not memberg

ברפואה היוונית העתיקה משמש המונח 'קריסיס' לתיאור של רגע שיא, קו פרשת מים שלאחריו יתכנו רק מוות או החלמה. אותה מילה שהתגלגלה אל השפה האנגלית ומשמעותה כיום "משבר" או ארוע טראומתי ומערער, משמשת לתיאור רגע המפנה במחלה, שיכולתו של הרופא לשים לב אליו עשויה להכריע את הכף. 

הרפואה היוונית העתיקה היתה מה שנכנה היום "הוליסטית", ועסקה רבות באורח חיים, ובמעין רפואה מונעת. גורמי המחלה לתפיסתה היו תלויים בהפרה של איזון הקיים בין יסודות ונוזלים שונים בגוף, כאשר על מנת לשמור על בריאותו על האדם לקיים אורח חיים שמאזן בין היסודות השונים והמנוגדים הללו, ואם חלה עליו להצליח ולהשיב אותו. לאיזון הגופני הצטרף גם האיזון הנפשי, שליטה בתאוות הגופניות, ורכישת מידות טובות ומתונות. כך נכרכה שיטה רפואית זו בעיסוק באתיקה, ובראיית חוסר הצדק ומידות רעות כגורם, וכביטוי, של "מחלה". 

הגליון שלפניכם עוסק כולו בסוגיית הרווחה, ביהדות, ובכלל, באמצעות היבטים תאורטיים, היסטוריים, וקונקרטיים. עיסוק בסוגיית הרווחה, נושא שממעטים לשמוע עליו כעת, בעיקר בהיבטיו התאורטיים, משתלב עם הצורך הדוחק באיזון. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בקולות שחלקם שונים מתפיסותיי שלי. רגע הקריסיס הוא אמנם הזדמנות, אבל כזו שלא מאפשרת מרחב גדול לטעות. גם אם לא הגענו עדיין לרגע הזה, עלינו ללא ספק להתכונן אליו. כפי שלמדנו מן הרפואה והאתיקה היוונית, ולהבדיל, מיותר מ2000 שנה של לימוד תורה, במקרים רבים הפתרון הטוב ביותר טמון בשילוב הזה, שבין למידה לקניית הרגלים טובים.

 

*

בהזדמנות זו אני רוצה להודות  לעורך השותף של הגליון, בנימין זינגר, שהוביל את סדנת הכתיבה של מעגלי צדק – דורשי צדק, על עבודתו ודחיפתו הרבה שהגליון יצליח ויראה אור, ולבקש מחילה ממנו ובעיקר ממנויי וקוראי כתב העת על העיכובים והמניעות, תולדת סבבי מילואים תכופים וסמוכים. 

 

שנה טובה וחורף טוב,

 

גילעד