כיצד תלמיד בכיתה י"ב בוחר את הישיבה שבה הוא ילמד? – המציאות כיום

 

כדי לענות על השאלה הזאת, השתמשנו בכלים שונים: מחקרים שעסקו בנושא, שאלונים ששלחנו לבוגרי כיתות י"ב וראיונות עם אנשי חינוך ומדריכים של כיתות י"ב בחינוך הממלכתי-דתי.

בעבודת ה.M.A של יעקב ברכה, "הגורמים המשפיעים על בוגרי החינוך הממ"ד בבחירת מסלול המשך בתום לימודי התיכון", מגיע ברכה למסקנות הבאות:

"לדמויות החינוכיות הראשיות בבית-הספר התיכון ולדמויות המשפחתיות יש השפעה רבה יותר על הפונים לישיבות הסדר בהשוואה לאלה שפונים למכינות קדם-צבאיות ולישיבות "שילוב". לחברים אין השפעה על בחירה באחד המסלולים. בישיבות ההסדר ובמכינות הקדם-צבאיות מידת השפעת שיקולי האמונה והערכים גבוהה ממידת השפעת השיקולים הקוגניטיביים. קיימת תלות מובהקת בין חברות בתנועת נוער לבין הפנייה למסלול המשך."

[יעקב ברכה, "הגורמים המשפיעים על בוגרי החינוך הממ"ד בבחירת מסלול המשך (ישיבות הסדר/מכינות קדם צבאיות/ישיבות הקיבוץ הדתי) בתום לימודי התיכון", עבודת מ"א, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2012.]

הנקודה החשובה לנו היא ביחס לאלו שפונים לישיבות. המסקנות של ברכה הן אלו:

א.      לדמויות החינוכיות, כמו המחנך, וכן להורים יש השפעה רבה על אלו שמעוניינים לבחור בישיבת הסדר.

ב.      על אלו שבוחרים ללמוד בישיבה יש יותר השפעה לשיקולים דתיים ולשיקולים ערכיים, לעומת שיקולים של הישגים לימודיים ויכולת לימוד.

יש לשים לב שיש חשיבות רבה למה שנעשה בתוך בית הספר. ואת הנקודה הזו ברצוננו לבחון. על כן, ראיינו גורמים בבתי ספר שונים, וכן שלחנו שאלונים מקוונים לבוגרי כיתוב י"ב של שנת תשע"ב.

מתוך הראיונות והתשובות שניתנו לשאלונים, הסקנו את הדברים הבאים:

  1. הגורם המשפיע ביותר על תלמידי י"ב הוא עמדתם של ההורים. הגורם השני בעוצמתו הוא הצוות החינוכי של המוסד שבו הוא לומד.
  2. ההיכרות הנרחבת ביותר עם ישיבות הסדר וישיבות גבוהות, נעשית בין כתלי המוסד החינוכי שבו התלמיד לומד. כלומר, כאשר אותן ישיבות שולחות את נציגיהן על מנת להציג אותן בפני תלמידי י"ב. בנקודה זו, מתקיים חוסר שוויון: עמדותיו והשקפותיו של הצוות החינוכי של המוסד משפיעות על השאלה איזו ישיבות יזכו להציג את עצמן, במשך כמה זמן ובאיזה אופן. לעתים, ראש הישיבה מגיע אל המוסד ומעביר שיחה לכל שכבת י"ב, ולעתים מגיעים כמה נציגים ומדברים עם תלמידים שנמצאים בהפסקה. במילים אחרות, מגוון הישיבות הגבוהות וישיבות ההסדר, איננו בא לידי ביטוי באופן שווה במוסדות השונים שבהם לומדים תלמידי כיתות י"ב.
  3.  
  4. הגורמים המרכזיים ביותר שהשפיעו על ההחלטה לבחור בישיבה מסוימת, בקרב הנשאלים, בוגרי כיתות י"ב, היו: האווירה החברתית בישיבה, אופי לימוד הגמרא, תכנית הלימודים, ראש הישיבה והשקפת העולם של הישיבה.
  5. בנוגע לשאלה איזו ישיבה הם חיפשו, חלק מהנשאלים ציינו את הרצון שלהם לגבש השקפת עולם בישיבה, וחלק ציינו שההתאמה של השקפת הישיבה להשקפת עולמם האישית הייתה חשובה להם. גם ה"אופי הדתי" של הישיבות היה גורם משמעותי. בהקשר החברתי, ההווי החברתי של הישיבה, וההתאמה לאופי האישי של הנשאל, צוינו אף הן כגורמים מרכזיים.
  6. כמחצית מהתלמידים שמילאו את השאלון שלנו, ענו תשובה שלילית על השאלה: "האם לפני הגעתך לישיבה, הכרת את מגוון הישיבות השונות, את המאחד ואת המפריד ביניהם?". הדברים הללו מתיישבים עם עדותם של מדריכים ור"מים בכיתות י"ב, על כך שתהליך הבחירה של ישיבה הוא מאוד מבלבל. קיימות ישיבות רבות, בעלות זהויות והשקפות עולם רבות. הבעיה בנקודה הזו מתחדדת לאור סעיף לפיו השקפת העולם וראש הישיבה מהווים גורם מרכזי יחסית בתהליך הבחירה של התלמיד.
  7. משיחות עם מדריכים ור"מים של כיתות י"ב, עלה כי לתלמידים רבים לוקח זמן לגבש את הגורמים והקריטריונים שעל פיהם הם יבחרו היכן ללמוד. הדברים קשורים גם לנאמר בסעיף 5, ישיבות רבות "משווקות" את עצמן, ומציעות ערכים והשקפות שונות. אך פעמים רבות, התלמיד איננו מודע להבדלים עד שהוא נפגש עמן במהלך השנה בכיתה י"ב (אם זה בשיחות, "שבוע ישיבה", שיחה עם חברים וכו').

אז מה עושים?

המערך והקמפיין שמלווה אותו נועדו להעלות את המוּדעוּת לנושאים הללו. תלמיד כיתה י"ב צריך לשאול את עצמו את השאלה: "כיצד אני בוחר ישיבה?". עליו להתבונן ולקבוע מה הם הקריטריונים החשובים לו בבחירת ישיבה לפני שהוא מתחיל את תהליך הבחירה. חשוב שהבחירה בישיבה תהיה בעיקר על בסיס הקריטריונים הללו.

על פי הדברים שראינו לעיל, קיימים גורמים וקריטריונים חשובים שיש להדגיש במערך. הגורמים העיקריים הם: האופי הדתי ואופי הלימוד, דרכם החינוכית של אנשי הצוות הישיבה, ההווי החברתי וכדומה.

חזרה