הקדמה
" שנה עברה שנה באה… "
…מסתיימת לה השנה.
אנחנו בשלב הסיכומים לקראת השנה המתחדשת ובאה.
האדם הפרטי עומד מול ריבונו של עולם ומתוודה על חטאיו.
'וידוי' הוא אחת ממצוות התשובה.
אך לא רק מול הקב"ה נותן האדם דו"ח, אלא גם לעצמו.
" האם הייתי בסדר השנה? הצלחתי לעשות מה שרציתי לעשות השנה? "
גם הציבור בדומה לאדם מחויב לתת 'דו"ח מצב'
" האם היינו בסדר כחברה? דאגנו לחלשים…? עזרנו לנזקקים…? היינו חברה צודקת? "
 
מטרת הפעילות

  1. לברר מהי חברת מופת יהודית, על סמך מקורות יהודיים לאורך ההיסטוריה.
  2. להתבונן במציאות הישראלית ולברר עד כמה אנו קרובים או רחוקים מהחזון היהודי לחברת מופת.
  3. לברר כיצד אנו כפרטים יכולים לפעול למען כינונה של חברה כזו בישראל.
  4. לקבל החלטות לשנה החדשה.

 
מהלך הפעילות
חלק 1- האידיאה החברתית היהודית. מהי חברתי מופת?
חלק 2- לבדוק את המציאות ולראות עד כמה אנחנו רחוקים  או קרובים לאידיאה.
חלק 3- מה אפשר וצריך לעשות? דגש על שינוי חברתי שבא מבפנים, מהאנשים הפרטיים ולאו דווקא מהמנהיגים המוצהרים.
 
 
 
חלק 1
חברת מופת יהודית
שלב א
מתחלקים לחמש קבוצות קטנות. כל קבוצה מקבלת תנ"ך ועוסקת בחומש אחד מתוך חמשת חומשי התורה.
המשימה: למצוא בזמן קצוב (10- 15 דקות, לשיקול דעתו של המנחה) כמה שיותר אמירות חברתיות יהודיות.
כל קבוצה תמנה משתתף אחד שתפקידו יהיה לערוך רשימה מסודרת של הממצאים: פסוקים העוסקים בהיבטים שונים של צדק חברתי ודמותה הרצויה של חברה מתוקנת.
*מומלץ לחלק לקבוצות בריסטולים וטושים, שיוכלו לכתוב בגדול את מה שימצאו ואז להציג בפני המליאה באופן ויזואלי את התכנים שאספו.
 
שלב ב
מתכנסים במליאה. כל קבוצה מציגה את ממצאיה (מקריאה את הפסוקים שאספה).
המנחה יכתוב על הלוח ביטויי מפתח העולים מן הפסוקים. כך תתקבל תמונה כללית של עיקרי הנושאים שעלו ועמודי התווך של תפיסת העולם החברתית העולה מן המקרא.
 
שאלות לדיון
מתך התבוננות על הלוח, אלו נושאים 'מככבים' במניפסט החברתי העולה מתוך המקרא? אלו עניינים היו חשובים לסדר היום החברתי היהודי העולה מן הפסוקים?
כיצד ניתן להגדיר לדעתכם את חברת המופת המצטיירת בחזון החברתי הזה?
האם אתם מזדהים עם חזון זה? מה מייחד אותו מתפיסות עולם שרווחו בעולם הקדום? אלו ערכים מהווים את הבסיס לציוויים המופיעים בפסוקים?
 
 
חלק 2
מאידיאה למציאות
 
לפי מידת הזמן והקשב, המנחה יבחר בין שלושה לחמישה נושאים מרכזיים שעלו בחלק הראשון ומופיעים על הלוח. לדוגמא: יחס לעניים, לגר ולאלמנה, שמיטה, וכד'.
הקבוצה תבחן כל נושא מתוך ראיה עכשווית, ותברר:

  1. כיצד הייתם מתרגמים עקרון זה לעולם המציאות המודרני? איזה חוק היה מביא לידי ביטול בפועל את הערך המוסרי הזה?
  2. מתוך היכרותכם עם המציאות העכשווית בחברה הישראלית, מה קורה בפועל בתחום זה? האם המציאות תואמת את האידיאה?

 
 
לחלק זה שתי אפשרויות עבודה:
אפשרות א– לעבוד תחילה בקבוצות הקטנות שעבדו בחלק הקודם, ואז להתכנס למליאה לסיכום. כל קבוצה קטנה תקבל נושא אחד לעבוד עליו ואז תציג את מסקנותיה בפני המליאה.
אפשרות ב– לבצע חלק זה במליאה בהשתתפות כל הקבוצה, תוך דיון וחשיבה משותפת.
 
חלק 3
מה ניתן ונדרש לעשות לשינוי המצב?
 
שאלות לדיון מסכם
המנחה יזמין את המשתתפים להתבונן על הלוח, לחשוב ולבחור נושא אחד הקרוב במיוחד ללבם. כל משתתף בתורו (אפשר לעשות סבב מסודר, אולם בשלב זה מומלץ לדבר בסדר ספונטני), ישתף את הקבוצה בנושא שבחר ויענה על מספר שאלות:
כיצד היית רוצה לראות את הנושא שבחרת מטופל ע"י החברה הישראלית?
מי אחראי להביא את השינוי?
מה את/ה עושים על מנת לקדם את הרעיונות שאתם מאמינים בהם?
מה את/ה יכולים לעשות עוד?
מה הייתם רוצים לבקש מאחרים בעניין זה? ממשתתפי הקבוצה? מחברים ובני משפחה?
 
 
הערות למנחה:

  1. מטרת חלק זה להביא את הקבוצה לעמדה הפנימית שמכירה באחריות של כל אחד ואחד להביא לשינוי, ולא לצפות מגורם חיצוני עליון לממש את החזון החברתי שלנו. חשוב לכוון למקום הזה באמצעות שאלות הממקדות את הדוברים בחלק שלהם באחריות לשינוי חברתי.
  2. קרוב לודאי שיהיו נושאים שייבחרו ע"י מספר משתתפים. כדאי לשים לב לתחומי עניין משותפים של חברי הקבוצה ולשקף להם את העובדה שהם יכולים להתאגד יחד לקידום נושאים שחשובים להם.
  3. חשוב ביותר לא לאפשר לקבוצה להישאר באמירות כלליות 'באוויר', אלא לרדת לפרטים קונקרטיים. על המנחה לכוון באמצעות שאלות את המשתתפים להיבט המעשי.