהר הבית וגם שלא בהר הבית, ויפה שעה אחת קודם.

כתוב ע”י תני פרנק רכז תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה

הכתבה המקורית מופיעה באתר וואלה!