למי זה מיועד?

ההשתתפות מיועדת לסטודנטים/ות בוגרי שרות צבאי/לאומיהמאמינים בשילוב עמוק ומשמעותי בין ערכי תורה” על כל רבדיה וערכי העבודה” על כל רבדיה ומעוניינים לקדם ערכים של פתיחות, הקשבה, רוחב דעת, תוך מחויבות להלכה ולמסורת ישראל.

הצטרפו ישירות לתאים או פנו ל:  et.laasiya@gmail.com

בית מדרש בין הזמנים / במב”ה שלישי רבעי, כ”ג- כ”ד בתשרי 22-23.10.2019

אז כבר קבעתם איפה אתם לומדים בהושענה רבא.
אבל מה אתם עושים שבוע הבא?!

בואו ללמוד איתנו!
אנחנו נחמדים ויש לנו מורים ומורות נהדרים!

ללוז המלא – http://tiny.cc/6lo3dz
להרשמה – https://forms.gle/pMgRUF9B6gy8Nn449

הולכים לקלפי – מדברים דת ומדינה / 15.2.2019

רגע לפני הבחירות, קיימנו, בשיתוף מכון הדר ישראל ובית מדרש קדמה ערב עיון לדיון בסוגיות הליבה הקשורות בדת ומדינה – ״בין מדינה יהודית למדינת הלכה״.

אחת הסיסמאות במערכת הבחירות הזו היא ׳מדינה יהודית ולא מדינת הלכה׳,  בערב זה ניסינו לברר האם כבר יש מרכיבים שונים של מדינת הלכה בימינו וכיצד הם משפיעים על היהדות של המדינה, ומה היחס בין מדינת הלכה למדינה יהודית.

בפתיחת הערב דיברה הרבנית ד״ר אסתר פישר, מבית המדרש קדמה ומדרשת עין הנצי”ב, על השיח הקוטבי והדיכוטומי המשכנע אותנו שיש קולות שאינם יכולים להישמע:
״מי אמר שזה או מדינה יהודית או מדינה דמוקרטית? מי אמר שאם אני בוחנת מחדש את יחסי הדת והמדינה אני  מוכרחה או להתנגד לכל מימד של כפייה או להסכים לכולו?…
אני רוצה לומר שכן – ההלכה היהודית חשובה לי ומנחה את חיי ועם זאת ישנם תחומים בהם ברור לי שמדינה אינה יכולה להתנהל על פי ההלכה… “

בית מדרש בין הזמנים פסח תשע”ט י”א – י”ב ניסן

אנו מזמינים את חברות וחברי הקבוצה להצטרף וללימוד משותף לקראת חג הפסח בבית מדרש בין הזמנים!

איוונט בתגובות!
******
בית המדרש שלנו מהווה אפשרות למפגש וללמידה דווקא מחוץ למסגרות הקבועות שלנו. אנו מאמינים שיימי בין הזמנים הם אפשרות נהדרת להפריה הדדית מתוך מרחב רחב של סגנונות לימוד תורה.
בואו לחלוק איתנו ☺
והיי, ויש גם ארוחת צהרים 🥙

שבת סטודנטים/ות תשע”ח, יח’ – יט’ בסיון, 1-2 ביוני 2018

שבת לחברי התאים של התנועה ולפעיליה בגילאי העשרים:

“מגזר משמיים” – המגזר הדתי לאומי

שבת פרשת “בהעלתך”, יח-יט בסיון, 1-2 ביוני, חוות הנוער הציוני, רח’ שי עגנון 1, ירושלים
פרטים נוספים ימסרו בהמשך… 

מחיר מסובסד: שבת מלאה כוללת לינה 100 ש”ח, המחיר עבור השתתפות בכל אחת מסעודות שבת הוא 40 ש”ח.

להרשמה יש ללחוץ על ההלינק למעלה!

*הלינה היא בחדרים של 4-5, אינה מיועדת לזוגות נשואים.

בית מדרש בין הזמנים י-יא ניסן, 26-27.3.2018

הלו”ז שלנו יוצא לדרך!
אם יש לכם/ן דרך לעזור לנו לפרסם בישיבה/מדרשה כלשהי, אנא צרו קשר ונשמח לעזרה בפרסום. כמובן שאת העלויות נכסה.

על השגחה פרטית. דיון בעד ונגד. 3.1.2017

אם את.ה דתי.ה/ דתל”ש/ שומר.ת כשרות/ כשרות חשובה לך/נגד שחיתות או סתם מתעניין.ת..
האירוע הזה הוא בשבילך!!
כשרות קהילתית – מה זה?
כשרות בלי רבנות – למה צריך את זה? איך זה עובד? את מי זה משרת והאם אפשר לסמוך על זה?
הרב אהרון ליבוביץ’ מגיע לענות על כל אלה ועוד..
בואו לשמוע ולשאול את כל השאלות!
יהיה כיבוד קל וכשר.. ;ׂ)
פרטים https://www.facebook.com/events/338290926556855/
בואו ותביאו חברות וחברים!

מסורובות גט מוסד הנישואין 25.4.2017

עיית סירוב הגט והעיגון היא בעיה סבוכה ביותר ודורשת פתרונות רבים כדי לעקור אותה מהשורש.
קשה לדעת כמה נשים מסורבות גט יש, מכיוון שעל פי קנה המידה המינימליסטי נכללות בהגדרה זו רק נשים שמגיעות לבית הדין הרבני ונפסק “חיוב־גט” כנגד הבעל על ידי בית הדין, אך כל אישה שרוצה להתגרש ובעלה לא מבין למה ועל מה, עומדת בפני האפשרות להיות מסורבת גט.
נשים רבות מוותרות על זכויותיהן מלכתחילה בהסכם גירושים שנערך בפרטיות בין בני הזוג, ובלבד שיעניק להן את הגט המיוחל. בתי הדין הרבניים לא יכולים להיות מודעים לנשים האלו – מסורבות הגט הסמויות מעין. אם נכלול את הנשים הללו במספר מסורבות הגט, נגיע למאות ויותר נשים בשנה. תופעה זו אינה הבעיה הפרטית של כל אישה ומשפחתה, אלא של החברה היהודית.
אנו מזמינים אותכן ואותכם לבוא ולשמוע על הנושא ועל המצב של מסורבות הגט בארץ, ומה אנחנו כחברה יכולים לעשות בנידון.
18:15, קמפוס הר הצופים, כתה 3304 גוש חברה.
https://m.facebook.com/events/1162929893818103?acontext=%7B%22ref%22%3A%2298%22%2C%22action_history%22%3A%22null%22%7D&aref=98

מרקים ונהנים 21.3.2017

אתמול המשכנו את סאשן המרקים שלנו והפעם אצל אור 🙂
דיברנו קצת על התחושות שלנו כלפי תרבות המסכים. היום הכל נמצא במסך, בחדשות, בפייסבוק, בוואטספ. מה קורה לחושים שלנו? לתחושות שלנו? האם מה שאנחנו רואים אמיתי או לא?
“כל האסונות בסוף הולכים למעדן חלב” (מאיר אריאל – קוצים א’).
אט אט אנחנו נמצאים בכהות חושים המובילה לאדישות.
מה שהיה נחשב לאלים נחשב לעדין, מה שהיה נחשב לפרובוקטיבי נחשב לנורמה, ואט אט כולנו מסוממי קידמה והתפתחויות.
איך שלא נרצה הדבר הגדול הזה ישפיע עלינו אפילו על סבא וסבתא.
בפסח פעם היינו עבדים היום אנחנו משועבדים, מעין עבדות רוחנית.
ואז נשאלת השאלה האם הצרכיים האנושיים שלנו נשארים אותו דבר? הדרך משתנה? או שמה בצרכים שונים ובעקבותם החברה משתנה. הרי המצוות לא משתנות אלא האופן בו אנחנו מיישמים אותם משתנה, האנשים משתנים.
הלא כך? כמה מקום המכשירים, הפלאפון, תופסים מקום בעולמנו? עד כמה הם נכנסים לתת ההכרה שלנו?
אחלה חומר למחשבה
סופש נעים
צוות נת”ע

יום ראשון ה-5.3 פותחים את סאשן “מרקים ונהנים” / תא נתע עברית

יום ראשון ה-5.3 פותחים את סאשן “מרקים ונהנים” (אל תדאגו בקיץ זה יהפוך למשו יותר קיצי) – מדי חודש אחד מחברי התא יארח בביתו את הקבוצה + יכין לימוד.
8.3 – יום האישה נקיים הרצאה של פנינה פויפר בשיתוף פעולה עם תא “דרכנו”. ההרצאה תעסוק בפמיניזם במרחב הדתי, בדגש על המאבקים שלה במגזר החרדי. יהיה מעניין זה בטוח. פרטים בהמשך השבוע.
המשך שבוע נעים

האם יש דבר כזה כשרות אלטרנטיבית? 18.1.2017

אנחנו שמחים להזמין אתכם לשיחה עם הרב אהרון ליבוביץ – Aaron Leibowitz מייסד ארגון השגחה פרטית – כשרות קהילתית , חבר מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת ירושלמים וראש בית מדרש “סולם יעקב” בנחלאות. הוא רב אורתודוכסי המוביל בירושלים שיח חדשני,מאתגר ומעניין.

כולנו שואלים שאלות בנוגע לכשרות, לתוקף שלה, לפוליטיקה המתרחשת מסביב, חלקנו זועמים, חלקנו מבינים ורובנו שואלים האם כל זה הכרחי?
פרויקט השגחה פרטית הוא מודל כשרות חלופי למסעדות ולבתי עסק.
הפרוייקט פועל מכח הקהילה, ומייצג אותה תוך מעורבות מתמשכת ופעילה בבית העסק, ומסייע לבתי העסק להיות ראויים לאמון הקהילה.
רוצים לשמוע עוד על השגחה פרטית?
רוצים לשמוע איך זה עובד והאם אפשר לסמוך על תעודת הכשרות האלטרנטיבית?
רוצים לשמוע על איך מערך הכשרות בירושלים עובד?

תא נת”ע מזמין אותכם לבוא לבית הקפה קרוסלה ברחוב בנימין מטולדה 1 בשכונת רחביה. האירוע התקיים בשעה 19:00-21:00 לכל המאוחר.
בואו לשאול שאלות, להגיב, ולשמוע – לוקחים אחריות כי היהדות היא של כולנו!

לשאלות ופרטים מוזמנים לפנות לרכת התא: מיכל -0508312660

TED אתגרי הנישואין יום ב’ 20.3, 17:30 יריחו 6, ת”א

הסטטוס קוו ההיסטורי בנושא הנישואין בישראל, אשר הפקיד את הסמכות לחתן בידי הרבנות, מציב בפני החברה הישראלית אתגרים רבים. במציאות בה רבים מחפשים פתרונות אחרים מחוץ לרבנות, למאות אלפי אזרחים אין אפשרות להתחתן בישראל ונשים רבות מוצאות עצמן שבויות ומופלות, עלינו לשאול את עצמנו- האם ומה צריך להשתנות בתחום הזה. במסגרת האירוע נשמע מה הן הבעיות הקיימות בעיני הדוברים שלנו, ולא פחות חשוב- מה הפתרונות שהם מציעים.