מיונים לחינוך על- יסודי בחינוך הדתי

הורים יקרים,

התסריט הבא מוכר לכם?! לכאורה, הילד/ה עוברים לחטיבה או תיכון. צריך רק לבחור את המוסד… ישיבה, אולפנא, תיכון דתי…

אלא שזה לא כל כך פשוט. הילד/ה שלכם עומדים לעבור מסע לא פשוט בכלל, אל עבר המוסד הנכסף. אין הרשמה למוסד- יש מבחני קבלה. מיונים, מבחנים, ראיונות ובדיקות.

אנחנו שואלים-

איך הגענו למצב הזה שישיבה תיכונית או אולפנא דתית מקבלים תלמיד אחד ל-3 או 4 פניות? לאן ילכו כל השאר? האם לא לכולם מגיע חינוך טוב?

המציאות הזו לא חייבת להימשך. זה תלוי בנו, ההורים:

1. חפשו את מוסד הלימודים האזורי, שחייב לקבל את הילדים שלכם- ללא מיונים!

2. אנחנו ההורים יכולים לדרוש מהרשות, שלא לאפשר פתיחה של מוסדות קטנים וממיינים.

מוסדות תיכוניים גדולים ולא מסננים- יעילים יותר כלכלית, בעלי תפוקה חינוכית רחבה יותר וזה גם יעלה לנו ההורים פחות בחודש. במוסד גדול הילד זוכה למגוון רחב יותר של תגבורי לימוד תורה ומחשבה, תוכניות לימודיות לכל הרמות, תשתיות טובות יותר וגם צוות הוראה איכותי יותר שמרוכז רק בילדים שבמוסד זה. ומעל לכל: הילד זוכה להכיר ולהתמודד, בתוך מסגרת חינוכית, עם דעות שונות העוזרות לו בגיבוש דרכו ליראת שמיים ושמירת מצוות.

אל תתנו יד למיונים של הילדים שלנו לבתי הספר.

אנחנו נבחר אותם ולא הם אותנו!

עוד בנושא:

לא צריך טובות

אתחיל מהסוף: נתבקשתי לספר את סיפורם העצוב של נערים ונערות שסוננו ולא התקבלו למוסדות דתיים ממיינים. מכיוון שעונת הרישום עדיין לא החלה, הייתי צריך לחזור לאלה שפנו אלינו בשנה שעברה, למוקד שהתנועה מפעילה. התקשרתי למשפחה אותה ליוויתי, עת ניסתה (ונכשלה) להכניס את בנה לישיבה תיכונית הנחשבת למצויינת ויוקרתית. "מה שלום הילד?", שאלתי. ציפיתי לשמוע מהאב […]