הורים דתיים מתקוממים: משרד החינוך מעודד תהליך של התחרדות בגני הילדים

 

 

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1164103.html

 

"הגענו למצב שאין ברירה אלא להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה"

כבר בשיחות הראשונות עם הורים לתלמידים במוסדות חינוך דתיים בגוש דן, קשה שלא לשים לב לסגנון הדיבור, שעשוי להפתיע את מי שלא מכיר מקרוב את החינוך הדתי. מלים כגון "השתלטות מכוונת", "כוחניות" ו"כפייה דתית" חזרו ועלו בדברי ההורים, כאשר ניסו לתאר את השינויים שעוברים בשנים האחרונות בתי ספר וגנים דתיים בעקבות כניסתם, ההולכת ומתרחבת, של "גרעינים תורניים" לאזור. "אף אחד לא אוהב להוציא החוצה את הכביסה המלוכלכת, אבל הגענו למצב שאין ברירה", אומר ל"הארץ" אחד ההורים שמפחד להזדהות בשמו.

את עיקר הביקורת לא מפנים ההורים כלפי הגרעינים התורניים, המציעים לצעירים דתיים לחיות וללמוד לימודי קודש דווקא בערים שבהן אין אוכלוסייה דתית גדולה, אלא כלפי האחראים על החינוך הדתי במשרד החינוך. אלה, לדבריהם, מובילים ומעודדים תהליך שבו מוכנסים תכנים ומנהגים בעלי אופי חרדי: ספרים "חילוניים" מוצאים מהספרייה בגן הילדים; "תגבור תורני" בא על חשבון השעות המוקדשות למקצועות הליבה; ההפרדה בין בנים לבנות מתחילה כבר בכיתה א'; ובהסעות לאחד מבתי הספר יושבים הבנים מקדימה בעוד הבנות יושבות בעיקר בספסלים האחוריים של האוטובוס.

תהליך השתלטות

"יש תהליך השתלטות חרדית-לאומית על מערכת החינוך הממלכתית-דתית, בהשראת רבנים קיצוניים ותוך שימוש בחברי גרעינים תורניים", אומר אחד ההורים, וחברו מוסיף ש"אף אחד לא אוהב להוציא החוצה את הכביסה המלוכלכת, אבל הגענו למצב שאין ברירה. בהתחלה חשבנו שמדובר במקרים בודדים, שלא קשורים ביניהם. זו טעות: יש תוכנית מסודרת לשנות את אופי החינוך הממלכתי-דתי". הורים אלה, כמו רבים אחרים המופיעים בכתבה, חוששים להזדהות. ילדיהם עדיין לומדים בבתי הספר והגנים הדתיים-חרד"ליים.

מאז הקמתו בשנות ה-50, נהנה החינוך הממלכתי-דתי (ממ"ד) מאוטונומיה רחבה, פדגוגית ומנהלית, עד כדי כך שגורמים במשרד החינוך מתארים את הזרם "כמעט ממלכה נפרדת, שמידת השליטה עליה היא מוגבלת". ב-15-20 השנים האחרונות עבר הזרם זעזוע פנימי: קבוצות הורים, שביקשו חינוך תורני יותר, פרשו והקימו שורה של בתי ספר פרטיים למחצה שנהנים ממימון ממלכתי נדיב. בשנים האחרונות מנסים במינהל לחינוך דתי לחזר אחרי הפורשים ולהשיבם. כיום לומדים בזרם הממלכתי-דתי כ-200 אלף תלמידים – כ-18% מהמערכת החינוך היהודית.

נראה כי להאשמות שמטיחים ההורים מגוש דן יש על מה להתבסס: באירוע שערכה לפני כשנה ישיבת ההסדר ירוחם לבוגריה, שעסק בשאלה "לאן כדאי יותר לשלוח את הילדים, לבית ספר פרטי או לזה של הממ"ד", השתתפה גם המפקחת האחראית על החינוך הדתי במחוז תל אביב, אסתר אורנבוך.

רבנים בגני ילדים

ההרצאה של אורנבוך לא מותירה ספק לגבי עמדותיה. "הכותרת שלי היא 'מהפכה ציונית דתית' בתוך גוש דן. בעזרת השם, ב-12 רשויות יש לנו 12 גנים תורניים", היא אמרה למשתתפים, "כבר בגני ילדים אנחנו מכניסים רבנים. לא עשו את זה בעבר, ההפך – הורידו את הרף (הדתי, א"ק), והיום המטרה היא להעלות אותו".

בגילוי לב שיתפה אורנבוך את הנוכחים בשיטות עבודתה – בדרכים להפוך בית ספר שבו בנים ובנות לומדים יחדיו למסגרת שהלימודים בה נפרדים – וגם בקדימות בעבודה שהיא מעניקה לאנשי הגרעינים התורניים: "במקום כל מי שיוצא, אני מכניסה להוראה רק אברכיות ואברכים מהגרעינים. אני רוצה שאלו יהיו מורי הדור שלנו. מי שעוסק בהוראה – שישלח לי קורות חיים". אורנבוך גם לא חסכה ביקורת מציבור ההורים המתון יחסית. "עם מי ההתמודדות הכי קשה?", שאלה, "לא עם הציבור החילוני, לא עם הילדים או ההורים שאינם שומרי מצוות. קשה לנו יותר עם ההורים הדתיים, הפושרים. אלו מערימים קשיים".

למדיניות שמובילה אורנבוך יש ביטוי ממשי בשטח. בבית הספר "אלומות" שברמת אביב החלו השנה להעביר "חוג תלמוד" נפרד לבנים ולבנות בכיתות א'-ב'. "אנחנו אנשים דתיים אבל לא מאמינים בהפרדה הזו", מספר אב לאחד התלמידים בבית הספר, "מאוד הפריע לנו שהדבר נעשה מאחורי גבינו, וללא התייעצות עם ועד ההורים. הכל נעשה כדי לרצות את הגרעין התורני, שמצא בחסות משרד החינוך פתרון נהדר: במקום להקים מסגרת פרטית, הם משתלטים על בית ספר רשמי, ומקבלים את כל מה שרצו בחינם".

סיפור דומה של התעלמות מוועד ההורים הנבחר קרה גם בבית הספר "אור השחר" ברמת השרון, שבו פועל גרעין תורני כבר כמה שנים. לדברי אחד ההורים, "התברר לנו שלחברי הגרעין יש ערוץ תקשורת ישיר לאורנבוך, שאף הוציאה הנחיות חדשות, המותאמות לאג'נדה חרדית-לאומית של הגרעין. כך למשל הוכנס לבית הספר תגבור תורני על חשבון שעות ליבה בחשבון ואנגלית, אשר הופסק רק לאחר שדרשנו זאת, והמורות נדרשות לכסות את ראשיהן". עוד מספר ההורה כי בפגישה עם ועד ההורים לפני כשנתיים, הצהירה אורנבוך שהיא "מעריצה" את הגרעינים התורניים, וכי "הגיע הזמן למלא את בית הספר ב'אוכלוסייה דתית ערכית ואמיתית' – במקום תלמידים מסורתיים. כשדרשנו לשמור על אופי בית הספר, היא ענתה ש'ההורים תמיד צועקים ובסוף אני קובעת, ככה זה בכל מקום'".

בתחילת שנת הלימודים הוכנס לכיתה א' בבית הספר אור השחר "מלמד", חבר הגרעין התורני, והחלה הפרדה בין המינים בשיעור תורני לאחר התפילה. שוב, הדבר נעשה ללא יידוע ועד ההורים שגילה זאת במקרה. "יש כאן ניסיון שיטתי לרצות את הציבור הקטן של הגרעינים התורניים", מוסיף יו"ר ועד ההורים של בית הספר, אריק לוי.

ויש עוד דוגמאות. במרכז תל אביב פועלים שלושה גנים דתיים, הנמצאים לדברי ההורים תחת השפעה גדולה של חברי הגרעין התורני "מעלה אליהו", המתגוררים בסמוך לבית החולים איכילוב. הורים מספרים כי מהספרייה בגן הוצאו ספרים חילוניים, ובהם "דירה להשכיר" של לאה גולדברג וספרים של חברת דיסני. כמו כן, נעלמו מחשבים שפעלו בעבר, וכיוון שאין לתלות ברחבי הגן תמונות של אנשים נטולי כיפות, מוסיפים את הכיפה על גבי התמונה. "זו פשוט צנזורה של כל הדברים שאינם לרוחם של הורי הגרעין התורני. מעבר לעצימת העיניים בפני המציאות שבה אנו חיים, האסון שלנו הוא שמשרד החינוך בעצמו מוביל את הדבר", אומרת אחת האמהות בגן.

קבוצה קטנה וקיצונית

בגנים במרכז ת"א החל לפעול, כבר לפני כמה שנים, "רב גן" – בחור הלומד בגרעין התורני שמלמד את הילדים סיפורים ושירים דתיים, כפי שעושה זאת ממילא הגננת. להורים הוצג הדבר כדרישה של משרד החינוך והם נדרשו לשלם עליה. "זהו 'סידור עבודה' מצוין בשביל חברי הגרעין", אומר הורה אחר, "לוקחים בחור בן 20, שלא רק חסר הסמכה רבנית אלא אין לו גם שום הכשרה בעבודה עם ילדים בגיל הרך, ואנחנו ההורים עוד צריכים לשלם לו. "השנה נמאס לנו והתקוממנו", מוסיף האב, "הגענו להבנה עם הגרעין שהבחור הזה יגיע רק פעמיים בשבוע, אבל אורנבוך הורתה שהוא ילמד כל יום". לדברי ד"ר ינאי עופרן, אחד ההורים בגן, "קבוצה קטנה וקיצונית, שבעבר נמנעה מלהצטרף לחינוך הדתי, מנסה כעת להשתלט עליו, ויש גורמים במשרד החינוך השואפים להוציא את הלקוחות ההיסטוריים של החינוך הדתי".

סוג של כיבוש חינוכי

בית הספר "מוריה" בתל אביב הוא אחד מהמוסדות הדתיים הוותיקים בעיר. גם כאן חוזרת על עצמה אותה מתכונת: שינוי אופי המוסד החינוכי ללא יידוע ההורים. "הילד שלי חזר נרעש מהלימודים לפני כשנתיים, וסיפר שהפרידו את החצרות לבנים ולבנות, ושמעתה ההפסקות נפרדות", מספר הורה, "אף אחד לא סיפר לנו על כך דבר. כשניסינו לברר את הסיבה, התשובה שקיבלנו היא ש'רוצים לקרב את הורי הגרעין התורני', שאינם רוב בבית הספר. המחאה שלנו לא עזרה וההפרדה התרחבה גם למסיבות הסיום. לאחרונה התברר לנו שאפילו ההסעות לבית הספר הן נפרדות: הבנים מקדימה והבנות מאחורה".

"בשנים האחרונות יש מגמה ברורה של התחרדות", מסכם שמואל שטח, מנכ"ל תנועת "נאמני תורה ועבודה" הפועלת לחיזוקם של בתי ספר ממלכתיים-דתיים. "אנחנו מאבדים את הצביון הציוני-דתי. יש גרעינים תורניים שבאמת משתלבים בקהילה אבל יש כאלה, כמו בתל אביב, שחושבים שהם הדתיים האמיתיים. זה סוג של כיבוש, שמקבל גיבוי ממשרד החינוך".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "מאז ייסודו של החינוך הדתי-ממלכתי, נעשה מאמץ לאפשר לכל תתי-הזרמים לפעול תחת קורת גג אחת, וזאת כדי למנוע פתיחת מסגרות פרטיות ייחודיות. בשנים האחרונות הגיעו לערים השונות בגוש דן כ-14 גרעינים תורניים, בעלי אוריינטציה דתית-לאומית תורנית. משפחות תלמידים אלו מחפשות מענה תורני מוגבר לילדיהן. בעקבות כך נערך מינהל החינוך הדתי לתת גם למשפחות אלו פתרונות בתוך המערכת הממלכתית-ציבורית, תוך שמירה על איזונים חינוכיים נכונים עם הגוונים האחרים בחינוך הממלכתי-דתי".

עוד נמסר כי "אין כל כוונה להצעיד את החינוך הדתי במחוז תל אביב לכיוונים דתיים-חרדיים". בהתייחס לדוגמאות בכתבה, מציינים במשרד כי בבית הספר אור השחר ברמת השרון "הוכנסו שעות תגבור ביהדות לרוצים בכך, מתוך בחירה, מבלי לפגוע בצביונו של בית הספר כבית ספר דתי מעורב", וכי "רבני הגנים פועלים בגני הילדים שנים רבות וממומנים על ידי ההורים במסגרת תל"ן. השנה ביקשו שבעה הורים באחד הגנים שילדיהם לא ישתתפו בפעילות רבני הגנים, והפיקוח איפשר להם לקיים פעילות עם הגננת, במקביל לרוב הילדים האחרים המקבלים את שיעורו של הרב".

על המתרחש, לדברי ההורים, במוריה או על הוצאת הספרים מהגנים בתל אביב לא נמסרה תגובה. את תגובת הגרעין התורני מעלה אליהו לא ניתן היה להשיג.