לקריאת המאמר כפי שפורסם בכ״א באדר ב׳ ה׳תשע״ט (03/28/2019 15:26) באתר מקור ראשון לחצו כאן 

גאווה דתית” היתה המסר המרכזי במסגרת ימי כרכז חינוך חברתי, בבית הספר בו ביקשנו לחנך לתורה ומצוות. על מנת שהתלמידים יתגאו בכיפה שעל ראשם, היינו מביאים בכל שנה, סדרה שלמה של מרצים, כמו טייס ומדען דתיים – על מנת שהתלמידים יבינו שהתורה אינה מחסום, אלא סם חיים שהופך אותנו לסיירת מובחרת.

זו התחושה אליה חונכתי ואותה ניסיתי להעביר: אנחנו הסיירת. כשאמרתי זאת התכוונתי לבטא שמסע הכומתה שלנו ארוך יותר. אנחנו צריכים לשאת משקל כבד יותר, ויש סיכונים גדולים יותר בחיים המאתגרים שלנו כדתיים.

בימים האחרונים העלה חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ’ את משל הסיירת הידוע. אלא שהוא הביא זאת על מנת לומר שמכיוון שאנחנו הסיירת – מגיע לנו לקבל יותר כסף מהמדינה.

בהערת אגב אציין שטכנית, רבים מהנציגים הדתיים שהתהדרו בדאגה לתקציבי החינוך הדתי, היו אלו שלעיתים רבות דווקא הכניסו את המערכת הדתית לבור תקציבי. על תקציבים קואליציוניים ועל הסיבות לסכומים הגדולים שהמדינה וההורים צריכים לשלם לחינוך הדתי, ראוי להקדיש מאמר אחר.

אם נחזור בחזרה לנושא הרי שאם אנחנו ניסינו לחנך שהיותנו סיירת היא עובדה הכרוכה בחובות, הרי שבצלאל סמוטריץ’ רואה זאת כעובדה המקנה זכויות: התורה יכולה לשמש כקרדום לחפור בו ואם אתה לומד תורה  – זכותך לקבל יותר. לא מדובר במשחק מילים אלא בהבדל שמיים וארץ, אשר התעלמות ממנו עלולה להביא אותנו למצב של ניוון מוסרי ולגידול של דור חצוף, מנותק ואדיש. משל הנבחרוּת המתיר לעובד השם לקבל זכויות מפאת היותו דתי, היה המנוע המרכזי להתעצמות עולם התורה החרדי. את מה שקרה לעולם זה, תיאר אחד מרבותי שגדל בחברה החרדית: כשאתה מתחנך על כך שמגיע לך יותר, אתה גם מתרגל לקחת יותר. וכך, התורה עלולה להפוך מסם החיים לסם של מוות, שחיתות וקריצות אשר מביא את התורה לקרן זווית, גם אם טכנית אלפים לומדים אותה בכל רגע.

הציונות הדתית עדיין לא שם, ובטוחני שגם ח”כ סמוטריץ’ לא רוצה להגיע למקום הזה, אבל מבחינה אידאולוגית, זו הדרך וזה הכיוון.

כשאנו מחנכים את ילדינו להיות המובחרים, משמעות הדבר הינה לקבל על עצמינו חובות: ללמוד יותר תורה – ולא על מנת לחמוק משירות צבאי. לקום מוקדם יותר לתפילה –  ולא על מנת להתחמק ממסדר בוקר. זה נכון גם מבחינה חינוכית: מי שגדל בתודעה של התנשאות עלול לאבד את זהותו ברגע שבו יבין שגם אחרים החושבים אחרת ממנו, טובים לא פחות. המשפט “ואז גיליתי שהחילונים הם אנשים ערכיים וטובים” הינו אחד ממשפטי המפתח במחקרים איכותניים שראיינו דתל”שים.

אם אכן זו מדינה יהודית הרואה ערך בלימוד התורה – אדרבא, נדאג לתוספת שעות תורה לכל ילדי ישראל ולא רק לחינוך הדתי. בתי ספר חילונים ישמחו לתוספת שעות תקן שינתנו ע”י צוות מוריו ולא ע”י גורמים החיצונים לו. אם זו מדינה יהודית, עלינו לדאוג שלכל עם ישראל יהיה חלק בתורה: לכולם תהיה נגישות לכותל ולכולם יהיו נציגים במועצה הדתית. אם נהיה סיירת על מנת לקבל פרס, הרי שלא רק שנישאר מאחור, אלא שגם נמאיס תורת ישראל על כולם  וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא, חֳלָף. אם נהיה סיירת אמיתית – שלא על מנת לקבל פרס – נוכל להוביל אחרינו את כל העם.