כנס "דת, חברה ומדינה"- לאן עכשיו?

 

 

 

לקראת הרכבת הממשלה החדשה-מהם האתגרים העומדים לפנינו ביחסי דת ומדינה? כיצד ניתן לתקן את הבעיות בתחום הכשרות, המועצות הדתיות, מערך הקבורה וממסד הרבנות?

האם הקהילות ורבניהן יכולים להחליף את הממסד הרבני? מהם הפתרונות המציאותיים והנכונים? מהם השיקולים הרוחניים, ההלכתיים, הלאומיים והמוניציפליים?  האם נכון להמשיך בסטטוס קוו? האם לנו כציבור יש מה לעשות? כיצד נוכל להשפיע? ועוד ועוד.

הכנס אשר הביא את טובי המומחים ומקדמי ההחלטות בנושא, התקיים בין התאריכים:
סופה"ש שמיום חמישי, כ"ז שבט, 7/2/13, ועד מוצ"ש פרשת "משפטים" , 9/2/13, במלון "רמדה" ירושלים.

 

תמונות מהכנס:

 

 

בין המרצים (לפי א"ב):

חברי הכנסת:

זאב אלקין, יו"ר סיעת הליכוד.

אורי אורבך, "הבית היהודי".

ד"ר עליזה לביא, "יש עתיד".

הרב דב ליפמן, "יש עתיד".

אלעזר שטרן, "התנועה".

 

פרופ' רחל אליאור, ראש החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.

הרב חיים אמסלם,  "עם שלם".
עו"ד ד"ר אביעד הכהן, דיקן מכללת "שערי משפט".
פרופ' אשר כהן, המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת "בר אילן".
הרב ד"ר בני לאו, רב קהילת ביה"כ רמב"ן בי-ם.
ד"ר הדר ליפשיץ, ראש פרוייקט קידום שירותי הדת בנאמני תורה ועבודה.
תהלה נחלון, יו"ר נאמני תורה ועבודה.
רחל עזריה, חברת מועצת העיר ירושלים.

אריאל פינקלשטיין, מחבר ספר "דרך המלך" ורכז מחקר החינוך הדתי בתנועה.
הרב אביחי רונצקי, ראש ישיבת איתמר והרבצ"ר לשעבר.

יובל ריבלין, מרצה לקולנוע

פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה.

נתן שרנסקי, יו"ר הסוכנות היהודית. 

 

כדי לצפות בקבצי המקורות מתוך ההרצאות לחץ כאן

 

 

רשימת ההרצאות ותקצירים

 

ד"ר הדר ליפשיץ, ראש פרוייקט קידום שירותי הדת בנאמני תורה ועבודה
פתיחה: (חוסר) הכוח הפוליטי החרדי- התקציב כמשל
מאז שנת 1977 עלה כוחן של המפלגות החרדיות והן הפכו לגורם דומיננטי בפוליטיקה הישראלית. הן נחשבות כ'לשון מאזניים' ומקובל על הכול כי הן מצליחות להזרים תקציבים הולכים וגדלים למערכות החינוך שלהן. ההרצאה תבחן מוסכמה זאת.

 

 

 

נתן שרנסקי, יו"ר הסוכנות היהודית
יחסי דת ומדינה בישראל והשפעתם על יחסי ישראל תפוצות.

 

פרופ' אשר כהן, המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת "בר אילן"
"משהו חדש התחיל". האם ולאיזה כיוון הוא ימשיך?
מכל נקודת מבט חשובה, הבטחת הבחירות שמשהו חדש מתחיל מולאה: שחזור ההישג ההיסטורי של 12 מנדטים; פריימריז, בחירת רשימה חדשה ובראשה מנהיג צעיר, שילוב לא דתיים ברשימה, ייצוג נשי משמעותי, ומעל לכל פריצה משמעותית לציבור בוחרים חדש ומגוון. אולם כל אלה עתידים להיתקל במשהו ישן שממשיך. השבוע, לדוגמה, ניכר הסימן הראשון למשהו ישן בניסיון להכתיב לבית היהודי את דפוסי 'דעת תורה'. לבית היהודי יש פוטנציאל משמעותי למשהו חדש אולם זה יקרה תוך מאבק מתמיד בישן הנמשך ובתוכו הפיצול התרבותי הדתי הפנימי בציונות הדתית. מנהיגות הבית היהודי עצמה צריכה לומר לכוחות פנימיים אלה שמשהו חדש התחיל.

 

 

 

הרב אביחי רונצקי, ראש ישיבת איתמר והרבצ"ר לשעבר.
השותפות בנטל בהלכה
בשיעור נברר בעז"ה את ציווי התורה להיות שותפים במלחמות המגן שלנו ועד כמה פשוטים דברי חז"ל בהקשר לחיוב זה ביחוד לתלמידי חכמים. כל זאת, מלבד קידוש ה' שיש בלחימתם של בני תורה כתף אל כתף עם אחיהם מבני עמנו, ואדרבא, חילול שם שמיים בהעדרם משדה הקרב והטלת עול ההגנה תוך כדי סיכון הנפש, על חבריהם.

 

 

 

ח"כ אלעזר שטרן, "התנועה", אלוף במיל', לשעבר ראש אכ"א.
השותפות בנטל מצד הצבא- בין הפנטזיה למציאות.

 

 

 

יובל ריבלין, כותב ומרצה על קולנוע והיסטוריה במגוון מוסדות. ביניהם: מרכז יעקב הרצוג,"מעלה" ומכון ואן ליר.
"גירושין ממבט ראשון"- בתי הדין הרבניים בראי הקולנוע הישראלי.
בתי הדין הרבניים מייצגים עבור ישראלים רבים, חילוניים ודתיים כאחד, את תביעותיו של העולם הדתי בכל הנוגע לזוגיות וגרות. הם מהווים נקודת מפגש בין ההלכה המסורתית לזהות ולמשפחה היהודית המודרנית ובשל כך תופסים מקום בתרבות הישראלית בכלל ועל מסך הקולנוע בפרט.
במסגרת מפגש זה ננסה להתחקות אחרי האופנים בהם הוצגו בתי דין אלה, המשמשים בהם והנזקקים לשירותיהם בסרטי הקולנוע של ארבעים השנה האחרונות. נזהה את השינויים שחלו ביחס לדרך הצגתם של בתי הדין ושל הסמכות הרבנית המופעלת בהם ולהסביר שינויים אלה על רקע השינויים שחלו הן בעולמם של אנשי ההלכה והן בעולמם של אנשי הקולנוע.

 

 

 

הרב חיים אמסלם
בין גר לגר צדק.
ניסיון למצוא פתרון לרוב בעיות הגיור בימינו, הן בנושא המניע לגירות והן בנושא קיום המצוות בפועל אחר הגיור.

 

 

 

פרופ' ידידיה שטרן , סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
גיוס חרדים: על דת, מדינה, משילות וזהות.
הסוגיה של גיוס חרדים וקידום השוויון בנטל עומדת במרכז סדר היום הלאומי לקראת הרכבת הממשלה הבאה. הצדדים מטפסים על עצים גבוהים – ״גיוס שווה לכול", מכאן, ו״נלך כולנו לכלא״,משם. בפועל, ניתן להגיע לפתרון סביר שיקדם יצירת שותפות גורל עם החרדים מתוך הבטחה כי זהותם הייחודית תשמר. בתוך כך הסוגיה היא גם דוגמא עצובה להעדר המשילות בישראל – ליחסים הלא טבעיים בין רשויות השלטון, ולהעדר מנהיגות.

 

 

 

רחל עזריה, חברת מועצת העיר ירושלים
קריאת ספרי תקציב עירוניים בסוגיית המקוואות- מקרה בוחן להיבטים מוניציפלים
התקציב העירוני הוא בסופו של דבר הכלי להגשמה בשטח של הערכים והעקרונות החשובים להנהלת העיר. בשיעור נקרא קריאה ביקורתית ומודרכת בתקציב העירוני, ונבין איך תהליכים חברתיים, דתיים ועירוניים משפיעים על מבנה התקציב ואיך מבנה התקציב משפיע על תהליכים אלו. מקרה המבחן יהיה המקוואות בירושלים.

 

 

 

פרופסור רחל אליאור, ראש החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.

 

גשרים או מחיצות במציאות של זהויות מורכבות – שבת כמקרה מבחן
ההרצאה תעסוק בחובה להכיר בריבוי פניה של היהדות במאה העשרים ואחת, בצורך לכבד את המגוון ואת חופש הבחירה ובצורך דחוף להקים גשרים ולא מחיצות בכל הקשר ציבורי בין שומרי מצוות לבין חילונים ומסורתיים לסוגיהם. דוגמה למהלך מעין זה היא היוזמה הירושלמית המכונה "עונג שבת" (מסמך מצורף) המבקשת להציע את השבת כמציאות חלופית במרחב הציבורי המפגיש בין שומרי שבת לזוכרי שבת במקום שיש בו כבוד ההדדי והכרה בזכות הבחירה ביחס למרחבי חיינו השונים.

 

 

 

הרב ד"ר בני לאו , רב קהילת ביה"כ רמב"ן בי-ם.
'מקדש מלך' – עמדות פוליטיות של נביאים אודות מלכות ארץ ומלכות שמים
ההרצאה עוסקת במחלוקת חריפה בין הרמב"ם והראב"ד בשאלת דמותו של המלך בישראל. אנו מבקשים לפענח את המחלוקת הזו סביב נקודה יותר שורשית שבמרכזה עומדים וחולקים (!) שני נביאי אמת – ישעיהו ומיכה. הנקודה היא מהו היחס של מסורת ישראל לפוליטיקה בכלל ולמלכות ישראל בפרט. ישעיהו גרס שכל מלכות ארץ היא החטאה, כי השאיפה היא לשיבה להרמוניה של גן עדן. מיכה לעומתו, היה משוכנע שצריך לחתור לימי דוד ושלמה- היינו למלכות בשר ודם. המחלוקת הזו באה לידי ביטוי בנבואות של שניהם וננסה במהלך ההרצאה להדגים זאת, כמה שהזמן יאפשר.

 

 

 

ד"ר אביעד הכהן, דיקן מכללת "שערי משפט"
בג"צת מרובה -לא בג"צת. על הכרעות בג"צ בסוגיות דת ומדינה: דימוי ומציאות.
בית המשפט העליון עומד בשנים האחרונות במוקדו של פולמוס ציבורי גדול. חלק גדול מהמתקפה על בית המשפט, שופטיו ופסקי דינו, בא מהציבור הדתי בכלל, והחרדי בפרט, בשל התערבותו בסוגיות "דת ומדינה". בד בבד, ממשיכים גורמים דתיים שונים, וביניהם תנועת "נאמני תורה ועבודה", לפנות לבג"צ בבקשת סעד בעניינים שונים. בהרצאה נצא למסע קצרצר בעקבות פסיקתו של בית המשפט העליון בסוגיות דת ומדינה, ונבקש לעמוד על הפער שבין דימויו של בית המשפט לבין המציאות.

 

 

 

אריאל פינקלשטיין, מחבר ספר "דרך המלך" ורכז מחקר החינוך הדתי בתנועה
החזון של "תורת המלך": ממדינת הלכה לאנרכיה יהודית
חלקו הראשון של השיעור יעסוק בשורשים ההגותיים של ספר "תורת המלך" ושל הקבוצות האידאולוגיות המזדהות איתו, ויערער על התפיסה המקובלת בנושא המזהה את הספר עם הגות יהודית מסתגרת ובדלנית. כהמשך לכך, החלק השני של השיעור יציג את החזון המשיחי ואת החידושים הרעיוניים בתחום הדתי-מדיני שמתווים מחברי הספר בין השיטין.

 

 

 

פרופ' אשר כהן
מהשלמה להסדרה – דת ומדינה בתקופת המדינה
במשך שנות הדור האחרון התקיימה בישראל פוליטיקה הסדרית שבמרכזה הסדרת סוגיות דת ומדינה באמצעות משא ומתן מתמיד בין ההנהגות הפוליטיות של המחנות השונים. תנאי חשוב ליכולת ההסדרה היה בכך שכל השחקנים הפוליטיים ידעו והבינו את מקומם, מעמדם וכוחם. ההסלמה החלה בשנות השמונים כשכל המבנה הישן התערער: את מקומה של הציונות הדתית תפסו המפלגות החרדיות שיכולתן להתפשר הייתה נמוכה יותר כפי שניכר גם בימים אלה. בתוך כך ניכרה תגובת נגד חילונית שיצאה נגד ההסדרים הישנים. המשך ההסדרה יתאפשר רק אם הכוחות החשובים יבינו שרבים מההסדרים הישנים צריכים לעבור ריענון, שינוי ולפעמים מהפכה. בלי הבנה זו אנו צפויים להסלמה.

 

ד"ר הדר ליפשיץ
'מהסלמה להשלמה!' – המודל הקהילתי כתחליף לסטטוס-קוו
הסדרי דת ומדינה בישראל נבנו על תהום אידיאולוגי של מתח דתי-חילוני. הסטטוס-קוו ביטא את עקרון אי-ההחלטה אשר נועד למנוע גלישה למלחמת תרבות. בסוף שנות התשעים טענו רבים כי ישראל נעה, בתחום דת ומדינה 'מהשלמה להסלמה' (כשם ספרם של אשר כהן וזיסר). ההרצאה תצביע על מציאות הפוכה. לא רק שאין הסלמה, התהום עצמה נמוגה וניתן לבנות מערך חדש לחלוטין של יחסי דת ומדינה. המודל הקהילתי הוא משל להם.

 

תהילה נחלון, יו"ר נאמני תורה ועבודה
בעקבות רבן יוחנן בן זכאי: מיבנה בחזרה לירושלים- הצורך לחולל שינויים תורניים בצמתי הכרעה לאומיים
ביציאתו מירושלים ליבנה מתמודד ריב"ז עם השינוי האדיר שעובר העולם היהודי ממציאות ריבונית למציאות של גולה. לשם כך הוא עורך שינויים משמעותיים בהלכה. מהם השינויים הנצרכים היום בחזרתו של העם היהודי מיבנה לירושלים וכיצד זה קשור לפעילות נאמני תורה ועבודה.

 

 

  

 עלות ההשתתפות (בתנאי פנסיון מלא, לשני הלילות): 2420 ש"ח לזוג. לחברי "נאמני תורה ועבודה" העלות היא  2320 לזוג .

מטעמים לוגיסטיים, ההרשמה בלבד באמצעות ענבר נופש ותיירות: 03-7353333, או *6768

בנושא תכני הכנס, או לצורך הצטרפות כחברים, יש לפנות לתנועה: neemaney@toravoda.org.il

 מספר המקומות מוגבל!

לירושלמים קיימת אפשרות להגיע להרצאות בלבד בתשלום מופחת. לפרטים פנו בדוא"ל: neemaney@toravoda.org.il

 

לו"ז הכנס (בכפוף לשינויים):

יום חמישי:

14:00- קבלת חדרים
15:40- תפילת מנחה (אולם בולרום C, קומה L).

16:00-16:30 – פתיחה: ד"ר הדר ליפשיץ: (חוסר) הכוח הפוליטי החרדי. התקציב החרדי כמשל.

16:30-17:15- נתן שרנסקי: יחסי דת ומדינה בישראל והשפעתם על יחסי ישראל תפוצות.
17:15-18:15- פרופ' אשר כהן"משהו חדש התחיל". האם ולאיזה כיוון הוא ימשיך?
18:15-19:15 – תפילת מעריב וארוחת ערב (חדר האוכל המרכזי, קומה LL).

19:15-20:00- ח"כ (אלוף במיל') אלעזר שטרן: השותפות בנטל מצד הצבא- בין הפנטזיה למציאות.
20:00-20:35- הרב אביחי רונצקי: השותפות בנטל – בהלכה

20:45-22:00- יובל ריבלין: "גירושין ממבט ראשון"- בתי הדין הרבניים בראי הקולנוע הישראלי.

21:00-00:00- שחייה לנשים

יום שישי: 

06:30-07:15 – שיעור לפני תפילה: הרב חיים אמסלם- שאלת זרע ישראל ודילמת הגיור.
07:15-08:00- תפילת שחרית

08:00-08:45- ארוחת בוקר

09:00-10:00 –  פרופ' ידידיה שטרן: גיוס חרדים: על דת, מדינה, משילות וזהות.
10:00-10:45 – רחל עזריה: קריאת ספרי תקציב עירוניים בסוגיית המקוואות- מקרה בוחן להיבטים מוניציפלים.
11:05-12:00 – פרופ' רחל אליאור: גשרים או מחיצות במציאות של זהויות מורכבות – שבת כמקרה מבחן.

12:00-13:00 – הרב ד"ר בני לאו: 'מקדש מלך' – עמדות פוליטיות של נביאים אודות מלכות ארץ ומלכות שמים.
13:00 – ארוחת צהריים קלה.

14:00-16:00 שחייה נפרדת לגברים
16:20 קבלת שבת מוסיקלית (16:37 הדלקת נרות, ירושלים).

16:40 – תפילת מנחה וקבלת שבת. דרשת שבת: ח"כ ד"ר עליזה לביא.
17:45-19:15 – סעודת ליל שבת (אולם בולרום B, קומה L).

19:15-20:15 – ד"ר אביעד הכהן: בג"צת מרובה -לא בג"צת. על הכרעות בג"צ בסוגיות דת ומדינה: דימוי ומציאות.
20:30-22:00 – רב שיח: סיפורי קמפיין: אורי אורבך, זאב אלקין, ד"ר עליזה לביא, הרב דב ליפמן.
22:00 – כיבוד קל

וביום השבת: להיכן עכשיו? מודלים חדשים

07:00 כיבוד קל

07:10- 08:00 – החזון של "תורת המלך": ממדינת הלכה לאנרכיה יהודית / אריאל פינקלשטיין, מחבר ספר "דרך המלך" ורכז מחקר החינוך הדתי בתנועה.

08:00-10:15 תפילת שבת. דבר תורה (לפני מוסף): ח"כ הרב דב ליפמן.

10:30 סעודת שבת בשרית
11:30 – 12:20 – פרופ' אשר כהן: 'מהשלמה להסלמה?'- מאבקי דת ומדינה בישראל.
12:20- 13:30 – ד"ר הדר ליפשיץ: 'מהסלמה להשלמה!'- המודל הקהילתי כתחליף לסטטוס קוו.

13:30-14:00 תפילת מנחה

                    מנוחת צהריים

15:40- תהילה נחלון: בעקבות רבן יוחנן בן זכאי: מיבנה בחזרה לירושלים- הצורך לחולל שינויים תורניים בצמתי הכרעה לאומיים

16:20 – סעודת שלישית.

17:00 – 18:30 – רב שיח מסכם: נכנסנו לכנסת. מה נעשה? – אורי אורבך, זאב אלקין, ד"ר עליזה לביא, הרב דב ליפמן.

                         מנחה: תהילה נחלון.

תפילת ערבית והבדלה.

צאתכם לשלום.

 


מכתב לבאי הכנס

אנו שמחים על בואכם לכנס ומצפים לראותכם.
תוצאות הבחירות הופכות את הנושא לרלוונטי מתמיד. בימים אלו אנו עובדים ליצירת שינוי מהותי בתחומי דת ומדינה והכנס יהווה כר מצוין להחלפת דעות ורעיונות בין קובעי המדיניות בעניין. 

הרצאת הפתיחה תהיה ביום חמישי בשעה 16:00 בדיוק. אנו מציעים, כי תתכננו את יומכם באופן שיתאפשר לכם להגיע בנחת, לקבל את חדרכם במלון, להתארגן ואף לנוח קמעה, והעיקר – להיות נוכחים כבר בהרצאת הפתיחה.

קבלת החדרים באופן רשמי תהיה לאחר השעה 14:00, אך מניסיוננו, גם אחרי השעה 13:30, מרבית החדרים יהיו מוכנים. הארוחה הראשונה אותה נקבל תהיה ארוחת ערב בשרית.

בקבלת החדרים תתבקשו להשאיר מס' כרטיס אשראי בקבלה. הדבר נעשה ע"י המלון מטעמי ביטחון בלבד וכן למקרה שתבקשו "אקסטרות" או טיפולי ספא. כמו כן, תקבלו "מפתח שבת". שימו לב היטב כי איבודו כרוך בעלות כספית גבוהה.

 

במלון עומד לרשותכם ספא חופשי הכולל: בריכה פנימית, סאונה, וחדר כושר.

בספא, ניתן להזמין טיפול בטלפון 02-6599999. מומלץ לתאם זאת מראש.

שעות שחייה נפרדות יהיו ב: נשים- יום חמישי בין 21:00-00:00. גברים: יום שישי 14:00-16:00.
מחוץ למלון, במרחק הליכה מועטה, נמצא מוזיאון ישראל, הכנסת, גן הורדים ועוד.

מיזוג אויר- מניסיון הכנסים הקודמים, אנו נתקלים תמיד בתופעה בה לחלק מהבאים קר מידי באולם ההרצאות ולחלק חם. אנא הביאו איתכם בבקשה כיסוי מתאים למקרה שיהיה קר. לא ניתן לסגור ולהדליק את מערכת מיזוג האוויר על פי דרישה אישית.
במרבית החדרים מצוי שעון שבת ותוכלו לכוונו לרצונכם. מניסיון, לעיתים רבות יש תקלות או אי הבנות בכיוון השעון ועל כן, רבים הממליצים להשאיר רק אור קבוע בחדר האמבטיה. מיזוג האויר אינו קשור לשעון השבת ויש לכוונו לטמפרטורה קבועה למשך השבת.

 

מערכת הגברה בשבת- ביום חמישי ושישי תפעל מערכת הגברה רגילה. בשבתות העבר, היינו נוהגים להביא מערכת של "מכון צומת". לצערנו, מערכת הכשרות של מלון זה, הנמצא בעיר הקודש, אינה מאפשרת זאת (ועל כך נדבר בכנס…).

 

 

תגובות מהשבת:

"יישר כח ענק על הכנס המדהים. היה מאד מאד מענין,מגוון ונעים. הכל היה מאורגן להפליא. חברינו הודו לנו שבזכותינו היגיעו לכנס זה. הם נהנו מאד מאד וגמרו עליכם את השבח וההלל.

מסקנה,גם בלי רעש וצילצולים…,אפשר לנהל עולם ..

מעריכים ומוקירים"

"