מחקר

חטיבת ביניים

מתוך: “למען תשכיל” – לימודי המתמטיקה והמדעים המדויקים בחברה הדתית-לאומית

פרק שני

אריאל פינקלשטיין

אלול התשע”ה – ספטמבר 2015

תקציר

פרק ראשון ופרק שני

שני פרקים אלו בוחנים את ההישגים של תלמידי החינוך הממלכתי-דתי בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים בלימודי המתמטיקה והמדעים המדויקים בהשוואה לתלמידי החינוך הממלכתי. ההשוואה נעשתה על בסיס בחינות המיצ”ב הנערכות בכיתות ה’ ובכיתות ח’ ועל בסיס המבחנים הבינלאומיים TIMSS (מבחן לכיתות ח’) ופיז”ה (מבחן לבני 15). אלו הממצאים העיקריים העולים מן הפרקים הללו:

  1. נתונים כלליים: המגמה המסתמנת בבחינות המיצ”ב זהה הן במתמטיקה והן במדעים: הציונים של תלמידי החינוך הממלכתי גבוהים במעט משל תלמידי החינוך הממלכתי-דתי, הן בכיתות ה’ והן בכיתות ח’, אך הפערים אינם משמעותיים מאוד ברוב הבחינות. בשנת תשע”ג ניתן לראות צמצום משמעותי של הפער בכיתות ה’ במבחן, אך עדיין נותר פער: ציון תלמידי החינוך הממלכתי במתמטיקה עומד על 563 לעומת 559 בחינוך הממלכתי-דתי, ובמדעים – 557 לעומת 543. בכיתות ח’, ציון תלמידי החינוך הממלכתי במתמטיקה בשנת תשע”ג עומד על 535 לעומת 525 בחינוך הממלכתי-דתי, ובמדעים – 577 לעומת 559.

במבחנים הבינלאומיים TIMSS ופיז”ה במתמטיקה ובמדעים ניתן לראות מגמה אחידה: בעוד שבמבחנים שנערכו בתחילת העשור הקודם היו הישגי החינוך הממלכתי-דתי לרוב גבוהים יותר, באמצע העשור ההישגים בשני סוגי הפיקוח קרובים מאוד, ואילו בתחילת העשור הנוכחי הישגי החינוך הממלכתי גבוהים יותר. כך, במבחן TIMSS האחרון שנערך ב-2011 עמד הציון של תלמידי החינוך הממלכתי במתמטיקה על 539 לעומת 501 בחינוך הממלכתי-דתי, ובמדעים – 544 לעומת 513. במבחן פיז”ה האחרון שנערך ב-2012 עמד ציון תלמידי החינוך הממלכתי במתמטיקה על 506 לעומת 492 בחינוך הממלכתי-דתי, ובמדעים – 500 לעומת 488.

  1. רקע חברתי-כלכלי: כאשר משווים בין שני סוגי הפיקוח, בהתחשב ברקע החברתי-כלכלי של התלמידים, ניתן לראות שהפערים הקיימים לטובת החינוך הממלכתי ברוב הבחינות מצטמצמים במעט, אך עדיין ישנם פערים ברוב המקרים. בתחום המתמטיקה בולט כי קבוצת הרקע הבינוני בחינוך הממלכתי-דתי היא הקבוצה שהכי קרובה להישגי הקבוצה המקבילה לה בחינוך הממלכתי, אך בתחום המדעים אין קבוצה עדיפה באופן מובהק. בכל בחינה יש קבוצה אחרת הקרובה ביותר להישגי הקבוצה המקבילה לה בחינוך הממלכתי, ולעתים אף עוברת אותה.
  2. מגדר: פילוח הנתונים לפי מגדר מעלה ממצאים מעניינים בנוגע לחינוך הממלכתי-דתי. בעוד שבחינוך הממלכתי, הן בכיתות ה’ והן בכיתות ח’, ציוני הבנים בכל הבחינות גבוהים מציוני הבנות, בחינוך הממלכתי-דתי ניתן לראות מגמות שונות בכיתות ה’ ובכיתות ח’: בכיתות ה’ יש יתרון לבנים ובכיתות ח’ יש יתרון לבנות: כך, למשל, בכיתות ה’ בשנת תשע”ג עמד ציון הבנים בחינוך הממלכתי-דתי במתמטיקה על 565 לעומת 554 בקרב הבנות בחינוך זה, ובמקביל עמד ציון הבנים במדעים על 546 לעומת 539 בקרב הבנות. בכיתות ח’, לעומת זאת, ישנו יתרון לבנות בחינוך הממלכתי-דתי על פני הבנים, ובפערים גבוהים יותר – בשנת תשע”ג 535 לבנות לעומת 513 לבנים במתמטיקה, ובמדעים – 565 לבנות לעומת 552 לבנים.

מגמה דומה מסתמנת גם במבחנים הבינלאומיים שנערכו בחטיבת הביניים: בכל מבחני TIMSS ופיז”ה, הן במתמטיקה והן במדעים, הישגי הבנים בחינוך הממלכתי גבוהים מהישגי הבנות בחינוך הממלכתי, זאת בעוד שבכל המבחנים הללו, מלבד מבחן פיז”ה המודפס במתמטיקה, הישגי הבנות בחינוך הממלכתי-דתי גבוהים מהישגי הבנים בחינוך הממלכתי-דתי. במבחן TIMSS 2011 במתמטיקה עמד ציון הבנות בחינוך הממלכתי-דתי על 534 לעומת 496 בקרב הבנים, ובמבחן פיז”ה הממוחשב במתמטיקה שהתקיים ב-2012 עמדו ציוני הבנות בחינוך הממלכתי-דתי על 471 לעומת 462 בקרב הבנים. כמו כן, במבחן TIMSS 2011 במדעים עמדו ציוני הבנות בחינוך הממלכתי-דתי על 516 לעומת 489 בקרב הבנים, ובמבחן פיז”ה 2012 במדעים עמדו ציוני הבנות בחינוך הממלכתי-דתי על 493 לעומת 492 בקרב הבנים.

יש לציין שהתופעה הזו ייחודית לבחינות במתמטיקה ובמדעים. בבחינות המיצ”ב באנגלית ובעברית, לעומת זאת, הישגי הבנות הן בחינוך הממלכתי והן בחינוך הממלכתי-דתי לרוב גבוהים מהישגי הבנים בפיקוח שלהן, הן בכיתות ה’ והן בכיתות ח’.