“נאמני תורה ועבודה” מציגים: השלוּחים

 

 

התנועה הדתית-פלורליסטית מקימה פורום נציגים שיפעל בערים השונות ליישום ערכי תורה ועבודה “ובלימת ההתחרד”לות”. המטרה: “לפקוח עין” על אפליה במוסדות החינוך הדתיים ולרכז את התלונות בנושא. מנכ”ל התנועה: “אנחנו רק רוצים לעורר את הרוב הדומם”  

קובי נחשוני 28.02.08, 11:57

 

תנועות התשובה בציונות הדתית כבר אימצו את הפטנט החב”די בהצבת דוכני תפילין בריכוזים חילוניים – כעת יש מי שמבקש להעתיק גם את המודל המוצלח של בתי חב”ד שפועלים בכל הערים בעולם להפצת תורת החסידות. תנועת נאמני תורה ועבודה יוזמת מהלך למינוי עשרות שליחים שיפעלו מטעמה בריכוזי הציונות הדתית ברחבי הארץ ותדאג להפצת הערכים המזוהים עימה.

 

 

על פי ההצעה תמנה התנועה עשרות נציגים אזוריים. כל אחד מהם ירכז את הפעילות בנושא ויהיה כתובת לתלונות בעניין מתושבי האזור. במקביל תמונה ועדה עליונה של רבנים ואנשי חינוך שתפעל לטיפול בפניות שיצטברו ולהענקת ייעוץ בתחומי המינהל החינוכי, התקציב, המשפט והתקשורת.

 

 

בשבועות הקרובים תפרסם התנועה בביטאון “דעות” ובעלון “עת לדרוש” קריאה לציבור להירתם ולהתנדב למשימה. “אנו מביטים בדאגה על תופעות של הסתגרות, אליטיזם ואי קבלת תלמידים על רקע סוציו אקונומי”, נכתב במודעה, “בתי ספר, סניפי תנועות נוער, ישיבות ועוד, עוברים לקו הלכתי נוקשה ומחמיר המרוחק ומנוכר לערכי תורה ועבודה ולרוח ההלכה כפי שאנו תופסים אותה”.

 

 

יוזמי המהלך אומרים כי הכוונה היא ליישם את ערכי תורה ועבודה בכל התחומים, אך מודים כי עיקר הפעילות תתמקד בתחום החינוך בניסיון לבלום את התרבות בתי הספר הפרטיים ואת הפיכתה של בני עקיבא לתנועה נפרדת.

 

 

“ניסינו לנתח את ההתחרד”לות והתופעות המדאיגות האחרות שהרב יגאל אריאל העלה לדיון ב-ynet, ומצאנו שאנחנו בעצם הרוב, אבל הרוב הדומם”, מסביר מנכ”ל נאמני תורה ועבודה, שמואל שטח, את המהלך. “אני גר בגבעת שמואל הבורגנית והפתוחה, רוב התושבים מחזיקים בדעות שלי בנושאים האלה, אבל סניף בני עקיבא נפרד וכולם שקטים ואדישים”. לדבריו, תפיסת העולם החרד”לית שרואה באקדמיה ובשילוב תורה ועבודה מצב של ‘בדיעבד’ היא זניחה, אבל “קולו של הרוב השפוי לא נשמע משום שאין לנו מספיק חיילים בשטח. כולם עסוקים. כולם עובדים”.

 

 

שטח סבור כי ההסתגרות והאליטיזם התורני והסוציו אקונומי הפכו למכת מדינה במערכת החינוך הדתית. “בהקמת בתי ספר פרטיים אתה דוחק החוצה את אלה שהם קצת פחות תורניים ויוצר בעיות חברתיות שהן בנפשה של הציונות הדתית”, הוא אומר, “אבל רק אצל החרד”לניקים יש מי שנלחם”. לטענתו, 4 בתי ספר ממלכתיים-דתיים עומדים בפני סגירה בערים ירושלים, רחובות וצפת ובמושב ניר עציון, והוא משוכנע כי מלחמה משותפת להצלת המוסדות ולבלימת התופעה הייתה יעילה יותר מהמאבק הנקודתי הנוכחי. “זו המטרה בהקמת הפורום החדש. במקום לשבת ולקטר בשבת בית הכנסת נתחיל לפעול מול גורמי הפיקוח ולהיעזר זה בזה”.

 

 

מנכ”ל התנועה מבהיר כי אין לו תלונות נגד ראשי המערכת או הנהלת בני עקיבא ש”בסך הכל עושים מה שהשטח דורש”. “הכל בא מלמטה”, הוא אומר, “אנחנו רק צריכים לדאוג שהשטח ידרוש את מה שהוא באמת רוצה”.

 

בן יעקב: כבר לא נותנים לי במה בבני-עקיבא

אחד מחברי הועדה העליונה הוא מזכ”ל בני עקיבא לשעבר, יוחנן בן יעקב, שיעסוק בעיקר בנושאים הקשורים בתנועה. “יש קולות שכמעט ולא נשמעים בבני עקיבא, ויותר מכך – לא ניתנת לאנשים כמוני במה להשמיע אותם”, הוא אומר ל-ynet, “לפעמים אתה ממש צריך להיאבק על האפשרות לפתוח כל מיני נושאים לדיון עם החניכים”.

 

 

המזכ”ל לשעבר מספר כי הוא רואה בדאגה כיוונים ורעיונות המאומצים כיום על ידי חוגים בציונות הדתית ועומדים בבסיס הפיצול בחינוך הממלכתי דתי. “בשם הפלורליזם יש מי שנוקט בגישה אינדווידואליסטית פוסט מודרנית”, הוא טוען, “לעיתים תוך חוסר אחריות כלפי הכלל”. כבן קיבוץ כפר עציון מבהיר בן יעקב כי בכוונתו להלחם גם נגד הקפיטליזם הקיצוני והתחרות החופשית, שהביאו את העולם המערבי לנהנתנות מוגברת. “גם לשאלת ההתמודדות עם המתירנות האיומה, ההשכלה, היחס למדינה ולצבא, צריכת התרבות המערבית על כל חולשותיה ושיתוף הפעולה עם מי שרק כיפת שמים לראשם – לכל אלה יש תשובה במשנת הציונות הדתית. צריך להציב מולם תפיסה חיובית”.

 

 

חבר הוועדה החדשה מבהיר כי יפעל בעיקר ‘בעד’ ולא ‘נגד’: “אני רואה את תפקידי העיקרי בביסוס המקורות היהודיים לכיוונים אלה ותמיכה בגופים שמאמינים בהם, אבל אני לא יכול לומר שתפיסת החרד”לים החלוקים עליי אינה יהודית”.