כשהלכה פוגשת אינטרנט / תרצה קלמן
 

 

תרבות צריכת המידע בעידן האינטרנט, הרשתות החברתיות והטלפונים החכמים, שונה באופן מהותי משהייתה עד לפני שנים לא רבות. שינויים אלה אינם פוסחים על אופן החיפוש של מידע הלכתי, ולכן יש צורך בהבנה עמוקה של שפת הרשת וביצירה של חומר הלכתי המותאם לה. הרבנית תרצה קלמן מציגה דגם להתמודדות עם אתגרי הטכנולוגיה בתחום ההלכתי, דגם שעליו מבוסס אתר יועצות ההלכה של נשמת שאותו היא מנהלת

 

קשה מאוד להבין תהליכים, ומשמעות של תהליכים, בזמן אמת. נראה שכעת כבר ניתן לקבוע שהעולם מצוי בטלטלה, שהטכנולוגיה שהאינטרנט מציע נמצאת במרכזה. לאן לוקחת אותנו הטלטלה הזו? יחלוף עוד זמן רב לפני שתהיה תשובה מלאה לשאלה הזו. מנקודת מבטנו הנוכחית, קשה אפילו להבחין במלוא התמונה העדכנית של התפתחות האינטרנט וההשפעה שלו עלינו כחברה, אף שברור שיש כזו.

כמובן, אין זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה טכנולוגיה חדשה יצרה אדוות רבות שהובילו תהליכי שינוי דרמטיים. כך למשל, באופן שמזכיר במידה רבה את התהליכים הנוכחיים, שינתה טכנולוגיית הדפוס את עולם הידע, ובכלל זה את השיח ההלכתי. כחלק מהמחקר שלי על עבודתו ההלכתית של ר' יוסף קארו עסקתי בנושא זה, והצבעתי על מגוון קשרים בין טכנולוגיית הדפוס החדשה לבין יצירת הבית יוסף. דוגמה אחרת היא החשמל, שאולי קל לנו יותר להבין את השינוי שיצר, בניגוד לדפוס שממרחק הזמן והתודעה קשה לנו לדמיין את העולם לפניו. דוגמאות אלו ורבות אחרות מצביעות על מרחב שלם של תהליכים שנוצרו בממשק שבין טכנולוגיות חדשות לחברה שהשתנתה אגב השימוש בהם.

בדברים שלהלן אבקש להצביע על מאפיינים שונים של עולם האינטרנט, ועל האופנים שבהם הם משפיעים על הממשק עם עולם ההלכה. בחלק האחרון של דברַי אציג חלק מהכלים שבהם בחרנו להתמודד עם אתגרים אלו באתר האינטרנט של יועצות ההלכה של נשמת, שאני מנהלת בעשור האחרון. כלים אלו אינם היחידים שיכולים לסייע בהתמודדות זו, אך הם יכולים לשמש דגם להתמודדות ישירה עם אתגרי הטכנולוגיה החדשה ולעורר למחשבה ביחס למופעיה של ההלכה ברשת האינטרנט.

מה נשתנה?

מהירות וזמינות: רשת האינטרנט, מנועי החיפוש, ובאופן חד עוד יותר המעבר לטלפונים חכמים, שינו באופן דרמטי את הציפיות ביחס לאיתור מידע מהיר ומידי. בכל תחומי החיים אנחנו הולכים ומתרגלים לאתֵר בשניות, מכל מקום ובכל שעה, מגוון רחב של פריטי מידע. הציפיה, שבדרך כלל מתממשת, לאתר באמצעות מילות חיפוש פשוטות ידע מגוון ביחס לכל שאלה או תחום דעת, אינה פוסחת על עולם ההלכה. מי שמחפשים בגוגל המלצה למסעדה, פיענוח לבדיקות דם ומידע על חוקי תנועה, יחפשו כך גם מידע הלכתי. בכל ההקשרים וגם בהקשר ההלכתי, יש למאפיין זה של הרשת יתרונות רבים, ובצִדם מחירים שלא תמיד יש מודעות מלאה למשמעותם.

סוגים שונים של מקורות: רשת האינטרנט עמוסה לעייפה מגוון אתרים ומקורות מסוגים שונים שעוסקים בתחומים דומים. חיפוש ברשת בכל נושא שהוא, יניב במקביל הפניות לאתרים פרסומיים, מחקרים אקדמיים, בלוגים אישיים, אתרי חובבים, טקסטים מתוך ספרים שנסרקו או הוקלדו ועוד. כולנו, אנשי העידן הנוכחי, מנסים ללמוד איך להבחין בין מקורות שונים ולתעדף את האמינים שבהם. הצורך ללמוד לעשות זאת נובע מהיעדר היררכיה וסימון של בליל התוצאות שמציף אותנו במענה לכל שאלה שנציב בפני מנוע החיפוש. לא רק שהטכנולוגיה מייצרת שפע רב וקושי להבחין בין מקורות שונים, אלא שיש גורמים שישמחו להקשות על האבחנה בין אתרים שונים. לעיתים מדובר בבעלי אג'נדה רעיונית זו או אחרת, ולפעמים באינטרסים כלכליים או חברתיים, אך המניפולציות עשויות להיות דומות. בכל הנוגע למידע הלכתי מציב מאפיין זה של האינטרנט אתגר מורכב, שכן מי שמחפשים שורה תחתונה הלכתית ייתקלו במגוון תוצאות שעשויות להיות סותרות, ועשויות לייצג מגוון גורמים ומגמות שמי שמצאו אותם לאו דווקא רוצים בהם, ולאו דווקא מודעים אליהם.

טווח קשב מתקצר: אחד התהליכים שתרבות הרשת יוצרת, הוא קיצור טווח הקשב. היכולת לקרוא טקסטים ארוכים נפגעת והולכת. בדיקות שנעשו ברשת הוכיחו שטקסטים אינם נקראים עד תום. הציפיה למסרים מהירים קליטים וחדים, וכן הקריאה או ההאזנה אגב ביצוע פעולות נוספות, משפיעות על האופן שבו נקרא ונקלט מידע מסוגים שונים ובכלל זה מידע הלכתי. כיוון שספרות הלכתית נוטה להיות סבוכה ולהצריך ריכוז בקריאתה, שינוי זה משמעותי בהקשר ההלכתי.

היעדר היררכיה: הדמוקרטיזציה המובנית ברשת האינטרנט כפי שהתעצבה, היא מהגורמים ומהמאיצים של תהליכי שבירת ההיררכיות במגוון תחומים. מערעור סמכותם של רופאים ועד לשיימינג כנגד פוליטיקאים או למהפכת האביב הערבי, רשת האינטרנט והתרבות שהיא מעודדת היא חלק בלתי נפרד מתפיסה שמגדילה את כוחו של הפרט ומעמידה בסימן שאלה את כוחם של בעלי הסמכות, ובכלל זה אנשי ההלכה. סימן שאלה מתמיד מוצב מעל אמירות סמכותיות, ובנוסף היעדר הסמכה רשמית או מעמד מקצועי ברור אינם נתפסים עוד כחסם בפני הבעת דעה שיש לבחון אותה כשוות ערך לעמדת בעלי הסמכות. היבט נוסף של תופעה זו היא התייעצות עם המונים ברשת כתחליף לשיח עם מומחים, באמצעות רשתות חברתיות מסוגים שונים. התייעצויות הלכתיות אינן חורגות מכלל זה, ולעיתים מזומנות מתקיימים ברחבי הרשת דיונים מסוגים שונים בשאלות הלכתיות שאפילו אם משתתפים בהם בעלי סמכות הלכתית, מעמדם בדיון שקול או קרוב למעמדם של שאר המשתתפים בדיון.

העברת מידע או קטעי מידע: מאפיין נוסף של תרבות הרשת הוא שיתוף והפצה של קטעי טקסט או תמונות, לאו דווקא בהקשר המקורי ולאו דווקא במלואם, לחיוב אך לעיתים קרובות גם לשלילה. התבטאויות בעל פה ובכתב, או קטעים מתוך התבטאויות כאלה, עשויים להפוך לכותרת ראשית אחרי שהמונים נחשפו אליהם. האזהרה התנאית "חכמים היזהרו בדבריכם" לובשת גוון מיוחד במציאות הנוכחית, שבה אמירה של גורם דתי עשויה להפוך למוקד הדיונים הפובליציסטים למשך כמה ימים.

שינוי היחס הבין אישי: תוצאה של חלק מהתהליכים שתיארתי, שהיא גם הגורם לחלק מהתהליכים האחרים, היא שינוי משמעותי שמתרחש ברשת ביחס למהות הקשר הבין אישי, וביחס לתפיסת הפרטיות. מצד אחד ניתן לייצר ברשת אנונימיות, שיכולה להקל על אנשים לחפש מזור לקשיים שלא היו רוצים לחשוף באופן ישיר, ואף לעודד כנות בין אנשים שאין ביניהם מגע ישיר. עם זאת, המיסוך שיוצרת האות הכתובה המשייטת במרחבי הרשת מונעת גישה ישירה אל העומדים מאחוריה. הפער שבין הסיטואציות הממשיות לבין התיאור שלהם ברשת עשוי להטעות, ולייצר מצבים שיהיו קומדיה של טעויות או טרגדיה של טעויות – תלוי בתוצאה. במקביל, הרשתות החברתיות הפכו חשיפה אישית, בקנה מידה רחב בהרבה משהיה מקובל בעבר, לנורמטיבית. בה בעת, החשיפה הרבה אינה משקפת באופן מלא את חייהם של האנשים המפרסמים פיסות חיים. תופעות אלו, שקשה להמעיט בחשיבותן החברתית בכל תחומי החיים, משפיעות מאוד על הממשק עם ההלכה במישורים שונים. ראשית, המענה ברשת מתקיים כשהמידע שבפני המשיבים אינו מלא. לעיתים מכיון שהשואלים אינם מודעים למכלול הפרטים המשפיעים על התשובה; לעיתים מכיון שהרצון שלהם לשמור על פרטיותם חוסם אותם מלפרט; ובמקרים אחרים מדובר בהשמטת פרטים מכוונת, או במבחן למשיבים שאינם יודעים מי הפונה אליהם. היעדר הממשק הישיר בין השואלים למשיבים עשוי להשפיע על התאמת התשובה למקרה הממשי שהשאלה מנסה לתאר. כמו כן, המידע אינו בהכרח מתווך באופן שמתאים לשואלים, והוא לאו דווקא עונה על הצורך שלהם.

המציאות מחייבת לנקוט יוזמה

כל המאפיינים של עולם האינטרנט שמניתי כעת, שכמובן ניתן להוסיף עליהם אחרים, ממחישים את החשיבות שיש לנוכחות ברשת של מידע הלכתי בהיר מדויק ונגיש מצד אחד, ומצד שני את האתגרים שיש בניסיון להיענות לצורך במידע כזה. המוני בית ישראל מחפשים מידע הלכתי מסוגים שונים ברחבי הרשת, ולפעמים אף פוגשים בו מבלי שחיפשו. לעיתים קרובות הם יתקלו במידע הלכתי לא מדויק או לא אמין. לעיתים קרובות הם לא יקראו את המידע שפגשו עד תום. לעיתים קרובות הם יקראו את המידע ההלכתי תוך כדי פעולות נוספות שישפיעו על רמת הריכוז וההבנה שלהם. מידע הלכתי שמקורו באנשי הלכה מובהקים מסתובב ברשת ולא תמיד זוכה ליותר התייחסות מאשר אמירות שגויות מבחינה הלכתית של אנשים נטולי ידע, או של אנשים בעלי אינטרסים כלשהם. לא פעם מידע הלכתי יועבר הלאה ברחבי הרשת הן כמקור מידע והן כחלק מדיון ביקורתי. לעיתים קרובות הוא יוצא מהקשרו אגב כך.

ניתן לקונן על מציאות זו, אך יש בה הזדמנות גדולה. דומני, שהיא מחייבת אותנו, בעלי הלכה ומי שהלכה וחינוך ללימוד ולשמירת הלכה חשובים להם, לנקוט יוזמה. לטעמי, יש חשיבות ביצירת מידע הלכתי מותאם לרשת ולתרבות הרשת. כמו כן, יש חשיבות להנכחת מידע הלכתי ברשת באופנים שיאפשרו שימוש יעיל מצד מי שנדרשים לו. יש צורך גדול, שרק מתחיל להתמלא, בכך שיהיה ברשת מידע הלכתי אמין, מדויק ונגיש. העובדה שמרבית העוסקים בהלכה בקיאים פחות במכמני הרשת, מקשה על שמירת הלכה אצל מי שרגילים להסתמך על הרשת כמקור מידע וכבסיס לעיצוב עמדותיהם, וזוהי קבוצת אוכלוסייה שגדלה כל העת.

אתר יועצות ההלכה של נשמת

מזה עשור אני מנהלת את אתר הלכה ובריאות האישה של יועצות ההלכה של נשמת, לעילוי נשמת לואיז בת מרגרית ויוסף חקשורי. קדם להקמתו האתר המקביל בשפה האנגלית, אותו הקימה סביב שנת 2000 יועצת ההלכה והרופאה ד"ר דינה צימרמן, זמן קצר אחרי שהוכשרה כאחת משתי יועצות ההלכה הראשונות שסיימו את התכנית החדשה במדרשת נשמת. האתר הוקם מתוך הבנה שרשת האינטרנט המתפתחת דאז יכולה לאפשר ליועצות ההלכה לספק מידע הלכתי לנשים שנמצאות במרחקים ואין להן גישה לרבנים, ליועצות הלכה או אפילו למדריכות כלות. כשהעלינו לאוויר את האתר בעברית בשנת תשס"ז, הוא הוקם על בסיס עקרונות דומים לאלו של האתר באנגלית, שהיו ועודם חריגים יחסית ברשת האינטרנט. אותם עקרונות מנחים את הפעילות של יועצות ההלכה ברשת בצרפתית ובספרדית, אף שהפעילות בכל שפה מותאמת תרבותית לחברה שונה ובהתאם גם יש הבדלים בין האתרים.

האתר עצמו בנוי מתוך מחשבה פדגוגית על הדרכים שבהן ניתן יהיה ללמוד מתוכו הלכה. התפריטים יוצרים חלוקה לנושאים הלכתיים שממסגרים את המידע שיש בו. עיקרם של האתרים הוא דפי מידע, הפורסים בפני הקוראות והקוראים מגוון נושאים רחב. מטרתם היא לשרטט תמונה רחבה של הנושאים הנדונים באתר – נושאים הקשורים לטהרת המשפחה ולבריאות נשים – כך שמי שיעיינו בהם בשיטתיות יוכלו לרכוש כלים לדעת מהי ההלכה מבלי להצריך שאלה מיוחדת. בראש דפי המידע, לצד הכותרות המציגות את נושא הדף, יש כותרות משנה שמספקות מידע מפורט יותר על מה שיש בו, מידע המקל על הקריאה מחד, ומאידך מאפשר לחדד דגשים. דפי המידע קצרים יחסית, ובמקרה של דפים ארוכים יותר הם מחולקים לפסקאות בעלות כותרות. האפשרות הטכנולוגית לצרף קישורים בין דפי מידע מאפשרת יצירת רשת של דפי מידע בנושאים נושקים, שכל אחד מהם מכיל טקסט מועט יחסית.

אמנם, חלק משמעותי מפעילות האתר הוא מענה של צוות יועצות ההלכה העובדות בו על שאלות הלכתיות שנשלחות באמצעותו, אך האתר בנוי כך שהגישה לשאלות והתשובות שמתפרסמות היא אך ורק דרך דפי המידע בנושאים שהשאלה והתשובה קשורות אליהם. החיבור בין דפי המידע לבין השאלות והתשובות אינו מסתכם בכך. התשובות עצמן, בעיקר בעברית, מכילות קישורים רבים לדפי המידע שבאתר. הקישור לדפי המידע מאפשר לנו לספק לשואלת מידע נרחב בנוגע לנושאים שעלו בשאלתה, בלי לוותר על מתן תשובה קצרה יחסית אך בה בעת בלי לוותר על הסברים נרחבים יותר בנושאים רלוונטיים. השאיפה להקנות כלים להבנת סיטואציות מבחינה הלכתית מדריכה גם את המענה עצמו, שכולל באופן עקבי המלצות והפניות לקריאה ביחס לשאלות שיש סיבה להניח שיתעוררו בהמשך לשאלה שנענתה, אף אם לא הייתה התייחסות אליהן בשאלה.

התשובות המתפרסמות באתר, כאמור רק בצמוד לדפי המידע שאליהם התשובה קשורה, הן רק מדגם מתוך התשובות שנענות דרך מערכת 'שאלי את היועצת', שיש בהן כדי לסייע למי שיעיינו באתר להבין את ההלכה. נעשה מאמץ שלא לפרסם תשובות שיש חשש שעשויות לבלבל, מאחר שהן נכונות רק במקרה חריג. עם זאת, כל התשובות נכתבות מתוך מודעות לכך שגם תשובה שלא פורסמה מיוזמתנו עשויה להתפרסם ביוזמת השואלים. אין לנו כלים לדעת מי הפונים אלינו: מאחורי כל שאלה של אישה המספרת על מצוקה עשויה לעמוד אישה במצוקה – אולי אף יותר גדולה מזו שציינה בדבריה; אך עשויים גם לעמוד גבר מתחזה, תיכוניסט משועשע, בעלי אינטרסים שמבקשים לבחון את המענה שלנו ועוד. כל תשובה שיוצאת תחת ידינו שואפת להיות כזו שנעמוד מאחוריה בכל מצב. נובעת מכך הקפדה על לשון בהירה ועל ניסוחים מדויקים, כמו גם מודעות להיבטים ציבוריים שעשויים להיות לדברינו. זוהי גם הסיבה לכך שלפני משלוח התשובה ולפני הפרסום התשובות הן נבחנות לא רק על ידי יועצות הלכה מנוסות, אלא גם על ידי הרב הנקין והרב ורהפטיג המלווים את עבודת האתרים, ובמקרה שיש היבטים רפואיים לתשובה, גם על ידי רופאה.

המשימה: ללמוד את שפת הרשת

בארבע השנים האחרונות, בעקבות עידוד נמרץ ועקבי של נעמה הנקין הי"ד שעיצבה את האתר שלנו ולימדה אותנו הרבה על הרשת ועל תקשורת חזותית, יועצות ההלכה נוכחות גם בפייסבוק. בדף "יועצות הלכה – נשמת" ובמקביליו באנגלית ובצרפתית אנו מפרסמות מידע מסוגים שונים, כולל קישורים למידע או לתשובות מהאתר. פלטפורמה זו משמשת אותנו גם לפרסום תזכורות עונתיות הקשורות לתחומי העיסוק של יועצות ההלכה, או מידע שנוגע לנושאים שעל סדר היום. הנוכחות בפייסבוק מכוננת קשר בלתי אמצעי עם הציבור ומהווה פלטפורמה נוספת לתקשורת סביב נושאים הלכתיים. יועצות הלכה שפעילות בפייסבוק, כמו גם אנשים נוספים, מצרפים קישורים לדפי מידע מהאתר בדיונים שונים בפייסבוק או ברשתות אחרות. בשנים האחרונות האתרים רספונסיביים ומקנים גישה נוחה גם מטלפונים חכמים, ואני מוצאת את עצמי שולחת מדי יום קישורים לדפי מידע מהאתר במענה לפניות שאני מקבלת באופן אישי במסרונים ובווטסאפ, וברגע קטן חושפת נשים למידע נרחב ומסודר ביחס למה ששאלו.

התיאור שלי את עבודת האתרים של יועצות ההלכה של נשמת הוא קצר ולא ממצה. הוא רק מודל אחד מני רבים אפשריים להנגשת הלכה באופן יעיל באינטרנט, ואפילו אינו מסכם את כלל הפעילות שלי עצמי ברשת בהקשר ההלכתי. עם זאת, נדמה לי שיש בדברים אלו כדי לעורר מחשבה על השפה החדשה שמוטל עלינו ללמוד להשתמש בה כדי להגדיל תורה ולהאדירה במאה ה־21, תוך מודעות לכוחות המיוחדים שיש לאינטרנט כמו גם לאתגרים שהוא מציב בפנינו, שאת חלקם תיארתי לעיל.

*הרבנית תרצה קלמן היא יועצת הלכה תושבת לוד, מנהלת אתר הלכה ובריאות האישה של יועצות ההלכה בנשמת, חוקרת הלכה במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון