תוצאות מבחני פיז”ה 2018 שפורסמו בחודש דצמ’ 2019, מצביעות על תופעה מעניינת באשר להישגי הבנות בחינוך הממלכתי-דתי, המגיעות להישגים גבוהים יותר מהבנים במקצועות המדעים והמתמטיקה. למרות זאת, מחקרים מלמדים כי הבנות הדתיות ממעטות לבטל את הפוטנציאל שלהן בתחומים אלו, וכבר בבחינות הבגרות הן ממעטות להיבחן בתחומים אלו, דבר שבא לידי ביטוי מאוחר יותר בלימודי התואר הראשון ובשוק התעסוקה.

מבחני פיז”ה בוחנים את מיומנות התלמידים בשלושה תחומים: קריאה, מתמטיקה ומדעים. ככלל, הישגים התלמידים בחינוך הממלכתי גבוהים מהישגי התלמידים בחינוך הממלכתי בשלושת התחומים: בקריאה הפער עומד על 14 נקודות, במדעים על 16 נקודות ובמתמטיקה על 22 נקודות. אלא שהתמונה המעניינת באמת מתגלה כאשר מציגים את הנתונים גם בפילוח מגדרי, ובפרט בבחינות במתמטיקה ובמדעים. בבחינה במתמטיקה נמצא כי בקרב החינוך הממלכתי הבנים מקבלים ציון גבוה מהבנות – 504 לעומת 493, ואילו בקרב החינוך הממלכתי-דתי הבנות מקבלות ציון עדיף על זה של הבנים – 478 לעומת 476. בבחינה במדעים נמצא כי בקרב החינוך הממלכתי הבנים מקבלים ציון גבוה מהבנות בפער של נקודה – 498 לעומת 497, ואילו בקרב החינוך הממלכתי-דתי נמצא דווקא פער של 21 נקודות לטובת הבנות – 492 לעומת 471. העדיפות של הבנות על הבנים באה לידי ביטוי מובהק בשני הזרמים במבחן הקריאה, אלא שבעוד שבחינוך הממלכתי הפער לטובת הבנות במבחן הקריאה עומד על 26 נקודות הרי שבחינוך הממלכתי -דתי הפער לטובת הבנות במבחן זה עומד על 49(!) נקודות – 518 לבנות לעומת 469 בלבד לבנים.

תופעה זו איננה ייחודית למבחני פיז”ה שכן גם בבחינות המיצ”ב הנערכות מדי שנה בישראל, נמצא כי באופן שיטתי בתחומי המתמטיקה והמדעים בחינוך הממלכתי הבנים מגיעים להישגים גבוהים במעט מאלו של הבנות, ואילו בחינוך הממלכתי-דתי הבנות מגיעות להישגים גבוהים במתמטיקה ובמדעים מאשר הישגי הבנים.

למרות זאת, מחקרים קודמים של תנועת “תנועת נאמני תורה ועבודה” מצאו כי הפוטנציאל של תלמידות החינוך הממלכתי-דתי בתחומי המתמטיקה והמדעים נעצר בשלב חטיבת הביניים. כך למשל, הבנות הדתיות ממעטות לגשת ל-5 יחידות במתמטיקה: בעוד 11.6% מתלמידות החינוך הממלכתי-דתי ניגשו ל-5 יחידות במתמטיקה הרי שבקרב הבנים בחינוך הממלכתי-דתי עשו זאת 17.1%. בהשוואה, בחינוך הממלכתי ניגשו 12.3% מהבנות לבגרות של 5 יחידות מתמטיקה לעומת 16.6% מהבנים. בנוסף, תנאי סף להגדרה של תעודת בגרות כתעודה מדעית טכנולוגית איכותית על ידי משרד החינוך הוא היבחנות בשני מקצועות מדעיים בבחינות הבגרות, מבין המקצועות פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומדעי המחשב. בעוד בחינוך הממלכתי 7.2%  מהבנות הן בעלות בגרות בשני מקצועות מדעיים, הרי שבחינוך הממלכתי-דתי מדובר באחוז זעום של 1.2% בנות בלבד. לשם השוואה, אצל הבנים בחינוך הממלכתי-דתי 5.3% הם בעלי בגרות בשני מקצועות מדעיים לעומת 11.3% בקרב בגנים בחינוך הממלכתי.

מחקרים של תנועת “נאמני תורה ועבודה” מצאו כי מגמה זו באה לידי ביטוי גם בלימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה ובשוק התעסוקה, כך שנדיר לראות בוגרות של החינוך הממלכתי-דתי המשתלבות בלימודי הנדסה – שהם המקצועות המרכזיים הנדרשים להשתלבות בתעשיית ההייטק. כך, בעוד שמבין בוגרות החינוך הממלכתי שהתחילו תואר ראשון 7.4% למדו לימודי הנדסה, הרי שבחינוך הממלכתי-דתי מדובר ב-3.8% בלבד. לשם השוואה, מקרב הבנים בחינוך הממלכתי 21.1% מלומדי התואר הראשון עושים זאת בתחומי ההנדסה לעומת 16.6% אצל הבנים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי. גם בלימודי מקצועות מדעי הטבע ומתמטיקה ניתן למצוא נוכחות נמוכה יותר של בוגרות החינוך הממלכתי-דתי, אם כי באופן פחות גורף, ככל הנראה בשל הקשר בין מקצועות אלו לתחומי ההוראה בבתי ספר. כך, בעוד 9.5% מבוגרות החינוך הממלכתי-דתי שעשו תואר ראשון עושות זאת במקצועות מדעי הטבע ומתמטיקה, הרי שבחינוך הממלכתי מדובר ב-7.9% מהבנות. לשם השוואה, מקרב הבנים בחינוך הממלכתי 17.3% מלומדי התואר הראשון עושים זאת במקצועות מדעי הטבע והמתמטיקה לעומת 11.8% אצל הבנים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי.

הדבר בא לידי ביטוי גם בשוק העבודה. בוגרות החינוך הממלכתי-דתי ממעטות לעבוד במקצועות ההייטק והמדעים שהם הענפים הכלכליים שבהם השכר הוא הגבוה ביותר. כך, על פי סיווגי הלמ”ס, בענף הכלכלי “מידע ותקשורת” הכולל את מקצועות התכנות והמחשבים ושירותים נוספים בתחום טכנולוגיית המידע, ניתן למצוא רק 4.3% מבוגרות החינוך הממלכתי-דתי לעומת 8.2% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי, 8.5% מבוגרות החינוך הממלכתי ו-14.3% מבוגרי החינוך הממלכתי. מנגד, בוגרות החינוך הממלכתי מרוכזות בעיקר בתחומי החינוך והסיעוד: 25.6% מהן עובדות בענף החינוך ו-14.2% בענף “בריאות, רווחה וסעד”, ואילו בחינוך הממלכתי רק 11.7% עובדות בענף החינוך ו-3.9% בענף “בריאות רווחה וסעד”. בהתאם לכך, שכרן של נשים בוגרות החינוך הממלכתי-דתי נמוך באופן ניכר הן משכרם של גברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי והן משכרן של נשים בוגרות החינוך הממלכתי.