לא צריך רבנים ראשיים לירושלים

 

חסרונם של רבני עיר בירושלים לא הפריע לאף אחד. להפך, העדר רבנים ראשיים רק מקל על ההתנהלות בנושאים שונים ומונע חיכוכים ופוליטיקה מיותרת. רב עיר היא משרה מיותרת

אצל כל מי שמתבונן בתהליך המכוער של הבחירות לתפקידי הרבנים הראשיים לירושלים מתעוררות שתי שאלות קשות: מי בכלל צריך רב עיר ולמה צריך לבחור אותו ככה?

כבר מעל עשר שנים, מאז נפטרו הרבנים הראשיים הקודמים, לירושלים אין רבני עיר. מאז הוחלט על קיום בחירות לתפקידי הרב הראשי האשכנזי והספרדי, וכמיטב המסורת בהתמודדויות הרבניות האחרונות, הציניות והפוליטיזציה חוגגות. לתפקידים מתמודדים לא פחות מ-16 רבנים. חלקם נצר למשפחות רבנים מבוססות שדואגות לסידור עבודה למיטב בניהן, כגון הרבנים לאו, אליהו ויוסף. כל המועמדים המשמעותיים ביניהם מצוידים בתמיכה פוליטית של אחת המפלגות הדתיות הארציות, שהפכו גם את הבחירות הללו לזירת התגוששות ביניהן. את חלק מחברי הגוף הבוחר מניעים אינטרסים פוליטיים ואחרים, חיסולי חשבונות וגם סתם ציניות לשמה. רצון לבחור את המועמדים הטובים ביותר לאחד התפקידים הדתיים המורכבים בעולם, כמעט לא תמצאו שם. נאמני תורה ועבודה אמנם פעלו ל “מזעור הנזק” באמצעות עדכון הליך הבחירות, אך המצב הקיים מלמד שצריך עוד – לעשות עוד יותר.

עבור מי שרוצה לבחון את מערך שירותי הדת בישראל, ירושלים היא מקרה מבחן מצוין. העיר הגדולה בישראל, בה מתגוררת אוכלוסייה דתית משמעותית, תפקדה היטב ללא רבני עיר. מכיוון שהרבנים הקודמים חדלו לתפקד כמה שנים לפני פטירתם, הרי שבפועל כמעט 20 שנה שלא היו רבנים לעיר הקודש.

חסרונם של רבני עיר בירושלים לא הפריע לאף אחד. אף תושב או רשות בירושלים, אפילו לא המועצה הדתית, נזקקו בשביל תפקודם השוטף לרב העיר. להפך, דומה היה שהעדר רבנים ראשיים רק מקל על ההתנהלות בנושאים שונים ומונע חיכוכים ופוליטיקה מיותרת. בחישוב גס, עשור ללא רבנים ראשיים לירושלים גם חסך לקופת העיריה המדולדלת כ-14 מיליון שקלים על פני עשור. בלי שום ספק, סכום מכובד מאוד. אפשר ללמוד מזה דבר אחד, פשוט והגיוני: במדינת ישראל לא צריך רבני ערים, לא בירושלים וגם לא בערים אחרות.

הרבנים הראשיים לישראל הרב לאו והרב יוסף

רב עיר היא משרה מיותרת. במקרה הטוב הוא אדמיניסטרטור של שירותי הדת בעיר ומתווה המדיניות ההלכתית על פי פסיקת רבותיו. אך כיוון שמדובר בעיר, ובוודאי בערים גדולות, רב העיר פשוט לא רלוונטי, לא מחובר ולא נוגע בתושבים. רוב אזרחי מדינת ישראל הגרים בערים, גם אם הם דתיים, לא מכירים אפילו בשמו את רב העיר שלהם ובוודאי לא קשורים אליו או שמקבלים ממנו איזשהו שירות. הנתק בין הרב לבין עשרות או מאות אלפי תושבי העיר שבאחריותו היא הסיבה המהותית שאין לנו צורך בתפקיד הזה. הפוליטיקה המכוערת היא נזק אגבי מציק, אבל חוסר הרלוונטיות העקרונית שבתפקיד היא הבעיה העקרונית.

אז מה צריך לעשות? במקום רב עיר צריך למנות רבנים לשכונות ולישובים. במקומות בהם אין רבנים ובמקומות בהם מכהנים רבנים כבר שנים ובאה העת להחליפם. רבנים כאלו שיחליפו את רבני הערים ולא יעלו שקל נוסף, יהיו מחוברים לקהילה ויוכלו לפעול באופן משמעותי כדי לממש את תפקיד הרבנות, לקרב את ישראל לאביהם שבשמים ולספק הנהגה דתית ושירותי דת ראויים. צריך להבהיר – גם את רבני השכונות והישובים אסור לבחור על פי השיטה הקיימת. היא פוליטית ברובה ומאפשרת לגורמים פוליטיים ארציים להתערב ולבחור מועמדים כראות עיניהם ללא כל זיקה לאופי של הישוב או השכונה. הדרך היחידה לנטרל את הכוחות הפוליטיים היא דמוקרטיזציה מלאה של הבחירות של רבני הקהילות. רק רבנים שיבחרו באופן דמוקרטי להנהיג קהילות קטנות יחסית ולתקופת זמן מוגבלת, יוכלו להיות רלבנטיים ולממש את הייעוד שלהם – להגדיל יהדות ולהאדירה.