מיונים לחינוך על- יסודי בחינוך הדתי

הורים יקרים,

התסריט הבא מוכר לכם?! לכאורה, הילד/ה עוברים לחטיבה או תיכון. צריך רק לבחור את המוסד… ישיבה, אולפנא, תיכון דתי…

אלא שזה לא כל כך פשוט. הילד/ה שלכם עומדים לעבור מסע לא פשוט בכלל, אל עבר המוסד הנכסף. אין הרשמה למוסד- יש מבחני קבלה. מיונים, מבחנים, ראיונות ובדיקות.

אנחנו שואלים-

איך הגענו למצב הזה שישיבה תיכונית או אולפנא דתית מקבלים תלמיד אחד ל-3 או 4 פניות? לאן ילכו כל השאר? האם לא לכולם מגיע חינוך טוב?

המציאות הזו לא חייבת להימשך. זה תלוי בנו, ההורים:

1. חפשו את מוסד הלימודים האזורי, שחייב לקבל את הילדים שלכם- ללא מיונים!

2. אנחנו ההורים יכולים לדרוש מהרשות, שלא לאפשר פתיחה של מוסדות קטנים וממיינים.

מוסדות תיכוניים גדולים ולא מסננים- יעילים יותר כלכלית, בעלי תפוקה חינוכית רחבה יותר וזה גם יעלה לנו ההורים פחות בחודש. במוסד גדול הילד זוכה למגוון רחב יותר של תגבורי לימוד תורה ומחשבה, תוכניות לימודיות לכל הרמות, תשתיות טובות יותר וגם צוות הוראה איכותי יותר שמרוכז רק בילדים שבמוסד זה. ומעל לכל: הילד זוכה להכיר ולהתמודד, בתוך מסגרת חינוכית, עם דעות שונות העוזרות לו בגיבוש דרכו ליראת שמיים ושמירת מצוות.

אל תתנו יד למיונים של הילדים שלנו לבתי הספר.

אנחנו נבחר אותם ולא הם אותנו!

לייעוץ במציאת בית ספר על יסודי

מחפשים מסגרת חינוכית לילד/ה שלכם, שתתאים לו ולשאיפותיו?

רוצים לשמוע חוות דעת של מי שמכיר היטב את המוסדות הקיימים?

אנחנו שמחים להמליץ לכם על נפתלי מלאכי, תושב קרני שומרון ובעל ניסיון רב בייעוץ והכוונה לתלמידים בחינוך הדתי העל יסודי.

נפתלי – 050-9447625

עוד בנושא:

אינטגרציה ומעורבות/ אורית לסר

בשבוע שעבר התפרסם מעל גבי עיתון זה טור של ידידנו אלישיב רייכנר, באשר לפרס החמ"ד שניתן לבית הספר באשקלון, שעל אף היותו נפרד מגדרית הוא עדיין אינטגרטיבי מבחינה חברתית. אנו מצטרפים לברכות ושמחים על כל מוסד שלוקח אחריות על עם ישראל. ואולם, דווקא היוצאים מן הכלל מעידים לצערנו על הכלל.

מה אכפת לך? / אורית לסר, 12/2017

כשהייתי ילדה, היה יותר מדי אכפת לי. היה אכפת לי איך שהילדים בכיתה מתנהגים זה לזה, היה אכפת לי שכולם יתרמו כסף לקניית מתנה ליום הולדת של המחנכת, היה אכפת לי שכולם יבואו לבני עקיבא ויירשמו למסע, והיה אכפת לי שנזכה בתחרות הכיתה הכי מקושטת. תמיד דאגתי לעודד ולהלהיב את כולם, ועוד יותר דאגתי – כשלא כולם נרתמו למשימה או לרעיון. אימא שלי הייתה דואגת, שזה שובר את ליבה של הילדה הכול כך אכפתית שלה, ושיבוא יום והיא תתרסק אל מול המציאות שבה כל אחד בוחר את בחירותיו, ולא משיקולים חברתיים וכלליים.

למי יורד הגשם? אורית לסר, ראש תחום החינוך בתנועת נאמני תורה ועבודה / טבת התשע"ח

מראה הגשם הדופק על חלוני כעת, הוא אחד מהמראות משובבי הנפש והלב. סימן משמיים, אות וברכה מהיושב במרומים שרחמיו על כל יצוריו- כולל הדשא של השכן.

אני מנהלת דיאלוג קטן עם הבורא, ששלח אלינו את שפע המטר, ושואלת את עצמי- מה עשינו טוב שזכינו בגשם הטוב הזה? איזו זכות נפלה בחלקנו ועל אדמתנו? אינני מצופי הסתרים ואף לא מאלו המנסים להבין את האותות משמיים, פשוט משום שאין לנו, בני אנוש, היכולת והאפשרות להנדס את עולם הגמול והזכות ואף לא להבינו או להצדיקו… נותר לנו רק לנסות לשער או למצוא רמז בכתובים.  

המצטיינים השקטים / אורית לסר

בשבת הקרובה יפרסמו רשתות בתי הספר הדתיים שלל ברכות לבתי הספר שזכו בהצטיינות, אז בחרנו להבליט ולשבח את אותם בתי הספר שאין להם רשת, ואין מי שיתפאר בהישגיהם. הנה המצטיינים האינטגרטיביים, שזו ההזדמנות לציין ולהודות להם על תרומתם לחינוך הדתי:

חינוך אינו שוק עגבניות

האכיפה חלשה, אין גורם שמוכן לקחת סיכון פוליטי ואין מי שיבלום הורים או ראש מועצה נטולי ראיה מערכתית. וברגע שקם עוד מוסד חדש, מתחיל סחרור אזורי. זהו מבחנו של הציבור הדתי: האם ימשיך להיאנח ולאפשר עוד פיצולים ב"שיטת מצליח", או שייקח אחריות וילמד לומר "לא"!

בנט, ´וועדת ביטון´ זה טוב. האפליה האמיתית ממשיכה / דעה / שמואל שטח

שר החינוך נפתלי בנט ממשיך את מדיניות קודמיו ולא בולם את הסינון לבתי הספר. שמואל שטח קורא לו לעצור את הגזענות אחת ולתמיד

לא צריך טובות

אתחיל מהסוף: נתבקשתי לספר את סיפורם העצוב של נערים ונערות שסוננו ולא התקבלו למוסדות דתיים ממיינים. מכיוון שעונת הרישום עדיין לא החלה, הייתי צריך לחזור לאלה שפנו אלינו בשנה שעברה, למוקד שהתנועה מפעילה. התקשרתי למשפחה אותה ליוויתי, עת ניסתה (ונכשלה) להכניס את בנה לישיבה תיכונית הנחשבת למצויינת ויוקרתית. "מה שלום הילד?", שאלתי. ציפיתי לשמוע מהאב […]

עוד יחזרו: היזהרו בבני דתל"שים שמהם תצא תורה

 לעיתים רבות, ה"מכה בפטיש" בחזרה לעולם הדתי של הדתל"שים באה לידי ביטוי ברצון לרשום את הילד לחינוך ממלכתי דתי. אלא שהתקרבות זו מאיימת על ההורים הדתיים שאינם ששים לראות שבכיתה של בנם, ישנם ילדים עם מערכת חוקים אחרת מהבית. (דעה)שמואל שטח29.08.12