עם המעבר ללמידה דיגיטלית מתחזק הצורך בקשר האישי ובבניית תחושת השייכות של התלמידות. בתיכון אמי"ת אורי הכניסו שינויים מהותיים בתוכנית הלימודים, כך שתתאים לתקופת הקורונה ולעולם הדיגיטלי, ותפתח בתלמידות כלים לחיים ויכולות למידה משתנות.

מהפכת הקורונה שאנו חווים בימים אלו מלמדת אותנו דבר אחד מרכזי שממנו אני מבקשת להשליך על עולם החינוך – את בעיית נגיף הקורונה לא נצליח לפתור לבד! נדרש שיתוף פעולה עולמי וגלובלי. אין די בפעולה של מדינה אחת, ובוודאי לא של אדם אחד – רק הושטת ידיים, חיבור ועבודה משותפת יצליחו למגר את הנגיף והשלכותיו.

נגיף הקורונה השפיע על כל מעגלי החיים המוכרים לנו – המשפחה, הקהילה, עולם התרבות, בתי כנסת, מקומות בילוי, המשק הכלכלי והצריכה, עולם הרפואה וכמובן – מערכת החינוך.

אל לנו לראות את התקופה הזו כתקופה בה צריך להתכופף ולחכות עד יעבור זעם. כמנהלת אני שואפת שהתקופה הזו תהווה מקפצה של ממש לתהליכים שהתחילו לפניה, ובזכותה יעברו האצה והתפתחות. יש לנו הזדמנות פז, ולא כדאי להחמיצה. ברור לנו שזהו זמן של שבירת החומות והגבולות המוכרים, של פריצה ושינוי. בכדי שהמהפכה שאנחנו מצפים לה תקרה נדרש שיתוף פעולה של כלל הגורמים: משרד החינוך, הרשתות, כלל המורים, ההורים והתלמידים – רק עבודה וחשיבה משותפת יביאו לתוצאות שאנחנו מייחלים לראותם כבר הרבה שנים.

אל לנו לראות את התקופה הזו כתקופה בה צריך להתכופף ולחכות עד יעבור זעם. כמנהלת אני שואפת שהתקופה הזו תהווה מקפצה של ממש לתהליכים שהתחילו לפניה, ובזכותה יעברו האצה והתפתחות. יש לנו הזדמנות פז, ולא כדאי להחמיצה. ברור לנו שזהו זמן של שבירת החומות והגבולות המוכרים, של פריצה ושינוי.

בדברי אני מתארת את המצב בתיכונים ובתי הספר השש־שנתיים – זה העולם אותו אני מכירה ובו עיקר העשייה שלי כמנהלת תיכון שש־שנתי. אני כותבת בהכללה אולם בטוחה ויודעת שיש בתי חינוך יוצאי דופן ופורצי דרך.

שינוי ויצירתיות

הרב זקס בספרו לכבוד השוני כתב פרק שלם שנקרא "יצירתיות: צו החינוך":

כל המצאה משנה את הסביבה האנושית, אך ההמצאות ששינו את פניה לבלי הכר היו אלו ששינו את הדרך שבה אנחנו מתעדים מידע ומוסרים אותו… מהפכות בטכנולוגיית המידע הן שיטתיות, הן משנות את מבנה החברה מיסודו. הן אפילו משנות את הדרך שבה אנחנו מדברים וחושבים, בונים חוויה ומקנים לה משמעות.

בהמשך הפרק הוא מציין ש"היצירתיות הפכה למפתח לשגשוג במאה העשרים ואחת".

הדברים שלו שנכתבו מזמן רלוונטים ביותר גם לימינו אנו. אין צורך להכביר במילים – ברור לנו שמערכת החינוך בישראל נדרשת לשינוי ממעלה גבוהה. מחקרים רבים בשנים האחרונות עסקו בכך ששיטות הלימוד מיושנות ושאנחנו לא מכינים את תלמידינו למאה ה־21, ומבחני הטימס ונתוני ה־OECD אכן איששו את הצורך בשינוי.

במקביל נעשו ניסיונות מצד משרד החינוך להתניע, לקדם ולתקשב יוזמות לפיתוח פדגוגיה חדשנית בכל בית ספר. ישנה גם דחיפה מצד רשתות החינוך – ברשת אמי"ת, אליה משתייך גם בית הספר אותו אני מנהלת – אמי"ת אורי, להאיץ מגמה זו. במסגרת היוזמות משרד החינוך קידם ועודד יוזמות ופיתוח פדגוגיה חדשנית בכל בית ספר בעזרת מלווים לשינוי תרבותי (מל"תים) ומומחים, מה שהביא לכך שנוצרו איים של שינוי, אך השינוי ההוליסטי טרם קרה ברוב בתי הספר.

והנה באחת נזרקנו למציאות מטלטלת ולא מוכרת – בתי הספר נסגרו, מרחב הלימוד הפיזי הועתק למחוזות דיגיטליים והצורך בטכנולוגיה ומסכים עלה פלאים.

הקורונה היא מקפצה אדירה להעז ולעשות את השינויים המשמעותיים במערכת.

זירות התלמיד והמורה

אם נזקק את האתגר – השינוי המהותי שנדרש הוא בזירת התלמיד, וממנו נגזרים שינויים גם בזירות אחרות.

בכיתה הנוכחית אליה התרגלנו מתבקש התלמיד להיות נוכח, לשבת, לשמוע, לסכם, לא לדבר ולא להפריע. התלמיד פאסיבי, בעמדת מקבל. ישנה היררכיה ברורה בין המורים לתלמידים וידוע מי מכתיב את הנהלים, גבולות הגזרה, צורת הלמידה והקצב.

בלמידה חדשנית ואפקטיבית התלמיד נדרש להיות אקטיבי, לדבר, ליזום, לנוע במרחב, להכתיב את קצב הלמידה ואופייה, ליצור וללמד.

מהתפקיד האקטיבי והלמידה העצמאית נגזרות גם מחויבויות משנה – התלמיד אחראי על הלמידה. המורה הופך למלווה, מנחה, מייעץ, ושותף לתהליך הלמידה והחקר, קצב הלמידה שונה מתלמיד לתלמיד, ותיתכן למידה רב־גילאית ובין־תחומית שפורצת את גבולות ביה"ס ונותנת הזדמנות לשת"פ עם חברות, מוסדות השכלה גבוהה, מכוני מחקר ועוד.

בהתאם, גם מרחב הלמידה צריך להשתנות – אין עוד מקום לשולחנות מסודרים בטורים וכסאות מוצמדים. גם בלוח המסורתי לא בטוח שיש צורך. על המרחב להיות דינאמי, מותאם ללמידה, אינטראקטיבי ומשתנה ומצויד במחשבים. כך יוכל התלמיד להיות נגיש למאגרי ידע, והמורה לא יהיה בעל הידע הבלעדי. המרחב יעודד שיח ,שיתופיות, התלמידים מסתכלים אחד על השני, לומדים יחדיו, מעלים רעיונות, מתייעצים ומקדמים זה את זו, ומתפתחת אחריות קולקטיבית של הקבוצה.

עיקר המשאבים יוקדשו לפיתוח מיומנויות של זיהוי צורך, הצגת רעיון, סיעור מוחות וחיפוש סיוע מגורמי חוץ, בנוסף למיומנויות של אוריינות דיגיטלית, פירוק טקסטים מורכבים, ביקורתיות, מנהיגות, וחשיבה כלכלית וצרכנית.

התלמיד יהיה עסוק בלמידה שלו, וישקיע את המשאבים שלו בכדי לטייב אותה. כדי שזה יקרה, יש ליצור שינוי בזירת המורה. מדובר בשינוי תפיסתי־מחשבתי. המורה צריך להפוך למנגיש ידע במקום למקנה הידע, להקדיש זמן רב להקניית אסטרטגיות ומיומנויות, ולהצליח לשחרר את המקום והשליטה שלו ולתת לתלמידים לטעות ולתעות. מורה אשר יצליח למלא את התפקיד הזה יוכל להוביל כיתה אף בהיעדרו, ולאפשר לתלמידים ללמוד גם בבידוד או בשעות הפנאי בבית מתוך רצון ותחושת עניין.

לשם כך נדרשת חשיבה החל מרמת ההכשרה של מורים באוניברסיטאות ובמכללות, שינוי בדרישות של משרד החינוך, וגם בהנחיות שאנו המנהלים מכתיבים לשטח. בנוסף ההורים צריכים להיות שותפים למהפכה ולתמוך בה כשהישגי הבגרות והצלחת הילדים שלהם בטווח הקצר אינם הדברים שמכתיבים את הלמידה (לא ארחיב בזאת על השינוי בדרכי ההערכה).

המורה צריך להפוך למנגיש ידע במקום למקנה הידע, להקדיש זמן רב להקניית אסטרטגיות ומיומנויות, ולהצליח לשחרר את המקום והשליטה שלו ולתת לתלמידים לטעות ולתעות. מורה אשר יצליח למלא את התפקיד הזה יוכל להוביל כיתה אף בהיעדרו, ולאפשר לתלמידים ללמוד גם בבידוד או בשעות הפנאי בבית מתוך רצון ותחושת עניין.

השינויים שהוכנסו בבית הספר

מתוך הראייה הזו והשאיפה להגיע לשינוי הוליסטי, הכנסתי מס שינויים בבית הספר בשנת תשפ"א.

  • אחד הדברים שהבנתי מתוך הקורונה הוא הצורך לתמוך בצוות כדי שיהיה מסוגל לעשות את השינוי המיוחל. בתקופה האחרונה המורים לומדים ומשתלמים ללא הפסקה ממש ללמוד וללמד. מדובר בלמידה מתמידה, ופה נכנס התפקיד שלי כמנהלת זירת הניהול שמאפשרת לתהליך הזה להתממש. כשבניתי את שנת תשפ"א החלטתי להקצות במערכת זמן לפיתוח ועבודת הצוותים – כל יום ראשון מהשעה 8:00­-10:00 הצוות מגיע לבית הספר לזמן לימוד, העשרה וקבלת כלים בתוספת ליווי ותמיכה. ביום זה התלמידות מתחילות ללמוד החל מהשעה 10:00.
  • את שעת הפיתוח מלווים מומחים ממייקרוסופט, מרשת אמי"ת, ומורים מומחים מתוך הצוות, כשהרצון הוא ללמוד ולתמוך בצוות כך שכל מורה בצוות ירגיש שיש לו מעטפת תומכת – בהתחשב במקום בו מצוי המורה (צעד ראשון, הליכה בטוחה, ריצה, מרתון).
  • כל המורים השתלמו והכירו את מערכת ה־Teams מתוך דרישה שהלמידה תתבצע רק בסביבה הזו. סביבת הלימוד של Teams היא תוכנת שיתופי פעולה בין צוותים של מייקרוסופט. מדובר בסביבה ידידותית ובטוחה, שהאפשרויות לבניית שיעורים מקוונים בה הוא עצום. את ההיכרות והעבודה עם Teams התחלנו כבר בתחילת שנת תש"פ כשתלמידות שלנו השתלמו ועברו קורס מטעם מייקרוסופט ("הכוכבים של מייקרוסופט") ונחשפו לסביבה הזו ולפיתוחים של מייקרוסופט.
  • מערכת השעות נבנתה בצורה היברידית – פיזית ודיגיטלית במקביל. מלכתחילה תכננתי לפחות יום/יומיים בשבוע של למידה מהבית מתוך אידיאל ומתוך רצון להפוך את התלמידה ללומדת עצמאית. גם לכיתות החינוך המיוחד יש יום למידה מהבית.
  • תלמידות כיתות ט'-י' התבקשו לרכוש במהלך החופש מחשב אישי ללמידה (כולל כיתות חנ"מ). הן מגיעות עם המחשבים ללמידה בבית הספר – מה שמחייב הוראה שונה מצד המורה מכל הבחינות, יחד עם דרכי הערכה מגוונות וכמובן ניהול שיעור באופן אחר לגמרי ממה שהכרנו.
  • כל תלמידות ז'-ח' יעברו כחלק מתוכנית הלימודים והמערכת שיעור באסטרטגיות שיסייעו להן לפתח תכונות של לומדת עצמאית. מדובר במיומנויות של ניהול זמן, ניהול הלמידה, אחריות אישית, זיהוי אופן הלמידה המועדף ועוד.
  • בכל המקצועות נבנו מסעות למידה. מה הכוונה במסע למידה? מדובר ביחידת לימוד מגוונת ויצירתית. המורה נותן הקניה של 10­-15 דקות, שיכולה להתבצע פנים אל פנים, בקבוצות קטנות או בסרטונים, ואז התלמיד יוצא למסע שלו בלמידה, מבצע משימות, אוסף מידע, מתרגל, יוצר וכמובן משתף את התלמידים ולומד איתם בצוותא. המורה זמין לשאלות, מעורב מאד במרחב הלמידה, רואה את המחברות של התלמידים, נותן הכוונה, מדייק את התהליך, וכן יכול לזמן קבוצה לשיח, להתכתב עם התלמידים בצ'אט האישי או הקבוצתי, ולהצטרף לחדרי הלימוד. בעיקר המורה עסוק בלמידה החדשנית שלו, בבניית מסעות למידה נוספים ובהמצאת התפקיד החדש שלו במקביל לתהליך שעוברים התלמידים.

מסע למידה יכול להימשך שבועיים, חודש ואפילו חודשיים. ניתן לבנות מסע בכל תחום ואף לשלב תחומים שונים. מדובר בירידה ל־20% זמן מורה מדבר לעומת 80% אקטיביות ופעילות עצמאית של תלמידות שלומדות ועובדות באופן עצמאי.

דוגמא למסע למידה בספרות בשכבת ט'[i]

הסיפור החסידי – המטרה לעודד קריאה עצמאית והתנסות ראשונה בז'אנר דרך חוויה ומוטיבציה ללמידה.

איך זה יתבצע בפועל?

במקום הרצאות – יפוזרו תמונות בצורה וירטואליות במחברת כיתה ב־Teams והתלמידות התבקשו לדרג מי הכי צדיק. [סטראוטיפים]

בתחנה הבאה במסע ניתנה לבנות בחירה בין קריאה לבין האזנה (ערוצי למידה שונים) בסיפור. כדי לבדוק הבנה התחנה תסתיים ב"בחן את עצמך".

בתחנה לאחר מכן, התלמידות יבינו מונחים בספרות ובמבנה הסיפור החסידי דרך ניתוח יצירות אמנות. [קשר בין אומנות לספרות]

בתחנה האחרונה של המסרים, ניתנה האפשרות ללמוד מסרים מהעיתונות, מסרטונים או באמצעות תמונות, ולבחור למה להתחבר באופן אישי. [חיבור אישי]

פינת העזרה מעבר לכאן ועכשיו באמצעות הבנה מה זה שו"ת ושו"ת תפילה. [לייצר חיבור רלוונטי לעולם של המתבגרות]

לסיום ניתן סיפור נוסף והמחשה מהו רועה בתפילתו של רועה באמצעות כתבה אקטואלית וקינוח במנות השוואה. [חיבור לזמן ולחגים]

מסע למידה יכול להימשך שבועיים, חודש ואפילו חודשיים. ניתן לבנות מסע בכל תחום ואף לשלב תחומים שונים. מדובר בירידה ל־20% זמן מורה מדבר לעומת 80% אקטיביות ופעילות עצמאית של תלמידות שלומדות ועובדות באופן עצמאי.

דוגמא למסע למידה במדעים בשכבה ט'[ii]

המטרה: להכיר את אבות המזון השונים תוך התנסות בחקירה עצמאית ומשימות בבית. תוצר סופי – בניית תפריט אישי מותאם לעצמן.

"תטעם, תבין גם…" – מתחילים את המסע ויוצאים לדרך – סיטואציה מוכרת שעומדים ואוכלים רק לנחם את עצמנו כי מחר דיאטה… והתלמידות מוזמנות לשתף מה הן אוהבות לאכול, למה ומתי… [שיתופיות ועניין]

תחנה ראשונה במסע, כושר במטבח – איסוף 15 מוצרים שונים ופירוט הטבלה והרכיבים, כולל הסימון האדום/הירוק.

תחנה הבאה – דרך סרטון הסבר ושאלות חקר מה משמעות הסימנים ולמה נוספו. לפי מה שנלמד מציעים תפריטים שונים ובוחרים מה לאכול.

לפני התחנה הבאה ממיינים לרגע את הרכיבים ומנסים לתת שם ולהבין מושגי יסוד ואבות מזון.

תחנה נוספת – חוקרים את הסוכרים דרך ניסויים במטבח הביתי ומדווחים באמצעות סרטון בטיקטוק, או דרך אחרת על תוצאות הניסוי במחברת הכיתה בסביבת הטימס. [כל האמצעים כשרים😊]

בתחנות הבאות ניסויים שונים והכל מתאפשר בסדר ועם קורונה. מקרוב ומרחוק, דרך יוטיוב, חיפוש באינטרנט, חיפוש בבית, צילום תיעוד והבנה מהם חלבונים, פחמימות ושומנים.

אם בשלב הזה התלמידות כבר לא חצי רופאות או דיאטניות מוסמכות הן התבקשו להכין תפריט אישי המאזן בין אבות המזון ומה האתגר הבא הספורטיבי שהן עושות.

לא עוצרים תהליכים

הצצה לצוותים ולעבודה שמתבצעת בסביבת ה־Teams מחממת את הלב – היצירתיות שמגלים המורים, מסעות הלמידה, מבנה השיעור המאורגן והמסודר, המשימות והמטלות, מרחיבים את הדעת ונותנים כח להמשיך – מורות שלא האמינו שיהיו מסוגלות להמיר את העמידה מול הכיתה בשיעור מקוון נהנות להציג היום את התוצר שפתח צוהר ללמידה שונה ומקום לביטוי אישי של הבנות גם במקום הרגשי והשיתוף. שיעורים בנושא אישות, קשר זוגי נכון, תנ"ך, סיפור אמנון ותמר, מדעי חלקיקים, טקסטים באנגלית ושיעורי חינוך גופני יצירתיים ומגוונים כולל דיווח על תוכנית אימון אישי הן רק מעט ממבחר עצום של שיעורים מקוונים.

כלל המורים, צעירים ומבוגרים, חדשים וותיקים, מהמגזר החרדי, הדתי והחילוני, כולם כאחד משתלבים. הצוות עבד קשה במהלך החופש וממשיך לעבוד קשה גם עכשיו. צוות מו"פ (מחקר ופיתוח) חדשנות פדגוגית עובד ללא ליאות וזמין למורים, החל משאלות טכניות־טכנולוגיות ועד שאלות מהות ותוכן. למרות העומס והעבודה הקשה יש חדווה של עשייה והתחדשות.

עם המעבר ללמידה דיגיטלית מתחזק הצורך בקשר האישי ובבניית תחושת השייכות של התלמידות. הקמתי שני צוותי מו"פ שאמונים רק על המקום הזה. לדוגמא, כל בוקר בחטיבה נפתח בשיח בוקר משמעותי, ורק אז עוברים ללמידה. שיח הבוקר הוא האפשרות לראות ולשמוע את הבנות, לדבר על אקטואליה וערכים ולהבנות את הכיתה כקבוצה.

בנוסף הקמתי צוות מו"פ שעוסק בתורת חיים ופועל בתחום הדתי ובהעשרת התלמידות בתחום זה למרות המרחק הפיזי.

חשוב לציין – אל תסיקו מתוך הכתוב שניתן לוותר על מקום המורה בכיתה כמבוגר משמעותי, מחבר מלווה, תומך ורואה את הצרכים של הקבוצה כמכלול ושל כל פרט ופרט בהיבט הרגשי־אישי, החברתי, הדתי וכמובן הלימודי.

ועם זאת, יש לציין כי הקורונה לא עוצרת תהליכים אלא להיפך – ממשיכים לפתח וללמוד בצוות האסטרטגי־ניהולי כל הזמן, מדייקים את הדברים, מודדים דופק, נותנים חמצן, בוחנים את דרכי ההערכה ומבנה התעודה ומייצרים תוכנית לימודים חדשה. כמנהלת התהליך מרתק, התוצרים מפתיעים אותי כל פעם מחדש ותנופת ההתחדשות שחווים כל באי הקח"ל (קהילה חינוכית לומדת) היא עצומה.

יש לציין כי הקורונה לא עוצרת תהליכים אלא להיפך – ממשיכים לפתח וללמוד בצוות האסטרטגי־ניהולי כל הזמן, מדייקים את הדברים, מודדים דופק, נותנים חמצן, בוחנים את דרכי ההערכה ומבנה התעודה ומייצרים תוכנית לימודים חדשה.

אנחנו בונים ויוצרים את השינוי השלם שלנו גם בחשיבה על תוכניות חוצות גבולות כאקו־סיסטם; נושא שהוא כשלעצמו מחייב מאמר אחד או שניים – קשר לבתי ספר בחו"ל, היכרות עם האתגר של התפוצות, שיעורי יזמות בחטיבה – אלו הם רק מקצת הדברים שפועלים השנה ומוטמעים בבית הספר כחלק מהחזון ומההבנה שאנו מאירים פנינו אל המחר.

פעם היינו במקום שעומד מאחורי התלמידים ודוחף אותם קדימה; היום אנחנו בעמדה של "משכני אחריך וארוצה".

אסיים במה שהתחלתי – נדרש שיתוף פעולה רחב בין כל הגורמים כדי שזה יצליח. זה המקום להודות לצוות אשר איתי, למנהלת חט"ב שירה שדה, לסגנית דינה הנדלר לרכזת פדגוגית חט"ע ריבי צונץ ולכל צוות הניהול והצוות האסטרטגי (שמונה 15 אנשים), וכן לרשת אמי"ת ולמפקח ביה"ס שהם שותפי אמת לחזון נכון שמתממש. ולבסוף תודה על סייעתא דשמיא גדולה בכל צעד ומהלך.

* רוחמה ווגל (נרי'ה) היא תושבת בית שמש ואם ל6- ילדים. מנהלת זו השנה השלישית את תיכון אמי"ת אורי. ניהלה את תוכנית "אפיקים". נבחרה על ידי חברת מיקרוסופט למנהלת מצטיינת בתקופת הקורונה.

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

[i] המורה: ריבי צונץ.

[ii] המורות של צוות מדעים: ד"ר מרים שכטר, אביטל מלכאן ותמר ענתבי.