מי מנהל את המועצות הדתיות בישראל?

פורסם באתר כיפה, ע"י משה ויסטוך.

 

ניהול בעייתי של המועצות הדתיות: עיכוב בחידושי הרכבי ההנהלה, חוסר פיקוח, ייצוג נמוך לתושבי המועצה בכלל ולנשים בפרט ומועצה דתית אחת שבפועל אינה מתפקדת.הצעת חוק חדשה תנסה לתקן את אי הסדר במערכת שאחראית על שירותי הדת בכל עיר.

 

למעלה ממחצית מהמועצות הדתיות מתנהלות ללא הרכב נבחר, אלא על ידי מינויים פוליטיים של משרד הדתות שאחראים על תקציבים גדולים כמעט ללא פיקוח. כך עולה מנתוני משרד הדתות שמופיעים בהצעת חוק ששניים מיוזמיה הם חברי הכנסת עליזה לביא (יש עתיד) ויהודה גליק (הליכוד).

מי שאמון, על פי חוק שירותי הדת היהודיים, על מתן שירותי הדת בישראל, אלו המועצות הדתיות. כשזוג רוצה להירשם לנישואין, הוא פונה למועצה הדתית, כך גם בעל עסק שמעוניין בתעודת כשרות. בנוסף לכך המועצות הדתיות אחראיות גם על תחזוקם השוטף של המקוואות, העירוב וכדומה.

בראשות כל מועצה אמור לעמוד אדם שמכהן כיו"ר ותחתיו צריכה, על פי חוק, לכהן מועצה נבחרת. המציאות בשטח מראה שבפועל חלק גדול מהמועצות הדתיות אינן מתנהלות כך כפי שנכתב בהצעת החוק שהגישו שורה של חברי כנסת. "בנובמבר 2015, שמהווה שנה לאחר המועד הקובע לכינוס המועצות הדתיות", נכתב בהצעה, "הורכבו באופן תקין רק 45 מועצות מתוך 132, כ-34% בלבד, לפי עדותו של השר לשירותי דת, ח"כ דוד אזולאי, בתשובה לשאילתה במליאת הכנסת מיום 11.11.2015".

בתנועת 'נאמני תורה ועבודה' מצביעים על הבעיה שמובילה למציאות הלא תקינה הזו. לטענתם, העובדה שהגוף שאמור לפקח על פעילות המועצה הדתית, "הוא מועצה נבחרת של חברי המועצה הדתית שנבחרים בהליך פוליטי מסורבל ולא הרשות המקומית", יוצרת מצב שהוא מנוגד לחוק. לדבריהם הליך בחירת המועצה מבוצע ע"י השר לשירותי דת (לו יש משקל של 45%), המועצה המקומית (45%) והרבנות המקומית (10%). בנוסף לכך לכל אחד משלושת הגורמים יש את זכות הטלת הוטו, כך שבמידה ואין הסכמה על חברי המועצה, כפי שקורה לא מעט, יוצא מצב שבפועל למועצות דתיות רבות בישראל אין הרכב מכהן.

במקרים כאלה, בהם אין מועצה מתפקדת, השר לשירותי דת רשאי למנות שני ממונים, ללא צורך בהליך מכרזי מסודר, שמקבלים את כל סמכויות ואחריות המועצה. הבעיה היא שעל פי חוק, המועצות אמורות להיות ממונות עד שנה לאחר הבחירות המוניציפאליות.

(צילום: דוברות עליזה לביא)

ב'נאמני תורה ועבודה' מצביעים גם על מצבים בהם לא רק שאין מועצה נבחרת מתפקדת, אלא שגם המינוי אותו רשאי השר הממונה לבצע, מתעכב כך שהמועצות לא ממלאות את תפקידן ואינן מספקות את שירותי הדת לתושבים. כך היה עד לא מזמן בנצרת עילית ונכון לעכשיו זה המצב במועצה אזורית חבל יבנה. בתנועה שלחו מייל בנושא ליועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת, עם בקשה להבהרות בנוגע לשתי המועצות הדתיות המדוברות. בתשובתו הודה עו"ד ישראל פת בבעיה וכתב שהעניין בטיפול, "באשר לשאלתכם על נצרת עילית, הרי שאמש הודיע השר על מינוי שני ממונים למועצה״ד: מר מיכאל אילוז וגב׳ אתי רובין, וזאת לאחר פרישתו של הממונה הקודם, מר שמעון גלרון. באשר לחבל יבנה, הרי שבמקרה זה התברר כי המועצה״ד מנוהלת ע״י הרכב שפקעה כהונתו זה מכבר ומשכך פועל המשרד באינטנסיביות לחידוש ההרכב או למינוי ממונים עד לחידוש הרכב".

הצעת החוק, שנהגתה בשיתוף עם 'נאמני תורה ועבודה' יחד עם קבוצת 'אדוות' והוגשה על ידי ח"כ עליזה לביא, מציעה להתיר את הפלונטר שנוצר לעתים בהליך הבחירה הקיים, "התיקון הראשון המובא בהצעה מציע כי הרכב המועצה ייקבע באופן הבא: 70% על ידי הרשות המקומית לפי התפלגות הסיעות במועצה המקומית, 15% על ידי שר הדתות ו-15% על ידי הרבנות המקומית. בכך יוגבר הייצוג הישיר של ציבור הרשות המקומית במועצה הדתית".

בעיה נוספת, אותה מנסה לפתור הצעת החוק שנהגתה בשיתוף עם 'נאמני תורה ועבודה', היא נושא ייצוג נשים במועצות הדתיות. כיום נשים מהוות כ-17% בלבד מכלל חברי המועצות. "עוד מוצע", כך נכתב בהצעה, "כי בקרב חברי המועצה הדתית יינתן ייצוג הולם לבני שני המינים, זאת בניגוד למצב הקיים, נכון לאוקטובר 2014, רק ב-25 מהמועצות הדתיות מכהנת אישה אחת לפחות כאשר במרבית המקרים מדובר באישה אחת בלבד".

 מלשכת השר לשירותי דת טרם נמסרה תגובה. נעדכן אותה כשתגיע