תקציר:

חלק ג' – מגמות בחינוך הממלכתי-דתי

הפרק החמישי – מגמות בחינוך הממלכתי-דתי, נשירה ומעברים בין סוגי החינוך דן בנושא ההטרוגניות שמערכת החינוך בישראל מאופיינת בה, המתבטאת בין היתר בקיומם של סוגים רבים של מוסדות חינוך המותאמים לצורכי המגזרים השונים, אשר מאופיינים לפי סוגי הפיקוח השונים: ממלכתי, ממלכתי-דתי וחרדי. הפרק מציג את מספר התלמידים בכל פיקוח  בחלוקה לפי שלבי גיל: יסודי, חטיבות ביניים וחטיבות עליונות, והוא מתמקד בחינוך הממלכתי-דתי ובשיעור התלמידים הלומדים בו מכלל התלמידים בחינוך היהודי בין השנים תש"ל-תשע"ו.

מהנתונים עולה כי שיעור התלמידים בחמ"ד בשנת הלימודים תשע"ו עמד על 18.4% מכלל התלמידים במערכת החינוך היהודית, וכי ישנה מגמת ירידה במספר התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי: מ-25.6% בתש"ל ל-18.4% בתשע"ו. ירידה זו עומדת בניגוד למגמת העלייה בשיעור הפריון בציבור הדתי המראה כי בקרב הנשים הדתיות, עד סוף שנות ה-90 שיעור הפריון הכולל נע בין 3.5 ל-3.8 לידות לאישה ומתחילת שנות האלפיים יש מגמת עלייה בשיעור הפריון הכולל לכ-4.2 לידות לאישה. באמצעות ממצאים אלו ניתן לטעון כי ישנה נשירה מהחינוך הדתי בשלב היסודי והתיכון לזרמי חינוך אחרים.

ממצאי המחקר מראים כי מתוך 100 ילדים אשר התחילו את שלב הגן בחינוך הממלכתי-דתי, הרי שבכל שלב חינוך ישנו מספר לא מבוטל של תלמידים שיעבור לזרם חינוכי-דתי שונה. בחלוקה לפי שכבת גיל ניתן לראות כי במעבר בין הגן לכיתה א' החינוך הממלכתי-דתי יאבד כ-22 תלמידים מתוך 100 (הן לחינוך הממלכתי והן לחינוך החרדי), ובמעבר מהיסודי לחטיבה, החינוך הממלכתי-דתי יאבד עוד כ-13 תלמידים (רובם לחינוך הממלכתי). מכאן עולה כי מתוך 100 תלמידים אשר התחילו בחינוך הדתי, רק כ-65 תלמידים יסיימו תיכון אשר משתייך לחינוך הממלכתי-דתי.

בנוסף, המסמך מראה כי בהשוואה בין סוגי החינוך השונים, החינוך הממלכתי-דתי הוא בעל אחוז המעבר הגבוה ביותר מבין שלושת הזרמים, וכי לאורך כל התקופה סוג המעברים היה דומה ונטה לכיוון הנחשב פחות דתי. בנוסף, ניתן לראות כי המעבר משלב הגן לבתי הספר היסודיים מתאפיין באחוז המעבר הגבוה ביותר (כ-15%).

אך עם זאת, במבט על התייחסות לתופעת הנשירה הכללית של תלמידים מבתי הספר, ניתן לראות כי חל שיפור משמעותי באחוזי הנשירה, וכמו כן, בהשוואה בין סוגי הפיקוח השונים הנשירה בחינוך הממלכתי-דתי הצטמצמה מאוד ביחס לחינוך הממלכתי.