"חוקי השבת" והפקעת הכוח מהשלטון המקומי לארצי

הצעת החוק "יום המנוחה השבועי" של ח"כ מיקי זוהר עלתה לועדת שרים לחקיקה ביום ראשון, 6.12.15, ונדחתה לדיון לשבועיים לאחר מכן. הצ"ח של ח"כ זוהר גורפת ומשנה סטטוס קוו נוכחי שמגלגל את ההיתר לפתיחת עסק לרשויות המקומיות (בכפוף לאיסור העסקת יהודים). השינוי של ח"כ זוהר מטיל איסור גורף לפתיחת בתי עסק, מפקיע את הסמכות של הרשות המקומית למתן היתר ומעניק סמכות מצומצמת לשר, כך שמבחינה פרקטית מעט מאוד עסקים ייפתחו ורבים אחרים ייסגרו בשל החוק. בנוסף, הצעת החוק קובעת כי בעל עסק שאינו פותח בשבת יוכל לתבוע בעל עסק שפותח בשבת בעילה של עוולה אזרחית ויושתו קנסות על מפירי החוק.

היום ישנם שני הסדרים הקובעים את הסדר המרחב הציבורי בשבת בהקשר של פתיחת עסקים בשבת: חוק שעות עבודה ומנוחה קובע האם מותר להעסיק עובדים ביום המנוחה השבועי. שר הכלכלה רשאי לתת היתרים למקומות מסוים ע"פ קריטריונים קיימים כדי להעסיק עובדים יהודים בשבת. לשר הכלכלה יש גמישות במתן ההיתרים. חוק ההסמכה (התיקון לפקודת העיריות משנת 1990) קובע שמי שמחליט על פתיחת בתי עסק אלו הרשויות המקומיות המחוקקות חוק עזר עירוני שמצריך את אישור שר הפנים. בחלק מהרשויות המדיניות לא נאכפת, אך זהו חלק מהסטטוס קוו המקומי.

צילום: לע

צילום: לע"מ

הצ"ח של מיקי זוהר חלה על בתי עסק. היא מחריגה מההגדרה הזו בתי אוכל, בתי עינוג ציבורי – כלומר מקומות בילוי, תחנות דלק, בתי מרקחת, מלונות ועוד. ההסדרים הקיימים נשארים בתוקף לעניינם. בתי העסק לפי ההגדרה אלו חנויות/משרדים/בתי מלאכה- תעשיה, מסחר ושירותים ועוד, כולל מכולות, סופרמרקטים וקניונים. על פי הצעת החוק, לשר הכלכלה יש אפשרות לאשר פתיחה במקרים מאוד מסוימים.

בפועל, הצ"ח עוקפת את חוק ההסמכה וההסדרים הקיימים כיום ברשויות וקובעת כי  לא יפעל בית עסק אלא אם קיבל היתר מהשר, האחריות עוברת מהרשות המקומית לשר,וכל מה שפתוח כיום יצטרך לקבל אישור של שר הכלכלה, שהוא כיום ראש הממשלה בנימין נתניהו.

במקביל, מקדמים גורמים בממשלה את העברת הסמכות לאישור חוק העזר העירוני בנוגע לפתיחת העסקים משר הפנים לממשלה. הצעה זו אמורה  לעלות לדיון ביום ראשון הקרוב 13.12) וצפויה להגיע לאישור הכנסת ביום שני.

נכתב ע"י מרב ליבנה דיל

מאבקי השבת בישראל חוזרים לתקופה של לפני קום המדינה. בשנים האחרונות המאבקים מתרכזים סביב סוגיות פתיחת העסקים בשבת, בעיקר ברשויות מקומיות בהן יש אוכ' מעורבת של דתיים וחילונים והתחבורה הציבורית בשבת. לאחרונה ניטש ויכוח גם בנוגע לפעילות ספורטאים דתיים בשבת בכלל ופעילות כדורגלנים בשבת בפרט. בעבר עלו וצפו ניסיונות מעטים להסדיר את סוגיית השבת באמצעות הבאה להסכמה בין חלקים שונים בחברה הישראלית ובהם ניתן למנות את הניסיון הרציני האחרון – אמנת "גביזון-מדן" בין פרופ' רות גביזון לרב יעקב מדן שקבעה אמות מידה לסגירת ופתיחת מוסדות בשבת וכן תחבורה ציבורית מצומצמת.

שבת

בבחירות האחרונות לכנסת התעוררה שוב השאלה לגבי תחבורה ציבורית בשבת ושר התחבורה ישראל כץ התייחס לכך באמצעות הפניית הפונה ליו"ר האופוזיציה ויו"ר סיעת המחנה הציוני ח"כ בוז'י הרצוג. מאז הבחירות התחוללו ועדיין מתחוללים מספר מאבקים: המאבק על פתיחת מתחם יס פלאנט בירושלים בשבת וכן באשר לצעד התגובה של ראש העיר שהכריז שבכוונתו לסגור מספר מרכולים במרכז העיר בשבת, מאבק באשדוד על פתיחת מתחם "ביג" בשבת, מאבק בפתח תקווה על תחבורה ציבורית, כפיית בעל עסק במתחם שרונה בתל אביב לפתוח את העסק בשבת כחלק מתנאי השכירות והחלטת בית המשפט המחוזי באשר לסגירת ליגות הכדורגל בשבת וכנגד החלטת היועמ"ש להקפיא את סגירת הליגות עד גיבוש מדיניות על ידי שרת התרבות והספורט.

 לאחרונה קמה מועצה ציבורית למען השבת שמורכבת בעיקר מאנשי עסקים, גורמים דתיים ומעט אנשי רוח ששמה לעצמה כמטרה להביא לסגירת העסקים בשבת. בתגובה לכך משתתפת התנועה בדיונים מתקדמים באשר לגיבוש קואליציית ארגונים ארצית שתציב לה כמטרה לקדם את הסדרת מעמד השבת במרחב הציבורי ברוח אמנת גביזון-מדן.

קרא/י עוד בנושא דת ומדינה

כאלף הגיעו להפגין נגד נשות הכותל; המשטרה חצצה בין המתפללים / יאיר אטינגר

בחורי ישיבות ותלמידות אולפנה נענו לקריאת הרבנים והגיעו למחות נגד פשרת הכותל, שאינה מיושמת, לפיה תוקצה רחבה עבור מתפללים מהזרמים הלא-אורתודוקסים. הם הפגינו גם נגד תפילת ראש החודש של נשות הכותל

מי באמת אחראי להונאת הציבור בכשרות? / תני פרנק

אז מי מבצע הונאה של הציבור? שני בעלי עסקים קטנים מירושלים שכתבו "השגחה" במקום "כשר" ומשתמשים בשירותים של גוף כשרות מקצועי? או מערך שלם ובלתי יעיל, שלמעלה מ-20 שנה מסרב להתייעל ולהשתפר

עתירה לבג"ץ: בטלו את מונופול הרבנות הראשית בנושאי כשרות / משה ויסטוך

בהתאחדות המלונות, הצטרפו לעתירה לבית המשפט, בטענה שהנחיות הכשרות של הרבנות שרירותיות ולא תמיד עולות בקנה אחד עם ההלכה. הרבנות הראשית: "העותרים הם גורם בעל אינטרס עסקי"