שירות לכולם- הזמנה לפעילות

 

 

 

 

כשותפים בפורום לשיוויון בנטל הנכם מוזמנים לקחת חלק בפעילויות הקרובות:

הפורום לשוויון בנטל והמחנה המשותף מחדשים את המאבק לשיוויון בנטל!


יום שישי לאחר יום העצמאות: משמרת מחאה וקריאה לחוזה חברתי חדש כולל חתימה על העצומה.

לפרטים: http://www.facebook.com/events/285325401551019/


על העצרת שהיתה במוצ"ש:

במוצ"ש 21.4 נפגשנו כולנו בגן הורדים בירושלים. ביחד קראנו לרה"מ ולראשי כל הסיעות בכנסת לנצל את פסיקת בג"צ שפסלה את חוק טל, ולחוקק את חוק שירות לכולם! 

לרגל יום העצמאות ה-64 למדינת ישראל ותחילת מושב הקיץ של הכנסת שצפוי מיד אחריו, נערך במוצאי שבת  ה-21 לאפריל, טקס השקת קמפיין "שירות לכולם".

הטקס נערך בגן הורדים בירושלים מיד עם צאת השבת (20:00 בערב) במעמד אישי ציבור, רמטכ"לים בדימוס, ראשי ערים, יור" מועצת התלמידים הארצית, רבני ישיבות, סופרים, אומנים ועוד.

בכנס דיברה תהילה נחלון, יו"ר נאמני תורה ועבודה.

הקמפיין הציבורי יקרא לראש הממשלה ולראשי כל הסיעות הציוניות בכנסת לנצל את פסיקת בג"צ שפסלה את חוק טל, על מנת לחוקק במושב הקרוב את חוק שירות לכולם.

 

עיקרי החוק המצ"ב מטה:


– כל אזרח ואזרחית בהגיעם לגיל 18 משרתים את מדינת ישראל

– יוקמו מסגרות שירות אזרחי ולאומי (במשטרה, בשירותי ההצלה, בשירותי הבריאות והחינוך) שיקלטו את כל מחזור הגיוס בתהליך הדרגתי של חמש שנים

– תוגדר מכסה שנתית של תלמידי ישיבה שילמדו תורה למען חוסנו המוסרי והערכי של עם ישראל כולו

– מי שנותן יותר – מקבל יותר


מצורפת הצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת על ידי נציגים מהבית היהודי, האחוד הלאומי, קדימה, עבודה, עצמאות והליכוד בסוף המושב הקודם ושתגיע לדיון בועדת חוץ וביטחון מיד עם פתיחת מושב הקייץ 

 

 

הצעת חוק שירות מדינת ישראל, התשע"ב-2012

פרק א': פרשנות

 

מטרה

1.

א.

מטרתו של חוק זה ליצור הסדר לפיו כל אזרחי מדינת ישראל ותושביה ישרתו את המדינה בשירות צבאי, שירות לאומי או שירות אזרחי לתועלת ציבורית, מתוך הכרה בחשיבות התרומה למדינה, ולשם הגברת השוויון בתוך החברה הישראלית.

 

   

ב.

בנוסף, מטרתו לקבוע הסדרים בדבר דחיית השירות למכסה קבועה של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, על פי ההכרה בלימוד תורה כערך חשוב בחברה בישראל ועל פי ההכרה שחובת השירות של כל אזרח בישראל היא אבן יסוד בגיבוש דמותה של החברה הישראלית.

 

   

ג.

השירות לחברה יתבסס על עיקרון השיוויון, כפי שהוא בא לידי ביטוי במגילת העצמאות, תוך התחשבות באופיים ובייחודם של המגזרים השונים של החברה הישראלית."

 

הגדרות

2.

בחוק זה –

 

   

"חוק שירות ביטחון" – חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו– 1986[1];

 

   

חייל" – אדם הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא לפי חוק שירות ביטחון;

   

"חייל לוחם" – כהגדרתו בפקודות הצבא;

   

"חייל תומך לחימה" – כהגדרתו בפקודות הצבא;

   

"מכינה קדם אקדמית" – מוסד להכנה ללימודים אקדמיים או להשלמת השכלה תיכונית עד לקבלת תעודת בגרות;

   

"פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955[2];

   

"שירות אזרחי" – שירות קהילתי במוסדות לטיפול רפואי, מוסדות קליטת עליה, מוסדות דיור לאוכלוסיה מבוגרת, מחלקות רווחה של רשויות מקומיות, שירותי כיבוי אש, שירותי חירום והצלה, רשויות להגנת הסביבה, משטרת ישראל, בהתאם לתקנות שקבע השר, בהתייעצות עם השרים הנוגעים בדבר, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;

   

"שירות לאומי"– כמשמעותו בפסקה 3(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995[3];

   

"שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק לקליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994[4];

   

"השר" – שר הביטחון.

 

פרק ב': חובת השירות

 

חובת שירות מדינת ישראל

3.

א.

כל אזרח ישראל המתגורר בארץ ותושב קבע בגיל 18 ישרת את מדינת ישראל.

 

   

ב.

עדיפות השירות הראשונה תהיה לשירות צבאי על פי חוק שירות ביטחון.

 

   

ג.

כל מי שנקרא לשרת שירות אזרחי ואינו פטור ממנו לפי הוראות חוק זה, חייב להתייצב ולבצע את השירות האזרחי הנדרש ממנו.

 

   

ד.

נקרא אדם לשרת את מדינת ישראל, בין אם לשירות צבאי ובין אם לשירות אזרחי, ולא התייצב לביצוע השירות הנדרש ממנו, מבלי שניתן לו פטור או דחייה כאמור בחוק זה, לא תשולם לו כל קצבה, מענק או כל תשלום אחר בין אם במישרין ובין אם באמצעות מוסד או גוף אחר שהוא נימנה עליו, למעט שכר עבודה בגין עבודה שביצע על פי כל דין, וזאת למשך שלוש שנים.

 

פרק ג': פטור משירות

 

פטור משירות צבאי

4.

א.

מי ששירת שירות אזרחי בהתאם להוראות חוק זה במשך תקופה שלא תפחת מתקופת שירות צבאי סדיר, יהיה פטור משירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון.

 

פטור משירות ביטחון מטעמי לימוד הדת

5.

בחוק שירות הביטחון, אחרי סעיף 36 יבוא:

   

36א.

(א)

דחיית מועד התייצבות לשירות ביטחון מטעמי לימוד דת" – דחיית מועד התייצבות לשירות בטחון שניתנה מהטעם שהצהיר יוצא צבא או מיועד לשירות בטחון שטעמי לימוד הדת היהודית מונעים ממנו להתייצב לשירות בטחון ושניתנה על פי סעיף 36.

 

       

"פטור משירות ביטחון מטעמי לימוד הדת" – פטור משירות בטחון שניתן מהטעם שהצהיר מיועד לשירות ביטחון שטעמי לימוד הדת היהודית מונעים ממנו להתייצב לשירות בטחון, על פי סעיף 36. פטור זה ינתן לתלמידי ישיבות אשר יחשבו כעילויים, על פי המלצת ראש הישיבה, ועל פי החלטת השר.

 

     

(ג)

מספר הפטורים משירות ביטחון או דחיות השירות שיינתנו על פי חוק זה לא יעלה על אלף בשנה.

 

פטור משירות אזרחי

6.

אלה לא יקראו לשרת שירות אזרחי:

 

 

(1)

אדם שאינו כשיר לכך בשל סיבות רפואיות;

 

   

(2)

אישה נשואה או הרה.

 

   

(3)

אדם שהשר או מי שהוא מינה לשם כך קבע כי לא יקרא לשירות, בהתאם לאמות מידה שנקבעו בתקנות שיאושרו בועדת חוץ וביטחון של הכנסת.

 

פרק ג': קריאה לשירות אזרחי ותחומי השירות

 

קריאה לשירות אזרחי

7.

אזרח ישראל המתגורר בארץ ותושב קבע בגיל 18 עד 28, שלא נקרא לשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון או שנקרא לשירות האמור וקיבל פטור משירות האמור חייב בשירות אזרחי.

לענין סעיף זה מי ששירותו הצבאי נדחה יותר מפעמיים לפי דין, יראו אותו כאילו קיבל פטור.

משך השירות האזרחי

8.

א.

משך השירות האזרחי יהיה כמספר חודשי שירות צבאי סדיר כפי שנקבע בחוק שירות ביטחון.

 

 

ב.

 

השירות האזרחי יתבצע במשך חמישה ימים בשבוע לפחות, ובמשך שמונה שעות ביום לפחות.

 

   

ג.

המסיים שירות אזרחי לאחר תקופה של עשרים וארבעה חודשים, יזומן לשירות אזרחי מידי שנה לתקופה של עד עשרה ימים בשנה עד גיל 45.

 

תחומי השירות האזרחי

9.

א.

שירות אזרחי יעשה באחד מן התחומים הבאים: סעד ורווחה, בריאות, קליטת העליה, שמירה על הסביבה, ביטחון, ביטחון פנים ושירותי חירום והצלה.

 

   

ב.

שירות אזרחי יתבצע בגופים ממלכתיים, ברשויות מקומיות ובגופים ציבוריים שיקבע השר, על פי אמות מידה שיקבעו בתקנות בנוגע לגודל הארגון וליכולת הפיקוח והבקרה לביצוע השירות.

 

   

ג.

שירות אזרחי יכלול, ככל שניתן, פעולות ועיסוקים אשר לא היו מתבצעים אלמלא השירות האזרחי, ולא יפגע בעובדים הקבועים בגוף בו מתבצע השירות האזרחי.

 

פרק ד': תנאי השירות

 

תגמול למשרת שירות צבאי

10.

א.

הגמול החודשי שישולם לחייל לוחם במהלך שירותו הסדיר, יהיה גבוה בעשרים וחמישה אחוזים מהגמול החודשי שישולם לחייל תומך לחימה וכפול מהגמול החודשי שישולם לחייל.

   

ב.

בנוסף לכל תשלום אחר המועבר לחייל, חייל לוחם אשר שירת למעלה מעשרים וארבע חודשים או חייל תומך לחימה אשר שירת למעלה משלושים חודשים יהיה זכאי למימון מלא של לימודים במכינה קדם אקדמית עד שנתיים מתום שירותו הצבאי.

 

משכורת, קצבאות ותנאי שירות

11.

א.

משרת שירות אזרחי זכאי בתקופת שירותו למשכורת כפי שמקבל משרת בשירות לאומי לפי חוק שירות ביטחון.

 

   

ב.

משרת בשירות צבאי או לאומי או אזרחי יהיה זכאי במהלך שנת שירותו השלישית להשלמת השכלה תיכונית עד לקבלת תעודת בגרות.

 

   

ג.

מי שנדחה מועד התייצבותו לשירות ביטחון מטעמי לימוד דת או שהוענק לו פטור משירות ביטחון מטעמי לימוד דת והגיע לגיל 21, תוכר זכאותו לתשלומי הבטחת הכנסה וביטוח לאומי כהגדרתם בחוק ולא תשולם לו קצבה, מענק או כל תשלום אחר שמטרתו הבטחת הכנסת מינימום בגין לימודיו.

 

דיור וכלכלה

12.

משרת שירות אזרחי זכאי בתקופת שירותו לדמי כלכלה ודיור, בהתאם לכללים ומבחנים שיקבעו בתקנות.

 

דמי נסיעה

13.

א.

משרת שירות צבאי, זכאי לפטור מדמי נסיעה באוטובוסים וברכבות של התחבורה הציבורית.

 

   

ב.

משרת שירות אזרחי, זכאי להנחה מדמי נסיעה באוטובוסים וברכבות של התחבורה הציבורית, כפי שזכאים לכך משרתים בשירות לאומי.

 

הטבות לאחר השירות

14.

כל הטבה, הניתנת מכוח חיקוק למי ששירת שירות צבאי או שירות לאומי, תינתן אף למי ששירת שירות אזרחי במשך תקופה שלא תפחת מתקופת שירות צבאי סדיר כקבוע בחוק שירות ביטחון.

 

פרק ו': הוראות כלליות

 

רשות לשירות אזרחי

15.

א.

תוקם רשות לשירות אזרחי במשרד ראש הממשלה אשר תתוקצב  ותרכז את המשאבים הנדרשים על פי תכלית החוק, לרבות פיקוח על יישומו, ושתהיה באחריות ישירה של ראש הממשלה.

 

   

ב.

ראש הממשלה ממונה על סעיף זה, והוא יתקין תקנות לביצועו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

 

לימוד בישיבת הסדר

16.

א.

בסעיף זה –

"ישיבת הסדר" – ישיבה המיועדת למשרתים בשירות משולב, שנקבע בהמלצת איגוד ישיבות ההסדר;

     

"שירות משולב" – שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות ללא תשלום.

 

   

ב.

יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב ובלבד שבקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות הצבא.

 

   

ג.

מיועד לשירות ביטחון שבקשתו לשרת בשירות משולב אושרה, ייקרא לשירות משולב לתקופה שלא תפחת מתקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק שירות ביטחון, בתוספת של 12 חודשים.

 

   

ד.

השר יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה.

 

מדדים ויעדים ליישום החוק

17.

א.

השר יקבע בתקנות, בתוך שלושה חודשים מיום תחילת החוק, יעדים לגיוס לצבא ולהצטרפות לשירות אזרחי, באופן שתוך חמש שנים מיום תחילת החוק כל אזרח ישראל המתגורר בארץ ותושב קבע בגיל 18 ישרת את מדינת ישראל.

 

תיקון חוק קליטת חיילים משוחררים

18.

בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994[5], בסעיף 1 –

 

 

(1)

בהגדרה "שירות סדיר", במקום "שירות לאומי" יבוא "שירות אזרחי";

 

   

(2)

במקום ההגדרה "שירות לאומי" יבוא:

 

     

""שירות אזרחי" – שירות אזרחי כאמור בחוק שירות אזרחי, התשס"ג – 2003;".

 

תיקון חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם

18.

חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002[6] – בטל.

 

ביצוע ותקנות

19.

שר הביטחון ממונה על חוק זה, והוא יתקין תקנות לביצועו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לרבות בדבר דרכי הזימון והמיון של המשרתים בשירות אזרחי.

 

תחילה

20.

תחילתו של חוק זה בשנת התקציב שלאחר קבלתו.

 

           

 

 

דברי הסבר

חוק זה בא ליצור הסדר אשר יחייב צעירים, שאינם משרתים שירות צבאי לשרת במסגרת של שירות אזרחי, וזאת בשל ההנחה שכל תושבי המדינה חייבים בתרומה למדינה ולחברה, ולשם קידום השילוב בחברה ומניעת אפליה בין קבוצות שונות באוכלוסיה.

ב-9.3.1948 ניתנה הוראה על ידי ראש המטה הארצי של ההגנה (הרמ"א) לפיה "נתקבלה החלטה כי בני הישיבות, לפי רשימות מאושרות, פטורים משירות בצבא. לתלמידים המסוגלים יינתן אימון להגנה עצמית במקום תלמודם". נקבע כי "החלטה זו כוחה יפה למשך שנת תש"ח ובסוף השנה תבחן הבעיה מחדש". ב-1949 הודיע שר הביטחון, מר דוד בן גוריון לשר הדתות, כי הוא מסכים לדחות גיוסם של עד 800 בחורי ישיבות בשנה אשר "תורתם אומנותם" לצורך לימודים תורניים.

על פי הנתונים שהוצגו לועדת טל, מספר בחורי הישיבות הנמצאים בהסדר דחיית גיוס לתלמידי ישיבות גבוה משלושים אלף ומוערך כיום על כששים אלף. על פי נתוני הצבא הגיע מספרם של דחויי השירות בשל תורתם אומנותם ל- 9.2 אחוז משנתון הגיוס האחרון.

חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002 (להלן – החוק), הפך בפועל ל"חוק ההשתמטות". החוק נכשל בכך שלא תרם לפתרון הבעיה הערכית והמעשית של גיוס תלמידי הישיבות לשירות בטחון. החוק אף העצים בעיה זו על-ידי מתן גושפנקא למציאות מעוותת ואי-שוויונית, בה קבוצה גדולה מעם ישראל פטורה מלשאת בעול הביטחון הכללי. ממשלת ישראל נכשלה באופן מובהק בישום החוק, ועד כה רק מיעוט זניח מקרב תלמידי הישיבות בחרו לשרת בכוחות הביטחון כמוצע בחוק, זאת בעוד יכולתם לתרום למדינה דרך מסגרת של שירות אזרחי כמעט ואינה קיימת בפועל.

קביעה זו מבוססת על ניתוח נתוני יישום החוק כפי שהוצגו בפני בג"צ על ידי הממשלה, המצביעים על כך "שבחוק קיימים חסמים טבועים המשפיעים השפעה ניכרת על האפשרות ליישמו ולהגשים את תכליותיו. מהנתונים שנמסרו עולה כי בשנת 2010 התגייסו למסלולים ייעודיים בצה"ל מכח החוק כ-600 חרדים בלבד; לשירות האזרחי הצטרפו בשנה זו 1,122 חרדים; ולשנת ההכרעה עד לשלהי 2008 יצאו 3,269 חרדים. רוב החרדים שסיימו את השנת ההכרעה חזרו למעמד "תורתו אומנותו" (ונהנו מדחיית השירות הצבאי או שקיבלו פטור משירות צבאי).

מעבר לכך, מאז נחקק החוק עלה בהתמדה מספר דחויי השירות כך שבשנת 2007, למשל, הצטרפו 6,571 חרדים להסדר תורתו אומנותו. המשמעות היא שיותר חרדים מצטרפים להסדר מידי שנה מאלה הבוחרים לשרת בשירות צבאי או אזרחי. מספרם הכולל של דחויי השירות, עומד על כ-61,000 איש. חלקם של המצטרפים להסדר תורתו אומנותו מתוך מחזור הגיוס עולה אף הוא בהתמדה בשנים האחרונות, ובשנת 2007 עמד על 14% ממחזור הגיוס". נתונים אלו, המצוטטים מפסק דין בית המשפט העליון בהחלטתו כי החוק אינו חוקתי.

בנוסף, סדר עדיפויות לאומי שגוי מכתיב הפניית משאבים לתמיכה באכלוסיה בגיל העבודה על חשבון השקעות בתשתית ובהון אנושי ומחייב העלאת מסים למימונה. שני שלישים מהגברים החרדים בגיל העבודה אינם עובדים.

ההסדר לפיו לימוד התורה מכתיב איסור יציאה לעבודה ומנוגד גם לאמונתם של מי שנדחה שירות הביטחון מטעמי "תורתו אומנותו". הרמב"ם קבע במפורש: "כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה – הרי זה חילל השם וביזה את התורה וכיבה את מאור הדת, וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא – לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה". (הלכות תלמוד תורה, פרק ג').

לפיכך מוצע שכל אזרח יהיה חייב בשירות מדינת ישראל. מי ששירת שירות אזרחי מלא, יהיה פטור מחובת השירות הצבאי, ותנאיו בזמן השירות ולאחריו יושוו לתנאים של מי ששירת בשירות לאומי, אשר תנאיו מוסדרים בחקיקה.

מוצע לקבוע כי משך השירות האזרחי יהיה מקביל למשך שירות צבאי סדיר, וכי השירות יבוצע בגופים ממלכתיים וציבוריים, ולצורך מטרות ציבוריות.

עוד מוצע על הגבלת מספר הפטורים ודחיות השירות המוענקות מטעמי "תורתם אומנותם" עד אלף בחורי ישיבות בשנה, כהמשך טיפוחם של העילויים שבקרב תלמידי הישיבות, ברוח ההסדר ההיסטורי שפורט לעיל. וצמצום המגבלה על איסור עבודה במקביל ללימוד התורה על ידי הגבלת הזכאות הבטחת ההכנסה המוענקת היום לאברכי הכוללים עד גיל 21.

מוצע להקים רשות לשירות אזרחי אשר תהיה במשרד ראש הממשלה ותחת אחריותו הישירה, ושתתוקצב באופן שתאפשר מימוש תכלית החוק ופיקוח על המשרתים בהסדר זה.

כמו כן, מבקשת הצעת החוק לקבוע תגמול כלכלי ראוי כל חייל בצה"ל לצורך מחייה וכלכלה נאותים בעת שירותם הצבאי. מתן גמול הוגן ככל הניתן לחיילי צה"ל הוא המינימום הנדרש מהמדינה שדורשת רבות מאותם החיילים, זאת מלבד ההטבות הניתנות לחיילים בסוף שירותים הצבאי.

החוק בא לתת מענה במיוחד בתקופה בה גדל אי השוויון בין אלה שמשרתים לבין אלה שאינם משרתים, וכן עולה היקף אי השירות בצה"ל אשר מקנה יתרון לאותם משתמטים. מוצע כי משרתי שירות צבאי יתוגמלו בין השאר במתן אפשרות להשלמת לימודים קדם אקדמים במשך שנתיים מתום שירותם הצבאי ועוד הטבות שינתנו בהתאם להחלטות על פי דין. גמול הולם לאותם משרתים יהווה בין השאר תמריץ כנגד תופעת ההשתמטות גם ברמה הערכית.

החוק קובע כי השר יקבע בתקנות יעדים הדרגתיים למימוש החוק כך שתוך חמש שנים כל תושב קבע ואזרח מעל גיל 18 ישרת את מדינת ישראל.

הסמכות לביצוע החוק תופקד בידי שר הביטחון, אשר יתקין תקנות בכל הנוגע לדרכי יישומו של החוק.

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ט"ו בשבט התשע"ב – 08.02.2012

 

[1] ס"ח התשמ"ו, עמ' 107.

[2] ס"ח התשט"ו, עמ' 171.

[3] ס"ח התשנ"ה, עמ'.210.

[4] ס"ח התשנ"ד, עמ' 132.

[5]  ס"ח התשנ"ד, עמ' 132.

[6] ס"ח התשס"ב, עמ' 521.