חת לכמה זמן, עוסקות רשויות המדינה והציבור במחירי הקבורה היקרים במדינת ישראל. אין זה חדש שהולכת ומתעצמת למול עיננו בעיה שאנו חייבים להתגייס למענה. מידי שנה יש צורך בעוד כמה מאות דונם חלקות קבורה חדשות ולמעשה, עד שנת 2020 יהיה צורך במיליון דונם במדינת ישראל ע"מ להכיל את חלקות הקבורה הרגילות. במדינה קטנה כמו שלנו, מדובר במרחבים אדירים שהולכים לאבדון, פשוטו כמשמעו. כבר לפני שנים החלה המדינה בבניית חלקות קבר בקומות, דבר שנקרא "קבורה רוויה". באמצעות שיטה זו, ניתן לחסוך עשרות דונמים של אדמת ארץ ישראל מידי שנה. שיטת קבורה זו כשרה לכל הדעות מבחינה הלכתית (למעט שוליים בעדה החרדית). יתרה מכך, היא דומה לדרך בה קברו את אבותינו ועל כן נהוג לכנותה בשם "קבורת הסנהדרין" וכדומה.
אלא, שמה שמקובל ונהוג בדורות האחרונים, חזק יותר מכל הלכה והיגיון. למרות קמפיין פרסומי נרחב שעשה משרד הדתות לפני כמה חודשים, הציבור לא רוצה להיקבר כך. וכך אנו חיים כמו בימים שהיו עד למותו של רבן גמליאל. הציבור נהג לקבור את מתיו בתכריכים יקרי ערך שהיוו עול כלכלי משמעותי על משפחתו, עד כי היו אלה שהיו מטילים את מתם ובורחים. אף אחד לא הצליח לעצור את המנהג המטופש הזה בגלל שלל סיבות סוציולוגיות.
מי שעצר זאת היה רבן גמליאל שידע לא רק לדבר על תיקון עולם אלא גם לעשותו בעצמו. המדרש מספר שהוא "נהג קלות בעצמו", כלומר, זילזל בכבודו והורה, עוד בחייו, לקוברו בתכריכי פשתן זולים. בן רגע התפוצצה לה בועת התכריכים ורק כך נעצרה לה האופנה המיותרת שכילתה את ממונם של ישראל על קבורה.
בדומה למעשיו צריך כל אחד ואחת מאיתנו, צעיר וזקן, להביע מול משפחתו, בכל דרך ראויה, תמיכה בקבורה הרוויה. זה לא נעים, לא מקובל, ומדוע שנדבר על כך, אולם זו הדרך להועיל במשהו למען העתיד.
המחסור בקרקעות הוביל את משרד הדתות להכריז על קבורה בקומות. הרב שמואל פפנהיים, דובר העדה החרדית, מסביר מדוע הוא מתנגד לרעיון החדש, ומולו שמואל שטח, מנכ"ל נאמני תורה ועבודה, מסביר מדוע הוא תומך נלהב: "זה נושא הלכתי טהור!"
"ההלכה", כותב הרב סולובייצ'יק, "חושפת רגש גדול של חמלה כלפי האדם הנבוך והמתייסר, האחוז בחוזקה במלתעותיו של הגדול שבאוביו – המוות". את הדברים הללו אומר הרב סולבייצ'יק בהקשר לתקופת האנינות- התקופה שבין הפטירה לקבורת הנפטר. למרבה הצער, המציאות במדינת ישראל היום איננה מביאה לידי ביטוי את אותם רגשות של חמלה שהאדם שמתו מוטל לפניו כל […]
ליקוט עצמות- מידע וחיבורים
/ דת ומדינה- קבורה / יאיר פורסטנברג /עצומה על קבורה: עד 120, אך עדיף להיקבר בקבורה רוויה.
/ דת ומדינה- קבורה, כללי /חת לכמה זמן, עוסקות רשויות המדינה והציבור במחירי הקבורה היקרים במדינת ישראל. אין זה חדש שהולכת ומתעצמת למול עיננו בעיה שאנו חייבים להתגייס למענה. מידי שנה יש צורך בעוד כמה מאות דונם חלקות קבורה חדשות ולמעשה, עד שנת 2020 יהיה צורך במיליון דונם במדינת ישראל ע"מ להכיל את חלקות הקבורה הרגילות. במדינה קטנה כמו שלנו, מדובר במרחבים אדירים שהולכים לאבדון, פשוטו כמשמעו. כבר לפני שנים החלה המדינה בבניית חלקות קבר בקומות, דבר שנקרא "קבורה רוויה". באמצעות שיטה זו, ניתן לחסוך עשרות דונמים של אדמת ארץ ישראל מידי שנה. שיטת קבורה זו כשרה לכל הדעות מבחינה הלכתית (למעט שוליים בעדה החרדית). יתרה מכך, היא דומה לדרך בה קברו את אבותינו ועל כן נהוג לכנותה בשם "קבורת הסנהדרין" וכדומה.
אלא, שמה שמקובל ונהוג בדורות האחרונים, חזק יותר מכל הלכה והיגיון. למרות קמפיין פרסומי נרחב שעשה משרד הדתות לפני כמה חודשים, הציבור לא רוצה להיקבר כך. וכך אנו חיים כמו בימים שהיו עד למותו של רבן גמליאל. הציבור נהג לקבור את מתיו בתכריכים יקרי ערך שהיוו עול כלכלי משמעותי על משפחתו, עד כי היו אלה שהיו מטילים את מתם ובורחים. אף אחד לא הצליח לעצור את המנהג המטופש הזה בגלל שלל סיבות סוציולוגיות.
מי שעצר זאת היה רבן גמליאל שידע לא רק לדבר על תיקון עולם אלא גם לעשותו בעצמו. המדרש מספר שהוא "נהג קלות בעצמו", כלומר, זילזל בכבודו והורה, עוד בחייו, לקוברו בתכריכי פשתן זולים. בן רגע התפוצצה לה בועת התכריכים ורק כך נעצרה לה האופנה המיותרת שכילתה את ממונם של ישראל על קבורה.
בדומה למעשיו צריך כל אחד ואחת מאיתנו, צעיר וזקן, להביע מול משפחתו, בכל דרך ראויה, תמיכה בקבורה הרוויה. זה לא נעים, לא מקובל, ומדוע שנדבר על כך, אולם זו הדרך להועיל במשהו למען העתיד.
עימות הלכתי בשידור: קבורה בקומות – בעד ונגד
/ בנושאי דת ומדינה, דת ומדינה- קבורה / רדיו ללא הפסקה /http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FHEIKL&c41t4nzVQ=EE
המחסור בקרקעות הוביל את משרד הדתות להכריז על קבורה בקומות. הרב שמואל פפנהיים, דובר העדה החרדית, מסביר מדוע הוא מתנגד לרעיון החדש, ומולו שמואל שטח, מנכ"ל נאמני תורה ועבודה, מסביר מדוע הוא תומך נלהב: "זה נושא הלכתי טהור!"
20/12/2011
למי שייכת הקבורה / הרב שאול פרבר
/ דת ומדינה- קבורה, עת לדרוש מאמרים / עת לדרוש 39 / הרב שאול פרבר /"ההלכה", כותב הרב סולובייצ'יק, "חושפת רגש גדול של חמלה כלפי האדם הנבוך והמתייסר, האחוז בחוזקה במלתעותיו של הגדול שבאוביו – המוות". את הדברים הללו אומר הרב סולבייצ'יק בהקשר לתקופת האנינות- התקופה שבין הפטירה לקבורת הנפטר. למרבה הצער, המציאות במדינת ישראל היום איננה מביאה לידי ביטוי את אותם רגשות של חמלה שהאדם שמתו מוטל לפניו כל […]