שמואל שטח על רבני ירושלים: חבל שניצחנו

 

ב”ה נבחרו רבנים ראויים שמצדיקים את ההשקעה הרבה. ואולם, כבר כעת כדאי להדגיש שהדרך בה תשוב הרבנות לתפקידה אינה בהשארת המצב הקיים שמעלה עובש מידי יום. יש לאמץ את המודל הקהילתי-דמוקרטי. מודל שמבטל את בחירת הרבנים הראשיים ומאפשר לשכונות לבחור בעצמן את רבניהן בצורה דמוקרטית, מתוך התחשבות באופי ובייחודיות של כל קהילה בפני עצמה.דקה לאחר היוודע התוצאות בבחירות לרבנות ירושלים, התקשר אלי תורם מרכזי בתנועת ‘נאמני תורה ועבודה’, אדם ירא שמיים, בכדי לאחל לנו מזל טוב. לא ידעתי כיצד להשיב לו.
מה לא עשינו בשביל שיבחר רב ציוני אחד לפחות בירושלים?

שנים של פניות לשרי הדתות, הובלת עתירה שבלמה מחטף חרדי, כנס מרכזי עם רחל עזריה שבו נקבעו העקרונות לבחירת רב ציוני, עשרות כתבות ומאמרים, עו”ד התנועה אילן קמינצקי הקים את התאגדות בתי הכנסת הציוניים, המשרד שלנו שימש כחפ”ק לביצוע טלפונים ופקסים לגבאי בתי כנסת, אח”כ שלחנו פעילים לבדוק בשבתות את מניין המתפללים.

שלוש שנים הוביל בשמנו, עו”ד אסף בנמלך, עתירה שבסופה שונה הרכב הגוף הבוחר והוכנסו בו נשים ויותר נציגי ציבור.

תסתכלו בסרטון הזה על הברק שהיה לנו בעיניים באותם ימים של חלום. תסתכלו על בובת האריה, שגייסתי מהבית שלי: בחור צעיר בשם יותם הסתובב בתוכה ודאג להציב לכולנו תקווה וציפייה

אלפי שקלים ואלפי שעות של עובדים ומתנדבים מסורים- וכל זה רק אצלנו. היו עוד ארגונים ופעילים רבים שעסקו בנושא וברכת יישר כוח לכולם.

לפני כמה חודשים פרסמנו הצעה לביטול הבחירות לרבנות ירושלים ולפיזור התקציב לטובת רבני שכונות שיבחרו דמוקרטית. טענו שעם הכסף אפשר לעשות דברים מועילים יותר למוסד הרבנות. ההצעה רצה בכלי התקשורת והאמת היא שחטפנו עליה על הראש. “מדוע אתם מזגזגים?” שאל אותי כתב ידוע שהתפלא כיצד אנחנו פתאום מתחרטים.

אך בעיקר היה לנו לא נעים כלפי הפעילים הרבים שפועלים כבר שנים למען רב ראשי. רבים חשו כאילו אנחנו בקילומטר האחרון של מסע הכומתה ודווקא אז אנו מחליטים לפרוש.
היו לנו הרבה הרהורים על אותו פרסום. ואולם, מיום ליום התברר שלמסע הכומתה הזה לא היה חסר קילומטר אחד אלא עוד עשרות רבות. ויותר מכך, אנו לא מגיעים לסיומו של המסע עם תחושה טבעית של עייפות, אלא עם תחושה קשה של אינטרסים ותככים. תחושה הרחוקה מאוד מהחלום שאליו ציפינו.

ב”ה נבחרו רבנים ראויים שמצדיקים את ההשקעה הרבה. ואולם, כבר כעת כדאי להדגיש שהדרך בה תשוב הרבנות לתפקידה אינה בהשארת המצב הקיים שמעלה עובש מידי יום. יש לאמץ את המודל הקהילתי-דמוקרטי. מודל שמבטל את בחירת הרבנים הראשיים ומאפשר לשכונות לבחור בעצמן את רבניהן בצורה דמוקרטית, מתוך התחשבות באופי ובייחודיות של כל קהילה בפני עצמה.

אני מאחל לרבני העיר החדשים הרבה הצלחה. בואו נדאג שזו תהיה הפעם האחרונה שהפוליטיקה קשורה יותר מידי לדת. ליהדות ולעולם ההלכה, זה יעשה רק טוב!

==

שמואל שטח הוא מנכ”ל תנועת נאמני תורה ועבודה.  

 

לכתבה המקורית באתר “סרוגים”