הקדמה- סטטוס קוו חדש

הבחירות לכנסת ה-22 התנהלו על רקע מאבקי דת ומדינה ותסיסה הולכת וגוברת מצד חלקים נרחבים בציבור הישראלי שמואסים במדיניות הנוכחית של הממסד הדתי. אי-אמון במוסדות הרבנות, המשבר עם יהדות התפוצות, אתגר הגיור, התנהלות בעייתית של הממסד הדתי כלפי יוצאי מדינות ברה”מ לשעבר וכלפי יוצאי אתיופיה על רקע ערעור על יהדותם, חוק המרכולים, אפליה מגדרית והפגיעה המתמשכת במסורבות גט ועגונות בחסות המדינה, כל אלה תרמו לניכור ההולך וגדל של ישראלים כלפי מוסד הרבנות הראשית. תוצאות הבחירות הנוכחיות מובילות בהכרח למסקנה שיש צורך דחוף בתיקון יחסי הדת והמדינה.
יש צורך בגישה חדשה אשר תייצר מערך חדש של איזונים והסדרים, לחיזוק הקשר בין הציבור לבין הזהות היהודית של מדינת ישראל. גישה שתוליד תיקונים המבוססים על מכנה משותף רחב ולא על המפריד, תוך שמירה על סולידריות חברתית בין קבוצות האוכלוסייה השונות בחברה הישראלית ובעם היהודי בכללותו. ההסדרים מראשית ימי המדינה, המכונים בשם הכולל “סטטוס קוו”, נשחקו עם השנים ואיבדו מהרלוונטיות שלהם. יש צורך בהסדרים מעודכנים אשר מותאמים למציאות של מדינת ישראל שנת תש”ף-2019 .במילים אחרות, דרוש סטטוס קוו חדש.

העקרונות העומדים בבסיס הסטטוס קוו החדש:

1. הסכמה על חיזוק זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הזהות היהודית של המדינה תתחזק ותתעצם באמצעות יצירת הסכמה וסולידריות בין חלקי החברה והעם
היהודי ולא באמצעות כפייה דתית חד-צדדית וחד-מימדית.

2. שמירה על מתכון לחיים משותפים; עיצוב המרחב הציבורי באופן שייתן מקום לכל קבוצות האוכלוסייה מתוך הבנה שאנו רוצים לייצר חברה סולידרית. הסכמות שישקפו טוב
משותף בין חלקי החברה הישראלית, שיתרכזו ב-%80 שתוכנם הסכמה וגישור ומקובלים על רוב הציבור היהודי בישראל, ולא ב-%20 שעוסקים בקווים המפרידים.

3. הבחנה בין סוגיות העוסקות בזהות היהודית הישראלית במרחבי הכלל והפרט, לבין סוגיות הקשורות לחברה החרדית והשתלבותה ביתר חלקי החברה הישראלית כמו גיוס בני ישיבות ולימודי ליבה במערכת החינוך החרדית. יש להפריד בין התיקונים הנדרשים בשירותי הדת ובנושאים הקשורים למרחב הציבורי המשותף, לבין עיסוק בנושאים הקשורים לשילוב החברה החרדית – אשר יטופלו בנפרד ובמשותף עם נציגי המגזר החרדי, ולא באופן חד-צדדי. אנו בימים של דיבורים על אחדות. אחדות פוליטית איננה מצב בר-קיימא; היא חייבת להישען על הסכמות שיאפשרו איחוי של אחד השסעים הכואבים בחברה היהודית בישראל. מסמך זה מציע אחדות כנקודת מוצא ליצירת סטטוס קוו חדש, שיוביל אותנו לדרך חדשה שבה היהדות תהפוך להיות הגורם המחבר בין חלקי החברה – ולא אבן המחלוקת.