רבנות ישראלית דמוקרטית – תקציר והרחבה

 

 

 

הקמפיין שלנו ביידיש ( גיא לואל מחפש רב ) להצפת הנושא נועד לעורר תשומת לב ציבורית.

אבל מה באמת ניתן לעשות?

להורדת המסמך כקובץ לחצ/י כאן

 

רבנות ישראלית-דמוקרטית

ד"ר שוקי פרידמן, רכז תחום דת ומדינה בנאמני תורה ועבודה

 

הרבנות הראשית לישראל הוקמה לפני כמעט מאה שנים, ומשרתת את עם ישראל במדינתו במשך עשורים ארוכים. כדי להיות רלוונטית, כדי לגעת בעם ישראל, כדי להמשיך ולהתקיים, ולמלא את הייעוד שהתווה לה מייסדה, הרב קוק – "לקרב את הלבבות ולהכניס רוח של שלום … לחזק התורה וכבודה על אדמת הקודש" – דרוש לה שינוי משמעותי. זו תכליתו של המודל המוצע: רבנות ישראלית דמוקרטית.

תקציר

 

  • הזהות היהודית של מדינת ישראל תלויה בזהות היהודית של הפרטים החיים בה, ולא רק בהסדרי דת ומדינה.
  • רבנות מדינתית-משמעותית יכולה להיווצר רק על ידי רבני יישובים או שכונות.
  • כדי ליצור זיקה, התאמה ומחויבות בין רבנים לקהלם, הרבנים ייבחרו בבחירות ישירות ופתוחות לקדנציה קצובה.
  • כל מי שהוסמך לרבנות על ידי מוסד מוכר יוכל להיבחר כרב שכונה או יישוב.
  • הבחירות יתנהלו באופן שישמור על כבוד המתמודדים וכבודה של הרבנות, ימנע מעורבות פוליטית וצורך בהוצאת סכומי כסף גדולים.
  • שירותי הדת יינתנו על ידי המועצות המקומיות, ויונהגו על ידי ועד רבני העיר, שיורכב מרבני השכונות.
  • תפקיד רב העיר / הרב האזורי יבוטל.
  • מועצת הרבנות הראשית והרב הראשי ייבחרו על ידי רבני השכונות.
  • מועצת הרבנות הראשית תכלול איזון מייצג של כלל האזרחים היהודים במדינת ישראל.

 

        

המצב כיום                                                                                                                      דמוקרטיזציה של הרבנות

_______________________________________________________________

 

שאלות ותשובות

 

האם לא עדיף לסגור את הרבנות הראשית וזהו!?
לרבנות הראשית יכול להיות תפקיד משמעותי במדינת ישראל. אם הרבנים המשרתים ברבנות הראשית יזכו לאמון הציבור ויתחברו לציבור כולו, הרבנות הראשית תמלא את ייעודה המקורי "לקרב הלבבות ולהכניס רוח של שלום".

בחירות לרבנים, למה זה טוב?
רוב הרבנים המכהנים מטעם הרבנות הראשית לישראל לא רלוונטיים כיום לאף אדם. חוץ מאשר במקומות בודדים, מי מכם מכיר את רב העיר או את רב השכונה שלו? במדינת ישראל מכהנים מאות רבנים. הם עולים למשלם המסים מאות מיליוני שקלים בשנה, אך הם לא משרתים (כמעט) אף אחד. רק אם הקהילה תבחר את הרב שלה באופן ישיר, ייווצר האמון והקשר הנדרשים בין הרב ובין הקהילה. רק רב שיהיה חייב לזכות שוב באמון הקהילה בסוף הקדנציה, יהיה מחויב כראוי לעבודתו.

בחירות לרבנים? זה רק יביא עוד שחיתות!
בחירות דמוקרטיות הן תהליך לא מושלם. אך זו האלטרנטיבה הטובה ביותר למניעת השפעה של אינטרסים זרים על בחירת הרב. הציבור שיבוא לבחור את הרב שלו יידע הכי טוב מי הרב שמתאים לו. ובכלל, הרבה יותר קל להשפיע באופן לא ענייני על גוף בוחר של עשרה אנשים מאשר על ציבור שלם.

בחירות יהיו כמו פריימריז. רב שישלם יותר כסף ינצח!
החוק המוצע מטיל מגבלות חמורות מאוד על הוצאת כסף במהלך הבחירות. הסכום המקסימאלי שיהיה מותר למועמד להוציא באופן ישיר ועקיף הוא 5,000 ₪, סכום נמוך יחסית שלא יהווה מחסום בפני מועמדים.
מה ימנע ממפלגות להשתלט על הבחירות ועל המועמדים?
רוב הרבנים כיום נבחרים על בסיס דילים פוליטיים. בחוק המוצע, יוטל איסור על מועמד לבחירות לרבנות לפעול מטעם מפלגה או בשליחותה, או לקבל ממנה סיוע או תמיכה. בדרך הזו, תופחת משמעותית הזיקה בין רבנים ופוליטיקה.
בחירות עולות המון כסף. מי יממן אותן?
נכון שבחירות עולות כסף, אבל הן גם מאוד חשובות. מעבר לכך, התוכנית כוללת כמה מרכיבים שיחסכו לקופת המדינה המון כסף, יותר ממה שיעלו הבחירות: סגירת המועצות הדתיות; ביטול תקני רבני עיר ועוד.
אנו גם בודקים אפשרות לקיים בחירות אלקטרוניות, כפי שכבר קיים בכמה מדינות בעולם, דבר שיוזיל מאוד את עלות הבחירות.
איזה רב רציני ירצה להתמודד בבחירות?
בחירת רב על ידי הקהילה היא מסורת ארוכת שנים. כך בחרו פעם רב. עובדה היא כי שדרות של רבנים, בהם גדולי תורה וענקי רוח, לא נרתעו מלהופיע בפני הקהילה או בפני תושבי העיר ולהציע את עצמם. גם היום, הדרך הטובה ביותר ליצור זיקה בין רב וקהילה היא באמצעות האמון שהקהילה תתן ברב בבחירות.

 

האם זה יגרום להשתלטות של חרדים/רפורמים/דתיים/חילונים על הרבנות?
התהליך המוצע יביא לכך שהרבנות תשקף את רצון העם היהודי בישראל. כולם במשחק וכללי המשחק ידועים ושקופים לכל. אנו מאמינים שבחירה שכזו תוביל לתחרות בריאה שתגדיל תורה ותאדירה.

 

האם הדבר ישפיע על נושאים מורכבים כמו גיור ורישום נישואין?
על פי הצעתנו, מועצת הרבנות הראשית תיבחר על ידי רבני השכונות, שנבחרו באופן דמוקרטי. הרכבה ישקף נאמנה את הפסיפס היהודי-ישראלי. למועצת הרבנות הראשית השפעה גם על נושאים אלו, ועל כן צפוי לחול שינוי מתון גם בהם.

 

 

____________________________________________________

____________________________________________________

 הרחבה

יסודות

מרכיב הזהות היהודית צריך להיות מרכיב מרכזי בתוך הזהות הישראלית. זה אינו המצב כיום. ערכו ומקומו של המרכיב היהודי בזהות הישראלית יורד. ללא זיקה ליהדות, הזהות היהודית-ישראלית תישאר דלה. זהות ישראלית ללא יהדות היא איום על המשך קיומנו כעם יהודי במדינת ישראל היהודית-דמוקרטית. בשנים האחרונות קמו מספר גופים שזיהו את האתגר הזה, ופועלים לשיפור המצב. פעולות אלו ברוכות וחשובות, אך הן אינן מסוגלות לתת מענה מערכתי ורחב, והשפעתן מוגבלת.

הגוף הרשמי שיכול לשנות את המצב הזה בצורה מערכתית ורחבה הוא הרבנות הראשית לישראל. כך ראה את הרבנות הראשית בחזונו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מייסדה: "הרבנות תשפיע ע"י השתדלות מתמדת לקרב את הלבבות ולהכניס רוח של שלום … לחיזוק התורה וכבודה על אדמת הקודש ובכל העולם כולו".

מדינת ישראל משלמת לרבנים כחצי מיליארד שקלים בשנה, לצד סכומי כסף ניכרים עבור שירותי דת. זהו סכום לא מבוטל, שיכול היה לתרום רבות לחיזוק הזהות היהודית במדינת ישראל, לו רק היו הרבנים מממשים את ייעודם בהקשר זה. כיום, רבנים רבים אינם מממשים את הייעוד הזה. חלק לא מבוטל מן הרבנים כלל לא מוכרים בקרב בני קהילתם.

כדי לממש את ייעודה של הרבנות הראשית, כדי להצדיק את המשך קיומה, המצב חייב להשתנות.

 

המבנה הקיים של שירותי הדת וחסרונותיו

כפי שהיא בנויה היום, הרבנות הראשית לישראל  אינה משרתת את המטרה העיקרית שלשמה הוקמה. הרבנים הראשיים ורוב הרבנים המקומיים נתפסים כמנהיגים דתיים לא רלוונטיים. לציבור הדתי והחרדי יש רבנים אחרים, והציבור החילוני מנוכר ומנותק כמעט באופן מוחלט מן הממסד הדתי. המפגש היחיד של רוב האזרחים, דתיים וחילונים, עם הממסד הדתי הרשמי, הוא סביב שירותי הדת, וגם מפגש זה, למרבה הצער, מסתיים לא פעם במפח נפש.

רוב אזרחי מדינת ישראל לא מכירים אף רב, מלבד למגע מקרי או סביב טקסים דתיים. רובם המוחלט כלל  לא יודעים את שמו של רב העיר, היישוב או השכונה שבהם הם חיים. רבני הרבנות הראשית לא רלוונטיים לחייהם. מי שיכול ואמור היה לחבר אותם לזהות היהודית שלהם, אינו מקרב אותם לזהות זו, במקרה הטוב, ובמקרה הרע אף מרחיק אותם ממנה.

גם בתחום מתן שירותי הדת נכשלת הרבנות הראשית. הציבור סבור שהיא נותנת שירות  רע, לעתים אף מושחת. חלקים לא מבוטלים בציבור היהודי מנסים שלא להזדקק לשירותיה של הרבנות הראשית. הדבר נובע גם מן השירות הגרוע, אך גם מן המקום הקיצוני בקשת היהודית שבו נמצאת הרבנות הראשית בהרכבה הנוכחי.

 

רבנות ישראלית-דמוקרטית

המודל המוצע שואב השראה מן המודל הקהילתי,[1] אך מציע מודל שונה וישים. מודל הרבנות הישראלית-דמוקרטית מציע לחזק את הרבנות הראשית באמצעות שינוי יסודי ומהותי במבנה שלה, שינוי שישפיע באופן עמוק על הזיקה שלה לציבור היהודי בישראל על כל זרמיו.

הרבנות הראשית לישראל מנוהלת כיום 'מלמעלה למטה'. הרבנים הראשיים נבחרים על ידי רבנים, המהווים רוב בגוף הבוחר,  ועל ידי פוליטיקאים. רבנים מכהנים ופוליטיקאים ממנים גם את מועצת הרבנות הראשית וגם את הרבנים המקומיים.

התוצאה היא שהרבנים שנבחרים, בכל הרמות, מוצנחים מלמעלה על קהלם-קהילתם. לאופיים של העיר, המושב או השכונה, אין כמעט השפעה  על זהות הרב שישרת את תושבי המקום.

הסיבה לכך היא שמנגנון המינויים הקיים הוא בעיקרו מנגנון פוליטי, אך גם משום שרוב המעורבים בתהליך איבדו את האמון ברבנים, ובאפשרות שהם אכן ישרתו את הציבור נאמנה. יתרה מזו: גם במודל שהציע כעת משרד הדתות, שמגדיל את מעורבות הקהילות, אין כל ביטוי לציבור לא-דתי.  הזיקה שהייתה קיימת בקהילות ישראל לדורותיהן בין הרב לבין קהילתו, נותקה. אם פעם העיירה הייתה עושה לה רב, היום המדינה היא שעושה את הרב. אם פעם הרב נתן דין וחשבון לקהילתו ולשולחיו, כיום הרב  לא נותן דין וחשבון בפני אף אחד.

בסיטואציה הזו, לא מפתיע למצוא (עדיין) רבנים שמתגוררים מחוץ לקהילה שבה הם מכהנים. לא מפתיע לגלות שרוב הרבנים לא מוצאים את מקומם בקהילה שעליה הם ממונים. די צפוי שדתיים, ובוודאי חילונים, לא רואים ברבנים הללו יותר מאשר שליחי הממסד והמדינה. כך ברמה המקומית, וכך ברמת המדינה.

הפיכת פירמידת הכוח והעברת הבחירה מגופים פוליטיים קטנים אל הקהילות שבשכונות, תשנה את התמונה כולה.

השינויים המרכזיים המוצעים הם באופן בחירת הרבנים, בהיקף האחריות האזורית שתוטל עליהם, וכתוצאה מכך בשינוי אופיו של הרב, מנותן שירותים דתיים למנהיג. מוצעים גם שינויים באופן בחירת מועצת הרבנות הראשית והרב הראשי, וכן באופי ובדרך מתן שירותי הדת.

 

המצב כיום (איור מס' 1)

 

עשה לך רב – רבנות ראשית ישראלית ודמוקרטית

מטבעה, רבנות להמונים לא יכולה להיות אישית, רלוונטית.  היא מנותקת. רב עיר או רב ראשי יכולים להיות, במקרה הטוב, סמל. רבנות רלוונטית יכולה לצמוח רק בקהילות קטנות יותר, בגרעין מוניציפאלי מצומצם יותר: בשכונות, ובתוכן – בקהילות.

אנו מציעים כי רבני שכונות ויישובים יהוו את שדרת היסוד של הרבנות הראשית לישראל. מתוך כוונה ליצור חיבור קרוב ורלוונטי בין הרב ובין קהלו, מוצע כי שדרת היסוד של הרבנות הראשית תורכב מרבני שכונות ויישובים. רבנים אלו יישאו באחריות למספר קטן של תושבים, דבר שיאפשר להם להגיע ליותר אנשים באופן בלתי אמצעי  ולהצליח לגעת בהם. רבנים אלו ישמשו מנהיגים דתיים גם עבור באי בית הכנסת, אך בעיקר עבור אלו שאינם מבאי בית הכנסת. הרבנים יהיו כתובת זמינה ומיידית לכל שאלה או טקס הקשורים למעגל החיים היהודי, ומקור לתורה וליהדות בשכונה או ביישוב.

עקרון היסוד הדמוקרטי קובע כי ככל שבסיס הבחירה, כלומר הגוף הבוחר, רחב יותר, הבחירה תשקף טוב יותר את רצון הציבור. כך היה מדורי דורות בכל הקשור לבחירת רבנים. הקהל הוא זה שבחר את רבו. רבנים שנבחרו על ידי הקהל, וידעו שהקהל עלול להדיח אותם,  היו מחויבים לקהילה ולעיירה ומחוברים אליהן. הרבנים נבחרו בדמותה ובצלמה של הקהילה. הקהילה  הלמדנית בחרה לה מנהיג למדן; הקהילה החסידית בחרה מנהיג חסידי, וכן הלאה. בעת הצורך, קהילות אף הפסיקו את כהונתם של רבנים. הרב לא מונה לכל חייו. כך גם  בחלק מן הקהילות בישראל כיום: רבנים נבחרים על ידי חברי הקהילה.

אנו מציעים ליישם את המודל הזה גם ברבנות הראשית, ובבחירת הרבנים שמכהנים מטעמה. רבני השכונות לא יוצנחו על קהלם מלמעלה באמצעות גורמים פוליטיים, אלא ייבחרו בבחירות ישירות על ידי תושבי היישוב או השכונה. הם ייבחרו לקדנציה קצובה של חמש שנים, ובסיומה יוכלו להתמודד ולהיבחר שוב, אך דמותם ופועלם יעמדו למבחן הציבור.

רק רבנים שימצאו מסילות ללבם של בני השכונה-קהלם, ייבחרו. בכל שכונה ייבחרו רבנים המתאימים לאופי השכונה, וקרובים בהשקפת עולמם ובהשתייכותם לתושבי השכונה והיישוב שבחרו בהם. רק רבנים שיהיו פעילים מספיק, ושבני השכונה או היישוב יראו כי הם ממלאים את תפקידם נאמנה, ייבחרו שוב. רק רבנים שיישאו בעול מתן שירותי הדת העירוניים, יחד עם מחלקת שירותי הדת של המועצה המקומית, ויעשו זאת נאמנה, יזכו לאמון מחודש של הציבור.

בחירת רבנים בהליך דמוקרטי-שכונתי-כלל-מדינתי תחולל מהפכה בדמותם של הרבנים בישראל. הרבנים שייבחרו יהיו מנהיגים בדמותם ובאופיים, כאלו שיכולים להוביל אחריהם קהילה גדולה. הרבנים יהיו כאלו שהוסמכו על ידי גורם המוכר בקהילות ישראל בארץ ובעולם ככזה שמסמיך רבנים, וגם בכך הם יתאימו לאופייה של הקהילה שתבחר בהם. באזורים בעלי אופי חילוני, למשל, ייבחרו רבנים שיידעו להנגיש את המקורות והמסורת היהודיים לאופי השכונה, ושמסלול הכשרתם הרבנית עולה בקנה אחד עם השקפות  התושבים. יישובים שבהם יש קהילה רפורמית גדולה יוכלו לבחור רב או רבה המשתייכים לזרם זה. יהיו גם שכונות ויישובים שבהם דמותו של הרב תהיה דמות רב  מסורתית, אולי אפילו דמות  של למדן הנחבא אל הכלים, אם כך יבחרו תושבי השכונה.

ביטול תקני רבנים ועדכון מערך הרבנים

ברבנות הראשית לישראל מכהנים כיום מאות רבנים; רבים מהם אינם מתאימים לאופי הקהילה שבה הם חיים. כתוצאה מכך נוצר נתק בין הרבנים לבין הקהילות שבהן הם מכהנים. כלומר, השירות העיקרי שאותו אמורים הרבנים להעניק לבני קהילתם, לא ניתן להם. המצב מחריף כאשר מדובר ברבני ערים וברבנים אזוריים. חלק ניכר מרבנים אלו אינם מהווים חלק משמעותי מן המקום שבו הם גרים.

בשל מבנה המינוי של הרבנים כיום – מינוי לכל החיים – רבים מן הרבנים במערך הם מבוגרים מאוד, חלקם עברו מזמן את גיל הפרישה, ורמת התפקוד ומתן השירות שלהם נמוכה עוד יותר.

כחלק מן הרפורמה, מוצע כי תקנים של רבני עיר ורבנים אזוריים יתבטלו, ומכאן ואילך  לא ימונו רבנים בתקנים אלו. כמו כן, תיעשה בחינה מקיפה של סטטוס הרבנים המכהנים כיום בתקנים אלו, ועל פי תבחינים שייקבעו, תוצע לרבנים אלו תכנית פרישה מכובדת.

מבנה שירותי הדת

לרבנים בישראל תפקיד הנהגתי ותפקידים מנהליים. יחד עם המועצות הדתיות וכחלק מהן, אחראים הרבנים על מתן שירותי הדת. מבנה זה של שירותי הדת סופג ביקורת קשה מזה שנים רבות. הטענות העיקריות כלפיו הן היותו בזבזני ולא יעיל בניצול משאבים. טענות רבות נשמעות גם על רמת השירות. בשל כך, הועלתה לאחרונה בכנסת הצעת חוק (שיש לה שורשים בכנסות קודמות) הקוראת לבטל את המועצות הדתיות, ולהעביר את הפונקציות המנהליות שלהן למועצות המקומיות. עם מימוש הרפורמה, השירותים שניתנים היום על ידי המועצות הדתיות יינתנו על ידי מחלקת שירותים דתיים במועצות המקומיות.

תפקידם של הרבנים במבנה הקיים, כמו גם במבנה המוצע לאחר מימוש הרפורמה, הוא להנחות את נותני השירותים הדתיים בסוגיות של פסיקת הלכה וקביעת מדיניות, ככל שאלו נמצאות בתחום אחריותו של הרב.

לאחר ביטול תקני רבני הערים והרבנים האזוריים, תוקם ועדת מדיניות הלכתית שתורכב מרבני השכונות בערים או רבני היישובים  במועצה האזורית, והיא זו שתנחה את נותני השירות בסוגיות של מדיניות הלכתית וסטנדרטים של השירות. ועדות אלו תכרענה באשר למדיניות המקומית, באמצעות מנגנון הכרעה מוסדר מראש.

שינויים מבניים אלו בתקנים 'היקרים' של הרבנות, ביטול המועצות הדתיות וקביעת סל שירותי דת שיינתן על ידי הרשויות המקומיות, צפויים לחסוך סכומי כסף משמעותיים. משאבים אלו יופנו ליצירת תקנים נוספים של רבני שכונות ויישובים, ולקיום הליך בחירת הרבנים, שגם הוא מצריך  משאבים.

 

הליך בחירת הרבנים וההגבלות שיוטלו על המתמודדים לשם שמירה על מכובדות ההליך

לבחירות דמוקרטיות יש יתרונות, אך גם חסרונות. בחירות, מטבען, הן הליך מורכב ומאתגר מבחינה אישית ומוסרית. כשמדובר בבחירת רבנים באופן דמוקרטי, יש חשש לפגיעה בכבודם של הרבנים ובכבודה של תורה. קיים גם חשש שייבחרו רבנים שאינם מתאימים לתפקיד, באמצעות מניפולציות על קהל הבוחרים.

כדי למנוע מצבים כאלו, מוצעים כמה פתרונות שיצמצמו ככל האפשר את החולשות המובנות בהליך הבחירה:

א.      רק רבנים שהוסמכו לרבנות על ידי זרם מוכר, והם בעלי ניסיון קודם בעבודה רבנית, יוכלו להתמודד לתפקיד רבני שכונות ויישובים. בכלל זה רבנים שכיהנו קודם לכן מספר שנים כרבני קהילות; רבנים שהיו מורי הוראה או עסקו בהוראת יהדות, ורבנים שפעלו כמנהיגים דתיים.

ב.      ייקבעו כללים נוקשים לקיום פעילות שכנוע סביב הבחירות, והרבנים המתמודדים יוכלו לפעול רק בדרך של הופעה בפני קהל ביישוב או בשכונה, ושיחה בלתי אמצעית עם הבוחרים. ייאסר  שימוש בפרסום חוצות או מודעות בעיתונות.

ג.        הרבנים לא יוכלו לחלק חומר תעמולה, מלבד הזמנות למפגשי היכרות אתם.

ד.      יוטלו מגבלות משמעותיות על הסכומים שהרבנים יוכלו להוציא בהליך הבחירות; סכומים אלה  יהיו נמוכים ביותר. ההוצאות יגיעו  מחשבון מפוקח, שייועד לשם כך.

ה.      מכיוון שהרבנים לא יוכלו להוציא סכומי כסף משמעותיים, לא יהיה להם צורך בגיוס תרומות למימון ההליך. לכן, תיאסר באופן מוחלט כל קבלת תרומות לשם מימון פעולות הקשורות להליך הבחירות.

ו.        ייאסר על הרבנים לפעול בשמה של מפלגה פוליטית או מטעמה, במישרין או בעקיפין. תיאסר תמיכה פוליטית של מפלגה או גורמים פוליטיים ברבנים המתמודדים.

 

עלות קיום הבחירות

צפוי כי הליך הבחירות המוצע יישא עלויות מסוימות. בשל חשיבותו הרבה והשינוי שהוא מציע, לעלויות הללו יש תרומה משמעותית להגברת ההשפעה של הרבנות הראשית ושינוי משמעותי של הזיקה של הרבנים לציבור בישראל. לכן, יש הצדקה עקרונית לעלויות הללו.

עם זאת, כדי להוזיל את העלויות, מוצע כי הליך בחירת הרבנים יתקיים  בד בבד עם הליך הבחירות למועצות המקומיות. באופן זה, אותו מנגנון יתמוך גם בבחירות האלו, וכך תושג הוזלה משמעתית בעלויות. מקור תקציבי נוסף לקיום הבחירות יהיה, כאמור, החיסכון שיושג בביטול המועצות הדתיות והתקנים היקרים של הרבנים.

 

אזורי הבחירה של רבנים

בהתיישבות הכפרית ובמועצות אזוריות ומקומיות, ייבחרו רבנים  בסיס היחידות המוניציפאליות – ישוב, מושב, קיבוץ וכן הלאה. בערים שבהן קיימת חלוקה מוניציפאלית לשכונות או למנהלים קהילתיים, אזורי הבחירה של רבנים יחפפו את היחידות המוניציפאליות הללו. בערים שבהן לא קיימת חלוקה כזו, יתבססו אזורי הבחירה על החלוקה לאזורי הרישום לבתי הספר בעיר. רק כאשר אין בסיס קיים לחלוקת העיר לאזורי בחירה ולשכונות, תבוצע חלוקה כזו בשיתוף העירייה והמשרד לשירותי דת.

אפשרות אחרת היא שתושבי העיר יבחרו מספר רבנים לפי מספר התקנים המוקצים לאותה עיר. לשיטה זו יתרון גם בביטוי שיכול להינתן, למשל, לקבוצות בעלות אופי אידיאולוגי דומה, שאין להן רוב משמעותי בכל אחד מאזורי הבחירה בפני עצמו.

 

רבנות ראשית מייצגת – דמוקרטיזציה של מועצת הרבנות הראשית

ברוב ההיבטים של שירותי הדת – כשרות, גיור, קבורה, מיהו רב ראוי ועוד – המדיניות נקבעת על ידי הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית.

שליטת מועצת הרבנות הראשית (איור מס' 2)

הרבנים הראשיים לישראל ומועצת הרבנות הראשית נבחרים כיום על ידי גוף מצומצם ופוליטי מאוד. הניסיון המצטבר בשנים האחרונות מלמד כי הרבנים הראשיים לישראל נבחרים על פי אינטרסים צרים, ולעתים אף כתוצאה מגחמות פוליטיות של כמה פוליטיקאים ורבנים-פוליטיקאים, שברובם מזוהים כחרדים,  כאלו שאין להם עניין אמתי בהצלחתה של רבנות ממלכתית בישראל.

גם המדיניות ההלכתית שהבחירות הללו מולידות  מייצגת השקפת עולם מסוימת וצרה, זרה להשקפת העולם היהודית של רוב אזרחי ישראל. המדיניות ההלכתית הנוקשה שמנחה את הרבנות הראשית מביאה שוב ושוב להתנגשויות מיותרות עם  השקפות רבות אחרות, סביב מגוון נושאים. המדינות הזו מביאה גם היא לבניית חומת הפרדה בין היהודים ליהדות במדינת ישראל. גם כאן התחושה בציבור היא שקבוצה קטנה מאוד, בעלת השקפת עולם חרדית, מחזיקה בהרבה כוח ועושה בו שימוש כדי לכפות את עמדותיה הקיצוניות בנושאים שבהם שירותי הדת נוגעים לכלל אזרחי מדינת ישראל.

דמוקרטיזציה של תהליכי בחירת מוסדות הרבנות הראשית לישראל תשנה את המצב באופן מהותי.

במקום קבוצה קטנה של כמאה וחמישים בוחרים, שמוטה באופן מובהק על ידי אינטרסים פוליטיים, זרים וצרים, מועצת הרבנות הראשית והרב הראשי ייבחרו על ידי רבני השכונות. רבני השכונות והיישובים ייצגו נאמנה את מגוון הדעות  בציבור הישראלי. הם ייצגו ישירות את הקהילות שבחרו בהם, ויהיו גוף בוחר רחב וענייני הרבה יותר  בבואו לבחור את מוסדות הרבנות. בגלל היקפו של הגוף הבוחר, שימנה כמה אלפי רבנים, לא ניתן יהיה להטות את הבחירה ולשעבד אותה לאינטרסים פוליטיים צרים.

השינוי במנגנון הבחירה ישנה באופן מהותי את הרכב מועצת הרבנות הראשית. כיום, שולטת במועצת הרבנות  השקפת עולם אחת, שאינה מייצגת את השקפתו של הרוב היהודי במדינת ישראל, גם לא את הרוב שיש לו עניין ברבנות הראשית ובשירותי הדת שהיא נותנת, ובאופייה היהודי של מדינת ישראל.

מועצת הרבנות הראשית שתיבחר על ידי רבני הקהילות תהיה מועצה מגוונת יותר, ותכלול רבנים ומנהיגים דתיים בעלי השקפות דתיות-הלכתיות שונות ומגוונות. היא תייצג את כל מי שיש לו עניין באופיים של שירותי הדת שניתנים ליהודים במדינת ישראל, וכל מי שהזהות היהודית של מדינת ישראל יקרה ללבו. גם הרב הראשי שייבחר בדרך זו יבטא באופן נאמן יותר את זהותם היהודית של אזרחי מדינת ישראל.

  


דמוקרטיזציה של הרבנות (איור מס' 3)

לצד הרבנים הראשיים, מועצת הרבנות הראשית היא המצפן הדתי-הלכתי של הרבנות הראשית. היא זו שקובעת את המדיניות של הרבנות הראשית ומכתיבה את מהלכיה  בסוגיות כגון כשרות וגיור, בשאלת מיהו רב ומיהו דיין. על פי חוק, היא אמונה גם על "מתן תשובות וחוות דעת בענייני הלכה לשואלים בעצתה", וצריכה לפעול גם "לקירוב הציבור לערכי תורה ומצוות". מועצה בעלת הרכב מונוליתי, המייצגת באופן בולט גוון אחד ויחיד,  משפיעה על כלל שירותי הדת בישראל וצובעת אותם באותו גוון. בשל כך, מועצה עם הרכב כזה לא מצליחה לפנות לכלל ישראל ולפעול לקירוב לבבות, ולמעשה היא לא רלוונטית.

מועצת רבנות ראשית בעלת הרכב מגוון תוכל להיות רלוונטית. המדיניות שהיא תעצב תהפוך גם את שאר המערכות והשירותים שמעניקה הרבנות הראשית לרלוונטיים יותר ולקרובים יותר לרוב הציבור.

רבנות ראשית שתיבחר בתהליך דמוקרטי תזכה לאמון רב יותר מן הציבור. דרך הרבנים השכונתיים שנבחרו על ידי הציבור, ושיבחרו את הרבנים הראשיים ואת מועצת הרבנות הראשית, הציבור ירגיש  שותף לבחירה, בעל יכולת השפעה עליה.  רבנות ראשית כזו תהיה שליח נאמן של הציבור הרחב, והנכונות לקבל אותה ואת פעולותיה, את שליחיה ואת מוסדותיה, תהיה גדולה יותר.

סיכום

קבלת התכנית המוצעת היא מהפכה משמעותית במבנה שירותי הדת. בפני מימושה, כמו בפני מימושה של כל מהפכה, ניצבים מכשולים משמעותיים. פוליטיקה, אינטרסים וממסד ישן יעשו כל שביכולתם לעצור את המהלך. גם מבחינה מהותית יש לשער שיקומו  מתנגדים לרעיון המוצע כאן.

אולם השינוי ברבנות הראשית הוא מחויב המציאות, והוא קריטי גם לרבנות הראשית וגם ליהודים אזרחי מדינת ישראל. כבר היום מצרים גורמים שלטוניים את מהלכיה של הרבנות הראשית, וישנם תחומים שהיא מודרת מהם.  סקרים מראים שהרבנות הראשית והעומדים בראשה כמעט לא נהנים  מאמון ציבורי, לא בקרב הציבור הדתי והחרדי ולא בקרב הציבור החילוני. לא ברור את מי משרתת כיום הרבנות הראשית.

השינוי הכרחי גם ליהודים אזרחי מדינת ישראל. רבנות ראשית רלוונטית שתזכה באמון הציבור, שהציבור ירגיש זיקה אליה, שתמלא את ייעודה, היא צורך ממשי ומיידי. אם אכן יתפקדו הרבנים בשכונות וביישובים, אם אכן תיבחר מועצת רבנות ראשית ורב ראשי מייצגים, הרבנות הראשית והערכים שאותם היא אמורה לייצג, ישובו להיות משמעותיים במרקם החיים במדינת ישראל.

________________________________________________________________

________________________________________________________________


[1] נכתב על ידי ד"ר הדר ליפשיץ עבור תנועת נאמני תורה-ועבודה

רבנות ישראלית-דמוקרטית- על הפרוייקט:

1. רכז הפרוייקט הינו ד"ר שוקי פרידמן. 

2. הפרוייקט נתמך ע"י הפדרצייה היהודית של העיר ניו-יורק.

3. לעזרה בחיזוק הפרוייקט אנא פנו אלינו: 02-5611761, או ב:[email protected] 

4. לתרומות נוספות אנו פנו אלינו, הצטרפו כחברים או תירמו כעת בקישור!

 

            

 A Democratic Religious Model

Ne’emanei Torah Va'Avodah hopes to fashion a society in which all Jewish Israelis live according to the religious lifestyle that speaks to them. By democratizing the Chief Rabbinate and the rabbinical system, we can give different communities the opportunity to shape their religious guidelines and services in a way that is much closer to their beliefs.
In order to make this possible, Ne’emanei Torah Va'Avodah proposes a new democratic process for selecting rabbis of neighborhoods and localities. This proposal takes into account that Israel's character is closely tied to the Jewish identity of its citizens, and that they must all be properly represented.

Ne’emanei Torah Va'Avodah thus proposes the following model:
• Citizens will vote for rabbis for their community or neighborhood, for a predetermined term, selecting from a list of ordained rabbis.
• Neighborhood rabbis will serve on a municipal committee tasked with providing religious services to constituents.
• Elected rabbis will select the members of the rabbinical council and the Chief Rabbi.
• The office of municipal Chief Rabbi will be done away with.
• In order to avoid pitfalls associated with political elections, strict guidelines will ensure that there is no involvement of political parties and that large sums of money are not used.

Through employing democratic means, Israeli Jewish communities will have their own rabbis, effecting a change in the religious discourse and religious services given in Israel. Israel will finally have a representative system in which all communities have rabbis who speak to them and for them.

 This project was made possible thanks to the generous support of the UJA -Federation of New York (2013-2015).