לאן נעלמו תלמידי העדה

 

לאחרונה פרסמה תנועת נאמני תורה ועבודה סדרת מחקרים שעוררה שיח ציבורי בכלי התקשורת הדתיים סביב נושאים כמו לימודי המדעים, אינטגרציה, מגדר ועוד.

אולם על נתוני אחד מן המחקרים כלל לא דובר. למרות ששלחנו אותו לכל כלי התקשורת במגזר: כוונתי לממצאים שפרסמנו אודות מספרם של יוצאי אתיופיה בחינוך הדתי.

אפתח באמירת זכות גדולה על החינוך הדתי שהוא זה אשר קלט את יוצאי אתיופיה. בשעה שאחרים האשימו אותנו בגזענות, אנחנו הדתיים היינו הראשונים והיחידים להראות שהחינוך שלנו חזק מכל צבע.

אך מתברר במחקר שנערך על ידי אייל ברגר, שבמהלך השנים 2009‑2015 פחת שיעור התלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הדתי. בחינוך היסודי שיעורם פחת באופן משמעותי (מ‑59 ל‑49 אחוזים בקרב תלמידים ממוצא אתיופי, ומ‑81 ל‑68 אחוזים בקרב תלמידים שעלו מאתיופיה), ובחינוך העל-יסודי באופן מתון (מ‑52 ל‑47 אחוזים בקרב תלמידים ממוצא אתיופי, ומ‑71 ל‑69 אחוזים בקרב תלמידים שעלו מאתיופיה).

זו ירידה חדה יחסית שמתרחשת במספר מועט של שנים, והיא צריכה להטריד אותנו מאוד. הציבור הדתי היה הגורם הכמעט בלעדי שקיבל את האחריות לקליטתם בארץ וכולם (כמעט 100 אחוז) התחילו בבתי ספר דתיים. על כן מחובתנו לשאול מדוע מחציתם נמצאים כיום בחינוך החילוני.

בדברים הבאים לא אציע פתרון. בישיבה התיכונית חלקתי חדר עם יוצא העדה, כזוג נשוי גרנו באתר קרוואנים וילדיי לומדים בממ”ד שחצי מתלמידיו יוצאי אתיופיה – אבל בסופו של דבר אני פרנג’י (לבן). לכן איני יכול לתת פתרונות והם חייבים לבוא מתוך דיון ציבורי רחב ומשותף שאני קורא לקיימו.

כדאי לאזכר ממצאים נוספים שאולי יעזרו לנו ברקע: חלק גדול מהעזיבה של אותם תלמידים מתרחש במעבר מהחינוך היסודי לעל-יסודי. בנוסף לכך, בחינת ההשתלבות לפי מגדר מעלה כי שיעור הבנות ממוצא אתיופי בחמ”ד העל-היסודי גבוה משיעור הבנים (62 ו‑53 אחוזים, בהתאמה). בהצטרף לנתונים נוספים, נראה כי הדבר מלמד על קליטה ושילוב טובים יותר של בנות בהשוואה לבנים.

כמו כן, מרבית התלמידים (68 אחוזים) ממוצא אתיופי בחינוך היסודי לומדים בממ”דים מעורבים, והדבר אינו קשור רק לפיזור גיאוגרפי. נתון נוסף מראה כי פחת שיעור התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים במוסדות לימוד שבהם למעלה ממחצית מהתלמידים הם ממוצא אתיופי. בחינוך היסודי פחת שיעורם מ‑24 ל‑4 אחוזים בלבד, דבר המלמד בין היתר על תהליכי השתלבות חיוביים.

ממצאים אלו ואחרים מעלים נקודות רבות שהחינוך הדתי בוודאי עוסק בהן בהיותו אמון על עבודת קודש זו. ואולם, עיקר הדיון חייב להיות רחב יותר. יחד עם אנשי העדה, בשוויון דעה ומעמד, יש לגעת בהיבטים רוחניים, דתיים וחברתיים על מנת למנוע תהליכי חילון ויציאה מן המסורת שנשמרה מאות אם לא אלפי שנים.

את אחיי אנכי מבקש והם ממש איתנו, כאן, בידיים שלנו.

כתוב ע”י שמואל שטח, מנכ”ל נאמני תורה ועבודה

הכתבה המקורית מופיעה באתר של ערוץ 7