החינוך הדתי – למען כללי ילדי ישראל עקרונות יסוד לנבחרי ציבור

יש לפעול על פי מדיניות ציבורית סדורה אשר תיקח אחריות על כלל ילדי ישראל, תוך שמירה על תחרות הוגנת בין מגוון המוסדות.

בהתאם לכך:

א. צימצום הפערים החברתיים ונתינת מענה לכלל ילדי ישראל:

לכל מוסד יתקבלו כל החפצים בחינוך דתי. הרישום יעשה באופן אוטומטי דרך עיריות ומוסדות רשמיים. לא יונהגו ראיונות קבלה, מבחני מיון, תקנונים מדירים וכדומה. לכיתות תיכון (י’-י”ב) ניתן לקיים מבחני קבלה בהתאם להוראות מינהל החמ”ד, ובתנאי שקיים במקום תיכון ציבורי דתי הפתוח לכל.

לא יוכרו בתי ספר פרטיים שאין להם הצדקה מספרית ומוסד ללא רישיון לא יזכה בתקצוב ישיר או עקיף מכל סוג שהוא. מוסד  מוכר שאינו רשמי לא יקבל תקצוב הגבוה מ- 65%.

הפיקוח יוודא את קיומו של איזון חברתי ולקיחת אחריות בין כלל המוסדות בכל אזור. הדבר יבוא לידי ביטוי בין היתר בפיקוח הדוק על קיום שעות פרטניות, כיתות טיפוליות, מענה לעולים ממדינות שונות, ילדים מחוננים, תקני יעוץ חינוכי, שירות פסיכולוגי ועוד.

הכנסת מדדים חברתיים למבחני התמיכה של גרעינים תורניים, כאשר התמיכה תסתיים לאחר מספר שנים, באופן המחזיר את הכוח לקהילה המקומית.

ג. התייעלות תקציבית, צימצום שכר הלימוד הגבוה ושמירה על תחרות הוגנת בין המוסדות:

הסדרה והנגשת כלל תקציבי מערכות החינוך הדתי באופן קבוע, שקוף ושיוויוני לכלל המוסדות.

הקפדה על גודל מינימלי של מוסדות חינוך (לפחות 3 כיתות בשכבה). לשם כך יש לאחד מוסדות קטנים ולמנוע פתיחה של מוסדות חדשים ללא הצדקה מספרית מובהקת.

התקצוב הדיפרנציאלי לכלל מערכת החינוך, בהתאם לדירוג החברתי-כלכלי של בית הספר, יורחב גם למוסדות על יסודיים, על שלל מרכיבי התקצוב.

הקטנת שכר הלימוד הגבוה תעשה באמצעות הקפדה על קיומם של מוסדות גדולים ובעזרת שקיפות וגבייה בהתאם לחוק. יוקפד על כך שתשלומי ההורים ייעשו רק במקום בו קיימת אופציה ללמידה בחינוך דתי ללא תשלומים אלו.

ג. צמצום מאבקים בין אגפי הציונות הדתית יעשה ע”י קביעת אופיו של החינוך המקומי בהתאם לקהילה:

נתינת מענה לגוונים השונים בהתאם לרצון מרבית ההורים, תוך הקפדה על יתרון הגודל, מניעת פיצולים ואחריות לכלל.

נקודות במומ קואליציוני – לחיזוק החינוך הדתי:

– יש לפעול על פי מדיניות ציבורית סדורה אשר תיקח אחריות על כלל ילדי ישראל, תוך שמירה על תחרות הוגנת בין מגוון המוסדות.

בהתאם לכך:

-תיקון עיוותים בתקציב החינוך:

*תקצובם של מוסדות מוכרים שאינם רשמיים ירד לפחות מ – 65%.
*התקצוב הדיפרנציאלי לכלל מערכת החינוך, בהתאם לדירוג החברתי-כלכלי של בית הספר, יורחב גם למוסדות על יסודיים, על שלל מרכיבי התקצוב.
*הסדרה והנגשת כלל תקציבי מערכות החינוך הדתי באופן קבוע, שקוף ושיוויוני לכלל המוסדות. מי שיעמוד בתבחינים- יתוקצב, ולא כתלות בהחלטה שרירותית של מפקח כזה או אחר.

-יעילות מערכת החמ”ד – חיזוק המוסדות הקיימים:

*הפסקת המגמה של פתיחת מוסדות קטנים לכל תת-נישה בחמ”ד, ע”י קביעת גודל מינימלי של מוסדות חינוך (לפחות 3 כיתות בשכבה) ומניעת פתיחה של מוסדות חדשים ללא הצדקה מספרית.

-גרעינים תורניים:

*תיקון מבחני התמיכה של גרעינים תורניים כך שהם יתחשבו במדדים חברתיים ויחזקו את הקהילה המקומית..כאשר התמיכה תסתיים לאחר מספר שנים, באופן המחזיר את הכוח לקהילה המקומית.

שאלות לנבחרי/ות ציבור דתיים/ות בחוגי בית:

1.צמצום פערים חברתיים:

– כיצד תצמצמם את הפערים החברתיים בין מוסדות החינוך הדתי?
– כיצד תבטיח שלכל ילד/ה יהיה מוסד דתי קרוב שיקבל אותו?
– כיצד תמנע את עזיבתה של האוכלוסייה המסורתית מהחינוך הדתי?

2.התייעלות תקציבית:

-כיצד תקטין את שכר הלימוד הגבוה?
-כיצד תסדיר ותנגיש את כלל התקציבים באופן קבוע, שקוף ושיוויוני לכלל המוסדות?

3.תחרות הוגנת וחיבור לקהילה:

-כיצד תסדיר בין המוסדות את הליכי הרישום ותחייב את כולם באחריות ציבורית?
-כיצד תבטיח את קביעת אופיו של החינוך המקומי בהתאם לקהילה?
-כיצד תביא להסדרת היחסים שבין גרעינים לבין קהילות מקומיות?