תלמידים יוצאי אתיופיה, למדו במערכת החינוך הדתי מאז שהתחילו גלי העלייה הראשונים, וזכו לחיבוק חם ומכיל. מדוע היום מרביתם כבר לא לומדים בחינוך הדתי? למי אכפת ומה אנחנו מפסידים!?

צפו בסרטון בנושא שילוב יוצאי אתיופיה בחינוך…

מאז ומתמיד החינוך הממלכתי דתי לקח אחריות על התלמידים שעלו מאתיופיה, במסירות גדולה ובהשקעה אין קץ. הלימודים המשותפים עם כלל ישראל אינם רק מחזקים את העם, אלא תורמים לבנייתם החינוכית של כלל תלמידי החינוך הדתי, חדשים וותיקים. נתוני הלמ”ס המתפרסמים היום, מציגים שוב את המשך הירידה המדאיגה של תלמידים יוצאי אתיופיה בחינוך הדתי, שהגיעו כעת רק ל- 47% הלומדים החינוך הדתי: לצפייה בנתונים החדשים לחצו כאן

כאשר מדברים על “שילוב יוצאי אתיופיה בחינוך הדתי”, חשוב לדעת כי 70% מתוך 30,000 התלמידים במערכת החינוך בכלל, נולדו בישראל ולא באתיופיה! לצערנו, יחסה של החברה אליהם, היא עדיין כאל “יוצאי אתיופיה”. 

“שלושה עקרונות חשובים צריכים להוביל אותנו בנושא השילוב: היכרות, הכרה והזדמנות. אם נאמץ את העקרונות הללו, יש סיכוי טוב שבעתיד, לילדי החינוך הדתי תהיה הזדמנות מוצלחת להכיר וללמוד לחיות יחד אלו עם אלו”.

הדבר מחייב מספר דברים כמו למשל, בחינה מחודשת של מדיניות של פיזור התלמידים העולים, בבתי ספר שונים: ישנם הרבה מקרים בהם ישנו רצון טוב של בית הספר לפעול למען שילוב מלא, אשר מביא איתו הצלחות והישגים מעולים בקרב יוצאי אתיופיה וכלל תלמידי בית הספר. ואולם, במקומות רבים, ישנו חשש של הורים ושל מנהלי בתי ספר, לשלב עולים יוצאי אתיופיה בבית הספר, דבר אשר גורם לתלמידים יוצאי אתיופיה למצוא עצמם נדים ממקום למקום וללא קביעות במוסד הקרוב לביתם.

כמו כן, החברה הדתית יחד עם מערכת החינוך הדתית צריכים לקחת על עצמם את השילוב, באופן טבעי וכולל. שילוב זה כולל מאמץ לשלב מורים וגננות יוצאי אתיופיה, בתוך מערכת החינוך. ילדים בבית ספר צריכים ללמוד ולהכיר את המורשת של יהדות אתיופיה, להכיר את מסעם של יהודי אתיופיה לארץ ואת כמיהתם לציון. אין לתייג או להחריג ילד בבית הספר, בכל גיל, בשל מוצאו. יש לפעול לשילוב מלא וללא חשש, ללא “סימון” של מכסות של ילדים יוצאי אתיופיה בבתי הספר. שילוב טבעי הוא כזה שיש לילד קבוצת שייכות שמאפשרת ראייה רב תרבותית של המערכת, כאשר לכל ילד יש מקום, שרואים אותו ושמאמינים בו ובמורשתו.

כדאי שהילדים ילמדו יחד, שיכירו זה את זה, ללא מחסומים. שלכל ילד תהיה הזדמנות להיחשף לסיפור של ילדים אחרים.

מה אפשר לעשות כדי לקלוט ולחבק את כלל התלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך הדתית (אבל לא רק..)

1. הקפידו על נראות של הילדים יוצאי אתיופיה- גוונים שונים של ילדים, בספרים ובפינת הבובות- כבר מהגן!

2. שילוב מורים יוצאי אתיופיה. דמויות מודל והשראה לילדים- לכולם!

3. ללמד ולהעשיר את התלמידים בהיכרות עם מורשת יהדות אתיופיה

4. לספר על הכמיהה לציון, על העלייה לארץ ועל מסירות הנפש

5. לא לתייג אותם כ”אתיופים”… הם כבר מזמן “דור שני” ואפילו שלישי!

6. לדבר יותר במונחים של העצמה, התאמה- ופחות מדידה רק על סמך הישגים

מצ”ב מטה מחקר שערכה התנועה לפני שנתיים במכלול נושא זה:

המחקר שערכנו מחדד את הפער בין אלו בחמ”ד אשר לוקחים אחריות לכלל עם ישראל, לבין חלקים בחברה הדתית אשר מתעלמים מאתגר זה ומעדיפים לשלוח את ילדיהם למוסדות הומוגניים בהם ילדיהם ילמדו רק עם הדומים להם.

יוזמות לשילוב יוצאי אתיופיה

  • לאתר ה"מרחב" לחצו כאן

    המרחב הוא התארגנות אזרחית שהוקמה ביוזמת מנכ”לים ופעילים יוצאי אתיופיה, שמאמינים כי על ידי שיתוף פעולה אמתי, ניתן לקדם השפעה רחבה וכוללת על הקהילה האתיופית והחברה בישראל ולהשיג מטרות שלא ניתנות להשגה באמצעות פעולה נפרדת של כל אחד מהארגונים או הפעילים. ייעוד המרחב: להוות גורם יוזם ומשפיע בנושאים הנוגעים לעתיד קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. מטרת המרחב: גיבוש מסמך חזון ליוצאי אתיופיה בישראל בתהליך משתף קהילה, בו הקהילה מעצבת את תמונת העתיד שלה- בעצמה.

  • לאתר "סיפור על הדרך" לחצו כאן

    בשבוע של חג הסיגד, כחלק ממיזם ארצי של החברה למתנ”סים בישראל, 100 מספרים מהקהילה האתיופית מספרים ב-100 קהילות בכל רחבי הארץ את סיפורי האובדן והגבורה של המסע לירושלים דרך מדבריות סודן. מיזם “סיפור על הדרך” של החברה למתנ”סים הארצית  נולד ביוזמת עו”ד דוד דרסלי אבטה והושק השבוע במעמד שר החינוך, נפתלי בנט, בקרית משה ברחובות. בארוע ההשקה בני הקהילה אירחו כ – 200 איש, כשהעיצוב באירוע דימה סלון אתיופי כולל אוכל ופינות קפה אתיופי ושר החינוך אף עבר טקס “בונה” (ברכה מסורתית מקייס אתיופי). המספרים בני הקהילה האתיופית מתארחים ב-100 בתים מול עשרות מוזמנים בכל בית (בדומה לזיכרון בסלון) בכל רחבי הארץ, המספרים מדברים על המסע המפרך לא”י דרך מדבריות סודן, על בי המשפחה הרבים שאבדו ונקברו במדבר בדרך, על אלו שנותרו מאחור, על ילדים שהגיעו לבדם ונשלחו לפנימיות, על התרבות העשירה ועל המפגש עם התרבות הישראלית. כל מספר חשף את סיפורו האישי.

  • לאתר "דרך חדשה" - תכנית משרד החינוך לקידום שילובם של תלמידים ממוצא אתיופי לחצו כאן

    ​במסגרת המדיניות הממשלתית “דרך חדשה” לקידום שילובם של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי בחברה הישראלית, אישרה הממשלה בשנת 2015 את תכנית משרד החינוך לקידום שילובם של תלמידים ממוצא אתיופי במערכת החינוך ובחברה הישראלית. התכנית החדשה גובשה בתהליך של שולחנות עגולים בשיתוף בני הקהילה והעדה, לאור אבני היסוד של המדיניות הממשלתית והיא מעצבת מחדש את אופני הפעולה של משרד החינוך בטיפול ביוצאי אתיופיה.

  • לאתר ה"אגודה ישראלית למען יוצאי אתיופיה" לחצו כאן

    האגודה הוקמה בשנת 1994. בראשית פעלה האגודה למען הכרה בזכויותיהם של יוצאי אתיופיה, באמצעות שתדלנות והגנה משפטית. לאחר הצטרפותם של ארגונים נוספים לפעילות למען יוצאי אתיופיה,התחילה האגודה להתמקד בתחומי החינוך, הדיור והתעסוקה, אותם ראתה כעוגנים הכרחיים למימוש ההשתלבות בחברה הישראלית.  הניסיון שצברה האגודה בהתמודדות עם קשיי הקהילה, מהווה מקור לסיוע ולייעוץ מקצועי לשאר הארגונים הפועלים לשיפור השתלבות יוצאי אתיופיה בחברה בישראל.​ באתר גם מידע, מחקרים, רעיונות ליוזמות ופעילויות, ארגונים, יצירה אתיופית ועוד…

דוגמאות לחגיגות חג הסיגד במוסדות החמד. מתוך תיכון דרור, ירושלים. ממד רמבם לוד וממד ראשית ירושלים:

עוד תמונות…