האופן בו בוחר בוגר י"ב את המסגרת הישיבתית שבה ילמד לאחר סיום התיכון, הינו תהליך מאוד מבלבל עבור בחור בן 17.5. בחורים בגיל זה, אינם מודעים להעדפותיהם הרוחניות, לאופיים ולהבדלים משמעותיים בין ישיבות שונות, במיוחד בתחומים הנוגעים להשקפת עולם ולסגנון דתי.

אנו מציעים מספר כלים שונים ומערך לימוד לשמיניסטים, שעוסקים בשאלה כיצד בוחרים ישיבה. אלה יעזרו לו לגבש את הקריטריונים החשובים לו, על מנת שיוכל לבחור בישיבה המתאימה לו.

מערך פעילות- כיצד בוחרים ישיבה/מדרשה?

על הפרוייקט. הבעיות, הצרכים והמטרות

ניתן למנות כמה בעיות מרכזיות שקיימות כיום:

א. תהליך הבחירה מאוד מבלבל. תלמידי כיתות י"ב אינם מודעים לריבוי הישיבות וההבחנה ביניהן.

ב. בוגרי כיתות י"ב מגיעים מועלמות רוחניים מגוונים. למרות זאת, רבים מגיעים לישיבות שאינן מתאימות להם, או לא מוצאים את הישיבות שיכולות לתת להם מענה.

ג. ההיכרות של התלמידים עם מגוון הישיבות איננה אחידה. בישיבות תיכוניות ובתיכונים דתיים רבים, אין ביטוי שווה לכל מגוון הישיבות.

ד. תחרות קשה מידי. בין הישיבות נוצרה תחרות שמנסה למשוך תלמידים בכיתות י"ב. במקרים רבים, התחרות איננה סביב ערכים והשקפות עולם אלא סביב גימיקים ואמצעים שיווקיים.

ההשלכות הנגזרות:

א. הרדדת עולם התורה, בעיקר מצד העובדה שישיבות ראויות שאינן משחקות במשחק השיווקי עלולות למצוא עצמן נסגרות.

ב. פיתוח אישיותי שאינו מותאם לתלמיד. תלמידים בוחרים בישיבות שאינן מתאימות לאופי אישיותן. במקרים קיצונים הדבר מוביל לעזיבתם את הדת.

ג. ביזבוז משאבים כלכליים. התנודות הרבות בכמות גיוס תלמידים מביאות לקשיי העסקה של רמי"ם בישיבות, להעמדת מבנים שעומדים ריקים מתלמידים ועוד.

כיצד תלמיד בכיתה י"ב בוחר את הישיבה שבה הוא ילמד? – המציאות כיום

כדי לענות על השאלה הזאת, השתמשנו בכלים שונים: מחקרים שעסקו בנושא, שאלונים ששלחנו לבוגרי כיתות י"ב וראיונות עם אנשי חינוך ומדריכים של כיתות י"ב בחינוך הממלכתי-דתי.

בעבודת ה.M.A של יעקב ברכה, "הגורמים המשפיעים על בוגרי החינוך הממ"ד בבחירת מסלול המשך בתום לימודי התיכון", מגיע ברכה למסקנות הבאות:

"לדמויות החינוכיות הראשיות בבית-הספר התיכון ולדמויות המשפחתיות יש השפעה רבה יותר על הפונים לישיבות הסדר בהשוואה לאלה שפונים למכינות קדם-צבאיות ולישיבות "שילוב". לחברים אין השפעה על בחירה באחד המסלולים. בישיבות ההסדר ובמכינות הקדם-צבאיות מידת השפעת שיקולי האמונה והערכים גבוהה ממידת השפעת השיקולים הקוגניטיביים. קיימת תלות מובהקת בין חברות בתנועת נוער לבין הפנייה למסלול המשך."

[יעקב ברכה, "הגורמים המשפיעים על בוגרי החינוך הממ"ד בבחירת מסלול המשך (ישיבות הסדר/מכינות קדם צבאיות/ישיבות הקיבוץ הדתי) בתום לימודי התיכון", עבודת מ"א, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2012.]

הנקודה החשובה לנו היא ביחס לאלו שפונים לישיבות. המסקנות של ברכה הן אלו:

א. לדמויות החינוכיות, כמו המחנך, וכן להורים יש השפעה רבה על אלו שמעוניינים לבחור בישיבת הסדר.

ב. על אלו שבוחרים ללמוד בישיבה יש יותר השפעה לשיקולים דתיים ולשיקולים ערכיים, לעומת שיקולים של הישגים לימודיים ויכולת לימוד.

מבחר מאמרים ותשובות על השאלה כיצד בוחרים ישיבה

הרב זלמן מלמד (מתוך אתר "ישיבה"):   שאלה: אני לומד בשמינית, ורוצה ללמוד שנה הבאה בישיבה. איך יודעים לאיזו ישיבה ללכת? תשובה: עליך לבקש מרב שמכיר אותך, ויש לך אמון בו, שיציע לך שתים או שלוש ישיבות שמתאימות לך. ולבקר בישיבות אלו ולהתרשם בעצמך היכן אתה מרגיש טוב, ותוכל לעלות בה ביותר, בתורה ובאמונה וביראת […]

קישורים לאתרים רלוונטים לקבלת החלטה

המסלולים השונים ודרכי ההרשמה באתר מחלקת כוח אדם בצה"ל. מכינות קדם צבאיות- באתר משרד החינוך. אתר "מתת":  מפגש צעירות דתיות לפני ואחרי שירות לאומי וצבאי. "אתר תלמידי ישיבות ההסדר" אתר "סטנדר"- לימודים לציבור הדתי סדנה אישית לקבלת החלטות- מרכז שלבים

תחרות ממים- כיצד בוחרים ישיבה?

תנועת נאמני תורה ועבודה קיימה תחרות "ממים" בנושא "כיצד לבחור ישיבה".

מטרת התחרות והגדרת ה"ממ":

מטרת התחרות הינה ליצור מודעות, בקרב שמיניסטים, לצורך שבבחירה מושכלת של מסגרת המשך ישיבתית.

ה"ממ" צריך להביע דילמה, קושי, פיתרון, וכו' הקשור לסוגיית תהליך בחירת הישיבה.

הצעת התנועה להסדרת נושא הכוונת שמיניסטים למסגרות המשך ישיבתיות

לדעתנו, ראוי להנחות שבכל מקרה, צריכה להיות נציגות של מגוון הישיבות השונות. כלומר: אין צורך שיגיעו למשל, נציגים מישיבת דימונה, ישיבת מצפה רמון וישיבת הר המור, אך חשוב שלאחת מהן תהיה נציגות, בהיותן מייצגות כיוון רוחני חשוב. כך גם אין צורך שיגיעו למשל, נציגים מישיבות כמו ירוחם, הר עציון ומעלה-אדומים, אך חשוב שלפחות לאחר מהן תהיה נציגות. קשה יהיה לקבוע מהן בדיוק הישיבות הדומות והשונות, אך כמעט כל חלוקה תהיה טובה יותר ממצבים רבים הקיימים כיום, בהם התלמידים אינם נחשפים כלל לסוגים מסויימים של ישיבות ומכינות.