תקציר:

חלק א’ ­­­– החינוך היסודי הממלכתי-דתי

החלק הראשון במחקר זה בוחן את החינוך היסודי הממלכתי-דתי ומתמקד הן בגורמים הקובעים את התקצוב הממוצע ושעות ההוראה הממוצעות בכל בית ספר והן את תופעת ההפרדה המגדרית בחינוך היסודי ואת ההשלכות העלולות לנבוע מהפרדה זו.

הפרק הראשון – תקצוב ממוצע לתלמיד ולכיתה בבתי הספר היסודיים בדק מהו התקצוב הממוצע לתלמיד ולכיתה בכל בית ספר, וכן את מספר שעות ההוראה הממוצעות לתלמיד ולכיתה בבתי הספר היסודיים בחינוך היהודי, במעמד רשמי של החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. המחקר בחן שלושה משתנים אשר יכולים להשפיע על תקצוב בית הספר ומספר שעות ההוראה הניתנות לו: א) גודל בית ספר (מספר התלמידים בבית הספר); ב)  מדד הטיפוח של בית הספר המראה את הפרופיל החברתי-כלכלי של בית הספר; ג) הפרדה או עירוב מגדרי. המחקר מצא כי אכן קיימים קשרים בין התקצוב הממוצע ומספר שעות ההוראה לבין כמה מהמשתנים המוזכרים לעיל.

גודל בית הספר:  בחינוך הממלכתי-דתי ישנם כ-126 בתי ספר המוגדרים קטנים (כ-33% מכלל מוסדות החינוך הדתי). המחקר מצא כי ככל שבית ספר קטן יותר, כך באופן יחסי משרד החינוך מוציא משאבים רבים יותר ביחס אליו, דבר המתבטא הן בתקצוב הממוצע לתלמיד והן בתקצוב הממוצע לכיתה. אך כפי שהראינו במחקר, הנתונים המוצגים המתייחסים לתקצוב ממוצע לתלמיד אינם מראים את התקציב שהתלמיד קיבל בפועל, אלא את ההוצאה הכספית של משרד החינוך לכיתה בחלוקת מספר התלמידים בכל כיתה.

מדד טיפוח:  תקצוב בתי הספר בחינוך היסודי הוא לפי מדד הטיפוח של בית הספר. בהתאם למדד הטיפוח נקבעים גודל הכיתה ושעות התקן השבועיות של בית הספר. המחקר מצא כי ככל שבית הספר שייך לרמה חברתית-כלכלית נמוכה יותר, כך באופן יחסי משרד החינוך מוציא משאבים רבים יותר ביחס אליו, דבר המתבטא הן בתקצוב הממוצע לתלמיד והן בתקצוב הממוצע לכיתה, וכן בשעות ההוראה הניתנות לבית הספר.

הפרדה או עירוב מגדרי: ההפרדה או העירוב המגדרי של בית הספר הינו הגורם שכמעט ואינו משפיע על התקצוב שבית הספר מקבל. אולם, מן המחקר עולות שתי נקודות המחייבות דיון:

  • ניתן לראות כי בתי הספר אשר מתוקצבים באופן הגבוה ביותר ושהינם בעלי מספר שעות ההוראה הרב ביותר, הינם בתי הספר אשר מוגדרים כ”הפרדה צומחת”. בתי ספר המשתייכים לקטגוריה זאת הינם בתי ספר שבהם השכבות העליונות מעורבות ואילו השכבות הנמוכות נפרדות, דבר המצביע שמדובר בבתי ספר הנמצאים בתהליך של הפרדה, ובסופו של דבר אותם בתי ספר יהפכו לבתי ספר עם כיתות נפרדות. השערתנו, המבוססת על עדויות שעלו ממקומות שונים לאורך השנים, היא כי ניתן להסביר תופעה זאת בכך שישנם גורמים במשרד החינוך החפצים בהפרדת המוסדות, ולכן בעקבות לחץ והבטחות מאותם הגורמים בדבר תקצוב נוסף או שעות הוראה נוספות תקציבם לכיתה הינו הגבוה ביותר וכן מספר שעות ההוראה לכיתה באותם בתי ספר הוא הגבוה ביותר. חשוב לציין כי אותה הבטחה שכנראה ניתנת מצד הגורמים בדבר שעות או תקצוב נוסף, הינה מוגבלת לתקופת זמן קצרה ולאחר שבית הספר מופרד, הוא כבר אינו מקבל את התקצוב או את השעות. כך, ההורים שחשבו שההפרדה תועיל למצבת השעות, נשארים עם פחות שעות.
  • מתוך 93 בתי הספר המופרדים באופן מלא מבחינה מגדרית בחינוך הממלכתי-דתי, ישנם כ-26 בתי ספר (כ-28% מבתי הספר) שבהם לומדים רק בנים או רק בנות, הנמצאים באותו יישוב או באותה עיר ברדיוס של קילומטר וחצי ביניהם, ובהם לומדים עד 350 תלמידים או תלמידות. סיבת פיצול סמלי המוסד נובעת ככל הנראה מרצון לקבל יותר תקנים בגלל ההפרדה המגדרית, ואולם, בפועל, היא מביאה לעלות גדולה הרבה יותר מצד המשרד. כמו כן, ניתן לראות כי כמעט 30% מבתי הספר אשר נפתחו בשנים האחרונות הינם בתי ספר אשר הופרדו על רקע מגדרי (בתי ספר אשר בעברם היו בתי ספר מעורבים שבהם כל הכיתות נפרדות ולאחרונה פוצלו לשני סמלי מוסד שונים על מנת לפתור את בעיית התקנים) ונחשבים כקטנים מבחינת מספר התלמידים בהם. מכאן עולה, כי משרד החינוך יכול היה למנוע לבזבוז משאבים גדול אילו המוסדות היו מתאחדים מבחינה מנהלית (הנהלה ומשאבים משותפים ואותו סמל מוסד) ומשאירים את בתי הספר נפרדים באופן מלא מבחינה מעשית (שני מבנים נפרדים לגמרי).

לסיכום, המחקר מצא כי בדירוג הגורמים המשפיעים ביותר הן על התקצוב הממוצע לבתי הספר והן על שעות ההוראה הממוצעות המתוקצבות לבתי הספר ניתן לראות כי ההשפעה החזקה ביותר הינה מדד הטיפוח של בית הספר. ההשפעה השנייה החזקה היא גודל בית הספר. סוג ההפרדה או העירוב מגדרי של בית הספר הינו הגורם שכמעט אינו משפיע על התקצוב שבית הספר מקבל.

המסקנה העיקרית העולה ממחקר זה הינה שהתלמידים המקבלים את תפוקת החינוך הגדולה יותר, המתבטאת במשאבים רבים יותר,[1] המביאים בין היתר לשעות הוראה מרובות יותר, הם  התלמידים הלומדים בבתי ספר גדולים המוגדרים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה. במילים אחרות, כאשר הורה מתלבט להיכן כדאי לשלוח את ילדו, עליו לבחון הן את מדד הטיפוח של בית הספר והן את מספר התלמידים הלומדים בבית הספר: ככל שבית הספר יהיה מוגדר ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, ועם מספר תלמידים גבוה, כך ילדו יקבל את תפוקת החינוך המרבית עבורו.

הפרק השני – הפרדה מגדרית בבתי הספר היסודיים של החינוך הממלכתי-דתי כולל סקירת מאמרים בנושא ההפרדה המגדרית. לאחר מכן, הפרק מציג מגמות על מצב ההפרדה או העירוב המגדרי בחינוך הממלכתי-דתי החל משנת 2000 ועד שנת 2017. הממצאים מלמדים על תהליך הדרגתי של הפרדת כיתות. בשנת 2000 רוב התלמידים למדו בכיתות מעורבות (כ-57%) לעומת 43% אשר למדו בכיתות נפרדות ואילו בשנת 2017 רוב תלמידי החמ”ד למדו בכיתות נפרדות (כ-62%) לעומת 38% מהתלמידים אשר למדו בכיתות מעורבות. בנוסף, ניתן לראות כי חלה קפיצה במספר התלמידים בכיתה א’ אשר לומדים בכיתות נפרדות, בשנת 2000 כ-40% מתלמידי שכבת א’ למדו בכיתות נפרדות ואילו בשנת 2017 שיעור התלמידים בכיתות נפרדות עלה ל-55%. כמו כן, הפרק דן בהשלכות אשר עלולות להיגרם כתוצאה מההפרדה המגדרית, כגון כיתות לא תקניות ופיצול כיתות וכתוצאה מכך הפחתה במספר שעות ההוראה השבועיות לכיתה, הפרק כולל בתוכו מקרה מבחן אשר מתרחש כיום בבית ספר במרכז הארץ שעקב ההפרדה המגדרית המתקיימת בו בשתי שכבות גיל, התלמידים בכל הכיתות בבית הספר מפסידים מדי שבוע כ-4 שעות הוראה.

[1] במחקר זה בחרנו להתמקד בתפוקות חינוך אשר הינן מדידות.

הודעה לעיתונות:

החינוך הדתי אכן מקבל יותר כסף, אך חלק גדול ממנו יורד לטימיון בגלל ריבוי מוסדות קטנים

מחקר חדש של נאמני תורה ועבודה מראה כי במונחים תקציביים, הרי שתפוקת החינוך הגדולה ביותר נמצאת במוסדות גדולים ואינטגרטיבים.

מחקר זה נערך ע”י עדי ארד ובחן את תקצוב המוסדות העל יסודיים בחינוך הממלכתי דתי. המסקנה העיקרית העולה ממחקר זה הינה שהתלמידים המקבלים את תפוקת החינוך הגדולה יותר, המתבטאת במשאבים רבים יותר המביאים בין היתר לשעות הוראה מרובות יותר, הם התלמידים הלומדים בבתי ספר גדולים, המוגדרים ברמה כלכלית-חברתית נמוכה. במילים אחרות, כאשר הורה מתלבט להיכן כדאי לשלוח את ילדו, עליו להסתכל הן על מדד הטיפוח של בית הספר והן על מספר התלמידים הלומדים בבית הספר- ככל שבית הספר יהיה מוגדר ברמה כלכלית-חברתית נמוכה, ועם מספר תלמידים גבוה, כך ילדו יקבל את תפוקת החינוך המרבית עבורו.

לעומת זאת, בבתי ספר קטנים, משרד החינוך מוציא את ההוצאה הגדולה ביותר, אך התפוקה שהתלמיד מקבל מבחינה תקציבית הינה הנמוכה ביותר.

מהנתונים עולה כי ישנו פער גדול מאוד בממוצע התלמידים בין החינוך הממלכתי-דתי לבין החינוך הממלכתי: החינוך הממלכתי דתי העל יסודי מונה בממוצע כ-385 תלמידים במוסד (ז’- י”ב) לעומת 972 תלמידים בחינוך הממלכתי. פער זה עלול לגרום להבדלים ברמת השירותים המוצעים לתלמידים, הן בתחום השירותים הלימודיים והן בתחום השירותים החברתיים. החינוך הממלכתי מאופיין ב”יתרון לגודל” האומר שארגון גדול המונה יותר אנשים נהנה יותר מהטבות מאשר גוף קטן ממנו. בממוצע, בבתי ספר ממלכתי יהיו בערך שש כיתות בשכבה, לעומת שתי כיתות בכל שכבה בממוצע בבית ספר תיכון ממלכתי-דתי. פער זה גורם לכך שיש יותר מגמות לימודיות בחינוך הממלכתי מאשר בחינוך הממלכתי-דתי, וכן ניתן בקלות רבה יותר לאפשר הקבצות ברמות שונות. בחינוך הדתי, לעומת זאת, מבחינה תקציבית קשה לפתוח יותר משניים-שלושה סוגי מגמות, אלא אם הדבר יבוא עלחשבון ההורים ובהכרח יביא לגידול בתשלומיהם.  בנוסף, כנאמר לעיל, חלק מתקצוב בית הספר נובע ממספר המגמות שיש בו, ובפרט מגמות טכנולוגיות הדורשות סכומים גדולים, לכן בית ספר ובו מספר תלמידים רב נהנה, בנוסף למגמות, מתקציב גדול יותר.

בדומה לתחום הלימודי, גם בתחומים רבים אחרים, כמו למשל בתחום של מגוון חוגי תורה והעשרה רוחנית, ישנו יתרון לגודל. לשם הדוגמא, בתחום החינוך החברתי שבו עלות רכישת הצגה לבית הספר הינה דומה, הן לשכבה קטנה המכילה 60 תלמידים והן לשכבה גדולה המכילה 200 תלמידים. וכך בתי ספר עם מספר רב של תלמידים יכולים ליהנות מיותר פעילויות חברתיות.

“הנתונים חשובים ביותר להבנת תיקצוב החינוך הדתי אשר מואשם בימים האחרונים, כמי שזוכה לתיקצוב מרובה יותר” טוען שמואל שטח, מנכ”ל תנועת נאמני תורה ועבודה, “בצדק הוא מקבל יותר כסף על כך שהוא קולט יותר ילדי עולים ושכבות חלשות ואולם סוגיית המוסדות הקטנים הינה לרועץ: בגלל פיצולים של מוסדות: המדינה גם נאלצת להוציא יותר כסףגם יש צורך בתשלומי הורים שיפצו על המוסד הקטן, ובסוףגם התלמיד הדתי מקבל הכי פחות” מוסיף שטח.

באשר לתפקידה של ההנהגה והפוליטיקה הדתית אומר שטח “צריכים להתמקד בבעיית הגודל: במניעת הקמת מוסדות קטנים שאין להם הצדקה כמותית. למוסד קטן, יש תפוקה חינוכית קטנה יותר, וזה אינטרס, קודם כל של ההורים, שלא ללחוץ להקמת מוסדות חדשים”.