תגובות למאמרו של אריאל הורוביץ, 'איחוד השבטים היהודיים: החינוך המשלב והחברה הישראלית', דעות 79 / רנית בודאי – היימן

אל מול החלטות שעלולות להרחיק חלק מהציבור מיהדותו, לפגוע בקשר עם יהדות התפוצות וללבות את הפילוג בין חלקי העם, מנכיחים בתי הספר המשלבים יהדות המקבלת את כל המסורות והנותנת מקום לכל יהודי. דווקא מי שבוחר להמשיך ולהסתגר בארבע אמותיו ולהסתפק בהיכרות מינימלית של האחר הוא האנכרוניסטי

הציר המדומיין של טקסי החיים / נתנאל בולג (למנויים בלבד)

מדי פעם אני משתעשע במחשבה על חיים נטולי התפרצויות בזמן. זמן נקי המתנהל מראשון עד חמישי, עם שבתות סטנדרטיות באורכן. שגרה ארוכה כמו רחובות העיר מודיעין: יפה, מטופחת ונטולת הפתעות. זמן כזה קובע קצב התנהלות שבו הסביבה לא מצפה ממך להתקדם על צירים מדומיינים. אין צורך לתהות מתי יבוא לעולם הילד הראשון שלי, איך וכיצד תראה הברית שלו, את מי נזמין, מה בדיוק יעשו שם והאם הכיבוד יהיה בשרי. חיים שמותר בהם לדרוך במקום

לא דיברנו עוד על חליצה / אלעד קפלן

בכל שנה נדרשות כעשרים נשים אלמנות בישראל לעבור טקס חליצה. רובן מתארות אותו כטקס מביך ומשפיל, אך גורמים שפנו לבתי הדין הרבניים במטרה להסדיר את הטקס ולהקל על הנשים שנדרשות לעבור אותו – נענו בשלילה. שיח על חליצה והגברת המודעות לנושא תאפשר לקדם דיון הלכתי, ואף למצוא פתרונות נוספים שיקלו על אותן נשים ועל משפחותיהן

חתונה דתית גאה / בני אלבז (למנויים בלבד)

"כשיש הרבה אפשרויות, חתונה דתית היא לא בדיוק הבחירה הראשונה של זוגות הומואים. גם הומואים דתיים רבים בוחרים לא להתחתן בטקס דתי. מדוע התחתנו בטקס דתי? בפשטות: כי רצינו לקדש את הקשר בינינו". בני אלבז מספר על הבחירה להתחתן עם בן זוגו בחתונה דתית, על עיצוב טקס החתונה, ועל האפשרויות הגלומות בטקס שהוא חדש מיסודו

ישמח חתני בקהל אמוניי: בר מצווה בקהילה / דני הירשברג (למנויים בלבד)

טקס בר המצווה נתפס כטקס מעבר שבמסגרתו הופך הילד לחלק מקהילת המבוגרים, אולם היום קשה לומר שנער בן שלוש-עשרה הוא אדם מבוגר. לעומת זאת, אפשר להתייחס לטקס בר המצווה כאל אירוע שבו נחנך הנער לחיי קהילה משמעותיים. ראוי שהתייחסות זו תילקח בחשבון בכמה החלטות בעיצוב טקס בר המצווה

קבלת פנים לבת הנולדת / ניסימי ושלומית נעים נאור (למנויים בלבד)

בעקבות לידת בתם, יצרו ניסימי ושלומית נעים נאור טקס שמחת בת שניצב במקביל לברית המילה, אך עומד בפני עצמו. כיצד מכניסים את הבת הנולדת אל המשפחה ואל הקהילה, מתוך דיאלוג עם המסורת היהודית ומתוך נאמנות לערכי ההורים הנרגשים? הצעה לטקס

ברית מילה: אלפיים שנות פולמוס / רננה רביצקי פילזר

ברית המילה הייתה מאז ומעולם מרכז של עימותים פילוסופיים ודתיים. רננה רביצקי פילזר כותבת על הפולמוסים סביב ברית המילה בעת העתיקה – מול העולם הנוצרי, מול העולם היווני-רומי ובתוך התרבות היהודית עצמה – ורואה בטקס המורכב הזה מקרה מבחן לשיחה שהאדם המודרני נדרש לקיים עם המסורת

אומרות אמן: סעודות אמנים בעידן החדש / רבקה נריה בן שחר

סעודות אמנים הפכו בשנים האחרונות למחזה נפוץ בישראל: ארוחות ריטואליות שמתקיימות על ידי נשים וכוללות מגוון סוגי מזון שעליהם מברכות הנשים בקול, ומאפשרות לשאר הנשים לענות "אמן". ד"ר רבקה נריה בן שחר, שחקרה את סעודות האמנים כצופה וכמשתתפת, טוענת שהסעודות הללו, שבהן משתתפות נשים מכל קצוות החברה היהודית בישראל, הן תגובה נשית ייחודית לפוסטמודרנה ולפמיניזם המערבי, וניסיון ליצור מסגרת קהילתית תומכת בעידן של שבירת נרטיבים  

משא יהושע / אריאל הורוביץ

מיוחד ל'דעות': א"ב יהושע, מבכירי הסופרים הישראלים, מגיב לגיליון האחרון של 'דעות' על חילון וחילוניות, וטוען שאל מול כישלון חזון שתי המדינות וההליכה לקראת מדינה דו-לאומית, הדיונים על דתיות וחילוניות אינם רלוונטיים; עיסוק בסוגיות של דת ומדינה הוא הסחת דעת, והשיבה אל ארון הספרים היהודי מתעלמת מן הקשר הבעייתי בין דת ולאומיות, שניצב בלב הזהות היהודית. ההפרדה בין דת ולאומיות תוביל ליצירת זהות ישראלית אזרחית, תשחרר את הדת היהודית מעול הלאומיות ותאפשר לצדדים המיסטיים שלה להתגלות. ריאיון

דבר העורך גיליון 80 / אריאל הורוביץ

טקסי חיים: ירושה אחראית • פרידה חייו של האדם היהודי מוקפים טקסים מכל עבר: לידתו ומותו ארוגים בטקסים שמבקשים לתת פשר לאירועים הללו; גם אירועים שקשורים לזוגיות, ללידה ולכניסה אל הקהילה מצוינים בטקס, שמרומם את המומנטים הללו ומעניק להם הקשר ריטואלי. בבואנו להקדיש גיליון לטקסי חיים, עמדו בפנינו שתי שאלות: האחת – אילו טקסים חדשים […]

דבר היו"ר גיליון 80 / חנן מנדל

דבר היו"ר לגיליון זה הוא גם סיומה של תקופה שבה כיהנתי כיו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה. את דברי היו"ר הבאים יכתבו מחליפיי, תהילה פרידמן ואסף בנמלך, ואני מאחל להם הצלחה – גם בניווטה של התנועה וגם בכתיבת דברי היו"ר… טקס מקובל הוא לסיים תקופה בדברי שבח עצמיים על המאמצים שהושקעו, ההישגים שהגענו אליהם והמכשולים שעליהם […]

ארם נהריים שלי / ליאור שפירא

רוב סיפורי החזרה בתשובה מכילים שני גורמים משמעותיים: 'ראיית האור' ועזיבה מוחלטת של העולם הישן. ליאור שפירא, לעומת זאת, חזרה בתשובה בגלל הצורך בקהילה, ועברה מעולם חילוני אל האגפים הליברליים בציונות הדתית. הקשר עם משפחתה החילונית חשוב לה יותר מהקפדה על איסורי שבת, והיא קוראת לעצמה דתייה מכיוון שהיא לא מצאה מילה טובה יותר. האם אפשר לעזוב את ארם נהריים מבלי לנתץ את פסילי ההורים?

חילוניות: העגלה שהתרוקנה / עומרי בן דור (למנויים בלבד)

הניסיון של הוגים חילונים להעניק תוכן פוזיטיבי לחילוניות אינו אלא שיבה לנרטיבים הגדולים של המודרנה: קִדמה, השכלה ונאורות. המציאות הפוסטמודרנית – שחושפת את מעמדם הרעוע של הנרטיבים המודרניסטיים ואת יחסי הכוח שבתשתיתם – חותרת תחת הניסיון הזה, וכך ההגדרה 'חילוני' מתרוקנת מתוכן

כור ההיתוך של הפיצה: הכשל של ההתחדשות היהודית / יאיר יעקב

השאיפה של עולם ההתחדשות היהודית ובתי המדרש הפלורליסטיים ליצור כור היתוך של זהויות, שבו החילוני והדתי מוותרים על זהותם הישנה ומותכים יחד לכדי זהות יהודית-ישראלית חדשה, מחמיצה את העומק ואת המשמעות שיש בכל אחת מן הזהויות המקוריות, מפנה עורף לקצוות של המגזרים השונים ולא מצליחה להשפיע השפעה רחבה. כאשר החיים בכור ההיתוך הזהותי הופכים למצב של קבע, הם אינם אלא מלכודת דבש

איחוד השבטים היהודיים: החינוך המשלב והחברה הישראלית / אריאל הורוביץ

בתי הספר המשלבים מתיימרים ליצור מפגש בין תלמידים מאוכלוסיות מגוונות, אך בפועל, רובם מפגישים תלמידים ממשפחות דתיות מתונות עם ילדים ממשפחות חילוניות בעלות זיקה למסורת היהודית; ברוב בתי הספר הללו לא מתקיים מפגש אמתי בין שונים, והם מבוססים על 'יחד' יהודי בלבד, במקום על 'יחד' ישראלי רחב. נוצר פער בין היומרה של החינוך המשלב לבין המציאות, ולנוכח האתגרים הבוערים של החברה הישראלית, לבתי הספר המשלבים אין מה להציע

היהדות החילונית תלויה באורתודוקסיה / נועם אורן (למנויים בלבד)

הציבור החילוני בישראל מסתמך באופן מהותי על קיומם של זרמים אורתודוקסיים ביהדות כחלק מכינון ומשימור זהותו החילונית. ביסוס יהדות חילונית משמעותית מחייב אנשים שיהיו מוכנים להשקיע את עצמם בתחומים הללו וליצור את האלטרנטיבה הזו, לא רק בצדדיה הרוחניים אלא גם בצדדיה המעשיים

יהדות חילונית על פי ביאליק – האומנם חלום ושברו? / יונה ארזי וארי אלון (למנויים בלבד)

מפעלי היהדות החילונית, שמכנסים סביבם ציבורים גדולים שיוצרים לעצמם תכנים, טקסים ומנהגים מתוך קשר עמוק לזהות היהודית וללא מחויבות להלכה האורתודוקסית, הם המשך ישיר של חזונו היהודי-חילוני של חיים נחמן ביאליק. גם אם החזון נדחק הצדה, כתוצאה משיח הזהויות הדומיננטי כיום בישראל, הוא רלוונטי יותר מתמיד

החילוניות כאן כדי להישאר / שלמה וילק (למנויים בלבד)

"תינוק שנשבה", "רשע" ו"כופר": לאורך הדורות ניתנו כינויים שונים לאנשים שעזבו את התורה והמצוות, והם משקפים יחס ערכי שונה כלפיהם. אך האינדיבידואליזם המתעצם בימינו והטשטוש הגובר שבין 'דתי' ו'חילוני' יוצרים פער משמעותי בין הכינויים הללו, שמקורם במסורת ההלכתית, לבין המציאות בעולם היהודי ובמדינת ישראל. הרב שלמה וילק טוען שהחילון לא יעלם כל כך מהר, ומסביר למה זה דווקא טוב