כתבה: מתעקשים לריב-התחרדות הממ”ד

 

 

מתעקשים לריב-חגית ששר, מקור ראשון כ”א מרחשון 18.11.2011

׳נאמני תורה ועבודה׳ מתלוננים על הגרעינים התורניים והחרד״לים יוצאים נגד הלייטים ולהפך. כמעט שנה מאז מונה אברהם ליפשיץ לראש החמ״ד, ולמרות ניסיונותיו הרבים להכיל את כל גווני הציבור הדתי בחינוך תחת כיפה אחת, הקבוצות הקיצוניות ־ משני הצדדים ־ ממשיכות להחליש את הממ״ד

 

בבתי ספר שלא מקיימים טקסי זיכרון ביום הזיכרון וביום השואה, אפליה בקבלת ילדים עולי אתיופיה,קוד לבוש מחמיר שלא היה קיים בעבר, ספרי לימוד ב״הכשר” מרכז החינוך העצמאי, סידור תפילה חרדי לילדי גן.  ״התהליך שעובר הציבור הדתי לאומי מאופיין בתנועת מטוטלת. אין תהליך אחד. דור ההורים שילדיהם לומדים כיום בכיתות הנמוכות של בתי הספר היסודיים התחנך ברובו בישיבות ובאולפנות.

כל הנושאים הללו הם רק חלק מהסוגיות שהעלו חברי פורום ׳ממ״ד לכתחילה׳ בפגישה שקיימו לאחרונה עם שר החינוך גדעון סער, בהשתתפות מנכ״ל המשרד ד”ר שמשון שושני ויו”ר מינהל החינוך הדתי, אברהם ליפשיץ.

הטענה העיקרית של חברי הפורום, שהוקם לפני חצי שנה, הייתה שהחמ”ד הולך ומתחרד, ושיש לקום ולעשות מעשה לפני שיהיה מאוחר מדי. סיני זילבר, חבר ב”ממ”ד לכתחילה׳, טוען שלא מתבר בשינויים מקומיים אלא במערכת שהולכת ומתחרדת. ״את דירה להשכיר הוציאו מתוכנית הלימודים כי אחת הדמדות בסיפור היא חזיר. חוץ מעגנון, שנחשב סופר דתי, כמעט לא נלמדת ספרות חול. כמו כן, בתי ספר הולכים ומופרדים. גם בבתי ספר שאינם מופרדים, חלק גדול מהשעות נפרדות. וסוגיית ההפרדה היא רק סוגיה אחת שבולטת יותר לעין. ישנם הרבה דברים קטנים ומטרידים שמחלחלים למערכת, כמו למשל המגמה של קיצוץ בשעות החול לטובת לימודי הקודש, ספרי לימוד חרדיים שהועברו לחמ”ד ושלא רואים בהם ציורים של בנות, וכן הלאה״, הוא מתאר.

אלא שמבט בפרספקטיבה רחבה יותר מצייר כנראה תמונה קצת שונה. ״במהלך הישיבה אמר ד׳ר שושני לאותם הורים שאת טענת ההתחרדות הוא שמע כבר בקדנציה הקודמת שלו כמנכ”ל המשרד, לפני 30 שנה״, מספר אברהם ליפשיץ. ״שושני סיפר שגם אז ׳נאמני תורה ועבודה׳ טענו שהחמ”ד מתחרד, כך שבעצם אין חדש בטענות״. גורמים אחרים השתמשו בלשון בוטה יותר: ״חברי ׳ממ׳׳ד לכתחילה׳ ישבו  שם והכפישו את אנשי הממ”ד ולשווא.

תנועת מטוטלת

לדברי ליפשיץ, מצב הציבוד הדתי־ לאומי – ובעקבות כך מצב החמ״ד – מאופיין דווקא בתנועה דו־כיוונית.

הציבור כיום מגוון מאוד, המנעד רחב יותר והוא מחייב גמישות וסובלנות. ככלל, אני חושב שהחינוך הדתי הוא זה שעושה שירות אמיתי. הקבוצות הטהרניות מחלישות את החמ׳ד, ולצערי הן קיימת משני הצדדים – תורניים קיצוניים מצר אחד וליברלים שמוכנים לקבל רק את מי שליברלי כמותם מצד שני. שתי הקבוצות האלה הן לדעתי הסכנה האמיתית, כי כשאתה טהרן אתה לא מסוגל להכיל באמת את האחר״.

הטענות הרמוזות בדברי ליפשיץ על הסובלנות החתכיוונית של ׳ממד לכתחילה׳ לא מרגשות את חברי הפורום. להם ברור מאור מי האשם בהתחרדות הממד. לדברי זילבר מדובר בקבוצות הורים שמקבלות תמיכה מאורגנת מלמעלה. ” יש פה תמיכה מאורגנת שגורמת לשרשרת הניהול להשתנות״, אומר זילבר. “מדהים לראות איך בכל מקום שבו בית הספר מקבל גוון חרד”לי, התהליך ודאי  אותו תהליך. תמיר השינויים בממדים באים בכפייה וללא התייעצות עם כלל הההורים”.

אם רוב ההורים בבית ההפר מעוניינים בהפרדה ובתרבות תורנית- מדוע למנוע זאת?

״במקומות שבהם רוב הציבור רוצה בכך, זה בסדר לעשות את השינוי. הבעיה היא כשלא מדובר ברוב. במקומות רבים מנסים להכתיב שינוי לאוכלוסייה קיימת שאינה מעוניינת בשינוי. אם הורים רוצים שינוי, בואו נדבר על זה. לא בכפייה ולא מאהורי הגב. כל שינוי בממד צדד להיעשות בהידברות עם ההורים״. זילבר מספר על הגרעין התורני באזור מגוריו, שמונה משפחות ספורות בלבד אך בכל זאת מצליח להכתיב את ההתנהלות הדתית במקום.

שמואל שטח, מנכ״ל ׳נאמני תורה ועבודה׳, מספר כי גם אליו מגיעות פניות רבות ברוח זו, בעיקר ממקומות שבהם פועלים גרעינים תורניים ובהם נוצר מצב שהמיעוט כופה את עמדתו על הרוב. ״גרעין תורני מניע למקום שבו הרוב הדתי חי באופן מסוים ודורש ליצור שינוי בהתנהלות התורנית של בית הספר. ה­­רי ברור שלא יכול להיווצר מצב שבו ציבור שאינו מגדיר עצמו ׳תורני׳ יגיע ליישוב תורני וידרוש  שינוי בבית הספר בשם טענת הרוב. מה שיותר גרוע הוא שיש הרבה בתי ספר שלגרעין אין בהם רוב ובכל זאת הם מצליחים להשתלט על המדיניות. המצב כיום הוא שאנשים רוצים שלום בית ולא רוצים לריב ולכן מוותרים. עשינו סקר וב־90  אחוז מהממ”דים שנבדקו נעשתה הפרדה בעשור האחרון. השינוי הוא תמיד רק לכיוון אחד״.

שטח מונה סדרה של שינויים שנעשו בבתי הספר שקיבלו צביון חרד״לי יותר, אף שלדבריו חלק מהציבור לא היה מודע לתהליכים שנעשים. ״ברבים מבתי ספר הפחיתו את שעות החול בלי לשתף את ההורים, ויש כרסום באופיו של בית הספר. לגרעינים התורניים יש הרבה כוח. הם מחזיקים אנשים בשכר, יש להם כסף והס יכולים להביא שעות לבית הספר – וזאת הסיבה שפעמים רבות הציבור הולך איתם״.

המתנגדים המרכזיים לדרך ההתנהלות של ׳ממ״ד לכתחילה׳ הם חברי פורום הממ״דים. אם ׳ממ״ד לכתחילה׳ שואף לשמר את המצב הקיים בממ״דים, הרי שפורום הממ״דים שואף להכיל תחת מטריית החמ״ד את כל הציבור הדתי־לאומי לגווניו, ולתת מענה לכל גוון. ״יש חזרה לתוך הממ׳יד של אנשים ששאפו בעבר לחינוך פרטי״, אומדת ד”ר איילה בלוך, ממקימי פותם הממ״דים. ״בחלק מהמקומות מדובר בכניסה לממ״דים שעמדו להיסגר בגלל מיעוט תלמידים. ההורים ניהלו משא ומתן עם הנהלת בית הספר וההנהלה אפשרה דברים ששינו את בית הספר לבלי הכר, אבל צריך לזכור שלולא כניסתם ייתכן שבית הספר היה נסגר.

״חלק מהטענות של שמואל שטח נכונות. אכן, לא מעט פעמים השערים נעשים ללא הדברות וללא הסבמה של רוב ההורים. אבל אנחנו מסתייגים מהדרך שבה הוא וחבריו בחרו להעלות את הטענות, כי הילדים שלנו שם ואנחנו רוצים שיהיה להם טוב. אם ירגישו רק את החסרונות, עם מה הילדים יישארו? אני חושבת שצריך להציע אלטרנטיבה שתתאים לכל הציבור שרוצה שילדיו ילמדו בחמ”ד, לתת גבולות גזרה: בקצה האחד יהיו אנשים תורניים שמוכנים גם לפשרות ובקצה השני חילונים ומסורתיים שמוכנים לקבל את גבולות החמ”ד. בשוליים יש קצוות שלא מוכנים להתפשר ולשבת אלו עם אלו. נכון שיש גרעינים תורניים שנוקטים שיטות פעולה לא מוסדיות, אבל יש גם גרעינים אחרים ששואפים להיקלט באוכלוסייה״.

הולכים בין הכיפות

הרב אבי גיסר, יו”ר מועצת החמ”ד, מסתייג אף הוא מדרכי הפעולה של פורום ׳ממד לכתחילה׳. ״יש קבוצה שלא מוכנה לקבל את האחר ומאופיינת בקיצוניות״, אומר הרב גיסר. ״אי אפשר לטעון לשימור הקיים בלי לקבל את העובדה שישנם רצונות חדשים ושצריך לתת להם מענה’. לדברי הרב גיסר, ישנם מקומות שבהם פתרו את הבעיה עם כמה בתי ספר ב״גוונים״ שונים וכך כל הורה יכול למצוא את הסגנון הדתי שמתאים לו.

׳הבעיה מתחילה כשבא הורה ואומר ־אני הייתי קודם׳. אני שואל: מה זה קודם? תרשום את הילד לבית ספר שמתאים להשקפת עולמך. לאנשי הגרעין אני אגיד שלא ינסו לשנות בית ספר שרוב תלמדיו בכיוון תורני מסוים. זאת כל התורה כולה. במקומות שבהם יש בית ספר אחד, כמו ברמת־השרון למשל, ששם האוכלוסייה הוותיקה לא הסכימה לשינוי שביקשו חברי הגרעין התורני, ילדי הגרעין יוצאים כל בוקר ללמוד ברמת־גן.

במפגשים שהרב גיסר מקיים עם פורומים שונים עולה שוב ושוב הטענה כי הגרעינים התורניים משתלטים על בתי הספר ומובילים להפרדה ולדחיקת לימודי החול. ׳גרעין תורני לא בא לעיר כדי לעזור לציבור הדתי״, אומר הרב גיסר. ״הוא בא לעיר כי הוא רוצה ליצור בה אקלים תורני יותר. הוא לא בא לסייע, כי האנשים במקום לא צריכים שיושיעו אותם, הוא בא לממש אג׳נדה חברתית. לפעמים הקשר בין הגרעין לאוכלוסייה הדתית הוותיקה מתנהל היטב ולפעמים לא. איני סנגורם המושבע, אבל צריכה להיות סובלנות הדדית. צייך לזכור שכאשר משפחה מגיעה לעיר היא בעלת זכויות שוות לחלוטין למי שגר בעיר. בית הספר הוא של כולנו ולאו דווקא של מי שגדל בעיר”. לרב גיסר מפריע שפעמים רבות מתייחסים לחברי הגרעינים כאל פולשים. יחד עם זאת, הוא גם מסכים שצריכים להיבנות תהליכים ו׳לא סביר שמיעוט יכפה את דעתו על הרוב*.

מה שהרב גיסר ואברהם ליפשיץ מנסים לעשות הוא ללכת בין הטיפות ולראות איך אפשר להכניס תחת קורת גג אחת את כל גווני האוכלוסייה.”אנחנו צריכים לתת מענה למסורתיים, לחילוניים שרוצים לקבל מהחמ”ד וגם לאלו שמצאו את דרכם החוצה ומחפשים לחזור”  אומר ליפשיץ. כנגד טענת ההתחרד”לות של החמ”ד מביעים גם ליפשיץ וגם הרב גיסר על קיומה של תנועה הפוכה- הרחבת החמ”ד גם לבתי ספר חילוניים- במקביל. אל החמ”ד, מסתברר, מבקשים להצטרף בתי ספר שעד כה השתייכו לזרם הממלכתי. ליפשיץ מספר על פניות מבית הספר בנהלל ומבית הספר ביישוב נס-הרים שמבקשים להיות חלק מהחמ”ד. ‘בבית הספר המשלב של החינוך בנס הרים לומדים בעיקר תלמידים וחילוניים, וגם צוות המורים ומנהל בית הספר הם חילוניים, מוסיף  הרב גיסר, *כששאלתי למה הם רוצים להיות חלק מהחמ”ד הם השיבו שבחמ”ד מבינים את הכיוון שלהם טוב יותר”.

הרב גיסר מספר על החלטה נוספת שהתקבלה, שהוא  רואה בה חלק מתהליך  ההכלה שעובר החינוך הדתי: ״בעבר כל מועמד להוראה בחמ”ד היה צריך הלתחייב שלא ר’ק הוא שומר תורה ומצוות, אלא גם בן זוגו שושגם ילדיו מתחנכים בחינוך דתי. כשנחשפתי לשאלון הזה, שקיים כבר 50 שנה, חשבתי שמדובר בחדירה לפרטיות. די אם המועמד  עצמו יצהיר על היותו שומר תורה ומצוות.

מועצת החמ”ד היא מועצה מגוונת מאוד שתפקידה להתוות את דכו של החמ”ד, והדברים התקבלו.

“אני שואל: מי זה החמ”ד”?

אברהם ליפשיץ: “ביום שנפגשנו עם חברי ממ״ד לכתחילה־ נפגשתי עם חמישה מנהלי בתי ספר. אחת סיפרהבהתלהבות על עולי אתיופיה שקלטה בהצלחה בבית ספרה, מנהלת אחרת סיפרה על האתגר בשילוב ילדים שצריך לקרב ליהדות. ואחר כך דיבר מנהל בבית ספר תורני. כולם שייכים לחמ”ד ולכולם צריך לתת מענה׳. מעבר לזה, צריך לזכור שחוץ מלתת מענה לכל הגוונים של הציבור הדתי, אנחנו עסוקים בעוד לא מעט נושאים חשובים אחרים. אי אפשר להתעסק אך ורק בשאלות הללו”.