תגובה לגיליון 82 / קובי פישר

תגובה למאמרו של דוד ביגמן, "אמונתו לישני עפר: תחיית המתים והישארות הנפש בימינו", לקריאת המאמר כפי שהופיע בדעות 82 לחצו כאן אפשרויות אחרות לתחיית המתים הרב דוד ביגמן הציע לחזור אל הרעיונות שמאחורי מושגי תחיית המתים והישארות הנפש, על מנת להבחין ברלוונטיות שלהם לאדם בן זמננו. אל מול קריאה זו טוען קובי פישר כי המשמעות […]

אנו נאמני תורה ועבודה / אסף בנמלך

במלאות ארבעים שנה לייסודה של תנועת נאמני תורה ועבודה, ועל רקע העשייה הגדולה של התנועה בשנים האחרונות, הגיעה העת לדון בניסוח עדכני של מצעה הרעיוני של התנועה. אסף בנמלך, יושב ראש התנועה, מציע הצעה מפורטת לכך, והיא מובאת כעת בפני החברות והחברים בתנועה ובפני תומכיה על מנת לעורר דיון בדרכה של התנועה וביעדיה בתקופה הקרובה […]

הקיבוץ הדתי – עתידה של תנועה מיישבת בימינו / לימור יעקב-ספראי (למנויים בלבד)

תנועה רעיונית־מיישבת היא פרדוקס, הקשור קשר הדוק לפרדוקס האינהרנטי של תנועת הקיבוץ הדתי – בין מסורת למרד, בין המשכיות להתחדשות. אולם דווקא בעידן שבו תנועות אידיאולוגיות חשודות כמסוכנות, יש מקום לתנועה העומדת על המתח הזה; תנועה שיש בכוחה לגייס אנשים למשימות, על פי הצרכים המתחדשים. האם תצליח תנועת הקיבוץ הדתי לשוב ולהגשים את ייעודה ההיסטורי?

ציונות דתית אחרת – כי גרים היינו בארץ מצרים / יאיא פינק (למנויים בלבד)

בחינת סדר העדיפויות הערכי של הציונות הדתית היום מעלה שבראש הסולם עומדת ארץ ישראל, והרחק מתחתיה, אם בכלל, עומדים ערכים חברתיים. נדמה שמצוות חברתיות רבות נשכחו מתורתה של הציונות הדתית. אולם לא תמיד זה היה כך, ואפשר גם אחרת. האם בשנת המאה למדינת ישראל תעמוד הציונות הדתית בראש המאבק למען חברה יהודית יותר, שהיא חברה צודקת יותר?

החוט המשולש / יאיר שלג (למנויים בלבד)

את כל תולדות הציונות הדתית ניתן לסקור כתולדות המתח שבין שלושה קטבים: הדתי, הלאומי והליברלי. בכך היא משמשת למעשה מיקרוקוסמוס לקיום היהודי המודרני כולו, בצורה השאפתנית ביותר שלו. לפיכך, תחום הפעילות המרכזי שאמור לאפיין את הציונות הדתית הוא עיצוב האיזון המתבקש בין שלושת הקטבים הללו. זניחת תחום זה היא מעילה בייעודה ההיסטורי של הציונות הדתית

איבוד הדרך של הציונות הדתית בפוליטיקה / אלעזר שטרן

במשך שנים, נציגיה הפוליטיים של הציונות הדתית ראו את שליחותם העיקרית בהיותם הגשר בין חלקי העם, ובפרט בעיסוק בסוגיות של דת ומדינה מתוך עמדה מקרבת ופרגמטית. כל זאת השתנה בדור הנוכחי, בו נמסרו כל מפתחות הדת במדינה לידי המפלגות החרדיות. חבר הכנסת אלעזר שטרן קורא לחברי הכנסת הציוניים־דתיים לחזור לתפקידם ההיסטורי, על מנת למצוא את […]

הציונות הדתית: הגיע זמן שדרוג / אמנון שפירא (למנויים בלבד)

"איני רוצה עוד להתווכח עם חבריי החושבים כמוני. זמני בעולם הזה מתקצר, וצריך לעשות מעשה, והוא: לפרוץ את המסגרות הקיימות, כדי להקים גוף מרכזי ומוביל בציונות הדתית, ברוח אמ"ת (אורתודוקסיה מודרנית תורנית)". אמנון שפירא מציע קווי מתאר לגוף חדש שיאגד את הציונות הדתית המרכזית, ומתאר את משימותיו העיקריות"

להחזיר ממלכתיות ליושנה / תהלה פרידמן

  את המונח 'ממלכתיות' טבע דוד בן גוריון, והוא סימן בראשית הדרך את ההבנה כי תיתכן מדינה שהזיקה של אזרחיה כלפיה היא שמאחדת אותם ויוצרת זיקה פנימית ביניהם, למרות ובנוסף לקיומן של זיקות אחרות המפרידות ביניהם. אולם ברבות השנים ירדה קרנה של הממלכתיות, ובמקומה עלו שתי תפיסות חלופיות – תפיסת כור ההיתוך המבקשת ליצור זהות […]

דבר העורך גיליון 84 / אביעד עברון

משמעות המושג ציונות, בהבנתו הפשוטה, הוא השאיפה אל הארץ, התקווה "להיות עם חופשי בארצנו". במובן המסוים הזה, ובמבט לאחור אל שבעים שנות עצמאות של מדינת ישראל – נראה לכאורה שהציונות סיימה את תפקידה הרשמי לפני שנים. מדינת ישראל אמנם מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים בתחומים רבים, אך דומה שקיומה של המדינה הוא עובדה מוגמרת, רוב […]

דבר היו"רים גיליון 84 / אסף בנמלך ותהילה פרידמן

עם פרסום גיליון זה, העוסק במצבה של הציונות הדתית כיום ממספר זוויות, אנו מציינים ארבעים שנה לייסודה של תנועת נאמני תורה ועבודה. אחת הסוגיות החשובות בהן עסק ד"ר יחזקאל כהן ז"ל, מייסד נאמני תורה ועבודה, בשנותיה הראשונות של התנועה, הייתה שירותן הצבאי של נערות דתיות. ד"ר כהן ליקט וניתח מקורות הלכתיים, לרבות כתביהם של שני […]

ומה מורים אנו לילדינו בבתי הספר? / נעמי עיני (למנויים בלבד)

"חיים תוססים, ערכי יסוד, ארון ספרים עשיר, חשיבה ביקורתית, כבוד לזולת ושאלות – זאת אבקש שנציע לתלמידינו. וההכשרה החינוכית – היא תתמקד בפיתוח אומץ לב, תחושת מסוגלות עצמית, חוסן נפשי ותשוקה לפעול בעולם ולחפש אחר תשובות". על בית הספר כשדה האימונים של החיים

חינוך בעידן של ספק / יהודה ברנדס

העידן הנוכחי הוא עידן של ספק. בניגוד לעבר, הספק הוא מצב קיומי בסיסי המקיף את כל שדרות החיים, וככזה הוא מערער על עצם היכולת לחנך לערכים. אמנם אין פתרון קסם לבעיות הקיומיות והחינוכיות של הדור, ואף על פי כן אפשר להציע כמה עקרונות מנחים שיאפשרו התנהלות חינוכית ראויה בעולם של ספק

הנחות יסוד מוטעות ומה הן עושות לתלמידים / מירי שליסל (למנויים בלבד)

תוכניות לימודים בנויות על הנחות יסוד מסוימות לגבי צורכי התלמידים, יכולותיהם ותהליך הלמידה הראוי. להנחות יסוד שגויות יש השפעות הרסניות על הלמידה, על ההישגים ועל יחס התלמידים למקצוע. הנחות יסוד נכונות, לעומת זאת, מביאות ברכה גדולה. על מאחורי הקלעים של המהפכה בתוכנית הלימודים בתנ"ך, ומה יכולה מערכת החינוך ללמוד ממנה

חלומות נפגשים / חזי כהן (למנויים בלבד)

לקבוצת הורים בעמק המעיינות היה חלום: להקים בית ספר עם גישה חינוכית חדשנית ואישית. כשהחלום נפגש עם סכנת הסגירה שריחפה מעל בית הספר של המושבים בעמק המעיינות, הוא הפך למסע שכלל חידוש משמעותי של בית הספר הישן. בית הספר 'ביכורים' הוא בית ספר ממלכתי־דתי רב־תרבותי, שיש בו מקום לקיבוצניקים ולמושבניקים, בני עדות שונות מרקעים שונים וברמות דתיות מגוונות. שילוב ידיים הופך חזון משותף למציאות

לצמצם את הדיכוטומיות / רני חזון-וייס

  רני חזון-וייס היא מנהלת תיכון דרור הממלכתי־דתי בירושלים מבית האגודה לקידום החינוך, וחברת הנהלה בנאמני תורה ועבודה בעוד שהחינוך המעורב לבנים ולבנות בבתי הספר היסודיים מדובר מאוד ונמצא בליבו של דיון ציבורי, על החינוך המעורב בתיכונים כמעט אף אחד לא מדבר. מדוע דווקא בגיל ההתבגרות, באחד השלבים שהכי מעצבים את זהותם של בני הנוער, […]

לחיות על פרשת דרכים / שגיב אלבז (למנויים בלבד)

"אולי לא תמיד הדבר היה חשוף לי כמו שהוא היום, אבל חיים בעולם משלב בו התפתחות אישית וחברתית נבנות על קונפליקט – היו בי מתמיד והם איתי היום. אני מאמין שאיש חינוך מיטיבי הוא מי שחווה את חייו בהלימה למקום בו הוא מחנך, ויש לי הזכות לנהל מקום המחדש ומתעסק בעניין זה כחלק בלתי נפרד מהחזון שלו". מסע של איש חינוך דתי בחינוך הממלכתי ובחינוך המשלב

טיפוח זהות ציונית־דתית: אתגרים ודרכי התמודדות / יונה גודמן (למנויים בלבד)

"נדמה שלכולנו יש שיעורי בית. הנטייה של יותר ויותר צעירים לטפח זהות אישית פתוחה, ולאו דווקא ציונית־דתית, היא כר להתבוננות ולהתמודדות עבור כולנו. התבוננות זו עשויה להוביל אותנו לעמדה רכה יותר ביחס למערכת החינוך, מתוך הבנה של מורכבות המציאות שבתוכה פועלים מוסדות חינוך מצד אחד, ומתוך הבנה טובה יותר של שאיפותיהן של קבוצות הורים אחרות מצד שני". שתי דילמות חינוכיות־ערכיות, והשלכותיהן על היכולת לעצב חינוך ציוני־דתי משותף ועל התודעה הנצרכת לשם כך